https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%97. 2026-05-07T14:01:16Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C&diff=518072 2022-01-26T17:49:57Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב הענדל.jpg|ממוזער|שמאל|300px|הרב הענדל נואם בערב לרגל גיליון האלף של [[בית משיח]]]]<br /> הרב '''מנחם מענדל''' הכהן '''הענדל''' (יליד שנת [[תשל&quot;ג]], 1973) הוא עסקן ציבורי רב פעלים המכהן כמנהל [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], ממייסדי ועורכי [[שבועון בית משיח]] וחבר הנהלת מוסדות [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]], [[תומכי תמימים קווינס]] ו[[תומכי תמימים פוקונוס]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[צפת]] ב[[ל' אדר|ל' אדר ראשון]] [[תשל&quot;ג]] לאביו הרב [[שניאור זלמן אליהו הנדל]] ולאמו מרת [[רחל הנדל|רחל]], ולמד ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|תלמוד תורה חב&quot;ד המקומי]], ב[[תומכי תמימים צפת|ישיבה הקטנה בצפת]] וב[[תומכי תמימים קריית גת]] גדולה. בשנת [[תשנ&quot;ב]] למד ב[[קבוצה]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], בשנת [[תשנ&quot;ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת הניה לאה גינזבורג, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> <br /> כיום הוא מתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], ופועל בעסקנות ציבורית, ובפרט ב[[עניני גאולה ומשיח]].<br /> <br /> ===מכון להפצת בשורת תורת הגאולה===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ב]] פתח הרב הנדל יחד עם ר' [[יהודה לייב דונין]] &quot;מכון להפצת בשורת תורת הגאולה&quot;, במסגרתו הוציאו לאור את הספר [[פניני גאולה]], הספר [[והוא יגאלנו]] וקונטרסים שונים בענייני גאולה ומשיח.<br /> <br /> כמו כן ארגן המכון &quot;מעגל לימוד עולמי&quot; בענייני גאולה ומשיח של תלמידי התמימים בעולם כולו, כך שבמשך עשרים וארבע שעות רצופות התקיימו שיעורי וסדרי גאולה ומשיח ללא הפסקה, על פי חלוקה מראש בין ישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. על מעגל זה זכו לקבל את מענה קדשו של [[הרבי]].<br /> <br /> ===נס תחיית המתים===<br /> ביום טוב שני של סוכות [[תשנ&quot;ג]] יצא [[הרבי]] בפתאומיות ל[[התוועדות]] עם ה[[חסידים]] ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]]. בשל הפתאומיות נוצר לחץ גדול בשורות הראשונות שלפני בימת ההתוועדויות של הרבי, וכתוצאה מכך נפלו הנוכחים זה על זה, כשבלי לשים לב ובלי יכולת להיחלץ דרכו על בחורים שנפלו על הרצפה. הרב הענדל (אז [[הת']] מענדי) היה בין אלו, וחברי [[הצלה קראון הייטס]] הוציאו אותו במאמצים עילאיים מתחת ערימות הקהל, ומשם פינו אותו באמבולנס לבית הרפואה.<br /> <br /> על פי הערכת החובש באמבולנס - כבר לא היה בין החיים. אך בנס ממש, לאחר זעקתו של אחד הנוכחים לעבר הרבי &quot;רבי! הוא מת!&quot;, ומבט חד שנעץ בו הרבי, החל להגיב לסביבה ותוך כמה ימים עמד על רגליו בריא ושלם.<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית==<br /> ===מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח===<br /> לאחר שהחלים כליל מהאירוע בחג הסוכות תשנ&quot;ג, החליט להקדיש את חייו לפעולות כלל עולמיות להחשת וזירוז הגאולה.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] הקים את [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]], והוא עומד בראש הארגון, כאחראי בלעדי לפעולות הנעשות על ידו, ולגיוס המשאבים הנצרכים לפעולותיו.<br /> <br /> שנים רבות היה עורך של [[שבועון בית משיח]], ושל הוצאות לאור שונות שהופקו על ידי המרכז.<br /> <br /> ===אש&quot;ל הכנסת אורחים===<br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] חידש את פעילותו של ארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]] שהקים הרב [[משה ירוסלבסקי]], ביסס והרחיב את פעולותיו, ודאג לעידוד ה[[נסיעה לרבי]], ולהרחבת מקומות לינה שיקלטו את האורחים, והוצאה לאור של חוברות לימוד והדרכה לאורחים המגיעים ל[[חודש תשרי]] אצל הרבי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] חנך בית מלון לאורחים, בסמיכות ל-[[770]].<br /> <br /> ===מוסדות חינוך===<br /> *'''[[תלמוד תורה]]''' - בשנת [[תשס&quot;ה]] הקים את [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|תלמוד תורה אור מנחם]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> *'''[[ישיבה קטנה]]''' - בשנת [[תש&quot;ע]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים קווינס]].<br /> *'''[[ישיבה גדולה]]''' - בשנת [[תשע&quot;ד]] הקים את ישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]]. הישיבה שכנה בהתחלה בסיגייט, ולאחר מכן עברה למשכנה הקבוע בפוקונוס.<br /> <br /> ===פעולות נוספות===<br /> הרב הענדל עוסק גם בארגון '[[כינוס השלוחים העולמי|כינוס השלוחים העולמי לקבלת פני משיח צדקנו]]' המתקיים מידי שנה ב-[[770]] בסמיכות ל[[ראש חודש כסלו]].<br /> <br /> כמו כן נטל חלק בהקמת '[[מקווה ישראל]]' הנחשב ל[[מקווה טהרה]] לגברים הגדול והמרכזי ביותר ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, ר' דוד אקסלרוד - קראון הייטס<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/617.pdf תחיית המתים בליובאוויטש]''' - הרב הענדל מגולל את נס תחיית המתים הפרטי שלו בראיון עם [[אברהם ישעיה רייניץ|אברהמל'ה רייניץ]]. [[שבועון בית משיח]], גליון 617, עמוד 77.<br /> *'''[http://chabad.info/video/news-video/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%91%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA-%E2%80%A2-25-%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99/ הרב הענדל בעדות אישית: 25 שנה לתחיית המתים]''' - הרב הענדל מגולל את נס תחיית המתים הפרטי שלו בכינוס מטעם [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]], [[תשרי]] [[תשע&quot;ח]] {{וידאו}}.<br /> <br /> {{מיון רגיל:הנדל, מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הנדל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ג]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9A&diff=518071 2022-01-26T17:48:55Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אריה ברוך בלוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אריה בלוך]]<br /> הרב '''אריה ברוך בלוך''' (יליד שנת [[תשל&quot;ו]]) הוא מנהל חינוכי של מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] בעיר [[פאולו]] שב[[ברזיל]] ומשלוחי [[הרבי]] לעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' תשרי]] [[תשל&quot;ו]] לאביו הרב [[שבתאי חיים בלוך]] ולאמו מרת אידה. התגורר כילד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובהמשך ב[[קריית חב&quot;ד בצפת]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ולקראת שנת [[תשנ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה בין התמימים שייסדו את השבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] יחד עם גיסו לעתיד הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br /> <br /> לאחר מכן נסע לשמש כ[[התלמידים השלוחים|תמים שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] יחד עם הרב [[ירחמיאל בלינוב]].<br /> <br /> עם סיום לימודיו, נשא את רעייתו מרת ליבה רבקה, בתו של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג]], והזוג התגוררו במשך כשנתיים ב[[כפר חב&quot;ד]] עד ליציאתם לשליחות.<br /> <br /> יצא לשליחות בעיר [[פאולו]] ב&quot;כולל תורת מנחם&quot; שתחת הרב [[יצחק משען]] ולאחר מכן החל לפעול בבית חב&quot;ד המרכזי (סנטראל) תחת הרב [[שבתי אלפרין]]. במשך כעשור ניהל את בית הספר לבנות &quot;גני&quot; שתחת מוסדות ליובאוויטש בעיר בראשות הרב [[צבי אריה בעגון]]. עם הקמת מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] בשנת [[תש&quot;ע]] התמנה למנהל חינוכי יחד עם הרב [[יעקב גרנשטט]].<br /> <br /> שיטתו החינוכית היא בשימת דגש חזק על לימודים ב[[לשון הקודש]] תוך הבנת החומר הלימודי במקורותיו, על מנת לתת לתלמידים כלים וגישה לארון הספרים היהודי, וכן להכשרתם ללימוד בישיבות ובמוסדות בארץ הקודש ובעולם בהמשך דרכם.<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוך, אריה ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br /> [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ו]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97.&diff=518070 2022-01-26T17:45:56Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#00FFFF;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=5&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!''']]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{תבנית:משתמש - צפתי}}<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{תבנית:משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br /> {{משתמש - חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br /> {{משתמש - 770}}<br /> {{משתמש - יחי}}<br /> {{משתמש - כיפת יחי}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דגלון}}<br /> {{משתמש - מקווה}}<br /> {{משתמש - דבר מלכות}}<br /> }}{{משתמש - תמים}}</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97.&diff=518069 2022-01-26T17:44:14Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#00FFFF;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=5&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!''']]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{תבנית:משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br /> {{משתמש - חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br /> {{משתמש - 770}}<br /> {{משתמש - יחי}}<br /> {{משתמש - כיפת יחי}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דגלון}}<br /> {{משתמש - מקווה}}<br /> {{משתמש - דבר מלכות}}<br /> }}{{משתמש - תמים}}</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99&diff=518027 2022-01-26T14:54:26Z

<p>שמואל ח.: /* פתיח */</p> <hr /> <div>ה[[ניגון]] '''דונאי''', ניגון הקל&quot;א ב[[ספר הניגונים]] הוא אחד מניגוני [[חב&quot;ד]] הארוכים. המילה &quot;דונאי&quot; היא שמו של נהר הדנובה בשפה הרוסית.<br /> <br /> ==משלים לתנועות הניגון==<br /> שמו מורה על תנועות הניגון - רועה ההולך בעקבות צאנו על שפת הנהר הזה ומפיו מתפרצת שירת געגועים בקול ערב ונעים.<br /> <br /> פירוש נוסף יש לניגון, כמשל למלך שבזמן מלחמה הגיע לשפת הנהר דונאי ולא היה באפשרותו לעבור. מיד קפצו חיילים למים במטרה ליצור גשר אנושי עבור המלך וצבאו. התנועה הבאה בניגון מתארת את מחשבתם של החיילים, שלמרות שיודעים שוודאי יטבעו בנהר, הם מוסרים את נפשם. הניגון מסתיים בתנועה של [[מארש]] ניצחון המבטא את ההרגשה העילאית שבזכות מסירות נפשם ניצח המלך במלחמה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/17-09-Niggun-Ga-agu-im-Dunai-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל הנגינה]]<br /> *[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVEhzekxMUlJuUk0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]]<br /> *הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2016/01/blog-post.html ניגון דונאי]''' באתר קיר הניגונים<br /> <br /> [[קטגוריה:ניגוני געגועים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים ברוסית]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=518026 2022-01-26T14:39:58Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''מנחם מענדל ניסלביץ'''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] לקהילה הישראלית ב[[פאולו]], [[ברזיל]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו הרב [[חיים ניסלביץ']] [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]], ומ[[משפיע]]י קהילת חב&quot;ד המקומית. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה גילה|מוסדות חב&quot;ד בגילה]] וב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבה גדולה ב[[חח&quot;ל צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר מכן שימש כאחד מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ובישיבה הגדולה ב[[צפת]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת חיה מושקא בתו של הרב ישראל גרינוולד מ[[כפר חב&quot;ד]], החל לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו בשליחות הרבי ל[[פאולו]] שב[[ברזיל]], תחילה פעלו תחת הרב [[יעקב גרנשטט]] בשכונת ברוקלין בעיר, ולאחר מכן פתחו בית חב&quot;ד לקהילה הישראלית בעיר הפועל ברחבי העיר כולה.<br /> <br /> הבית חב&quot;ד מקיים פעילות שבועית קבועה, ביקורי בית ופעילות חגים מושקעת, ועומד בקשר אישי קרוב עם היהודים הישראלים המתגוררים ב[[פאולו]] לרגל עסקיהם, וכן עם חברי הקונסוליה והשגירירות הישראלית.<br /> <br /> במקביל, משמש הרב ניסלביץ כמחנך במתיבתא של מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] בעיר.<br /> <br /> לקראת שנת [[תשפ&quot;ב]] עבר לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] הפועלת בעיר בניהולו של הרב [[שמאי ענדע]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בברזיל] י' בתמוז ה'תש&quot;פ {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/668134/ פעילות בצל הקורונה: &quot;המטען היהודי&quot; של המשלחת הברזילאית] מגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 1258<br /> <br /> {{מיון רגיל:ניסלביץ', מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:מלמדים בתלמוד תורה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ניסלביץ']]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=518024 2022-01-26T14:26:37Z

<p>שמואל ח.: /* רקע */</p> <hr /> <div>[[קובץ:ישיבת מחנה ישראל פטרופוליס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ורבניה, תשס&quot;ז]]<br /> [[קובץ:פטרופוליס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|חלק מקמפוס הישיבה]]<br /> ישיבת חב&quot;ד '''מחנה ישראל''' שבפטרופוליס, [[ברזיל]] נוסדה בשנת [[תשכ&quot;ו]] על ידי הרב [[חיים בנימיני]] בעידודו של [[הרבי]].<br /> <br /> ==רקע==<br /> בשנת [[תשכ&quot;ו]] הקים הרב [[חיים בנימיני]] את הישיבה בפטרופוליס, ובקשר עם רכישת השטח, נסע לרבי בפעם הראשונה ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> משפחתו נשארה ב[[ריו דה ז'נירו]], בעקבות החוזה של אשתו שהכריח אותה להמשיך לעבוד כמורה בתיכון במקומי עד לסיום השנה, ורק בשלב מאוחר יותר התאחדה המשפחה ועברה להתגורר בפטרופוליס.<br /> <br /> קמפוס הישיבה שוכן בפרברי העיר פטרופוליס (בפורטוגזית: Petrópolis), הידועה גם כ&quot;עיר הקיסרית&quot; של ברזיל, הנמצאת כ-60 ק&quot;מ צפונית לעיר [[ריו דה ז'נירו]].<br /> <br /> במשך כל השנים קבל הרב [[חיים בנימיני]] עשרות מענות מ[[הרבי]] שהתעניין בכל פרט ופרט מהנעשה בישיבה.<br /> <br /> ישיבת 'מחנה ישראל' הייתה ה[[ישיבה]] הראשונה ב[[ברזיל]], ורוב רבני ברזיל התחנכו במוסד חשוב זה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ח]] העביר הרב חיים את ניהול הישיבה לבנו [[אברהם דוד בנימיני|אברהם דוד]], ועבר להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> על הישיבה אמר הרבי &quot;שממנה תצא אור לכל ברזיל&quot;{{הערה|מכתב לרגל חג הסמיכה הראשון במדינה.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;פ]] הישיבה מנתה כמניין וחצי בחורים כשרובם הם בניהם של בוגרי הישיבה.<br /> <br /> ==צוות הישיבה== <br /> *הרב [[אברהם דוד בנימיני]] - ראש ישיבה ומנכ&quot;ל <br /> *הרב שמואל בנימיני - ר&quot;מ בישיבה <br /> *הרב זיו בלבן - ר&quot;מ בישיבה<br /> <br /> ==מכון סמיכה==<br /> בישיבה קיים משנת [[תשל&quot;ח]] מכון סמיכה עבור תלמידי השלוחים בין בוגרי מכון סמיכה המקומי:<br /> *הרב שלום דובער קארף, משפיע בקהילה מנשסטר, אנגליה <br /> *הרב מנחם מענדל יוזביץ, מנהל [[ תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס]]<br /> *הרב יהושע רבינוביץ, ר&quot;מ בישיבת חב&quot;ד בבלגיה <br /> *הרב שמואל ניסלביץ, בלגיה<br /> *הרב דוד טרגר, ביתר עילית <br /> *הרב שמואל בנימיני, ר&quot;מ ומשפיע בישיבה<br /> *הרב דובער בנימיני, שליח בוינה<br /> *הרב [[יצחק משען]], ישראל<br /> *הרב אברהם כהן, [[פאולו]]<br /> *הרב [[שמאי ענדע]], רב קהילת חב&quot;ד ב[[פאולו]]<br /> *הרב יחיאל יוסף זאינץ, [[פאולו]]<br /> *הרב ניסים קטרי, בלו הוריזונטה<br /> *הרב גבריאל אבוטבול, רב קהילת &quot;אנדמונד ספרא&quot; [[ריו דה ז'נירו]] <br /> *הרב אברהם בטט, רחובות<br /> * הרב אברהם מאיר ברקש, רב קהילת בית אהרון וחבר מערכת הכשרות ב[[ברזיל]]<br /> *הרב אברהם ארבוב, תל אביב <br /> * הרב שלמה יוסף יצחק זאגורי<br /> *הרב פנחס אילוביץ, ריאו דה ז'נירו<br /> <br /> ==בין בוגרי הישיבה במשך השנים==<br /> *הרב [[שמאי ענדע]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] אהלי מנחם מענדל ורב קהילת חב&quot;ד [[פאולו]]<br /> *הרב [[יעקב שוויכה]] - [[ר&quot;מ]] ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן בלומנפלד]], שליח בלימה , פרו<br /> *הרב [[יצחק משען]], שליח ורב קהילת בית ברזיל.<br /> *הרב [[יוסף אריה שימענוביץ]] - שליח הרבי ב[[ריו דה ז'נירו]]<br /> *הרב אברהם צרויה. רב קהילת סוכת דוד ארגנטינה.<br /> *הרב זלמן שימענוביץ - ראש [[מכון סמיכה]] בית רא&quot;פ [[ירושלים]]<br /> *הרב יצחק דישי - אב בית דין קהילה ספרדית [[פאולו]]<br /> *הרב אריה טיטלבוים - ראש מכון סמיכה ב[[ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> *הרב רפאל שמה - ראש ישיבה תיכונית אור ישראל [[פאולו]]<br /> *הרב שמואל זייאנץ - ר&quot;מ ב[[תומכי תמימים מוריסטון]]<br /> *הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> *הרב אברהם ברקש - רב קהילת חב&quot;ד [[ריו דה ז'נירו]]<br /> *הרב גבריאל אבוטבול - שליח הרבי [[ריו דה ז'נירו]] <br /> *הרב [[יעקב גרנשטט]] - שליח הרבי בברוקלין [[פאולו]]<br /> *הרב [[דישראלי זאגורי]] - שליח הרבי בבלם, [[ברזיל]]<br /> *הרב [[דוד אזולאי]] - שליח הרבי ב[[פאולו]]<br /> *הרב פנחס אילוביץ - [[ריו דה ז'נירו]]<br /> *הרב דוד אשכנזי - שליח הרבי ב[[פאולו]]<br /> *הרב יונה חסקי - שליח הרבי ב[[פריז]] [[צרפת]]<br /> *הרב אלכסנדר מזרחי - שליח הרבי ברסיפי, [[ברזיל]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''ישיבה של מעלה ביערות ברזיל''' - [[זושא וולף]], (600 עמ').<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=39877 הספר &quot;ישיבה של מעלה&quot;: סיפורה של ישיבת &quot;מחנה ישראל&quot; בפטרופוליס]<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?id=27986&amp;section=news 'נשיונל גאוגרפיק' בכתבה על הישיבה] {{שטורעם}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=29186 פטרופוליס - פנינה חסידית באמצע היער] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ברזיל]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בעולם]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס|*]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&diff=518022 2022-01-26T14:24:17Z

<p>שמואל ח.: /* השליחות בברזיל */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שבתי אלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אלפרין]]<br /> הרב '''שבתי אלפרין''' (יליד שנת [[תרצ&quot;ז]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] ב[[ברזיל]] מאז שנת [[תשכ&quot;א]], ומכהן כיום כמנהל [[בית חב&quot;ד]] המרכזי ב[[ס. פאולו]], ברזיל.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בפולין בשנת [[תרצ&quot;ז]] לאביו הרב [[מנחם מענדל אלפרין]] ולאמו מרת מוסיא.<br /> <br /> בעת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] בשנת [[תשי&quot;ח]], מצא ב[[גניזה]] [[הגדה של פסח]] עם פירוש 'צוף אמרים' בה מופיעה הסכמה מאביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הווא העניק אותה לרבי. בליל הסדר של אותה שנה ציין הרבי הגדה זו, ואמר שהיות ויש עליה הסכמה מאביו, הוא יאמר עכשיו פירוש מתוך ההגדה.<br /> <br /> לאחר סיום מסלול לימודיו [[נישואין|נשא]] את רעיתו מיניא אסתר, בתו של הרב [[שניאור זלמן קייזן]], שליח הרבי בקליבלנד אוהיו, תקופה קצרה לאחר מכן קיבל הוראה מהרבי לנסוע בשליחותו ל[[ברזיל]] על מנת להצטרף לשלוחי חב&quot;ד במדינה.<br /> <br /> קודם נסיעתו, זכה להיכנס יחד עם רעייתו פעמיים ל'[[יחידות]]' אצל הרבי, במהלכה קיבל הדרכות וברכות בקשר עם נסיעתו.<br /> <br /> בעת ה[[התוועדות]] ב[[שבת]] שקדמה לנסיעתו שחלה בתאריך [[ב' מנחם אב]] [[תשכ&quot;א]], אמר הרבי בסיום ה[[מאמר]] קטע נוסף שאף אחד מהחסידים לא הבין את הקשר שלו לתוכן הדבר שהרבי אמר קודם לכן. לפני שהרבי סיים את המאמר הוא הוסיף ואמר שעיקר תכלית הכוונה הוא לנסוע בשליחות למקומות רחוקים דווקא{{הערה|תוכן דבריו המדוייקים של הרבי כפי שמופיעים בספר המאמרים: &quot;ומכל זה יובן גם בעבודת האדם בזמן הזה, שלא כדעת האומרים שאינם רוצים ללכת למקום רחוק, כי עבודה זו היא עבודה קשה, אלא שרוצים להסתגר בד' אמות שלהם, הרי אמת נכון הדבר שעבודה זו היא קלה יותר, אבל אין זו תכלית הכוונה, אלא הכוונה היא לנסוע בשליחות למקום רחוק, להפיץ המעיינות חוצה, ולעשות לו יתברך דירה בתחתונים&quot;.}}.<br /> <br /> בשונה מהנהוג, כאשר עצר בדרכו לשדה התעופה ורקד בחצר 770 יחד עם חבריו, לא פתח הרבי את תריס החלון לצפות בחסידים הרוקדים, והדבר עורר תמיהה אצל כל הנוכחים. מאוחר יותר התברר שהמנוע של המטוס איתו היו אמורים לטוס נשרף, והם הוכרחו לחזור ל[[קראון הייטס]] ולטוס עם טיסה אחרת שיצאה יומיים מאוחר יותר. כאשר עצרו ביום שלישי ורקדו בחצר 770 - פתח הרבי את התריסים בחלון חדרו.<br /> <br /> ===השליחות בברזיל===<br /> עם הגעתם לברזיל, התמקמו ב[[ס. פאולו]] והחלו לפעול עם הקהילה היהודית במקום, פעילותם התפתחה בקצב מהיר והם הצליחו להקים רשת של מוסדות חב&quot;דיים בעיר.<br /> <br /> בשנים אלו, היה הרב אלפרין זה שליווה את הרב [[חיים בנימיני]] בצעדיו הראשונים בחסידות חב&quot;ד.<br /> <br /> עם הכרזתו של הרבי בשנת [[תשל&quot;ח]] על מבצע [[הדפסת התניא]] לקח על עצמו את המשימה ברצינות רבה ודאג להדפסתם של מאות ספרי [[תניא]] במקומות שונים, רובם בתוך תחומי ברזיל, וחלקם במדינות שונות כגון צ'ילי ואנטרטיקה.<br /> <br /> כאשר התברר להם שמבחינה רפואית לא יוכלו ללדת ילדים, טסו לרבי והכניסו את חוות דעתו של הרופא הבכיר עם הדיאגנוזה שבסופה המלצה שיתייאשו מהענין ויגשו לאימוץ ילד, ובמקום תשובה הרבי העניק לי ארבעה כתובות של נשים להעביר להם שיחות של הרבי, ותוך שנה נולד להם בנם הראשון, ובהמשך השנים נולדו להם בסך הכל ארבעה ילדים{{הערה|1=[https://anash.org/the-rebbes-brachos-for-children/ ברכות הרבי לילדים] {{אנש}} (אנגלית).}}. <br /> <br /> בעת מעמד ה[[חלוקת דולרים]] שהתקיימה ב[[י&quot;ג אדר|י&quot;ג אדר ראשון]] [[תשמ&quot;ד]] הביא לרבי יחד עם הרב אברהם דוד בנימיני 100 מהדורות חדשות של [[ספר התניא]] שהודפסו בערים שונות ברחבי ברזיל, בתוך קופסה מהדורת עליה הוטבע הכיתוב &quot;ווי וואנט משיח נאו&quot;. בתוד הוקרת תודה על התשורה שהעניק לרבי, נתן הרבי לקבוצה 100 שטרות של דולר, ואף הודיע להם שלכבוד קבלת המהדורות של [[ספר התניא]] הוא יתוועד ב[[שבת]] הקרובה{{הערה|1=[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/777.pdf בית משיח גליון 777 עמוד 55].}}.<br /> <br /> באותה שנה בה הגישו לרבי את ספרי התניא אותו זמן הבית חב&quot;ד שבראשותו הוציאו לאור עלון שבועי הגליון המאה לרגל המאורע הזאת, כתב להם הרבי בשנת [[תשמ&quot;ד]]: &quot;להנהלת בית חב&quot;ד פאולא, ברזיל: עובדא זו גופא בשורה טובה היא, שהרי מעידה על השפעת העיתון על קהל קוראיו, ובפרט שהרי הובטחנו דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בפרט כשמלווים על ידי מעשה ודוגמא חיה של פעולות בית חב&quot;ד&quot;{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק כג עמוד 486.}}.<br /> <br /> כאשר ביקש הרבי לפעול גם בין הגויים להפצת [[שבע מצוות בני נח]] היה מראשוני השלוחים שהחלו לפעול בתחום, ודאג שהדברים יפורסמו בקרב אלפים מתושבי ברזיל.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ט]] התמנה כחבר ועד מבצע הקהל של [[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי]] במסגרתה דאג יחד עם חברי הועד לארגון התוועדויות שיאחדו את חסידי חב&quot;ד ברחבי תבל{{הערה|1=[http://agudaschassideichabad.com/acc/albomH1.pdf אלבום סיקור לסיכום מבצע הקהל] - אתר אגודת חסידי חב&quot;ד העולמי.}}.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;א]] התקיים בברזיל דינר יוקרתי לציון יובל החמישים לשליחותו של הרב אלפרין, בהשתתפות אישי ציבור ומכובדים רבים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=46538 יובל בברזיל: מצדיעים לשליח] {{שטורעם}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ===בניו===<br /> *הרב [[יוסף יצחק אלפרין]] - שליח הרבי ס. פאולו, ברזיל.<br /> *ר' מיכאל אלפרין -כפר חב&quot;ד, ישראל.<br /> <br /> ===חתניו===<br /> *הרב [[אברהם שטיינמץ]] - שליח הרבי ס. פאולו, ברזיל.<br /> *הרב זלמן סלונים - שליח הרבי ס. פאולו, ברזיל.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2018732 כשהרבי לא אמר שלום]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1638134 מישהו מתפלל עבורי]''' - הרב אלפרין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=37306&amp;lang=he ונהרו אליו גויים]''' - סיפור ניסי שאירע עם אחד ממקורביו של הרב אלפרין, מתוך עיתון [[הגאולה מעניין ועכשווי]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://link.myjewishpage.com/go.asp?li=63FAC6CDC5EE89A9DE9016350A81329C&amp;ui=E44DE1558B6664436FB05538EB99270E ראיון וידאו משוכתב בגליון השבועי של חברת המדיה jem]''', פרשת ויצא תשע&quot;ט<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלפרין, שבתי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%96%D7%90%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A5_(%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7)&diff=483895 2021-07-08T21:58:57Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=משפיע בישיבת חב&quot;ד מגדל העמק|אחר=שליח הראשון של הרבי בברזיל|ראו=שמחה יצחק זאיאנץ (ברזיל)}}<br /> [[קובץ:זאיאנץ שמחה (מגדל העמק) (2).jpg|ממוזער|הרב שמחה זאיאנץ]]<br /> '''הרב שמחה יצחק זאיאנץ''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]]) הינו [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]], ומעורכי ספרי [[קה&quot;ת]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]] ב[[כ&quot;ח כסלו]] [[תשמ&quot;ג]] לאביו הרב יחיאל יוסף (בנו של הרב [[לייבל זאינץ]]) ולאמו דינה, לבית סוויסא.<br /> <br /> למד בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] שם היה לאחד ממובחרי תלמידיו של המשפיע הרב [[זושא אלפרוביץ]]. בשנים [[תשס&quot;ד]]-[[תשס&quot;ה]] למד ב[[בית חיינו]] ובסמיכות ל[[אוהל]] הק', כשאת הערותיו הוא מפרסם בקובץ ההערות של 770-בית משיח. בשנת [[תשס&quot;ו]] שימש כ[[משפיע]] בישיבת 'אהל מנחם מענדל' ב[[דטרויט]].<br /> <br /> ב[[תשס&quot;ח]] נישא לבתו של הרב [[מנשה אלטהויז (קריית טבעון)|מנשה אלטהויז]] [[שליח]] הרבי לקריית טבעון. בשנת [[תשס&quot;ט]] החל לכהן כמשפיע ב[[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]. בנוסף הוא משמש כשליח תורה בשכונת &quot;נחל צבי&quot; בעיר.<br /> <br /> כמו כן, עוסק הרב זאיאנץ בעריכת רבים מספרי הוצאת הספרים קה&quot;ת, בעיקר בעריכת מפתחות ומראי-מקומות למאמרי רבותינו נשיאנו, לדוגמא: ספר המאמרים עת&quot;ר, סידור עם דא&quot;ח (הוצאת תשע&quot;ט) ועוד.<br /> <br /> הרב זאיאנץ ידוע בשיעוריו המעמיקים בתורת החסידות, וכן בהכוונותיו המיוחדות לתלמידי התמימים.<br /> <br /> {{מיון רגיל:זאיאנץ, שמחה יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בישראל]]<br /> [[קטגוריה:אישים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ג]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%9A&diff=481166 2021-06-20T18:59:01Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:אריה ברוך בלוך.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אריה בלוך]]<br /> הרב '''אריה ברוך בלוך''' (יליד שנת [[תשל&quot;ו]]) הוא מנהל חינוכי של מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] בעיר [[פאולו]] שב[[ברזיל]] ומשלוחי [[הרבי]] לעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב בלוך נולד לאביו הרב [[שבתאי חיים בלוך]] ב[[ירושלים]] ב[[ג' תשרי]] [[תשל&quot;ו]]. התגורר כילד ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ובהמשך בקריית חב&quot;ד ב[[צפת]]. למד בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] ולקראת שנת [[תשנ&quot;ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> היה בין התמימים שייסדו את השבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] יחד עם גיסו לעתיד הרב [[מנחם מענדל הנדל]].<br /> <br /> לאחר מכן נסע לשמש כתמים שליח בישיבת [[תומכי תמימים פאולו]] יחד עם הרב [[ירחמיאל בלינוב]].<br /> <br /> עם סיום לימודיו, נשא את רעייתו ליבה רבקה, בתו של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג]], והזוג התגוררו במשך כשנתיים ב[[כפר חב&quot;ד]] עד ליציאתם לשליחות.<br /> <br /> יצא לשליחות בעיר [[פאולו]] ב&quot;כולל תורת מנחם&quot; שתחת הרב [[יצחק משען]] ולאחר מכן החל לפעול בבית חב&quot;ד המרכזי תחת הרב [[שבתי אלפרין]]. במשך כעשור ניהל את בית הספר לבנות &quot;גני&quot; שתחת מוסדות ליובאוויטש בעיר. עם הקמת מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] בשנת [[תש&quot;ע]] החל לשמש בהם כמנהל חינוכי יחד עם הרב [[יעקב גרנשטט]].<br /> <br /> שיטת חינוכו היא בשימת דגש חזק על לימודים ב[[לשון הקודש]] תוך הבנת החומר הלימודי במקורותיו, על מנת לתת לתלמידים כלים וגישה לארון הספרים היהודי, וכן להכשרתם ללימוד בישיבות ובמוסדות בארץ הקודש ובעולם בהמשך דרכם.<br /> <br /> {{מיון רגיל:בלוך, אריה ברוך}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בברזיל]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ה]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]<br /> [[קטגוריה:אישים בברזיל]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=480761 2021-06-17T13:06:55Z

<p>שמואל ח.: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= הרב חיים יוסף גינזבורג<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים יוסף גינזבורג.jpg|250px]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= <br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[רמת אביב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''חיים יוסף גינזבורג''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גינזבורג נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]] לרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. בבחרותו ייסד את [[בית חב&quot;ד]] למטייל בתאילנד ולימים תמך <br /> בגיסו, הרב [[מנחם מענדל הנדל]], ביסוד [[שבועון בית משיח]] וארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה דינה, בתו של הרב [[שמעון רוזנברג]] מ[[עפולה]], קבע את מגוריו בשכונת רמת אביב שבצפון [[תל אביב]] ופתח שם [[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבה לחוזרים בתשובה]] שהפכה לישיבת הדגל החב&quot;דית לחוזרים בתשובה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צורף ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ביום [[ח' בכסלו]] שנת [[תשס&quot;ז]] נהרג בנו בן העשר שנים, מנחם מענדל, בתאונת דרכים סמוך לביתו. פעילויות מגוונות נעשים על ידי ההורים והקהילה לזכרו.<br /> <br /> מידי יום שישי מוסר הרב גינזבורג בישיבה שיעור לבעלי עסקים. השיעור הוא סיכום של ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot; מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] והוא מועבר בשידור ישיר באמצעות אתר הישיבה באינטרנט. לשיעור פופולריות רבה, בעיקר בשל השילוב בין רעיונות עמוקים בחסידות לבין סגנון פשוט ומובן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב מרדכי דוד אקסלרוד, משלוחי הרבי בעתלית.<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן דיקשטיין, משלוחי הרבי בלוד.<br /> *חתנו, מנחם מענדל פרידמן.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור VOD|ginzburg}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389395.jpg לעבור מהזוך אל הכח]''' - טור של הרב גינזבורג על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84145 הרב גינזבורג מספר על [[תשרי]] בליובאוויטש]''' - ראיון בתחנת הרדיו 'קול ברמה' עם הרב גינזבורג {{אודיו}} {{אינפו}} ז' [[תשרי]] [[תשע&quot;ה]] (01.10.2014)<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/564561383140.html גילוי הטוב המסתתר בבריאה: הקשר בין מצות [[פרה אדומה]] הנזכרת בתחילת פרשת חוקת וחלוקת הארץ הנזכרת בסופה]''' {{וידאו}} {{בית משיח}}<br /> <br /> על בנו מנחם מענדל:<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24651 &quot;אנחנו לא מוותרים לך על השליחות&quot; ספד האב] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%91&diff=479674 2021-06-06T15:50:37Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''צבי הירש אזימוב''' ([[תרמ&quot;ה]]-[[כ&quot;ח אב]] [[תרע&quot;ח]]) היה חבר צוות ה'[[חוזר]]ים' אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], עובד גדול, בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ו[[ר&quot;מ]] בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ראמען]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו החסיד ר' [[משה ניסן אזימוב]] בשנת תרמ&quot;ה, ב[[עיירה]] החסידית [[קלימוביץ']]. אביו היה חסיד [[ליובאוויטש]], והיה יושב כל ימיו על התורה ועל העבודה ומתענה בימי שני וחמישי<br /> <br /> היה מראשוני תלמידי התמימים בתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], הוא הגיע לליובאוויטש בשנת [[תרנ&quot;ז]] או [[תרנ&quot;ח]] והתמסר כל כולו לעבודת השם בדרך החסידות. והחל משנת [[תרס&quot;ב]] נמנה על צוות ה'חוזרים'.<br /> <br /> עבד את ה' בכל ליבו עד כדי התמסרות לזה אף בהיזק לגוף, מסופר שהיה מנותק מענייני הגשמיות, ידוע שהיה זמנים שהוא היה קורא קריאת שמע כל הלילה ואחר כך היה לוקח את ה[[טלית]] וה[[תפילין]] שלו והולך להתפלל- בלי לישון באמצע כלל. אדמו&quot;ר הרש&quot;ב התבטא אודותו &quot;גוף נקי ו[[נשמה]] טהורה&quot;.<br /> <br /> בהיותו אברך לימד את בני משפחת [[גוראריה]], וכן כיהן כ[[ר&quot;מ]] בישיבת תומכי תמימים ראמען. נשא בזיווג שני את בתו של החסיד ר' [[יהושע העשיל לוין]].<br /> <br /> חלה בשחפת ונפטר בצעירותו ביום [[כ&quot;ח מנחם אב]] [[תרע&quot;ח]] והוא בן 33.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, הרב [[שלמה מנחם מענדל אזימוב]] - [[לוד]].<br /> *בנו, הרב [[חיים הלל אזימוב]]. (אביו של הרב [[שמואל (מולע) אזימוב]] - שליח הרבי ב[[פריז]])<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[חסידים הראשונים]] ח&quot;ב עמ' 181 ואילך.<br /> * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב&quot;ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע&quot;ה<br /> <br /> {{מיון רגיל:אזימוב, צבי הירש}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=479647 2021-06-06T13:27:09Z

<p>שמואל ח.: /* המפגש הראשון עם הצמח צדק */</p> <hr /> <div>'''רבי יצחק מוולוז'ין''' נולד לאביו רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהיה מתלמידי [[הגר&quot;א]] ומידידי ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]]. שימש כראש ישיבת וולוז'ין, אחרי פטירת אביו.<br /> <br /> רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש&quot;נ]]}}.<br /> <br /> כאשר שהו יחד ב[[פטרבורג]] והצמח צדק דיבר בתקיפות ובחוזק רב נגד הממשלה, עד שהעמיד עצמו בסכנה של מרידה במלכות, שאלו רבי יצחק: היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנה, ומה היו עושים חסידים? השיב לו הצ&quot;צ אשיב לך כדרך הגמרא. תירוץ ואי בעית אימא, התירוץ - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת ה[[משיח]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15898&amp;hilite=5cfbd083-1f34-40f0-b006-d7a955cb440e&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&amp;hilite=02c4176e-cec8-4401-95fa-f718dc34c9aa&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F]}}.<br /> <br /> == לומד את תורת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> <br /> כאשר חסידים ביקרו בביתו, הם מצאו אותו לומד בעיון בכתבי אדמו&quot;ר הזקן.{{הערה|1=[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 46, בשם מצרף העבודה.}}<br /> == המפגש הראשון עם הצמח צדק ==<br /> אדמו&quot;ר [[הריי&quot;צ]] כותב בספרו על המפגש הראשון בין [[הצמח צדק]] לרבי איצ'הלה בשנת [[תר&quot;ג]]: <br /> <br /> בתחלת שנת תר&quot;ג כשהוזמן אדמו&quot;ר צ&quot;צ לאספת הרבנים בפטרבורג, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות על דבר אספת הרבנים המיועדה. <br /> <br /> הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם - משנת תקפ&quot;ט בערך - שמעו של הוד כ&quot;ק אאזמו&quot;ר אדמו&quot;ר צמח צדק הולך וגדול גם בקרב מחנה המנגדים.<br /> <br /> בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים.<br /> <br /> ההתראות הראשונה של הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ עם הגאון ר' יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר&quot;י, ורושם טוב על הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.<br /> <br /> ... אז הייתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ והגאון הר&quot;י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;hilite=3652c0da-6648-4cfe-93bb-c19e470184c9&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;pgnum=14]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%96%27%D7%99%D7%9F&diff=479645 2021-06-06T13:26:14Z

<p>שמואל ח.: /* פתיח */</p> <hr /> <div>'''רבי יצחק מוולוז'ין''' נולד לאביו רבי [[חיים מוולוז'ין]] שהיה מתלמידי [[הגר&quot;א]] ומידידי ה[[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]]. שימש כראש ישיבת וולוז'ין, אחרי פטירת אביו.<br /> <br /> רבי יצחק המשיך בדרכו של אביו והיה בקשרי ידידות עם [[הצמח צדק]] וביחד פעלו ענינים חשובים ואף שהו ביחד בפטרבורג כדי לפעול אצל הממשלה שלא יכריחו יהודים ללמוד בבתי ספר ממלכתיים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש&quot;נ]]}}.<br /> <br /> כאשר שהו יחד ב[[פטרבורג]] והצמח צדק דיבר בתקיפות ובחוזק רב נגד הממשלה, עד שהעמיד עצמו בסכנה של מרידה במלכות, שאלו רבי יצחק: היתכן שהעמדתם את עצמכם בסכנה, ומה היו עושים חסידים? השיב לו הצ&quot;צ אשיב לך כדרך הגמרא. תירוץ ואי בעית אימא, התירוץ - יש לי בנים, ואי בעית אימא: אהבת אחים שישנה בין החסידים תוליך אותם עד ביאת ה[[משיח]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15898&amp;hilite=5cfbd083-1f34-40f0-b006-d7a955cb440e&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31666&amp;hilite=02c4176e-cec8-4401-95fa-f718dc34c9aa&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F]}}.<br /> <br /> == לומד את תורת [[אדמו&quot;ר הזקן]] ==<br /> <br /> כאשר חסידים ביקרו בביתו, הם מצאו אותו לומד בעיון בכתבי אדמו&quot;ר הזקן.{{הערה|1=[[נשיאי חב&quot;ד ובני דורם]] עמ' 46, בשם מצרף העבודה.}}<br /> == המפגש הראשון עם הצמח צדק ==<br /> אדמו&quot;ר [[הריי&quot;צ]] כותב בספרו על המפגש הראשון בין [[הצמח צדק]] לרבי איצ'הלה בשנת תר&quot;ג: <br /> <br /> בתחלת שנת תר&quot;ג כשהוזמן אדמו&quot;ר צ&quot;צ לאספת הרבנים בפטרבורג, הנה אז כפעם הראשונה בא בחלופי דברים עם המנגדים, בעת ישיבתם יחדיו לטכס עצות על דבר אספת הרבנים המיועדה. <br /> <br /> הקירוב הלזה והשתתפותם של נשיא עדת החסידים וגדולי גאוני המנגדים בעניני הכלל גרמה שמחה רבה בשתי המפלגות, החסידים והמנגדים כאחד, כי מאז ומקדם - משנת תקפ&quot;ט בערך - שמעו של הוד כ&quot;ק אאזמו&quot;ר אדמו&quot;ר צמח צדק הולך וגדול גם בקרב מחנה המנגדים.<br /> <br /> בשביל סדור עניני אספת הרבנים הועמד ועד מיוחד בוויטעבסק מעשירים ועסקני הכלל, ובהועד הזה נכנסו חברים משתי המפלגות, מחסידים ומנגדים.<br /> <br /> ההתראות הראשונה של הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ עם הגאון ר' יצחק מוואלאזשין עשתה רושם עז על הגאון ר&quot;י, ורושם טוב על הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ.<br /> <br /> ... אז הייתה לשיחה בפי המושלים כי בפגישתם של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצ&quot;צ והגאון הר&quot;י מוואלאזין נודע להמתנגדים כי גם החסידים הם גאונים, ולהחסידים נודע כי גם המתנגדים הם צדיקים. הקירוב הכללי וההשתתפות בעסקי הכלל השפיעו לטוב על היחס הכללי אשר בין המנגדים והחסידים, עד כי בכמה מקומות נתאחדו גם בעניני הפרט ויהיו למשפחה אחת.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15656&amp;hilite=3652c0da-6648-4cfe-93bb-c19e470184c9&amp;st=%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%96%D7%99%D7%9F&amp;pgnum=14]}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבני ליטא|יצחק]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%93%D7%91_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99_(%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%9C)&diff=479188 2021-06-03T13:20:35Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו&quot;ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו&quot;ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}}<br /> {{דמות<br /> |שם=מרדכי דב טברסקי<br /> |תמונה=[[קובץ:-ספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל (cropped).jpg|220px]]<br /> |תאריך לידה=[[כ&quot;ט כסלו]] [[ת&quot;ר]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ב אלול]] [[תרס&quot;ג]]<br /> }}<br /> רבי '''מרדכי דב טברסקי''' ([[כ&quot;ט בכסלו]] ה'[[ת&quot;ר]] – [[כ&quot;ב באלול]] ה'[[תרס&quot;ג]]) היה ה[[אדמו&quot;ר]] הראשון ל[[חסידות הורנסטייפל|שושלת הורנסטייפל]], ונינו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ&quot;ט בכסלו ה'ת&quot;ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא פייגא בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של [[אדמו&quot;ר האמצעי]]. <br /> <br /> לאחר פטירת אמו בילדותו אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו אצל סבו שגדלו וחנכו, ומאז כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נשא את רייצא בתו השמינית של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. <br /> <br /> שנתיים לאחר חתונתו, עבר סבו להתגורר בטשערקאס, והוא הצטרף אליו.<br /> <br /> בהוראת סבו{{הערה|היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: &quot;צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז&quot;ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד&quot;. היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.}} החל רבי מרדכי דב בשנת [[תרכ&quot;א]] לנהוג באדמו&quot;רות בהורנסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו ב[[י&quot;ג באלול]] [[תרל&quot;ו]] נהרו אליו חסידים רבים מחסידי [[צ'רקס]].<br /> <br /> הרבה להתכתב עם גדולי האדמו&quot;רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו.<br /> <br /> בשנת תרנ&quot;ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם {ציטוטון|אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז&quot;ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר}}, באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי. <br /> <br /> בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת [[כ&quot;ב באלול]] [[תרס&quot;ג]] ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב&quot;קויטלעך&quot; לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום &quot;אור ליום א'&quot; כתב &quot;מוצאי שבת&quot;, ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד.<br /> <br /> בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.<br /> <br /> תולדותיו נדפסו בספר &quot;רבינו הקדוש מהארנסטייפל&quot;{{הערה|על ידי הרב צבי בריננער, בהוצאת מכון &quot;זיכרון משה&quot; בני ברק שבט תשע&quot;ז.}}.<br /> <br /> אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מונה אותו בין נכדי הרב מטשערקאס{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&amp;hilite=e71f4eaf-e981-4430-8f3c-6a7fe1106ab6&amp;st=%d7%98%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%a8%d7%a1%d7%a7%d7%99&amp;pgnum=92 אגרת שסא]}}.<br /> <br /> == צאצאיו ==<br /> *בתו שטרנא פייגה, אשת רבי נחום זלמן שניאורסון מצ'רקס (נכדו של דודו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] מאוורוטש). <br /> *בתו חיה מלכה, אשת רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.<br /> *בנו רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן, חתן רבי משה הורוביץ מרוזבדוב, שימש כאדמו&quot;ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנא שבגליציה.<br /> *בתו שרה מרים, אשת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.<br /> *בנו רבי חיים משה צבי, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, שימש כאדמו&quot;ר אחר פטירת אביו.<br /> *בנו רבי בן ציון יהודה לייב, ממלא מקום אביו בהורנסטייפל, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה.<br /> *בתו יוכבד רבקה, אשת רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.<br /> *בנו רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.<br /> *אסתר הנדל, אשת רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> *'''עמק שאלה''' - שו&quot;ת<br /> *'''עמק החכמה על התורה''' - פלפולים<br /> *'''פלא יועץ על התורה ומועדים''' - תורת החסידות<br /> *'''חיבור לטהרה הלכות [[נטילת ידיים]] ומקוואות'''<br /> *'''תורי זהב''' - הלכות רבית<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מהארנסטייפל''', מכון &quot;זיכרון משה&quot;, [[בני ברק]], שבט תשע&quot;ז, ספר מיוחד לתולדותיו.<br /> * אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''', חלק ב, בני ברק, תשמ&quot;ז, עמ' כא-סא.<br /> * צבי בריננער, '''רבינו הקדוש מראצפערט''', מכון &quot;זיכרון משה&quot;, בני ברק תשס&quot;ח, עמ' לו-מא, שלה-שמה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1531&amp;pgnum=1 ספרו &quot;שו&quot;ת עמק שאלה&quot;] באתר היברובוקס.<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8358&amp;pgnum=1 ספרו &quot;תורי זהב&quot; על הלכות ריבית] באתר היברובוקס.<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר האמצעי}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:טברסקי, מרדכי דב}}<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי בית צ'רקס]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי טשרנוביל]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_(%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7)&diff=478911 2021-06-01T00:31:49Z

<p>שמואל ח.: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> בית הספר '''בית חיה מושקא''', הוא מוסד חינוך לבנות שהוקם ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תש&quot;ע]] על ידי מוסדות [[חב&quot;ד]] בעיר.<br /> <br /> ==מבנה בית הספר==<br /> החל מהקמתו שכן בית הספר במבנה חד קומתי ברחוב ישראל שפירא, אך בהמשך בעקבות ריבוי תלמידות, הועברו שלושה כיתות למבנה סמוך.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]], החלו לבנות מבנה חדש וגדול עבור בית הספר בסמיכות לקריית החינוך החב&quot;דית בעיר. המבנה מוקם במורד ההר ונחנך לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> במבנה קיימות 6 כיתות השייכות לבית הספר היסודי. שלוש כיתות נוספות השייכות לחטיבת הביניים נמצאות במבנה ברחוב ישראל שפירא.<br /> <br /> == הווי בית הספר ==<br /> חומר הלימודים כולל גם [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]. וכן מושם דגש על התאריכים החסידיים.<br /> <br /> בית הספר נוקט ביחס אישי וחם לכל תלמידה, בהעצמה חברתית ולימודית.<br /> <br /> בכל חודש יוצאות בהתנדבות תלמידות בית הספר לפעילות בבית התבשיל בעיר.<br /> מידי שנה בימי החופש מתקיימת מטעם בית הספר קייטנה לתלמידות, בה נלמדים מושגים חסידיים בצורה חוייתית ומהנה.<br /> <br /> ==צוות==<br /> מנהלת בית הספר - הרבנית נחמה גורביץ (אשת ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק גורביץ]]).<br /> <br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> '''מחנכות:'''<br /> *כתה א' -אסתר הדסה גנזבורג<br /> *כתה ב' - חיה גולדשמיד.<br /> *כתה ג' - חנה פרסיה.<br /> *כתה ד' - מושקא פיש<br /> *כתה ה' - ברכה רבקה רסקין<br /> *כתה ו' - אביגיל הלפרין<br /> *כתה ז' - רבקה הכעט<br /> *כתה ח' - יהודית אלטהויז<br /> *כתה ט' - רבקה מישולובין.<br /> <br /> '''מורות מקצועיות:'''<br /> *רחל דרוקמן.<br /> *נחמה ברדוגו<br /> *חנה זילברמן<br /> *מרים פטריקובסקי.<br /> *מרגלית לוי.<br /> *אסתר קלימי.<br /> *ברוריה מדינה<br /> *מושקא וילהלם<br /> *יהודית בראון<br /> }} נכון לשנת תש&quot;פ.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות על שם הרבנית חיה מושקא]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%90_(%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7)&diff=478910 2021-06-01T00:30:43Z

<p>שמואל ח.: /* מבנה בית הספר */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> בית הספר '''בית חיה מושקא''', הוא מוסד חינוך לבנות שהוקם ב[[מגדל העמק]] בשנת [[תש&quot;ע]] על ידי מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> <br /> ==מבנה בית הספר==<br /> החל מהקמתו שכן בית הספר במבנה חד קומתי ברחוב ישראל שפירא, אך בהמשך בעקבות ריבוי תלמידות, הועברו שלושה כיתות למבנה סמוך.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]], החלו לבנות מבנה חדש וגדול עבור בית הספר בסמיכות לקריית החינוך החב&quot;דית בעיר. המבנה מוקם במורד ההר ונחנך לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ט]].<br /> <br /> במבנה קיימות 6 כיתות השייכות לבית הספר היסודי. שלוש כיתות נוספות השייכות לחטיבת הביניים נמצאות במבנה ברחוב ישראל שפירא.<br /> <br /> == הווי בית הספר ==<br /> חומר הלימודים כולל גם [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]. וכן מושם דגש על התאריכים החסידיים.<br /> <br /> בית הספר נוקט ביחס אישי וחם לכל תלמידה, בהעצמה חברתית ולימודית.<br /> <br /> בכל חודש יוצאות בהתנדבות תלמידות בית הספר לפעילות בבית התבשיל בעיר.<br /> מידי שנה בימי החופש מתקיימת מטעם בית הספר קייטנה לתלמידות, בה נלמדים מושגים חסידיים בצורה חוייתית ומהנה.<br /> <br /> ==צוות==<br /> מנהלת בית הספר - הרבנית נחמה גורביץ (אשת ה[[משפיע]] הרב [[יוסף יצחק גורביץ]]).<br /> <br /> {{טורים|מספר=2|תוכן=<br /> '''מחנכות:'''<br /> *כתה א' -אסתר הדסה גנזבורג<br /> *כתה ב' - חיה גולדשמיד.<br /> *כתה ג' - חנה פרסיה.<br /> *כתה ד' - מושקא פיש<br /> *כתה ה' - ברכה רבקה רסקין<br /> *כתה ו' - אביגיל הלפרין<br /> *כתה ז' - רבקה הכעט<br /> *כתה ח' - יהודית אלטהויז<br /> *כתה ט' - רבקה מישולובין.<br /> <br /> '''מורות מקצועיות:'''<br /> *רחל דרוקמן.<br /> *נחמה ברדוגו<br /> *חנה זילברמן<br /> *מרים פטריקובסקי.<br /> *מרגלית לוי.<br /> *אסתר קלימי.<br /> *ברוריה מדינה<br /> *מושקא וילהלם<br /> *יהודית בראון<br /> }} נכון לשנת תש&quot;פ.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:מוסדות חינוך בנות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים במגדל העמק]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות על שם הרבנית חיה מושקא]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=478909 2021-06-01T00:27:22Z

<p>שמואל ח.: /* פעילות חינוכית */</p> <hr /> <div>[[קובץ:לייזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילשאנסקי]]<br /> הרב '''חיים אליעזר ווילשאנסקי''' (יליד שנת [[תשל&quot;ט]], 1979) הוא [[ראש ישיבה]] והעומד בראש מוסדות '[[ישיבת חנוך לנער|חנוך לנער]]' ב[[צפת]] וב[[אופקים]] המיועדות לנוער שזקוק למסגרת קלה יותר מזו הנפוצה בישיבות [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> הרב ווילשאנסקי נולד ב[[י&quot;ב בשבט]] [[תשל&quot;ט]] ב[[צפת]] לאביו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], מקבוצת [[השלוחים לארץ הקודש]]. לידתו זכתה להתייחסות מיוחדת מהרבי, כאשר באותו יום נכנסו ל[[יחידות]] סבו הרב [[משה אשכנזי]] וסבתו הרבנית [[דבורה אשכנזי]] להודיע לרבי על הולדת נכדם הרב דוד מאיר טברסקי והרבי אמר להם &quot;מזל טוב עבור פה, מזל טוב עבור שם&quot;. לאחר מכן נודע להם על הולדת הרב חיים אליעזר{{הערה|[[אוצר החסידים]], ברחבי תבל, הקדמה.}}.<br /> <br /> בצעירותו למד במוסדות חב&quot;ד המקומיים בצפת בישיבה בלוד ובישיבה במגדל העמק, ובשנת [[תשנ&quot;ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> ===פעילות חינוכית===<br /> כאשר הקים הרב פרץ פרידמן את קעמפ [[אורו של משיח]] בארץ הקודש, הצטרף אליו הרב וילשאנסקי למיזם החדשני והיה לגנרל הראשון של הקעמפ.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ז]] הקים הרב וילשאנסקי את [[את&quot;ה העולמי]] יחד עם הרב [[שלום בער הנדל]], ובשנת תשס&quot;ב הקימו יחד לראשונה את [[ישיבת קיץ חיילי בית דוד]] באכסניית גשר בירושלים.<br /> <br /> לאחר שהוסמך לרבנות [[נישואין|נשא]] את מרת שרה חיה בת הרב [[זאב פרידמן]], התיישב בצפת, והקים מוסד חינוך לנערים חב&quot;דים במתכונת מיוחדת בשם '[[ישיבת חנוך לנער|חנוך לנער]]', המשלבת לימודי קודש עם לימודי מקצוע והוספת שעות פנאי, תוך מתן דגש על יחס אישי לבחורים ותגבור צוות הישיבה בסכום כפול של אנשי חינוך, כאשר את תכנית הלימודים מלווים אנשי מקצוע המעניקים לאנשי הצוות ייעוץ פרקטי ומדריכים אותם בבעיות שעל הפרק.<br /> <br /> הישיבה הוקמה במסגרת מוסדות 'בית לוי יצחק' שבניהול אביו, ותוך שנים ספורות קצרה הצלחה חינוכית באחוזים גבוהים, שנרשמו לזכותו של ראש הישיבה הרב ווילשאנסקי.<br /> <br /> שנתיים לאחר סיום המחזור הראשון של הישיבה, החליטה הנהלת הישיבה לתת מענה גם לבחורים בגילאי [[ישיבה גדולה]] שלא מצליחים להתאים את עצמם למסגרות הישבתיות הרגילות, ופעילותו של הרב ווילשאנסקי הורחבה גם למכון התורני-טכנולוגי שהוקם בראשותו.<br /> <br /> הרב ווילשאנסקי הצליח לצבור תמיכה רחבה מכל גווני הקשת החב&quot;דית ונחשב לחלוץ בתחום החינוכי.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] היה נציגם של ראשי ישיבות חב&quot;ד ב[[צה&quot;ל#הסכמים בקשר לנסיעה ל'קבוצה'|גיבוש הסכם ליציאה ל'קבוצה']] מול שלטונות [[צה&quot;ל]], והצליח להביא להישג בדחיית השירות עד גיל 26, בגיל הממוצע בו רוב תלמידי ישיבות חב&quot;ד כבר נשואים והשלימו שנת לימוד ב[[כולל]]{{הערה|1=[http://chabad.info/special/%D7%91%D7%9C%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%92-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%A6%D7%94%D7%9C-%D7%9E/ בלעדי: נציג ראשי הישיבות בהסכם עם צה&quot;ל מדבר על הכל] {{אינפו}} י&quot;ז באב תשע&quot;ו}}.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: וילשנסקי, חיים אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילשאנסקי]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשנ&quot;ט]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ט]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=478691 2021-05-30T16:08:56Z

<p>שמואל ח.: /* מוסדות חב&quot;ד במילאנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770 איטליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד במילאנו בדמות [[770]]]]'''מילאנו''' היא העיר השניה בגודלה ב[[איטליה]], והעיר הגדולה ביותר בצפון איטליה. בעיר חיים כיום 1.3 מיליון תושבים, ובמטרופולין כולו 7.5 מיליון.<br /> <br /> == שלוחים במילאנו ==<br /> *הרב מיכאל אלמליח.<br /> *הרב שלום אלמליח.<br /> *הרב שלמה בכור.<br /> *הרב יצחק בלינוב.<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]].<br /> *הרב יוסף חדאד.<br /> *הרב משה חדאד.<br /> *הרב אברהם חזן.<br /> *הרב יגאל חזן.<br /> *הרב לוי חזן.<br /> *הרב לוי חזקיה.<br /> *הרב שמואל חזקיה.<br /> *הרב [[משה לאזאר]].<br /> *הרב צמח מזרחי.<br /> *הרב משה מלכי.<br /> *הרב מיכאל נזרולאי.<br /> *הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> *הרב [[שמואל רודל]].<br /> *הרב ישראל מאיר רודל.<br /> *הרב לוי שייקביץ.<br /> *הרב מענדל שפרינגר.<br /> ===שלוחים בעבר===<br /> *הרב [[משה שייקביץ]].<br /> *הרב [[ישועה חדאד]].<br /> *הרב [[גרשון מנדל גרליק]] - [[שליח]] ראשי ל[[איטליה]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד במילאנו==<br /> בעיר בית ספר יהודי, [[ישיבה גדולה]] ומכון סמיכה - אליו נשלחים מידי שנה מספר 'תלמידים השלוחים' מתות&quot;ל המרכזית - 770 וסמינר לבנות בהנהלת הגברת גרליק והגברת ווילישנסקי.<br /> <br /> התלמידים בישיבה במילאנו לאורך השנים:<br /> <br /> [[ה'תשנ&quot;ח]]<br /> <br /> ה[[תשס&quot;ו]]<br /> חיים נוח קוט לוד <br /> ישראל מאיר ראדל<br /> יוסי לוי ארגנטינה<br /> רפי שעיו ארגנטינה<br /> מנחם רוביני<br /> <br /> ה'תשע&quot;ב<br /> מנחם מענדל זלמנוב<br /> רחמייאל טראוויץ<br /> יוסף יצחק קעניג<br /> יצחק קורנט<br /> יעקב יוסף רסקין<br /> מאיר שייקיביץ<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:איטליה]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%95&diff=478690 2021-05-30T16:05:59Z

<p>שמואל ח.: /* מוסדות חב&quot;ד במילאנו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:770 איטליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית חב&quot;ד במילאנו בדמות [[770]]]]'''מילאנו''' היא העיר השניה בגודלה ב[[איטליה]], והעיר הגדולה ביותר בצפון איטליה. בעיר חיים כיום 1.3 מיליון תושבים, ובמטרופולין כולו 7.5 מיליון.<br /> <br /> == שלוחים במילאנו ==<br /> *הרב מיכאל אלמליח.<br /> *הרב שלום אלמליח.<br /> *הרב שלמה בכור.<br /> *הרב יצחק בלינוב.<br /> *הרב [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]].<br /> *הרב יוסף חדאד.<br /> *הרב משה חדאד.<br /> *הרב אברהם חזן.<br /> *הרב יגאל חזן.<br /> *הרב לוי חזן.<br /> *הרב לוי חזקיה.<br /> *הרב שמואל חזקיה.<br /> *הרב [[משה לאזאר]].<br /> *הרב צמח מזרחי.<br /> *הרב משה מלכי.<br /> *הרב מיכאל נזרולאי.<br /> *הרב מנחם מענדל קפלן.<br /> *הרב [[שמואל רודל]].<br /> *הרב ישראל מאיר רודל.<br /> *הרב לוי שייקביץ.<br /> *הרב מענדל שפרינגר.<br /> ===שלוחים בעבר===<br /> *הרב [[משה שייקביץ]].<br /> *הרב [[ישועה חדאד]].<br /> *הרב [[גרשון מנדל גרליק]] - [[שליח]] ראשי ל[[איטליה]].<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד במילאנו==<br /> בעיר בית ספר יהודי, ישיבה גדולה ומכון סמיכה - אליו נשלחים מידי שנה מספר 'תלמידים השלוחים' מתות&quot;ל המרכזית - 770, וסמינר לבנות בהנהלת הגברת גרליק והגברת ווילישנסקי.<br /> <br /> התלמידים בישיבה במילאנו לאורך השנים:<br /> <br /> [[ה'תשנ&quot;ח]]<br /> <br /> ה[[תשס&quot;ו]]<br /> חיים נוח קוט לוד <br /> ישראל מאיר ראדל<br /> יוסי לוי ארגנטינה<br /> רפי שעיו ארגנטינה<br /> מנחם רוביני<br /> <br /> ה'תשע&quot;ב<br /> מנחם מענדל זלמנוב<br /> רחמייאל טראוויץ<br /> יוסף יצחק קעניג<br /> יצחק קורנט<br /> יעקב יוסף רסקין<br /> מאיר שייקיביץ<br /> <br /> {{ערך חסר}}<br /> [[קטגוריה:איטליה]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=478682 2021-05-30T12:59:51Z

<p>שמואל ח.: /* אודותו */</p> <hr /> <div>הרב [[יצחק פושניץ]] - היה רבה של העיר דוברינקה (קולוניה דוברייה) שהיית מ[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]] הסמוכה לעיר [[ניקולייב]], הרב פושניץ הוא אבי זקנתו של [[הרבי]], הרבנית [[רחל ינובסקי]].<br /> <br /> ==אודותו==<br /> <br /> הרב פושניץ נולד בסביבות שנת [[ה'תק&quot;צ]].<br /> <br /> הוא נשא לאשה את הרבנית חיה שרה. <br /> <br /> הרב יצחק פושניץ כיהן כרב ב[[עיירה]] דוברינקה כחמישים שנה, משנת [[תרי&quot;ד]] עד הסתלקותו בשנת [[תרס&quot;ד]].<br /> <br /> לפני הסתלקותו כתב בצוואתו, ש&quot;יהיה בני מנחם מענדל דן ומורה הוראה&quot;, ואכן מיד לאחר הסתלקותו נתקבל בנו למלאות את מקומו ובתור סגן לרב רשמי על פי רשיון מיוחד משר הפנים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *'''בנו''' הרב מנחם מענדל ממלא מקום אביו, אשתו מרת מינדל בת הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] נולד [[תרל&quot;א]].<br /> *'''בנו''' הרב נפתלי.<br /> *'''בנו''' הרב יוסף.<br /> *'''בנו''' הרב נח.<br /> *'''בנו''' הרב לייבל.<br /> *'''בנו''' הרב הלל.<br /> <br /> '''בנותיו'''<br /> <br /> *חנה אשת הרב [[חיים לייב איטקין]], רבה של אוטשקוב. <br /> **בנם הרב [[יואל איטקין]] ובתם מרת גיסיא אשת הרב [[גרשון חן]].<br /> *[[רחל ינובסקי|רחל]] אשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקולייב.<br /> *לאה אשת הרב יוסף היה תלמיד חכם גדול.<br /> *דבורה אשת הרב יעקב לייב רבינסקי היה תלמיד חכם מעמיק והיה רב בקולוניה יפה-נהר.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פושניץ יצחק]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=478681 2021-05-30T12:58:57Z

<p>שמואל ח.: /* אודותו */</p> <hr /> <div>הרב [[יצחק פושניץ]] - היה רבה של העיר דוברינקה (קולוניה דוברייה) שהיית מ[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]] הסמוכה לעיר [[ניקולייב]], הרב פושניץ הוא אבי זקנתו של [[הרבי]], הרבנית [[רחל ינובסקי]].<br /> <br /> ==אודותו==<br /> <br /> הרב פושניץ נולד בסביבות שנת [[ה'תק&quot;צ]].<br /> <br /> הוא נשא לאשה את הרבנית חיה שרה. <br /> <br /> הרב יצחק פושניץ כיהן כרב ב[[עיירה]] דוברינקה כחמישים שנה, משנת תרי&quot;ד עד הסתלקותו בשנת תרס&quot;ד.<br /> <br /> לפני הסתלקותו כתב בצוואתו, ש&quot;יהיה בני מנחם מענדל דן ומורה הוראה&quot;, ואכן מיד לאחר הסתלקותו נתקבל בנו למלאות את מקומו ובתור סגן לרב רשמי על פי רשיון מיוחד משר הפנים.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *'''בנו''' הרב מנחם מענדל ממלא מקום אביו, אשתו מרת מינדל בת הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] נולד [[תרל&quot;א]].<br /> *'''בנו''' הרב נפתלי.<br /> *'''בנו''' הרב יוסף.<br /> *'''בנו''' הרב נח.<br /> *'''בנו''' הרב לייבל.<br /> *'''בנו''' הרב הלל.<br /> <br /> '''בנותיו'''<br /> <br /> *חנה אשת הרב [[חיים לייב איטקין]], רבה של אוטשקוב. <br /> **בנם הרב [[יואל איטקין]] ובתם מרת גיסיא אשת הרב [[גרשון חן]].<br /> *[[רחל ינובסקי|רחל]] אשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקולייב.<br /> *לאה אשת הרב יוסף היה תלמיד חכם גדול.<br /> *דבורה אשת הרב יעקב לייב רבינסקי היה תלמיד חכם מעמיק והיה רב בקולוניה יפה-נהר.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פושניץ יצחק]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8&diff=478639 2021-05-30T00:47:33Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאקווא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גאב&quot;ד מאקאווא על ציונו הק' של ה[[בעש&quot;ט]] בערב חג השבועות [[תש&quot;ע]]]]<br /> רבי '''שמעון למברגר''' גאב&quot;ד '''מאקווא''' (בנו של רבי [[משה נתן נטע למברגר]] גאב&quot;ד מאקווא הקודם), וחתנו של רבי [[אלחנן הלפרין]] רבה של שכונת גולדרס גרין בלונדון, ונשיא התאחדות קהילת החרדים בלונדון. <br /> <br /> היה מקורב כל השנים לרבי, בהדרכת אביו גאב&quot;ד מאקווא הקודם. <br /> <br /> במספר הזדמנויות בהם הגיע לארה&quot;ב, השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] (בשנים [[תשכ&quot;ה]], [[תש&quot;ל]], [[תשל&quot;ה]]).<br /> <br /> בכינוס של תלמידי מאקווא בקשר עם הילולת אביו אמר: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אשרי הדור שאיש זה הרבי מליובאוויטש שרוי בתוכו.. כמה רבבות אלפי ישראל החזיר לאמונה, לא מהיום ולא מאתמול אלא לפני שלושים וארבעים שנה.. כאשר קיבל את ההנהגה החל לעורר ולהרעיש על ענין התשובה.. אף אחד לא הבין על מה הרעש הזה וכיום אחרים מתלבשים באיצטלה זו.. אז הרי כל העולם צעק נגדו.. והיום אותם אנשים עצמם עוסקים בזה, ואין ספק שהכל הוא בזכותו, כי הוא הצדיק שליט&quot;א שהקים עולה של תשובה בדורנו.. כו&quot;כ פעמים היינו אצלו וכל דיבוריו הם להוראה והדרכה בעבודת הי.<br /> <br /> אדם גדול בענקים שאין לו שום שייכות לענינים גשמיים, שיגע בנגלה ובנסתר, ואפשר לומר שהוא יחיד בדור בנגלה ובנסתר, אדם המכוין ושקול בכל הענינים שיהיה על פי נגלה ונסתר כדרכם של תלמידי הבעש&quot;ט, דבר שכיום בדור הזה הוא &quot;יקר המציאות.<br /> <br /> בספרים הקדושים מובא שעל צדיק אמת מתעוררים קטרוגים כיון שביכלתו לפעול הרבה. והפלא הגדול ביותר הוא איך שיהודי גדול וקדוש זה עוצר בעד ציבור חסידיו לאלפים ולרבבות בעולם כולו לבל יגיבו. ושח לי אשתקד אחד מגדולי ירושלים שליט&quot;א שבגלל ענין זה לבד לו יאה הכתר, שהרי דורי דורות לא ראינו דבר כזה שמנהיג עצום שיש לו גדודי גדודים בעולם כולו מוחל על עלבונו, ופועל על חסידיו ומעריציו לבל יעשו כלום. זאת אי אפשר אלא כשמתכוונים באמת לאמיתו.<br /> <br /> ראה הקב&quot;ה בצדיקים שהם מועטים ושתלן בכל דור ודור, בפרט צדיקים שעבודתם הק' מיוסדת על שיטת הבעש&quot;ט הק'. וידועה ההבטחה בענין גילוי תורת הבעש&quot;ט שבזה תלוי ביאת המשיח, והרי אין כמו כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א שכל כך מתעמק בתורת הבעש&quot;ט הק', ופועל בכל כחו עבור דרך הבעש&quot;ט ותלמידיו הקדושים. עלינו להתפלל על שלומם ובריאותם של זקני הדור שליט&quot;א שכל חיותם מגמתם ומשאת נפשם היא לה' יתברך.}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הגאב&quot;ד רבי [[משה נתן נטע למברגר]] ממאקאווא|רשימה=גאב&quot;די [[מאקאווא]]|שנה=?|הבא=-}}<br /> [[קטגוריה:גאב&quot;די מאקאווא|למברגר שמעון]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית אתא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8&diff=478638 2021-05-30T00:47:00Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מאקווא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גאב&quot;ד מאקאווא על ציונו הק' של ה[[בעש&quot;ט]] בערב חג השבועות [[תש&quot;ע]]<br /> רבי '''שמעון למברגר''' גאב&quot;ד '''מאקווא''' (בנו של רבי [[משה נתן נטע למברגר]] גאב&quot;ד מאקווא הקודם), וחתנו של רבי [[אלחנן הלפרין]] רבה של שכונת גולדרס גרין בלונדון, ונשיא התאחדות קהילת החרדים בלונדון. <br /> <br /> היה מקורב כל השנים לרבי, בהדרכת אביו גאב&quot;ד מאקווא הקודם. <br /> <br /> במספר הזדמנויות בהם הגיע לארה&quot;ב, השתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות הרבי]] (בשנים [[תשכ&quot;ה]], [[תש&quot;ל]], [[תשל&quot;ה]]).<br /> <br /> בכינוס של תלמידי מאקווא בקשר עם הילולת אביו אמר: <br /> <br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אשרי הדור שאיש זה הרבי מליובאוויטש שרוי בתוכו.. כמה רבבות אלפי ישראל החזיר לאמונה, לא מהיום ולא מאתמול אלא לפני שלושים וארבעים שנה.. כאשר קיבל את ההנהגה החל לעורר ולהרעיש על ענין התשובה.. אף אחד לא הבין על מה הרעש הזה וכיום אחרים מתלבשים באיצטלה זו.. אז הרי כל העולם צעק נגדו.. והיום אותם אנשים עצמם עוסקים בזה, ואין ספק שהכל הוא בזכותו, כי הוא הצדיק שליט&quot;א שהקים עולה של תשובה בדורנו.. כו&quot;כ פעמים היינו אצלו וכל דיבוריו הם להוראה והדרכה בעבודת הי.<br /> <br /> אדם גדול בענקים שאין לו שום שייכות לענינים גשמיים, שיגע בנגלה ובנסתר, ואפשר לומר שהוא יחיד בדור בנגלה ובנסתר, אדם המכוין ושקול בכל הענינים שיהיה על פי נגלה ונסתר כדרכם של תלמידי הבעש&quot;ט, דבר שכיום בדור הזה הוא &quot;יקר המציאות.<br /> <br /> בספרים הקדושים מובא שעל צדיק אמת מתעוררים קטרוגים כיון שביכלתו לפעול הרבה. והפלא הגדול ביותר הוא איך שיהודי גדול וקדוש זה עוצר בעד ציבור חסידיו לאלפים ולרבבות בעולם כולו לבל יגיבו. ושח לי אשתקד אחד מגדולי ירושלים שליט&quot;א שבגלל ענין זה לבד לו יאה הכתר, שהרי דורי דורות לא ראינו דבר כזה שמנהיג עצום שיש לו גדודי גדודים בעולם כולו מוחל על עלבונו, ופועל על חסידיו ומעריציו לבל יעשו כלום. זאת אי אפשר אלא כשמתכוונים באמת לאמיתו.<br /> <br /> ראה הקב&quot;ה בצדיקים שהם מועטים ושתלן בכל דור ודור, בפרט צדיקים שעבודתם הק' מיוסדת על שיטת הבעש&quot;ט הק'. וידועה ההבטחה בענין גילוי תורת הבעש&quot;ט שבזה תלוי ביאת המשיח, והרי אין כמו כ&quot;ק האדמו&quot;ר שליט&quot;א שכל כך מתעמק בתורת הבעש&quot;ט הק', ופועל בכל כחו עבור דרך הבעש&quot;ט ותלמידיו הקדושים. עלינו להתפלל על שלומם ובריאותם של זקני הדור שליט&quot;א שכל חיותם מגמתם ומשאת נפשם היא לה' יתברך.}}<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=הגאב&quot;ד רבי [[משה נתן נטע למברגר]] ממאקאווא|רשימה=גאב&quot;די [[מאקאווא]]|שנה=?|הבא=-}}<br /> [[קטגוריה:גאב&quot;די מאקאווא|למברגר שמעון]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקריית אתא]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הלפרין]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=478637 2021-05-30T00:45:56Z

<p>שמואל ח.: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>הרב [[יצחק פושניץ]] - היה רבה של העיר דוברינקה (קולוניה דוברייה) שהיית מ[[המושבות היהודיות בפלך חרסון]] הסמוכה לעיר [[ניקולייב]], הרב פושניץ הוא אבי זקנתו של [[הרבי]], הרבנית [[רחל ינובסקי]].<br /> <br /> ==אודותו==<br /> <br /> הרב פושניץ נולד בסביבות שנת ה'תק&quot;צ.<br /> <br /> הוא נשא לאשה את הרבנית חיה שרה. <br /> <br /> הרב יצחק פושניץ כיהן כרב ב[[עיירה]] דוברינקה כחמישים שנה, משנת תרי&quot;ד עד הסתלקותו בשנת תרס&quot;ד.<br /> <br /> לפני הסתלקותו כתב בצוואתו, ש&quot;יהיה בני מנחם מענדל דן ומורה הוראה&quot;, ואכן מיד לאחר הסתלקותו נתקבל בנו למלאות את מקומו ובתור סגן לרב רשמי על פי רשיון מיוחד משר הפנים. <br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *'''בנו''' הרב מנחם מענדל ממלא מקום אביו, אשתו מרת מינדל בת הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] נולד [[תרל&quot;א]].<br /> *'''בנו''' הרב נפתלי.<br /> *'''בנו''' הרב יוסף.<br /> *'''בנו''' הרב נח.<br /> *'''בנו''' הרב לייבל.<br /> *'''בנו''' הרב הלל.<br /> <br /> '''בנותיו'''<br /> <br /> *חנה אשת הרב [[חיים לייב איטקין]], רבה של אוטשקוב. <br /> **בנם הרב [[יואל איטקין]] ובתם מרת גיסיא אשת הרב [[גרשון חן]].<br /> *[[רחל ינובסקי|רחל]] אשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקולייב.<br /> *לאה אשת הרב יוסף היה תלמיד חכם גדול.<br /> *דבורה אשת הרב יעקב לייב רבינסקי היה תלמיד חכם מעמיק והיה רב בקולוניה יפה-נהר.<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|פושניץ יצחק]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3_%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=478636 2021-05-30T00:44:37Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>'''יוסף סטלין''' ([[כ&quot;ב כסלו]] ה'[[תרל&quot;ט]] - [[י&quot;ח אדר]] ה'[[תשי&quot;ג]]) היה הדיקטטור השני של [[ברית המועצות]]. ידוע בשל אכזריותו הרבה והרציחות ההמוניות שהנהיג, ונחשב אחד הרודנים הגדולים והידועים בהיסטוריה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> <br /> נולד בעיר גורי שבגיאורגיה.<br /> <br /> בשנת ה'[[תרנ&quot;ט]] החל בפעילות קומוניסטית מחתרתית, ותמך בשיטתו של [[ולדימיר לנין]] שיש לעשות הפיכה אלימה ב[[רוסיה]], כדי להעלות את המפלגה הקומוניסטית לשלטון.<br /> <br /> לאחר המהפכה הקומוניסטית, בה נטל חלק, נתמנה לחבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ועורך עיתון 'פראבדה'.<br /> <br /> בשנת ה'[[תרפ&quot;ב]] מונה למזכיר הכללי של ברית המועצות, שהוא התפקיד הרם ביותר ברוסיה לאחר המנהיג - לנין.<br /> <br /> לאחר מותו של לנין בשנת ה'[[תרפ&quot;ד]], מונו למלא את מקומו שלושה אנשים, ביניהם סטלין, אך עד שנת ה'[[תרפ&quot;ח]] הצליח סטלין לבסס את מעמדו כמנהיג היחידי של ברית המועצות.<br /> <br /> ===הטיהורים הגדולים===<br /> <br /> במהלך שנות כהונתו כמנהיג [[ברית המועצות]], הנהיג רציחות והגליות המוניות של מתנגדי השלטון הקומוניסטי, ובכללם רבים מ[[חסידי חב&quot;ד]], ושל מתנגדיו הפוליטיים.<br /> <br /> מספרם הכולל של הנרצחים הגיע למיליוני בני אדם.<br /> <br /> את המאסרים והרציחות הוביל ראש ה[[ק.ג.ב.]] דאז, לברנטי בריה, שהוצא גם הוא להורג בתקופת שלטונו של מחליפו של סטלין, גאורגי מלנקוב.<br /> <br /> במהלך שנים אלו היו שלושה גלי מאסרים מרכזיים של חסידי חב&quot;ד: בחודש אלול ה'[[תרצ&quot;ה]], [[מאסר חסידים תרצ&quot;ח|בחודש אדר ה'תרח&quot;צ]] ובמהלך ה'[[תש&quot;ח]].<br /> <br /> לאחר מותו הוקיע מחליפו, גאורגי מלנקוב, את שיטותיו האכזריות של סטלין, והעניק חנינה גורפת לעצורים הפוליטיים. במסגרת חנינה זו השתחררו חסידים רבים.<br /> <br /> ===במלחמת העולם השנייה===<br /> <br /> בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] חתם סטלין על הסכם אי התקפה עם גרמניה הנאצית. הסכם זה ידוע בשם &quot;הסכם ריבנטרופ - מולוטוב&quot;, על שם שרי החוץ של שתי המדינות.<br /> <br /> ההסכם קבע שברית המועצות וגרמניה הנאצית לא יתקפו האחת את השניה, ויחלקו ביניהם את שטחי הכיבוש במזרח אירופה.<br /> <br /> למרות ההסכם, פלש צבא גרמניה ל[[רוסיה]] בשנת ה'[[תש&quot;א]], והשתלט על חלקים נרחבים ממנה, עד שהובס בשנת ה'[[תש&quot;ה]].<br /> <br /> סטלין השתמש במלחמה להאדרת שמו בקרב אזרחי ברית המועצות, ולהגדלת פולחן האישיות סביבו בתור &quot;המושיע של ברית המועצות&quot;.<br /> <br /> ===עלילת הרופאים===<br /> <br /> בשנת ה'[[תשי&quot;ג]] התפרסמה ידיעה בברית המועצות על מעצרם של תשעה רופאים, ששה מתוכם יהודים, שתכננו להרעיל את ראשי השלטון הקומוניסטי, ובראשם סטלין.<br /> <br /> בעקבות [[עלילת הרופאים|עלילה]] זו החל גל של אירועים נגד יהודים ברחבי ברית המועצות.<br /> <br /> כחודש לאחר מותו של סטלין שוחררו הרופאים.<br /> <br /> ===מותו===<br /> <br /> בסיום [[פורים תשי&quot;ג|התוועדות חג הפורים ה'תשי&quot;ג]] סיפר הרבי על הבחירות שהתקיימו לאחר נפילת הצאר ב[[רוסיה]], כאשר [[הרבי הרש&quot;ב]] הורה ללכת לבחור. אחד החסידים הגיע לאסיפת בחירות, ושמע את הקהל צועק &quot;הורה&quot; (הידד), והחל גם הוא לצעוק &quot;הוא-רע&quot;.<br /> <br /> בספרו זאת תיאר הרבי איך עשה בדיוק אותו חסיד - הוא עצם את עיניו, הרים את שתי ידיו כלפי מעלה והכריז שלוש פעמים &quot;הוא-רע&quot;. לאחר מכן השעין הרבי את ראשו הקדוש על ידיו, וכעבור דקות ארוכות הרים הרבי את ראשו והחל באמירת [[מאמר]], השני לאותה [[התוועדות]].<br /> <br /> כשבוע לאחר חג הפורים, הודיעו בכלי התקשורת של ברית המועצות שסטלין מת לפני שבוע משבץ.<br /> <br /> מספר שנים לאחר מותו הוקיע נשיא ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב את מעשיו האכזריים של סטלין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * אברהם רייניץ, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=36749 שלוש פעמים &quot;הוא-רע&quot; שהצילו 3 מליון יהודים] - [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=60355 שמחת פורים - מיתת 'המן שבדור' על ידי 'מרדכי שבדור'] קובץ בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד - 770]] העוסק במותו של סטאלין ובפרשיות דומות אחרות{{PDF}} {{אינפו}}<br /> * הרב [[יואל כהן]], '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני]''' באתר [[חב&quot;ד אורג]]<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1YnILGLS_zr1cMltZP2hZRsnuS1QS5A9c/view?usp=sharing עושה כעת סדרים בפטרבורג]''', בתוך מגזין 'ובאותו הזמן' עמוד 28, בהוצאת ארגון [[יפוצו (ארגון)|יפוצו]] {{PDF}}<br /> <br /> [[קטגוריה:גויים]]<br /> [[קטגוריה:ברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי&quot;ג]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%22%D7%A6_%D7%91-770&diff=478635 2021-05-30T00:41:57Z

<p>שמואל ח.: /* דירת הרבי הריי&quot;צ */</p> <hr /> <div>{{לעריכה|}}<br /> '''הקומה השניה ב[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי]]''' הקומה השניה היא דירת מגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> ==דירת הרבי הריי&quot;צ==<br /> הקומה השניה נועדה מאלול [[ת&quot;ש]], למגורי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ומשפחתו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל, [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]].<br /> <br /> [[קובץ:קומה שניה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי [[ברזל]] לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי&quot;צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי&quot;צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של [[הרבי הריי&quot;צ]] (מתש&quot;י עד [[תשל&quot;א]] היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ&quot;ג]]).}}]]<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות]]ו ב[[י' בשבט]] [[תש&quot;י]] המשיכה להתגורר שם רעייתו, [[הרבנית נחמה דינה]], שהייתה מקבלת שם אורחים מיוחסים ובני משפחה.<br /> <br /> הרבי גם המשיך להשתתף שם [[סעודות בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|בסעודות החגים]]. משיחות של הרבי בסעודות אלו יצא לאור סט הספרים [[המלך במסובו]]. כמו כן בימי פגרא מיוחדים כגון [[י&quot;ט כסלו]] ו[[י&quot;ב תמוז]], נהגו לערוך התוועדות קצרה בהשתתפות הרבי ומספר מוצמצם של זקני אנ&quot;ש, קודם ההתוועדות המרכזית. לאחר הסתלקותה של [[הרבנית נחמה דינה]], בשנת [[תשל&quot;א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] שברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]]. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד.<br /> <br /> במהלך [[משפט הספרים]] נלקחו חלק מהספרים והחפצים למשמרת על מנת שלא יגע בהם יד זר. ולאחר מכן הושבו כל אחד למקומו.<br /> <br /> נכון לשנת [[תשע&quot;ג]] הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב&quot;ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]].<br /> <br /> בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת הרבי נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם יו&quot;ד שבט תש&quot;י.<br /> <br /> ==חדר ה[[יחידות]] של הרבי הריי&quot;צ==<br /> בתחילה היה [[הרבי הריי&quot;צ]] מקבל אנשים בימי שלישי לא בחדרו הפרטי אלא בחדר שלימים עבר להיות [[חדר הרבי|חדרו שבקומה הראשונה]].<br /> <br /> לאחר מכן קיבל קהל בחדר עבודתו שבקומה השנייה של 770 בצד ימין, מעל חדר המזכירות, עד להסתלקות ביו&quot;ד שבט [[תש&quot;י]].<br /> <br /> קירותיו של חדר זה מוקפים בארונות ספרים, ומוצב בו שולחן הדומה לשולחן שבחדר הרבי ששימש לפני כן את הרבי הריי&quot;צ. בחדר זה גם קיבל הרבי הריי&quot;צ ל[[יחידות]]. כאשר הרבי הפסיק לרדת לתפילות לזאל הקטן, היה נערך מנין בחדר הסמוך והרבי היה מתפלל בחדרו, כאשר הדלת פתוחה.<br /> <br /> בחדר זה גם נערך מעמד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#קבלת האזרחות|קבלת האזרחות של הריי&quot;צ]].<br /> <br /> לאחר [[הסתלקות הרבי הריי&quot;צ|הסתלקותו של הרבי הריי&quot;צ]], במשך השנה הראשונה להסתלקות נערכו מניינים בחדר זה, בהם עברו [[הרש&quot;ג]] ו[[הרבי]] לפני התיבה כ[[שליח ציבור|שליחי ציבור]] (הרש&quot;ג התפלל במניין מוקדם יותר מהרבי).<br /> <br /> הרבי רצה שישבו ללמוד במקום אברכים, אך אמר שהוא חושש האם יכולים לשמור על קדושת המקום.<br /> <br /> ולאחר סיום שנת האבל החדר נותר סגור למעט מניינים שנערכו ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], שם התפללו בדרך כלל כמה מזקני החסידים כגון ר' [[חיים ליברמן]] וחסידים נוספים.<br /> <br /> ===הדירה לאחר [[משפט הספרים]]===<br /> בתקופת [[משפט הספרים]], בה נגנבו ספרים מספריית הרבי הקודם, הורה הרבי לפנות את הספרים מהשולחן שבחדר, הפסיקו את מניינים אלו.<br /> <br /> לאחר הפרשה הרבי ביקש להחזיר הדברים לחדר, ואנשי הספריה כתבו לרבי שהחזירו הדברים כפי שהיו לפני יו&quot;ד שבט תש&quot;י, על פי תמונה, דבר שגרם נחת רוח לרבי.<br /> <br /> [[קובץ:הוראות על הדירה והחדר.jpg|ממוזער|הוראות הרבי על דירת הרבי הריי&quot;צ וחדרו הקדוש.]]<br /> בסוף הפרשיה, כשהספרים הוחזרו לשולחנו של הרבי הריי&quot;צ, הורה הרבי: &quot;כדאי להקדיש את כל הדירה, ובפרט חדר היחידות וחדר שבו התפללל כ&quot;ק כל הימים (לא שיהיה מוזיאום, אלא) שיהי' מקום תפלה ושפיכות נפש וקראת פ&quot;נ של כל הצריך לישועה וזה יהיה עיקר השימוש של הדירה.&quot;{{הערה|http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf צורת הבית], יו&quot;ל על ידי ועד חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> הרב שלום דובער לוין כותב על השתלשלות הדברים{{הערה|בספרו עבודת הקודש.}}, שאלנו את הרבי: האם לעשותו למוזיאום עם תערוכות משתנות מזמן לזמן. והיינו, א) בשני חדרי האוכל ובחדר השינה של הרבנית שטרנא שרה ע&quot;ה יבנו תיבות זכוכית על גבי השלחנות וכו' שישמשו לתערוכות. ב) חדר היחידות וחדר השינה יהיו סגורים בדלתות זכוכית שיהיה אפשר לראותם דרך דלתות הזכוכית מבחוץ. ג) המטבח יהיה סגור ובו יהיו מונחים אוסף חפצי הערך, אוסף התמונות וכיוצא בזה.<br /> <br /> או אולי כדאי להקדיש את כל הדירה, ובפרט חדר היחידות וחדר שבו התפלל כ&quot;ק כל הימים (לא שיהיה מוזיאום, אלא) שיהיה מקום תפלה ושפיכות נפש של כל הצריך לישועה ואולי גם ללמוד מעט. וזה יהיה עיקר השימוש של הדירה.<br /> <br /> הרבי מחק את האפשרות הראשונה והדגיש לאשר את האפשרות השניה. וגם בה מחק את המלים &quot;אולי גם ללמוד מעט&quot;, והשאיר רק &quot;שיהיה מקום תפלה ושפיכות נפש של כל הצריך ישועה&quot;, והוסיף: וקריאת פ&quot;נ.<br /> <br /> שאלנו שוב:<br /> <br /> כאשר זכינו למענה כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א, להקדיש את חדר היחידות של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ נ&quot;ע למקום תפלה בשפיכות הנפש, האם לעשות זאת מיד עתה או אחרי סיום הבניה.<br /> <br /> והרבי הדגיש את המלים &quot;אחרי סיום הבניה&quot;.<br /> <br /> בימים הנוראים היינו פותחים את הדירה לאמירת תהלים ולתפלה, אמנם הרבי הורה אז להשאיר את חדר היחידות סגור.<br /> <br /> ==גלריית תמונות==<br /> &lt;gallery&gt;<br /> קובץ:הרבי דירת הריי&quot;צ.jpg|[[הרבי]] עומד לצד חותנו, [[הרבי הריי&quot;צ]] בחדר בו קיבל אנשים ליחידות [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי#קומה שניה|בקומה השנייה]] של [[770]] במעמד [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)#קבלת האזרחות|קבלת האזרחות של הריי&quot;צ [[ט&quot;ז אדר]] [[תש&quot;ט]]<br /> קובץ:סלון אדמו&quot;ר הריי&quot;צ.jpg|סלון דירת [[הרבי הריי&quot;צ]] בקומה השניה<br /> קובץ:מוצאי יום כיפור בדירת הרייצ.jpg|סעודת מוצאי [[יום כיפור]] [[תשכ&quot;ט]] בסלון דירת הרבי הריי&quot;צ<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[סעודות בבית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> *[[חדר הרבי]]<br /> <br /> {{770}}<br /> {{הערות שוליים}}</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=478280 2021-05-26T23:03:38Z

<p>שמואל ח.: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:שלמה מבאבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שלמה הלברשטאם בצעירותו לצד אביו רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב]]<br /> רבי '''שלמה הלברשטאם''' היה האדמו&quot;ר השלישי לשולשלת [[באבוב]] ([[א' בכסלו]] [[תרס&quot;ח]], [[א' באב]] [[תש&quot;ס]]) נולד לאביו רבי [[בן ציון הלברשטאם]], האדמו&quot;ר מבאבוב. <br /> <br /> לאחר שאביו נרצח בשנות [[השואה]] על קידוש השם, הוא הגיע לארה&quot;ב עם בנו ר' [[נפתלי צבי הלברשטם]], ושם הקים מחדש את מוסדות באבוב.<br /> <br /> תקופה מסוימת לאחר שרבי שלמה הגיע ל[[ארה&quot;ב]], הוא נכנס לחדרו הק' של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וסיפר על כוונתו לעזוב את ניו-יורק. ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הרים את ידו הק' והראה לאדמו&quot;ר מבאבוב באצבעו שהוא צריך להישאר בארה&quot;ב, ובידו הק' סימן על שולחנו הטהור &quot;כאן&quot;. את הסיפור סיפר בנו האדמו&quot;ר רבי נפתלי צבי בעת [[הסתלקות]] אביו הקדוש, והוסיף, שהוא יסוד גדול אצלו בהתפתחות חסידות באבוב בארה&quot;ב.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=10887 חב&quot;ד און ליין]}}<br /> <br /> רבי שלמה מבאבוב היה ידיד של [[הרבי]], בעיקר בעקבות מגוריו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]]. הוא התגורר ב[[קראון הייטס]] עד שהחלו המהומות בשכונה, בין התושבים הכושים ליהודים. המצב בשכונה נעשה קשה ומסוכן, ורבי שלמה החליט לעקור מהשכונה יחד עם ישיבתו וחסידות המעטירה לשכונת בורו פארק המבטיחה. הרבי לא היה שבע רצון מצעד זה, ואף הביע את התנגדותו לצעד זה.<br /> <br /> סיפר אחד מ[[אנ&quot;ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם בנו רבי נפתלי צבי מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב&quot;ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו&quot;ר רבי נפתלי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו&quot;ר הסכים שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2003 שבועון בית משיח 504]}}<br /> <br /> לאחר פטירתו בשנת [[תש&quot;ס]], מונה בנו רבי נפתלי צבי לממשיך דרכו.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&amp;pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי, טקסט]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[בן ציון הלברשטם]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[באבוב]]|שנה=[[תש&quot;א]] - [[תש&quot;ס]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[נפתלי צבי הלברשטם]]}}<br /> {{ש}}{{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי צאנז|הלברשטם שלמה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ס]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D&diff=478279 2021-05-26T23:00:35Z

<p>שמואל ח.: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> [[קובץ:שלמה מבאבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שלמה הלברשטאם בצעירותו לצד אביו רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב]]<br /> רבי '''שלמה הלברשטאם''' האדמו&quot;ר מ[[באבוב]] ([[א' בכסלו]] [[תרס&quot;ח]], [[א' באב]] [[תש&quot;ס]]) נולד לאביו רבי [[בן ציון הלברשטאם]], האדמו&quot;ר מבאבוב. <br /> <br /> לאחר שאביו נרצח בשנות [[השואה]] על קידוש השם, הוא הגיע לארה&quot;ב עם בנו ר' [[נפתלי צבי הלברשטם]], ושם הקים מחדש את מוסדות באבוב.<br /> <br /> תקופה מסוימת לאחר שרבי שלמה הגיע ל[[ארה&quot;ב]], הוא נכנס לחדרו הק' של ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וסיפר על כוונתו לעזוב את ניו-יורק. ה[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הרים את ידו הק' והראה לאדמו&quot;ר מבאבוב באצבעו שהוא צריך להישאר בארה&quot;ב, ובידו הק' סימן על שולחנו הטהור &quot;כאן&quot;. את הסיפור סיפר בנו האדמו&quot;ר רבי נפתלי צבי בעת [[הסתלקות]] אביו הקדוש, והוסיף, שהוא יסוד גדול אצלו בהתפתחות חסידות באבוב בארה&quot;ב.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=10887 חב&quot;ד און ליין]}}<br /> <br /> רבי שלמה מבאבוב היה ידיד של [[הרבי]], בעיקר בעקבות מגוריו בשכנות לרבי משך שנים רבות בשכונת [[קראון הייטס]]. הוא התגורר ב[[קראון הייטס]] עד שהחלו המהומות בשכונה, בין התושבים הכושים ליהודים. המצב בשכונה נעשה קשה ומסוכן, ורבי שלמה החליט לעקור מהשכונה יחד עם ישיבתו וחסידות המעטירה לשכונת בורו פארק המבטיחה. הרבי לא היה שבע רצון מצעד זה, ואף הביע את התנגדותו לצעד זה.<br /> <br /> סיפר אחד מ[[אנ&quot;ש]] כי לפני מספר שנים, השתתף ביחד עם בנו רבי נפתלי צבי מבאבוב בחתונה, שם היו כמה חסידים שלעגו על אמונתם של חסידי חב&quot;ד אודות כך שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]]. האדמו&quot;ר רבי נפתלי לא נתן לחסידיו ללעוג, ואמר כי אביו האדמו&quot;ר הסכים שהאדמו&quot;ר מליובאוויטש ראוי להיות משיח, אבל שיתגלה כבר.{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=2003 שבועון בית משיח 504]}}<br /> <br /> לאחר פטירתו בשנת [[תש&quot;ס]], מונה בנו רבי נפתלי צבי לממשיך דרכו.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&amp;st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&amp;pgnum=546 רבי שלמה בניחום אבלים אצל הרבי, טקסט]<br /> <br /> {{סדרה|הקודם=האדמו&quot;ר רבי [[בן ציון הלברשטם]]|רשימה=אדמו&quot;רי [[באבוב]]|שנה=[[תש&quot;א]] - [[תש&quot;ס]]|הבא=האדמו&quot;ר רבי [[נפתלי צבי הלברשטם]]}}<br /> {{ש}}{{חצרות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;רי צאנז|הלברשטם שלמה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ס]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=478278 2021-05-26T22:55:40Z

<p>שמואל ח.: /* פתיח */</p> <hr /> <div>{{מפנה|זלמן יפה|זלמן יפה (פירושונים)}}<br /> [[קובץ:Zalman Jaffe.jpg|שמאל|ממוזער|100px|ר' זלמן בשנותיו האחרונות]]<br /> [[קובץ:יפה עם המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן עובר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]. הרבי נראה פונה אל המצלמה בעקבות בקשתו של ר' זלמן מהרבי כי מכריו התלוננו על כך שבכל התמונות שלו עם הרבי הרבי נראה בפרופיל ולא בצורה חזיזתית]]<br /> הרב '''שניאור זלמן יפה''' ([[תרע&quot;ג]] - [[כ&quot;ז אלול]] [[תש&quot;ס]]) היה עסקן חסידי בעל רגש חם שזכה [[התקשרות|להתקשר]] אל [[הרבי]] ולהפוך לחסיד נלהב באמצעות קירובים מיוחדים שקיבל מהרבי.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:Zalman Jaffe 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן נואם ב[[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] ב{{ה|זאל הגדול}} ב-[[770]]. לצידו עומד מארגן הכינוס ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] הרב [[מרדכי מענטליק]]]]<br /> נולד ב[[מנצ'סטר]] שבאנגליה בשנת [[תרע&quot;ג]] לאביו ר' זאב חב&quot;ד ולאמו גולדה רבקה{{הערה|בת ר' שניאור זלמן איידלמן.}} למשפחת יפה, ונקרא על שם סבו מצד אביו הרב שניאור זלמן דב יפה.<br /> <br /> אמו, הייתה ילידת ה[[עיירה]] ראקשיק ואביה היה חסיד של [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]. אחיותיה המבוגרות השתקעו ב[[ארצות הברית]] בסביבות שנת [[תרס&quot;ג]] והיא עלתה לאמריקה בעקבותיהם והתגוררה בסמיכות אליהן במנצ'סטר שבאנגליה, שם הכירה את בעלה ר' זאב והם נישאו בשנת [[תר&quot;ע]].<br /> <br /> הקשר עם רבותינו נשיאינו התחדש בעקבות מפגש של בני המשפחה עם ה[[שד&quot;ר]] החב&quot;די ר' [[בן ציון שם טוב]] שעורר את בני המשפחה להתכתב עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ולחדש את הקשר שלהם עם [[חסידות חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת רייזל (רוזלין) שהפכה להיות יד ימינו וליוותה אותו בשנים מאוחרות יותר בפעילויות הציבוריות שניהל באנגליה בשליחותו של הרבי.<br /> <br /> ===התקשרותו לרבי===<br /> [[קובץ:Zalman Jaffe 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי נעצר לדבר עם ר' זלמן בחזית הכניסה ל-[[770]] באחת מההזדמנויות הרבות בהן ביקר בחצר הרבי]]<br /> בי&quot;ג [[סיוון]] [[תשי&quot;ח]] נקלע עם משפחתו לתאונת דרכים קטלנית בה נפגע בנו גדליה שנפטר באופן טראגי, והרבי שלח אל בני הזוג מכתב תנחומים על פטירת בנם הצעיר בטרם עת.<br /> <br /> לאחר שהחלימו מהפציעה הקשה, החליטו ר' זלמן וזוגתו [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], ובחודשי החורף של שנת [[תשי&quot;ט]] הגיעו לרבי לראשונה ונכנסו אל הרבי ל[[יחידות]] ארוכה במהלכה קיבלו עידוד ונחמה, וישבו בחדר הרבי במשך שעות רבות באופן חריג במיוחד.<br /> <br /> [[יחידות]] זו היוותה נקודת ציון ראשונה בקשר המתמשך של ר' זלמן עם הרבי במהלכו הרעיף עליו הרבי קירובים רבים ונדירים, כאשר ר' זלמן מצידו מתקדם באופן עיקבי בחייו החסידיים האישיים, והופך לשליח של הרבי ופעיל חב&quot;די במקום מגוריו, עד שהרבי נהג לכנותו בחיבה &quot;מר מנצ'סטר&quot;.<br /> <br /> ר' זלמן מצידו השתדל לגרום לרבי לשמוח ולחייך כמה שיותר, והיה נוהג לדווח לרבי באופן תדיר ועיקבי על פעולותיו, להעניק לרבי מתנות, ולמצוא תחבולות שונות להוסיף לרבי שמחה ולגרום לו נחת רוח. הרבי חיבב אותו מאוד, והרבנית העידה פעם ששאלה את הרבי מדוע חזר שמח מ-770 והרבי אמר לה שר' זלמן היה אצלו ב[[יחידות]] ודיברו במשך שעה.<br /> <br /> לאורך שנות חייו, נהג ר' זלמן להתכתב רבות עם הרבי בנושאים שונים, ומהתכתובת העניפה פורסמו קרוב לשלוש מאות מכתבים (באנגלית).<br /> <br /> כמו כן נהג ר' זלמן לתעד באופן פרטני על גבי הכתב את ביקוריו בחצר הרבי, ויומניו האישיים נודעים כמדוייקים ואמינים, והם מתייחדים בלחלוחית חסידית יוצאת דופן.<br /> <br /> ===נסיעותיו לרבי===<br /> [[קובץ:Zalman Jaffe 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה שצולמה מתוך לובי הכניסה של [[770]] בה נצפה ר' זלמן משוחח עם הרבי]]<br /> ביקוריו בחצר הרבי היו תכופים ביותר, והוא נהג לנסוע לרבי לפחות פעמיים בשנה. במיוחד הקפיד לנסוע לרבי ב[[חודש סיון]] בו היה שוהה בחצר הרבי מ[[חג השבועות]] ועד לאחר ה[[יארצייט]] של בנו גדליה. פעמים רבות היה הרב [[מרדכי מנטליק]] נוהג לכבד אותו לשאת דברים ב[[כינוס תורה]] שנערך ב[[ימי התשלומין]] של החג.<br /> <br /> ב[[חודש תמוז]] [[תשכ&quot;א]] ארגן מסע של 120 יהודים מאנגליה ששהו בחצר הרבי במשך שבועיים רצופים וזכו להתייחסות מיוחדת מהרבי. חברי הקבוצה נהנו מאוד מהביקור בחצר הרבי, ולקראת סיום המסע כתבו לו תעודת תודה והוקרה על מאמציו לארגון המסע עליה חתמו הנוסעים. בצעד נדיר הרבי הצטרף לחותמים ורשם את שמו בראש הרשימה{{הערה|צילום התעודה התפרסם במוסף 'משפחה חסידית' של [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון 1176 עמוד 14.}}.<br /> <br /> על אף הלהט שלו להשפיע על כמה שיותר אנשים לנסוע לבקר בחצר הרבי, כאשר ניסה ללחוץ על אנשים לנסוע לרבי הורה לו הרבי בצורה חריפה וחד משמעית שאין להפעיל לחצים על מי שלא רוצה לבוא ולבקר מצד עצמו כיון שאין בכך כל תועלת{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/27/10343 אגרות קודש חלק כז אגרת י'שמג], מכתב מתאריך ה' אדר תשל&quot;ב.}}.<br /> <br /> ===פעילות ציבורית===<br /> {{להשלים}}<br /> בשנת [[תשל&quot;ג]] היה מהעסקנים שהיו אחראים לתרגומו של [[ספר התניא]] לשפה ה[[אנגלית]] ובמהלך העבודה זכה להיות איש הקשר שבירר אצל הרבי פרטים שונים בנוגע למלאכת התרגום.<br /> <br /> ===שנותיו האחרונות===<br /> בשנת [[תנש&quot;א]] החל לגדל את זקנו, והדבר גרם לרבי נחת רוח מרובה. בפעם הבאה כאשר הגיע לבקר בחצר הרבי כאשר כבר זקנו היה מגודל, כתב לו הרבי במענה מיוחד: {{ציטוטון|להרב ר' שניאור זלמן '''יפה''': כיון שראיתיו היום בסבר פנים '''יפות''', מצורף בזה לחלק בעירו 50$}}{{הערה|המענה נדפס בקובץ [[צדי&quot;ק למלך]] חוברת שביעים עמוד 383.}}.<br /> <br /> בהיותו בגיל 87 ב[[כ&quot;ז אלול]] [[תש&quot;ס]] נפטר בשיבה טובה במנצ'סטר שבאנגליה, ונטמן במקום מגוריו.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> אחיו ר' משה אברהם יפה (נודע בכינוי מייג'ור יפה) היה פעיל ציבורי שכיהן בתפקידים שונים באנגליה, ביניהם כיהן כרב צבאי ראשי, נציגו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] לישראל הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] בבריטניה, חבר הנהלת הועד הציוני של יהודי מנצסטר, ועוד. עם ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] השתכן בירושלים והתמנה לכהן בתפקידים ציבוריים שונים, והיה ממייסדי היכל שלמה ובית הכנסת הגדול בירושלים.<br /> <br /> ;ילדיו:<br /> *בנו, ר' אברהם יוסף יפה<br /> *בתו מרת הינדה מלכה - רעייתו של שליח הרבי ל[[לונדון]] הרב [[שמואל לו]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''Mr. Manchester (מר מנצ'סטר)''' - לקט מהתכתובות האישיות שניהל עם הרבי, [[תשס&quot;ג]] (הוצאה ראשונה)<br /> *'''My Encounter With The Rebbe (המפגש שלי עם הרבי)''' - סדרה בת עשרים ושש כרכים המתעדת את רשמיו האישיים מביקוריו בחצר הרבי<br /> *'''ביקוריו של ר' זלמן יפה אצל הרבי''' במדור 'והבט פני משיחך' שבועון בית משיח י&quot;ג סיון תש&quot;פ עמוד 48<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.zalmonjaffeencounters.com/ Zalmon Jaffe Encounters]''' - האתר הרישמי בו מתפרסמים זכרונותיו של ר' זלמן יפה (באנגלית)<br /> *'''[http://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/289046/jewish/Mr-Manchester.htm חלק מההתכתבויות בין הרבי לר' זלמן יפה באתר בית חב&quot;ד] (באנגלית) {{בית חבד}}<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/6/12/580338914088.html תופעת [[חודש סיון]] ושמה ר' זלמן יפה]''', בתון [[שבועון בית משיח]] [[סיוון]] [[תשע&quot;ד]] {{בית משיח}}<br /> * [http://chabad.info/%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A9%D7%94/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%91-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%94/ מדוע הסתובב הרבי והסתכל אל המצלמה?] {{אינפו|}}<br /> *'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3520891 הודעה באיחור]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} חתנו הרב שמואל לו מתראיין למגזין הוידאו השבועי של חברת [[jem]]<br /> *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3967192 מר מנצ'סטר]''', יחידות מוקלטת של ר' זלמן יפה אצל הרבי, כ&quot;ה תשרי תשמ&quot;ג {{בית חבד}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:יפה, זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים במנצ'סטר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ס]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=478277 2021-05-26T22:52:36Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= הרב חיים יוסף גינזבורג<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים יוסף גינזבורג.jpg|250px]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= <br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[רמת אביב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''חיים יוסף גינזבורג''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גינזבורג נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]] לרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. בבחרותו ייסד את [[בית חב&quot;ד]] למטייל בתאילנד ולימים תמך <br /> בגיסו, הרב [[מנחם מענדל הנדל]], ביסוד [[שבועון בית משיח]] וארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה דינה, בתו של הרב [[שמעון רוזנברג]] מ[[עפולה]], קבע את מגוריו בשכונת רמת אביב שבצפון [[תל אביב]] ופתח שם [[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבה לחוזרים בתשובה]] שהפכה לישיבת הדגל החב&quot;דית לחוזרים בתשובה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צורף ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ביום [[ח' בכסלו]] שנת [[תשס&quot;ז]] נהרג בנו בן העשר שנים, מנחם מענדל, בתאונת דרכים סמוך לביתו. פעילויות מגוונות נעשים על ידי ההורים והקהילה לזכרו.<br /> <br /> מידי יום שישי מוסר הרב גינזבורג בישיבה שיעור לבעלי עסקים. השיעור הוא סיכום של ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot; מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] והוא מועבר בשידור ישיר באמצעות אתר הישיבה באינטרנט. לשיעור פופולריות רבה, בעיקר בשל השילוב בין רעיונות עמוקים בחסידות לבין סגנון פשוט ומובן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב מרדכי דוד אקסלרוד -משלוחי הרבי בעתלית.<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן דיקשטיין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור VOD|ginzburg}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389395.jpg לעבור מהזוך אל הכח]''' - טור של הרב גינזבורג על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84145 הרב גינזבורג מספר על [[תשרי]] בליובאוויטש]''' - ראיון בתחנת הרדיו 'קול ברמה' עם הרב גינזבורג {{אודיו}} {{אינפו}} ז' [[תשרי]] [[תשע&quot;ה]] (01.10.2014)<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/564561383140.html גילוי הטוב המסתתר בבריאה: הקשר בין מצות [[פרה אדומה]] הנזכרת בתחילת פרשת חוקת וחלוקת הארץ הנזכרת בסופה]''' {{וידאו}} {{בית משיח}}<br /> <br /> על בנו מנחם מענדל:<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24651 &quot;אנחנו לא מוותרים לך על השליחות&quot; ספד האב] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=478176 2021-05-26T12:16:41Z

<p>שמואל ח.: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= הרב חיים יוסף גינזבורג<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים יוסף גינזבורג.jpg|250px]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= <br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[רמת אביב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''חיים יוסף גינזבורג''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גינזבורג נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]] לרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. בבחרותו ייסד את בית חב&quot;ד למטייל בתאילנד ולימים תמך <br /> בגיסו, הרב [[מנחם מענדל הנדל]], ביסוד [[שבועון בית משיח]] וארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה דינה, בתו של הרב [[שמעון רוזנברג]] מ[[עפולה]], קבע את מגוריו בשכונת רמת אביב שבצפון [[תל אביב]] ופתח שם [[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבה לחוזרים בתשובה]] שהפכה לישיבת הדגל החב&quot;דית לחוזרים בתשובה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צורף ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ביום [[ח' בכסלו]] שנת [[תשס&quot;ז]] נהרג בנו בן העשר שנים, מנחם מענדל, בתאונת דרכים סמוך לביתו. פעילויות מגוונות נעשים על ידי ההורים והקהילה לזכרו.<br /> <br /> מידי יום שישי מוסר הרב גינזבורג בישיבה שיעור לבעלי עסקים. השיעור הוא סיכום של ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot; מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] והוא מועבר בשידור ישיר באמצעות אתר הישיבה באינטרנט. לשיעור פופולריות רבה, בעיקר בשל השילוב בין רעיונות עמוקים בחסידות לבין סגנון פשוט ומובן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב מרדכי דוד אקסלרוד -משלוחי הרבי בעתלית.<br /> *חתנו, הרב שניאור זלמן דיקשטיין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור VOD|ginzburg}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389395.jpg לעבור מהזוך אל הכח]''' - טור של הרב גינזבורג על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84145 הרב גינזבורג מספר על [[תשרי]] בליובאוויטש]''' - ראיון בתחנת הרדיו 'קול ברמה' עם הרב גינזבורג {{אודיו}} {{אינפו}} ז' [[תשרי]] [[תשע&quot;ה]] (01.10.2014)<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/564561383140.html גילוי הטוב המסתתר בבריאה: הקשר בין מצות [[פרה אדומה]] הנזכרת בתחילת פרשת חוקת וחלוקת הארץ הנזכרת בסופה]''' {{וידאו}} {{בית משיח}}<br /> <br /> על בנו מנחם מענדל:<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24651 &quot;אנחנו לא מוותרים לך על השליחות&quot; ספד האב] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=478026 2021-05-25T15:03:50Z

<p>שמואל ח.: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= הרב חיים יוסף גינזבורג<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים יוסף גינזבורג.jpg|250px]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= <br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[רמת אביב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''חיים יוסף גינזבורג''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גינזבורג נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]] לרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. בבחרותו ייסד את בית חב&quot;ד למטייל בתאילנד ולימים תמך <br /> בגיסו, הרב [[מנחם מענדל הנדל]], ביסוד [[שבועון בית משיח]] וארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה דינה, בתו של הרב [[שמעון רוזנברג]] מ[[עפולה]], קבע את מגוריו בשכונת רמת אביב שבצפון [[תל אביב]] ופתח שם [[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבה לחוזרים בתשובה]] שהפכה לישיבת הדגל החב&quot;דית לחוזרים בתשובה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צורף ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ביום [[ח' בכסלו]] שנת [[תשס&quot;ז]] נהרג בנו בן העשר שנים, מנחם מענדל, בתאונת דרכים סמוך לביתו. פעילויות מגוונות נעשים על ידי ההורים והקהילה לזכרו.<br /> <br /> מידי יום שישי מוסר הרב גינזבורג בישיבה שיעור לבעלי עסקים. השיעור הוא סיכום של ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot; מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] והוא מועבר בשידור ישיר באמצעות אתר הישיבה באינטרנט. לשיעור פופולריות רבה, בעיקר בשל השילוב בין רעיונות עמוקים בחסידות לבין סגנון פשוט ומובן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו, הרב מרדכי דוד אקסלרוד -משלוחי הרבי בעתלית.<br /> *חתנו, הרב שניאור דיקשטיין.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור VOD|ginzburg}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389395.jpg לעבור מהזוך אל הכח]''' - טור של הרב גינזבורג על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84145 הרב גינזבורג מספר על [[תשרי]] בליובאוויטש]''' - ראיון בתחנת הרדיו 'קול ברמה' עם הרב גינזבורג {{אודיו}} {{אינפו}} ז' [[תשרי]] [[תשע&quot;ה]] (01.10.2014)<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/564561383140.html גילוי הטוב המסתתר בבריאה: הקשר בין מצות [[פרה אדומה]] הנזכרת בתחילת פרשת חוקת וחלוקת הארץ הנזכרת בסופה]''' {{וידאו}} {{בית משיח}}<br /> <br /> על בנו מנחם מענדל:<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24651 &quot;אנחנו לא מוותרים לך על השליחות&quot; ספד האב] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%96%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92&diff=477901 2021-05-24T19:16:57Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= הרב חיים יוסף גינזבורג<br /> |תמונה=[[קובץ:חיים יוסף גינזבורג.jpg|250px]]<br /> |כינוי=<br /> |תיאור=<br /> |תאריך לידה= [[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]]<br /> |מקום לידה= <br /> |תאריך פטירה= <br /> |מקום פטירה=<br /> |מקום פעילות= [[רמת אביב]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו= [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=<br /> }}<br /> הרב '''חיים יוסף גינזבורג''' (יליד שנת [[תשל&quot;א]], 1971) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת [[רמת אביב]] ב[[תל אביב]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]], חבר [[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]], וחבר הנהלת מוסדות [[בית חינוך ליובאוויטש]] ב[[כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> הרב גינזבורג נולד ב[[כ&quot;ז ניסן]] [[תשל&quot;א]] לרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. בבחרותו ייסד את בית חב&quot;ד למטייל בתאילנד ולימים תמך <br /> בגיסו, הרב [[מנחם מענדל הנדל]], ביסוד [[שבועון בית משיח]] וארגון [[אש&quot;ל הכנסת אורחים]].<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו נחמה דינה, בתו של הרב [[שמעון רוזנברג]] מ[[עפולה]], קבע את מגוריו בשכונת רמת אביב שבצפון [[תל אביב]] ופתח שם [[תומכי תמימים רמת אביב|ישיבה לחוזרים בתשובה]] שהפכה לישיבת הדגל החב&quot;דית לחוזרים בתשובה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;א]] צורף ל[[אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]].<br /> <br /> ביום [[ח' בכסלו]] שנת [[תשס&quot;ז]] נהרג בנו בן העשר שנים, מנחם מענדל, בתאונת דרכים סמוך לביתו. פעילויות מגוונות נעשים על ידי ההורים והקהילה לזכרו.<br /> <br /> מידי יום שישי מוסר הרב גינזבורג בישיבה שיעור לבעלי עסקים. השיעור הוא סיכום של ה&quot;[[דבר מלכות]]&quot; מהשנים [[תנש&quot;א]]-[[תשנ&quot;ב]] והוא מועבר בשידור ישיר באמצעות אתר הישיבה באינטרנט. לשיעור פופולריות רבה, בעיקר בשל השילוב בין רעיונות עמוקים בחסידות לבין סגנון פשוט ומובן.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> ;חתניו<br /> *הרב דוד אקסלרוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{קישור VOD|ginzburg}}<br /> *'''[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389395.jpg לעבור מהזוך אל הכח]''' - טור של הרב גינזבורג על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=84145 הרב גינזבורג מספר על [[תשרי]] בליובאוויטש]''' - ראיון בתחנת הרדיו 'קול ברמה' עם הרב גינזבורג {{אודיו}} {{אינפו}} ז' [[תשרי]] [[תשע&quot;ה]] (01.10.2014)<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/ivrit/564561383140.html גילוי הטוב המסתתר בבריאה: הקשר בין מצות [[פרה אדומה]] הנזכרת בתחילת פרשת חוקת וחלוקת הארץ הנזכרת בסופה]''' {{וידאו}} {{בית משיח}}<br /> <br /> על בנו מנחם מענדל:<br /> <br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24622 טרגדיה: הילד מנחם מענדל גינזבורג] - {{אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=24651 &quot;אנחנו לא מוותרים לך על השליחות&quot; ספד האב] - {{אינפו}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:גינזבורג, יוסף חיים}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:חברי מטה משיח]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]<br /> [[קטגוריה:צוות ישיבת חב&quot;ד רמת אביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;א]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99&diff=474247 2021-05-07T13:04:15Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שי הרמתי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הרמתי]]<br /> הרב '''שי הרמתי''' (יליד שנת [[תש&quot;מ]]) הוא ראש ישיבת &quot;[[חיילי בית דוד יצהר]]&quot;, השוכנת ב[[מצפה יצהר]], בסמיכות ליישוב יצהר.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> נולד ביום [[י&quot;ז במנחם אב]] [[תש&quot;מ]] ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה הנמנית על בני [[הציונות הדתית]].<br /> <br /> בבחרותו עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ולאחר מכן ב[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] והפך לחסיד חב&quot;ד.<br /> <br /> בהגיעו לגיל חתונה, התחתן עם רעייתו מרת רחל, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ג ניסן]] [[תשע&quot;ח]] ניצל מפיגוע ירי בנס בצומת חוות גלעד בשומרון.<br /> <br /> לצד פעילותו בישיבה, משמש כמנהל סניף [[צבאות השם]] בישוב.<br /> <br /> ==קיישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62768 הרב הרמתי מתועד בכפר סבא] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20שי%20הרמתי תגית, הרב הרמתי] {{הגאולה|}}<br /> *[https://col.org.il/news/110467 הרב הרמתי] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:הרמתי, שי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;מ]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=472925 2021-04-28T00:42:57Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>הרב '''שמואל (מולע) ברזין''' ([[א' אלול]] [[תרנ&quot;ג]] - [[ט' תמוז]] [[תשל&quot;ח]]) היה גביר חב&quot;די ומפעילי המחתרת היהודית ב[[לנינגרד]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בעיירה [[נעוועל]] ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] [[תרנ&quot;ג]] כבן בכור לאביו הרב [[חיים ברזין]] ולאמו חווה.<br /> <br /> כבר בצעירותו החל לסייע בפרנסת בני המשפחה, והיה משכים בבוקר לפני הלימודים לבצע משלוחים שונים עבור אנשי העיירה, כשאת התשלום עבור עבודתו היה מוסר להוריו.<br /> <br /> כשהגיע לגיל בר מצווה, נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], אך נותר ללמוד שם רק שבועות ספורים כיון שהיה איסטניס ולא הסתדר בסביבה שלא הכיר.<br /> <br /> בהמשך, למד תקופה קצרה ב[[תומכי תמימים ויטבסק|סניף הישיבה בויטבסק]], ולאחר מכן נתבקש על ידי ראש הישיבה להצטרף לאחד מהיהודים האמידים שהגיעו לישיבה כדי למצוא בחור שילמד עם ילדיהם.<br /> <br /> כאשר נפלה אמו למשכב, חזר לביתו שבנעוועל, ולאחר פטירתה החל לעזור לאביו בפרנסת המשפחה, ובגיל 16 פתח בעיירה יחד עם שותפים בני גילו בית מטבחיים ממנו התפרנס בכבוד.<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו קיילע לבית שפרנוב, וגם לאחר החתונה המשיך להתגורר בנעוועל שם נולדו לו חמישה ילדיו.<br /> <br /> על אף גילו הצעיר, זכה לקירובים רבים מרבותינו נשיאינו, הן מ[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] שהתבטא עליו &quot;תהיה לו [[יראת שמים]] גם בלי שילמד בליובאוויטש&quot;, והן מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שכיבד אותו כאשר הסב על שולחנו בשולחן [[ליל הסדר]] של שנת [[תרפ&quot;ז]] לשתות את המרק מתוך הקערית של [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|בטעות שכחו מסדרי השולחן להניח כף על יד מקום ישיבתו של הרב ברזין, ולאחר שקערת המרק הסתובבה בין המסובים וכל אחד לקח לצלחתו האישית, הבחין [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] שהרב ברזין לא אוכל והורה לו לאכול מתוך הקערה המרכזית עצמה}}.<br /> <br /> בשנים שלאחר החתונה הסתעפו עסקיו של הרב ברזין והוא הצליח לרכוש בית גדול ומרווח באישור השלטונות. כאשר סגרו אנשי השלטונות את המקווה העירוני, הקים הרב ברזין בביתו [[מקווה]] מחתרתי, אותו תחזק יחד עם ידידו ר' [[געצל רובשקין]].<br /> <br /> בשנת [[תרפ&quot;ב]] כאשר הרב [[רפאל כהן]] התמנה לכהן כרבה של נעוועל ולא היה ביכולת הקהילה להעניק לו בית למגורים, התנדב הרב ברזין לחצות את ביתו לשניים, ולתת את חציו לרב.<br /> <br /> עם התגברות הגזירות והמעקבים שניהלו אנשי [[ק.ג.ב|הבולשת הרוסית]], עקרה משפחת ברזין לאחד מפרברי העיר [[לנינגרד]], שם הצליחו להיטמע בין ההמון מבלי לעורר חשדות, והתפרנסו מחקלאות.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] עברו מהפרברים לעיר עצמה, כדי להקל על מאמצי ההישרדות. המצב הקשה נמשך שלוש שנים עד שב[[חודש אדר]] [[תש&quot;ב]] הצליח לצאת יחד עם בני משפחתו מהעיר הנצורה, ונדד לעיירה ליבזיה שבגבול בין קזחסטן לרוסיה. שהותו בעיר לא נמשכה זמן ארוך, היות וכעבור זמן קצר גויס לעבודות שירות עבור הצבא הרוסי, ונדד יחד עם בתו גיטל לאה לעיירה צ'יליבינסק שבהרי אורל שם התמנה כעבור תקופה קצרה לראש הקהילה היהודית.<br /> <br /> כראש הקהילה, דאג לצרכים היהודיים של בני הקהילה, תפעל את [[בית הכנסת]] ומוסדות הקהילה, ומינה כרב את החסיד ר' [[לוי פרסמן]].<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ה]] הסתיימה המלחמה והוא חזר יחד עם בני משפחתו לביתם שבפרברי לנינגרד. בשנת [[תש&quot;ח]] נמצא בביתו החסיד ר' [[יונה פולטאבער]]. במוצאי [[שמחת תורה]] [[תש&quot;ט]] נעצר על ידי אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] וישב במשך עשרה חודשים בבית הסוהר 'שפאלרקע' בו עונה ונחקר לעיתים תכופות בנסיון לחלץ מפיו שמות של חסידים נוספים שעסקו בהפעלת המחתרת היהודית ברוסיה.<br /> <br /> לאחר שהחוקרים נוכחו שאין ביכולתם להוציא ממנו מידע נוסף, ערכו לו משפט בו נגזר עליו עשר שנות גלות ב[[סיביר]] שם עבד בחטיבת עצים. לאחר שש שנות גלות בהם שמר בתוקף על יהדותו ונמנע מעבודה בשבתות ובמועדי ישראל, שוחרר לחופשי בעקבות מותו של סטאלין, ובשנת [[תשט&quot;ז]] חזר לביתו ולמשפחתו, ושב לפעילות המחתרת בלנינגרד להחייאת היהדות.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] קיבלה משפחתו אישור יציאת מברית המועצות, והתיישבה ב[[כפר חב&quot;ד]], כשלקראת [[חודש תשרי]] [[תשל&quot;א]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה.<br /> <br /> בתקופת מגוריו ב[[כפר חב&quot;ד]] עסק ב[[מבצע תפילין]] בבסיס [[צה&quot;ל]] בתל השומר, והיה מהפעילים הבולטים להקמת ה[[מקווה]] ובית הכנסת 'בית נחום יצחק'.<br /> <br /> נפטר בגיל 84 ב[[ט' תמוז]] [[תשל&quot;ח]] ונטמן ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחיו, ר' שמואל ברזין<br /> *גיסו, ר' מנחם מענדל סורין<br /> *בנו, ר' אהרן זליג ברזין - נעלם במהלך [[מלחמת העולם השניה]] תוך כדי שירות בצבא רוסיה<br /> *בנו, ר' פרץ ברזין<br /> *בנו, ר' [[יהודה אריה לייב ברזין]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[רחובות]]<br /> *בתו, מרת גיטה לאה<br /> *בתו, מרת הינדה פרוס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[תשורה]] משמחת ה[[נישואין]] של צאצאיו הת' מנחם מענדל ומרת אסתר פרוס, כ&quot;ט [[סיוון]] תשס&quot;ה<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ברזין, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפטרבורג]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל&quot;ח]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%22%D7%96&diff=472913 2021-04-28T00:26:30Z

<p>שמואל ח.: /* אירועים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:תשלז 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, תשל&quot;ז. במהלך ה[[יחידות]] עם מר [[מנחם בגין]]]]<br /> ==אירועים==<br /> <br /> *[[הרבי]] מציע להנהיג שבמוסדות תורה (וכיוצא בזה) יהיה גם הענין ד[[תפילה]] וצדקה, ובציבור. וגם שהמוסדות ד[[צדקה]] וגמ&quot;ח יעזרו (בהלואות) לעניני תורה ותפילה. <br /> <br /> *הרבי מעורר לחדש את ענין ה&quot;[[משפיע|משפיעים]]&quot; ו&quot;משפיעות&quot;. <br /> <br /> *הרבי מדפיס את ההמשך הידוע בשם &quot;[[המשך תער&quot;ב|בשעה שהקדימו - תער&quot;ב]]&quot;, ומבקש שכולם ישתתפו בזה, לא יאוחר מכמה ימים לפני יו&quot;ד [[שבט]]. <br /> <br /> *הרבי הורה להוציא לאור ליקוט ביאורי כמה וכמה ענינים המובאים בחסידות ובתורה בכלל - מלוקט מספרי [[דא&quot;ח]] של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] שנדפסו בשם &quot;[[ספר הליקוטים דא&quot;ח צמח צדק]]&quot;. <br /> <br /> *הרבי שולח עוד [[שליח|שלוחים]] לעיה&quot;ק [[צפת]]. <br /> <br /> *[[הרבי]] מייסד [[תומכי תמימים וונצואלה (קארקאס)|ישיבה גדולה ב&quot;קאראקאס&quot;]], וונצואלה.<br /> <br /> * נוסד [[בית חב&quot;ד נמל התעופה לוד (נתב&quot;ג)]] על ידי הרב [[נחמן יוסף מיידנצ'יק]]<br /> <br /> ==נפטרו==<br /> *[[כ&quot;א כסלו]] - הרב [[משה דובער ריבקין]] - ראש [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]].<br /> *[[כ&quot;ט כסלו]] - הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] - מה[[חוזר]]ים אצל [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], [[גבאי]] [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *[[ט&quot;ז טבת]] - הרב [[בן ציון שניאורסון]] - ממשפחת [[רבותינו נשאינו]].<br /> *[[כ&quot;ג שבט]] - הרב [[חיים משה אלפרוביץ']] - מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[משפיע]] ב[[רמת גן]].<br /> *[[ב' אדר]] - הרב [[ישראל אלתר]] - [[אדמו&quot;ר]] מ[[גור]], 'הבית יוסף'.<br /> *[[א' מנחם אב]] - הרב [[יצחק דובוב]] - מרבני חב&quot;ד בדור הקודם שכיהן כ[[רב]] במנצ'סטר ש[[באנגליה]].<br /> <br /> ==לוח שנה==<br /> &lt;!----------------------------------------------------------&gt;<br /> {{כותרת לוח שנה עברי|5737}}<br /> {{MIHY|תשרי|1976|9|25|1976|1|55211|11125|11125|44444|45211|11111}}<br /> {{MIHY|חשוון|1976|10|25|1976|0|11111|11111|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|כסלו|1976|11|23|1976|1|11111|11113|11111|11133|11114|44440}}<br /> {{MIHY|טבת|1976|12|22|1976|0|44411|11112|11111|11111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|שבט|1977|1|20|1977|1|11111|11113|31114|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אדר|1977|2|19|1977|0|11111|11111|11244|41111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|ניסן|1977|3|20|1977|1|11111|11111|31125|44444|52111|11111}}<br /> {{MIHY|אייר|1977|4|19|1977|0|11111|11111|11121|11411|11111|11110}}<br /> {{MIHY|סיוון|1977|5|18|1977|1|11112|52111|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|תמוז|1977|6|17|1977|0|11311|11111|13311|12111|11111|11110}}<br /> {{MIHY|אב|1977|7|16|1977|1|11111|11121|11111|11111|11111|11111}}<br /> {{MIHY|אלול|1977|8|15|1977|0|11111|11111|11111|11311|11111|11120}}<br /> {{תחתית לוח שנה עברי}}<br /> &lt;!---------------- סיום קטע ערוך על ידי תוכנה --------------&gt;<br /> <br /> {{תש&quot;א תש&quot;נ}}<br /> <br /> {{תש&quot;א}}</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_(%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94)&diff=472637 2021-04-27T12:59:59Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מוזיאון ליובאוויטש]]'''מוזיאון ליובאוויטש''' הוקם ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשנת [[תשס&quot;א]] על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]].<br /> <br /> עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]], ([[שליח]] [[הרבי]] בבופולו נ. י.) לדון עם ממשלת [[רוסיה]] בקשר לבניית מוזיאון מיוחד ב[[עיירה]] ליובאוויטש. במשך שנות הפעילות למען מטרה זו, קיבל הרב גואריה עידוד וזירוז מאת הרבי - להביא את התוכנית לביצוע.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] קנה הנגיד מר אליה סגל חלק מחצר רבותינו בליובאוויטש למטרה זו. בשנת [[תשנ&quot;ח]] (1998) קנה חלק נוסף בחצר, ואת החלק השלישי והאחרון קנה בשנת [[תש&quot;ס]] (2000).<br /> <br /> מיד התחילה בניית בית המוזיאון במרכז החצר. ב[[ג' בניסן]] [[תשס&quot;א]] הושלמה בניית המוזיאון והוא נפתח לציבור.<br /> <br /> כיום מנהל את המקום הארגון &quot;ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים&quot; בהנהלת הרב גבריאל גורדון מ[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_(%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94)&diff=472634 2021-04-27T12:58:08Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מוזיאון ליובאוויטש]]'''מוזיאון ליובאוויטש''' הוקם ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בשנת [[תשס&quot;א]] על ידי [[אגודת חסידי חב&quot;ד בחבר העמים]].<br /> <br /> עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]], ([[שליח]] [[הרבי]] בבופולו נ. י.) לדון עם ממשלת [[רוסיה]] בקשר לבניית מוזיאון מיוחד ב[[עיירה]] ליובאוויטש. במשך שנות הפעילות למען מטרה זו, קיבל הרב גואריה עידוד וזירוז מאת הרבי - להביא את התוכנית לביצוע.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ו]] קנה הנגיד מר אליה סגל חלק מחצר רבותינו בליובאוויטש למטרה זו. בשנת [[תשנ&quot;ח]] (1998) קנה חלק נוסף בחצר, ואת החלק השלישי והאחרון קנה בשנת [[תש&quot;ס]] (2000).<br /> <br /> מיד התחילה בניית בית המוזיאון במרכז החצר. ב[[ג' בניסן]] [[תשס&quot;א]] הושלמה בניית המוזיאון והוא נפתח לציבור.<br /> <br /> כיום מנהל את המקום הארגון &quot;ליובאוויטש - רוסיה - המקומות הקדושים&quot; בהנהלת הרב גבריאל גורדון מכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברוסיה]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97.&diff=472128 2021-04-25T16:08:31Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>{{ב&quot;ה}}<br /> {| class=&quot;toccolours&quot; style=&quot;solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;&quot; align=&quot; center;&quot; <br /> |-<br /> |style=&quot;padding-cd=center:0px;background:#00FFFF;&quot; align=&quot;center&quot;|&lt;font size=5&gt;[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|'''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!''']]&lt;/font&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{תבנית:משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br /> {{משתמש - חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br /> {{משתמש - 770}}<br /> {{משתמש - יחי}}<br /> {{משתמש - כיפת יחי}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דגלון}}<br /> {{משתמש - מקווה}}<br /> {{משתמש - דבר מלכות}}<br /> }}</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%97%D7%97%22%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=472127 2021-04-25T16:03:35Z

<p>שמואל ח.: /* מערכת פלפולים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ]]<br /> [[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|230px|כריכת קובץ המאה]] <br /> [[קובץ: קובץ הדרך הישרה. חיי&quot;ם הערות בגאומ&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת קובץ הקל&quot;ז]]<br /> מערכת '''הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי &quot;[[חח&quot;ל צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]&quot; בעיר [[צפת]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] יצאו על ידי המערכת 150 קבצי הערות.{{הערה|1=אשר מתוכם ישנם שלושה קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע&quot;א, קובץ שני יצא לאור בשנת התשע&quot;ח - חיים שנה לנשיאות, וקובץ שלישי י&quot;ל בשנת תשע&quot;ט - שנת השבעים לנשיאות.}}. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המערכת הוקמה בשנת [[תש&quot;מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהייתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב&quot;דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ&quot;ש מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> המערכת זכתה לקבל כמה וכמה מכתבים מ[[הרבי מלך המשיח]] על הוצאת הקבצים בין השנים [[תשמ&quot;א]] - [[תשמ&quot;ב]]. <br /> <br /> תדירות ההוצאה לאור הייתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש&quot;מ]] ועד שנת תשנ&quot;ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שני קבצים לשנה).<br /> <br /> עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של כששה קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.<br /> <br /> במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם &quot;שערי ישיבה&quot;, ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.<br /> <br /> ==המערכת לאורך השנים==<br /> *'''[[תש&quot;מ]]-[[תשנ&quot;ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ&quot;ג-כ&quot;ו).<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ&quot;ז-כ&quot;ט).<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - (גליון ל&quot;ג).<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - (גליונות ל&quot;ד-ל&quot;ז).<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - (גליונות ל&quot;ח-ל&quot;ט).<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דיקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, [[חיים הלל שפרינגר]], [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ&quot;ג).<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ&quot;ד-מ&quot;ו).<br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, [[מנחם מענדל פרידמן]], [[לוי יצחק ניסילביץ']], שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ&quot;ח-נ&quot;א).<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - לוי יצחק ניסילביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקרסקי. (גליונות נ&quot;ב-נ&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ&quot;ה-נ&quot;ח).<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב (גליונות נ&quot;ט-ס&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס&quot;ה-ע').<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע&quot;א-פ&quot;ד)<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל הלוי קירש, שלמה ברדה, יחיאל מיכל גרליק, [[משה לידר]], חיים דוד לנדא, ישראל מערבי שלג. (גליונות פ&quot;ה-צ&quot;א).<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ב-צ&quot;ז).<br /> *'''[[תשע&quot;א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ח-ק&quot;ו).<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשוילי. (גליונות ק&quot;ז-ק&quot;י).<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - יוסף מיכאלשוילי, מנחם מענדל שפרינגר, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי&quot;א-קי&quot;ב).<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק וילהלם (גליונות קי&quot;ג-קי&quot;ט).<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק&quot;כ-קכ&quot;ה).<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טוביה גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ&quot;ו-ק&quot;ל). <br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - טוביה גינזבורג, לוי יצחק הושיאר, יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;א-קל&quot;ד). <br /> *'''[[תשע&quot;ח]]''' - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף הלוי סגל, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;ה-קל&quot;ח).<br /> *'''[[תשע&quot;ט]]''' - מנחם מענדל בלוך, משה שמעון זאב גרינוולד, שמואל דורון, יוסף הלוי סגל, מנחם מענדל ששון (גיליונות קל&quot;ט-קמ&quot;ו).<br /> *'''[[תש&quot;פ]]''' - לוי בלניצקי, שמואל דורון, שמשון יעקב מרדכי בלוך, יעקב ישראל מזרחי (גליונות קמ&quot;ז-ק&quot;נ).<br /> <br /> ==מערכת פלפולים==<br /> *'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;ז]]. <br /> *'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]]. <br /> *'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]]. <br /> *'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת [[תשס&quot;א]], חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.<br /> *'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ב]], חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.<br /> *'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ד]], חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשי, דוד מינסקי.<br /> *'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.<br /> *'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ו, על ידי חברי המערכת: יי&quot;צ אהרן, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב, אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ [[תשע&quot;ד]].<br /> *'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ז. הודפס בקיץ תשע&quot;ד. <br /> *'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ח, חברי המערכת: מ&quot;מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;א''' - יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ט]], חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ב''' - יצא לאור בשנת [[תש&quot;ע]], חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמיה גרייזמן]], שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ג''' - יצא לאור בשנת [[תשע&quot;א]], חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע&quot;ד]] - י&quot;א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ו''' - יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ה]], חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: אברהם מ&quot;מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ&quot;ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ז''' - יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ז]], חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה חננאל פרידמן, דוד ברדה.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ח''' - יצא לאור בשנת [[תשע&quot;ט]], חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.<br /> * '''שבעים למלך''' - יצא לאור בשנת [[תש&quot;פ]] לרגל שבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, חברי המערכת: שמעון יעקב מרדכי בלוך, לוי בליניצקי, דוד גבריאל, גרשון שלום גורביץ', שמואל דורון, לוי וילהלם, ישראל שם טוב כהן, יעקב ישראל מזרחי.<br /> <br /> ==הוצאות לאור נוספות==<br /> במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:<br /> *גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: &quot;קנאת סופרים&quot;. החוברות החלו להידפס בתש&quot;ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.<br /> *מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע&quot;א).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&amp;page=1 קבצי הערות באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר &quot;שערי ישיבה&quot; י&quot;א באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}<br /> *[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf הספר שבעים למלך] שיצא לרגל שנת השבעים לנשיאות הרבי{{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%97%D7%97%22%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=472126 2021-04-25T16:00:33Z

<p>שמואל ח.: /* מערכת פלפולים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ]]<br /> [[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|230px|כריכת קובץ המאה]] <br /> [[קובץ: קובץ הדרך הישרה. חיי&quot;ם הערות בגאומ&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת קובץ הקל&quot;ז]]<br /> מערכת '''הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי &quot;[[חח&quot;ל צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]&quot; בעיר [[צפת]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] יצאו על ידי המערכת 150 קבצי הערות.{{הערה|1=אשר מתוכם ישנם שלושה קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע&quot;א, קובץ שני יצא לאור בשנת התשע&quot;ח - חיים שנה לנשיאות, וקובץ שלישי י&quot;ל בשנת תשע&quot;ט - שנת השבעים לנשיאות.}}. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המערכת הוקמה בשנת [[תש&quot;מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהייתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב&quot;דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ&quot;ש מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> המערכת זכתה לקבל כמה וכמה מכתבים מ[[הרבי מלך המשיח]] על הוצאת הקבצים בין השנים [[תשמ&quot;א]] - [[תשמ&quot;ב]]. <br /> <br /> תדירות ההוצאה לאור הייתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש&quot;מ]] ועד שנת תשנ&quot;ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שני קבצים לשנה).<br /> <br /> עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של כששה קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.<br /> <br /> במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם &quot;שערי ישיבה&quot;, ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.<br /> <br /> ==המערכת לאורך השנים==<br /> *'''[[תש&quot;מ]]-[[תשנ&quot;ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ&quot;ג-כ&quot;ו).<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ&quot;ז-כ&quot;ט).<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - (גליון ל&quot;ג).<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - (גליונות ל&quot;ד-ל&quot;ז).<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - (גליונות ל&quot;ח-ל&quot;ט).<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דיקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, [[חיים הלל שפרינגר]], [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ&quot;ג).<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ&quot;ד-מ&quot;ו).<br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, [[מנחם מענדל פרידמן]], [[לוי יצחק ניסילביץ']], שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ&quot;ח-נ&quot;א).<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - לוי יצחק ניסילביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקרסקי. (גליונות נ&quot;ב-נ&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ&quot;ה-נ&quot;ח).<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב (גליונות נ&quot;ט-ס&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס&quot;ה-ע').<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע&quot;א-פ&quot;ד)<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל הלוי קירש, שלמה ברדה, יחיאל מיכל גרליק, [[משה לידר]], חיים דוד לנדא, ישראל מערבי שלג. (גליונות פ&quot;ה-צ&quot;א).<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ב-צ&quot;ז).<br /> *'''[[תשע&quot;א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ח-ק&quot;ו).<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשוילי. (גליונות ק&quot;ז-ק&quot;י).<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - יוסף מיכאלשוילי, מנחם מענדל שפרינגר, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי&quot;א-קי&quot;ב).<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק וילהלם (גליונות קי&quot;ג-קי&quot;ט).<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק&quot;כ-קכ&quot;ה).<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טוביה גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ&quot;ו-ק&quot;ל). <br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - טוביה גינזבורג, לוי יצחק הושיאר, יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;א-קל&quot;ד). <br /> *'''[[תשע&quot;ח]]''' - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף הלוי סגל, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;ה-קל&quot;ח).<br /> *'''[[תשע&quot;ט]]''' - מנחם מענדל בלוך, משה שמעון זאב גרינוולד, שמואל דורון, יוסף הלוי סגל, מנחם מענדל ששון (גיליונות קל&quot;ט-קמ&quot;ו).<br /> *'''[[תש&quot;פ]]''' - לוי בלניצקי, שמואל דורון, שמשון יעקב מרדכי בלוך, יעקב ישראל מזרחי (גליונות קמ&quot;ז-ק&quot;נ).<br /> <br /> ==מערכת פלפולים==<br /> *'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת [[תשמ&quot;ז]]. <br /> *'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]]. <br /> *'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]]. <br /> *'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת [[תשס&quot;א]], חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.<br /> *'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.<br /> *'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשי, דוד מינסקי.<br /> *'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.<br /> *'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ו, על ידי חברי המערכת: יי&quot;צ אהרן, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב, אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע&quot;ד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ז. הודפס בקיץ תשע&quot;ד. <br /> *'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ח, חברי המערכת: מ&quot;מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;א''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ב''' - יצא לאור בשנת תש&quot;ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמיה גרייזמן]], שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ג''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע&quot;ד]] - י&quot;א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ו''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: אברהם מ&quot;מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ&quot;ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ז, חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה חננאל פרידמן, דוד ברדה.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ח''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ט, חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.<br /> * '''שבעים למלך''' - יצא לאור בשנת [[תש&quot;פ]] לרגל שבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, חברי המערכת: שמעון יעקב מרדכי בלוך, לוי בליניצקי, דוד גבריאל, גרשון שלום גורביץ', שמואל דורון, לוי וילהלם, ישראל שם טוב כהן, יעקב ישראל מזרחי.<br /> <br /> ==הוצאות לאור נוספות==<br /> במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:<br /> *גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: &quot;קנאת סופרים&quot;. החוברות החלו להידפס בתש&quot;ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.<br /> *מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע&quot;א).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&amp;page=1 קבצי הערות באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר &quot;שערי ישיבה&quot; י&quot;א באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}<br /> *[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf הספר שבעים למלך] שיצא לרגל שנת השבעים לנשיאות הרבי{{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%90%D7%A0%22%D7%A9_-_%D7%97%D7%97%22%D7%9C_%D7%A6%D7%A4%D7%AA&diff=472125 2021-04-25T15:57:42Z

<p>שמואל ח.: /* המערכת לאורך השנים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הערות צפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הקובץ]]<br /> [[קובץ:קובץ המאה.JPG|שמאל|ממוזער|230px|כריכת קובץ המאה]] <br /> [[קובץ: קובץ הדרך הישרה. חיי&quot;ם הערות בגאומ&quot;ש.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת קובץ הקל&quot;ז]]<br /> מערכת '''הערות התמימים ואנ&quot;ש - צפת''' הינה מערכת הוצאה לאור של קבצי הערות וחידושי תורה הנכתבים על ידי תלמידי &quot;[[חח&quot;ל צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש]]&quot; בעיר [[צפת]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תש&quot;פ]] יצאו על ידי המערכת 150 קבצי הערות.{{הערה|1=אשר מתוכם ישנם שלושה קבצים שכל כולם עוסקים בגאולה ומשיח - הדרך הישרה, קובץ אחד יצא לאור בשנת התשע&quot;א, קובץ שני יצא לאור בשנת התשע&quot;ח - חיים שנה לנשיאות, וקובץ שלישי י&quot;ל בשנת תשע&quot;ט - שנת השבעים לנשיאות.}}. ו-18 ספרי פלפולים הנקראים בשם 'שערי ישיבה'.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> המערכת הוקמה בשנת [[תש&quot;מ]], על ידי תלמידי הישיבה הגדולה{{הערה|1=באותו זמן פעלה במתכונת של ישיבה לחוזרים בתשובה, בשונה מה[[תומכי תמימים צפת|הישיבה הקטנה]] שפעלה אז בראשות הרב [[יצחק אייזיק לנדא]], שהייתה מיועדת לתלמידים ממשפחות חב&quot;דיות.}} והחלה להוציא לאור קבצים בהם הופיעו חידושי תורה של רבני הישיבה, התלמידים, ואנ&quot;ש מקהילת חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> המערכת זכתה לקבל כמה וכמה מכתבים מ[[הרבי מלך המשיח]] על הוצאת הקבצים בין השנים [[תשמ&quot;א]] - [[תשמ&quot;ב]]. <br /> <br /> תדירות ההוצאה לאור הייתה נמוכה באותם שנים, ובמשך שלוש עשרה שנים (משנת [[תש&quot;מ]] ועד שנת תשנ&quot;ג) יצאו לאור עשרים ושנים קבצים בלבד (ממוצע של שני קבצים לשנה).<br /> <br /> עם התבססותה של הישיבה כ[[ישיבה גדולה]] מן המנין, והתרבות מספר התלמידים הלומדים בישיבה, גברה תדירות ההוצאה לאור, והגליון החל לקבל את צורתו הנוכחית, המופיע בתדירות של כששה קבצים לשנה, גדוש בהערות ובפלפולים בכל מקצועות התורה.<br /> <br /> חברי המערכת בשנותיה הראשונות היו רבני הישיבה בעצמם, הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. בשנים המאוחרות יותר, הטילה הנהלת הישיבה את התפקיד על התלמידים.<br /> <br /> במקביל, הוציאה הישיבה לאור מידי כמה שנים ספר פלפולים עב כרס שנקרא בשם &quot;שערי ישיבה&quot;, ובמשך השנים הוקמה מערכת נפרדת שתפקידה לערוך את הספר.<br /> <br /> ==המערכת לאורך השנים==<br /> *'''[[תש&quot;מ]]-[[תשנ&quot;ג]]''' - הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] והרב [[אשר גרשוביץ]]. (גליונות א'-כ&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ד]]''' - משה יהודה ליברוב. (גליונות כ&quot;ג-כ&quot;ו).<br /> *'''[[תשנ&quot;ה]]''' - משה יהודה ליברוב, [[ישראל נח ויכנין]]. (גליונות כ&quot;ז-כ&quot;ט).<br /> *'''[[תשנ&quot;ו]]''' - גרשון שיף. (גליונות ל'-ל&quot;ב).<br /> *'''[[תשנ&quot;ח]]''' - (גליון ל&quot;ג).<br /> *'''[[תשנ&quot;ט]]''' - (גליונות ל&quot;ד-ל&quot;ז).<br /> *'''[[תש&quot;ס]]''' - (גליונות ל&quot;ח-ל&quot;ט).<br /> *'''[[תשס&quot;א]]''' - נועם מרדכי אליאס, שלום דובער דיקשטיין, מנחם מענדל הלפרין, ישעיהו מרנץ, [[חיים הלל שפרינגר]], [[בן ציון פרישמן]], יוסף יצחק רוך. (גליונות מ'-מ&quot;ג).<br /> *'''[[תשס&quot;ב]]''' - מנחם מענדל הלפרין, בן ציון פרישמן, שלום דובער קארף, ישי קלי. (גליונות מ&quot;ד-מ&quot;ו).<br /> *'''[[תשס&quot;ג]]''' - דוד טרגר, ישראל מאיר בקשי, [[מנחם מענדל פרידמן]], [[לוי יצחק ניסילביץ']], שניאור זלמן ברנשטיין. (גליונות מ&quot;ח-נ&quot;א).<br /> *'''[[תשס&quot;ד]]''' - לוי יצחק ניסילביץ', דוד מינסקי, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ, חיים אליעזר פיקרסקי. (גליונות נ&quot;ב-נ&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ה]]''' - יוסף יצחק קופצ'יק, לוי יצחק מרנץ, [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]], שלום דובער יהושע ליפש, מיכאל רויטבלט. (גליונות נ&quot;ה-נ&quot;ח).<br /> *'''[[תשס&quot;ו]]''' - מנחם מענדל וירט, [[איסר שפרינגר]], מיכאל רויטבלט, שלום דובער יהושע ליפש, ישראל יצחק זלמנוב (גליונות נ&quot;ט-ס&quot;ד).<br /> *'''[[תשס&quot;ז]]''' - ישראל יהודה לייב מעל, אברהם זקס, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב. (גליונות ס&quot;ה-ע').<br /> *'''[[תשס&quot;ח]]''' - שלום יהודה לייב גינזבורג, מנחם מענדל וולף, חיים דוד לנדא, שמואל מקמל, יחיאל מיכל גרליק, יהודה ליב ויסגלס. (גליונות ע&quot;א-פ&quot;ד)<br /> *'''[[תשס&quot;ט]]''' - מנחם מענדל הלוי קירש, שלמה ברדה, יחיאל מיכל גרליק, [[משה לידר]], חיים דוד לנדא, ישראל מערבי שלג. (גליונות פ&quot;ה-צ&quot;א).<br /> *'''[[תש&quot;ע]]''' - משה לידר, שלמה ברדה, לוי יצחק ליברוב, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ב-צ&quot;ז).<br /> *'''[[תשע&quot;א]]''' - חננאל רוזנבאום, מנחם מענדל דורון, יחיאל יעקובוביץ. (גליונות צ&quot;ח-ק&quot;ו).<br /> *'''[[תשע&quot;ב]]''' - לוי זלמנוב, יחיאל יעקובוביץ, יוסף מיכאלשוילי. (גליונות ק&quot;ז-ק&quot;י).<br /> *'''[[תשע&quot;ג]]''' - יוסף מיכאלשוילי, מנחם מענדל שפרינגר, יוסף יצחק דרחי (גליונות קי&quot;א-קי&quot;ב).<br /> *'''[[תשע&quot;ד]]''' - שרגא פרידמן, שמואל גינזבורג, יוסף יצחק אקסלרוד, יוסף חיים רוזנבלט, יוסף יצחק וילהלם (גליונות קי&quot;ג-קי&quot;ט).<br /> *'''[[תשע&quot;ה]]''' - יוסף יצחק אקסלרוד, משה הורוביץ, יוסף יצחק ווילהלם, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות ק&quot;כ-קכ&quot;ה).<br /> *'''[[תשע&quot;ו]]''' - מנחם מענדל משיח הכהן אוריאן, טוביה גינזבורג, מנחם מענדל מרגליות, מנחם מענדל פרידמן (גליונות קכ&quot;ו-ק&quot;ל). <br /> *'''[[תשע&quot;ז]]''' - טוביה גינזבורג, לוי יצחק הושיאר, יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל ששון, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;א-קל&quot;ד). <br /> *'''[[תשע&quot;ח]]''' - יגאל קופצ'יק, מנחם מענדל מיכאלשוילי, מנחם מענדל ששון, יוסף הלוי סגל, שניאור זלמן אקסלרוד (גליונות קל&quot;ה-קל&quot;ח).<br /> *'''[[תשע&quot;ט]]''' - מנחם מענדל בלוך, משה שמעון זאב גרינוולד, שמואל דורון, יוסף הלוי סגל, מנחם מענדל ששון (גיליונות קל&quot;ט-קמ&quot;ו).<br /> *'''[[תש&quot;פ]]''' - לוי בלניצקי, שמואל דורון, שמשון יעקב מרדכי בלוך, יעקב ישראל מזרחי (גליונות קמ&quot;ז-ק&quot;נ).<br /> <br /> ==מערכת פלפולים==<br /> *'''שערי ישיבה - א'''' - יצא לאור בשנת תשמ&quot;ז. <br /> *'''שערי ישיבה - ב'''' - יצא לאור בשנת תשנ&quot;ג. <br /> *'''שערי ישיבה - ג'''' - יצא לאור בשנת תשנ&quot;ג. <br /> *'''שערי ישיבה - ד'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;א, חברי המערכת: [[שמואל אלכסנדר סנדר וילשנסקי]]. [[מאיר ערד]], יוסף יצחק רוך, נועם מרדכי אליאס.<br /> *'''שערי ישיבה - ה'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ב, חברי המערכת: משה דוד אליהו רוזנבלט, דוד טרגר, מנחם מענדל פרידמן, לוי יצחק ניסלביץ'.<br /> *'''שערי ישיבה - ו'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: דוד טרגר, לוי יצחק ניסלביץ', ישראל מאיר בקשי, דוד מינסקי.<br /> *'''שערי ישיבה - ז'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ד, חברי המערכת: לוי יצחק ניסלביץ', דוד מינסקי, שלום דובער וולף, שניאור זלמן ברנשטיין, דוד מרנץ.<br /> *'''שערי ישיבה - ח'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ו, על ידי חברי המערכת: יי&quot;צ אהרן, דובער בריסקי, ישראל יצחק זלמנוב, אברהם זקס, ישראל מעל. הודפס בקיץ תשע&quot;ד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט'''' - הוכן לדפוס בשנת תשס&quot;ז. הודפס בקיץ תשע&quot;ד. <br /> *'''שערי ישיבה - י'''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ח, חברי המערכת: מ&quot;מ גינזבורג, נחמן לרנר, מנחם שניאור מיודובניק. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;א''' - יצא לאור בשנת תשס&quot;ט, חברי המערכת: מיכאל עבאדי, מנחם מענדל ארבוב, עמוס שניאור ברדה, לוי יצחק פרידמן. <br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ב''' - יצא לאור בשנת תש&quot;ע, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, [[נחמיה גרייזמן]], שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ג''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;א, חברי המערכת: נחום בארוויץ, דוד ברוך, נחמיה גרייזמן, שלמה זאב לנדא.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ד''' - הוכן לדפוס בשנת [[תשע&quot;ד]] - י&quot;א ניסן, ועדיין לא ראה את אור הדפוס. חברי המערכת: אורי' חיים עמרני, דב ברק משה, מנחם מענדל גדלי' הכהן רוזנפלד.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ו''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: מענדי בן שמואל, מאיר נוטיק, מענדי טל, מענדי הלפרין, אביחי קופצ'יק.<br /> *'''שערי ישיבה - ט&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ה, חברי המערכת: אברהם מ&quot;מ בטוניאשוילי, ישראל ברדה, מנחם מענדל חרמ&quot;ץ, שלום פופר, יוסף חיים רוזנבלט.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ז''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ז, חברי המערכת: שניאור זלמן סנגאוי, שניאור זלמן ליפסקר, שמואל גרוזמן, מיכאל מולר, משה חננאל פרידמן, דוד ברדה.<br /> *'''שערי ישיבה - י&quot;ח''' - יצא לאור בשנת תשע&quot;ט, חברי המערכת: מנחם מענדל גורביץ, שניאור זלמן ויספיש, ישראל שם טוב כהן, מנחם מענדל כהן, משה מרדכי עמרמי.<br /> * '''שבעים למלך''' - יצא לאור בשנת [[תש&quot;פ]] לרגל שבעים שנה לנשיאות כ&quot;ק אד&quot;ש מה&quot;מ, חברי המערכת: שמעון יעקב מרדכי בלוך, לוי בליניצקי, דוד גבריאל, גרשון שלום גורביץ', שמואל דורון, לוי וילהלם, ישראל שם טוב כהן, יעקב ישראל מזרחי.<br /> <br /> ==הוצאות לאור נוספות==<br /> במשך השנים מערכת ההוצאה לאור הוציאה קבצים נוספים, וביניהם:<br /> *גליון שבועי 'פנימי' עם נקודות להרחבה בקשר עם החומר הנלמד בישיבה (או ה[[דבר מלכות]] השבועי), בתוספת שאלות המופיעות בספרים הקדושים בקשר לזה. הגליון יצא בפורמטים שונים, החל מחוברת וכלה בדף בודד תחת השם: &quot;קנאת סופרים&quot;. החוברות החלו להידפס בתש&quot;ע. כיום, מערכת התמימים מדפיסה חוברות אלו תחת השם הערות.<br /> *מפתח מפורט להערות שנדפסו בקבצים לאורך השנים (צורף לגליון המאה, שיצא לאור בשנת תשע&quot;א).<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.chabad.info/#search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A6%D7%A4%D7%AA&amp;page=1 קבצי הערות באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/images/notimage/47521_he_1.pdf הספר &quot;שערי ישיבה&quot; י&quot;א באתר חב&quot;ד אינפו] {{אינפו}}{{PDF}}<br /> *[https://chabadzefat.com/wp-content/uploads/2020/02/%D7%A9%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf הספר שבעים למלך] שיצא לרגל שנת השבעים לנשיאות הרבי{{PDF}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99&diff=472124 2021-04-25T15:38:10Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חייו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שי הרמתי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הרמתי]]<br /> הרב '''שי הרמתי''' הוא ראש ישיבת &quot;[[חיילי בית דוד יצהר]]&quot;, השוכנת ב[[מצפה יצהר]], בסמיכות ליישוב יצהר.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> נולד בשנת [[תש&quot;מ]] ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה מהזרם הדתי לאומי בבחרותו עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים תורת אמת ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. הרב הרמתי נשוי לרחל, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> <br /> ניצל מפיגוע ירי בנס בצומת חוות גלעד בשומרון ב[[כ&quot;ג ניסן]] [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> ==קיישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62768 הרב הרמתי מתועד בכפר סבא] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20שי%20הרמתי תגית, הרב הרמתי] {{הגאולה|}}<br /> *[https://col.org.il/news/110467 הרב הרמתי] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:הרמתי, שי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97.&diff=472087 2021-04-25T13:41:09Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!<br /> <br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - התגלות היום}}<br /> {{תבנית:משתמש - ארמון למלך המשיח}}<br /> {{משתמש - חב&quot;ד אינפו}}<br /> {{משתמש - מפרסם גאולה}}<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - מאמין בנצחיות חייו של הרבי}}<br /> {{משתמש - 770}}<br /> {{משתמש - יחי}}<br /> {{משתמש - כיפת יחי}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - דגלון}}<br /> {{משתמש - מקווה}}<br /> {{משתמש - דבר מלכות}}<br /> }}</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%97.&diff=472082 2021-04-25T13:31:35Z

<p>שמואל ח.: יצירת דף עם התוכן &quot;יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!&quot;</p> <hr /> <div>יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!!</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99)&diff=472074 2021-04-25T13:07:25Z

<p>שמואל ח.: /* תולדות חיים */</p> <hr /> <div>[[קובץ:שמואל שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל כפי שצולם לאחר [[חתונה|חתונתו]].]]<br /> ר' '''שמואל שניאורסון''' ([[תרמ&quot;ח]] - [[כסלו]] [[תש&quot;ד]]) הוא אחיו וגיסו של ר' [[לוי יצחק שניאורסון (אב הרבי)|לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]]. הוא כיהן כרב הרשמי של [[ניקולייב]] במשך שנים לצד חותנו ולאחר פטירת חותנו כרב היחיד. בשנת [[תש&quot;א]] נעצר על ידי השלטונות ונגזרו עליו שלוש שנות גלות במחנה עבודה בעיר [[טומסק]] שב[[סיביר]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:שמואל שניאורסון בעת מאסרו.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ר' שמואל כפי שצולם על ידי היבסקציה בעת מאסרו. נחשף על ידי [[יוסף יצחק קמינצקי]].]]<br /> ר' שמואל נולד בשנת [[תרמ&quot;ח]] ביישוב [[פודובריינקה]] שבאיזור העיר [[הומיל]] לאביו ר' [[ברוך שניאור שניאורסון]]. בשנת [[תרס&quot;ט]] עבר להתגורר אצל אחיו הרה&quot;ק [[רבי לוי יצחק]] בעיר [[יקטרינוסלב]]. הוא עסק שם &quot;כמורה ל[[לשון הקודש]]&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ע]] עבר לעיר [[ניקולייב]]. ביום [[א' אלול]] [[תרע&quot;א]]{{הערה|ראה [[ארכיון לוי יצחק]] עמ' י&quot;ג סימן ו'}}, [[נישואין|נשא לאישה]] את הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]], בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], אחותה של [[הרבנית חנה]], אמו של [[הרבי]].<br /> <br /> במכתב משנת [[תש&quot;ט]], מספר הרבי שעל פי ציווי [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], כיון שר' לוי יצחק ור' שמואל נשאו שתי אחיות, הם לא דרו בעיר אחת{{הערה|[[אגרות קודש אדמו&quot;ר שליט&quot;א]] חלק ג' עמ' קפ&quot;ב}}. <br /> <br /> ביום [[כ&quot;ח באלול]] [[תרע&quot;ו]] נולד בנם יחידם, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]].<br /> <br /> בשנת [[תרע&quot;ז]] נתמנה לרב הרשמי של [[ניקולייב]], ושימש בתפקידו עד שנת [[תר&quot;פ]]. במסגרת תפקידו סייע לחותנו, הרב ה[[יהודי]] של העיר ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]] ברבנות והיה אחראי על כל הנסמכים הרשמיים. בשנת [[תרפ&quot;ד]] נתמנה שוב לרבה של [[ניקולייב]] ושימש בתפקידו עד שנת [[ת&quot;ש]].<br /> <br /> לאחר פטירת חותנו בשנת [[תקצ&quot;ג]] נשא לבדו בכל עול הרבנות.<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו העניק סמיכה &quot;יורה יורה ידין ידין&quot;, לרבי{{הערה|צילומה נדפס בספר Early Years(השנים הקודמות).}}.<br /> <br /> במשך רבנותו נלחם כארי נגד היבסקציה על ענייני [[יהדות]], ובמיוחד על עניין [[אפיית מצות]]{{הערה|[[ארכיון לוי יצחק]] עמ' מ&quot;ב סכ&quot;ה}}. במקומות שונים נדפסה חליפת מכתבים בינו לבין אחיו, בו הם מתארים אחד לשני את מלחמותיהם ומבקשים עצות זה מזה{{הערה|ראה בהערה הקודמת, וכן ב[[ארכיון לוי יצחק]] ע' מג סכ&quot;ו}}.<br /> <br /> ביום [[י&quot;ט כסלו]] שנת [[תש&quot;א]] נפטרה אשתו, הרבנית מרים גיטל בניקולייב, לאחר מחלה קשה, כשהיא בשנות החמישים המוקדמות לחייה. לאחר מות אשתו בגיל צעיר, היה ר' שמואל שבור ורצוץ.<br /> <br /> שלושה שבועות לאחר מכן, ב[[י&quot;ג בטבת]] נישא בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]] למרת גניה לבית געלער. החתונה התקיימה בעיר אודסה, ור' שמואל היה מסדר הקידושין. <br /> <br /> מסופר שבכל [[התוועדות]] היה מגיע ומוסר פילפול בנגלה ואחר כך מסבירו על פי [[הקבלה]] והחסידות. באחת ההתוועדויות אמרו לו הבחורים: מה החכמה ודאי אתה מכין זאת קודם, ואמר להם ר' שמואל בחרו מקום כלשהו בש&quot;ס. הבחורים בחרו משנה ביבמות והוא הסביר אותה על פי [[נגלה]], [[קבלה]] וחסידות וכולם השתוממו.<br /> <br /> == מאסרו ופטירתו==<br /> ר' שמואל שניאורסאהן נעצר על ידי השלטונות ונדון ביום [[ד' בתמוז]] [[תש&quot;א]] לשלוש שנות גלות בעיר טומסק שב[[סיביר]]. לאחר כשנה וחצי, ב[[חודש אדר]] א' שנת [[תש&quot;ג]] שוחרר ממקום גלותו בגלל תשישות ואי-ספיקת הלב. לאחר שחרורו הגיע ר' שמואל לבית בנו, [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל]], שהתגורר באותם ימים בעיר טשרדזאו שבמדינת טורקמניסטן. (כשהגרמנים עמדו לכבוש את [[אוקראינה]] ברחו מנחם מענדל עם משפחתו לטורקמניסטן).<br /> <br /> לאחר מאסרו של אחיו, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|לוי יצחק]] ושילוחו למקום גלותו בקזחסטן, היה ר' שמואל שולח אליו חבילות מזון.<br /> <br /> הוא נפטר בטורקמניסטן ב[[י' כסלו]] שנת [[תש&quot;ד]]. ונטמן בבית העלמין היהודי בטשרדזאו.<br /> <br /> ביום היארצייט, [[י' כסלו]] מדי שנה בשנה, הרבי היה אומר קדיש עבורו. את התאריך ציין הרבי מספר פעמים, ביניהם בלוח שנה הפרטי של הרבי משנת [[תש&quot;ז]], בו ציין על תאריך [[י' כסלו]]: &quot;שמואל&quot;.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> <br /> *אביו: הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]].<br /> *אחיו: [[רבי לוי יצחק]], ר' [[שלום שלמה שניאורסון]].<br /> *חותנו: ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]]<br /> *אשתו: הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]]<br /> *בנו: [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|מנחם מענדל שניאורסון]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הדוד של הרבי - הרב שהקים בית רפואה לגויים''', [[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 1885 עמוד 48<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר שליט&quot;א}}<br /> {{מיון רגיל:שניאורסון, שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]<br /> [[קטגוריה:צאצאי אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99&diff=472072 2021-04-25T13:03:56Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שי הרמתי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הרמתי]]<br /> הרב '''שי הרמתי''' הוא ראש ישיבת &quot;[[חיילי בית דוד יצהר]]&quot;, השוכנת ב[[מצפה יצהר]], בסמיכות ליישוב יצהר.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> נולד בשנת תש&quot;מ ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה מהזרם הדתי לאומי בבחרותו עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים תורת אמת ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. הרב הרמתי נשוי לרחל, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> <br /> ניצל מפיגוע ירי בנס בצומת חוות גלעד בשומרון ב[[כ&quot;ג ניסן]] [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> ==קיישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62768 הרב הרמתי מתועד בכפר סבא] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20שי%20הרמתי תגית, הרב הרמתי] {{הגאולה|}}<br /> *[https://col.org.il/news/110467 הרב הרמתי] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:הרמתי, שי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%AA%D7%99&diff=472071 2021-04-25T13:01:25Z

<p>שמואל ח.: </p> <hr /> <div>[[קובץ:שי הרמתי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב הרמתי]]<br /> הרב '''שי הרמתי''' הוא ראש ישיבת &quot;[[חיילי בית דוד יצהר]]&quot;, השוכנת ב[[מצפה יצהר]], בסמיכות ליישוב יצהר.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> גדל ביישוב [[אלון מורה]] למשפחה מהזרם הדתי לאומי בבחרותו עבר ללמוד בישיבות תומכי תמימים תורת אמת ו[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. הרב הרמתי נשוי לרחל, בתו של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]].<br /> <br /> ניצל מפיגוע ירי בנס בצומת חוות גלעד בשומרון ב[[כ&quot;ג ניסן]] [[תשע&quot;ח]].<br /> <br /> ==קיישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=62768 הרב הרמתי מתועד בכפר סבא] {{חב&quot;ד אינפו|}}<br /> *[https://hageula.com/tag/?term=הרב%20שי%20הרמתי תגית, הרב הרמתי] {{הגאולה|}}<br /> *[https://col.org.il/news/110467 הרב הרמתי] {{חב&quot;ד און ליין|}}<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> {{מיון רגיל:הרמתי, שי}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת גינזבורג]]</div>

שמואל ח. https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%93%D7%91_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=471902 2021-04-23T13:01:53Z

<p>שמואל ח.: /* ניסיון הבריחה והמאסר השני */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=הרב יששכר דוב גורביץ<br /> |תמונה=[[קובץ:יששכר דב גורביץ.jpeg|200px]]<br /> |תאריך לידה=[[תרע&quot;ז]]<br /> |תאריך פטירה=[[ט&quot;ו ניסן]] [[תשס&quot;ח]]<br /> |תפקידים נופי=מנהל מוסד [[בית רבקה]] ב[[צרפת]]<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]], [[צרפת]]<br /> |השתייכות=[[חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב גורביץ מקבל פני אחיו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יששכר דוב גורביץ' מקבל את פני אחיו יצחק, בתחנת הרכבת]]<br /> הרב '''יששכר דב גורביץ'''' (שמו המדוייק והמלא '''ישכר דוב בער הלוי הורוויץ'''. היה ידוע ומוכר כ'''ר' בערל גורעוויטש''') ([[תרע&quot;ז]] - [[תשס&quot;ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה]] ב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ&quot;ש]] בקהילה.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===לידתו וצעירותו===<br /> [[קובץ:הרב גורביץ מניח תפילין ליהודי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' (משמאל) בצעירותו, מניח [[תפילין]] ל[[יהודי]]]]<br /> הרב גורביץ' נולד בחודש [[מר חשון]] [[תרע&quot;ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה]], לרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל&quot;ה]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר [[הומיל]] בשנת [[תש&quot;ב]]. <br /> <br /> בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. מקיץ שנת [[תרצ&quot;ג]] עד לקיץ שנת [[תרצ&quot;ד]], נדדה הישיבה לנובוזיבקוב, כאן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיר ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. הרב זווין אף דאג להם ל[[מעות חיטים]] בכתבו: &quot;ארבעה מתומכי תמימים דהאידנה נמצאים בכאן ולמה יגרעו?&quot;{{הערה|מכתבו מיום ג' ל[[פרשת משפטים]] שנת [[תרצ&quot;ד]]. מופיע ב&quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד ש&quot;ד.}}. ב[[ל&quot;ג בעומר]] תרצ&quot;ד עברה הישיבה לעיר קרולביץ, שם למדו עד אמצע חורף [[תרצ&quot;ו]]{{הערה|&quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד שכ&quot;ד.}}. <br /> נראה כי בין לבין הספיק הרב גורביץ' ללמוד גם בסניף [[תומכי תמימים]] ב[[מלחובקה]]{{הערה|כך לפי &quot;תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית&quot;, עמוד ש&quot;ב.}}. כך במשך כעשר שנים למד ונדד הרב גורביץ' בסניפים מחתרתיים שונים של תומכי תמימים.<br /> <br /> הרב גורביץ' הצטיין בלימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]] ואף בהנהגתו החסידית. עדות לכך נמצא בדו&quot;ח ששלחה הנהלת הישיבה, בשנת [[תרצ&quot;ג]] אל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (ששהה באותה עת ב[[ריגה]]). בדו&quot;ח מופיעה הערכה קצרה על כל תלמיד וליד שמו של התמים גורביץ' מופיעה המילה: &quot;יקר&quot;{{הערה|הדו&quot;ח מופיע בספר &quot;[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]&quot;, עמוד רצ&quot;ז.}}.<br /> <br /> ===בישיבה המחרתית והמאסר הראשון===<br /> {{חלונית <br /> |כותרת = קטע מיומנו של הרב גורביץ' על מאסרו <br /> |תוכן = &quot;מהחינוך ומהשפעת הרביים הקדושים, וכן מהדוגמה שקיבלנו אנחנו הקטנים, הבחורים, התלמידים, לא היה לנו רגש שאנחנו בעלי מסירות נפש עבור התורה והיהדות, רק זה היה כמו דבר שבלתי אפשרי אחרת. ולא היה לנו חשבון שאנחנו סובלים עבור קיום התורה, אלא להפך, שזה מגיע לנו, בחינת אם בטלת מהתורה - יש לך בטלים הרבה. וכנראה לא שמרנו הזמן היקר, נכשלנו בביטול תורה, לא היינו מרוצים באכילת לחם לבדו והלכנו לשוק לבקש עוד דבר, כמו דג מלוח או ריבה וכדומה, ועוד חטאים מעין זה. החלטנו שבאם נזכה לצאת לחירות, נשמח אם יהיה לנו אפילו רק לחם לשובע, ולא נבטל אף רגע לבטלה ונלמד בשמחה. כהמשך להחלטה הזו, לא אכלתי אפילו רק הלחם בבית האסורים, והיה נשאר כמעט כל יום ממנו. איני יודע באיזה חשבון עשיתי זאת. חשבתי למה צריכים בכלל לאכול. צריכים להרגיל את הגוף בלי אכילה. עד שנחלשתי מאוד...&quot;<br /> |מקור=מתוך כתב ידו של הרב גורביץ'<br /> }}<br /> בשנת [[תרצ&quot;ח]] כיהן הרב גורביץ', אז בחור בן עשרים ואחת, כ[[מגיד שיעור]] ב[[חסידות]] לקבוצת נערים כבני שלושה עשרה, בסניף [[תומכי תמימים ברדיצ'ב]]. ראש הישיבה והאחראי עליה היה הרב [[משה רובינסון]]. בתאריך [[כ&quot;ד בטבת]], באמצע [[התוועדות]], פשטה המשטרה החשאית (ה[[נ.ק.וו.ד.]]) על מחבואם בבית הכנסת, וכל הצוות ותלמידי הישיבה נאסרו ועונו בחקירות. לאחר מכן נשלחו התלמידים הצעירים לבית יתומים קומוניסטי, ממנו ברחו לאחר זמן קצר. הרב גורביץ', לעומתם, יחד עם הרב רובינסון ועוד שני בחורים בוגרים, הושבו במאסר קשה. במהלכם, נחקר הרב גורביץ', הוכה והורעב, תוך שהוא שומר במסירות נפש על יהדותו. סוהריו נהגו לומר לו: &quot;אנחנו נטחן את בשרך עד שיהיה ממך קציצות&quot;{{הערה|1=תיאור מפורט על מאסרו, ראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורה]}}. עקב מצבו הרפואי שהחל להתדרדר, הועבר הרב גורביץ' לבית הרפואה בכלא. בשלב מסוים חלה הפחתה בחומרת היחס לאסירים ובערב יום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תרצ&quot;ט]] שוחרר מן המאסר. <br /> <br /> בתקופה שלאחר מכן המשיך בלימודיו ב[[מוסקבה]], אך גם שם רדפה אותו המשטרה החשאית והוא שוב נעצר לחקירה ממושכת וקשה למשך כמה ימים. לבסוף חוקריו שחררוהו ודרשו ממנו לשמש כמלשין בקרב חסידי ליובאוויטש בעיר. הוא יידע את ידידיו החסידים על כך, והם יעצו לו לברוח ממוסקבה שכן לדעתם בכך שאינו משתף פעולה עם ה[[נ.ק.וו.ד.]] הוא מעמיד עצמו בסכנה. מסיבה זו נמלט לעיר מולדתו ז'לובין, וכאשר חיפשו אותו גם שם, המשיך לברוח לבברויסק.<br /> <br /> עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] גויס לצבא האדום, שם שירת בחזית, נפצע בקרבות ורק ב[[נס]] נשאר בחיים. לאחר תום המלחמה קבעו הרשויות כי הוא חייב לשרת שנתיים נוספות. בהשתדלותם של בני משפחת ר' [[יעקב יוסף רסקין]] ערק מהצבא והם השתדלו להשיג עבורו ניירות כיסוי. בשנת [[תש&quot;ה]] עבר ל[[סמרקנד]] כדי לשהות במחיצת החסידים שגרו שם. ביום [[ט&quot;ו במנחם אב]] שנת [[תש&quot;ו]], [[נישואים|נשא]] לאשה את רעייתו, מרת חנה בת ר' [[שמואל פבזנר]] (פעווזנער) מ[[קלימוביץ']], מצאצאי ר' [[מרדכי (אח אדמו&quot;ר הזקן)|מרדכי]], אחיו של [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> ===ניסיון הבריחה והמאסר השני===<br /> [[קובץ:תחנת רכבת לבוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחנת הרכבת בלבוב (למברג) הסמוכה לגבול, ממנה יצאו רוב ה'עשאלונים']]<br /> <br /> לאחר חתונתם, יצאו בני הזוג גורביץ' לעיר הגבול [[לבוב]], על מנת להבריח את הגבול ולצאת מ[[רוסיה]] (במסגרת הסכם החזרת פליטים בין רוסיה לפולין. ה&quot;[[עשאלונים]]&quot;). הם שילמו עבור דרכונים פולנים, אך לפועל סידרו דרכון רק עבור אשתו ואילו לו הובטח שיקבל דרכון תוך כדי נסיעה. יום [[ט' בכסלו]] [[תש&quot;ז]] היה תאריך יציאת הרכבת, ולרוע המזל בוצעה בדיקת דרכונים מיד עם הכניסה לרכבת. הרב גורביץ' נתפס ללא מסמכים והורד על ידי החיילים מהרכבת, באשמת ניסיון בריחה מרוסיה. בכך, הופרד מאשתו חמישה חודשים בלבד לאחר חתונתם. [[רב|הרבנים]] ששהו ברכבת – הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[בצלאל וילשאנסקי]], והרב [[זלמן שמעון דבורקין]] – שקלו לסדר על המקום [[גט]] על תנאי, מחשש שהזוג הצעיר לעולם לא ייפגש שוב. אך למעשה, עקב לחץ הזמן לא בוצע הדבר והרעיה המשיכה לפולין בעוד בעלה צפוי לעונש מאסר שסופו לא ידוע. <br /> <br /> כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] (ששהה ב[[ארצות הברית]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): &quot;וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער&quot; [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב&quot;קישורים חיצונים&quot;.}}.<br /> <br /> כשנה וחצי היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר בחירוף נפש על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: &quot;בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] התבטא באחרון של פסח &quot;ב&quot;ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח&quot; מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי&quot;.}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה פקידים ופעלה שיעלימו את התיק שלו כדי שלא יישלח לסיביר. הכספים הגיעו למרת קצנלבויגן, מ[[אדמו&quot;ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהצליחו להבריח את הגבול מחוץ לברית המועצות{{הערה|שלום דובער פרידלנד, &quot;פעילות חוצה גבולות&quot;, עמוד 258. בשעת מעשה נאמר לו כי פעולה זו התאפשרה הודות לסכומי כסף שאסף גיסו ר' ישראל פבזנר שעדיין היה ברוסיה, ואולם לפי מסמכים שנתגלו לאחרונה נודע כי הסכום הגיע מ[[אדמו&quot;ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהיו עימו ברכבת והצליחו לעבור את הגבול לפולין. הכסף הוברח לתוככי ברית המועצות לידי מרת קצנלבויגן על מנת לפדותו.}}. במהלך המאסר הצליח להניח תפילין במצבים מסוכנים ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ונאמנותו לדתו, הרשימו את אחד ממפקדי המחנה שהיה יהודי והתפעל מן העובדה שסרב לעבוד בשבת למרות הסכנה שבכך, והוא שהמליץ למנותו לשומר על המחסנים. בכך נפטר רשמית וכחוק מלעשות מלאכות עבודה בשבת.<br /> <br /> ===השחרור מהכלא ומברית המועצות===<br /> [[קובץ:מכתב אדמורייץ לרב גורביץ.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מענה מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על בשורת יציאתו מרוסיה של הרב גורביץ' ובואו ללודז']]<br /> <br /> בהזדמנות מאוחרת יותר הגיע סכום נוסף כדי לפדותו לגמרי מן השביה, אך כשהגיעה אליו הידיעה, עמד על כך שבסכום זה יפדו קודם את מרת ציפא קוזלינר (אשת הרב [[חיים זלמן קוזלינר]] שהיה מזכירו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]), שהייתה בשביה במחנה הנשים המקביל ונשפטה לעשר שנים (בעוד שהוא נשפט רק לשנתיים){{הערה|בשגם שהרי לפי ההלכה עקב היותה אשה (ומבוגרת ממנו), יש לה דין קדימה בפדיון שבויים.}}. בסופו של דבר בזכות ויתורו זה, זכה לצאת מעבר למסך הברזל (כדלהלן).<br /> <br /> כעבור שנה וחצי שוחרר מהמאסר והועבר לגבול הרוסי, שם הניחו אותו בעיר בריסק שבצד הפולני והורו לו &quot;לך לאן שאתה רוצה&quot;{{הערה|1=שבועיים לפני כן חלם הרב גורביץ' שהוא נמצא בחדר עם [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] ובנו [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] &quot;והנה האחד מתכונן לצאת מהחדר, אמרתי &quot;רבי, איר לאזט מיר איבער?! (=אתם עוזבים אותי?!)&quot; וענה: לא, אני הנני חוזר תכף, וכך היה, הוא תכף חזר וכשנכנס כל החדר הבהיק ונעשה כולו אור ואני אמרתי בקול רם מהתפעלות &quot;רבי העלפט מיר&quot; (=רבי עיזרו לי). ומתוך זה נתעוררתי, והיה לי הרגש שזה רמז והכנה לישועה&quot;}}. הרקע לשחרור היה הסכם בין רוסיה לפולין, כי אותם שנאסרו על הברחת הגבול ולא היה להם דרכון רוסי ואף לא פולני – ישוחררו ויעברו לפולין{{הערה|מהלך השחרור היה רצוף ניסים והשגחות פרטיות. ראו קישור ל&quot;תשורה&quot; המופיע ב&quot;קישורים חיצוניים&quot;.}}. היה זה הסכם שהגיונו לא ברור והתבטל כעבור זמן קצר, אך הרב גורביץ' הספיק להשתחרר בזכותו. הסכם זה חל על אסירים בלבד, ולכן אילו לא היה ממליץ על שחרור מרת קוזלינר לפניו (כדלעיל), לא היה חל עליו הסכם השחרור בין רוסיה לפולין והיה נשאר מעוכב יציאה בברית המועצות.<br /> <br /> על קורותיו ומסכת תלאותיו ועינוייו במאסר התקשה הרב גורביץ' לדבר במשך שנים רבות, ורק לאחר עידוד מ[[הרבי]] והבנה שסיפור הדברים יביא תועלת לדור הצעיר, נחלץ לפרסם ואף לכתוב בתקציר על פרשת חייו ומאסרו מאחורי מסך הברזל (ראו מסגרת){{הערה|[[שבועון כפר חב&quot;ד]], גיליון 1280}}.<br /> <br /> ===המסע לצרפת====<br /> [[קובץ:הרב גורביץ רוקד עם ר' ניסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' בריקוד חסידי עם ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]] בצרפת]]<br /> <br /> הרב גורביץ' הגיע לקרקוב ומשם המשיך ל[[לודז']]. בלודז' הפנה אותו אחד מאנ&quot;ש לתמים פייבל גרינר שנתן לו את כתובתו של הרב [[יצחק גולדין]] מפריז. הרב גורביץ' הבריק לרב גולדין מברק-בקשה שימסור לרעייתו שהוא בחיים ושנמצא בפולין ובדעתו להשיג מסמכים כדי להגיע לגרמניה ומשם לצרפת. לדברי מרת גורביץ', היא התגוררה במלון שבו אוכסנו הפליטים בעזרת ארגון ה[[ג'וינט]] והרב גולדין התגורר קומה אחת מעליה. מידי הזדמנות היה הרב גולדין מעודד את רוחה שבעלה ישוב ולמעשה הוא זה שזכה לבשר לה את הבשורה הטובה על שחרור בעלה. <br /> <br /> ב[[חודש ניסן]] [[תש&quot;ח]] הבריח הרב גורביץ' את הגבול הפולני לצ'כוסלובקיה אל העיר פראג, שם סודר לו דרכון רשמי של פליט. עקב בעיות כלכליות וסכסוכים גיאופוליטיים{{הערה|המעבר מפראג לצרפת, היה דרך טריטוריה גרמנית שהייתה בשליטת הבריטים. ממשלת בריטניה, שהייתה בסכסוך עם היישוב היהודי בארץ ישראל, לא הייתה מאפשרת ליהודים שרצו לנסוע לצרפת, לעבור בתחום שיפוטה, מחשש שמא הם מעוניינים להמשיך לעלות לארץ ישראל.}}, נאלץ לנדוד ולהתעכב באוסטריה וגרמניה עד שלאחר תלאות הגיע ב[[חודש אדר]] [[תש&quot;ט]], לפריז שבצרפת. שם שב והתאחד עם רעייתו והמשפחה. בשנים הבאות עסק בהוראה ב[[תלמוד תורה]]. <br /> <br /> ===השליחות בבית רבקה===<br /> [[קובץ:הרב גורביץ'.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב גורביץ' בשיחה עם תלמידי ישיבת [[ברינוא]] ב[[נאות דשא]]]]<br /> <br /> בסביבות שנת [[תשי&quot;ג]], מונה, בברכת [[הרבי]], למנהל בית ספר לבנות &quot;[[בית רבקה]]&quot; בעיירה יֶר הסמוכה לפריז. בתפקיד זה כיהן במשך למעלה מחמישים שנה. תחילה כמנהל כללי של מוסדות התיכון והסמינר. בתקופה זו ביסס את רוח המקום והיה הדמות הרוחנית הדומיננטית במוסד. לאחר מכן, עקב התרחבות המוסד, דאג באופן אישי, יחד עם הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] בא כח הרבי לאירופה וצפון אפריקה, לאתר ולמנות מנהלי משנה כאשר הוא מתמקד בניהול בית הספר התיכון. <br /> <br /> מדי שבוע יצא לעיר פריז, שם זכה לקרב משפחות יהודיות רבות שהתרים לטובת &quot;[[בית רבקה]]&quot; והשפיע עליהם בענייני יהדות, משפחות אלו נקשרו אליו בעבותות אהבה. כמעט מידי שנה יצא גם למסע גיוס משאבים עבור המוסד המתפתח בארצות [[אירופה]], [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]. <br /> <br /> במהלך עבודתו קיבל למעלה ממאה [[אגרות קודש]] מהרבי ובהן הוראות והדרכות רבות במגוון נושאי חינוך, כגון: העסקת התלמידות בימי [[ימי החופש|חופשת הקיץ]], סדר הלימוד ב[[תניא]] עם התלמידות המבוגרות, בחירת מקצועות מתאימות ללימוד, הגדלת מספר התלמידות, להמנע ככל האפשר מהוצאת תלמידה מהמוסד גם במצב קיצוני, בחירת מחנכים מתאימים, ועוד. חלק ממכתבים אלו נדפסו בסדרת [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]].<br /> <br /> אלפי תלמידות קיבלו את [[חינוך|חינוכן]] אצל הרב גורביץ'. רבות מהן היו ילידות [[מרוקו]] שנשלחו לצרפת ללא הוריהם, והרב גורביץ' דאג לכל מחוסרן, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. היו כאלו שהוא אף חיתן ופעל לכיסוי הוצאות [[חתונה|חתונתן]]. מגורי הרב גורביץ' ורעייתו היו בכל השנים בתוך מתחם [[בית רבקה]] וביתם היה פתוח תמיד לכל מי שהייתה זקוקה לייעוץ או כל דבר אחר, מדי פעם אף פונו מיטות הילדים לטובת תלמידות שנזקקו למקום לינה. <br /> <br /> באחת השנים ענה הרבי לשאלת הרב גורביץ' ב[[יחידות]], ששליחותו העיקרית (ה&quot;זהיר טפי&quot; שלו) היא לעסוק בחינוך התלמידות וניהול מוסד בית רבקה. בעקבות כך התמיד הרב גורביץ' בעבודת הניהול במשרה מלאה עד הגיעו לגיל שמונים ויותר. רק בגיל מופלג זה החל להפחית משעות העבודה והאציל את רוב סמכויותיו ותפקידיו, כאשר עד ימים ספורים לפני פטירתו היה מעורה ומשפיע על הנעשה במוסד.<br /> <br /> ===פטירתו ודמותו===<br /> <br /> לקראת חג הפסח הגיע לביקור בעיר ליאון שב[[צרפת]], שם מכהנים שנים מבניו בשליחות. ביום שבת, ערב [[חג הפסח]], לאחר שסיים לקרוא את [[ספר התהלים]] בפעם הרביעית, יצא לטבול ב[[מקווה]] לקראת התקדש החג (בפעם השניה באותו יום). בהיותו במקווה התמוטט ומצבו החל להתדרדר. למחרת, ביום ראשון של [[פסח]] [[ט&quot;ו ניסן]] - נלקח לבית עולמו. בן תשעים ואחת שנים היה הרב גורביץ' בפטירתו והוא הובא ב[[חול המועד]] למנוחות, לצד רעייתו, בהר הזיתים ב[[ירושלים]].<br /> <br /> משפחתו ומכריו מספרים על אישיות שבלטו בה תכונות ייחודיות: היה מנצל כל רגע מזמנו באופן קפדני. ברגעיו הפנויים ב[[בית רבקה]], היה לומד בעצמו או פועל עם מקורבים. מדי בוקר לפני התפילה למד שיעור חסידות, ומדי ערב הייתה לו חברותא ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] בעיירה הסמוכה [[ברינוא]] ללימוד [[גמרא]] ו[[שולחן ערוך]]. זאת בנוסף על הקפדתו היתרה על שיעורי [[חת&quot;ת]] ו[[רמב&quot;ם]] יומיים. כמו גם לימוד קטע מהספרים [[כתר שם טוב]] לה[[הבעל שם טוב|בעש&quot;ט]] ו[[מגיד דבריו ליעקב]] להרב ה[[מגיד ממזריטש]] טרם עלותו על יצועו. נהג בפשטות ובצניעות. התמסר לעזרת נצרכים ונזהר לדבר רק טוב על הזולת. היה ידוע כאיש אמת בתכלית, ישר וישיר, שגם דייק לרשום בפנקס מיוחד שנשא עמו כל פרוטה שהשתמש בה וחשש כי היא מקופת המוסד. הרבה לעסוק בהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אנ&quot;ש. הקפיד מאוד על [[תפילה]] בציבור, ובשבתות וחגים צעד כמה קילומטרים לעיירה הסמוכה [[ברינוא]], גם בימי מזג האוויר קשה, כדי להתפלל במנין. היה [[מקושר]] לרבי והתמסר לענייניו, בהם גם לעידוד הצפייה ל[[גאולה]] ו[[משיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''רעייתו''': מרת חנה גורביץ'. נפטרה בערב [[ראש חודש]] [[אייר]] בשנת [[תש&quot;ס]] בגיל שבעים וארבע.<br /> <br /> '''בניו''':<br /> * הרב [[שמואל גורביץ (ליאון)|שמואל גורביץ]] - [[שליח]] [[הרבי]] לליאון, [[צרפת]].<br /> * הרב [[יוסף יצחק גורביץ]] - מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].<br /> * הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (ברינואה)|מנחם מענדל גורביץ]] - חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. <br /> * הרב שלום גורביץ - שליח הרבי לליאון, [[צרפת]].<br /> * הרב פסח גורביץ - עובד בישיבת תומכי תמימים ברינוא ב[[צרפת]].<br /> * הרב [[שניאור זלמן גורביץ]] - שליח הרבי לפרנקפורט דמיין, [[גרמניה]].<br /> <br /> '''בנותיו''':<br /> * גברת רסקין - אשת הרב [[שלמה רסקין]], יו&quot;ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], וחבר הנהלת קהילת [[חב&quot;ד]] ב[[צפת]].<br /> * גברת ליברמן - אשת הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל [[רשת גני חב&quot;ד]] ב[[ארץ הקודש]].<br /> * גברת שפרינגר - אשת הרב יוסף יצחק שפרינגר, [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * גברת בידרמן - אשת הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] - שליח הרבי לוינה, אוסטריה.<br /> * גברת פינסון - אשת הרב נחום פינסון - שליח הרבי ל[[בית רבקה]], [[צרפת]].<br /> * גברת אברהמ'ס - אשת הרב מענדל אברהמ'ס - [[משפיע]] שיעור ב' ישבה קטנה - [[תומכי תמימים ברינוא]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *שניאור רודרמן, '''ר' בער'ל - חסיד ומחנך''', ספר ביוגרפיה, 368 עמודים, תש&quot;פ<br /> *יהודה טייכער, '''באחרית ימיו חש סיפוק משני דברים''', כתבה בתוך [[שבועון כפר חב&quot;ד]], גליון 1280.<br /> *שלום דובער פרידנלד, '''פעילות חוצה גבולות''', היציאה הגדולה - תש&quot;ז{{הערה|מידע ספציפי על הרב גורביץ' ניתן למצוא בעמודים: 111, 114, 116, 117, 152, 167, 183, 186, 189, 232, 233, 246, 247, 253, 256-262, 266-269, 399, 410.}}.<br /> *'''אוצר ביעֶר''', שבועון בית משיח ג' אדר תש&quot;פ עמוד 30<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mishulovin-Gorowitz%20-%20Marcheshvan%2013%2C%205777.pdf תשורת נישואי גורביץ'-מישולובין - יומנים חיים ממסכת מאסרו והצלתו של הרב גורביץ בצירוף מכתבי הרבי אליו]'''{{PDF}}<br /> *'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=37634 זיידע שלא היה סמל ולא דיוקן אלא שהיה עצמו]''' - מכתב שכתב חתנו הרב יעקב בידרמן לילדיו, לאחר פטירתו של חמיו.<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=47413 תשורה משמחת חתונת בידרמן-דייטש]''' - כולל קובץ מכתבים ששיגר הרבי לסב החתן (אבי אמו) הרה&quot;ח ר' יששכר דב גורביץ' ע&quot;ה מצרפת <br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=815 זכרונות מאיש מס&quot;נ וחינוך]''' - שיחה עם בנו, המשפיע ר' יוסף יצחק גורביץ' עקב פטירת אביו. {{אודיו}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/123349 הצצה לספר החדש: פרקי חייו של הרה&quot;ח ר' בערל ע&quot;ה גורביץ']''' {{COL}}<br /> *משה לאופר, '''[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16253&amp;CategoryID=2497 ניצוצות מהוראות הרבי אליו]''', בתוך גליון התקשרות שבת פרשת אמור ה'תש&quot;פ<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:גורביץ, יששכר דב}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בפריז]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פבזנר]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס&quot;ח]]</div>

שמואל ח.