https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A9%D7%A0%D7%96חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T01:44:41Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=460173שלום דוד גייסינסקי2021-02-21T03:04:38Z<p>שנז: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>הרב '''שלום דוד גייסינסקי''' הוא ר"מ במתיבתא של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], ורב קהילת 'בית שמשון' ב[[קראון הייטס]]. בין השנים [[תשס"ג]]-[[תשס"ז]] שימש כרב קהילת חב"ד ב[[מונסי]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לאביו הרב [[משה אהרון גייסינסקי]] ולאמו מרת רבקה דינה (ריבה), למשפחה הנמנית על צאצאי [[הסבא משפולי]].<br />
<br />
בצעירותו למד אצל הרב [[פנחס הירשפרונג]] רבה הראשי של מונטריאול, וזכה להימנות על מקורביו.<br />
<br />
בעודו בחור נמנה על קבוצת [[התלמידים השלוחים]] לישיבת תומכי תמימים במלבורן שבאוסטרליה.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ג]] נקרא לשמש כרב קהילת חב"ד ב[[מונסי]], וכעבור ארבע שנים עבר ל[[קראון הייטס]] והצטרף לצוות המתיבתא של ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]].<br />
<br />
במקביל לתפקידו במתיבתא של הישיבה, משמש הרב גייסינסקי כרב הקהילה החב"דית 'בית שמשון' בקראון הייטס.<br />
<br />
בשנת תשפ''א מונה כמשיב ב770 עונה לבחורים על כל שאילותיהם בלימוד והבחורים מאוד נהנים מגודל ידיעתו בגמרא.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3614884 יום הנישואין זה כלום?!...]''' {{וידאו}}{{בית חבד}} הרב גייסינסקי מתראיין לתכנית 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]<br />
<br />
{{מיון רגיל:גייסינסקי, שלום דוד}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%95%D7%99_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A7&diff=460172לוי יצחק גרליק2021-02-21T02:57:33Z<p>שנז: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:לוי יצחק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גרליק בהרצאה לבוגרות סמינר 'חנה']]<br />
הרב '''לוי יצחק גרליק''' (יליד שנת [[תשכ"א]], 1961) הוא רב חב"די המתגורר בשכונת [[קראון הייטס]], מכהן כרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, ונחשב למרצה בעל שם עולמי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
[[קובץ:לויק גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בתמונה משנות ילדותו]]<br />
נולד ב[[מילאנו]] שבאיטליה לאביו הרב [[גרשון מענדל גרליק]], [[שליח]] [[הרבי]] ורב הקהילה ולאמו מרת בתיה. בשעת הברית נקרא על שם אביו של [[הרבי]], הגאון ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] כמדומה הוא הי' הראשון שנקרא ע''ש.<br />
<br />
בצעירותו למד אצל הרב ראדאל בתלמוד תורה שהקים אביו, ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בפיצבורג שבארצות הברית בישיבה שהייתה תחת סבו הרב [[שלום פוזנר|שולם פויזנר]], בישיבת [[אהלי תורה]], במוריסטון שבניו ג'רזי, ובקונטיקט, ובהמשך הוסמך לרבנות בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] אצל ראש הישיבה הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] שאף הסמיך אותו לדיינות.<br />
<br />
לאחר נישואיו בשנת תשמ"ה עם רעייתו חנה, בתו של הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] מזכירו של הרבי, עשה 'שימוש' רבני אצל רבני קהילת [[קראון הייטס]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף אברהם הלר]].<br />
<br />
בהמשך מונה לרב קהילת האיחוד האירופי בבריסל, וכן החל לשמש כרב [[מורה הוראה]] לא רשמי בשכונת [[קראון הייטס]], וכמייעץ למשפחות רבות.<br />
<br />
במקביל לתפקידיו הרבניים, עוסק בכתיבה והוצאה לאור של מדריכים הלכתיים. חלק מהמדריכים שכתבו יצאו לאור בספרים וניתנים לרכישה.<br />
<br />
את שמות ילדיו קראו הוא ורעייתו על שם בני משפחתו של הרבי - [[ישראל אריה לייב]], [[דובער]], [[רחל ינובסקי|רחל]] ועוד, כאשר שמו הוא 'לוי יצחק' ושם אמו 'חנה'. שמות אלו נקראו על ידם לאחר קבלת אישורו וברכתו של הרבי לכך.<br />
<br />
בין השנים [[תשע"ג]]-[[תשע"ט]], פירסם רב השכונה הרב [[אברהם אזדבא]] בבתי המשפחות ב[[קראון הייטס]] לקראת כל חג ומועד, לקט הלכתי של דינים הנוגעים לאותו חג בעריכת הרב גרליק.<br />
<br />
הרב גרליק נחשב למרצה בעל כשרון דיבור יוצא מן הכלל, והוא מוזמן לעיתים קרובות לבתי חב"ד ברחבי העולם למסור שיעורים והרצאות{{הערה|1=לדוגמה: {{קישור חבד אינפו|52115|נחתם עוד סבב הרצאות מוצלח בקהילות אירופה||{{תע|12/31/2009}}}}}}.<br />
<br />
לאחר שבשנת [[תשס"ח]] עבר התקף שבץ ('סטרוק'), קיבל על עצמו שבאם יצא בריא ושלם מהאירוע יקים אתר אינטרנט בו ירכז את כל שיעורי הוידאו שלו לנוחות הרבים, עם מדור מיוחד בו יעביר שיעורים שבועיים על סדרת ה[[לקוטי שיחות]] בתור עזרה לשלוחים ברחבי העולם המעוניינים בשיעור מסודר ובנוי מבלי לטרוח, ובחודש טבת [[תשע"ה]] השיק את האתר המרכז את כל שיעורי הוידאו שלו.<br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''תפארת יהודה קלמן''', עורך שותף. ניו יורק תשס"א.<br />
*'''מדריך הלכתי - במעגל החיים''', ניו יורק תשס"ט.<br />
*'''מדריך הלכתי - דיני שמחות / הלכות אבילות''', ניו יורק תשע"א.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*חתנו, הרב בצלאל לויפער מחנך ב [[אהלי תורה]] ומפעילי צא"ח נ.י.<br />
*חתנו, הרב אריה צבי ניסלביץ'<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.theonlinerabbi.com אתר האינטרנט של הרב גרליק עם שיעורי וידאו שלו]<br />
*{{2קישור חבד וידפו|3300|"כך ניצלתי בזכות אנשי 'הצלה' בשכונה" ● וידאו}}<br />
*{{קישור חבד אינפו|63380|השאלה ביחידות הראשונה: על שם מי אתה נקרא?|הרב לוי יצחק גרליק, בית משיח|{{תע|08/18/2011}}}}<br />
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23261 "אין אנו מניחים אותו" - הרב לוי יצחק גרליק]''' - {{אינפו|}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:גרליק, לוי יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"א]]</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=441227שיחה:שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2020-12-24T20:24:24Z<p>שנז: /* אייזנבך */</p>
<hr />
<div>למיטב ידעתי אין קשר בין אשת ר' הירשל איזנבך למשפ' סלונים. הכותב מתבקש לציין מקור.<br />
:הוספתי בקשת מקור בגוף הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ד 10:25, 18 במאי 2014 (UTC)<br />
::אני כבר מוסיף בקשת מקור על כך שקוראים לו שמעון בן ציון למרות שבציבור הוא ידוע רק בשם שמעון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:11, 18 במאי 2014 (UTC)<br />
:::היות שערער על כך מישהו, שמתי בקשת מקור. אם אתה - 'להתראות' - בטוח שכך הדבר אפשר להסירו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשע"ד 14:13, 19 במאי 2014 (UTC)<br />
::::זה מצחיק אותי. אם מי שמערער היה טוען בתוקף שלא, היינו שהוא יודע בוודאות, היה הגיון בדרישה כזו, אבל האנונימי הנ"ל סך הכל '''לא יודע'''. אז שיברר. אני לא בטוח, אבל כשכתבתי את זה הסתמכתי על מקור כל שהוא, ואין שום הגיון לשים תבית מקור בכל פינה. אם רוצים אפשר למחוק, אבל לדעתי מדובר בטיפשות על גבול ה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:18, 19 במאי 2014 (UTC)<br />
:::::לא כתבתי ש'''איני יודע''', כתבתי שלמיטב '''ידיעתי''' אין קשר. והחילוק ברור. בכל מקרה, למיטב ידיעתי היא מבית גוראי או משהו בסגנון.<br />
<br />
== הגנה ==<br />
<br />
== הגזמה! ==<br />
<br />
נראה לי קצת מוגזם חמש תמונות על אותו אדם...! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 09:59, א' בתמוז, ה'תש"ף ''<font size="1">(23 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
מה בדיוק ההגזמה ? לא מובן<br />
זה גם לא חידוש גדול , תעיין בערכים על שלוחי הרבי מה"מ ברחבי העולם וגם שם זה ככה. [[משתמש:ש&#39;|ש&#39;]] - [[שיחת משתמש:ש&#39;|שיחה]], 11:01, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 11:01, 7 ביולי 2020 (UTC)<br />
:התמונה השניה והאחרונה לא מוכרחים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:23 • ט"ו בתמוז ה'תש"ף<br />
<br />
== אייזנבך ==<br />
<br />
אייזנבך הוא לא מנהל מוסדות חב''ד באילת נא לשנות את זה.</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_(%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA)&diff=441226שיחה:שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)2020-12-24T20:23:49Z<p>שנז: /* הגנה */</p>
<hr />
<div>למיטב ידעתי אין קשר בין אשת ר' הירשל איזנבך למשפ' סלונים. הכותב מתבקש לציין מקור.<br />
:הוספתי בקשת מקור בגוף הערך --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח באייר ה'תשע"ד 10:25, 18 במאי 2014 (UTC)<br />
::אני כבר מוסיף בקשת מקור על כך שקוראים לו שמעון בן ציון למרות שבציבור הוא ידוע רק בשם שמעון. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 13:11, 18 במאי 2014 (UTC)<br />
:::היות שערער על כך מישהו, שמתי בקשת מקור. אם אתה - 'להתראות' - בטוח שכך הדבר אפשר להסירו. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באייר ה'תשע"ד 14:13, 19 במאי 2014 (UTC)<br />
::::זה מצחיק אותי. אם מי שמערער היה טוען בתוקף שלא, היינו שהוא יודע בוודאות, היה הגיון בדרישה כזו, אבל האנונימי הנ"ל סך הכל '''לא יודע'''. אז שיברר. אני לא בטוח, אבל כשכתבתי את זה הסתמכתי על מקור כל שהוא, ואין שום הגיון לשים תבית מקור בכל פינה. אם רוצים אפשר למחוק, אבל לדעתי מדובר בטיפשות על גבול ה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:18, 19 במאי 2014 (UTC)<br />
:::::לא כתבתי ש'''איני יודע''', כתבתי שלמיטב '''ידיעתי''' אין קשר. והחילוק ברור. בכל מקרה, למיטב ידיעתי היא מבית גוראי או משהו בסגנון.<br />
<br />
== הגנה ==<br />
<br />
== הגזמה! ==<br />
<br />
נראה לי קצת מוגזם חמש תמונות על אותו אדם...! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 09:59, א' בתמוז, ה'תש"ף ''<font size="1">(23 ביוני למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]<br />
<br />
מה בדיוק ההגזמה ? לא מובן<br />
זה גם לא חידוש גדול , תעיין בערכים על שלוחי הרבי מה"מ ברחבי העולם וגם שם זה ככה. [[משתמש:ש&#39;|ש&#39;]] - [[שיחת משתמש:ש&#39;|שיחה]], 11:01, ט"ו בתמוז, ה'תש"ף 11:01, 7 ביולי 2020 (UTC)<br />
:התמונה השניה והאחרונה לא מוכרחים. ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:23 • ט"ו בתמוז ה'תש"ף<br />
<br />
== אייזנבך ==<br />
<br />
אייזנבך הוא לא מנהל מוסדות חב''ד באילת</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%A0%D7%96&diff=441225שיחת משתמש:שנז2020-12-24T20:21:32Z<p>שנז: </p>
<hr />
<div>{{בה}} בהצלחה רבה!--[[קובץ:סמליל.png|קישור=משתמש:חסיד ליובאוויטש]] [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] • [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש| שיחה]] • [[חב"דפדיה:הצטרפו למיזם| הנה משיח בא]] 18:59, 23 בספטמבר 2020 (UTC)<br />
<br />
== הכט ==זה נודע לרבי לא שהרב הכט כתב לרבי</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=440906שיחה:יוסף הכט2020-12-23T00:01:16Z<p>שנז: /* הוספה לערך */ זה נודע לרבי</p>
<hr />
<div>== אני לא מבין ==<br />
<br />
אני לא מבין מדוע אין בערך הזה על המכות שקיבל נשוא הערך ותגובת הרבי בנידון???<br />
[[משתמש:מוישל&#39;ע|מוישל&#39;ע]] - [[שיחת משתמש:מוישל&#39;ע|שיחה]] 18:42, 30 ביולי 2018 (IST)<br />
<br />
== הוספה לערך ==<br />
<br />
אולי משום שאינני וותיק, איני יכול לערוך את דף זה, ואבקש ממי שיכול להוסיף לערך את הקטע הבא:<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] כתב לרבי שעיסוק במשיח מרחיק (לדעתו) יהודים. הרבי ענה לו שאם העיסוק במשיח מרחיק יהודים וגורם מחלוקת, יש להמנע מכך. לאור תשובת הרבי כמה בחורים כעסו על הרב הכט שבגללו הרבי אמר שיש לחדול בעיסוק זהות המשיח, ואף בחור אחד דחף אותו.זה נודע לרבי שליט"א שאחד הבחורים הרביץ לו, והרבי שליט"א אמר שמי שנוהג באלימות עליו ללכת ל[[בני ברק]] (מופיע בסרטון ידוע). [[תורה|{{גופן|3|יד1|בברכת התורה,}}]] [[משתמש:נאור חיים|{{גופן|3|יד1|נאור חיים}}]] • [[שיחת משתמש:נאור חיים|{{גופן|3|יד1|חדר ועידה}}]] 16:39, 31 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:{{בוצע}}--</font>&nbsp;[[User:שמואל חיים|<span style=><font face="Guttman rashi" size="2.5">שמואל חיים</font>]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') 12:10, 2 בנובמבר 2020 (UTC)</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%94%D7%9B%D7%98&diff=440665שיחה:יוסף הכט2020-12-22T00:10:11Z<p>שנז: </p>
<hr />
<div>== אני לא מבין ==<br />
<br />
אני לא מבין מדוע אין בערך הזה על המכות שקיבל נשוא הערך ותגובת הרבי בנידון???<br />
[[משתמש:מוישל&#39;ע|מוישל&#39;ע]] - [[שיחת משתמש:מוישל&#39;ע|שיחה]] 18:42, 30 ביולי 2018 (IST)<br />
<br />
== הוספה לערך ==<br />
<br />
אולי משום שאינני וותיק, איני יכול לערוך את דף זה, ואבקש ממי שיכול להוסיף לערך את הקטע הבא:<br />
<br />
בשנת [[תנש"א]] כתב לרבי שעיסוק במשיח מרחיק (לדעתו) יהודים. הרבי ענה לו שאם העיסוק במשיח מרחיק יהודים וגורם מחלוקת, יש להמנע מכך. לאור תשובת הרבי כמה בחורים כעסו על הרב הכט שבגללו הרבי אמר שיש לחדול בעיסוק זהות המשיח, ואף בחור אחד דחף אותו. נודע לרבי שליט"א שאחד הבחורים הרביץ לו, והרבי שליט"א אמר שמי שנוהג באלימות עליו ללכת ל[[בני ברק]] (מופיע בסרטון ידוע). [[תורה|{{גופן|3|יד1|בברכת התורה,}}]] [[משתמש:נאור חיים|{{גופן|3|יד1|נאור חיים}}]] • [[שיחת משתמש:נאור חיים|{{גופן|3|יד1|חדר ועידה}}]] 16:39, 31 באוקטובר 2020 (UTC)<br />
:{{בוצע}}--</font>&nbsp;[[User:שמואל חיים|<span style=><font face="Guttman rashi" size="2.5">שמואל חיים</font>]] ('''[[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]]''') 12:10, 2 בנובמבר 2020 (UTC)</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&diff=427217ועד הנחות התמימים2020-10-29T19:38:05Z<p>שנז: /* תשכ"ו-תשל"ד */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:הגהה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|הגהות [[הרבי]] על שיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]]]]<br />
בשנת [[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי ה[[תמים|תמימים]], והחליטו למסד את רשימת ה'[[הנחה|הנחות]]' מהשיחות שאמר [[הרבי]] תחת השם "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
ה'[[חוזר]]' הראשי מהשנים הראשונות היה הרב [[יואל כהן]] שעמד בראש צוות ה'חוזרים', כשלצידו כמה בחורים מוכשרים שסייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין אנ"ש. <br />
<br />
==רקע כללי==<br />
<br />
בשנים הראשונות לנשיאות לא היה קיים מוסד מסודר שכל עיסוקו היה רשימת ה"הנחות" מהתועדויות הרבי. היו "חוזרים" ו"מניחים" שהתמסרו לעניין במשך שנים ארוכות, אך בהעדר מסגרת ניהולית נאותה - היה קושי ליצור קביעות שאינה תלויה במעגל אנשים מצומצם, ובתחילת שנות הכ"פים הייתה 'נפילה' רצינית והרבה שיחות לא הונחו כלל.<br />
<br />
ב[[תשכ"ה]], לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חנה]], החל הרבי להגיה חלק גדול מהשיחות, וכך הייתה תחייה של השיחות המודפסות והפצתן, אך שנה אחר כך זה פסק.<br />
<br />
==תשכ"ו-תשל"ד==<br />
ב[[תשכ"ו]] התאגדו כמה מבחירי התמימים, והחליטו למסד את רשימת ה'הנחות' באופן מסודר לאחר כל היתוועדות, עד שבחודש שבט באותה שנה קרא להם ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לבחורים [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי|אברהם גרליצקי]], הרב [[שלום בער לויטין]] הרב [[שלמה זרחי]] הרב [[יהודה לייב שפירא]] ו[[זלמן גופין]] ומינה אותם לסייע ל'חוזר' הראשי מהשנים הראשונות, הרב [[יואל כהן]], וכך נוסד הוועד{{הערה|"[[תחיינו (גליון)|תחיינו" גליון מספר 9 עמוד 17}}.<br />
חברי הוועד בשנים הראשונות להקמתו:<br />
*[[אפרים פיקרסקי]]<br />
*[[יהודה לייב שפירא]]<br />
*[[שלום בער לויטין]]<br />
*[[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]]<br />
*[[שלמה זרחי]]<br />
*[[נתן וואלף]]<br />
חברי הוועד בשנים המאוחרות יותר<br />
*[[נחמן שפירא]]<br />
*[[יעקב לייב אולטיין]]<br />
*[[יוסף העכט]]<br />
חברי הוועד סייעו בכל התחומים - החל מהתחום הרוחני, שכלל השתתפות ב'חזרה' והשוואת מקורות וכדומה, וכלה בתחום הגשמי, שכלל הדפסת השיחות והפצה פנימית בין [[אנ"ש]]. <br />
<br />
באופן כללי, מאז הקמת הוועד היו 'הנחות' מכל [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]]. אבל, העובדה שהוועד מורכב מבחורים הביאה לכך שכל שנה או שנתיים היה נוצר 'חור' במערכת בעקבות נישואיו של אחד מחברי הוועד. משום כך, גם לאחר הקמת הוועד, היו שנים טובות יותר וטובות פחות.<br />
<br />
===תשל"ד ואילך===<br />
בשלהי [[תשל"ד]], הצטרפו לוועד התמימים: [[דוד פלדמן]], [[דוד פישר]], [[דוד אולידורט]], [[צבי גרינבלט]], [[יעקב משה וולברג]], [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]], [[צבי הירש נוטיק]].<br />
<br />
הצטרפות תמימים אלו לוועד - העלתה את עבודת ה'הנחות' על דרך המלך, ומשנת [[תשל"ה]] יצאו לאור השיחות כל שבוע באופן קבוע.<br />
<br />
==עבודת הועד==<br />
כל אחד מהחוזרים היה מקשיב לכל ההתוועדות. ה'חזרה' האמיתית התחילה באמצע ההתוועדות: בין שיחה לשיחה, בשעה שהקהל ניגן [[ניגונים]], היה ה'חוזר' מסכם בראש את תוכן השיחה, את הנקודות העיקריות, מבנה השיחה והחידושים של הרבי. <br />
<br />
מיד לאחר ההתוועדות, עוד לפני צאת השבת, היו נפגשים כמה מה'חוזרים' והיו חוזרים על כל ההתוועדות. גם ר' יואל כהן היה הולך לביתו מיד לאחר ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ועורך 'חזרה' על ההתוועדות. <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] התקיימה ה'חזרה' הרשמית, ב[[770]]. ר' יואל וקבוצת החוזרים, ומסביבם עשרות התמימים ישבו ב[[770]] וחזרו על השיחה, כאשר במהלך ה'חזרה' היו כותבים את הנקודות העיקריות של השיחה.<br />
<br />
==ר' סימון ג'ייקובסון==<br />
בסוף שנות הל"מדים, נכנס לוועד הרב [[סימון ג'יקובסון]]. תוך שנים ספורות היה סימון לאחד מראשי ה'חוזרים', ומתחילת שנות המ"מים, לאחר שהרה"ת ר' [[דוד פלדמן]] נסע לארץ הקודש, החל לנהל את "ועד הנחות התמימים".<br />
<br />
מאז החל לנהל ר' סימון את הוועד, התנהלה פעילותו בערך כך:<br />
<br />
לאחר החזרה במוצאי שבת, ביום ראשון בבוקר היה ר' סימון מתחיל בעבודת הקודש הגדולה של כתיבת השיחה: יום ראשון כולו הוקדש ללימוד הנקודות שהרבי דיבר עליהם בשיחה, והבנתם. במשך היום היה ר' סימון מעין בספרי [[נגלה]] וחסידות עליהם היו מיוסדים דברי הרבי (חלקם ציטט הרבי בעצמו). כן היה מתקשר להרבה אנשים כדי לברר נקודות מסויימות בשיחה. את הכתיבה בפועל היה מתחיל רק בשעות הערב המאוחרות של יום ראשון.<br />
<br />
==מסירת השיחה לרבי להגהה==<br />
{{חלונית<br />
|כותרת=הוראות מיוחדות מהרבי בנוגע לעריכה<br />
|תוכן=<br />
באופן כללי הוראות רבות שולבו בתוך הגהותיו של הרבי על השיחה. מדובר במאות הוראות. הייחודיות שבהם היו כמובן אלו שלימדו את המניחים פרק בעריכת שיחות. אחת הדוגמאות לזה היא שיחת שבת ח"י [[אלול]] [[תשמ"ז]]:<br />
<br />
באותה שנה מלאו חמישים שנה ל[[ח"י אלול]] [[תרצ"ז]], היום בו גילה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הסיפור על שבע ה'תורות' ששמע [[אדמו"ר הרש"ב]] מ[[הבעל שם טוב]] ב[[שבת]] [[פרשת כי תבוא]] [[תרנ"ב]] בגן עדן. הרבי התחיל את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בשאלה - כידוע ב[[חסידות חב"ד|חב"ד]] לא הדגישו כל כך את עניין המופתים וההנהגה שלמעלה מדרך הטבע, ומדוע שינה [[הרבי הריי"צ]] מהנהוג וגילה עניין כזה שהוא מופת נפלא?!<br />
<br />
הרבי ענה על כך בביאור נפלא, שגילוי התורות וביאורם על ידי הרבי הרש"ב הוא חיבור תורת [[החסידות הכללית]] עם [[תורת חב"ד]]. הרבי הסביר שחב"ד איננה שוללת את המופתים, אלא מלבישה את ה[[אלוקות]] ב[[כלים]], חיבור האלוקות שלמעלה מהעולם עם העולם. לאחר הביאור באריכות גדולה, קישר הרבי את העניין ל[[ח"י אלול]] ו[[חודש תשרי]]. <br />
<br />
כשהגישו את השיחה להגהה, כתבו את ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] באותו סדר שהרבי עצמו אמר את הדברים - פתחו בשאלה, המשיכו בביאור וסיימו בקשר לחודש תשרי. הרבי החזיר את השיחה עם הגהה ארוכה מאוד, שהתפרסה על כל צדדי העמוד הראשון, והמשיכה אל מעבר לדף. נקודת הדברים הייתה: השיחות נועדו להפיץ את המעיינות חוצה, ומה תהיה התגובה של אנשים מחוץ לחב"ד על סיפור כזה של מופתים? איך יכולים להתחיל את השיחה בסיפור כל כך מבהיל את הרעיון? <br />
<br />
הרבי כתב להתחיל עם עניינו של [[חודש אלול]], שהוא [[חשבון נפש]] על השנה החולפת והכנה לשנה הבאה. להמשיך עם חמשת ראשי התיבות של חודש [[אלול]], שהמפורסם שבהם הוא "אני לדודי ודודי לי", עניין [[אתערותא דלתתא]] ו[[אתערותא דלעילא|דלעילא]] ואת זה לקשר לח"י אלול, בו נולדו שני המאורות הגדולים - [[הבעל שם טוב]], שעניינו דודי לי, ו[[אדמו"ר הזקן]], שעניינו אני לדודי - ולפי כל זה יש לבאר סיפור נפלא שגילה הרבי הריי"צ. <br />
<br />
מהערות הרבי לאותה שיחה למדו המניחים הרבה כללים בכתיבה, ובעיקר - איך לבנות שיחה. הנקודה היא, שלא לוותר אפילו על מילה אחת מתוכן השיחה, אך יחד עם זאת לחשוב על כל הדרכים האפשריות לגרום לכל קורא פוטנציאלי להמשיך ללמוד את השיחה.}}<br />
<br />
עד תחילת שנות המ"מים - הרבי כמעט ולא הגיה את השיחות. כשהיו שאלות על השיחה, הכניסו אותם לרבי, וזכו לקבל תשובות, חלקן קצרות, וחלקן ארוכות, לפעמים קטעים שלמים. את הקטעים הללו הכניסו בשולי הגיליון של ה'הנחה'. <br />
<br />
מזמן לזמן הרבי בחר להגיה חלקים מהשיחות. בתחלת חורף [[תשל"ח]], הרבי הגיה את כל השיחות.<br />
<br />
ההנהגה הזאת קיבלה תאוצה בשנות המ"מים, במקביל לריבוי השיחות.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"א]], [[שנת הקהל]], זכינו לריבוי עצום של שיחות, והרבי החל להתוועד כמעט כל שבת - דבר שלא היה רגיל בשנים קודמות. באותה שנה החלו גם השיחות בכל לילות חג הסוכות. <br />
<br />
כמובן שכאשר הרבי היה בוחר להגיה חלק משיחה, או שיחה שלימה, העבודה הייתה כפולה ומכופלת - היו צריכים להכין במקביל גם את ה'הנחה' של החלקים הבלתי מוגהים, וגם את השיחה להגהה. <br />
<br />
באופן כללי כאשר היו הוראות מיוחדות מהרבי, כמו מבצע חדש - הרבי רצה שיכינו את השיחה להגהה. במקרים כאלה היו מוציאים את הקטע הרלוונטי מתוך ה'הנחה' ומכינים אותו להגהה. קטעי השיחות המוגהות הללו נדפסו אחר-כך בהוספות ל[[לקוטי שיחות]].<br />
<br />
==תשמ"ג-תשמ"ח== <br />
ב[[תשמ"ג]]-[[תשמ"ד]] התחלו להכניס אל הרבי שיחות שלימות להגהה. מזמן לזמן זכו והרבי הגיה את השיחות, אבל לא באופן קבוע. היו פעמים שהרבי החזיר את השיחה וכתב "הרי זה רשימה מילולית"... אבל פה ושם הצליחו לכתוב שיחות לשביעות רצונו של הרבי, וזכינו שהרבי יגיה את השיחות. <br />
<br />
לצד העובדה שהגהת השיחות מסמלת שלב רוחני חדש ב[[הפצת המעיינות]], יש גם את הפן הפשוט יותר - הרבי עצמו אמר פעם, שיש לו זמן מוגבל להגהה, ולכן, כאשר מסרו שיחות לא מלוטשות, שהרבי היה צריך להגיה אותם זמן רב כדי שיהיו ראויות לדפוס - הרבי לא התחיל להגיה אותם. לעומת זאת, כאשר מסרו דבר מלוטש ומעובד היטב, הגיה הרבי את השיחה בפרק זמן קצר, ומסר להדפסה כשיחה מוגהת.<br />
<br />
עם השנים קיבלו חברי הוועד הוראות מהרבי, כיצד לכתוב את השיחות, עד שבשנת תשמ"ז כמעט כל שיחה עברה את הגהתו של הרבי. <br />
<br />
בשנת תשמ"ח החל הרבי להתוועד בכל שבת- ובמקביל להגיה את השיחה של אותה השבת, בעקבות כך נוצרה מתיחות בין "ועד הנחות התמימים" שהכניסו מטעמם הנחה שנכתבה בשפת האידיש על מנת שהרבי יגיה אותה (כדי לפרסמה בעיתון "דער אלגעמיינער ז'ורנאל") לבין ועד הנחות בלה"ק שהכניסו להגהה הנחה שנכתבה בלה"ק (על מנת לפרסמה בעיתון "כפר חב"ד"), וכך נוצר מצב שהיו שבתות שבהם הגיה הרבי את שתי ההנחות, לאחר זמן התבטא הרבי כי אינו מרוצה מאופן ההתנהלות וביקש משני הצדדים שיגיעו להסדר כדי שלא יצטרך בכל שבוע להגיה את שתי ההנחות, בעקבות דברי הרבי הגיעו הצדדים לפשרה שלפיה בשבת אחת תוכנס הנחה באידיש ובשבוע שלאחריו בלה"ק וכן הלאה, וכך נמשך הסדר עד לכ"ז אדר תשנ"ב.<br />
<br />
הסדר בדרך כלל היה, שביום ראשון בלילה התחיל ר' סימון לכתוב את השיחה. וביום שלישי בערב היה מסיים את כתיבת השיחה, לערך בשעה 10, לפני שהרבי היה הולך לביתו היו מוסרים את השיחה באמצעות המזכיר שהכניסה לחדרו של הרבי. את השיחה לקח הרבי לביתו, שם היה עובד עליה, ובבוקר קיבל ר' סימון את ההגהות.<br />
<br />
==תשמ"ט והלאה==<br />
מ[[תשמ"ט]] והלאה, כאשר הרבי קבע את מקומו ב-[[770]], הרבי עצמו היה מוציא את השיחה לאחר הגהה, ומניח אותה על השולחן שהיה ב[[גן עדן התחתון]]. אחד המשמשים היה מתקשר להודיע שההגהות מוכנות, ומיד הוכנסו התיקונים, והשיחה <br />
נשלחה לכל העולם. התיקונים היו צריכים להיכנס מיידית, כי השיחות היו נדפסות בעיתונים "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" ו"[[כפר חב"ד]]", שנסגרו ביום רביעי. ביום רביעי בבוקר ירדו השיחות לדפוס, ומשם נשלחו לכל רחבי תבל.<br />
<br />
==העידן הממוחשב==<br />
בשנים הראשונות להקמת הוועד, טרום העידן הממוחשב - נדפסו השיחות עדיין בפורמט הישן, הגדול, על דפי שכפול. בשנת [[תשל"ה]] למשל, היו בערך חמש מאות מנויים, שקיבלו בדואר את השיחות של הרבי בצורת שכפול זו.<br />
<br />
כשהחל עידן המחשבים רכשו חברי הועד מחשבים וכך החלו השיחות לצאת מהר יותר. עד אז השיחות היו מוכנות רק ביום שישי, ובעידן הממוחשב הן היו מוכנות ביום רביעי. היומיים האלה שחסכנו אפשרו לנו לשלוח את השיחות למנויים ביום רביעי, ולראשונה הגיעו שיחותיו של הרבי לכל העולם לפני שבת! עד אז, שלוחים שרצו להתעדכן בשיחותיו של הרבי, היו יכולים להאזין ל'[[חזרה]]' בטלפון, אבל את השיחות עצמן קיבלו רק שבועיים לאחר אמירתן. <br />
<br />
באותה תקופה נרשם הועד כמוסד מוכר מטעם הממשלה, ו"ועד הנחות התמימים" החל להיות מוסד מאורגן היטב. <br />
<br />
בשנת [[תשמ"ו]]-[[תשמ"ז]] נכנס הפאקס לשימוש. בהשגחה פרטית בדיוק באותה שנה החל הרבי להגיה כמעט את כל השיחות. אז גם השתנה סדר עריכת השיחות. הפסקו לערוך 'הנחות', כי כמעט הכל היה כתוב בשיחה המוגהת. רק את החלקים הבודדים שלא נכנסו לשיחה המוגהת, כתבו בתור 'הוספות'. <br />
<br />
==תוכן קצר==<br />
החל משבוע פרשת ויקהל-פקודי [[תשמ"ז]] (לרגל חתונתו של ר' [[זאב קדנר]], אחד מחברי הוועד באותן שנים), החל לצאת "תוכן קצר" מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לחתונה. הרעיון החדש התקבל בהתלהבות רבה, והרבה שלוחים רצו לקבל את התוכן קצר במהירות האפשרית. חברי הועד רכשו מכשיר פקס, שהיה יקר המציאות באותן שנים, והתחלו לשלוח למנויים תוכן קצר. בתחילה המכשיר עבד עם קו טלפון אחד, והוא התחיל לשלוח ביום ראשון בבוקר וסיים למחרת בבוקר. מאוחר יותר קיבלו שני קווי טלפון, וזה היה קצת יותר מהר. <br />
<br />
חברי הועד הבינו שלרבי יש נחת רוח מיוחדת מהתוכן קצר, והשתדלו לתרגם אותו לכמה שיותר שפות, כדי שדבריו של הרבי יגיעו לכל מקום בעולם, בשפת המדינה. בתקופות הטובות היו מתרגמים ל-12 שפות! ר' [[חיים אברהמס]] ור' [[יוסי לו]] יחד עם ר' [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] היו יושבים כל [[מוצאי שבת]] עד הבוקר, וכותבים את התוכן-קצר בלשון הקודש, ומיד מוסרים את זה לתרגום. תוך כמה שעות הגיעו דבריו של הרבי לכל העולם, ב-12 שפות! <br />
<br />
ב[[מוצאי שבת]] פרשת ויקהל [[תשנ"ב]] הוכנס הדף (כבכל שבוע) אל [[הרבי]] ובאופן מפתיע הוציא הרבי בהמשך הערב את הדף עם כמה תיקונים. כך זכינו לפחות לר"ד מוגה מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] האחרונה שזכינו לשמוע לעת עתה.<br />
<br />
בתשמ"ח התחלו להוציא גם דף מיוחד עם הוראות ונקודות מההתוועדות. במקביל, התחלו להפיק את העלון "[[וויק אין ריוויו]]" [= מבט שבועי] שהביא נקודות מהשיחה בשפה האנגלית. זה היה אחד ההפקות המוצלחות ביותר של הוועד, והיו זמנים שהגעו לתפוצה של 20.000 עותקים.<br />
<br />
==כללים==<br />
<br />
בשיחת שבת פרשת וישב [[תשנ"ב]], בה דיבר הרבי על המהפכה הצרפתית, ציטטו באחת ההערות את דברי הרבנית לאחת השליחות מצרפת: "אנחנו חרשנו וזרענו ואתם צריכים לקצור". הרבי לא אמר זאת בהתוועדות, אבל הוסיפו אותה תוך ציון שזו הערת המו"ל. <br />
<br />
כלל נוסף: היו לפעמים עניינים שהרבי לא אמר, ולא היו ממסגרת השיחה, אבל נדרשו להשלמת התמונה. גם במקרה כזה היו מציינים שזאת הערה של חברי הועד. גם לכך אפשר לקחת דוגמא משיחת וישב תשנ"ב, בה דיבר הרבי על השינוי בהמנון הצרפתי. להשלמת התמונה הוסיפו את ההערה הבאה: "כמה חודשים לאחרי שהתחילו לנגן "[[האדרת והאמונה]] כו'" בשנת [[תשל"ד]] -שינו את קצב הניגון וריככו את תנועותיו (מפני הכבוד), על פי הצעת מנהיגה של [[צרפת]] דאז. ובשנת [[תשמ"א]] שינה אותו מנהיגה החדש (והנוכחי) חזרה לקצבו הקודם". גם את הדברים הללו הרבי לא אמר בפירוש בהתוועדות, והוסיפו את זה כי זה היה נחוץ להשלמת התמונה. <br />
<br />
לפעמים היו הוראות מפורשות מהרבי להשמיט קטעים מהשיחה, מסיבות שונות.<br />
<br />
קרו כמה פעמים שהרבי הביע מורת-רוח מדברים שנוספו לשיחה על דעת המניחים, ופעם אחת אף קיבלו נזיפה בנוסח: "לציין המקור או להשמיט".<br />
<br />
מקרה מיוחד היה בשנת תשל"ח, כאשר הרבי דיבר הרבה על שלימות הארץ - קיבלו הוראה, שהיות והשיחות הללו אינן בסגנון של לומדי השיחות, לכן יש להדפיס את השיחות הללו בנפרד מה'הנחה'. <br />
<br />
הרבי כתב כמה פעמים, שלא כל מה שאומרים ב[[שבת]] נוגע לדפוס ברבים, ובכוונה תחילה נאמרו הדברים בשבת. <br />
<br />
הוראות להשמטות היו מקבלים רק מהרבי. לא מאף אחד אחר. אם היה ספק, היו שואלים את הרבי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Granovetter-Klein%20-%20Elul%2014%2C%205773.pdf הוראות ונקודות]''' - ליקוט כל דפי ה'תוכן קצר' של שיחות ה'[[דבר מלכות (שיחות)|דבר מלכות]]', שיצאו לאור על על ידי ועד הנחות התמימים<br />
<br />
{{תורת הרבי}}<br />
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]</div>שנזhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%96%D7%95%D7%A9%D7%90_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D&diff=424054ישעיה זושא וילהלם2020-10-21T19:09:42Z<p>שנז: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:ישראל פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וילהלם לצד ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] (ישיבה גדולה) הרב [[ישראל פרידמן]]]]<br />
הרב '''ישעיה זושא וילהלם''' הינו ראש מכון סמיכה שהתחיל לאחרונה בקראון הייטס.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד לר' אברהם דוד ומרת חנה רבקה וילהלם.<br />
קרוי על שם זקנו "[[הבוידע רב]]" - רבה הראשי של ברית המועצות תחת שלטון האימה הקומוניסטי.<br />
<br />
בשנת [[תש"מ]] למד כ[[התלמידים השלוחים|תלמיד-שליח]] עם קבוצת התלמידים השלוחים לישיבת תומכי תמימים בקרקאס, וונצואלה, ובשנת [[תשמ"א]] למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].<br />
<br />
לאחר נישואיו עם רעייתו אסתר, בת הרב [[רפאל משה שפרלין]], כיהן במשך מספר שנים כרב קהילה בפנמה, ולאחר מכן מונה בשנת [[תשמ"ד]] כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים אושען פארקווי]] ובהמשך מונה כמנהל חינוכי וראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|מתיבתא אהלי תורה]] (ישיבה קטנה).<br />
<br />
==ספריו==<br />
*'''זיו השמות''' - בירורים בדיני קריאת שמות אנשים, ברוקלין תשמ"ח<br />
*'''שונה הלכות הרב''' - שאלו לחזרה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ברוקלין תשנ"ד<br />
*'''קונטרס אותיות התניא''' - כלי עזר לחזרת [[תניא]] בעל פה<br />
*'''מבוא למסכת גיטין'''<br />
*'''שאלות לחזרה בקונטרס ומעיין'''<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*אחיו, הרב [[מרדכי דובער וילהלם]] - ר"מ במתיבתא ליובאוויטש, טורונטו<br />
*בנו, ר' מרדכי דובער וילהלם<br />
*בנו, ר' חיים ישראל וילהלם<br />
*בנו, ר' לוי יצחק וילהלם<br />
*בנו, ר' מנחם מענדל וילהלם<br />
*בנו, ר' רפאל משה וילהלם<br />
<br />
{{מיון רגיל:וילהלן ישעיה זושא}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]<br />
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]</div>שנז