חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-10-21T17:10:56Z

שניאור א.: חב"דטקסט היא חלק מחב"דפדיה

{{קיצור דרך|[[חב:אד]]}}
{{אולם דיונים}}
[[קטגוריה:חב"דפדיה - קהילה]]



== ניגונים בערכים ==

מה דעתכם לשים בערכים שבהם הועלו כבר לאתר ביצועים של ניגונים, קישור לנגן מובנה של הניגון בגוף הערך במקום קישור שמוביל לדף אחר? האם כדאי לעשות זאת באופן נרחב? ראו דוגמה כאן [[ניגון ישן (אדמו"ר הזקן)#קישורים חיצוניים]]. זה יחליף גם מקומות שבהם יש את [[:תבנית:ק.שמע]] כמו כאן [[ניגון הורודישטשר#קישורים חיצוניים]] [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בשבט ה'תשפ"ה 23:40, 1 בפברואר 2025 (IST)
:אני נגד הוספת קישור שמע מובנה: א. בצורה זו, הטעינה של הקובץ איטית יותר. ב. אין דרך להוריד את הקובץ וע"כ חבל. לדעתי [[:תבנית:ק.שמע]] זו תבנית מעולה שאין צורך להחליפה (הטוב ביותר הוא לקשר ישירות לניגון, כמו לדוגמא ב[[ניגון אִי וְו ווָאדיֶע#קישורים חיצוניים]]). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (11:57, ד' בשבט, ה'תשפ"ה)
::בנוגע לטעינה והפעלה לא בדקתי, והנקודה של הורדת הקובץ באמת חשובה, אבל אני חושב שעוד לפני זה, זה פשוט לא אסתטי, לפחות לא בצורה שבה זה מופיע כעת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 12:19, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:19, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::אם לסמוך רק עם פי הדוגמאות ששיע הביא לא הבנתי מה הבעיה בהורדות פשוט זה נמצא באופציית מידע שמפנה לקובץ עצמו כמו בקובץ תמונה שיש אפשרות הורדה שם, לגבי הקישור מנסיון העבר עם אתרים כמו שטורעם ואינפו הישן אי אפשר לסמוך על זה בטווח ארוך, ובכלל לדעתי כשיש בקובץ הורדה פנימי לדעתי עדיף בכלל לוותר על קישורים לאתרים אחרים.
::::נ.ב. {{א|שיע.ק}} אגב אני רואה שעד היום לא תוקן משם מה עניין החתימה באולם דיונים [[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 12:55, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 12:55, 2 בפברואר 2025 (IST)
:::::אכן עדיף להעלות את הקובץ עצמו באם אפשרי, ואז לקשר לקובץ שמע בחב"דפדיה עצמו. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:41, ד' בשבט, ה'תשפ"ה 16:41, 2 בפברואר 2025 (IST)
::::::אנסה להסביר מדוע ואיך כדאי ואפשר לשלב נגן. א. זה זמין, נח והופך את האתר למושך יותר ושימושי. ב. קישור חיצוני מבלבל יותר (אפילו אם נתחיל לסמן בצורה ברורה איזה קישור מוביל ישירות לקובץ ואיזה לאתר חיצוני), מי שלא מכיר את האתר, יתקשה להבין איזה קישור מוביל ישירות לדף עם הקובץ ואיזה לא. ג. בדקתי וזה לא מאט את טעינת האתר. הטעינה היא מספיק חכמה כך שקודם נטען הדף עם הטקסט ואח"כ נטענת המדיה. ד. לגבי העיצוב, מבין את ההסתייגות אפשר לשלב תחת הכותרת 'להאזנה' או משהו אחר. ה. {{א|דוד קורצוג}} הוספתי את הבעיה ב[[חב"דפדיה:פיתוח#חתימה באולם הדיונים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 15:44, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::אולי באותו סגנון עיצוב של תמונה, משוך לשמאל וכו'. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 18:42, ה' בשבט, ה'תשפ"ה 18:42, 3 בפברואר 2025 (IST)
::::::::מדוע לא להשתמש ב[https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg נגן הקודם והמוכר]? בצורה כזו הקובץ מופעל בצורה אוטומטית ומהירה והורדתו מתאפשרת בקלות רבה, כמו"כ כפי שכתב להתראות, רק טקסט מוכנס לערך ולא [[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]] קובץ שמע שתופס את כל העין. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:57, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::למה לא? א. כי הישן מוכר רק לחב"דפדים, לא לגולשים רגילים. למשתמש שאינו מכיר, ברור שקל יותר ללחוץ על נגן שמופיע בערך, מאשר על קישור שמוביל לדף אחר ובו הנגן. אגב, שום אתר שמכבד את עצמו לא אתר חדשות, ולא אתר ממשלתי וכיו"ב מחייב ללחוץ על קישור ולעבור דף כדי לשמוע או לראות מדיה. היום הכל מופיע בדף עצמו. ב. כי זה דווקא יתרון שערך מציג גם מדיה ולא רק טקסט, אנחנו בעידן שנדרש מאתר להיות כמה שיותר אינטארקטיבי. בן אדם יכול לשמוע את הניגון תוך כדי שהוא קורא את המידע עליו ומבלי לצאת מהדף. ג. אפשר להוסיף ליד כל נגן קישור פשוט שיהיה כתוב בו [https://chabadpedia.co.il/images/transcoded/6/6e/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3/%28%D7%99%D7%90%29_%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%9F.mp3.ogg להורדה]. ד. אולי אני טועה אשמח לשמוע עוד דעות מנומקות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בשבט ה'תשפ"ה 22:45, 3 בפברואר 2025 (IST)
:::::::::השתכנעתי, ישר כח. רק אשמח שהורדת הקובץ תוכל להתבצע בקלות מאוד (מבלי לצאת מהדף {{קריצה}}). בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:53, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
::::::::::להעיר, שכאשר מכניסים לתוקף את הנגן החדש, נוצרת כותרת חדשה של 'לשמיעת הניגון' ולא 'קישורים חיצוניים' כפי שיש כעת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:20, ה' בשבט, ה'תשפ"ה)
:::::::::::בכל אופן, לא כדאי להשתמש בצורה <nowiki>[[קובץ:(יא) ניגון ישן.mp3|(יא) ניגון ישן.mp3]]</nowiki> אלא ליצור תבנית מותאמת שרק היא תוכנס לערכים. מעבר לנוחות אח"כ לשנות ולמצוא את כל המקומות בהם התבנית מופיעה בקלות יהיה אפשרות להוסיף גם קישור להורדה אחרי לא בצורה ידנית. {{א|שיע.ק}}, לגבי החתימה באולם דיונים לדעתי כדאי להתקין את ההרחבה של 'תגובה' בדפי שיחה, יש שם מובנה חתימה בכל שיחה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 09:12, 7 בפברואר 2025 (IST)
יוסף בן מלמד אכן יהיה צורך להוסיף כותרת 'האזנה' או משהו בסגנון. חלוקת קונרסטים. דברי טעם. אתה יכול אולי להכין תבנית כזו? לגבי ההרחבה אתה מכיר אתר שבו היא מותקנת? תוכל לכתוב את שמה באנגלית, או לקשר אליה? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' בשבט ה'תשפ"ה 23:00, 8 בפברואר 2025 (IST)
:כשתהיה החלטה איך רוצים שזה יראה אני יוכל להכין את זה. לגבי ההרחבה, הוספתי ב[[חב"דפדיה:פיתוח#הרחבות]]. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בשבט ה'תשפ"ה • 01:12, 9 בפברואר 2025 (IST)
::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] מה נסגר בסוף לגבי הניגונים? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 14:45, 19 באוקטובר 2025 (IDT)

== אפליקציה לחב"דפדיה ==
{{מפעילי מערכת}} מה אתם אומרים על הקמת אפליקציה של חב"דפדיה לפלאפון?
לדעתי זה יועיל ויקפיץ את החיפושים בחב"דפדיה, אם כי זה דבר יקר מאוד אז אולי הגיוני יותר שזה יקרה בעוד כמה שנים. לבנתיים אני מניח את זה כאן.
[[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 02:47, ט' בשבט, ה'תשפ"ה
:דובר על זה בעבר. כעת ניתן להוסיף את הדף הראשי של האתר לדף הבית בפלאפון באמצעות לחיצה על 3 הנקודות בדפדפן. העלות של פיתוח אפליקציה לדעתי לא שווה את פער הנוחות בין מה שכבר יש לאפליקציה כי הפער די קטן. בהצלחה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בשבט ה'תשפ"ה • 08:57, 7 בפברואר 2025 (IST)
::יש פיצ'ר של 'הורדת אפליקצייה לנייד', זה אמנם עובד על גבי הדפדפן אך מאוד נוח ומדמה אפליקצייה לכל דבר, אם יש לך מושג איך עושים זאת, זה יהיה מועיל לתועלת הגולשים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:09, י"א בשבט, ה'תשפ"ה)
:::{{חב"דפדים פעילים}}, לצורך בדיקה, מי שמעוניין להוריד אליו אפליקציה בגרסת בטא שירשום כאן מייל שמחובר למכשיר שלו. אם יהיו מעל 10, בע"ה תהיה אפליקציה. (כל משתמש מייל אחד על מכשיר אחר) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ח בשבט ה'תשפ"ה • 22:47, 26 בפברואר 2025 (IST)
::::770byy@gamil.com. תודה. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 23:09, כ"ח בשבט, ה'תשפ"ה 23:09, 26 בפברואר 2025 (IST)
:::::חלוקת קונטרסים זו יוזמה נפלאה ואני חושב שהיא תוסיף רבות לחב"דפדיה. יכול להיות שיש משתמשים שמעדיפים לא לכתוב את המייל שלהם בדף פומבי שגלוי כמובן גם לכל עובר אורח ולא רק למשתמשי האתר. אולי עדיף שישלחו אלייך (או, אם אתה מעדיף אפשר אלי) את כתובת המייל, כל מי שיוכל להכנס ולהוריד את האפליקציה באמצעות סמרטפון? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' באדר ה'תשפ"ה
::::::אין בעיה, ניתן לשלוח לי גם ישירות ל{{משתמש:חלוקת קונטרסים/מייל}} או לשיע.ק. כשיצטברו 10 מיילים יתקבל עדכון נוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ד באדר ה'תשפ"ה • 01:52, 14 במרץ 2025 (IST)

== אחים / גיסים בערכי אישים ==
מבקש לפתוח שוב את הדיון לגבי [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#בני משפחה]] שנערך כבר בעבר [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 18#קרובי משפחה]]. אשמח להשתתפותכם. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ב' בניסן ה'תשפ"ה 00:14, 31 במרץ 2025 (IDT)

== תשתמשו בבינה מלאכותית! ==

סיפרתי בשיעור שמסרתי על [[יהונתן בנטובאיש|יהונתן בנטוביץ']] (כאן המקום להעיר שכדאי שהמתגוררים בכפר חב"ד יוודאו את הכתיב המדוייק של שם משפחתו) וראיתי אנשים מחפשים עליו בגוגל. אח"כ בדקתי בגוגל לראות מה הם מוצאים וראיתי שכל המקורות (בעברית) עליו ועל התיאוריה שלו הם רק חב"דיים.

אז התחלתי התכתבות ארוכה עם הבינה מלאכותית שתסביר לי במילים פשוטות את התיאוריה שלו, ותיתן לי מידע עליו ועל היחס של הקהילה המדעית לשיטתו, ואחרי שעתיים של עבודת התכתבות וניסוח יצרתי לכם ערך משופר ומשופץ כולל פירוט ברור של התיאוריה.

פשוט תנסו ותראו כמה זה משפר לכם את הכתיבה והניסוח, הלוואי שתצליחו לגדל ולרומם את חב"דפדיה לנחת הרבי, בהצלחה! --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.119|212.179.64.119]] 02:58, 23 במאי 2025 (IDT)
:לעתים רבות הבינה המלאכותית ממציאה פרטים שלא היו ולא נבראו, הבינה המלאכותית אינה יודעת דבר משל עצמה אלא רק אוספת תוכן מכל רחבי המרשתת, כך שנחמד לקבל ממנה פרטים אך לא ניתן לסמוך עליהם לחלוטין. [[משתמש:מאיר דקל|מאיר דקל]] - [[שיחת משתמש:מאיר דקל|שיחה]], 11:16, כ"ה באייר, ה'תשפ"ה 11:16, 23 במאי 2025 (IDT)
::ישר כח ערך מקסים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ה 15:54, 23 במאי 2025 (IDT)
::<big>'''אל'''</big> תשתמשו, אלא זהירות ומשנה בדיקות. ניסיתי השבוע לשפר ערך, ניסיתי באמצעות קלוד ובאמצעות GPT, התוצאה הייתה נוראית. הכנסתי ערך וביקשתי שיפור ניסוח. פעם אחת הוא שינה את העיר בה נולד האדם. באחרת המציא תאריך לידה שלא היה קיים ועוד שורת שיבושים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ה באייר ה'תשפ"ה 15:52, 23 במאי 2025 (IDT)
:::אני ו[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] בדיוק עכשיו התדיינו [[שיחה:שלום שמחה זילברשטרום|כאן]] על העניין. ולגבי מה שכתבת [[משתמש:שיע.ק|שיע]], אני יכול להגיד שמהנסיון שלי באופן כללי דווקא כן הצלחתי להשתמש בAI בשביל שכתוב ערכים (השתמשתי בגרוק), ובצורה טובה. דוגמה לכמה ערכים ששיכתבתי באמצעות AI:[[זיגמונד פרויד]], [[אגרת הגאולה]], [[אהל רח"ל]]. אבל בשביל זה הייתי צריך להעלות לAI קובץ עם הוראות הכתיבה של חבדפדיה, ולתת לו הוראות מדוייקות שיבהירו לו *בדיוק* מה הוא צריך לעשות, ולתקן אותו כמה פעמים, וחוזר חלילה... ואז בסוף לקחת את מה שהוא נותן ולאחד ולהשוות עם מה שהיה כתוב במקור. ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ה באייר 16:10, 23 במאי 2025 (IDT)
::::הייתי מציע לבנות ערך בחב"דפדיה, שמסביר על השימוש בבינה מלאכותית למטרת כתיבה בחב"דפדיה, מה ניתן להפיק ממנה, כיצד יש להשתמש בה וממה להיזהר{{הערה|אפשר לציין שם ל[https://drive.google.com/file/d/1KlYzn-x0FNCcE-bVTnZOIxBnKt9ShG1H/view לקוטי שיחות חלק ט"ו שיחה ב' לפרשת נח] ([https://drive.google.com/file/d/1HVTQ1C69yiOdJJTbPhikzRJL1xsJelE8/view ע' 42 בהוצאה המקורית באידיש]), בענין שהתגלות המדע מסייעת לגאולה, ולאגה"ק סימן כ' על התגלות כח ה"יש מאין" שבדומם.}}., כמו שכתבתי, ההתכתבות ארכה לי שעתיים בהם הייתי צריך לאמת כל פרט, לבקש ממנה הוכחות ומקורות, ולדייק שוב ושוב את הניסוח (וכמובן גם על התוצאה הסופית עשיתי שיפורים ידניים). אגב, השתמשתי בג'מיני --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.120|212.179.64.120]] 13:24, 25 במאי 2025 (IDT)
::::::רעיון טוב לפתוח מיזם [[חב"דפדיה:שימוש בבינה מלאכותית]], או שם אחר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:39, 19 ביוני 2025 (IDT)
== ערכי מלחמות ==
כגון מלחמת לבנון השני', חרבות ברזל וכו' (שאחרי ג' תמוז), שהינם כמעט ללא שום קשר חב"די - מה החשיבות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:06, 15 ביוני 2025 (IDT)
:א. יש הקשר חב"די ב. אפשר להוסיף. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 11:23, 16 ביוני 2025 (IDT)
::אין (ולא יהי') הקשר '''משמעותי'''. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 11:30, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::אכן, אבל יועיל באם מישהוא יחפש את דעת הרבי בנידון, (בחיפוש:"חרבות ברזל - חב"ד", וןכיצ"ב). ע"ה שבויקיקליפע כמובן יותר מפורט וכו', יוכלו כאן למצוא את דעת הרבי (הכללית אמנם, אבל אנן סהדי שלא יחפש את מלחמת ששת הימים-מל' יוה"כ ויקיש לזמנינו...).
:::::לכן לדעתי כדאי בערך קצר ותמציתי.
::: בטח שיש אפשר לכתוב על פעילות חב"ד במלחמה ועל טיסת החטופים לרבי וכו' וכו' [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 15:35, כ' בסיוון, ה'תשפ"ה 15:35, 16 ביוני 2025 (IDT)
::::::אפשר א"כ לסכם בערך מקוצר 'מלחמות ישראל' (ורק על ששת הימים, יוכ"פ וכו' לעשות גם ערך מורחב). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:12, 16 ביוני 2025 (IDT)
:::::::אין התנגדות? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::אם - כי שלא יהי' מורחב מידי. די בערך קצר, עם הרחבה אודות עמדת חב"ד\שיטת הרבי\וכה"ג (מה שבטוחני שיהיו אזלכע ... שידאגו למלאת א"ז בכל פרט אפשרי..)[[שיחת משתמש:שפי"ץקייט]] ונזכה זע'הן זיך מיט'ן רבי'ן בב"א. 23:32, 17 ביוני 2025 (IDT)
:::::::::וקריינא דאגרתא כו'.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 23:36, 17 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::אין אפשרות לכתוב ערכים שההקשר החב"די שלהם יהיה: עמדת / שיטת הרבי על מלחמות שהתרחשו בתקופה בה לא שומעים דברים חדשים מהרבי. אם רוצים לכתוב עמדת / שיטת הרבי על נושאים מסוימים זה צריך להיות בערכים כלליים כגון 'שלמות הארץ' 'הסכמי שלום וכו'. צריך לראות האם יש מספיק הקשר עדכני במובן של אירועים במלחמה שקשורים בחב"ד. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 00:37, 19 ביוני 2025 (IDT)
::::::::::::::ישנם הקשרים נוספים, כמו למשל פעולות חסידי חב"ד בקשר למלחמה ופעילות חסידות חב"ד במלחמה זאת, פגיעות בחסידי חב"ד, כמו שניתן לראות בהרחבה בערך על [[מלחמת חרבות ברזל]]. לדעתי ערכים כאלו שנכתבו כראוי ועם הרחבה רבה להקשר החבדי אין כל הצדקה למחקם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 04:12, כ"ז בסיוון, ה'תשפ"ה 04:12, 23 ביוני 2025 (IDT)

==פירושונים==
לדעתי כדאי להציג בדפי הפירושונים לשמות המשפחה, את הקטגורי' דהמשפחה ברשימת התוצאות (כלומר, קישור אף לרשימת החתנים), כי מי שמחפש את שם המשפ' בלבד מחפש בד"כ תוצאות על המשפחה בכללות ולאו דווקא אישים מסוימים. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:28, 17 ביוני 2025 (IDT)
: אבל כך לא נהוג בויקי. לדוגמה: [hamichlol.org.il/קטגוריה:משפחת_אפק] ו[hamichlol.org.il/אפק_(שם_משפחה)] [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:48, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:48, 19 ביוני 2025 (IDT)

== משפחות ==
האם גם מי שהוא נכד של אדם למשפחה מסוימת שכבר לא נושא את שם המשפחה ראוי להיכלל תחת הקטגוריה. א"כ האם גם בעל\אישה של אדם כזה צריך להיות בקטגוריה. [[משתמש:גג|גג]] - [[שיחת משתמש:גג|שיחה]], 12:46, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:46, 18 ביוני 2025 (IDT)
:בוודאי שכן, הוא הרי חלק מהמשפחה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 12:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 12:52, 18 ביוני 2025 (IDT)
:: בפועל לא נהוג כך. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 12:56, 18 ביוני 2025 (IDT)
::: כמדומני ש[[משתמש:יוסף בן מלמד]] כתב שלא ואף הסיר בפועל קטגוריות שהוספו לנכדים. [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 23:44, כ"ג בסיוון, ה'תשפ"ה 23:44, 19 ביוני 2025 (IDT)
:::: בויקיקליפה הקטנה (המכלול) וכנראה גם בויקיקליפה הגדולה נהוג כמו שכתבתי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:26, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:26, 25 ביוני 2025 (IDT)
:::::אם כך, אין לדבר סוף. בעבר הוסכם לצרף לקטגוריה רק בנים וחתנים. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:22, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== דעתי הקטנה ==
לדעתי אין צורך לעשות ערך על מלחמת חרבות ברזל.
נ.ב. אני לא עושה את זה מאידיאל כל שהוא...
[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:52, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ה 14:52, 18 ביוני 2025 (IDT)

== מזל טוב! ==
{{מזל טוב}}! '''יום הולדת 18 ל[[חב"דפדיה]]!''' ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[כ"ד בסיוון]] [[ה'תשפ"ה]] ''(20 ביוני למניינם)
:לדעתי פרסום בחב"ד אינפו יועיל מאד. תוכל לפרסם? [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 12:06, כ"ד בסיוון, ה'תשפ"ה 12:06, 20 ביוני 2025 (IDT)
''
::יש [https://www.canva.com/design/DAGq492_2pQ/mDDR3cnm4vl1CVqSD2RxQQ/edit כאן] ו[https://www.canva.com/design/DAGfSEe_TLU/al9xXAi5RmIQqUJq4eKdAQ/edit כאן] עיצובים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 14:12, 20 ביוני 2025 (IDT)
:::מזל טוב {{מזלט}} :) ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ו בסיוון 20:27, 22 ביוני 2025 (IDT)
::::קדימה להתגלות. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:23, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== ערכי אישים - חשיבות ==
בדף [[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים]] משתמע שגם ראשי ישיבות ומנהלי מוסדות אינם זכאים לערך אם אין בשיטת חינוכם משהו יחודי. נשמע קצת העתקה מויקיקליפה, שם המדדים אכן גבוהים בהרבה מכיון ששם המשמעות של ראש ישיבה הוא רק מבחינה ציבורית רחבה, כפי שהוא בעל משמעות לקורא החילוני, המתעניין רק במשמעות הנוגעת לפוליטיקה הארצית. לא חושב שגם כאן זה אמור להיות המדד. ראש ישיבה ואפילו מנהל תלמוד תורה, הם תפקידים חשובים דים כדי לזכות את נושאיהם לערך. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 03:23, כ"ט בסיוון, ה'תשפ"ה 03:23, 25 ביוני 2025 (IDT)
:אם כל מה שיהיה כתוב בערך זה התפקיד שלו (מלבד הדברים הרגילים, נולד ב... למד ב... , התחתן עם ... ) אז לא שייך לדעתי. בד"כ עם השנים יהיו גם פרסומים, או פעילויות אחרות, כך שאישי ציבור מהסוג הנ"ל שיש להם ותק יהיה להם גם ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 15:11, 2 ביולי 2025 (IDT)
::צריך אם כן להשאיר את זה לשיקול הדעת של כל ערך לגופו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 16:01, ו' בתמוז, ה'תשפ"ה 16:01, 2 ביולי 2025 (IDT)
:::בהחלט, אבל כן יש כלל, שתפקיד בלבד לא נותן אוטומטית חשיבות לערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 22:48, 2 ביולי 2025 (IDT)
::::מסכים עם הגישה הכללית שלך, שערך אמור להעניק מידע בעל משמעות לקורא, ולא לשמש כמדריך לשמות אנ"ש ותפקידיהם. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:56, ו' בתמוז, ה'תשפ"ה 23:56, 2 ביולי 2025 (IDT)

== תבניות חשיבות ==
ריבוי תבניות החשיבות לאחרונה, חלק גדול מהם כנראה בלי מחשבה מרובה, משבית את פעילות הכותבים וגורם להשבתת האתר. התחלתי היום, וגם אאלץ בתקופה הקרובה להתחיל להסיר תבניות שהונחו בסיטונאות בלי שום דיון. מבקש לכותבים להתמקד יותר בטוב, לשפר את הקיים, ולא להעסיק את כולנו בדיוניים עקרים. הנחת תבניות חשיבות על ערכים שחלקם בעלי חשיבות ללא ספק, גורם לכך שלא ניתן לקיים דיון מעמיק על אלו שבאמת מיותרים. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 05:15, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 05:15, 26 ביוני 2025 (IDT)
:{{א|שלום עליכם}} המפעיל היקר. אני לוקח את הקרדיט על רובם של תבניות החשיבות שהונחו לאחרונה. ואני מודע היטב לכך שחלק מהערכים שבהם הנחתי את התבנית מידת נחיצותה הינה שנויה במחלוקת. באופן אישי, אני חושב שלחלקם הגדול התבנית רק הועילה. ובמקום להתווכח על כך, אשמח לקבל את הצעתך ולהתעסק יותר ב"עשה טוב". מתחיל מכך, שאשמח שתסביר לי ולמשתמשי האתר מהי מידת התדירות שבה אתה חושב שיש להשתמש בתבניות הללו מכאן והלאה. או מהי הדרך היותר טובה לעורר דיון סביב ערך ולהפנות אליו את תשומת ליבם של המשתמשים. (אני מודע לכך שיש תבניות אחרות בשביל זה, אבל אני חושב שקמפיין '''גיוועלד''' הינו הקמפיין הטוב ביותר בשביל השבחת ערכים :). בכבוד הראוי -~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 18:10, 26 ביוני 2025 (IDT)
::אני גם חושב כדעתו של שלום עליכם. אגב {{א|חיים כ}} מתי אתה מקבל את הרשאת המפעיל? תנסה לקדם את זה. זה נחוץ מאוד. [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 18:44, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 18:44, 26 ביוני 2025 (IDT)
:::צריך להבין שהמנגנון אצלינו בנוי 'בכאילו' על ויקיקליפה (כך גם נוסח תבנית החשיבות) אבל המציאות שונה. בויקיקליפה יש אלפי עורכים משועממים, והנחת תבנית חשיבות על ערך שהינו בעל חשיבות, הינה אמנם גזל זמן מכמה עורכים, אך מכיון שחלק מאוד ממילא נמצאים באתר למטרות כאלו של דיונים ומחלוקות כו' (להשערתי זאת המטרה המרכזית של חלקם גדול מהעורכים שם), לכן זה לא מעלה ולא מוריד. כאן יש מעט מאוד עורכים, ואת האנרגיה הרבה שמוציאים כאן על דיונים כאלו, במקום לעשות בטוב, ניתן להוציא על השבחת ערכים. אני מציע לך, ולעוד שני עורכים נוספים, שלאחרונה התאהבו{{הבהרה}} בתבניות החשיבות, פשוט להסתער על ערכים ולשפר אותם. סך הכל כבר עוסקים כאן הרבה שנים בלשפר ערכים, והמצב משתנה לטובה מיום ליום. אפשר לעשות את זה בתור הסתערות על קטגוריה מסויימת, החביבה עליכם, וליהנות מהעשייה בטוב. בדרך אגב: חשוב להבין שמכיון שחב"דפדיה בנויה לכתחילה על מדד התועלת לקורא החבד"י, לכן מגוחך להשתמש במדדים בעלי רף גבוה הדומים לויקיקליפה, כי לפי רף כזה אפשר לסגור את חב"דפדיה לצמיתות, או להשאיר כאן 100 ערכים. לכן כשיש ספק על חשיבות, צריך הקורא לשאול את עצמו: האם המידע מעניין קורא חבד"י ממוצע, או לחילופין: האם יתכן שקורא מחוץ לחב"ד יחפש מידע על האדם וכאן ימצא את מבוקשו. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 21:34, ל' בסיוון, ה'תשפ"ה 21:34, 26 ביוני 2025 (IDT)
::::ראשית כל יש להבין שחב"דפדיה הינה אנציקלופדיה ולא מדור לחיפוש קרובים, ועל כן כל ערך שאינו בעל חשיבות מספקת מוריד את איכותה של חב"דפדיה, ועאכו"כ כמות משמעותית של ערכים כאלו, שבעצם קיומם משפיעים על האתר ואיכותו בצורה קריטית לרעה, שלא בערך ליתרון שבקיומם. לדון על קריטריון ספציפי, שלכאו' יש לשנותו או להתאימו לאתר ומהותו - ה"ז בסדר גמור ואדרבה, אבל למתוח ביקורת באופן כולל על הצבת תבניות מוצדקות ומחיקת ערכים שאינם עומדים בכללים הקיימים - ה"ז - לענ"ד - רק מזיק לאתר שלא בערך כנ"ל, כי בריבוי הכמות ממילא מתמעטת האיכות (שחשובה ממנה - וודאי שבמקום כזה) כידוע. ודוגמא לזה בעניין שהתחדש לאחרונה, בו מתבטא העניין הנ"ל, שכל חסיד שעלה בגורלו להוולד לפני מאה שנה זכאי אוטומטית בערך - רב, משב"ק, בעל בית או סתם מצחצח נעליים.. דבר שאיבעי קרא, לא מופיע ולא הופיע לכאו' מעולם בקוויה המנחים של חב"דפדיה (דבפשטות אותם קריטריונים שייכים בכל הזמנים - אא"כ מדובר בחסיד מיוחד או דמות מפורסמת וכה"ג), ואיבעי סברא - כנ"ל, דמ"ש חסיד אלמוני מהדור הקודם מחסיד בדורינו (אפי' ידוע וחשוב אבל) שאינו עומד בכללי החשיבות ה'''נוכחיים'''? ושוב, אם כבודו מצטער על 'הזמן שמבוזבז' לדעתו, אינו מחוייב להתעסק בזה, אבל למתוח ביקורת ואף קריאה לחדול מכך - איני מצליח להבין בשכלי הדל (נ. ב. לידיעת כב', בנושא כבר דנו בדף זה לעיל). {{שכח|מענדל סופר}} 22:17, 26 ביוני 2025 (IDT)
:::::מה דעת {{א|שיע.ק|שיע}} בנושא? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 22:56, 26 ביוני 2025 (IDT)
::::::{{א|שלום עליכם}} תודה רבה על התשובה המפורטת, אני באמת מעריך את זה מאוד. אבקש שלא תחשוד בי בנצחנות, אבל עדיין יש נקודה כלשהי שאשמח להבהיר. הדרך שנתת להעשרת ערכים הינה מעולה ושיטתית, אבל בסופו של דבר מעייפת לאורך זמן ויוצרת תחושה של "כל אחד לעצמו". לטיבי, התבנית "חשיבות" (לפעמים...) אינה נועדה להרבות מחלוקת ולבזבז זמן. אלא משמשת ככלי להפניית תשומת לב המשתמשים לערך הספציפי ולבעיות שבו. מה שגורם לכך שמשתמש הטוען לחשיבותו של הערך דואג להשבחתו ולהעשרתו, מה שגורם להורדת התבנית. לדוגמה: בערך [[ארבעת השבויים]] הבירוקרט {{א|שיע.ק}} שם תבנית חשיבות ופתח דיון בדף [[שיחה:ארבעת השבויים|השיחה]] על מצב הערך, וקרא ל{{חב"דפדים פעילים}} לבוא ולהביע עמדה. עבדך הנאמן בראותו את הערך החליט להאמין בזכות קיומו ב[[חב"דפדיה]] ולקח את עבודת שיכתובו והרחבתו על גב עצמו (והAI...). ובעזרת עוד כמה משתמשים ראויים וטובים הצליח להביא את הערך למצב שבו היה ניתן להוריד ללא פקפוק (כמעט) את התבנית. וכן בערך [[אפרים יצחק עפשטיין]] שהמשתמש {{א|וימאס באהל יוסף}} הרחיב את הערך. וכן בכמה מקומות. מאידך, אני מודה שמשתמשים מסוימים (ואני בתוכם) הגזימו עם השימוש בתבנית הזו. ומשתמשים מסוימים (אני מקווה שאני לא בתוכם...) הגזימו עם הוויכוחים הנ"ל. אודה ולא אבוש שנית שלא תמיד זהו המצב, למשל בערך [[בינה ומלכות]] שאף אחד מה{{חב"דפדים פעילים}} לא נענה לקריאתי. או הערך [[דוב בער הכטמן]] שלדעתי גם אתה תסכים שצריך להיות מועמד למחיקה.
::::::לכן, הדבר שרציתי להגיד במשך כל המלל הזה הינו שלפעמים התבנית "חשיבות" יכולה לשמש לטובה. ויכולה להיות מונחת על ידי המשתמש גם כן באותו הכוונה. האם אתה מבין את הטענה (גם אם לא מסכים)? -~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 23:24, 26 ביוני 2025 (IDT)
{{שבירה|::::::}} {{א|שלום עליכם}}, אחרי שעברתי שוב על מה שכתבתי, ברצוני להבהיר (בעיקר לשאר הקוראים) שתגובתי האחרונה אינה באה לנסות להחציף פנים או לערער את מידת הערכתי אליך ולתפקיד שאתה נושא בו. אני מחכה לתשובתך הכנה (תרגיש חופשי להתעלם מרעשי הרקע...).-~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] ל' בסיוון 23:50, 26 ביוני 2025 (IDT)
:תגובה למענדל סופר ולחיים כ: אין ברצוני לבטל חלילה את חשיבות ה'תבניות חשיבות'. אין חולק על כך שיש ערכים שחשיבותם מוטלת בספק. רק כוונתי לכך שכשמגזימים ובשבוע אחד עומדים כ20 ערכים בתבניות חשיבות (זה המצב הנוכחי, עכ"פ לפני שהסרתי מערכים רבים את התבנית חשיבות), אז לא ניתן לקיים דיונים ראויים לשמם, אא"כ אתם דורשים בעצם מכל העורכים כאן לפנות את זמנם ולעסוק אך ורק בדיוני החשיבות, וגם אז זה לא יספיק. הקדשתי השבוע שעות רבות מעל ומעבר למה שהתכוונתי להקדיש לפעילותי כאן באתר, כדי להשתתף בכמה מדיוני החשיבות. לכך יש להוסיף, שבשלמא אם היו מניחים אותם על ערכים שקיומם כאן ממש בעייתי - ניחא. אבל כשמטילים אותם על ערכים חשובים, גם אם חשיבותם גבולית, אז זה גורם להיפך המטרה שלשמה התכנסנו כאן. וכאן המקום להודות לכל העורכים על קיום השיח הנעים והדיון הענייני. (בדרך אגב מענדל: החשיבות ליהודים של פעם, היא בעיקר ליהודים שפעלו הרבה, ובמיוחד יהודים בעלי מסירות נפש שמסרו את נפשם בפועל למען היהדות בשליחות רבותינו נשיאינו. איש לא טען שיש חשיבות לצחצוח נעליים).{{שכח|שלום עליכם}} 02:35, 27 ביוני 2025 (IDT)
::יש"כ שלום, אני מסכים באופן כללי עם הגישה שלך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתמוז ה'תשפ"ה 03:23, 29 ביוני 2025 (IDT)
{{הערות שוליים}}

== כ' מודגשת. ==
אני חושב שזה צריך להיות כאן.
בכל שמות הערכים שיש בהם כ', הכ' מודגשת.
[[משתמש:משיחיסטי|משיחיסטי]] - [[שיחת משתמש:משיחיסטי|שיחה]], 14:50, ד' בתמוז, ה'תשפ"ה 14:50, 30 ביוני 2025 (IDT)
יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
:{{א|משיחיסטי}} למה להדגיש? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 15:09, 30 ביוני 2025 (IDT)
::לענ"ד {{א|משיחיסטי}} התכוון שבכל הערכים שכוללים את האות כ"ף האות מודגשת, תקלה שקיימת כבר כמה שנים ללא התייחסות. לדוג': כשאני נכנס לערך 'כלה' אני רואה שלא כתוב 'כלה' אלא ''''כ'''לה'. זה כנראה עניין שהאחראים על הצד הטכני של האתר יוכלו לטפל בו. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ד' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(30 ביוני למניינם)''
::: מזמין את {{מפעילי מערכת}} לטפל בבעיה. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ה' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(1 ביולי למניינם)''
::::כנראה הבעיה רק דרך הסלולרי. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 19:14, ה' בתמוז, ה'תשפ"ה 19:14, 1 ביולי 2025 (IDT)
:::::הבעיה לא רק דרך הסלולרי אלא בכל האתרים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 09:08, 2 ביולי 2025 (IDT)
::::::נכון מאוד, הבעיה קיימת הן בסלולרי והן במחשב. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ו' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(2 ביולי למניינם)''
:::::::שאלות: 1. ההדגשה היא בכותרת הדף? 2. כשאתה נכנס ל'[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%A2%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%AA#mw-prefsection-rendering הגדרות עיצוב'] מה העיצוב שבחרת? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ו' בתמוז ה'תשפ"ה 22:47, 2 ביולי 2025 (IDT)
::::::::תשובות: 1. כן. 2. וקטור ישן (2010) אבל גם בוקטור 2022 הבעיה קיימת. ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ז' בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(3 ביולי למניינם)''
:::::::::לא הבנתי, כל כ' מודגשת?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (17:01, ג' באב, ה'תשפ"ה)
::::::::::לא, רק כ' בכותרות של ערכים או של סתם דפים. ראה בתמונה בצד שמאל: [[קובץ:כף מעצבנת.png|ממוזער]] ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ו באלול]] [[ה'תשפ"ה]] ''(8 בספט' למניינם)''
:::::::::::מעניין.. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (14:22, ט"ו באלול, ה'תשפ"ה)
::::::::::::{{א|יונה זאב סטמבלר}} הבעי' אינה בחב"דפדיה או בויקי, אלא בגופן עצמו. תוכל לראות תופעה זו גם בגופן (המחשב) האוטומטי בוורד וכה"ג. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:04, 17 בספטמבר 2025 (IDT)

== חשיבות ==
לעורכים החשובים. כדאי לזכור שכשמניחים תבנית חשיבות, צריך לציין זאת בתקציר העריכה. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 23:46, י"ז בתמוז, ה'תשפ"ה 23:46, 13 ביולי 2025 (IDT)
:מחזק את ידי שלום, תבניות אלו לא מועילות כלל לחב"דפדיה, '''אא"כ מטפלים בהם'''. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:29, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== מספר הצפיות בדפים ==
רק עכשיו אני רואה שניתן סו"ס לראות את מספר הצפיות בכל דף. אחרי שנים שלא היה אפשר. המספרים שרואים עכשיו זה ממתי? מזמן הקמת האתר? ממתי שתיקנו? למישהו יש מושג? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 01:14, י"ח בתמוז, ה'תשפ"ה
:ממתי שהתקינו, לפני מס' חודשים. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 13:50, 14 ביולי 2025 (IDT)
::ב"ה. כי זה דיי נמוך.. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 19:03, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::מה פתאום? הצפיות מאז הקמת האתר. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 19:35, 15 ביולי 2025 (IDT)
::::מה יודעים לומר בנושא מפעילי המערכת? [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 21:08, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
:::::אם הצפיות היו מאז הקמת האתר היה כמה מאות מליוני צפיות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 23:20, 15 ביולי 2025 (IDT)

== תיבת משתמש חדשה ==

{{משתמש - צריכים להרחיב}} שמח להציג לציבור את התבנית - צריכים להרחיב.
בברכה [[משתמש:חסיד אמיתי|חסיד אמיתי - יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חסיד אמיתי|שיחה]] 14:27, 14 ביולי 2025 (IDT) י"ח תמוז ה'תשפ"ה.

== 12,000 ערכים ==
{{חב"דפדים פעילים}} '''מזל טוב על שתים עשרה אלף ערכים בחב"דפדיה!!!'''
- רק כדאי לעבור על ה[[מיוחד:דפים חדשים|ערכים החדשים]], חלקם אינם חשובים וחלקם צריכים ויקיזציה וכו' [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 05:20, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה
: [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]], ייש"כ גדול על התשומת לב. ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] י"ט בתמוז 15:12, 15 ביולי 2025 (IDT)
::מצטרף, {{מזל טוב}} {{מזלט}} ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[י"ט בתמוז]] [[ה'תשפ"ה]] ''(15 ביולי למניינם)''
:::מה עם חב"דציטוט?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:25, ב' באב, ה'תשפ"ה)
::::עובדים על זה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:28, 27 ביולי 2025 (IDT)
:::::{{אגודל}} ישר כח!. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:34, ב' באב, ה'תשפ"ה)

== "דרשני" ==

לאתר ויקישיבה יש מיזם שנקרא "דרשני"[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99] שמיועד לכתיבת חידושי תורה ע"י כל מאן דבעי. אולי תיצרו משהו דומה שמיועד להערות התמימים ואנ"ש (שנכתבות לראשונה באתר, לא המודפסות בספרים שזה שייך לחב"דטקסט, או אולי גם מודפסות (כהכנה לחב"דטקסט) אבל צריך לציין שהודפס ואיפה בדיוק), ויחולק לפי קטגוריות ספרים, נושאים וכדו' (לדוגמא: [קטגוריה:ספרים:לקוטי שיחות ה בראשית ב], [קטגוריה:ספרים:כתובות כח א], [קטגוריה:נושאים:כובע וחליפה], וכדו').

לכאורה אפשר ליצור את זה באופן מידי וזה לא דורש הרבה השקעה (חוץ מלקבוע כללים ולסדר את הקטגוריות), נדמה לי בויקישיבה לא מדובר אפילו באתר נפרד. --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.70|212.179.64.70]] 13:28, 15 ביולי 2025 (IDT)
:אני {{בעד חזק}} ליצור את זה. מה אומרים ה{{חב"דפדים פעילים}} [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 13:40, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 13:40, 15 ביולי 2025 (IDT)
::אני יצרתי כזה דבר לפני חדשיים (עיין לעיל בדף), אבל אף אחד לא זרם אז מחקתי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 13:46, 15 ביולי 2025 (IDT)
:::האם מישהו ידע מזה, האם זה פורסם באינפו ובעמוד הראשי של האתר?
:::אני מעריך שברגע שזה יתפוס, כל מוציא קובץ הערות יזדרז להכניס את הערותיו למיזם, בפרט אם מערכת מכובדת כמו צפת תהי' בענינים --[[מיוחד:תרומות/212.179.64.70|212.179.64.70]] 22:43, 15 ביולי 2025 (IDT)
:אנונימי היקר קודם כל תודה רבה לך על ההצעה, לגופו של עניין אני יאמר שמה שמענדל סופר מדבר עליו לא התפרסם דיו כדי שיהיה לזה ביקוש אז בבקשה תירשם עכשיו לחבדפדיה ותיצור דף וכל משתמש יכניס הערות. בברכה, [[משתמש:חב"דפדי גאולתי|חב"דפדי גאולתי]] - [[שיחת משתמש:חב"דפדי גאולתי|שיחה]], 22:47, י"ט בתמוז, ה'תשפ"ה 22:47, 15 ביולי 2025 (IDT)
::::בפועל הפרוייקט לא היה פעיל במשך זמן רב מפאת חוסר ההיענות של העורכים שליט"א, שמכמה מהם (וכן, מחבר מערכת הערות..) קיבלתי תגובות מייאשות ואף חריפות בעניין, כך שנאלצתי לסוגרו ([[חב"דפדיה:הערות/א/קיץ תשפ"ה]]). בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:50, 15 ביולי 2025 (IDT)

== עיצוב חדש לאתר! ==

סוף סוף שינו את העיצוב ברירת מחדל של האתר ל[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99&useskin=vector-2022 וקטור 2022] ככה שנראות האתר לגולש הממוצע השתפרה פלאים. ישר כח גדול ל[[חב"דפדיה:בירוקרט|בירוקרט]] {{א|שיע.ק}}!.
:עוד משהו קטן, אני בטוח שמודעים כבר לבעיה אבל אייקון האתר נראה קטן מגורען וחתוך בעיצוב החדש, והכיתוב '''חב"דפדיה''' לידו מיותר (באם יצליחו להגדיל את התמונה). ~ [[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי| יחי המלך המשיח!]] כ"ב בתמוז 18:49, 18 ביולי 2025 (IDT)
:ומחכים להרחבה [https://www.mediawiki.org/wiki/Extension:DiscussionTools DiscussionTools] [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] 19:08, 18 ביולי 2025 (IDT)
::ישר כח גדול לשיע על תחזוק האתר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (01:06, י"ב באב, ה'תשפ"ה)

== קטגוריות אישים שנולדו בשנת____ ==

מה דעתכם להחליף את כל הקטגוריות בילידי____? כמובן שיבוצע ע"י בוט. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 22:52, 28 ביולי 2025 (IDT)
:מה הבעי' בניסוח הנכחי? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 22:58, 28 ביולי 2025 (IDT)
::ארוך תמיד עדיף לקצר כמה שאפשר כך גם בוויקיפדיה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 23:01, 28 ביולי 2025 (IDT)
:::מה דעת @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 13:07, 17 באוגוסט 2025 (IDT)
::::אני בעד. כדאי לשמוע עוד דיעות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ד באב ה'תשפ"ה 02:58, 18 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::בתקווה שנוסח "ילידי" לא יחליט מאן-דהו לכתוב את שם הרך הנולד, אחיו וכו' [[משתמש:קול השופר|קול השופר]] - [[שיחת משתמש:קול השופר|שיחה]], 18:02, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 18:02, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::{{חב"דפדים פעילים}} יש התנגדות? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:45, 4 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::::לא. {{בעד חזק}} ● [[User:יונה זאב סטמבלר| יונה זאב סטמבלר]] ● [[שיחת משתמש:יונה זאב סטמבלר|שיחה]] ● [[ט"ו באלול]] [[ה'תשפ"ה]] ''(8 בספט' למניינם)''
{{שבירה}} @[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני חושב כבר אפשר לבצע את ההחלפות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 21:07, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

:הניסוח הגיע מההשוואה לאישים לפי מיקום, אישים לפי פטירה ואישים לפי ילודה. כך שאם משנים יש לשים לב לכמה דברים: א. לקחת בחשבון שאישים לפי מוצא כבר לא יהיה דומה. ב. בגלל שבמקרה שלנו מדובר בשנה עברית ולא במספר יהיה נכון יותר להוסיף את המילה 'שנת' כך שיהיה כתוב 'ילידי שנת תשפ"ו' וכד'. ג. לשנות גם את אישים שנפטרו בשנת... ל'נפטרי שנת...'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ו • 23:23, 14 באוקטובר 2025 (IDT)

== ספר==

אפשר לעשות ספר חב"דפדיה

[[משתמש:ברסלבר|ברסלבר]] - [[שיחת משתמש:ברסלבר|שיחה]], 21:02, ד' באב, ה'תשפ"ה 21:02, 29 ביולי 2025 (IDT)
:{{א|להתראות}} עובד על משהו?. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (22:58, ד' באב, ה'תשפ"ה)
::למה הכוונה? [[משתמש:אַ גרויסע חסיד|אַ גרויסע חסיד]] - [[שיחת משתמש:אַ גרויסע חסיד|שיחה]], 15:08, ה' באב, ה'תשפ"ה
:::ראשית כל, אם וכאשר, זה לא יהיה ספר אלא סדרת ענק. שנית, מה שאני עבדתי הוא ליקוט של ערכים בחסידות שהעלה כאן האחד והמיוחד שבחבורה ויצא לאור לקראת יום ההולדת ה-60 שלו בשנה שעברה בערב חג השבועות. לכתחילה לא תכננתי ואינני מתכנן ואין זה בכוחותי לעמול על הוצאה לאור כוללת של משהו רחב יותר. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:24, י' באב, ה'תשפ"ה 00:24, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
::::לענ"ד הרעיון להוציא ספר (או סדרת ספרים) הוא מבורך, אך יש להבחין בין תוכן המיועד לאינטרנט לבין תוכן ראוי לדפוס. נכון לעכשיו, רוב הערכים הקיימים אינם עומדים בסטנדרט הדרוש בשביל הדפסה (שהינה "לדורות"), ולהשגת רמה זו נדרשת עבודה מאומצת של צוות מקצועי, כולל עורכים, כותבים, מגיהים ורכזים. ובעיקר, יש צורך במימון לשכר העוסקים במלאכה כדי להבטיח את המשכיות הפרויקט לאחר ההתלהבות הראשונית.
::::ולכן, לאחר שלוקחים בחשבון את כל מה שיידרש בשביל להוציא את העניין לפועל, האם באמת שווה כל ההשקעה רק בשביל להדפיס דברים שכבר נמצאים במרחק חיפוש גוגל אחד?
::::אם הפרויקט יהיה בעיקר לטובת השבחת הערכים בחב"דפדיה הרי שהמאמץ בהחלט יהיה שווה, אבל למצוא מימון לפרויקט השבחת ערכים יהיה עוד יותר קשה... ~[[משתמש:חיים כ| חיים כ]] ~ - [[שיחת משתמש:חיים כ|שיחה]] - [[יחי|יחי המלך המשיח!]] י' באב 17:43, 4 באוגוסט 2025 (IDT)

== מושגים בחסידות ==

לאחרונה אני מגלה עוד ועוד ערכים רבים העוסקים במושגים בחסידות כפולים או כמעט כפולים (בשינוי קטן בשם הערך), מהם קיימים כבר כו"כ שנים וא"א לא שם לב (!), מהם רבים הממשיכים להיווצר עד לתקופה האחרונה ממש. בחיפוש קצר של שם המושג על שלל הטיותיו ושמותיו ניתן למנוע בקלות תופעה מצערת זו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 14:39, 31 ביולי 2025 (IDT)

:ישר כח. אנא שימו לבכם לפני יצירת ערך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט' באב ה'תשפ"ה 17:00, 3 באוגוסט 2025 (IDT)
::אשמח לדוגמאות קונקרטיות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 00:20, י' באב, ה'תשפ"ה 00:20, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
:::[[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]], [[יחודא תתאה]], [[דעת עליון]], ועוד הרבה ערכים שכבר נמחקו. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:26, 4 באוגוסט 2025 (IDT)
::::לא הבנתי. תן דוגמאות לערך המיותר והערך הקרוב אליו שהוא כפול ומיותר עם שם כמעט זהה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 15:19, י"ג באב, ה'תשפ"ה 15:19, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
:::::[[המשכה]] - [[העלאה והמשכה]], [[אור ישר/אור חוזר]] - [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]], [[יחודא תתאה]] - [[יחודא עילאה ויחודא תתאה]], [[דעת עליון]] - [[דעת עליון ודעת תחתון]]. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 15:22, 7 באוגוסט 2025 (IDT)
::::::תבורך על הרעיון (ועל הביצוע?).
::::::להעיר: ספציפית הערך [[יחודא תתאה]] לענ"ד לא דורש איחוד. למרות שמו, הפתיח ורוב התוכן עוסק בעיקר ב[[יחוד זו"ן]]. לכן יש להעביר לשם זה, להשמיט את החלק העוסק ביחודא תתאה, ולציין לאיזה מקום המבאר שיחוד זו"ן הוא יחודא תתאה (ראיתי מציינים ללקו"ת פקודי ה, ג), אבל יש מקום לשני הערכים בנפרד למרות שהמושג חופף. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 15:03, ט"ז באב ה'תשפ"ה 15:03, 10 באוגוסט 2025 (IDT)

== תמונה חדשה ==

מצאתי תמונתם של ב' עם מינא גורארי'.

https://www.findagrave.com/memorial/131450307/mina-gourary

לא כ"כ מזכיר (לי עכ"פ.) ומ"מ.

== תבניות עץ משפחה ==
יש הרבה מה לערוך ולהוסיף, אבל מאד התווי דף מקור מאד מסובכים...[[משתמש: יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]] 18:02, 22 באוגוסט 2025 (IDT)

:@[[משתמש:יוסף יצחק קעניג|יוסף יצחק קעניג]], זה לא מאוד מסובך, אפשר ללמוד את ה'שפה' של התווים בדף המקור די בקלות. וגם לעשות ניסוי וטעיה במרחב הטיוטה האישי. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בתשרי ה'תשפ"ו 23:02, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

== נעילת האתר ==

{{חב"דפדים פעילים}} מה אתם אומרים על נעילת האתר לעריכה בשבת? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 15:43, 5 בספטמבר 2025 (IDT)
:בעייתי מעט, להזכירך כי לאתר יש גולשים ועורכים מרחבי העולם. ובכלל, מדוע לנעול לעריכה ולא לגלישה? בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 16:03, 5 בספטמבר 2025 (IDT)
:: יש גם גולשים שאינם שומרי תומ"צ לע"ע ויכולים להגיע מהאינטרנט ולהיכשל. אפילו אם נימא שאין מסייע לדבר ולפני עוור[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:54, י"ב באלול, ה'תשפ"ה 16:54, 5 בספטמבר 2025 (IDT)
:::אפשר גם כך אבל זה יותר מסובך משא"כ נעילת עריכה מתבצעת ע"י לחיצת כפתור. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:09, 5 בספטמבר 2025 (IDT)
::::לבנתים אני נועל לעריכה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 18:42, 5 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::הסיכוי שמי שאינו שומר תורה ומצוות יגיע לחב"דפדיה וירצה לערוך בו די קלוש ולא מצוי. מה גם שיתכן מאוד שבעריכה בחב"דפדיה שהוא כנראה אף לא איסור דרבנן (גם לא בטוח, בפשטות אין בזה מלאכת כותב כיון שאינו על דבר המתקיים, מחשב אינו דבר מתקיים, מטעם זה גם אין איסור מחיקת השם במחיקת השם בערכי חב"דפדיה או בכיבוי המחשב... זה אסור כנראה רק משום עובדין דחול), ימנע מלעשות מלאכות דאורייתא באותה עת. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 16:31, י"ד באלול, ה'תשפ"ה 16:31, 7 בספטמבר 2025 (IDT)
::::::אם אפשר היה לעשות נעילה לפי מיקום גיאוגרפי מילא, אך האתר ננעל על שעון ארץ ישראל ומה עשינו בכך? הלא שבת נכנסת מוקדם יותר מזרחה וגם יוצאת קודם לכן, וכן מערבה ששם שבת נכנסת לאחר ארץ ישראל כך שלא יהיה ניתן לערוך שם כבר מחצות, ומה תועלת יש בכך . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:25, י"ד באלול, ה'תשפ"ה) 23:25, 7 בספטמבר 2025 (IDT)
:::::::לפני שנים, הייתה יוזמה טכנולוגית להשבתת אתרים בשבת, חב"ד אינפו השתמש בה, והאתר לא היה זמין למשתמש, כאשר המערכת הייתה מזהה את מיקומו ומשביתה את האתר לפני זמני השבת במיקום הגולש. מאז היוזמה לא נוכחת ברשת, למרות שיש יותר ויותר אתרים, תורניים מכל החוגים והמגזרים, כולל אתרים שמוקדשים להלכה, ונכתבים על ידי רבנים ומורי הוראה, ולמרות זאת לא שמעתי על אתר שנוהג כך, ויש יסוד סביר להניח שזה משום שהרבנים שאחראים על האתרים השונים סבורים שהיא לא רלוונטית, אולי מהטעמים ש@[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] כתב.
:::::::להוסיף, שבפועל נוסתה נעילה בשבת האחרונה, והיא והסתיימה בתקלה טכנית, כך שודאי שזה לא שייך. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשפ"ה 03:10, 12 בספטמבר 2025 (IDT)
::::::::אגב למרות שזה לא אקטואלי לדיון זה, אחרי עיון מעמיק יותר אמנם כן דעת הרבה פוסקים, ראיתי שיש סוברים שיש בזה כן מלאכת כותב (כמו למשל הרב [[שמואל וואזנר]], או עכ"פ [[מלאכת מכה בפטיש]]. וחשוב להוסיף זאת, מכיון שבימינו שאנשים מסוג כזה (שעלולים לכתוב בשבת במחשב) מתחשבים מאוד בדעתה המלומדת של ה,בינה מלאכותית' שפוסקת לפי פורומים באינטרנט, לכן איני רוצה שיהיה מקום לתוכנה מטומטמת זאת (שכבר גרמה לאנשים רבים לפסוק הלכות שגויות על סמך פסקיה), להתיר כתיבה במחשב בשבת על סמך הדברים שנכתבו כאן. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 10:22, י"ט באלול, ה'תשפ"ה 10:22, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

== מסדר ניקיון ==

{{חב"דפדים פעילים}} מה דעתכם על מסדר ניקיון? פעמים רבות כשאני נכנס לערכים אני רואה שהם לא מושלמים או זקוקים לעריכה. בברכה, [[יחי המלך|יחי המלך המשיח!]] - [[משתמש:נסיעה לרבי|נסיעה לרבי]] - [[שיחת משתמש:נסיעה לרבי|שיחה]]. 15:41, 10 בספטמבר 2025 (IDT)

:נחוץ ביותר. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשפ"ה 03:06, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

== קצרמרים על אישים היסטוריים ==

מוזמנים לחוות דעתכם ב[[שיחת חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים#קצרמרים על אישים היסטוריים]]. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ט באלול ה'תשפ"ה 03:12, 12 בספטמבר 2025 (IDT)

== עריכות שעשיתי עם כתובת ה-IP שלי ==

אם ערכתי בלי להתחבר לחשבון שלי, האם ניתן "להעביר" את העריכות שלי מכתובת ה-IP שלי לחשבון שלי? [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 12:52, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה 12:52, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

:אין כזו אפשרות . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (23:12, כ"ח באלול, ה'תשפ"ה) 23:12, 21 בספטמבר 2025 (IDT)
::"למה החשבון שלי מתנתק מעצמו כל עשר דקות?" [[משתמש:אנו רוצים משיח|אנו רוצים משיח]] - [[שיחת משתמש:אנו רוצים משיח|שיחה]], 19:19, ז' בתשרי, ה'תשפ"ו 19:19, 29 בספטמבר 2025 (IDT)
:::אולי כי לא סימנת בוי את תיבת לזכור שנכנסתי . בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (12:49, ח' בתשרי, ה'תשפ"ו) 12:49, 30 בספטמבר 2025 (IDT)
::::זה באג ישן. @[[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] זכור לי שדיווחת עליו. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 20:59, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

== פורטלים שאפשר ליצור ==

[[פורטל:בית המקדש]]

[[פורטל:תקנות הרבי]]

[[פורטל:ספר התניא]]

[[פורטל:תולדות חסידות חב"ד]]

[[פורטל:חת"ת]]

[[פורטל:התקשרות]]

[[פורטל:הרבי מליובאוויטש]]

[[פורטל:מועדים]]

[[פורטל:תפילה]]
{{ש}}[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!''' 20:42, 21 בספטמבר 2025 (IDT)

:לאו דווקא שיש עניין ליצור כ"כ הרבה פורטלים, לא ברורה לי מה התועלת בהם... ובכל מקרה בעמוד הראשי אין מקום להציג הרבה פורטלים. עיקר העבודה הנצרכת בחב"דפדיה כיום היא לא יצירה של דברים חדשים אלא שיפור הערכים הקיימים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ח בתשרי ה'תשפ"ו 15:16, 10 באוקטובר 2025 (IDT)

== למה אין ערך על סוכות תנש"א? ==

על פי השמועה, בהתוועדות דיום טוב זה (שני, של סוכות) הזכיר הרבי באמצע השיחה במפתיע (ציטוט בערך מהזיכרון -בלי אחריות!!!) ש"כשנמצאים עם ישראל קדושים במקום קדוש ומתברכים על ידי כהנים עם קדושיך אז וודאי שהקב"ה שומר עליהם ומגן עליהם" וחזר על זה איזה פעמים. לאחר מכן - למחרת - התברר שהי' מאורע של זריקת אבנים וברזלים וכו' בכותל ע"י שונאי ישראל ימ"ש בזמן מעמד ברכת כהנים שמשתתפים בו אלפים (!) ואפילו שזרקו כמויות אדירות של אבנים וכו' אף אחד לא נפגע!!! ובמה זה שונה מערך על התוועדות פורים תשי"ג וכה"ג? ובכלל אשמח אם מישהו יוכל לברר את השמועה במקורות נוספים.. [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 00:30, ג' בתשרי, ה'תשפ"ו 00:30, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

:לרוב יש ערך רק על אירועים מאוד משמעותים ועל הנושא הזה כמעט ואין תוכן אנציקלופדי [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 13:19, ג' בתשרי, ה'תשפ"ו 13:19, 25 בספטמבר 2025 (IDT)
::תתפלא... להבדיל על האירוע הביטחוני הזה יש ערך שלם בויקי אחר... אמנם הוא עוסק בין השאר גם בעניינים פוליטיים שקשורים לעניין הזה וכפשוט שאין מקומם בחב"דפדיא. אבל היות שאירוע ביטחוני עם נס כל כך גדול שכאמור לפי השמועה היתה התייחסות שמיימית של הרבי בקשר לנושא אני חושב שזה בהחלט מצדיק לכתוב ערך. הבעי' שעדין לא מאצתי שהדפיסו את זה בשיחה (אפשר גם לחפש שוב... ואולי יתכן - לפי דעתי - שהמניחים השמיטו את זה בגלל שאינו שייך ישירות לתוכן השיחה שם והרבי אמר זאת במפתיע כאמור) [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 19:25, ג' בתשרי, ה'תשפ"ו 19:25, 25 בספטמבר 2025 (IDT)
:::*תיקון טעות: הערך שם עוסק '''רק''' בענייני פוליטיקא... [[מיוחד:תרומות/31.44.142.228|31.44.142.228]] 19:29, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

== מה דעתכם על לבנות אפשרות לחיפוש כמה קטגוריות במקביל ==

כלומר: אם ניתן אפשרות לחפש ערכים שיש להם שייכות עם שני סוגי קטגוריות לדוגמא: [[:קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] עם [[:קטגוריה:רבני חב"ד בארץ הקודש]]<nowiki>. וכיוצ"ב. זה יכול להקל על חיפושים שונים וכו'. השאלה מי יכול לעשות את זה. (ואולי אני אפילו לא יודע בכלל וזה כבר קיים...) ~~~~</nowiki> [[משתמש:המכריז|המכריז]] - [[שיחת משתמש:המכריז|שיחה]], 20:22, ג' בתשרי, ה'תשפ"ו 20:22, 25 בספטמבר 2025 (IDT)

:אמורה להיות אפשרות כזו, כמופיע [[מדיה ויקי:Search-summary|פה]]. בפועל האפשרות הזו לא עובדת ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ו • 23:50, 14 באוקטובר 2025 (IDT)

== איך מפרסמים ערך חדש בדף הכניסה? ==

[[משתמש:חבדפדניק קצון|חבדפדניק קצון]] - [[שיחת משתמש:חבדפדניק קצון|שיחה]], 16:24, י"ג בתשרי, ה'תשפ"ו 16:24, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

:יש בוט שמעדכן. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] ([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]]) 17:12, 5 באוקטובר 2025 (IDT)

== חב"דטקסט מגייסת מפעילי מערכת! ==

{{חב"דפדים פעילים}} [[חב"דטקסט]] פותחת הרשמה '''חופשית''' לבחירות ל[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA מפעילי מערכת]. כן, אתה יכול לפתוח חשבון '''עכשיו''' ומיד להגיש מועמדות לבחירות למפעיל מערכת.

'''אז איך זה עובד?'''{{ש}} החל מהיום ועד ר"ח כסלו תשפ"ו (אז תיסגר ההרשמה) ניתן יהי' להגיש מועמדות לבחירות [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA כאן], אך הבחירות יתקיימו בעז"ה בחודש מנחם אב תשפ"ו.

במשך החודשים הבאים עד ההצבעה המועמדים יוכלו להוכיח את עצמם, ושאר המשתמשים יוכלו לעקוב אחר התנהלותם, וכך להחליט במי לדעתם ראוי לבחור.

שים לב! בכדי להתמודד יש לעמוד בקטריונים ש[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98:%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA כאן] '''בזמן הבחירות''' (בחודש מנחם אב).

'''אתה מתאים? אל תחכה, רוץ להירשם!''' [[משתמש:שניאור א.|שניאור א.]] - [[שיחת משתמש:שניאור א.|שיחה]], 17:14, כ"ט בתשרי, ה'תשפ"ו 17:14, 21 באוקטובר 2025 (IDT)

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-10-21T14:17:19Z

שניאור א.: /* חב"דטקסט מגייסת מפעילי מערכת! */

חב"דפדיה:אולם דיונים

2025-10-21T14:14:56Z

שניאור א.: /* חב"דטקסט מגייסת מפעילי מערכת! */ פסקה חדשה

מאמר

2025-10-21T10:04:22Z

שניאור א.:

{{מפנה|דא"ח|תורת החסידות בכלל|תורת החסידות}}
{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]]

'''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו.

לפני שהרבי מתחיל באמירת מאמר, מנגנים החסידים [[ניגוני חב"ד|ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה.

== סגנונות במאמרי חב"ד ==
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו:
* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור (ספר)|תורה אור]] ו[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}.
* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה הרבה יותר, ובהסברה מרובה. על הפנימיות מוסבר כי אדמו"ר הזקן היה בבחינת [[חכמה]] ולכן מאמריו היו קצרים יותר, אך אדמו"ר האמצעי היה בחינת [[בינה]] ולכן מאמריו היו באריכות ובהרחבה.
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך.
* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף.
* [[אדמו"ר הרש"ב]]: במאמריו ביאר את עניני החסידות בהרחבה ובצורה מוסברת, וכונה "[[הרמב"ם]] של [[תורת החסידות]]".
* [[אדמו"ר הריי"צ]]: לראשונה הדפיס את המאמרים גם בתרגום ל[[אידיש]]{{הערה|להוציא את קונטרס [[פוקח עורים]], ומאמר עניין תפילה של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שנכתבו גם כן באידיש.}} ובשפה המובנת גם לחסרי ידע ורקע בסיסי בהבנת החסידות.
* [[הרבי]]: מאמריו מבוססים בדרך כלל על מאמרי האדמו"רים הקודמים. עם זאת, מאמריו מכילים חידושים ודקויות עמוקות לגבי התכנים המבוארים במאמרי האדמו"רים הקודמים.

כל רבותינו נשיאנו כתבו חלק גדול ממאמריהם בעצמם, קודם אמירתם או אחריה. מלבד אדמו"ר הזקן והרבי, שהרוב המוחלט של מאמריהם נכתב בידי [[הנחה|מניחים]].

==סוגי מאמרים==
===מאמרי עבודה והשכלה===
"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|על זה נבנה כל [[המשך ס"ו]].}}, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי העבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [[:קובץ:מאמרי_עבודה_והשכלה.jpeg|סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"{{הערה|1=כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_תחרות_החיבורים_העולמית_4_שלבים_לכתיבת_חיבור_מנצח_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}}

השוני בין המאמרים נבע בעיקר מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נאמרו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}.

===מאמרי דרוש===
"מאמרי דרוש" הוא סוג מאמרים העוסק הסברת פסוקים, אמרות חז"ל ומדרשים ומושגים שונים ביהדות על פי [[חסידות]].

===מאמרים ל[[טהרת האויר|טיהור אויר העולם]]===
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מדי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך חיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' שמובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ו' עמוד רס"ז, [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]}}. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה.

== חזרת מאמר ==
בימי [[אדמו"ר האמצעי]] החל המנהג בקרב ה[[חסידים]] לחזור על מאמרי החסידות בעיירות הפזורות בדרכם מהרבי אל מקום מגוריהם. מנהג זה נקרא בשם "חזרת דא"ח".

גם כיום מכנים אמירת מאמר חסידות בעל-פה או מתוך הכתובים בשם "חזרת דא"ח", והמנהג מתקיים בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בכל [[שבת]], כמנהג חסידים, וב[[התוועדויות]] מיוחדות כגון ב[[יום הולדת]].

== מאמרי הרבי ==
[[קובץ:הרבי אומר מאמר.jpg|ממוזער|הרבי בעת אמירת מאמר חסידות. מאחרי הרבי נראים עומדים זקני החסידים.]]
[[הרבי]] נוהג להחזיק מטפחת (כאשר הוא כורך אותה על כף היד וכן על האצבעות) או חפץ [[גשמי]] כל-שהוא בעת אמירת המאמר. חסידים היו מסבירים, שעובדה זו נעוצה בסיבה שהרבי רצה לאחוז במשהו "גשמי" בעת אמירת דברי אלוקים חיים.

ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני.

בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}.

בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את מאמריו והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי.

החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה. מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].

בתחילת שנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו למראה עיניו הקדושות (כלשון ה"פתח דבר") והרבי הורה להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] תשנ"ג, כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש]] עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, הסכים הרבי שייצא בתור מאמר מוגה באותה עת.

את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. לפועל מסר הרבי את אחריות ההדפסה ל[[וועד להפצת שיחות]] שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק, אך רבנים, ביניהם חברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|הרב [[יצחק הכהן הענדל]] רב קהילת [[חב"ד]] ב[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר]], ראב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].}} הוציאו מכתב בחתימתם{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg צילום המכתב] {{תמונה}}}} שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1360 סיפור הפרשייה] {{אינפו}}}}.

בשנת [[תשס"ג]] החלה ההוצאה לאור על ידי [[את"ה המרכזי 770]] סדרת "[[מאמרים מבוארים]]" על מנת לבאר את מאמרי [[הרבי]]. סדרה דומה התפרסמה במשך השנים בשם "[[ביאורים במאמרי רבינו]]" על ידי ר' מנחם מענדל אשכנזי, [[משפיע]] בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

בין השנים [[תשע"ד]] - [[תשע"ו]] יצאה לאור סדרת [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות]] המלקטת את כל מאמרי הרבי על סדר ימות השנה בהוצאת [[המכון להפצת תורתו של משיח]].

==חזרת דא"ח ברבים==
{{ערך מורחב|ערך=[[חזרת דא"ח ברבים]]}}
בין חסידי חב"ד נהוג לחזור ברבים על מאמרי החסידות של רבותינו נשיאינו, בעיקר בשעת [[רעווא דרעווין (בשבת)|רעווא דרעווין]] בצהרי יום השבת.

בחזרת הדא"ח עצמה יש מעלה מצד אחד בשמירה על דיוק דברי הרב, ומצד שני יש להשתדל לחזור בצורה כזו שיבינו את הדברים.

בקהילות חב"ד רבות נהוגה תורנות של חזרת דא"ח על ידי חברי הקהילה.

==מאמרי חסידות של חסידים==
בין חסידי אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק [ואדמו"רים חב"דיים שאינם רבותינו נשיאינו], היו חסידים שנהגו להגיד מאמרי חסידות בעצמם, לבד מהמתואר בקטע הקודם על חזרת דא"ח{{הערה|הרבי הי' קורא למאמרים שלו גם כן חזרת דא"ח.

ולהעיר שמכאן פלא על האופן הנהוג משום מה לפרש את דברי [[אברהם סנדר נמצוב|זקני החסידים]] "די רייד איז גוט, אבער מ'וויל הערן מאמר" [הלשון בערך, על פי [[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] במקומו] -שמאמר רק הרבי אומר, שהרי אנו רואים כאן שמות של כו"כ חסידים שהיו אומרים מאמרים-

אלא הפירוש הוא '''בפשטות''': [[תורת מנחם התוועדויות|גם לפני יו"ד שבט]] [[שיחות קודש קודם הנשיאות|אמר הרבי שיחות]], אבל מאמרים '''הרבי''' לא אמר לפני שקיבל את הנשיאות.

וצריך לעורר על דבר זה.}}, או לרשום לעצמם ביאורים על ענינים בתורת החסידות. מלבד האדמו"רים - ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן הלוי מסטראשעלע]], ר' [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער מליאדי]], ר' [[שמריה נח שניאורסון|שמריהו נח מבאברויסק]], ושאר בני הצמח צדק, יש לציין את החסידים: ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]], ר' [[יוסף אשבל מליובאוויטש|יוסף סג"ל אשבל]], ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין|יצחק אייזיק מהאמיל]], ר' [[שלמה פריידס]], חתנו ר' [[נחום טוביה מפירטין|נחום טובי' מפיראטין]], ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי|חיים אליעזר ביחאווסקי]] ועוד{{הערה|לא מוזכר כאן החסיד ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה|נחמי' מדובראוונא]], כי כתביו הינם בנגלה ולא בחסידות.}}.

==== הדפסת תורתם של החסידים ====
ר' אהרן מסטראשעלע הדפיס בעצמו את תורתו. כמו כן, מספר שנים לאחר פטירת ר' הלל מפאריטש הודפסו 2 ספרים מתורתו, ובמהלך שנות ה- תר"ע'ס הדפיס ר' חיים אליעזר ביחאווסקי ספרים נוספים מתורתם של רבותיו אדמו"רי ליאדי קאפוסט ובאברויסק, וכן של ר' הלל מפאריטש ור' יצחק אייזיק מהאמיל. לאחריו, לא קם עוד מדפיס לתורתם של חסידים, למעט הדפסת שתי חלקים של [[פלח הרימון]] וכן מאמרי השתטחות של ר' הלל על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] בשנות היו"דים. בספר [[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] מופיע כמה פעמים שהרבי אמר שברצונו להוציא לאור את כתביהם של ר"א מסטראשעלע{{הערה|מפורסם בפי חסידים מהימנים, ש[[מאיר הרליג|אחד מהמשמשים בקודש]] כשיצא מ[[המלך במסיבו (ספר)|הסעודה]] בבית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית הזקנה]], שרק מעטים הורשו להשתתף בה, עטו עליו הבחורים "מה הרבי אמר?" וענה: "שצריך להדפיס את החסידות של ה[[מתשולח]] רבי", וכשביררו אצל שאר הסועדים גילו שהרבי אמר ,,סטראשעלער רבי"..}}, רש"נ מבאברויסק, וכן של גדולי החסידים אך הוא מפחד מהחסידים [!!]. הדפסתם החוזרת של כתבי ר' אהרן בוצעה לבסוף על ידי חסידי [[חסידות שומרי אמונים|תולדות אהרן]] ב[[ירושלים]]{{הערה|בשנים האחרונות גם מדפיסים, אבל לא ביררתי לע"ע מי. וראיתי ספר אחד שנדפס על ידי חסיד של ר' [[יצחק מאיר מורגנשטרן]].}}, הדפסת מאמרי רש"נ בוצעה על ידי חסידים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]{{הערה|בערך שמן למאור מופיע שנדפס בכפר חב"ד.}}, בשם [[שמן למאור]], וכתבי שאר החסידים לא הודפסו מאז במשך שנים רבות.

בתשמ"א הורה הרבי לר' [[שלום דובער לוין]] להוציא לאור את כתבי ר' חיים אליעזר ביחאווסקי. כשרשד"ב אמר לרבי שהספר מוכן אבל ההגהה תתעכב הרבה בעקבות עבודתו על סדרת [[שלום דובער לוין#ספריו|תולדות חב"ד]], הורה לו הרבי לעכב את ההדפסה כמה שנדרש, ובפועל יצא הספר ב[[תש"נ]]{{הערה|ספרו של רשד"ב [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]].}}. כפה"נ בהוראה מהרבי שלא יהי' כתוב "[[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]" נכתב על דף השער שיוצא לאור על ידי הועד להדפסת [[כתבי הרח"א ביחובסקי]]..

הוצאת קה"ת הדפיסה במשך השנים [בעקר בשנים האחרונות] חלקים נוספים של מאמרי ר' הלל{{הערה|אבל [כמעט ו]לא הדפסות חוזרות. בערכו של ר' הלל מופיע מאמר שנדפס על ידי קה"ת של המשיחיסטים - ולא עמד איש איתו תרי"ג.}}, ושל רוב כתבי רי"א מהאמיל{{הערה|כתבים מר' אייזיק כבר נדפסו בהוראת הרבי בסמל של קה"ת.}}, כמבואר בערכי [[פלח הרימון]] ו[[חנה אריאל (ספר)|חנה אריאל]].

בשנים האחרונות קם יהודי בשם ר' [[עקיבא שבריק]], שהדפיס -במין צורה לא רשמית- הרבה מאמרים של ר' הלל, ר' נחום טובי', ועוד. הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מרבה לבאר את המאמרים הללו [מר' הלל]. כמו כן גם בקבצי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] מתפרסמים מאמרים מנכדי הצמח צדק{{הערה|גם המאמרים ש[[בני הצמח צדק (ספר)|בספר בני הצמח צדק]], שנדפס בתחילה בהמשכים בהיכל הבעש"ט [כתוב בערכו כאן ש]נדפסו על ידי ר' עקיבא. אבל לאחר הדפסת הספר, לא כתוב במאמרים שממשיכים להידפס בהיכל שמודפסים על ידו.}}, ומהחסיד ר' יוסף אשבל. רוב המאמרים הם מכתבי יד שב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספרית אגו"ח]].

==לקריאה נוספת==
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 16
* הרב ישראל אלפנביין, '''לשון הזהב ורחובות הנהר''', סקירה על סגנונות המאמרים של רבותינו נשיאנו, שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 58
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ב' עמ' שצ"ז, בעניין פעולת מאמר של רבי

== ראו גם ==
*[[ניגון רוסטוב]] - ניגון הכנה למאמר
*[[חוזר]] - כינוי לחסידים כשרוניים בעלי זכרון והבנה טובים, המסוגלים לזכור את מאמרי החסידות הארוכים
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר
*[[שבועות#מאמר מתן תורה|מאמר מתן תורה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דטקסט=קטגוריה:מאמרים}}
* '''[http://torasmoshiach.com/books/ כל מאמרי הרבי בטקסט]''', באתר [[המכון להפצת תורתו של משיח]].
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/13UBHX41Eul1ntCBN9zO-RzdaYZvtvrpz26H4mcROmRw/edit#gid=0 מפתח - מאמרים מבוארים] - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו.
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/08/blog-post_20.html שיחה מעוררת: אתה עוסק בלהט בלימוד מאמרי חסידות? הרבי שולח מרגלי סתר לעקוב ולבדוק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{במחיצת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[en:Maamar]]

ועד שיחות קודש

2025-10-15T22:08:09Z

שניאור א.:

[[קובץ:פרוייקט שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל ועד שיחות קודש]]
[[קובץ:ספרי שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|כרכי המהדורה החדשה של שיחות קודש]]
'''ועד שיחות קודש''' הוקם על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בשנת ה'[[תשנ"ח]], על מנת להוציא לאור מחדש בפאר והדר את שיחות כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] משנות [[תש"י]]־[[תשמ"א]] בשפת המקור – [[אידיש]].

== הסט ==
רוב השיחות הינם מהנחות השומעים הבלתי מוגהות.

העבודה כוללת הקלדה מחדש של כל השיחות, השלמת קטעי שיחות חסרות או שיחות שלא פורסמו עד אז, והוספת מראי מקומות וציונים. כמו"כ נדפס בסוף הספרים יומן מאירועי אותם שנים על מנת שהקורא יתמצא במהלך השיחות.

בה' טבת ה'[[תשנ"ח]] יצא לאור הכרך הראשון והמו"לים התחייבו (בפתח דבר) שעד יו"ד שבט ה'[[תש"ס]] תושלם הסדרה, והיא הוערכה בכ־60 כרכים. חפץ זה לא עלה בידם כנראה מחמת קושי העבודה שלא שיערו כמה היא.

עד לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור 35 חלקים בסדרה: חלקים א־יב – שנות [[תש"י]]־[[תשכ"א]]; חלקים לח־ס – שנות [[תשל"ו]]־[[תש"מ]].

הכרכים הבאים בתכנון הם: יג־יד – שנת [[תשכ"ב]], לה־לז – שנת [[תשל"ה]].

הסט מתוכנן לכלול כ־70 כרכים.

== ביקורת ==
ביקורת נוקבת נשמעה על העתקת שיחות מתוך סדרת [[תורת מנחם - התוועדויות]] ותרגומם ל[[אידיש]], כביכול יש קדושה בשפת ה[[אידיש]] דווקא, על פני [[לשון הקודש]]; ועל כך שוויתרו על עבודה אחראית ומיהמנה, ובחרו להביא את השיחות כפי שנדפסו במהדורה הישנה, במקום לעורכם ע"פ סרט ההקלטה והנחות נוספות{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/book/140948/p/5/t/5646194491234/fs/0/start/0/end/0/c '''קובץ הפוך בה והפוך בה'''], באתר [[אוצר החכמה]].}}.

== מהדורת כיס ==

[[קובץ:כיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהדורת כיס]]
במסגרת מבצע של ועד שיחות קודש מ[[ה' טבת]] [[תשע"א]] חולק לכל מנוי סט שיחות קודש של עשרת הכרכים הראשונים במהדורת כיס.

== ראו גם ==
*[[שיחות קודש]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://sichotkodesh.org/?lang=he '''אתר שיחות קודש''']
*תדפיסים מהסדרה: [https://sichotkodesh.org/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94/#flipbook-df_775/1/ '''שיחת חיי שרה תשל"ו'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-09-4076-emor_Layout-1.pdf '''שיחת אמור תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-10-4077-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת ל"ג בעומר (בעת הפאראד) תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-07-4078-motzoei-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת מוצאי ל"ג בעומר תש"מ''']
*[https://tablet.otzar.org/#/book/140948/p/5/t/5646194491234/fs/0/start/0/end/0/c '''הפוך בה והפוך בה'''] – עיונים הערות והארות בהוצאה החדשה של שיחות קודש, מאת ר' [[צבי הירש נוטיק]], באתר [[אוצר החכמה]]

{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

צבי הירש נוטיק

2025-10-15T21:54:51Z

שניאור א.:

[[קובץ:צבי הירש נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נוטיק]]
הרב '''צבי הירש נוטיק''' הוא חבר מערכת [[ועד הנחות בלשון הקודש]], עזר במשך שנים רבות בהכנת ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] לדפוס.

==תולדות חיים==
נולד ב[[פריז]] שב[[צרפת]] לרב [[שלום דובער נוטיק]] ('שלום בער הגדול') ולרבקה שיינא בת הרב [[סעדיה ליברוב]].

בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] והושפע במיוחד מה[[משפיע]] ר' [[ניסן נעמנוב]], [[אחי תמימים מוריסטון]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]], למד שנה אחת בישיבת סלבודקא, ולאחר מכן למד במשך כשמונה שנים ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].

בשלהי שנת [[תשל"ד]] הצטרף לחברי [[ועד הנחות התמימים]], וזירז את שלבי העבודה באופן שהשיחה השבועית של הרבי, תצא לאור בשבוע לאחר שנאמרה, ולא כמו שהיה עד אז שהודפסה שבועיים לאחר מכן, ומאז ועד תשנ"ב, יצאו שיחות הרבי באופן סדיר מדי שבוע {{הערה|1=[https://docs.google.com/viewer?a=v&pid=forums&srcid=MTI2NTQzNTc4NDc5OTkzMTEyODcBMTM5ODQwODQ1MjA4OTA2MjE2NzEBLWdCM3ZsU1RmNElKATAuMQEBdjI&authuser=0 קובץ 'תורתו של משיח'] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] (עמ' 6)}}.

במהלך השנים היה חבר בהרכבים השונים של המערכת (בתחילה ב[[ועד הנחות התמימים]], ובהמשך ב[[ועד הנחות בלה"ק]]), כאשר עיקר עבודתו התמקדה בהקלדת החומר וסידורו לדפוס, והוספת מראי מקומות והערות.

בנוסף, יזם את עריכת המאמרים על מנת להכניס לרבי, דבר שגרם לרבי נחת רוח, והיה שותף להוצאה לאור הסדרתית של המאמרים המוגהים, החל במאמר 'להבין ענין הכנסת ספר תורה' שיצא לאור לקראת חג השבועות בשנת תשמ"ו, ועד ל[[קונטרס ואתה תצוה]] שיצא לאור ב[[פורים קטן]] [[תשנ"ב]].

ב[[חודש סיון]] [[תשמ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת איטא לאה בת ר' קלמן שוחאט. כשבוע וחצי לפני החתונה נכנס ל[[יחידות]] יחד עם הכלה{{הערה|1=תוכן ה[[יחידות]] נדפסה ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Ginsburg-Notik%20-%20Elul%201%205770.pdf תשורה מנישואי בתו].}}.

לאחר החתונה התיישב ב[[קראון הייטס]], והמשיך בעיסוקו בעריכת ספרים מתורת הרבי וספרים נוספים.

כיום הוא עורך כתובות למקורבים{{הבהרה}}.

שותף גם בפרוייקט [[השיחה היומית]].

==משפחתו==
*בתו מרת שטערנא שרה, רעיית ר' יהושע רוזנשטיין.
*בתו מרת רחל, רעיית ר' מתניה יהודה גינזבורג.
*בתו מרת חיה מושקא.
*בנו, ר' זלמן סעדיה נוטיק.

==קונטרסים שפרסם==
*[https://tablet.otzar.org/#/book/140948/p/5/t/5646194491234/fs/0/start/0/end/0/c '''הפוך בה והפוך בה'''] - עיונים הערות והארות בהוצאה המתוקנת של השיחות קודש שיו"ל על ידי [[ועד שיחות קודש]], ברוקלין תש"ס

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור חבד און ליין|71371|בהרצאה מאלפת: ה'תמימים' נחשפו לכתבי-יד נדירים ● גלריה||ט"ז תשרי תשע"ג}}
* [https://col.org.il/news/106762 מאות אורחים בהרצאת הרב נוטיק על תולדות ה"מכתב כללי"] {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:נוטיק, צבי הירש}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]]
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות התמימים]]
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]]
[[קטגוריה:משפחת נוטיק]]

ועד שיחות קודש

2025-10-15T21:53:08Z

שניאור א.:

[[קובץ:פרוייקט שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל ועד שיחות קודש]]
[[קובץ:ספרי שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|כרכי המהדורה החדשה של שיחות קודש]]
'''ועד שיחות קודש''' הוקם על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בשנת ה'[[תשנ"ח]], על מנת להוציא לאור מחדש בפאר והדר את שיחות כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] משנות [[תש"י]]־[[תשמ"א]] בשפת המקור – [[אידיש]].

== הסט ==
רוב השיחות הינם מהנחות השומעים הבלתי מוגהות.

העבודה כוללת הקלדה מחדש של כל השיחות, השלמת קטעי שיחות חסרות או שיחות שלא פורסמו עד אז, והוספת מראי מקומות וציונים. כמו"כ נדפס בסוף הספרים יומן מאירועי אותם שנים על מנת שהקורא יתמצא במהלך השיחות.

בה' טבת ה'[[תשנ"ח]] יצא לאור הכרך הראשון והמו"לים התחייבו (בפתח דבר) שעד יו"ד שבט ה'[[תש"ס]] תושלם הסדרה, והיא הוערכה בכ־60 כרכים. חפץ זה לא עלה בידם כנראה מחמת קושי העבודה שלא שיערו כמה היא.

עד לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור 35 חלקים בסדרה: חלקים א־יב – שנות [[תש"י]]־[[תשכ"א]]; חלקים לח־ס – שנות [[תשל"ו]]־[[תש"מ]].

הכרכים הבאים בתכנון הם: יג־יד – שנת [[תשכ"ב]], לה־לז – שנת [[תשל"ה]].

הסט מתוכנן לכלול כ־70 כרכים.

== מהדורת כיס ==

[[קובץ:כיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהדורת כיס]]
במסגרת מבצע של ועד שיחות קודש מ[[ה' טבת]] [[תשע"א]] חולק לכל מנוי סט שיחות קודש של עשרת הכרכים הראשונים במהדורת כיס.

== ראו גם ==
*[[שיחות קודש]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://sichotkodesh.org/?lang=he '''אתר שיחות קודש''']
*תדפיסים מהסדרה: [https://sichotkodesh.org/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94/#flipbook-df_775/1/ '''שיחת חיי שרה תשל"ו'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-09-4076-emor_Layout-1.pdf '''שיחת אמור תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-10-4077-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת ל"ג בעומר (בעת הפאראד) תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-07-4078-motzoei-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת מוצאי ל"ג בעומר תש"מ''']
*[https://tablet.otzar.org/#/book/140948/p/5/t/5646194491234/fs/0/start/0/end/0/c '''הפוך בה והפוך בה'''] – עיונים הערות והארות בהוצאה החדשה של שיחות קודש, מאת ר' [[צבי הירש נוטיק]], באתר [[אוצר החכמה]]

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

תבנית:פירושונים

2025-10-15T21:40:46Z

שניאור א.:

<noinclude>{{ניהול פרמטרים/תוכן}}</noinclude><includeonly>{{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}</includeonly><includeonly>__DISAMBIG__</includeonly>'''האם התכוונתם ל...''' 
<div class="nodisambig">
{{{1}}}
</div>
{| class="plainlinks dmbox dmbox-disambig" style="width: 100%; margin-top: 10px; border-top: 1px solid #aaa;"
|-
| style="vertical-align: top; padding-top: 0.6em;" | [[קובץ:Disambig RTL.png|40px|ימין|פירושונים]] <td class="mbox-text" style="padding: 0.25em 0.4em"> זהו דף [[חב"דפדיה:פירושונים|פירושונים]], שמטרתו להבחין בין ערכים שונים בעלי שם דומה.

<div class="checkty-ignore">
[[קובץ:System-search.svg.png|21px]] אם לא מצאתם ברשימת הפירושונים את הערך שהתכוונתם אליו, נסו:
*[[מיוחד:דפים המתחילים ב/{{שם הדף בלי הסוגריים}}|דפים ששמם מתחיל ב"{{שם הדף בלי הסוגריים}}"]]
*[[מיוחד:חיפוש/intitle:"{{שם הדף בלי הסוגריים}}"|דפים ששמם '''מכיל''' "{{שם הדף בלי הסוגריים}}"]]
*[[מיוחד:חיפוש/~"{{שם הדף בלי הסוגריים}}"|חיפוש "{{שם הדף בלי הסוגריים}}" בחב"דפדיה]]
</div>
</td>
|}<includeonly>{{#תנאי:{{NAMESPACE}}||}}{{קטגוריה בתבנית|{{#תנאי:{{NAMESPACE}}||[[קטגוריה:פירושונים|{{שם הדף}}]]|}}|NoCategory={{#בחר:{{NAMESPACE}}|={{{NoCategory|}}}|#ברירת מחדל={{{NoCategory|yes}}}}}}}</includeonly><noinclude>
== מתי וכיצד משתמשים בתבנית זו ==

זוהי תבנית להצגת דף פירושים, לערכים שונים שחולקים שם ערך דומה

יש להקליד את הקוד הבא:
<nowiki>{{פירושונים|</nowiki>

<nowiki>*[[והוא יגאלנו (ספר)|ספר והוא יגאלנו]]</nowiki>

<nowiki>*[[והוא יגאלנו (שיר)|שיר והוא יגאלנו]]</nowiki>

<nowiki>}}</nowiki>

התוצאה תהיה:{{ש}}
{{פירושונים|
*[[והוא יגאלנו (ספר)|ספר והוא יגאלנו]]
*[[והוא יגאלנו (שיר)|שיר והוא יגאלנו]]
}}
==ראו גם==
* תבנית [[תבנית:פירוש נוסף|פירוש נוסף]] - המשמשת במקרה שבו הערך עוסק בפרוש העקרי של השם, ולכן לא יוצרים בו דף פרושונים, אלא תבנית פירוש נוסף.
* תבנית [[תבנית:פירושונים קטגוריה|פירושונים קטגוריה]] - משמשת לדף פירושונים לקטגוריות.

<templatedata>
{
"description": "תבנית דף להצגת פירושים שונים שחולקים שם ערך דומה",
"params": {
"1": {
"label": "תוכן",
"description": "רשימת פירושים והסבר קצר לכל אחד מהם",
"type": "content",
"required": true
},
"NoCategory": {
"label": "ללא קטגוריה",
"description": "ניתן להגדיר שהדף לא יופיע בקטגוריה. שימושי בדפי עזרה."
}
},
"format": "block"
}
</templatedata>

[[קטגוריה:פירושונים|*]]
[[קטגוריה:תבניות תחזוקה|פירושונים]]
[[קטגוריה:תבניות הנחיה]]
</noinclude>

שיחות קודש (פירושונים)

2025-10-15T21:38:29Z

שניאור א.: יצירת דף עם התוכן "{{פירושונים| ספרים: * שיחות קודש קודם הנשיאות * שיחות קודש * שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב * שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח * שיחות קודש צבאות השם (ספר) הוצאות לאור: * ועד שיחות קודש * מערכת שיחות קודש בלה"ק (צפת) }}"

{{פירושונים|
ספרים:
* [[שיחות קודש קודם הנשיאות]]
* [[שיחות קודש]]
* [[שיחות קודש תנש"א - תשנ"ב]]
* [[שיחות קודש בעניני גאולה ומשיח]]
* [[שיחות קודש צבאות השם (ספר)]]
הוצאות לאור:
* [[ועד שיחות קודש]]
* [[מערכת שיחות קודש בלה"ק (צפת)]]
}}

שיחות קודש

2025-10-15T21:32:22Z

שניאור א.:

[[קובץ:שיחות קודש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיחות קודש תש"י-תשמ"א (הוצאה ישנה)]]
[[קובץ:שיחות קודש תשמב-תשמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיחות קודש תשמ"ב-תשמ"ט]]
סדרת '''שיחות קודש''', הינן שיחות מ[[אדמו"ר שליט"א]], שנכתבו על ידי כותבים שונים (בעיקר ע"י חברי [[ועד הנחות התמימים]]), ולא הוגהו על ידו.

== היסטוריה ==
כמעט כל מאמריו ושיחותיו של [[אדמו"ר שליט"א]] הועלו על הכתב על ידי [[מניח|"מניחים"]] שונים, כאשר רק בחלק מן המקרים [[מוגה|הגיה]] הרבי את הדברים לאחר מכן. את השיחות הבלתי מוגהות הדפיסו בעמוד בעל טור אחד, זאת בשונה מההדפסה של השיחות ה[[מוגה]]ות - אותן הדפיסו בעמוד בעל שני טורים.

בשנים הראשונות לנשיאות הסתייג הרבי נחרצות מכך שההנחות הבלתי מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). השיחות הבלתי מוגהות אישר הרבי להפיצם ב"קופיר", כפי שהדבר נקרא אז, או במכונת־שכפול ("סטנסיל") שעבדה על ספירט והדפיסה בצבע כחול. ה"הנחות" היו איפוא פרסום פנימי לחלוטין, והפצתם נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.
לאחר מכן נדפסו השיחות, כצילום הדפים שהופצו, בסדרת שיחות קודש, ללא חותמת של [[קה"ת]] וללא ציון שם הוועד שעומד מאחורי הענין. בסדרה ההנחות מהשנים [[תשי"א]] עד [[תשמ"א]], ובנפרד גם [[תשמ"ד|תשד"מ]] ו[[תשמ"ה]]. עבודת האיסוף, ההקלדה, והדפסת השיחות יזם וניהל התמים [[גרשון אייכהורן (קראון הייטס)|גרשון אייכהורן]].

== ההוצאה החדשה ==
[[קובץ:ספרי שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|כרכי המהדורה החדשה של שיחות קודש]]
{{ערך מורחב|ועד שיחות קודש}}
בשנת [[תשנ"ח]] החל [[ועד שיחות קודש]] להוציא לאור את סדרת שיחות קודש במהדורה מחודשת. מהדורה זו היא בהקלדה מחודשת, בתוספת מראי מקומות והנחות שלא נדפסו במהדורות הקודמות. עד היום יצאו לאור חלקים א־יב, לח־ס – על סדר השנים [[תש"י]]־[[תשכ"א]], [[תשל"ו]]־[[תש"מ]].

== ראה גם ==
* [[שיחות קודש (פירושונים)]]
* [[בלתי מוגה]]
* [[ועד שיחות קודש]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://drive.google.com/drive/folders/15DaDYASuYqbD326s0p8HJEAXLmfEpybr?usp=drive_link '''שיחות קודש - כל הספרים'''] {{דרייב}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

קובץ:שיחות קודש תשמב-תשמט.jpg

2025-10-15T21:31:10Z

שניאור א.:

ועד שיחות קודש

2025-10-15T21:11:22Z

שניאור א.:

[[קובץ:פרוייקט שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל ועד שיחות קודש]]
[[קובץ:ספרי שיחות קודש.png|שמאל|ממוזער|250px|כרכי המהדורה החדשה של שיחות קודש]]
'''ועד שיחות קודש''' הוקם על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בשנת ה'[[תשנ"ח]], על מנת להוציא לאור מחדש בפאר והדר את שיחות כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] משנות [[תש"י]]־[[תשמ"א]] בשפת המקור – [[אידיש]].

== הסט ==
רוב השיחות הינם מהנחות השומעים הבלתי מוגהות.

העבודה כוללת הקלדה מחדש של כל השיחות, השלמת קטעי שיחות חסרות או שיחות שלא פורסמו עד אז, והוספת מראי מקומות וציונים. כמו"כ נדפס בסוף הספרים יומן מאירועי אותם שנים על מנת שהקורא יתמצא במהלך השיחות.

בה' טבת ה'[[תשנ"ח]] יצא לאור הכרך הראשון והמו"לים התחייבו (בפתח דבר) שעד יו"ד שבט ה'[[תש"ס]] תושלם הסדרה, והיא הוערכה בכ־60 כרכים. חפץ זה לא עלה בידם כנראה מחמת קושי העבודה שלא שיערו כמה היא.

עד לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור 35 חלקים בסדרה: חלקים א־יב – שנות [[תש"י]]־[[תשכ"א]]; חלקים לח־ס – שנות [[תשל"ו]]־[[תש"מ]].

הכרכים הבאים בתכנון הם: יג־יד – שנת [[תשכ"ב]], לה־לז – שנת [[תשל"ה]].

הסט מתוכנן לכלול כ־70 כרכים.

== מהדורת כיס ==

[[קובץ:כיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהדורת כיס]]
במסגרת מבצע של ועד שיחות קודש מ[[ה' טבת]] [[תשע"א]] חולק לכל מנוי סט שיחות קודש של עשרת הכרכים הראשונים במהדורת כיס.

== ראו גם ==
*[[שיחות קודש]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://sichotkodesh.org/?lang=he '''אתר שיחות קודש''']
*תדפיסים מהסדרה: [https://sichotkodesh.org/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94/#flipbook-df_775/1/ '''שיחת חיי שרה תשל"ו'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-09-4076-emor_Layout-1.pdf '''שיחת אמור תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-10-4077-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת ל"ג בעומר (בעת הפאראד) תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-07-4078-motzoei-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת מוצאי ל"ג בעומר תש"מ''']

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

ועד שיחות קודש

2025-10-15T21:07:26Z

שניאור א.:

[[קובץ:הסט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיחות קודש מהדורה חדשה - החלקים שיצאו לעת עתה]]
'''ועד שיחות קודש''' הוקם על ידי [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]] בשנת ה'[[תשנ"ח]], על מנת להוציא לאור מחדש בפאר והדר את שיחות כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] משנות [[תש"י]]־[[תשמ"א]] בשפת המקור – [[אידיש]].

== הסט ==
רוב השיחות הינם מהנחות השומעים הבלתי מוגהות.

העבודה כוללת הקלדה מחדש של כל השיחות, השלמת קטעי שיחות חסרות או שיחות שלא פורסמו עד אז, והוספת מראי מקומות וציונים. כמו"כ נדפס בסוף הספרים יומן מאירועי אותם שנים על מנת שהקורא יתמצא במהלך השיחות.

בה' טבת ה'[[תשנ"ח]] יצא לאור הכרך הראשון והמו"לים התחייבו (בפתח דבר) שעד יו"ד שבט ה'[[תש"ס]] תושלם הסדרה, והיא הוערכה בכ־60 כרכים. חפץ זה לא עלה בידם כנראה מחמת קושי העבודה שלא שיערו כמה היא.

עד לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור 35 חלקים בסדרה: חלקים א־יב – שנות [[תש"י]]־[[תשכ"א]]; חלקים לח־ס – שנות [[תשל"ו]]־[[תש"מ]].

הכרכים הבאים בתכנון הם: יג־יד – שנת [[תשכ"ב]], לה־לז – שנת [[תשל"ה]].

הסט מתוכנן לכלול כ־70 כרכים.

== מהדורת כיס ==

[[קובץ:כיס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מהדורת כיס]]
במסגרת מבצע של ועד שיחות קודש מ[[ה' טבת]] [[תשע"א]] חולק לכל מנוי סט שיחות קודש של עשרת הכרכים הראשונים במהדורת כיס.

== ראו גם ==
*[[שיחות קודש]]

== קישורים חיצוניים ==
*[https://sichotkodesh.org/?lang=he '''אתר שיחות קודש''']
*תדפיסים מהסדרה: [https://sichotkodesh.org/%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%94/#flipbook-df_775/1/ '''שיחת חיי שרה תשל"ו'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-09-4076-emor_Layout-1.pdf '''שיחת אמור תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-10-4077-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת ל"ג בעומר (בעת הפאראד) תש"מ'''] {{*}} [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2020/05/11-05-2020-00-31-07-4078-motzoei-lag-baomer_Layout-1.pdf '''שיחת מוצאי ל"ג בעומר תש"מ''']

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

ספר השיחות קיץ ה'שי"ת

2025-10-12T18:50:39Z

שניאור א.: הפניה לדף ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)#ספר השיחות קיץ ה'שי"ת

#הפניה [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)#ספר השיחות קיץ ה'שי"ת]]

סידור תורה אור

2025-10-11T20:27:14Z

שניאור א.:

[[קובץ:סידור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] אוחז בסידורו - סידור תורה אור]]
סידור '''תורה אור''' חובר על ידי הרב [[אברהם דוד לאוואט]], שעסק במשך ימיו בסידור סידורים והלכות תפילה.

עיקר מלאכתו הייתה לסדר את סידור '''תורה אור''' שכולל את נוסח התפילה יחד עם [[דרך החיים]] ו[[שער הכולל]] - הלכות ומנהגי התפילה, יחד עם מקורות ל[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח אדמו"ר הזקן]].

== יחס אדמו"ר הריי"צ לסידור ==

במכתב מיוחד מ[[ז' מרחשוון]] [[תש"ב]] רואים יחס מיוחד מ[[הרבי הריי"ץ]] לסידור תורה אור וזה לשון המכתב: {{ציטוטון|...והנני פונה בזה אל ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים, ה' עליהם יחיו, להתפלל בסידור זה ולחנך את בניהם יחיו להתפלל בסידור הזה, וכידוע אשר הוד כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, ליהיות כי התפילה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד, ו[[ה'|השי"ת]] יקבל תפילותינו ותפילותיכם בתוך תפילות כלל אחינו בני ישראל...}}.

== מהדורות הסידור ==
[[קובץ:Sidur.JPG|ממוזער|150px|שער מהדורת תש"א]]
[[קובץ:Krikha.JPG|ממוזער|150px|כריכת מהדורת תש"א]]
[[קובץ:סידור תורה אור תשפ"א.png|ממוזער|150px|מהדורת תשפ"א]]

הסידור יצא לראשונה בשנת תרמ"ז ו[[אדמו"ר הרש"ב]] קיבל ממנו שני עותקים כפי שביקש עוד קודם ההדפסה. אם כי המהדורה המרכזית והכוללת של סידור זה, יצאה לאור שש שנים אחר פטירתו של הרב לאוואט - בשנת [[תרנ"ו]] ומני אז בכמה מהדורות.

ב[[אלול]] [[תש"א]] הדפיסה [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] את הסידור מחדש ב[[דפוס האחים שולזינגר]]. מהדורה זו נתן [[אדמו"ר הריי"צ]] במתנה ל[[הרבי|רבי]], בה משתמש הרבי בכל יום{{הערה|לאחר שנים רבות כשהסידור בלה מרוב שימוש והיו שניסו להציע סידורים אחרים לא הסכים לכך הרבי באומרו שהיות שסידור זה קיבל מהרבי הריי"צ לא יחליפו (ורק בתקופה בה כרכו לרבי את הסידור (בפעם השניה) השתמש הרבי בסידור השני (של החתנים). סידור נוסף שהיה בשימושו האישי של הרבי הוחזק בידיו של ר' [[שלום דובער גנזבורג]] ולאחר פטירתו הוחזר אל ספרייתו האישית של הרבי ב[[חדר הרבי|גן עדן העליון]] ([https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-007L.pdf סידורו של הרבי חזר לחדרו ב-770], מגזין {{אנש}} גליון 7 פרשת ויגש ה'תשפ"ד (אנגלית)).}}. על סידור זה רשם [[הרבי]] את ההגהות ל[[סידור תורה אור]]{{הערה|מהדורה זו נסרקה ונדפסה שוב בשנת [[תשפ"א]], כדלהלן בפנים.}}.

מהדורות נוספות הודפסו ב[[תש"ו]] בשנחאי, ומאז במשך שנים רבות לא היה ניתן להשיגו{{הערה|כמה פעמים נתבקשו [[קה"ת]] להדפיסו, והיה אף מי שהציע לשלם על ההדפסה, אך הדבר נדחה מסיבות שאינן ידועות. ראה תשורה חאנין, תשפ"ג. שבמשך שנים רבות הרבי לא הסכים להדפיס עד שכתב לרבי ילד שביקש במכ' שידפיסו את הסידור והרבי הורה להתחיל להתעסק בהדפסה בזריזות.}}, עד שנדפס שוב ב[[תשמ"ז]], וכשאזל מהשוק, נדפס במהדורה נוספת - אף היא בשנת תשמ"ז.
* בשנת [[תשפ"א]] הודפס הסידור לרגל 'שנת השמונים' ע"י הוצאת הספרים [[קה"ת]] במהדורת צילום ממהדורת [[תש"א]], עם כריכה דמויית עור בדומה לסידורו של [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]. בשנה זו הוציאה הוצאת ספרים קה"ת מהדורת קטנה, עם כריכת עור, בכמות מוגבלת.
* בשנת [[תשפ"ב]] הוציאה הוצאת ספרים קה"ת את הסידור בפורמט מוקטן עם כריכה רכה.
* בחודש [[אלול]] [[תשפ"ג]] י"ל הסידור במהדורת כיס{{הערה|המהדורה י"ל גם כ'[[תשורה]]' לחתונת בתו של ר' [[עמוס כהן]].}}.

== שינוים במהדורות ==

ישנם שינויים קלים בין מהדורת תש"א בה משתמש הרבי למהדורות הנוספות, והבולטת שבהם היא שבסוף מהדורת תש"א בא חלק נוסף מיוחד לראש-השנה ויום הכיפורים, והוא כולל את כל הפיוטים ו[[חזרת הש"ץ]] לימים הנוראים שאינם באים בדרך כלל בסידור התפילה, אלא במחזור לימים הנוראים.

במהדורת תשמ”ז נוספו גם שער הכולל ודרך ונתיב החיים.

בסידור תורה אור (וכן ב[[סידור רוסטוב]]), כמו בסידורים הספרדים, אין כלל ציון של קהל/[[שליח ציבור|חזן]] בקדושה אלא רק נקודות לפני תיבות אלו.

כמו כן אין בנמצא כל הקדישים על מקומם, תפילת שמונה עשרה נמצאת רק פעם אחת (בתפילת שחרית), תפילת מנחה אינה בנמצא כלל (אלא קרבנות משחרית, אשרי מפסוקי-דזמרה, שמונה עשרה משחרית (כנ”ל), קדיש תתקבל ניצב לאחר אשרי-ובא לציון, ועלינו בסוף תפילת שחרית) וגם בשאר התפילות כגון מעריב, שחרית לשבת, מנחה של שבת וכו’ אינם בשלמותם (כרגיל בסידורי תהילת ה’ הנפוצים כיום).

== הגהות לסידור ==

כאשר הוחלט שלא להדפיס את [[סידור רוסטוב]] מחדש בשנת [[תש"א]], החל [[הרבי]] להתעסק בהדפסה מחדש של [[סידור תורה אור]]. אז רשם הרבי את ההגהות לסידור תורה אור.

במשך החודשים [[מנחם אב]] - [[אלול]] [[תש"א]] בדק הרבי עשרות מנהגים, חילופי גרסאות, דקדוק וטעויות דפוס, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואצל זקני החסידים.

במהלך [[ביקורי מוריסטון|ביקור מוריסטון הראשון]] נסע הרבי למוריסטון להיוועץ עם [[הרבי הריי"צ]] על שאלות מסויימות בנוסח.

בחודש [[אלול]] [[תש"א]] הודפס הסידור מחדש על פי ההגהות{{הערה|על מהירות ההדפסה ספרו המדפיסים האחים שולזינגר: "בהגיע האדמו"ר ר' יוסף יצחק ל[[ארצות הברית]] פנה אלינו מזכירו שהוא עתה האדמו"ר וראש חסידי עדת ליובאוויטש ר' מנחם מנדל שניאורסון בשאלה האם נוכל להדפיס ולכרוך תוך שבוע אחד את הסידור נוסח ליובאוויטש, מתוך סידור יחיד שברשותו. ביקש הוא אלף סידורים כאלה על מנת להפיצם ברבים, השיבונו שנעשה הכל על מנת להספיק הזמנה זו במועד המבוקש. קיבלתי את הסידור ותוך שבוע ימים הבאתי את אלף הסידורים מודפסים ומכורכים". האחים שולזינגר - הדפוס וההוצאה לאור, [[ירושלים]], [[תשמ"ו]].}}.

== ראו גם ==
{{מיזמים|חב"דטקסט=סידור תורה אור}}
* [[סידור אדמו"ר הזקן]]
* [[סידור רוסטוב]]
* [[סידור תהילת ה']]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סידורים]]

ליובאוויטשער רבי'נס זכרונות

2025-10-11T18:51:46Z

שניאור א.: הפניה לדף ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)

#הפניה [[ספר הזכרונות (אדמו"ר הריי"צ)]]

חב"דטקסט

2025-10-09T22:45:06Z

שניאור א.:

[[קובץ:חבדטקסט.png|שמאל|200px]]
'''חב"דטקסט''' הוא מיזם של מאגר טקסטים הקשורים לחסידות חב"ד.

==היסטוריה==
הוקם ב[[י"ד בסיוון]] [[תשפ"ד]] (20/06/2024).

מטרת האתר היא להנגיש טקסטים של חסידות חב"ד.

הטקסטים ניתנים לשימוש חופשי על פי רישיון GNU.

נכון ל[[תשרי]] [[תשפ"ה]] האתר מכיל כ־190 ספרים, בהם כ־1,240 יחידות טקסט. ורשומים בו כ־50 עורכים.

==במיזמי חב"דמדיה==
חב"דמדיה מנחה את העורכים ב[[חב"דפדיה]] ו[[חב"דציטוט]] לציין דווקא לספרים הנמצאים כבר בחב"דטקסט, באמצעות [[תבנית:מיזמים]].

==ראו גם==
* [[חב"דציטוט]]
* [[חב"דפדיה האנגלית]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דטקסט=עמוד ראשי}}
*[https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 '''אתר חב"דטקסט''']

{{קצרמר|הפצת המעיינות}}
[[קטגוריה:אתרים להפצת חסידות]]

יהודה אלחרר

2025-10-08T12:57:36Z

שניאור א.:

[[קובץ:קיז'נר, אלחרר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יהודה אלחרר (משמאל) בטקס הכתרת הרב [[חיים קיז'נר]] לרב קהילת חב"ד בעמנואל (אדר תשס"ז)]]
הרב '''יהודה אלחרר''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1942) הוא [[שליח]] [[הרבי]], [[משפיע]] קהילת חב"ד, יו"ר מוסדות חב"ד ומנהל [[בית חב"ד]] ב[[עמנואל]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תש"ב]] לר' יעקב ולג'וזה ב[[מרוקו]], וגדל בעיר מוגדור, בגיל 12 עבר עם משפחתו להתגורר באגדיד המפורסמת באסון רעידת האדמה העזה שפקדה אותה בשנת [[תש"כ]]. כנער צעיר הכיר את השליח הרב [[עזריאל חייקין]] שהיה עבורו דמות לחיקוי והערצה, דרכו התוודע לרבי.

בבחרותו פעל על משפחתו לעלות לארץ. כשהגיעו ארצה ההורים דחקו בו שילמד מקצוע ולעומתם חשקו היה ללמוד ב[[תומכי תמימים|ישיבת תומכי תמימים]]. כפשרה, שם פעמיו לישיבת ההסדר בכפר הרוא"ה בה שולבו עבודה ולימודים.

בראשות הישיבה עמד הרב צוקרמן. בין רבני הישיבה נמצא [[חסיד חב"ד]] הרב [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה זלמן שניאורסון]] שלימים גר ב[[כפר חב"ד]]. אביו רכש שם קרקע חקלאית בסמוך עוד טרם קום המדינה. וכך הרב שניאורסון מצא עצמו חלק מהיום מעבד את האדמה וחלק מהיום מלמד ב[[ישיבה]], מוסר שיעור ב[[גמרא]]. הרב אלחרר התחבר אליו מאוד ויחד למדו תניא וחסידות.

בהמשך עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]]. לאחר שנודע בהנהלת הישיבה בכפר הרוא"ה שעבר לליובאוויטש, הרב צוקרמן פיטר את ר' משה שניאורסון מהישיבה.

בעקבות המקרה כתב הרב שניאורסון לרבי מכתב על כך שסולק ממשרתו בישיבת כפר הרוא"ה בגלל מעבר האברך יהודה אלחרר לישיבת תומכי תמימים לוד. הרבי ענה לו שבעזרת ה' ימצא מהרה משרה חדשה. ולאחר זמן קצר הציעו לר' משה לנהל תלמוד תורה באחד מערי הארץ.

בישיבת תומכי תמימים למד כמה שנים עד שהגיע העת לנסוע לשנת ה'קבוצה'. לאותה קבוצה 'קבוצה תשכ"ה' נערמו קשיים מצד שלטונות הצבא שלא העניקו אישורי יציאה מהארץ. זאת על שום שהקבוצה הקודמת לא חזרה לארץ בסיום השנה, ונשיא המדינה [[שניאור זלמן רובאשוב (שז"ר)|זלמן שזר]] שנתן את ערבותו לחזרתם ומילוי תפקידם בשרות המדינה בצה"ל לא העז לשים עצמו ללעג וקלס פעם נוספת.

הרב אלחרר השתוקק מאוד לנסוע והחליט לנקוט יוזמה. הוא התגייס לצה"ל לשירות קרבי קצר למשך שלושה חודשים. לצידו שירת גם ר' [[דוד קרץ]]. לאושרו, בזכות השירות התאפשר לו לטוס למשך תקופה בלתי מוגבלת.

זכה ללמוד בחצר הרבי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במשך שנה וחצי. בעיקר שנת [[תשכ"ה]]. כל אותה שנה התפלל הרבי לפני התיבה (היה זה לאחר הסתלקות אחר אמו [[הרבנית חנה]] בו' תשרי של אותה שנה) וגם התוועד בכל שבת.

לאחר שנה וחצי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בה הורה לו להתעניין בשידוכים. בשלב מסויים הכניס לרבי מספר שמות, והרבי הקיף בעיגול את שמה של אשתו מרת סימה בת ר' שמעון ואיזר.

לאחר החתונה קיבלו כמה הצעות ל[[שליחות]] ו[[הרבי]] הורה להם לצאת ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם פעלו בשליחות הרבי במשך 18 שנים.

כשהגיעו ל[[ארץ ישראל|ארץ]] יצאו בשליחות הרבי ל[[עמנואל]] שם הקים הרב אלחרר את הבית הכנסת החב"די ודאג למבנה מכובד ו[[ספר תורה|לספרי תורה]] מהודרים עבור [[בית הכנסת]]. כמו כן החל בפעילות עניפה במבצעי הקודש של הרבי עם חיילי צה"ל המוצבים באיזור.

גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].

בחוה"מ סוכות תשפ"ג קיבל בכנס חגיגות 40 שנה לעיר עמנואל אות יקיר העיר על פועלו למען הפצת היהדות בעיר ומחוצה לה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/141471 '''קידוש שם חב"ד: אות 'יקיר העיר' עמנואל הוענק לשליח הרבי]''' {{COL}}}}.

חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[אהרון כהן]] - ר"מ ומשגיח בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]].
*חתנו, הרב אריאל נביאי.
*בנו, הרב מנחם מענדל אלחרר - שליח ורב קהילת העולים מחבר העמים קריית גת.
*בנו, הרב שמעון אלחרר - מנהל [[בית חב"ד]] חוף ים המלח ורב אתר מצדה.

==לקריאה נוספת==
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/06/29-06-2025-15-50-10-DOC-20250626-WA0398._compressed.pdf '''התמים (מוסף בית משיח) גיליון נ"ז עמוד 6'''] {{PDF}}
*[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2025/10/06-10-2025-04-34-33-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%97-%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR.pdf '''התמים (מוסף בית משיח) גיליון נ"ח עמוד 6'''] {{PDF}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלחרר,יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת כפר הרא"ה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בעמנואל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ב]]
[[קטגוריה:שלוחים באיטליה]]
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]

שיחה:שערי תשובה

2025-09-25T21:02:35Z

שניאור א.:

== שינוי שם ==

יש ספר נוסף וקדום יותר בשם "שערי תשובה" של רבנו יונה. בכמה מאמרי חסידות מצוטט ספר זה. לכן לדעתי יש לשנות את השם ל"שערי תשובה (אדמו"ר האמצעי)". זאת מבלי להיכנס לדיון אם יש צורך ליצור ערך על הספר של רבנו יונה, שעל כך מסתמא ידונו אח"כ. [[משתמש:שניאור א.|שניאור א.]] - [[שיחת משתמש:שניאור א.|שיחה]], 23:41, ב' בתשרי, ה'תשפ"ו 23:41, 24 בספטמבר 2025 (IDT)
:{{מפעילי מערכת}}. [[משתמש:שניאור א.|שניאור א.]] - [[שיחת משתמש:שניאור א.|שיחה]], 00:02, ד' בתשרי, ה'תשפ"ו

שיחה:שערי תשובה

2025-09-24T20:41:20Z

שניאור א.: /* שינוי שם */ פסקה חדשה

שערי תשובה

2025-09-24T20:36:58Z

שניאור א.:

{{אין תמונה}}
'''שערי תשובה''' הוא ספר מ[[אדמו"ר האמצעי]].

==תוכן הספר==
חלקו הראשון של הספר כולל שלשה 'שערים': שער התשובה, שער הבחירה, ושער התפילה. וחלקו השני כולל שער התשובה וחינוך.

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52}}: [[אדמו"ר הזקן]] התכוין לעבודת המוח, וה[[אדמו"ר האמצעי]] התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב ("הארץ מיט הארץ"). בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד [[שערי תשובה]] ו[[דרך חיים]]. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את [[הסידור]] עם [[אמרי בינה]].

== הוצאת הספר ==

הספר נדפס לראשונה ב[[תקע"ז]] בשקלוב (בשם "שער התשובה והתפלה"), ולאחמ"כ בז'יטומיר בשנת תרכ"ג-ד. הוצאות צילום מדפוס ז'יטומיר נדפסה ב[[תש"ז]], ועם כמה הוספות ב[[תשד"מ]].

בשנת [[תשנ"ה]] הופיעה המהדורה המתוקנת באותיות מרובעות, בתוספת מראי מקומות ומפתחות. העריכה נעשתה בידי הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקארסקי]].

== קישורים חיצונים ==
{{מיזמים|חב"דטקסט=שערי תשובה (אדמו"ר האמצעי)}}
*[https://hebrewbooks.org/58859 הספר מהדורת תשע"ד - היברו בוקס] {{הב}}

{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

לקוטי שיחות

2025-09-20T20:44:02Z

שניאור א.: ביטול עריכותי

[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ה'ליקוטי שיחות']]
'''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים העיקרית של תורת [[הרבי]], וכוללת 40 חלקים{{הערה|כרך מ' (מילואים) מחולק ל־2 חלקים, כך שהסדרה כוללת למעשה 41 כרכים, מלבד ספרי המפתחות המצורפים אליה.}}. הסדרה מכילה אוסף נבחר של [[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים ו[[מוגה|הוגהו]] מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.

השיחות מסודרות לפי פרשיות השבוע{{הערה|בתשעה 'מחזורים' כעשרים שיחות על כל פרשה.}}, וכל אחת מקיפה לעומק נושא אחד מתוך הפרשה{{הערה|שיחות רבות עוסקות ב[[פשוטו של מקרא]], ואחרות עוסקות במצווה הלכה או מנהג המוזכרים או קשורים לפרשה, ומעמיקות בנושא.}} ומעגל השנה, כולל חגי ומועדי ישראל, ותאריכים חסידיים מיוחדים.

==היסטוריה==
מאז בואו של [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"א]], החל בהוראת חמיו [[הרבי הריי"צ]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] עם ה[[חסידים]] ב[[770]] מידי [[שבת מברכים]]. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]] היו ה[[שיחות]] שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות [[הנחה|מועלות על הכתב]] על ידי כמה מ[[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה ב770]], וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת{{הערה|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=859&ArticleID=306 יומני הרב מרדכי דובינסקי] מחורף [[תשי"א]].}}. וכך המשיך הדבר גם אחרי [[קבלת הנשיאות]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]], פנו [[צעירי אגודת חב"ד]] וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על [[פרשת השבוע]], כדי לספק חומר עבור החסידים ל[[הקהלת קהילות|חזרת חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ב[[ניו יורק]]. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם '''תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'''. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות [[תשי"ט]]. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים ל[[חתונת הרבי והרבנית]] הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי{{הערה|שם=חלקא|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14924&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'].}}.

בשנת [[תשכ"ג]], שנת המאה חמישים (שנת הק"ן) ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל מ[[שבת בראשית]] תשכ"ג ועד ל[[שמחת תורה]] [[תשכ"ד]], וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה{{הערה|שם=חלקג|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=4 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]]{{הערה|אחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[וועד להפצת שיחות]].}}. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר{{הערה|ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.}}.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] מידי שבת והקדיש בכל פעם [[שיחה]] מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה{{הערה|משבת נח ועד שבת וישלח}} יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות.

===הקמת ועד להפצת שיחות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת שיחות}}
בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי ה[[חוזר]]ים בסיוע [[חסידים]] נוספים{{הערה|בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימער]]}}, ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את ה[[וועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי [[ניו יורק]]. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.

===ה'ליקוט' השבועי===

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ניגשו יחד חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]], וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש{{מקור}}), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.}}.

משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים{{הערה|ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).}} הכרך האחרון הודפס בשנת [[תשס"א]].

מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את ה[[שיחות]] ה[[מוגה]]ות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד [[יו"ד שבט]] [[תשפ"א]].

==סגנון השיחות==
===חלקים א' - ד'===
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.

בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[יהושע דובראווסקי]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].

בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי'{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.

===חלקים ה' - ט'===
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.

===חלקים י' - ל"ט===
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.

===שפת הכתיבה===
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].

בשנים הראשונות אחרי ה[[שואה]], רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות [[אירופה]] ושפת הדיבור שלהם הייתה [[אידיש]]. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.

==מבנה הסדרה==
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|250px|שמאל|ממוזער|200px|כרכי המילואים]]
סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.

החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות{{הערה|וקטעי שיחות.}} בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי ה[[וועד להפצת שיחות]] להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.

החל מחורף [[תשל"ח]] הרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]''' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[וועד להפצת שיחות]]).

הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".}}.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.}}. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים{{הערה|וכרך הוספות.}}.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ חשיפה בלעדית: שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}} יצא לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/648264/ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/המומלצים-שלנו/products/לקוטי-שיחות-חלק-מ-מילואים-2-כרכים הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.

בשנת [[תשפ"א]] הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד{{הערה|מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.}} וכרכים ל' - ל"ט{{הערה|במהדורה שיצאה לאור בשם [[קה"ת]] [[ניו יורק]] בשנת [[תשע"ט]] הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.}}.

==מימון ההוצאה לאור==
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[מאיר זאינץ]] מוסר לרבי כרך חדש בסדרה]]
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי ה[[וועד להפצת שיחות]] בעבר ובהווה הם:
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
* מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.

==חלוקתו על ידי הרבי==
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
*כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
*גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ז]], חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
*הדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
*ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תש"מ]], חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.

==לימוד הלקוטי שיחות==
===סדר לקוטי שיחות===
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים בישיבת 770 כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.

עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.

=== פרוייקט ליקוטי שיחות ===
[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
{{הפניה לערך מורחב|פרוייקט לקוטי שיחות}}

פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח ב[[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות המתורגם.JPG|ממוזער|שמאל|סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת [[מכון לוי יצחק]]]]
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אוצר ליקוטי שיחות''']]
* '''ב[[עברית]]''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ארץ ישראל|ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]] תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים בכריכה רכה כאשר בכל כרך שיחה א' לכל פרשה .

וכן בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ו]] הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז'בכריכה רכה כאשר לכל פרשה שיחה א' , בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
* כחלק מ[[פרוייקט לקוטי שיחות]] יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
* '''ב[[אנגלית]]''' - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב [[עמנואל שחט]], וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב [[אליהו תגר]]. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י [[ועד שיחות באנגלית]] "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[וועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.
*'''[[אוצר לקוטי שיחות]]''' - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] תחת הוצאת [[מעיינותיך]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות [[תנאים]] ו[[אמוראים]], וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של [[עם ישראל]], 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
*'''ליקוטי שיחות גאולה ומשיח''' - בשנת תשס"ב יצא לאור סדרה המאגדת בתוכה כ3 שיחות בכל פרשה על גאולה ומשיח. הסדרה יוצאת לאור על ידי [[וועד להפצת שיחות]], וכוללת 6 כרכים{{הערה|5 פרשיות וספר הוספה}}.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''
*'''[[ביאורים לפרקי אבות]]'''
*'''[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]'''
*ועוד.

==ראו גם==
* [[מוגה]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
* [[תורת מנחם - התוועדויות]]
* [[דברי משיח]]

==לקריאה נוספת==
* [[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 שלבים בהפצת תורתו של הרבי]'''
*הרב [[אליהו מאיר אליטוב]], '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846.{{שבועון כפר חב"ד}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|חב"דטקסט=לקוטי שיחות|חב"דציטוט=לקוטי שיחות}}
;כרכי ה'לקוטי שיחות'
* לצפייה והורדה לפי חלקים: [https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/לקוטי_שיחות_כרך_א'.pdf כרך א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/לקוטי_שיחות_כרך_ב'.pdf כרך ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/76/לקוטי_שיחות_כרך_ג'.pdf כרך ג'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/לקוטי_שיחות_כרך_ד'.pdf כרך ד'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/לקוטי_שיחות_כרך_ה'.pdf כרך ה'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/94/לקוטי_שיחות_כרך_ו'.pdf כרך ו'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/לקוטי_שיחות_כרך_ז'.pdf כרך ז'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0e/לקוטי_שיחות_כרך_ח'.pdf כרך ח'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/45/לקוטי_שיחות_כרך_ט'.pdf כרך ט'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/לקוטי_שיחות_כרך_י'.pdf כרך י'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/לקוטי_שיחות_כרך_י%22א.pdf כרך י"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ב.pdf כרך י"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d6/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ג.pdf כרך י"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ד.pdf כרך י"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ו.pdf כרך ט"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/93/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ז.pdf כרך ט"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/81/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ז.pdf כרך י"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ח.pdf כרך י"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ט.pdf כרך י"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/לקוטי_שיחות_כרך_כ'.pdf כרך כ'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22א.pdf כרך כ"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ב.pdf כרך כ"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/df/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ג.pdf כרך כ"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ד.pdf כרך כ"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/11/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ה.pdf כרך כ"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ו.pdf כרך כ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ז.pdf כרך כ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ח.pdf כרך כ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ט.pdf כרך כ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/לקוטי_שיחות_כרך_ל'.pdf כרך ל'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22א.pdf כרך ל"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0a/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ב.pdf כרך ל"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/03/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ג.pdf כרך ל"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ד.pdf כרך ל"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ה.pdf כרך ל"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/58/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ו.pdf כרך ל"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ז.pdf כרך ל"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ח.pdf כרך ל"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ט.pdf כרך ט"ל]
* [https://drive.google.com/drive/folders/18ZT9YZtpBslNz_Ooo1AW1jK7bNEcigzu?usp=sharing כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת] - לצפייה והורדה (למעט כרכי מ')
* [https://chabadlibrary.org/books/1300000000 חלק מספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט] {{ספרייה}}
* [https://www.sichos.net/home תוכן הענינים - לקוטי שיחות] - תוכן הענינים מפורט וקיצור על ספרי לקוטי שיחות (ועוד ספרי חסידות)

;על הסדרה
* [[זושא וולף]], [https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א'] {{*}} [https://col.org.il/news/121323 פרק ב'] {{*}} [https://col.org.il/news/121405 פרק ג'] {{*}} [https://col.org.il/news/121530 פרק ד'] - {{וידאו}}{{COL}}
* [https://col.org.il/news/136151 כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם חברי ועד להפצת שיחות] לחברת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}
* [https://chabad.info/magazine/648264/ חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/seven-seventy/648198/ הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות] {{אינפו}}

;שונות
*[https://toratchabad.com/גדולי-ישראל-על-הלקוטי-שיחות מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות'], בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [https://chabad.info/magazine/746146/ הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי] {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1qqTV39GigHKT5cR-hwBg7ChTjqZnBvDsjlUTvFbzcxg/edit לוח מעקב בלימוד לקוטי שיחות] להסבר [https://chabad.info/beis-medrash/1180292/ כאן]

{{במחיצת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[en:Likkutei Sichos]]

לקוטי שיחות

2025-09-20T20:43:08Z

שניאור א.:

[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ה'ליקוטי שיחות']]
'''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים העיקרית של תורת [[הרבי]], וכוללת 40 חלקים{{הערה|כרך מ' (מילואים) מחולק ל־2 חלקים, כך שהסדרה כוללת למעשה 41 כרכים, מלבד ספרי המפתחות המצורפים אליה.}}. הסדרה מכילה אוסף נבחר של [[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים ו[[מוגה|הוגהו]] מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.

השיחות מסודרות לפי פרשיות השבוע{{הערה|בתשעה 'מחזורים' כעשרים שיחות על כל פרשה.}}, וכל אחת מקיפה לעומק נושא אחד מתוך הפרשה{{הערה|שיחות רבות עוסקות ב[[פשוטו של מקרא]], ואחרות עוסקות במצווה הלכה או מנהג המוזכרים או קשורים לפרשה, ומעמיקות בנושא.}} ומעגל השנה, כולל חגי ומועדי ישראל, ותאריכים חסידיים מיוחדים.
{{מיזמים|חב"דטקסט=לקוטי שיחות|חב"דציטוט=לקוטי שיחות}}

==היסטוריה==
מאז בואו של [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"א]], החל בהוראת חמיו [[הרבי הריי"צ]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] עם ה[[חסידים]] ב[[770]] מידי [[שבת מברכים]]. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]] היו ה[[שיחות]] שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות [[הנחה|מועלות על הכתב]] על ידי כמה מ[[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה ב770]], וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת{{הערה|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=859&ArticleID=306 יומני הרב מרדכי דובינסקי] מחורף [[תשי"א]].}}. וכך המשיך הדבר גם אחרי [[קבלת הנשיאות]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]], פנו [[צעירי אגודת חב"ד]] וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על [[פרשת השבוע]], כדי לספק חומר עבור החסידים ל[[הקהלת קהילות|חזרת חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ב[[ניו יורק]]. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם '''תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'''. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות [[תשי"ט]]. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים ל[[חתונת הרבי והרבנית]] הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי{{הערה|שם=חלקא|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14924&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'].}}.

בשנת [[תשכ"ג]], שנת המאה חמישים (שנת הק"ן) ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל מ[[שבת בראשית]] תשכ"ג ועד ל[[שמחת תורה]] [[תשכ"ד]], וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה{{הערה|שם=חלקג|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=4 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]]{{הערה|אחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[וועד להפצת שיחות]].}}. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר{{הערה|ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.}}.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] מידי שבת והקדיש בכל פעם [[שיחה]] מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה{{הערה|משבת נח ועד שבת וישלח}} יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות.

===הקמת ועד להפצת שיחות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת שיחות}}
בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי ה[[חוזר]]ים בסיוע [[חסידים]] נוספים{{הערה|בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימער]]}}, ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את ה[[וועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי [[ניו יורק]]. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.

===ה'ליקוט' השבועי===

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ניגשו יחד חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]], וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש{{מקור}}), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.}}.

משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים{{הערה|ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).}} הכרך האחרון הודפס בשנת [[תשס"א]].

מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את ה[[שיחות]] ה[[מוגה]]ות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד [[יו"ד שבט]] [[תשפ"א]].

==סגנון השיחות==
===חלקים א' - ד'===
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.

בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[יהושע דובראווסקי]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].

בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי'{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.

===חלקים ה' - ט'===
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.

===חלקים י' - ל"ט===
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.

===שפת הכתיבה===
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].

בשנים הראשונות אחרי ה[[שואה]], רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות [[אירופה]] ושפת הדיבור שלהם הייתה [[אידיש]]. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.

==מבנה הסדרה==
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|250px|שמאל|ממוזער|200px|כרכי המילואים]]
סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.

החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות{{הערה|וקטעי שיחות.}} בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי ה[[וועד להפצת שיחות]] להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.

החל מחורף [[תשל"ח]] הרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]''' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[וועד להפצת שיחות]]).

הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".}}.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.}}. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים{{הערה|וכרך הוספות.}}.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ חשיפה בלעדית: שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}} יצא לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/648264/ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/המומלצים-שלנו/products/לקוטי-שיחות-חלק-מ-מילואים-2-כרכים הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.

בשנת [[תשפ"א]] הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד{{הערה|מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.}} וכרכים ל' - ל"ט{{הערה|במהדורה שיצאה לאור בשם [[קה"ת]] [[ניו יורק]] בשנת [[תשע"ט]] הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.}}.

==מימון ההוצאה לאור==
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[מאיר זאינץ]] מוסר לרבי כרך חדש בסדרה]]
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי ה[[וועד להפצת שיחות]] בעבר ובהווה הם:
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
* מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.

==חלוקתו על ידי הרבי==
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
*כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
*גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ז]], חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
*הדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
*ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תש"מ]], חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.

==לימוד הלקוטי שיחות==
===סדר לקוטי שיחות===
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים בישיבת 770 כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.

עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.

=== פרוייקט ליקוטי שיחות ===
[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
{{הפניה לערך מורחב|פרוייקט לקוטי שיחות}}

פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח ב[[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות המתורגם.JPG|ממוזער|שמאל|סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת [[מכון לוי יצחק]]]]
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אוצר ליקוטי שיחות''']]
* '''ב[[עברית]]''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ארץ ישראל|ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]] תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים בכריכה רכה כאשר בכל כרך שיחה א' לכל פרשה .

וכן בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ו]] הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז'בכריכה רכה כאשר לכל פרשה שיחה א' , בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
* כחלק מ[[פרוייקט לקוטי שיחות]] יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
* '''ב[[אנגלית]]''' - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב [[עמנואל שחט]], וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב [[אליהו תגר]]. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י [[ועד שיחות באנגלית]] "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[וועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.
*'''[[אוצר לקוטי שיחות]]''' - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] תחת הוצאת [[מעיינותיך]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות [[תנאים]] ו[[אמוראים]], וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של [[עם ישראל]], 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
*'''ליקוטי שיחות גאולה ומשיח''' - בשנת תשס"ב יצא לאור סדרה המאגדת בתוכה כ3 שיחות בכל פרשה על גאולה ומשיח. הסדרה יוצאת לאור על ידי [[וועד להפצת שיחות]], וכוללת 6 כרכים{{הערה|5 פרשיות וספר הוספה}}.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''
*'''[[ביאורים לפרקי אבות]]'''
*'''[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]'''
*ועוד.

==ראו גם==
* [[מוגה]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
* [[תורת מנחם - התוועדויות]]
* [[דברי משיח]]

==לקריאה נוספת==
* [[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 שלבים בהפצת תורתו של הרבי]'''
*הרב [[אליהו מאיר אליטוב]], '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846.{{שבועון כפר חב"ד}}

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'לקוטי שיחות'
* לצפייה והורדה לפי חלקים: [https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/לקוטי_שיחות_כרך_א'.pdf כרך א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/לקוטי_שיחות_כרך_ב'.pdf כרך ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/76/לקוטי_שיחות_כרך_ג'.pdf כרך ג'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/לקוטי_שיחות_כרך_ד'.pdf כרך ד'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/לקוטי_שיחות_כרך_ה'.pdf כרך ה'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/94/לקוטי_שיחות_כרך_ו'.pdf כרך ו'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/לקוטי_שיחות_כרך_ז'.pdf כרך ז'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0e/לקוטי_שיחות_כרך_ח'.pdf כרך ח'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/45/לקוטי_שיחות_כרך_ט'.pdf כרך ט'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/לקוטי_שיחות_כרך_י'.pdf כרך י'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/לקוטי_שיחות_כרך_י%22א.pdf כרך י"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ב.pdf כרך י"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d6/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ג.pdf כרך י"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ד.pdf כרך י"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ו.pdf כרך ט"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/93/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ז.pdf כרך ט"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/81/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ז.pdf כרך י"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ח.pdf כרך י"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ט.pdf כרך י"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/לקוטי_שיחות_כרך_כ'.pdf כרך כ'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22א.pdf כרך כ"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ב.pdf כרך כ"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/df/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ג.pdf כרך כ"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ד.pdf כרך כ"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/11/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ה.pdf כרך כ"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ו.pdf כרך כ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ז.pdf כרך כ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ח.pdf כרך כ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ט.pdf כרך כ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/לקוטי_שיחות_כרך_ל'.pdf כרך ל'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22א.pdf כרך ל"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0a/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ב.pdf כרך ל"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/03/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ג.pdf כרך ל"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ד.pdf כרך ל"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ה.pdf כרך ל"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/58/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ו.pdf כרך ל"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ז.pdf כרך ל"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ח.pdf כרך ל"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ט.pdf כרך ט"ל]
* [https://drive.google.com/drive/folders/18ZT9YZtpBslNz_Ooo1AW1jK7bNEcigzu?usp=sharing כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת] - לצפייה והורדה (למעט כרכי מ')
* [https://chabadlibrary.org/books/1300000000 חלק מספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט] {{ספרייה}}
* [https://www.sichos.net/home תוכן הענינים - לקוטי שיחות] - תוכן הענינים מפורט וקיצור על ספרי לקוטי שיחות (ועוד ספרי חסידות)

;על הסדרה
* [[זושא וולף]], [https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א'] {{*}} [https://col.org.il/news/121323 פרק ב'] {{*}} [https://col.org.il/news/121405 פרק ג'] {{*}} [https://col.org.il/news/121530 פרק ד'] - {{וידאו}}{{COL}}
* [https://col.org.il/news/136151 כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם חברי ועד להפצת שיחות] לחברת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}
* [https://chabad.info/magazine/648264/ חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/seven-seventy/648198/ הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות] {{אינפו}}

;שונות
*[https://toratchabad.com/גדולי-ישראל-על-הלקוטי-שיחות מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות'], בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [https://chabad.info/magazine/746146/ הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי] {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1qqTV39GigHKT5cR-hwBg7ChTjqZnBvDsjlUTvFbzcxg/edit לוח מעקב בלימוד לקוטי שיחות] להסבר [https://chabad.info/beis-medrash/1180292/ כאן]

{{במחיצת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[en:Likkutei Sichos]]

לקוטי שיחות

2025-09-20T20:42:42Z

שניאור א.:

[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|300px|סדרת ה'ליקוטי שיחות']]
{{מיזמים|חב"דטקסט=לקוטי שיחות|חב"דציטוט=לקוטי שיחות}}
'''לקוטי שיחות''' הינה סדרת הספרים העיקרית של תורת [[הרבי]], וכוללת 40 חלקים{{הערה|כרך מ' (מילואים) מחולק ל־2 חלקים, כך שהסדרה כוללת למעשה 41 כרכים, מלבד ספרי המפתחות המצורפים אליה.}}. הסדרה מכילה אוסף נבחר של [[שיחה|שיחות]] שאמר הרבי במהלך השנים ו[[מוגה|הוגהו]] מדי שבוע בקפידה על ידו, לצורך פירסומן והפצתן בכל העולם.

השיחות מסודרות לפי פרשיות השבוע{{הערה|בתשעה 'מחזורים' כעשרים שיחות על כל פרשה.}}, וכל אחת מקיפה לעומק נושא אחד מתוך הפרשה{{הערה|שיחות רבות עוסקות ב[[פשוטו של מקרא]], ואחרות עוסקות במצווה הלכה או מנהג המוזכרים או קשורים לפרשה, ומעמיקות בנושא.}} ומעגל השנה, כולל חגי ומועדי ישראל, ותאריכים חסידיים מיוחדים.

==היסטוריה==
מאז בואו של [[הרבי]] ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"א]], החל בהוראת חמיו [[הרבי הריי"צ]] [[התוועדות עם הרבי|להתוועד]] עם ה[[חסידים]] ב[[770]] מידי [[שבת מברכים]]. החל מהסתלקות הרבי הריי"צ בשנת [[תש"י]] היו ה[[שיחות]] שנאמרו בהתוועדויות אלו ובהזדמנויות נוספות [[הנחה|מועלות על הכתב]] על ידי כמה מ[[תמימים|תלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה ב770]], וחלקן אף הוגהו על ידו והופצו ברחבי העולם, אך לא בצורה קבועה ומסודרת{{הערה|ראו ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=859&ArticleID=306 יומני הרב מרדכי דובינסקי] מחורף [[תשי"א]].}}. וכך המשיך הדבר גם אחרי [[קבלת הנשיאות]]. לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]], פנו [[צעירי אגודת חב"ד]] וביקשו מהרבי שיגיה מדי שבוע אחת משיחותיו מהשנים שעברו על [[פרשת השבוע]], כדי לספק חומר עבור החסידים ל[[הקהלת קהילות|חזרת חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ב[[ניו יורק]]. הרבי הסכים, ומאז החלו להופיע מדי שבוע חוברות שנקראו אז בשם '''תוכן עניינים לחזרת [[דא"ח]] בבתי כנסיות'''. שיחות אלו הופיעו במשך שנה, עד חג השבועות [[תשי"ט]]. מאוחר יותר, לרגל חגיגת שנת השלושים ל[[חתונת הרבי והרבנית]] הדפיסו את שיחות אלו יחד בשני כרכים כמתנה לרבי{{הערה|שם=חלקא|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14924&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק א'].}}.

בשנת [[תשכ"ג]], שנת המאה חמישים (שנת הק"ן) ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], התחדשה ההתעוררות להפצת השיחות והרבי חזר להגיה שיחות מדי שבוע, החל מ[[שבת בראשית]] תשכ"ג ועד ל[[שמחת תורה]] [[תשכ"ד]], וחוברות אלו נאגדו בשני הכרכים הבאים בסדרה{{הערה|שם=חלקג|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=4 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. לאחר מכן הייתה הפסקה בהגהת השיחות לשנים ספורות.

ארבעת הכרכים של ה'תוכן עניינים' נדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית|צא"ח בארצות הברית]]{{הערה|אחר כך נמסרה הזכות עליהם ל[[וועד להפצת שיחות]].}}. השם 'לקוטי שיחות' ניתן רק מאוחר יותר{{הערה|ראו פיסקה 'הקמת ועד להפצת שיחות'.}}.

לאחר [[הסתלקות]] אמו של הרבי, הרבנית [[חנה שניאורסון]], בשנת [[תשכ"ה]], [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] [[הרבי]] מידי שבת והקדיש בכל פעם [[שיחה]] מיוחדת לביאור פירוש [[רש"י]] הראשון והאחרון של [[פרשת השבוע|הפרשה]]. גם חלק משיחות אלו שנאמר בחורף של אותה שנה{{הערה|משבת נח ועד שבת וישלח}} יצא לאור במתכונת דומה כאשר הרבי [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות.

===הקמת ועד להפצת שיחות===
{{ערך מורחב|ועד להפצת שיחות}}
בשנים הראשונות השיחות נכתבו על ידי ה[[חוזר]]ים בסיוע [[חסידים]] נוספים{{הערה|בכתיבת ארבעת הכרכים הראשונים וב'תוכן עניינים' השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[אליהו חיים קרליבך]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימער]]}}, ונדפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד]].

בשנת [[תשכ"ז]] החליט הרב [[בן ציון שם טוב]] לחזק את הפצת השיחות בחוגים רחבים, והקים וביסס את ה[[וועד להפצת שיחות]]. באותה שנה דאג הרב שם-טוב להדפיס מחדש את אחת מחוברות 'תוכן ענינים לחזרת דא"ח' ולהפיצן באופן שבועי ברחבי [[ניו יורק]]. כאשר הרב שם-טוב הכין את הקונטרס הראשון ומסרו לרבי בצירוף הודעה כי מתכוונים להפיצו ברבים, העניק להם הרבי את השם "לקוטי שיחות", וציין להוסיף את סמל הוצאת הספרים [[קה"ת]]. מעתה הפכו ה'לקוטי שיחות' לחוברות היוצאות באופן רשמי.

בחורף [[תשכ"ט]], לאחר שהדפיסו במשך שנתיים את השיחות מתוך ארבעת הכרכים הקיימים, ביקש הרב שם-טוב מהרבי להגיה שיחות נוספות עבור השבועות הבאים. לקראת שבת [[פרשת מקץ]] תשכ"ט הופיע 'ליקוט' חדש מהרבי. אבל בסך הכול, השיחות הוגהו באותה שנה רק בשמונה שבועות.

===ה'ליקוט' השבועי===

בשנת [[תש"ל]], כשתמו כל השיחות הישנות, החל הרבי להגיה שיחה מדי שבוע לקראת כל שבת, סדר זה נמשך כשנתיים, ומהשיחות שהוגהו באותן שנים נדפסו השיחות המופיעות בחלקים ה' - ט'.

בשנת [[תשל"ב]], בעקבות התעסקותו של ר' [[יואל כהן]] בכתיבת [[ספר הערכים]] לא נותר לו זמן לעריכת השיחות, ובשל כך הפסיק הרבי להגיה את השיחות, ובשנת [[תשל"ג]] ניגשו יחד חברי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשעת חלוקת [[כוס של ברכה]] במוצאי [[שמחת תורה]], וקיבלו את ברכתו של הרבי עבור הועד ובהמשך לכך חזר הרבי להגיה את החוברות שערכו, והחלו לערוך את השיחות בלשון הקודש (עקב טענתם של אנשים בעלי רקע תורני שמעולם לא ראו ספר 'לומדות' שנכתב באידיש{{מקור}}), וכך זה המשיך עד לשנת [[תשל"ו]], עם הפסקה קצרה בשנת [[תשל"ה]], ומאז תשל"ו ברצף עד לשבוע של [[פרשת ויקהל]] [[תשנ"ב]]{{הערה|הליקוט האחרון נדפס לאחר מכן בחלק ל"ו עמוד 187.}}.

משיחות אלו נכרכו כל 39 כרכי הלקוטי שיחות, המכילים 1228 ליקוטים{{הערה|ועליהם יש להוסיף 36 ליקוטים המופיעים בהוספות לחלקים ב-ג. יש לציין שבהוספות לחלקים ה,כ-כט,לז מופיעים 126 ליקוטים נוספים הערוכים בסגנון ספר השיחות (מהשנים שקדמו לכרכי ספר השיחות).}} הכרך האחרון הודפס בשנת [[תשס"א]].

מאוחר יותר הורגש צורך לאגד את ה[[שיחות]] ה[[מוגה]]ות של הרבי שלא נכללו בסדרה זו, והם יצאו לאור בכרך מ' (בשתי חלקים) שיצאו לאור לכבוד [[יו"ד שבט]] [[תשפ"א]].

==סגנון השיחות==
===חלקים א' - ד'===
ה'שיחות' שבארבעת החלקים הראשונים הן מתוך חוברות שיועדו עבור [[הקהלת קהילות|חזרת חסידות בבתי כנסת]], ולצורך כך נבחרו [[שיחות]] או [[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] בשנים עברו (ולעיתים נדירות גם נקודות מתוך [[אגרות קודש|מכתב]]) בהם מבאר את היסודות מ[[תורת החסידות]] על [[פרשת השבוע]], ונערכו באופן מעובד ובצורה קלה. כמתבקש ממטרת החוברות, שונה במעט הסגנון, וכן הדברים נכתבו בסדר שונה מכפי שנאמרו{{הערה|שם=חלקא}}{{הערה|שם=חלקג}}.

בעריכת שיחות אלו עבור [[מוגה|הגהתם]] על ידי [[הרבי]] השתתפו הרבנים [[יואל כהן]], [[יהושע דובראווסקי]], [[צבי הירש גנזבורג]] ו[[שלום בער בוטמן]], כשהעיבוד הסופי לפני הגהת הרבי נעשה על ידי הרב [[אוריאל צימר]].

בפי [[חסיד]]ים מקובל שבארבעת החלקים הראשונים של הסדרה נמצאים יסודות ההשקפה ה[[יהודי]]ת - חסידית. הרב [[יואל כהן]] כינה חלקים אלו: '''ה'[[לקוטי תורה]]' [[אמריקה|האמריקני]]''' (ב[[יידיש]] 'דער אמריקאנער לקוטי תורה'){{הערה|הרב [[סימון יעקבסון]] בראיון ל[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1272.}}. או: ארבעת חלקי 'ה[[שולחן ערוך]] החסידי'{{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]].}}.

===חלקים ה' - ט'===
השיחות שבחלקים אלו הן החוברות הראשונות שיצאו כ"לקוטי שיחות", ויועדו עבור הפצתן בקרב [[חסידי חב"ד]], ובקרב [[יהודים]] בכל רחבי העולם. לכן הסגנון של השיחות השתנה מקודמיהן, והן ערוכות כחידושים על פרשיות השבוע והמועדים. השיחות בדרך כלל פותחות בשאלות, ממשיכות בביאור ומסתיימות בהוראה ב[[עבודת השם]]. וכך נקבעה הצורה של השיחות גם בשאר כרכי הסדרה.

כמו כן, שיחות אלו יצאו לאור אחרי שהרבי החל לבאר מידי שבוע את [[פירוש רש"י]] על התורה בשיטתו המיוחדת, ולכן חלק גדול מהשיחות בכרכים אלו (ובכרכים הבאים) כוללות ביאורים אלו{{הערה|ראו [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=3 פתח דבר ללקוטי שיחות חלק ג'].}}. כמה משיחות בחלקים אלו כוללים שיחות עיוניות ב[[השכלה]] של [[תורת החסידות]], ובזכותן התפרסמו חידושיו של הרבי בסוגיות העמוקות ביותר.

בעבודת העריכה של השיחות התעסק הרב [[יואל כהן]] בסיוע הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]]{{הערה|במקביל לעבודתם המשותפת בעריכת [[ספר הערכים]]. ראו לקט [[יחידות|יחידויות]] של הרב ליפסקר בתוך [https://drive.google.com/file/d/1ZpTNIfkjxMIA10Hup-zKMcuqsitkhUTn/view?usp=drive_link 'התמים' גיליון מט].}}. הרבי הורה שכיוון שהשיחות מופיעות בדפוס, עליהן להיות כתובות בצורה בהירה{{הערה|ב[[יחידות]] לרב [[יואל כהן]] משנת [[תשכ"ז]], על פי [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1185&ArticleID=5119 רשימת הרב אברהם גרליצקי].}}.

===חלקים י' - ל"ט===
בשנים בהם יצאו שיחות אלו לאור, התרחבה [[הפצת המעיינות]] עוד ועוד, וממילא השתנה קצת סגנון השיחות, לסגנון של הציבור התורני, ובהמשך גם בצורה בשפה פשוטה עבור ציבור רחב יותר. שיחות אלו נערכו בידי ה[[וועד להפצת שיחות]], כשהעריכה מלווה בהנחיות מפורטות מ[[הרבי]], אפילו בנוגע למבנה, למשל: מה צריך להיות בגוף השיחה ומה בהערות השוליים. כמו כן הרבי הקפיד שהסגנון והניסוח יהיו מקצועיים ונוחים לקריאה, יחד עם דיוק מפליא בכל מילה ואות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/PLS-Teitzei.pdf ראו דוגמה משיחה שלמה עם הגהות הרבי].}}.

כל שיחה הוגהה על ידי הרבי בדרך כלל פעמיים, כאשר בפעם השניה סידרו את כל השיחה בטור אחד ארוך, ולפעמים בהגהה השניה שינה הרבי או הוסיף קטעים שלמים, כשפעמים רבות הוסיף הרבי בהגהה קטעים וענינים שלמים שלא נאמרו בשיחה מסיבות שונות{{הערה|עדות הרב שלום ג'ייקובסון. שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 22. ושם, שקטע שמודגש כולו הוא הוספה בכתב ידו של הרבי (יש חמישה כאלו בכל הלקוטי שיחות), וכן סימן שאלה בתוך סוגריים, הוא מהרבי. כשהרבי הגיה שיחות, לא נהג להסביר את ההגהות, בשונה מהגהת כתבות שונות שהוכנסו שהרבי הסביר בדרך כלל את סיבת ההגהה.}}.

בהוראת הרבי, הסגנון בשיחות המופיעות בחלקים ל - לט הותאם יותר עבור לומדי התורה שאינם רגילים לביטויים אפילו הפשוטים של עולם החסידות{{מקור}}.

===שפת הכתיבה===
בעקבות סיבות שונות, חלקים מהסדרה מופיעים בשפת ה[[אידיש]] וחלקים אחרים ב[[לשון הקודש]].

בשנים הראשונות אחרי ה[[שואה]], רוב קהל [[חסיד|חסידי חב"ד]] היו יוצאי ארצות [[אירופה]] ושפת הדיבור שלהם הייתה [[אידיש]]. זוהי גם שפת הדיבור של הרבי, ומובן שהשיחות נכתבו אף הן בשפה זו.

עם השנים גדל היישוב החב"די ב[[ארץ הקודש]], ואט אט, במיוחד אחרי התפתחות תנועת החזרה ב[[תשובה]], התהווה ציבור חסידים גדל והולך שלא הבין את לשונו של הרבי ונוצר צורך בשיחות בלשון הקודש.

בתחילת שנת [[תשל"ג]] הסכים הרבי להתחיל להגיה את הליקוטים בלשון הקודש. לשם כך נבחרו קבוצת אברכים שלמדו בכולל שעל ידי מזכירות הרבי ב[[קראון הייטס]]{{מקור}}.

בשנתיים הבאות יצאו לאור הליקוטים בלה"ק, אלו הן השיחות המרכיבות את כרכים י' - י"ד. במשך הזמן התברר שהאברכים שעסקו בהכנת השיחות אינם בקיאים די הצורך בלשון הקודש, והם לא עמדו בציפיות המקצועיות של הרבי. בתחילת שנת [[תשל"ה]] הודיע הרבי שסדר זה אינו יכול להמשך ופסק מהגהת השיחות למשך כשנה.

במשך השנה הבאה יצאו לאור חוברות "לקוטי שיחות - הנחה בלתי מוגה", ובהם בדרך כלל ליקוטים מעובדים מהשיחות של אותה שנה ([[תשל"ה]]). כמה מהם הוגהו על ידי הרבי אחר כך והודפסו בספרי הלקוטי שיחות{{הערה|והם הליקוטים לפ' בראשית, נח, בשלח ופקודי, וכן כמה בהוספות לכרכים י'-י"ד.}}, וחלקם עברו עריכה מחדש והוגהו והודפסו בשנים הבאות. רובם נערכו בלשון הקודש וחלקם באידיש.

בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי להגיה את השיחות באידיש (השיחות מחלקים ט"ו - כ"ט), ורק בשנת [[תשמ"ז]] חזר הרבי שוב להגיה את השיחות בלשון הקודש, עד [[דבר מלכות ויקהל|שבת פרשת ויקהל תשנ"ב]]. אלו הן השיחות המופיעות בכרכים ל' - ל"ט.

==מבנה הסדרה==
[[קובץ:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]
[[קובץ:לקוש כרך מ.png|250px|שמאל|ממוזער|200px|כרכי המילואים]]
סדרת ספרי ה'לקוטי שיחות' מסודרת לפי סדר פרשיות התורה והמועדים, ומורכבת מתשעה 'ספרים' (ספר = השלמת סדרה של שיחות על פרשיות כל התורה). הספר הראשון כמו הספר השני (מתוך התשעה), מחולקים כל אחד לשני כרכים, כך שכרך א' כולל שיחות על פרשות שלושת החומשים; "בראשית" "שמות" ו"ויקרא". וכרך ב' כולל שיחות על שני החומשים; "במדבר" ו"דברים". באותו האופן מסודרים גם כרכים ג' וד', שהם שני חלקים של ה'ספר' השני.

החל מה'ספר' השלישי, כל 'ספר' מתחלק לחמישה כרכים, בחלוקה מקבילה לחמשת חומשי התורה, כשכל כרך כולל [[שיחה|שיחות]] השייכות (רק) לאחד מחמשת חומשי התורה. נמצא אם כן, שבכל סדרת "לקוטי שיחות", ישנם תשעה 'ספרים' על חמשה חומשי תורה.

הסדרה מורכבת מ'לקוטים' שיצאו לאור במשך השנים (כל שבוע יצא 'ליקוט'), ולאחר כמה שנים כשהצטברו הליקוטים הם הודפסו יחד בתוך ספר ליקוטי שיחות לחומש מסויים, כשלכל פרשה מופיעות בספר בין שתים לחמש שיחות.

בנוסף לכך הודפסו בכרכים אלה "הוספות", והם ליקוטי מכתבים ושיחות{{הערה|וקטעי שיחות.}} בהם יש ביאורים, רמזים והוראות בעניני פרשיות השבוע והמועדים, מכל חלקי התורה, פעם בקיצור ופעם באריכות, ואפילו נלקטו אגרות ששלח הרבי לאנשים בתור תשובה בכרכים. ענין זה התחיל שנים רבות לפני תחילת ההוצאה לאור של סדרת [[אגרות קודש]]. בשנים אלו היה זה המקום היחיד בו פורסמו מכתביו של הרבי. המכתבים התקבלו מידי המקבלים, והיוו בסיס לסדרת האגרות.

לקראת הוצאה לאור של השיחות בספר, הגיה הרבי פעם נוספת את השיחות והמכתבים שבהוספות, והוסיף ותיקן בהם{{הערה|מסיבה זו כשיש שינוי בין המכתבים באגרות קודש למכתבים כפי שנדפסו בלקוטי שיחות, המהדורה הסופית והמדוייקת היא דווקא זו שנדפסה בלקוטי שיחות. הגהה זו היא הסיבה שאחרי [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], כאשר לא רואים את הרבי באופן זמני, התעכבה ההוצאה לאור של כרכים נוספים של לקוטי שיחות, כיון שהעורכים רצו להמתין להגהת הרבי על הספרים, עד שהתקבלה ההחלטה במשרדי ה[[וועד להפצת שיחות]] להוציא לאור את הספרים בכל זאת כפי שהם ללא הגהה.}}.

החל מחורף [[תשל"ח]] הרבי [[מוגה|הגיה]], לעיתים תכופות יותר, שיחות שלימות של התוועדויות משבתות וימים טובים. שיחות אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של לקוטי שיחות במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן (כאשר הגהת ההתוועדויות נהפכה לדבר קבוע, אותם החלו להדפיס בכרכים בפני עצמם, והיא הסדרה '''[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשמ"ז]] - [[תשנ"ב]]''' (שנים-עשר כרכים, בהוצאת ה[[וועד להפצת שיחות]]).

הסדרה מורכבת מ-41 כרכים (בנוסף ישנם שבעה ספרי 'מפתחות'){{הערה|חלק א' על כרכים א' - י', חלק ב' כרכים י"א - ט"ו, חלק ג' כרכים ט"ו - כ', חלק ד' כרכים כ"א - כ"ה, סט "מפתח ספרים ומאחז"ל כרכים א' - כ"ט" ב' חלקים (מפתח ענינים לכרכים כ"ה - ל"ט נדפס בסוף כל כרך), ספר "תוכן ומפתח".}}.

בשנת [[תשנ"ב]] יצא לאור כרך מיוחד בשם "לקוטי שיחות - ביאורים ב[[לקוטי לוי יצחק]] על [[אגרת התשובה]]". בהדפסה המחודשת הוא הודפס כחלק מכרך ל"ט בסדרה הכללית.

בשנים מאוחרות יותר, נדפסו סדרות ליקוטים מיוחדות — מתוך 39 כרכים אלו של הסדרה הכללית, כמו הסדרה "לקוטי שיחות מועדים", הכוללת אחד-עשר כרכים{{הערה|[[חנוכה]] (3 כרכים), [[פורים]] (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר.}}. וכמו סדרת "[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]", הכוללת חמשה כרכים{{הערה|וכרך הוספות.}}.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"א]]{{הערה|[https://chabad.info/special/648113/ חשיפה בלעדית: שני כרכים חדשים בסדרת לקוטי שיחות] {{אינפו}}}} יצא לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] שני כרכי מילואים - כרך מ', המכילים את שיחותיו המוגהות של הרבי שלא באו בדפוס{{הערה|כגון השיחות שהוגהו עבור בטאון '[[המאור]]' של הרב מאיר אמסעל, השיחה על משחק ה[[שחמט]] שהגיה הרבי עבור הספר 'ימי בראשית', 'קונטרס ענינה של תורת החסידות', ועוד.}}, הכרך הראשון מכיל שיחות שלמות, והכרך השני מכיל קטעי שיחות, המסודרות לפי סדר אמירתם{{הערה|[https://chabad.info/magazine/648264/ חברי הועד להפצת שיחות בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך החדש]{{אינפו|}}}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/648128/ שיחה בפרסום ראשון מהכרך החדש של לקוטי שיחות] {{אינפו}}}}{{הערה|[https://chabadshop.com/collections/המומלצים-שלנו/products/לקוטי-שיחות-חלק-מ-מילואים-2-כרכים הספר לקנייה באתר חב"ד שופ]}}.

בשנת [[תשפ"א]] הודפסה מהדורה מוקלדת מחדש של כרכים י'-י"ד{{הערה|מלבד ההוספות, והם יודפסו מחדש בהוצאות הבאות כחלק מפרוייקט ההקלדה מחדש של תורת הרבי.}} וכרכים ל' - ל"ט{{הערה|במהדורה שיצאה לאור בשם [[קה"ת]] [[ניו יורק]] בשנת [[תשע"ט]] הוקלדו מחדש כרכים א'-ד', ובהוצאת תשפ"א הוקלדו כרכים י'-י"ד, ול׳-ל״ט. בכרכים י׳-י״ד נוספו מפתחות. בהוצאת תשפ״ג הוקלדו כרכים ט״ו-י״ט, גם הם בהוספת מפתחות.}}.

==מימון ההוצאה לאור==
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב [[מאיר זאינץ]] מוסר לרבי כרך חדש בסדרה]]
מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי ה[[וועד להפצת שיחות]] בעבר ובהווה הם:
*הרב [[חיים אליעזר לפידות]] מארגנטינה.
*הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל שאף זכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
* מר זאב הורביץ מברזיל, שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך.

==חלוקתו על ידי הרבי==
הרבי חילק במספר הזדמנויות חלקים שונים שיצאו לאור מתוך הסדרה, בסמוך למועד הוצאתם לאור.
*כאשר הקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] יצאה בשליחות הרבי בשנת [[תשל"ו]] (בי"א שבט), חילק להם הרבי את חלק י"א שיצא באותה שעה ממכבש הדפוס.
*גם לקבוצה הבאה שנשלחה על ידי הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ז]], חילק הרבי לחברי הקבוצה את חלק י"ב.
*הדבר חזר ונשנה ב[[שושן פורים]] [[תשל"ח]] כאשר חברי הקבוצה השלישית נכנסו לרבי קודם הנסיעה וזכו לקבל את חלק י"ג כשהוא כרוך בכריכת עור.
*ב[[ל' שבט|א' דראש חודש אדר]] [[תש"מ]], חילק הרבי את חלק ט"ו ל{{ה|תלמידים השלוחים}} לישיבת חב"ד באוסטרליה.

==לימוד הלקוטי שיחות==
===סדר לקוטי שיחות===
סדר לקוטי שיחות הוא [[סדר]] רשות בישיבות חב"ד בו לומדים התמימים מידי לילה שיחה של הרבי על הפרשה. ה'סדר' נוסד על-ידי התמימים בישיבת 770 כמתנת יום הולדת לרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[שנת השבעים]] - תשל"א, בו הקדישו מדי ערב שבעים דקות לעיון ולימוד בשיחותיו של הרבי.

עם השנים הפך הסדר והתקבע, וכיום הוא מצוי בישיבות [[תומכי תמימים]] בעולם.

=== פרוייקט ליקוטי שיחות ===
[[קובץ:פרוייקט לקוטי שיחות.png|שמאל|ממוזער|200px|סמל 'פרוייקט לקוטי שיחות']]
{{הפניה לערך מורחב|פרוייקט לקוטי שיחות}}

פרוייקט לקוטי שיחות, הנו פרוייקט המיועד לכלל חסידי חב"ד, שנפתח לרגל 70 שנה לנשיאות הרבי מלך המשיח ב[[י' שבט]] [[תש"פ]], על-ידי כמה [[שלוחים]], ובמסגרתו לומדים אלפי חסידים ומקורבים מדי שבוע שתים או שלוש שיחות של [[הרבי]] מתוך סדרת לקוטי שיחות, לפי סדר מסויים, כאשר המטרה היא לגמור בתוך שמונה שנים את כל הסדרה.

==הוצאות שונות לסדרה==
[[קובץ:לקוטי שיחות המתורגם.JPG|ממוזער|שמאל|סדרת לקוטי שיחות מתורגמת לעברית בהוצאת [[מכון לוי יצחק]]]]
[[קובץ:לקוטי שיחות באנגלית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[לקוטי שיחות]] בתרגום לאנגלית]]
[[קובץ:אוצר לקוטי שיחות6.jpg|שמאל|ממוזער|200px|'''אוצר ליקוטי שיחות''']]
* '''ב[[עברית]]''' - בשנת [[תשל"ד]] הוקם ב[[ארץ ישראל|ישראל]] [[מכון לוי יצחק]] כאשר הפרויקט המרכזי שלהם הוא תרגום הסדרה לעברית. בשנת [[תשע"ד]] השלים המכון את הוצאת כרך כ"ט, ובכך הושלמה הסדרה (אלא שלא הודפסו השיחות באידיש שנדפסו בהוספות). בנוסף לכך, בשנים [[תש"ל]]-[[תשל"א]] תורגמו השיחות של כרכים א' - ד' והודפסו בב' כרכים בכריכה רכה כאשר בכל כרך שיחה א' לכל פרשה .

וכן בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ו]] הדפיסו ועד להפצת שיחות תרגומים ללה"ק (ולא לעברית מדוברת כמו ההוצאה שתחת מכון לוי יצחק) של רוב השיחות מכרכים כ"ה - כ"ט, וחלק מכרכים ו' - ז'בכריכה רכה כאשר לכל פרשה שיחה א' , בשנת תשנ"ו הופסקה עריכה זו.
* כחלק מ[[פרוייקט לקוטי שיחות]] יוצא מדי שבוע תרגום מדוייק וחדיש לשיחות הנלמדות באותו שבוע כולל מספר עמודים תואם ללקוטי שיחות באידיש.
* '''ב[[אנגלית]]''' - תרגום הסדרה לאנגלית נעשה על ידי 'ועד להפצת שיחות' - חלקים 1–5 הכוללים את כרכים א' - ב' תורגמו ע"י הרב [[עמנואל שחט]], וחלקים 6–10 הכוללים את כרכים ג'- ד' תורגמו ע"י הרב [[אליהו תגר]]. משום מה, תרגום הסדרה הופסק. בנוסף לזה, יצא לאור ע"י [[ועד שיחות באנגלית]] "selections from likkutei sichos", והוא כולל ג' שיחות לשבוע מתוך הסדרה.
* '''ליקוטי שיחות פרשיות''' - בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ה[[וועד להפצת שיחות]] מהדורה של "ליקוטי שיחות פרשיות", המרכזת את כל השיחות של אותה פרשה לכרך אחד. במהדורה זו הוסיפו לכל כרך גם את השיחות שהודפסו בסדרת [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]]. בשנת [[תשע"א]] יצא סט זה במהדורת כיס.
*'''[[אוצר לקוטי שיחות]]''' - בשנת תשע"א החלה לצאת סדרת ספרים נוספת המאגדת את השיחות - בתרגום לעברית, לפי נושאים בצירוף פתיחים וסיכומים. הסדרה יצאה על ידי [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] תחת הוצאת [[מעיינותיך]] ונקראה 'אוצר לקוטי שיחות'. בין עורכי הסדרה נמנים הרבנים [[שניאור זלמן הכט]] ו[[אלי וולף]]. הסדרה מתייחדת בתרגום חדיש ומדוייק ומחולקת לשלושה נושאים, פשוטו של מקרא, חסידות בפרשה וסוגיה בפרשה כשכל כרך מקיף את שלושתם. בנוסף לכרכים על-פי סדר הפרשיות והמועדים, ישנם כרכים על נושאים מיוחדים, כמו 'אוצר לקוטי שיחות לשיטתייהו' - ליקוט שיחות העוסקות במחלוקות [[תנאים]] ו[[אמוראים]], וכן 'אוצר ליקוטי שיחות כלל ישראל' - מבחר שיחות על ייחודם של [[עם ישראל]], 'אוצר לקוטי שיחות תשובה' הכולל את השיחות בחלק ל"ט על אגרת התשובה, ועוד. הסדרה יצאה גם בפורמט קטן.
*'''ליקוטי שיחות גאולה ומשיח''' - בשנת תשס"ב יצא לאור סדרה המאגדת בתוכה כ3 שיחות בכל פרשה על גאולה ומשיח. הסדרה יוצאת לאור על ידי [[וועד להפצת שיחות]], וכוללת 6 כרכים{{הערה|5 פרשיות וספר הוספה}}.

===ליקוטים ערוכים של רעיונות מתוך הסדרה===
*'''[[ביאורים לפירש"י על התורה]]'''
*'''[[ביאורים לפרקי אבות]]'''
*'''[[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]'''
*'''[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]'''
*ועוד.

==ראו גם==
* [[מוגה]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
* [[לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח]]
* [[אוצר לקוטי שיחות]]
* [[פרוייקט לקוטי שיחות]]
* [[תורת מנחם - התוועדויות]]
* [[דברי משיח]]

==לקריאה נוספת==
* [[ועד חיילי בית דוד]], '''כך יוצאים לאור שיחותיו של הרבי מלך המשיח''', בתוך "[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]", תשרי [[תשע"א]], ע' 19
*הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7241&CategoryID=1444 שלבים בהפצת תורתו של הרבי]'''
*הרב [[אליהו מאיר אליטוב]], '''משנתו של הרבי מליובאוויטש''' - ספר הסוקר את דרך לימודו של הרבי בלקוטי שיחות, [[תשע"ב]].
*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''חיי רבי''' - שבועון כפר חב"ד גליונות 1737, 1738, 1739, 1740, 1846.{{שבועון כפר חב"ד}}

==קישורים חיצוניים==
;כרכי ה'לקוטי שיחות'
* לצפייה והורדה לפי חלקים: [https://chabadpedia.co.il/images/9/9d/לקוטי_שיחות_כרך_א'.pdf כרך א'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1a/לקוטי_שיחות_כרך_ב'.pdf כרך ב'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/7/76/לקוטי_שיחות_כרך_ג'.pdf כרך ג'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/ac/לקוטי_שיחות_כרך_ד'.pdf כרך ד'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/לקוטי_שיחות_כרך_ה'.pdf כרך ה'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/94/לקוטי_שיחות_כרך_ו'.pdf כרך ו'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/לקוטי_שיחות_כרך_ז'.pdf כרך ז'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0e/לקוטי_שיחות_כרך_ח'.pdf כרך ח'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/4/45/לקוטי_שיחות_כרך_ט'.pdf כרך ט'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/86/לקוטי_שיחות_כרך_י'.pdf כרך י'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/לקוטי_שיחות_כרך_י%22א.pdf כרך י"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ב.pdf כרך י"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d6/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ג.pdf כרך י"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d5/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ד.pdf כרך י"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ו.pdf כרך ט"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/93/לקוטי_שיחות_כרך_ט%22ז.pdf כרך ט"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/81/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ז.pdf כרך י"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ח.pdf כרך י"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_כרך_י%22ט.pdf כרך י"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/08/לקוטי_שיחות_כרך_כ'.pdf כרך כ'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22א.pdf כרך כ"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/5d/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ב.pdf כרך כ"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/df/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ג.pdf כרך כ"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/1c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ד.pdf כרך כ"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/1/11/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ה.pdf כרך כ"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ו.pdf כרך כ"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/6/62/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ז.pdf כרך כ"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3c/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ח.pdf כרך כ"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/לקוטי_שיחות_כרך_כ%22ט.pdf כרך כ"ט] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/9/9c/לקוטי_שיחות_כרך_ל'.pdf כרך ל'] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b3/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22א.pdf כרך ל"א] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0a/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ב.pdf כרך ל"ב] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/03/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ג.pdf כרך ל"ג] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/c/c0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ד.pdf כרך ל"ד] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/d9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ה.pdf כרך ל"ה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/5/58/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ו.pdf כרך ל"ו] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/a9/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ז.pdf כרך ל"ז] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/2/28/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ח.pdf כרך ל"ח] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/b/b0/לקוטי_שיחות_כרך_ל%22ט.pdf כרך ט"ל]
* [https://drive.google.com/drive/folders/18ZT9YZtpBslNz_Ooo1AW1jK7bNEcigzu?usp=sharing כל ספרי ה'לקוטי שיחות' בתוך תיקיית דרייב מסודרת] - לצפייה והורדה (למעט כרכי מ')
* [https://chabadlibrary.org/books/1300000000 חלק מספרי ה'לקוטי שיחות' בפורמט טקסט] {{ספרייה}}
* [https://www.sichos.net/home תוכן הענינים - לקוטי שיחות] - תוכן הענינים מפורט וקיצור על ספרי לקוטי שיחות (ועוד ספרי חסידות)

;על הסדרה
* [[זושא וולף]], [https://col.org.il/news/121190 סקירה היסטורית על ההוצאה לאור של הלקוטי שיחות - פרק א'] {{*}} [https://col.org.il/news/121323 פרק ב'] {{*}} [https://col.org.il/news/121405 פרק ג'] {{*}} [https://col.org.il/news/121530 פרק ד'] - {{וידאו}}{{COL}}
* [https://col.org.il/news/136151 כך תורתו של הרבי יצאה לאור • ראיון וידיאו עם חברי ועד להפצת שיחות] לחברת [[JEM]] {{וידאו}}{{COL}}
* [https://chabad.info/magazine/648264/ חברי ה'ועד להפצת שיחות' בראיון חגיגי לרגל הוצאת הכרך המילואים (כרך מ') החדש] {{אינפו}}
* [https://chabad.info/seven-seventy/648198/ הכרכים החדשים של ה'לקוטי שיחות' התקבלו בשמחה ובהתרגשות] {{אינפו}}

;שונות
*[https://toratchabad.com/גדולי-ישראל-על-הלקוטי-שיחות מדברי גדולי ישראל על ה'לקוטי שיחות'], בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
* [https://chabad.info/magazine/746146/ הגביר מאחורי הדפסת 1,200,000 ספרי הרבי] {{אינפו}}
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/1qqTV39GigHKT5cR-hwBg7ChTjqZnBvDsjlUTvFbzcxg/edit לוח מעקב בלימוד לקוטי שיחות] להסבר [https://chabad.info/beis-medrash/1180292/ כאן]

{{במחיצת הרבי}}
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מובחר}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי רבותינו בתורת הנגלה]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[en:Likkutei Sichos]]

מענה לשון

2025-09-19T14:33:31Z

שניאור א.:

{{מיזמים|חב"דטקסט=מענה לשון}}
'''מענה לשון''' היא חוברת בה נדפס הסדר שהנהיג [[אדמו"ר האמצעי]] לומר על [[אוהל אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]]. על-פי הוראת [[הרבי]] נוהגים [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[יהודי]]ם אחרים לומר נוסח זה על [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהלי הצדיקים]].

==נוסח==
החוברת נפתחת בתפילה שצריך על פי [[הלכה]] לומר בבית החיים, ממשיכה בברכת 'מחיה מתים' מתפילת שמונה עשרה, ותפילה נוספת מיוחדת.

לאחר מכן תפילה שאומרים בעת הדלקת הנר, [[מזמור תהלים]], תפילה הפותחת במילים "שלום עליכם [[אדוננו מורנו ורבינו]], עליכם השלום", סדרה של פרקי [[תהלים]] וקטעי [[זהר]], [[אנא בכח]] ו[[ברייתא]]. במהלך אמירת המענה לשון מקריאים גם [[פ"נ]].

בחלק ה[[זוהר]]{{הערה|ח"ג דף ע' עמוד ב.}} שבמענה לשון נכתב שלא רק הנשמה של היהודי קדושה אלא גם הגוף שלו קדוש{{הערה|וראה שיחת ערב פסח תש"נ, דברי משיח תש"נ ח"ג עמוד 168.}}.

==מהדורות==
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוציא חוברת זו ב[[וילנא]] בשנת [[תער"ב]] על מנת לאמרה על אוהל [[אדמו"ר הזקן]].

בכ"ה [[אדר]] [[שי"ת]] הוציא [[הרבי]], במסגרת '[[אוצר החסידים]]' את החוברת בהוצאה מחודשת, על-מנת לאמרה על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ביום ראשון י"ח שבט, כאשר עלה הרבי למקום קבורתו של אדמו"ר הריי"צ כפי המנהג לעלות בסיום השבעה, אמר הרבי שהיות ואין בדפוס את החוברת מענה לשון, הוא יאמר את קטעי הזוהר והבחורים ואנ"ש יגידו את קטעי התהלים, ואכן אנ"ש אמרו תהלים מתוך הספר, בעוד הרבי אמר את קטעי הזוהר שבמענה לשון בעל פה (עדות הרב [[יהודה לייב דובוב]]).}}.

במהלך השנים יצאו מהדורות רבות של מענה לשון, חלקם עם תרגום לשפות שונות.

בשנת [[תשפ"ג]] הוציאה [[הוצאת ספרים קה"ת]] את החוברת בהוצאה חדשה.

== קישורים חיצונים ==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1gN127xCXM3GGxYgM7OZ6l3aVQtmYjbRh/view?pli=1 קובץ מענה לשון - נוסח חב"ד]''' {{PDF}} {{אינפו}}
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

מענה לשון

2025-09-19T14:32:50Z

שניאור א.:

'''מענה לשון''' היא חוברת בה נדפס הסדר שהנהיג [[אדמו"ר האמצעי]] לומר על [[אוהל אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]]. על-פי הוראת [[הרבי]] נוהגים [[חסיד]]י [[חב"ד]] ו[[יהודי]]ם אחרים לומר נוסח זה על [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהלי הצדיקים]].

==נוסח==
החוברת נפתחת בתפילה שצריך על פי [[הלכה]] לומר בבית החיים, ממשיכה בברכת 'מחיה מתים' מתפילת שמונה עשרה, ותפילה נוספת מיוחדת.

לאחר מכן תפילה שאומרים בעת הדלקת הנר, [[מזמור תהלים]], תפילה הפותחת במילים "שלום עליכם [[אדוננו מורנו ורבינו]], עליכם השלום", סדרה של פרקי [[תהלים]] וקטעי [[זהר]], [[אנא בכח]] ו[[ברייתא]]. במהלך אמירת המענה לשון מקריאים גם [[פ"נ]].

בחלק ה[[זוהר]]{{הערה|ח"ג דף ע' עמוד ב.}} שבמענה לשון נכתב שלא רק הנשמה של היהודי קדושה אלא גם הגוף שלו קדוש{{הערה|וראה שיחת ערב פסח תש"נ, דברי משיח תש"נ ח"ג עמוד 168.}}.

==מהדורות==
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוציא חוברת זו ב[[וילנא]] בשנת [[תער"ב]] על מנת לאמרה על אוהל [[אדמו"ר הזקן]].

בכ"ה [[אדר]] [[שי"ת]] הוציא [[הרבי]], במסגרת '[[אוצר החסידים]]' את החוברת בהוצאה מחודשת, על-מנת לאמרה על [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ביום ראשון י"ח שבט, כאשר עלה הרבי למקום קבורתו של אדמו"ר הריי"צ כפי המנהג לעלות בסיום השבעה, אמר הרבי שהיות ואין בדפוס את החוברת מענה לשון, הוא יאמר את קטעי הזוהר והבחורים ואנ"ש יגידו את קטעי התהלים, ואכן אנ"ש אמרו תהלים מתוך הספר, בעוד הרבי אמר את קטעי הזוהר שבמענה לשון בעל פה (עדות הרב [[יהודה לייב דובוב]]).}}.

במהלך השנים יצאו מהדורות רבות של מענה לשון, חלקם עם תרגום לשפות שונות.

בשנת [[תשפ"ג]] הוציאה [[הוצאת ספרים קה"ת]] את החוברת בהוצאה חדשה.

== קישורים חיצונים ==
* '''[https://drive.google.com/file/d/1gN127xCXM3GGxYgM7OZ6l3aVQtmYjbRh/view?pli=1 קובץ מענה לשון - נוסח חב"ד]''' {{PDF}} {{אינפו}}
{{מיזמים|חב"דטקסט=מענה לשון}}
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

חב"דטקסט

2025-09-15T21:06:11Z

שניאור א.:

[[קובץ:חבדטקסט.png|שמאל|200px]]
'''חב"דטקסט''' הוא מיזם של מאגר טקסטים הקשורים לחסידות חב"ד.

==היסטוריה==
הוקם ב[[י"ד בסיוון]] [[תשפ"ד]] (20/06/2024).

מטרת האתר היא להנגיש טקסטים של חסידות חב"ד.

הטקסטים ניתנים לשימוש חופשי על פי רישיון GNU.

נכון ל[[אלול]] [[תשפ"ה]] האתר מכיל כ־170 ספרים, בהם כ־1,185 יחידות טקסט. ורשומים בו כ־50 עורכים.

==במיזמי חב"דמדיה==
חב"דמדיה מנחה את העורכים ב[[חב"דפדיה]] ו[[חב"דציטוט]] לציין דווקא לספרים הנמצאים כבר בחב"דטקסט, באמצעות [[תבנית:מיזמים]].

==ראו גם==
* [[חב"דציטוט]]
* [[חב"דפדיה האנגלית]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר חב"דטקסט]

{{קצרמר|הפצת המעיינות}}
[[קטגוריה:אתרים להפצת חסידות]]

קונטרס עץ החיים

2025-08-24T22:23:41Z

שניאור א.: /* קישורים חיצוניים */

{{מפנה|קונטרס עץ החיים|עץ חיים (פירושונים)}}
[[קובץ:קונטרס עץ החיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקונטרס]]
'''קונטרס עץ החיים''' הינו קונטרס הדרכה שנכתב על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] עבור תלמידי ישיבת "[[תומכי תמימים ליובאוויטש]]" בשנת [[תרס"ד]], ובו ביאר את מטרותיה של הישיבה ואת הדרך הראויה לתלמידי הישיבה בלימוד [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות|החסידות]].

==הוצאתו לאור==
===הרקע לכתיבתו===
לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש היה שם טוב בעולם הישיבות ורבים ביקשו להתקבל אליה. היו רבים מישיבות [[ליטא]] שרצו להתקבל לישיבה בעקבות רמת לימוד הנגלה הגבוהה, אך כיון שלא יכלו לעמוד בדרישות של לימוד החסידות ויראת שמים, עזבו את הישיבה מבלי להתקבל. עם זאת, בשנת [[תרס"ג]] נוצרה קבוצת תלמידים שהצליחה לעמוד בדרישות ולהתקבל, ואכן השקיעו בלימוד החסידות, אלא שעם הזמן החלו להתרשל בכך.

לאחר ש[[הרבי הריי"צ]], ששימש כמנהל הפועל של הישיבה, הרצה לאביו [[הרבי הרש"ב]] - נשיא הישיבה - על מצבם של תלמידים אלו, החליט הרבי הרש"ב לכתוב קונטרס מפורט אודות הצורך בלימוד החסידות, כתנאי הכרחי ללימוד הנגלה כדרוש, וממילא כתנאי הכרחי ללימוד בישיבה{{הערה|שם=אגק ח|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&st=&pgnum=553&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח', אגרת ב'קצח].}}.

===השפעתו===
הקונטרס יצא לאור בשם "עץ החיים", ועם הופעתו הפך למורה הדרך של ישיבת תומכי תמימים, מאז ועד היום. בעקבות השפעת הקונטרס הצליחה הישיבה להתעלות במיוחד בשנים אלו.

כעבור שנתיים, בשנת [[תרס"ז]] בעקבות הפצת הקונטרס גם בישיבות ליטא - התחוללה סערה מהדברים החריפים שנאמרו בו על ההכרח בלימוד החסידות, ועל כך שלימוד הנגלה ללא חסידות פוגם ביראת שמים ומביא לתוצאות חמורות.

כמה מראשי הישיבות בליטא התכנסו לאסיפות בנדון, בינהם היו קיצוניים שרצו לצאת במחאה נגד הקונטרס, אך המתונים שלחו שלוחים בנושא לגדולי אותו הדור - [[החפץ חיים]], ורבי [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]]. החפץ חיים סירב לצאת כנגד הקונטרס, והעיד על הכירותו האישית עם הרבי הרש"ב ועל ידיעותיו אודות רמת הלימוד והיראת שמים בתומכי תמימים. רבי חיים עוזר ביקש לראות את הקונטרס, ואחר קריאתו הודה על קבלת הקונטרס שכל דבריו אמת וצדק, והסביר שהרבי אינו יוצא כנגד ישיבה ספציפית אלא כנגד תופעה, שודאי דורשת תיקון.

כעבור שנים - בשנת [[תש"ה]] - כאשר נשמעו טענות על שיטת תומכי תמימים, כתב הרבי הריי"צ אגרת לרבי [[יוסף דב סולובייצ'יק]] בה גולל את סיפור אותה פרשיה{{הערה|שם=אגק ח}}.

==תוכן הקונטרס==
===חלק ראשון: ההכרח בלימוד החסידות===
חלקו הראשון של הקונטרס (בפרקים א-כא) עוסק בהרחבה בביאור עניינים יסודיים מתורת החסידות, שלפיהם מובן ההכרח בלימוד פנימיות התורה.

הקונטרס פותח בהקדמה רחבה אודות בריאת העולם באופן של [[חומר וצורה]], וממשיך בהסבר רחב כי [[תורת הנגלה]] היא [[גוף]] התורה, ואילו פנימיות התורה היא נשמת התורה. לא זו בלבד שלימוד [[נגלה]] בלי פנימיות התורה הוא כגוף בלא נשמה, אלא שהלומד נגלות התורה מבלי פנימיות התורה אף אינו עומד על דרך האמת בנגלות התורה, כיון שהלימוד הוא בלי חיות ונשמה, ובסופו של דבר, מכיון שנגלות התורה עוסקים בענינים גשמיים, הוא עלול להמשך אחרי החיצוניות שבלימוד, ולעסוק רק בענינים גשמיים - דהיינו שהלימוד יהיה להתייהר, אשר לימוד כזה, לפי דבריו הק' של רבי [[חיים ויטאל]] הולך ל[[קליפות]].

===חלק שני: הדרכה מעשית===
בהמשך להסבר שבחלק הראשון, מופיעה בחלק השני של הקונטרס (בפרקים כב-לג) הדרכה מעשית לתלמידי תומכי תמימים, לאור מטרותיה הייחודיות של הישיבה - ומפורט בו סדר הלימוד בנגלה ובחסידות בישיבה. כמו כן מודגש ששמירת הסדר היא תנאי להנות מהגשמיות שהישיבה מספקת (אוכל, ושינה).

סדרי הישיבה כוללים 12 שעות לימוד ביממה (בזמנו, היום זה כבר השתנה ל-9 שעות, עקב ירידת הדורות). שני שליש מלימודו צריכים להיות בנגלה של התורה, ושליש בלימוד פנימיות התורה.

הרבי הרש"ב מאריך לבאר את אופן הלימוד בנגלה למתחילים (פשט גמרא רש"י, ואז חזרה בעל פה השקלא וטריא, אחר כך פשט תוספות ובירור במה חולק על רש"י, ומסקנת הסוגיא, וכולי) ולמתקדמים ("למי שדעתו רחבה" מציע הרבי 4 אופני לימוד מתקדמים יותר), אך בעיקר הוא מדגיש (כפי שגם הזהיר השל"ה) להזהר מאוד מלימוד שמטרתו לחדש חידושים.

לגבי השליש מהיום בו לומדים חסידות מפרט הרבי הרש"ב שני זמן עיקריים המתאימים לכך:

הזמן הראשון המומלץ לפנימיות התורה - כמו שאכן נקבע בישיבות חב"ד בעקבות קונטרס זה - הוא לפני התפילה, לימוד אישי ולא על ידי שיעור בלבד, אך באופן שכל הקהל עוסק יחדיו ב[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], ובאופן שלומדים לכל הפחות שני שעות לפני התפילה (בזמננו, זה ירד לשעה וחצי). הטעם הוא מפני שלפני התפילה מאיר אור גבוה מאוד הנקרא "לובן" של [[אברהם]] אבינו, המסייע להבנת פנימיות התורה, וזהו זמן מסוגל לכך.

הזמן השני ללימוד [[דא"ח]] צריך להיות בשעות הערב, גם כן שעתיים לכל הפחות, ומי שאינו יכול מפני שהולך לישון מוקדם, עליו להרבות תמורת זה בלימוד בשעות הבוקר, בכדי שסך הכל ילמד לכל הפחות 4 שעות ביום לימוד דא"ח (זאת מלבד השיעור הקבוע ב[[תניא]]). הסיבה לזמן השני הינה, (לא סגולת הזמן, אלא) הצורך והנחיצות ללמוד פנימיות התורה בזמן החושך, ולפני השינה.

בסוף הקונטרס מעורר הרבי על [[עבודת התפילה]], ונותן הוראה למעשה: ללמוד (על כל פנים בהעברה) את [[קונטרס התפילה]] ולסיימו כל ב' או ג' חודשים (דהיינו 4 עד 6 פעמים בשנה).

==חלוקתו על ידי הרבי==
לכבוד יום הולדתו של הרבי הרש"ב, ב-[[כ' חשון]] [[תנש"א]], חילק הרבי קונטרס זה כשאליו מצורפים שני דולרים לצדקה. החלוקה התקיימה לאחר תפילת ערבית, כאשר הרבי ירד מהמדרגות ועמד על-יד שולחן גבוה ומרופד.

מלאכת הדפסת הקונטרס נעשתה בניו-ג'רסי, והמשאית הראשונה שהכילה בארגזים רק את מחצית הקונטרסים הגיעה בדיוק עם סיום תפילת ערבית. המשאית השניה איחרה יותר, ובאמצע החלוקה נגמרו הקונטרסים. הרבי פנה אל המזכיר, הרב גרונר, ואמר לו דבר מה - ולפתע הודיעו שהמשאית הגיעה... מכיוון שהיה צריך לפרוק את המשאית ולהוציא את הארגזים, המתין הרבי בעוד שידיו הק' על השולחן, והביט שמאלה לעבר החלון שממנו הביאו פנימה את הארגזים. הקהל כולו התבונן גם-כן בציפייה לעבר החלון, ואז נוצר לפתע מחזה מיוחד - רגע של דממה מוחלטת! לבסוף, כעבור דקה, הוכנס הארגז הראשון והחלוקה נמשכה כרגיל.

החלוקה ארכה כשעתיים ושלושת רבעי השעה, והסתיימה בשעה 9:03. בחלוקה עברו למעלה מ-6,000 אנשים, נשים וטף{{הערה|[[דברי משיח]] [[תנש"א]] ח"א ע' 448-9.}}.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שהתקיימה ב[[שבת]] שלאחר מכן, [[פרשת חיי שרה]], הסביר הרבי{{הערה|[[דברי משיח]] [[תנש"א]] ח"א ע' 254 ואילך.}} שחלוקת הקונטרס היא בשביל שילמדו בו באופן של "תלמוד המביא לידי מעשה"{{הערה|[[קידושין]] מ, ב.}}.

== הוצאות הקונטרס ==
* הוצאה ראשונה - ברוקלין, [[תש"ו]].
* הוצאה שניה - ברוקלין, [[תשט"ז]].
* הוצאה שלישית - [[כפר חב"ד]], [[תשל"ג]].
* הוצאה רביעית - כפר חב"ד, [[תשל"ו]].
* הוצאה חמישית - [[כפר חב"ד]], [[תשל"ח]].
* הוצאה ששית - ברוקלין, תנש"א (חולק ע"י [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א]]).
* הוצאה שביעית - [[כפר חב"ד]], [[תנש"א]].
* הוצאה שמינית - ברוקלין, [[תשע"ד]].
* הוצאה תשיעית - ברוקלין, [[תשפ"ה]].

==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|חב"דטקסט=קונטרס עץ החיים}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/5/58/עץ_החיים.pdf הקונטרס כפי שחולק על ידי הרבי לצפיה והורדה] {{PDF}}
* אברהם ויינשטוק, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=72505 לומדות וחסידות]''', בתוך מוסף 'שטייגען' של עיתון [[המבשר]] לרגל [[חג השבועות]] [[תשע"ד]] {{שטורעם}}
* '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3840616 חלוקת קונטרס עץ החיים]''', בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*אליהו קירשנבאום, '''[https://toratchabad.com/קונטרס-עץ-החיים סקירה על קונטרס עץ החיים]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
*'''[https://col.org.il/news/134356 סיפורם של חמשה קונטרסים]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/134382 המשאית של הדפוס איחרה, הרבי עמד והמתין • צפו]''' {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_93.html הרבי קובע בשנת תשנ"א: בדור הגאולה דרישות קונטרס 'עץ החיים' תקפות ביתר שאת]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{במחיצת הרבי}}
{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חלוקות מיד הרבי]]
[[קטגוריה:קונטרסים|ע]]

הכתב והמכתב

2025-08-24T21:50:30Z

שניאור א.:

[[קובץ:הכתב והמכתב.jpg|ממוזער|200px|כריכת הקונטרס 'הכתב והמכתב', דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] בשלילת [[התנועה הציונית|הציונות]] (הדפסה מחודשת משנת תש"ל)]]
'''הכתב והמכתב''' הינו קונטרס המכיל את דעתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ביחס ל[[ציונות]]. קונטרס זה היה החוברת החב"דית הראשונה שהודפסה על ידי חסידי חב"ד בארצות הברית.

==רקע==
בשנת [[תר"ס]] פרסם [[אדמו"ר הרש"ב]] את דעתו הנחרצת בשלילת ההצטרפות ל[[ציונות|התנועה הציונית]]. מכתב זה עורר רעש גדול, ובעת מסעו של אדמו"ר הרש"ב בשנת [[תרס"ג]] להשתטח על ציוני [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממעזריטש]] [[רבי אברהם המלאך]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]], עבר דרך [[ניעז'ין]] שם פגש אותו ב[[א' שבט]] הרב החב"די [[שלמה אהרון אהרנסון]] במעונה של הרבנית חנה חיעשע, אלמנתו של [[המהרי"ן מניעז'ין]].

הרב אהרונסון ניסה לשכנע את אדמו"ר הרש"ב להסיר את התנגדותו לתנועה הציונית, ובפיו היו מספר טענות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31622_342.pdf אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד רצ].}}:
*עצם הדחיה של הציונים בשתי ידיים עלולה להרחיק אותם עוד יותר מעדת ישראל.
*יש כאלו שבזכות התנועה הציונית החלו להתגאות בהיותם יהודים.
*אם אין לנו כח לנצח את התנועה הציונית, מה התועלת להילחם בהם.

אדמו"ר הרש"ב השיב לו על טענותיו בטוב טעם{{הערה|הרבי סיים את דבריו באומרו "בהתנגדותנו לציונות אנו מהווים טורמאז (מעצור) נגד הרוח החדשה המשתלטת על הדור", אך למרבה הצער הרב אהרונסון לא קיבל את דברי הרבי והשיב שמעצור הוא ודאי דבר גדול אבל לנסוע נוסעים במוטור ולא במעצור. עיתון דבר כ' תמוז תש"ה. ובנוסחה אחרת: "רכבת בלי מעצור היא בעיה, אבל מעצור בלי רכבת אינו כלום".}}, ולאחר החזרה ל[[ליובאוויטש]] העלה בנו של הרבי, [[אדמו"ר הריי"צ]] את הדברים על גבי הכתב{{הערה|המכתב נדפס באגרות קודש שצויין בהערה הקודמת, ומתפרס על פני תשעה עמודים.}}.

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] התפשטה [[הציונות|תנועת הציונות]] בכל רחבי העולם היהודי וסחפה אחריה צעירים רבים, דבר שהתעצם שבעתיים עם פרסום תמיכת ממשלת בריטניה בשאיפות התנועה הציונית במסמך שנודע בשם 'הצהרת בלפור'.

על פי רוב ההצטרפות לתנועות הציוניות השונות בקרב הצעירים הגיע יחד עם פריקת עול תורה ומצוות, היו גם יהודים יראי שמים רבים שראו בשיבת ציון ובהרמת קרנה של תנועה פוליטית ציונית התממשות של רצון השם, והביעו תמיכה ברעיון הציוני.

בשל כך, בשנת [[תרע"ז]] החליטו חסידי חב"ד שבארצות הברית להדפיס קונטרס עם דברי אדמו"ר הרש"ב בשלילת ההצטרפות לתנועה הציונית, וכללו בו את רשימתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כפי שסיכם את תוכן השיחה בין אביו והרב אהרונסון{{הערה|רשימה זו נדפסה באגרות קודש לעיל, וכן בקיצורי עריכה ובשינויים שונים במבוא ל[[קונטרס ומעין]] ובספר התולדות עמוד 296.}}, וצירפו לו מכתבים לחיזוק החינוך לתורה ויראת שמים.

בשונה מהנוסח שמופיע באגרות קודש, באגרת כפי שמופיעה בקונטרס 'הכתב והמכתב' מופיעים התשובות לשאול בגוף ראשון ("ועל זה השיבותי לו..."), ובסופו מופיע קטע נוסף: "ועוד זאת הנני להעיר כי החובה על אנ"ש חסידי עליון... לבוא בחברת הציונים ואם יש באפשר גם לקחת חלק באסיפותיהם להתנהג להטות מדרך אוילים את ההמון...".

לצד האגרת המכילה את מענה הרבי לרב אהרונסון, נדפס בקונטרס גם מכתבו של הרבי לרב מהר"י צ'ערטקוב מחרסון מיו"ד תמוז תרנ"ט{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31622_258.pdf אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א' עמוד רו].}}, שאין להצטרף לתנועה הציונית כיון שאיננו רשאים לדחוק את הקץ, היות ואנו מאמינים שגאולתנו תבוא על ידי הקב"ה ולא בכוחנו, ובוודאי שלא יתכן שהגאולה תבוא על ידי פורקי עול, וכאשר אנשים יראי שמים משתתפים עמהם - גורם הדבר רק לנזק ומהווה כביכול הכשר לפעולותיהם.

קונטרס זה שנדפס בניו יורק בשנת [[תרע"ז]], הינו הכותר הראשון שנדפס על ידי חסידי חב"ד בארצות הברית, והוא הופץ בעשרות אלפי עותקים בכל רחבי הקהילות היהודיות{{הערה|א"א פרידמן, ספר הזכרונות, תל אביב תרפ"ו, עמוד 262.}}.

==תשובותיו של אדמו"ר הרש"ב==
*על הטענה שאין לדחותם אותם בשתי ידיים כדי שלא להרחיקם לגמרי, השיב הרבי שדברי חז"ל על גיחזי שלא היה צריך לדחות אותו, היה רק קודם שנתגלה קלונו ברבים, אך לאחר שכבר התפרסמה שיטת הציונות וכוונתה, מוכרחים לצאת נגד שיטתם בתוקף שלא יסחפו אחריהם אנשים נוספים.
*על הטענה שכעת יש יהודים שמתגאים ביהדותם בזכות התנועה הציונית, השיב הרבי שאין ממש בהתקרבות זו היות והדבר לא מוסיף אצלם בשמירת תורה ומצוות ואדרבה, מרחיק אותם מאמונה בה'{{הערה|המענה על טענה זו מובא באריכות, והוא מתפרסם על רוב המכתב.}}.
על הטענה שלא כדאי להילחם היות ואין בכוחנו לנצח, השיב הרבי שיש יהודים רבים יראי שמים שנוהים אחרי התנועה הציונית מבלי לדעת את כוונתם הרעה, וכאשר הרבנים יצאו נגד התנועה בתוקף, הם ימנעו את עצמם מהשתתפות בתנועה זו.

== קישורים חיצוניים ==
* {{מיזמים|חב"דטקסט=קונטרס הכתב והמכתב}}

{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ציונות]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

שלום הורביץ

2025-08-21T08:30:02Z

שניאור א.:

[[קובץ:שלום הורביץ.jpg|ממוזער|הרב הורביץ בביתו]]
ר' '''שלום הורביץ''' (נולד ב[[ג' שבט]] [[תשי"ד]], 1954) הוא [[בעל מנגן]] חסידי ותושב שכונת המלך [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' שבט]] [[תשי"ד]] לר' פנחס ולחנה הורביץ, במשפחה המיוחסת לרבי [[שמואל שמלקה מניקלשבורג]] ונקרא על שמו של סביו ר' [[שלום לישנר]].

בהגיעו לגיל [[נישואין]], [[התחתן]] עם רעייתו מרת מרים בריינדל, בתו של החסיד ר' [[יעקב פרידמן]] מ[[בורו פארק]], וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]].

חונן בכשרון נגינה, וכבר בגיל צעיר התבקש על ידי מערכת [[ניח"ח]] לשמש כ[[בעל מנגן]] בתקליטים שיצאו לאור באותה תקופה, ועשר ניגונים מתוך תקליטי ניח"ח הוקלטו על ידו.

במשך עשרות שנים שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בתלמוד תורה [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], וכן שימש כחבר במשך מספר שנים ב[[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] שהופקדה על בחירת ה[[ניגונים שחוברו על הפרק של הרבי|ניגון לפרק החדש של הרבי]].

בשנת [[תשס"ה]] הוציא לאור תקליט בשם 'בית הלוי ברכו את השם', עם עשרה ניגונים חב"דיים עתיקים, לרגל חתונתו בנו, וכן הקליט ניגונים נוספים במסגרות שונות.

בשנת [[תשע"א]] זכה ש[[וועדת הניגונים]] תבחר את הלחן שלו ל[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון החדש על הפרק של הרבי]], לכבוד [[י"א ניסן]] (ההתאמה למילים נעשתה על ידי הת' [[שמואל פרלשטיין]]){{הערה|ניגון [[לדוד מזמור (ניגון)|לדוד מזמור]]}}.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא לאור את הספר אודות חמיו, 'תפארת יעקב'.

מלבד שימור ניגוני חב"ד עתיקים, הלחין בעצמו מספר לחנים, ובשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור תקליט בשם 'אז ישיר משה' עם חמישה עשר ניגונים של אחיו, ר' משה הורביץ (מתוך כ־130 ניגונים שהלחין לאורך השנים).

==ספריו==
*'''תפארת יעקב''' – תולדות חמיו הרב [[יעקב פרידמן]].
* '''[[ירושלים של מעלה ושל מטה (ספר)|ירושלים של מעלה ושל מטה]]''' – ספר המלקט מאות מהמכתבים ששיגר לאורך השנים לאביו מהנעשה בחצר הרבי.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[ישראל זושא הורביץ]] – רב קהילות החסידים באלעד.
*אחיו, ר' שמואל הורביץ – קראון הייטס.
*אחיו, ר' ראובן הורביץ – ביתר.
*בנו, הרב מנחם מענדל הורביץ – שליח הרבי ורב קהילת 'ישראל הצעיר' רנדולף, מסצ'וסטס.
*בנו, ר' [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]] – שליח כ"ק אדמו"ר למוצא ובית זית
*בנו, ר' יוסף יצחק הורביץ.
*בנו, ר' משה הורביץ.
*בנו, ר' שמואל דוד הורביץ.
*בנו, ר' שניאור זלמן הורביץ.
*חתנו, ר' יוסף דוד חאנאוויטש.
*חתנו, ר' משה הלפרין.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/24032/t/13736/jewish/Sholom–Horowitz.htm מקבץ ניגונים מפיו, באתר בית חב"ד]''' {{בית חבד}} {{צליל}}
*שייע דייטש, '''[https://www.inn.co.il/news/501307 מנגינת החיים]''' ערוץ 7
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog–post_26.html צפו: ר' שלום הורביץ מנגן את 'ר' זלמנ'ס עבודה ניגון']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הורביץ, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

שלום הורביץ

2025-08-21T08:18:12Z

שניאור א.:

[[קובץ:שלום הורביץ.jpg|ממוזער|הרב הורביץ בביתו]]
ר' '''שלום הורביץ''' (נולד ב[[ג' שבט]] [[תשי"ד]], 1954) הוא [[בעל מנגן]] חסידי ותושב שכונת המלך [[קראון הייטס]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[ג' שבט]] [[תשי"ד]] לר' פנחס ולחנה הורביץ, במשפחה המיוחסת לרבי [[שמואל שמלקה מניקלשבורג]] ונקרא על שמו של סביו ר' [[שלום לישנר]].

בהגיעו לגיל [[נישואין]], [[התחתן]] עם רעייתו מרת מרים בריינדל, בתו של החסיד ר' [[יעקב פרידמן]] מ[[בורו פארק]], וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]].

חונן בכשרון נגינה, וכבר בגיל צעיר התבקש על ידי מערכת [[ניח"ח]] לשמש כ[[בעל מנגן]] בתקליטים שיצאו לאור באותה תקופה, ועשר ניגונים מתוך תקליטי ניח"ח הוקלטו על ידו.

במשך עשרות שנים שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] בתלמוד תורה [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], וכן שימש כחבר במשך מספר שנים ב[[וועדת הניגונים ליובאוויטש]] שהופקדה על בחירת ה[[ניגונים שחוברו על הפרק של הרבי|ניגון לפרק החדש של הרבי]].

בשנת [[תשס"ה]] הוציא לאור תקליט בשם 'בית הלוי ברכו את השם', עם עשרה ניגונים חב"דיים עתיקים, לרגל חתונתו בנו, וכן הקליט ניגונים נוספים במסגרות שונות.

בשנת [[תשע"א]] זכה ש[[וועדת הניגונים]] תבחר את הלחן שלו ל[[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגון החדש על הפרק של הרבי]], לכבוד [[י"א ניסן]] (ההתאמה למילים נעשתה על ידי הת' [[שמואל פרלשטיין]]){{הערה|ניגון [[לדוד מזמור (ניגון)|לדוד מזמור]]}}.

בשנת [[תשע"ד]] הוציא לאור את הספר אודות חמיו, 'תפארת יעקב'.

מלבד שימור ניגוני חב"ד עתיקים, הלחין בעצמו מספר לחנים, ובשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור תקליט בשם 'אז ישיר משה' עם חמישה עשר ניגונים של אחיו, ר' משה הורביץ (מתוך כ־130 ניגונים שהלחין לאורך השנים).

==ספריו==
*'''תפארת יעקב''' – תולדות חמיו הרב [[יעקב פרידמן]].
* '''[[ירושלים של מעלה ושל מטה (ספר)|ירושלים של מעלה ושל מטה (ספר)]]''' – ספר המלקט מאות מהמכתבים ששיגר לאורך השנים לאביו מהנעשה בחצר הרבי.

==משפחתו==
*אחיו, הרב [[ישראל זושא הורביץ]] – רב קהילות החסידים באלעד.
*אחיו, ר' שמואל הורביץ – קראון הייטס.
*אחיו, ר' ראובן הורביץ – ביתר.
*בנו, הרב מנחם מענדל הורביץ – שליח הרבי ורב קהילת 'ישראל הצעיר' רנדולף, מסצ'וסטס.
*בנו, ר' [[ראובן נתן נטע הלוי הורביץ]] – שליח כ"ק אדמו"ר למוצא ובית זית
*בנו, ר' יוסף יצחק הורביץ.
*בנו, ר' משה הורביץ.
*בנו, ר' שמואל דוד הורביץ.
*בנו, ר' שניאור זלמן הורביץ.
*חתנו, ר' יוסף דוד חאנאוויטש.
*חתנו, ר' משה הלפרין.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.chabad.org/search/keyword_cdo/kid/24032/t/13736/jewish/Sholom–Horowitz.htm מקבץ ניגונים מפיו, באתר בית חב"ד]''' {{בית חבד}} {{צליל}}
*שייע דייטש, '''[https://www.inn.co.il/news/501307 מנגינת החיים]''' ערוץ 7
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog–post_26.html צפו: ר' שלום הורביץ מנגן את 'ר' זלמנ'ס עבודה ניגון']''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הורביץ, שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]]

ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)

2025-08-19T15:10:15Z

שניאור א.: יצירת דף חדש

#הפניה [[ביאורי הזהר (אדמו"ר הזקן)]]

חב"דטקסט

2025-08-19T07:54:10Z

שניאור א.:

[[קובץ:חב"דטקסט.png|שמאל]]
'''חב"דטקסט''' הוא מיזם של מאגר טקסטים הקשורים לחסידות חב"ד.

==היסטוריה==
הוקם ב[[י"ד בסיוון]] [[תשפ"ד]] (20/06/2024).

מטרת האתר היא להנגיש טקסטים של חסידות חב"ד.

הטקסטים ניתנים לשימוש חופשי על פי רישיון GNU.

נכון ל[[מנחם אב]] [[תשפ"ה]] האתר מכיל כ-150 ספרים, בהם כ-1,485 יחידות טקסט.

==ראו גם==
*[[חב"דציטוט]]
*[[חב"דפדיה האנגלית]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר חב"דטקסט]

{{קצרמר|הפצת המעיינות}}
[[קטגוריה:אתרים להפצת חסידות]]

לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח

2025-08-17T22:04:46Z

שניאור א.:

[[קובץ:לקוש גאומש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום הסדרה 'לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח']]
'''לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח''' הינה סדרה בת 5 כרכים (וחוברת הוספות) בהם לוקטו [[שיחה|שיחות]] הרבי בענייני [[גאולה]] ו[[משיח]] מתוך סדרת ה[[לקוטי שיחות]]. הסדרה יצאה לאור על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]] בשנת [[תשס"ב]].

== אודות הסדרה ==
בתוך כלל ספרות הגאולה, תופסת מקום מרכזי תורתו של הגואל בעצמו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]]. תורתו בענין זה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. סוגיות, מושגים והלכות סבוכות בעניני הגאולה מוארים בתורת הרבי. חלקים רבים בתורת הגאולה הפכו מ"דברים הסתומים" לדברים בהירים כשולחן ערוך ומוכן לכל.

במשך השנים, יצאו לאור כמה וכמה ספרים וליקוטים מתוך תורת הרבי בעניני גאולה ומשיח - באופנים שונים של עריכה וליקוט.

בהתאם לכל הנ"ל, החל ה"[[ועד להפצת שיחות]]" במלאכת איסוף שיחות הקשורות לעניני גאולה ומשיח, מתוך סדרת ה"לקוטי שיחות". באותה תקופה, בקיץ [[תנש"א]] ובחורף [[תשנ"ב]], יצאו לאור ב' חוברות של "לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח", כאשר בקשר לחוברת הב' מורה הרבי שיכניסו בה גם מהשיחות של הזמן האחרון, תקופת ההדפסה.

==מתכונת הסדרה==

כדי לתת מענה רחב ומושלם לצורך החשוב בלימוד מסודר של ענינים אלה, הוחלט על הוצאה לאור של סדרת ספרים במתכונת הבאה:

א. הסדרה כוללת את השיחות ה[[מוגה]]ות בעניני גאולה ומשיח, כפי שנדפסו בסדרת [[לקוטי שיחות]] ו[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)]]. ובכך הופכת למעשה לסדרה המקיפה ביותר בעניני משיח וגאולה.

השיחות שב"לקוטי שיחות" נערכו והוגהו מלכתחילה על-מנת להפיצן בקרב חוגים רחבים. כמו כן השיחות שבספר השיחות אף הן נועדו במקורן לפרסום בעיתונים, ובכך מרכזת סדרה זו את כל הענינים המיועדים ברמתם וסגנונם להפצה ברבים.

בסדרה זו לא נכללו השיחות ה[[בלתי מוגה]]ות, ענינים מ[[מאמר]]ים של הרבי ו[[אגרות קודש]] שלו. כמו כן לא נכנסו בסדרה זו קטעים או הערות בודדות וכיוצא בזה.

ב. כשם שבסדרת "לקוטי שיחות" עצמה נסדרו השיחות על פי פרשיות השבוע, בהקשרם או בזמן אמירתם, וכך ניתנת אפשריות "לחיות עם הזמן" של פרשת השבוע עם תורתו של נשיא הדור - כמו כן, סדרה זו בנויה באופן הנ"ל, והשיחות מופיעות בה על פי הקשרם לפרשת השבוע.

ג. על מנת להשביע את רצון הלומדים בעיון, המעוניינים לקבל תמונה מקפת וכוללת על שיטתו של הרבי בתחום מסויים - בא בנפרד מפתח השיחות לפי נושאים, בו סודרו כל השיחות בהתאם לנושאיהם המרכזיים, ומקורן בפנים הספר. המפתח הודפס בסוף כרך ה' על [[ספר דברים]].

ד. על מנת לשמור על סדר הרצאת הדברים וקישור הענינים, המוסיף רבות להבנת הענין כולו - הובאו השיחות בשלימותן, אף שפעמים אין השיחה כולה עוסקת מפורשות בעניני הגאולה.

במקרים בודדים בלבד - בעיקר בשיחות שנלקטו מספרי השיחות - שחלק השיחה בעניני משיח אינו קשור באופן ישיר וגלוי לשאר חלקי השיחה - הוכנסו רק החלקים העוסקים באופן ישיר בעניני גאולה ומשיח.

==אופן העריכה==

1. על מנת להקל על הלומד, מופיעות כל השיחות במתכונת אחידה, ב[[לשון הקודש]]. השיחות שההוצאו לאור במקורן ב[[אידית]], תורגמו בסדרה זו. מלבד זאת, לא עברו השיחות כל עיבוד לשוני, והן מופיעות כבמקורן ב"לקוטי שיחות" ו"ספר השיחות".

2. תחת שם הסדרה אליה שייכת השיחה, מופיעה כותרת המתארת את תוכן הענין בתורת הגאולה עליו סובבת השיחה.

3. מתוך השיחות העוסקות בעניני [[בית המקדש]], - נכנסו, בדרך כלל, רק אלה הנוגעות ל[[בית המקדש השלישי]]. שאר השיחות העוסקות בעניני בית המקדש בכלל - נלקטו בספר "[[חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם]]".

4. מקור כל שיחה, וזמן אמירתה צוין בתחילת כל שיחה. כמו כן צוין באם תורגמה ללשון הקודש.

==חשיבות הסדרה==

חשיבות מיוחדת לסדרה זו אפשר ללמוד מכך שבג' [[שבט]] [[תשנ"ב]], מסר הרבי את הגהותיו לקונטרס השני בעניני גאולה ומשיח (למרות שגליונות ההגהה ניתנו לרבי כבר בקיץ תנש"א).

כמה שעות לאחר מסירת ההגהות לקונטרס דיבר הרבי (בשיחת ג' שבט תשנ"ב) אודות השלמת המניעה בעניין הדיבור של נשיא הדור על ידי הוספה בלימוד בדיבור בתורתו של נשיא הדור, הן לעצמו והן לזולת.

מכך עולה החשיבות לסדרה שלפנינו, הנותנת את האפשרות להוסיף בלימוד תורתו של נשיא דורנו בדיבור, דבר המדגיש את גודל התשוקה והגעגועים לשמוע תורה חדשה מפיו תיכף ו[[מיד ממש]].

== הוצאות הסדרה ==
הסדרה נדפסה לראשונה בשנת [[תשס"ב]], ומאז נדפסה מספר פעמים. לאחר זמן נדפס חלק שישי הכולל הוספות לסדרה.

לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ח]], לרגל מבצע לתלמידי הישיבות באה"ק שאורגן ע"י [[את"ה העולמי]], נדפסה הסדרה מחדש - במהדורת כיס.

==לקריאה נוספת==
* [https://chabad.info/blogs/1177375/ מפתיע: מדוע המתין הקובץ 8 חודשים? • משיח בשיח] {{שבועון בית משיח}} {{אינפו}}

==קישורים חיצוניים==
* {{מיזמים|חב"דטקסט=לקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח}}
* '''לצפייה והורדה: [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_בעניני_גאולה_ומשיח_-_כרך_א_(בראשית).pdf כרך א' - בראשית] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/d/dd/לקוטי_שיחות_בעניני_גאולה_ומשיח_-_כרך_ב_(שמות).pdf כרך ב' - שמות] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/3a/לקוטי_שיחות_בעניני_גאולה_ומשיח_-_כרך_ג_(ויקרא).pdf כרך ג' - ויקרא] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/f/f2/לקוטי_שיחות_בעניני_גאולה_ומשיח_-_כרך_ד_(במדבר).pdf כרך ד' - במדבר] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/0/0d/לקוטי_שיחות_בעניני_גאולה_ומשיח_-_כרך_ה_(דברים).pdf כרך ה' - דברים]''' {{PDF}}
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/לקוטי_שיחות_בעניני_גאולה_ומשיח_-_הוספות.pdf הוספות]''' {{PDF}}
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/3/3f/לקוטי_שיחות_בעניני_גאולה_ומשיח_-_מפתח_ענינים.pdf מפתח ל'לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח']''' {{PDF}}

[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:סדרות]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]
[[קטגוריה:ליקוטים - אדמו"ר שליט"א]]

חב"דטקסט

2025-08-17T22:03:17Z

שניאור א.:

[[קובץ:חב"דטקסט.png|שמאל]]
'''חב"דטקסט''' הוא מיזם של מאגר טקסטים הקשורים לחסידות חב"ד.

==היסטוריה==
הוקם ב[[י"ד בסיוון]] [[תשפ"ד]] (20/06/2024).

מטרת האתר היא להנגיש טקסטים של חסידות חב"ד.

הטקסטים ניתנים לשימוש חופשי על פי רישיון GNU.

נכון ל[[מנחם אב]] [[תשפ"ה]] האתר מכיל כ-150 ספרים.

==ראו גם==
*[[חב"דציטוט]]
*[[חב"דפדיה האנגלית]]

==קישורים חיצוניים==
* [https://text.chabadpedia.com/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 לאתר חב"דטקסט]

{{קצרמר|הפצת המעיינות}}
[[קטגוריה:אתרים להפצת חסידות]]

תבנית:תורת הרבי

2025-07-27T09:03:25Z

שניאור א.:

{| class="collapsible autocollapse navbox nowraplinks" style="width: 75%;border: 1px solid #FFCC99; background-color: #FFFFE5; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right"
! style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; background: #E5E5FF" colspan="5" | [[ספרי הרבי מליובאוויטש|'''תורת הרבי''']]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|[[:קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א|ספרי אדמו"ר שליט"א]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| {{קח|לוח|היום יום}} · [[לוח כיס יומי לילדים]] · [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] · [[לקוטי שיחות]] · [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] · [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] · [[דברי משיח]] · [[תורת מנחם התוועדויות]] · [[ספר המאמרים לפי סדר הפרשיות|ספר המאמרים - פרשיות]] · [[ספר המאמרים - מלוקט]] · [[מעייני הישועה]] · [[המלך במסיבו (ספר)|המלך במסיבו]] · [[יין מלכות]] · [[דבר מלכות]] · [[רשימות אדמו"ר שליט"א|רשימות]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|מכונים להדפסת והפצת תורת הרבי
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[המכון להפצת תורתו של משיח]] · [[ועד כתבי קודש]] · [[ועד להפצת שיחות]] · [[ועד הנחות בלה"ק]] · [[ועד הנחות התמימים]] · [[היכל מנחם]] · [[ועד שיחות קודש]] · [[ועד שיחות באנגלית]] · [[מכון לוי יצחק]] · [[מרכז ההפצה ממש]] · [[מכון אנכ"י]] · [[מערכת שיחות קודש בלשון הקודש (צפת)]] · [[סיכום מאמרי הרבי (גליון)|סיכום מאמרי הרבי]]
|-
!style="padding-left:15px;padding-right:15px;background:#E5E5FF; color: #000000;"|{{שורה אחת|[[חוזר|חוזרים]] ו[[מניח|מניחים]]}}
| colspan="2" width="100%" align="right"| [[יואל כהן]] · [[יעקב משה וולברג]] · [[יוסף וינברג]] · [[יוסף יצחק ג'יקובסון]] · [[סימון ג'יקובסון]] · [[דוד פלדמן]] · [[יעקב יהודה לייב אלטיין]] · [[דוד משה אולידורט]] · [[שלום חריטונוב (קראון הייטס)|שלום חריטונוב]] · [[אפרים פישל דמיחובסקי]] · [[יוסף קרסיק]] · [[אפרים פיקרסקי]] · [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] · [[צבי יחיאל גרינבלט]] · [[אלימלך צוויבל]] · [[נחמן שפירא]] · [[דב מנחם דוברוסקין]] · [[יוסף הכט]] · [[שלום דובער לויטין]] · [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] · [[נחמן הולצברג]]
|-
|}<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ניווט - הרבי]]</noinclude>

שיחת משתמש:שניאור א.

2025-07-19T18:12:37Z

שניאור א.: /* הדפים שלי */ פסקה חדשה

{{בה}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:29, י"ב באב, ה'תשפ"ג).
==ישר כח!==
{{תודה לרשום}} [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (15:53, י"ב באב, ה'תשפ"ג).

::ישר כח גדול על הפירגון!!! אתה מנהל?? {{לא חתם|שניאור א.}}
:::בשמחה! אני כמעט מנהל. עורך בכיר. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:43, י"ב באב, ה'תשפ"ג).
==כתוב על עצמך!==
{{כתוב על עצמך}}. [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (08:53, ט"ו באב, ה'תשפ"ג).
:מתי אוכל להעלות תמונות???--[[משתמש:שניאור א.|שניאור א.]] - [[שיחת משתמש:שניאור א.|שיחה]], 08:56, ט"ו באב, ה'תשפ"ג 08:56, 2 באוגוסט 2023 (UTC)
::מחר בעזרת ה'. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (09:21, ט"ו באב, ה'תשפ"ג).

== אנא! ==

{{להצביע}}--{{*}} [[משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=אדום|גופן=נרקיסים|חילזון}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חילזון|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=נרקיסים|דף השיחה שלי}}]] {{*}} [[ברגע האמת (ספר)|{{עיצוב גופן|גודל=4|צבע=חום|גופן=יד1|בואו לערוך!}}]] {{*}} 13:46, 15 באוגוסט 2023 (UTC)
==הועבר למרחב האישי==
{{הועבר לארגז חול|אורות חב"ד (עיתון)}}. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (20:35, ז' באלול, ה'תשפ"ג)
{{תודה לרשום}}[[משתמש:קעניג!|קעניג ~ יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד ]] - [[שיחת משתמש:קעניג!|שיחה]], 21:42, ח' בחשוון, ה'תשפ"ד 21:42, 23 באוקטובר 2023 (UTC)
==חזרת אלינו?==
רוצים לראותך יותר באתר. תודה על עריכותיך הרבות והטובות!! יחי המלך המשיח!!! [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה|חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה|שיחה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 20:27, 1 במרץ 2025 (IST)

== הדפים שלי ==

{{מפעילי מערכת}}, אשמח לדעת איפה אוכל לראות את כמות הדפים שיצרתי [[משתמש:שניאור א.|שניאור א.]] - [[שיחת משתמש:שניאור א.|שיחה]], 21:12, כ"ג בתמוז, ה'תשפ"ה 21:12, 19 ביולי 2025 (IDT)

גרשון בורקיס

2025-06-25T09:47:37Z

שניאור א.:

[[קובץ:גרשון בורקיס אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' גרשון בורקיס מוסר לרבי סיפרונים חדשים של מחניים.]]
[[קובץ:מחניים-סיפורי-צדיקים-הרב-גרשון-בורקיס.png|ממוזער|המוציא לאור ר' [[גרשון בורקיס]], עם סט של "סיפורי צדיקים"]]
הרב '''גרשון בורקיס''' (יליד שנת [[תש"ז]], 1947) הוא המוציא לאור של סדרת 'מחניים' הכוללת [[סיפורי חסידים]] מעובדים ומנוקדים לנוער, והראשונה שפרצה את הדרך להוצאה לאור של ספרי הילדים כפי שהם כיום.

==תולדות חיים==
נולד ב[[רומניה]] ב[[כ"א סיון]] [[תש"ז]], להוריו בנימין ושרה בורקיס, בהיותו ילד בן שלוש עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]].

בהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבות המזוהות עם הציבור הדתי לאומי, ולאחר שנחשף לעולמה של חסידות חב"ד עבר ללמוד (בשנת תשכ"ה) בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ובהמשך, הצטרף בשנת [[תשכ"ז]] לתלמידים שנסעו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר נישואיו עם רעייתו פנינה קבע את מגוריו במגדל העמק על פי הוראת הרבי שם עסק במסירות שיעורי תורה והפצת חסידות עד לשנת תשל"ה שאז עבר לכפר חב"ד ולאחר שנתיים עבר על פי הוראת הרבי ל[[לוד|שיכון חב"ד בלוד]].

שימש מספר שנים כחבר המועצה הדתית בעיר{{הערה|1=[https://anash.org/rabbi-lau-praises-new-machanayim-series/ הרב לאו משבח את סדרת ספרי מחניים החדשה] {{אנש}}}}.

כן הי' חבר צא"ח בעיר לוד

בשנת [[תשל"ז]] נסע לרבי לי"ב תמוז יחד עם רעייתו ובמהלך ה[[יחידות]] העלה בפני הרבי טענה שאין לילדיו ספרים שיכולים לקרוא, בעקבות כך הורה לו הרבי ועודדו ונתן לו הוראות מפורטות כיצד לעסוק בהוצאה לאור של [[סיפורי חסידים]] מעובדים לילדים, וכך ייסד את הוצאת '[[סיפורי צדיקים - מחניים]]', שזכתה להצלחה גדולה בציבור שומרי התורה ומצוות, ולהוראות והדרכות ישירות מהרבי.

הספרונים לילדים היוו חידוש, והיו מההוצאות לאור הראשונות שפרצו את הדרך להוצאה לאור של הספרים המעובדים לילדים כפי שהיא מוכרת כיום.

ר' גרשון, אף הוציא הוצאה מיוחדת מאירת עניים של ספר התהלים בשם "כתר דוד". התהלים במהדורה זו באותיות גדולות במיוחד ועוזר לאנשים שהקריאה באותיות קטנות קשה עליהם, ורוצים להרבות באמירת תהלים.
===שיפוץ ציונו של [[הלל הזקן]]===
{{להשלים}}
בשנת [[תשפ"א]] כשרצו להוציא בספריית מחניים ספרון על הלל הזקן, ורצו להוסיף בו את תמונת קברו של הלל הזקן, גילו גרשון ורעייתו פנינה שהציון של הלל הזקן שנמצא בישוב מירון, מתחת לציון של רשב"י, נעול ומטונף במשך עשרות שנים, לאחר מאמצים מרובים ובעזרתו של קצין המשטרה המחוזי הצילחו גרשון ורעייתו פנינה להביא לפתיחת מערת הקבורה של הלל הזקן, אשתו ותלמידיו, אחרי שיפוץ מקיף וסיוד של מערת הציון.

==משפחתו==
*בנו, ר' מאיר יצחק בורקיס
*בתו, מרת שטערנא אהובה טובה {{הערה|נפטרה ב[[כ"ד חשוון]] [[תשנ"ו]]}}
*חתנו, שרגא פייביל כהן
*חתנו, הרב שי שור - שליח הרבי באוניברסיטת בר אילן
*חתנו, ר' מנחם מענדל ריבקין
*חתנו, ר' מרדכי אהרון פרידמן
*חתנו, הרב [[אריה לייב הרטמן]] - שליח הרבי בבית דגן
*בנו, ר' אהרון בורקיס - מנהל הוצאת 'מחנים'
*בנו, ר' מנשה בורקיס
*בנו, ר' מנחם מענדל בורקיס
*בנו, ר' שניאור זלמן בורקיס
*בנו, ר' שמואל בורקיס - חבר מועצת העיר [[לוד]]

==לקריאה נוספת==
* '''ספרי מחניים לכל ילד''' – שבועון [[בית משיח]] גליון 1241 (כ"ה כסלו תשפ"א) ע' 18.
*כתבה אודות חידוש מקום קבורת הלל הזקן (מערת הלל הזקן) על ידי הרב גרשון ופנינה בורקיס – [[בית משיח]] גיליון 1360.
* '''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/12/444.-Mikeitz-5784.pdf מאחורי הקלעים של "מחניים"]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]].

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:בורקיס, גרשון}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:אישים בלוד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פרחי אהרן]]

אלעזר גורליק

2025-06-22T18:13:24Z

שניאור א.: תיקון

{{מפנה|אלעזר גורליק}}
[[קובץ:א. גורליק .jpg|ממוזער|הרב אלעזר גורליק]]
הרב '''אלעזר מרדכי גורליק''' (יליד שנת [[תרצ"ה]]) הינו חסיד תושב [[כפר חב"ד]], ומנהל פרדס אתרוגים ייחודי שנשתל בהוראת הרבי, וכיום כל האתרוגים בו גדלים על עצים שנשתלו מזרעים של האתרוג שהרבי עצמו בירך עליו.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו ר' [[אברהם שמואל גורליק]] ולפסיה, כאשר מצד אביו היה נכדו של הרב [[שניאור זלמן גרליק]] (לימים רבה הראשון של [[כפר חב"ד]]).

בשנת [[תש"ו]] יצאה משפחתו מרוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]], ובשנת תש"ט נמנתה משפחתו על 34 המשפחות הראשונות שהתיישבות בשפריר וייסדו את [[כפר חב"ד]].

אביו עסק בחקלאות, ובשנת [[תש"כ]] שתל בשותפות עם ר' נחמן אלבוים מטע אתרוגים וניהל אותו יחד עמו עד שנת [[תש"ל]]. לאחר הגירתו של אלבוים, רכש ממנו את חלקו ובמשך כעשור שנים המשיך להתמודד עם הקשיים השונים בגידול ושימור התארוגים כאשר לאורך כל הדרך זכה אביו לברכת ועידוד הרבי.

בשנת [[תש"ל]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה לחודש החגים, ולאחר שובו החל לעסוק בחינוך. כאשר הועלתה הצעה בשנת תשל"ז שיפסיק את עיסוקו בחינוך ויעזור לאביו בגידול האתרוגים, שלל זאת הרבי באומרו שעל פי הידיעות שמגיעות אליו הוא מצליח בעבודת החינוך.

בהגיעו לגיל חתונה התחתן עם לובה, בת ר' [[פנחס מרוזוב]] בנו של ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]], ולאחר מכן שימש כמורה ב[[בית הספר למלאכה כפר חב"ד]].

גם לאחר שקיבל לידיו את ניהול הפרדס בשתפות עם גיסו הרב [[משה נפרסטק]] המשיך לעסוק בחינוך, ועל פי הוראת הרבי העסיקו הגיסים עובדים בתשלום שיעסקו בגידול האתרוגים.

לאורך השנים זכה ליחס חם מהרבי בכל הנוגע לפרדס ולמספר הוראות אישיות בנוגע לנטיעת האתרוגים, ועל פי עדותו של המזכיר הרב [[לייבל גרונר]] הרבי אף השתמש באתרוגים מהפרדס שבבעלותו בימי חג הסוכות.

==משפחתו==
*גיסו, ר' [[אברהם דוד מרוזוב]]
*בנו, הרב פנחס גורליק - [[כפר חב"ד]]
*בנו, שמעון גורליק - [[נהריה]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל גורליק (אשקלון)|מנחם מענדל גורליק]] - משלוחי הרבי ב[[אשקלון]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/10/70.-Haazinu-5776-Hebrew.pdf חייבים אתרוגים לא מורכבים]''' {{PDF}} בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[JEM]], י"ב תשרי תשע"ז

{{מיון רגיל:גורליק, אלעזר}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
[[קטגוריה:זקני אנ"ש החיים בינינו]]
[[קטגוריה:משפחת גורליק (1)]]

שניאור זלמן שמרלינג (תל אביב)

2025-06-22T11:24:43Z

שניאור א.: תיקון

[[קובץ:שניאור שמרלינג.png|ממוזער|הרב שניאור זלמן שמרלינג מגיש לרבי יין בן תשעים שנה]]
הרב '''שניאור זלמן שמרלינג''' ([[ג' ניסן]] [[תרס"ד]] - [[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]]) היה מחסידי חב"ד ב[[תל אביב]] ומצאצאי [[אדמו"ר הזקן]] שנהג [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לחודש החגים מידי שנה בשנה וזכה לקירובים רבים.

==תולדות חיים==
[[קובץ:זלמן שמרלינג.jpg|ממוזער|ר' זלמן שמרלינג יושב מאחורי הרבי בהתוועדות]]
נולד ב[[יפו]] ב[[ג' ניסן]] [[תרס"ד]] לאביו השוחט-ובודק [[יוסף מענדל שמרלינג|ר' יוסף מענדל]] ולאמו מרת סטרנה רייזע, למשפחה מגזע חסידי חב"ד ומצד אמו היה מצאצאי אדמו"ר הזקן.

בצעירותו למד בישיבת 'שערי תורה' ביפו עד שנת תרע"ח.

התגורר ב[[תל אביב]] ונהג [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לחודש החגים מידי שנה בשנה. בנסיעתו היה מביא לרבי הדסים לד' מינים{{הערה|ר' ישראל צבי גליצנשטיין, '''בשליחות המלך''' (תשפ"ה), עמ' 178–179.}}. זכה לקירובים רבים, בין השאר מפני שהיה קרוב-משפחה-רחוק של הרבי.

פעמים רבות התבקש על ידי הרבי לעבור לפני התיבה כ[[שליח ציבור]] באמירת התהלים וכדומה והרבי הורה לו להמשיך בכך אף שהיו חסידים שטענו על כך טענות שונות מפני שבאותה שעה לא הקפיד על גידול הזקן.

בעקבות פטירת אחיו בשנת [[תשל"ט]] החל לגדל את זקנו והדבר היסב לרבי קורת רוח רבה{{הערה|1={{קישור התקשרות צאח|268|41|465|גידול זקן}}. גרסה אחרת אצל ר' [[ישראל צבי גליצנשטיין]], '''בשליחות המלך''' (תשפ"ה), עמ' 180–181.}}.

סייע להדפסת ספר התניא (מהדורת קלב) בטורקיה, באמצעות חתנו ששימש באותה שעה כשגריר ישראל במדינה (על אף המצב המתוח שם).

בעת [[התוועדות]] [[כ"ט אלול]] [[תש"מ]] זכה להגיש לרבי את [[ספר הצאצאים]] שנדפס באותה שנה.

נפטר בשיבה טובה ב[[ב' כסלו]] [[תשמ"ח]].

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|58985|news|תגלית > הסיפור המלא מאחורי התמונה הנדירה|מערכת שטורעם|ד' בתשרי תשע"ג}} {{קישור שבור|כ"א אייר תשפ"ג}}
*{{קישור חבד און ליין|93800|תעלומת בקבוק ה"קוקה קולה" על שלחן הרבי ? וידאו||כ"ו כסלו תשע"ו}}
*'''[https://col.org.il/news/132861 הבנדיקטין והקוקה-קולה: הסיפורים שמאחורי התמונות]''' {{COL}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/624667/ "רבי! הבטח לי שאזכה להגיע גם בתשרי הבא"…]''', בתוך שבועון בית משיח י"ז תשרי ה'תשפ"א

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שמרלינג, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:משפחת שמרלינג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]

ספר השיחות (הרבי)

2025-04-02T12:00:37Z

שניאור א.:

[[קובץ:ספר השיחות יפה יותר.png|250px|ממוזער|סדרת 'ספר השיחות']]
בשנים הראשונות לנשיאותו של [[הרבי]] הסתייג הרבי נחרצות מכך שה[[הנחה|הנחות]] ה[[בלתי מוגה]]ות יודפסו באופן רגיל. רק דבר ש[[מוגה|הוגה]] או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). [[שיחה|שיחות]] אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של [[ליקוטי שיחות]] במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן.

== על הסדרה ==

החל משנת [[תשמ"ז]] החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מ[[התוועדות עם הרבי|ההתוועדוית]], ומכיוון שבמשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי [[הרבי]], [[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]], לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ה[[הנחה]] שנערכה על ידי ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה על ידי [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות ה[[תמים|תמימים]] על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשפה ה[[אידיש]].

כך נמשך הסדר עד שנת [[תשנ"ב]], וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה 'ספר השיחות' ([[תשמ"ז]] - תשנ"ב), שהסדר הוא בדרך כלל ששיחה אחת מופיעה בלשון הקודש ושיחה אחת ב[[אידיש]].

הסדרה כוללת שנים-עשר כרכים כשלכל שנה ישנם ב' כרכים, ויו"ל ע"י [[ועד להפצת שיחות]].

שיחות אלו הודפסו גם בסדרת "[[לקוטי שיחות - פרשיות]]" (כהוספה לשיחות שנדפסו ב[[לקוטי שיחות]]), כל שיחה בכרך הפרשה המתאים לה.[[קובץ:ספר השיחות קיץ השית.JPG|250px|ממוזער|שער ספר השיחות - קיץ ה'שי"ת]]

==ספר השיחות קיץ ה'שי"ת==

בחצי השני של שנת ה'שי"ת הואיל הרבי להגיה את ההנחות שנרשמו על ידי [[ועד להפצת חסידות]], ובט"ו אלול [[תשי"א]] הוציאה לאור קה"ת את "ספר השיחות קיץ ה'שי"ת - חוברת א'" שכללה את השיחות המוגהות מקיץ הקודם, חוברת זו לא נדפסה שוב, אבל חלק גדול מהשיחות הודפסו ב[[שיחות קודש]] מהדורא החדשה (אלא שגם שם לא הודפסו כולם), וכן ב[[ליקוטי שיחות]] בחלקים הראשונים הודפסו כמה מהם שהוגהו מחדש{{מקור}}.

==ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב מהדורת כיס==

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]] יצאה לאור סדרת ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B8CXA1AdUFhAdmozbkFpZUIyVHc?resourcekey=0-AnQyhXO2BwJbiPxFO73TbQ&usp=sharing כל ספרי השיחות תשמ"ז - תשנ"ב בתיקיית דרייב מסודרת]''' {{PDF}}

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]

ספר השיחות (הרבי)

2025-04-02T12:00:02Z

שניאור א.:

[[קובץ:ספר השיחות יפה יותר.png|250px|ממוזער|סדרת 'ספר השיחות']]
בשנים הראשונות לנשיאותו של [[הרבי]] הסתייג הרבי נחרצות מכך שה[[הנחה|הנחות]] ה[[בלתי מוגה]]ות יודפסו באופן רגיל. רק דבר ש[[מוגה|הוגה]] או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). [[שיחה|שיחות]] אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של [[ליקוטי שיחות]] במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן.

== על הסדרה ==

החל משנת [[תשמ"ז]] החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מ[[התוועדות עם הרבי|ההתוועדוית]], ומכיוון שבמשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי [[הרבי]], [[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]], לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ה[[הנחה]] שנערכה על ידי ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה על ידי [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות ה[[תמים|תמימים]] על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשפה ה[[אידיש]].

כך נמשך הסדר עד שנת [[תשנ"ב]], וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה 'ספר השיחות' ([[תשמ"ז]] - תשנ"ב), שהסדר הוא בדרך כלל ששיחה אחת מופיעה בלשון הקודש ושיחה אחת ב[[אידיש]].

הסדרה כוללת שנים-עשר כרכים כשלכל שנה ישנם ב' כרכים, ויו"ל ע"י [[ועד להפצת שיחות]].

שיחות אלו הודפסו גם בסדרת "[[לקוטי שיחות - פרשיות]]" (כהוספה לשיחות שנדפסו ב[[לקוטי שיחות]]), כל שיחה בכרך הפרשה המתאים לה.

[[קובץ:ספר השיחות קיץ השית.JPG|250px|ממוזער|שער ספר השיחות - קיץ ה'שי"ת]]
==ספר השיחות קיץ ה'שי"ת==

בחצי השני של שנת ה'שי"ת הואיל הרבי להגיה את ההנחות שנרשמו על ידי [[ועד להפצת חסידות]], ובט"ו אלול [[תשי"א]] הוציאה לאור קה"ת את "ספר השיחות קיץ ה'שי"ת - חוברת א'" שכללה את השיחות המוגהות מקיץ הקודם, חוברת זו לא נדפסה שוב, אבל חלק גדול מהשיחות הודפסו ב[[שיחות קודש]] מהדורא החדשה (אלא שגם שם לא הודפסו כולם), וכן ב[[ליקוטי שיחות]] בחלקים הראשונים הודפסו כמה מהם שהוגהו מחדש{{מקור}}.

==ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב מהדורת כיס==

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]] יצאה לאור סדרת ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B8CXA1AdUFhAdmozbkFpZUIyVHc?resourcekey=0-AnQyhXO2BwJbiPxFO73TbQ&usp=sharing כל ספרי השיחות תשמ"ז - תשנ"ב בתיקיית דרייב מסודרת]''' {{PDF}}

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]

קובץ:ספר השיחות קיץ השית.JPG

2025-04-02T11:58:04Z

שניאור א.:

ספר השיחות (הרבי)

2025-04-02T11:57:29Z

שניאור א.:

[[קובץ:ספר השיחות יפה יותר.png|250px|ממוזער|סדרת 'ספר השיחות']]
בשנים הראשונות לנשיאותו של [[הרבי]] הסתייג הרבי נחרצות מכך שה[[הנחה|הנחות]] ה[[בלתי מוגה]]ות יודפסו באופן רגיל. רק דבר ש[[מוגה|הוגה]] או נחתם על ידי הרבי אושר לדפוס (ואף זה לא היה חזון נפרץ). [[שיחה|שיחות]] אלו נדפסו בהוספות לכרכים האחרונים של [[ליקוטי שיחות]] במדור בפני עצמו, ונסדרו לפי תאריך אמירתן.

== על הסדרה ==

החל משנת [[תשמ"ז]] החל הרבי להגיה באופן קבוע את רשימת ההנחות מ[[התוועדות עם הרבי|ההתוועדוית]], ומכיוון שבמשך השנים היו שני גופים שעסקו בהנחה על הכתב של דברי [[הרבי]], [[ועד הנחות בלה"ק]] ו[[ועד הנחות התמימים]], לכן בתקופה שהחל להגיה את ההנחות באופן קבוע, הגיה גם את ה[[הנחה]] שנערכה על ידי ועד הנחות בלה"ק וגם את ההנחה שנערכה על ידי [[ועד הנחות התמימים]]. בשלב מסוים הגיעו להסכם ביניהם שהרבי יגיה שבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות בלה"ק על מנת לפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ב[[לשון הקודש]], ושבוע אחד את ההנחה של ועד הנחות ה[[תמים|תמימים]] על מנת לפרסמה בעיתון [[אלגמיינר ז'ורנאל]] בשפה ה[[אידיש]].

כך נמשך הסדר עד שנת [[תשנ"ב]], וכל שיחות אלו התפרסמו בסדרה 'ספר השיחות' ([[תשמ"ז]] - תשנ"ב), שהסדר הוא בדרך כלל ששיחה אחת מופיעה בלשון הקודש ושיחה אחת ב[[אידיש]].

הסדרה כוללת שנים-עשר כרכים כשלכל שנה ישנם ב' כרכים, ויו"ל ע"י [[ועד להפצת שיחות]].

שיחות אלו הודפסו גם בסדרת "[[לקוטי שיחות - פרשיות]]" (כהוספה לשיחות שנדפסו ב[[לקוטי שיחות]]), כל שיחה בכרך הפרשה המתאים לה.

==ספר השיחות קיץ ה'שי"ת==

[[קובץ:ספר השיחות קיץ השית.JPG|250px|ממוזער|שער ספר השיחות - קיץ ה'שי"ת]]
בחצי השני של שנת ה'שי"ת הואיל הרבי להגיה את ההנחות שנרשמו על ידי [[ועד להפצת חסידות]], ובט"ו אלול [[תשי"א]] הוציאה לאור קה"ת את "ספר השיחות קיץ ה'שי"ת - חוברת א'" שכללה את השיחות המוגהות מקיץ הקודם, חוברת זו לא נדפסה שוב, אבל חלק גדול מהשיחות הודפסו ב[[שיחות קודש]] מהדורא החדשה (אלא שגם שם לא הודפסו כולם), וכן ב[[ליקוטי שיחות]] בחלקים הראשונים הודפסו כמה מהם שהוגהו מחדש{{מקור}}.

==ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב מהדורת כיס==

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשע"ו]] - [[שנת הקהל]] יצאה לאור סדרת ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://drive.google.com/drive/folders/0B8CXA1AdUFhAdmozbkFpZUIyVHc?resourcekey=0-AnQyhXO2BwJbiPxFO73TbQ&usp=sharing כל ספרי השיחות תשמ"ז - תשנ"ב בתיקיית דרייב מסודרת]''' {{PDF}}

{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]

קובץ:הופיע - קובץ יחידויות תשלט.jpg

2025-03-12T23:34:56Z

שניאור א.:

סנדר ריינין

2025-03-01T18:25:19Z

שניאור א.: /* משפחתו */ תיקון

[[קובץ:סנדר ריינין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' סנדר ריינין]]
ר' '''חיים אברהם אלכסנדר יצחק ריינין''' ([[תרמ"א]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]]) היה חסיד שזכה לקירובים מיוחדים משלושה מנשיאי חב"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"א]]{{הערה|על פי רשומות בית העלמין מונטיפיורי, שנפטר בכ"ד אלול תשי"ח בגיל 78.}} לאביו ר' ברוך{{הערה|1=על פי נוסח המצבה. ראו [www.geni.com/photo/view/6000000063804153300?album_type=photos_of_me&photo_id=6000000105906993993 תמונה של אביו באתר GENI]. נולד בשנת תר"ד בשקלוב שבבלרוס, ונפטר בא' תמוז תרפ"ה ונטמן בוורשה שבפולין.}}, ול מרת מרים איטא גיטל לבית פרומעס{{הערה|בתו של אריה לייב בן נחום פרומעס. נולדה בשנת תר"ה, ונפטרה בכ"א שבט תרפ"ה, ונטמנה בבית העלמין של העיירה לה-שו-דה-פונד שבשווייץ סמוך לגבול צרפת.}}.

נישא עם רעייתו מרת סילביה בת החסיד הרב [[שניאור זלמן זליגסון]].

לאורך שנותיו סייע רבות לעניני רבותינו נשיאינו בגופו ובממונו, אך היה נחבא אל הכלים ועשה הכל מבלי להתבלט.

בשנים תרצ"א-תרצ"ט גר עם רעייתו בצרפת ומאחר שרעייתו הכירה את [[הרבנית חיה מושקא]] עוד מנעוריה, היו מבקרות זו את זו וכך התקרב אל הרבי{{הערה|מוסף 'בית חיינו' של שבועון כפר חב"ד גל' 530 ומשם כמה פרטים שבערך}}.

במכתב של הרבי משנת ה'ש"ת העוסק במאמצי ההצלה מצרפת לאחר הכיבוש הנאצי נכתב (בצרפתית): {{ציטוטון|יש לי טובה אישית לבקש מאתכם: המדובר הוא אודות ידיד יקר למשפחתנו מר אלכסנדר ריינין. גר בפאריז ומבקש לסדר אפידייוויט עבורו ועבור אשתו סילביה}}.

לאחר הגיעו לארצות הברית היה מן הקרואים אצל אדמו"ר הריי"צ בימי המועדים ומקורב ביותר לרבי.

לאחר פטירת זוגתו סילביא בשנת [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15403856265bd06b5a416c0638259.pdf תורת מנחם תשי"ג חלק א' עמוד 176].}} - קיבל הזמנה מהרבי או הרבנית שיבוא לגור איתם. במשך כמה שבועות הוא התגורר בקומה השלישית ב[[ביתו הפרטי של הרבי]]{{הערה|לפי עדות המשב"ק הרב [[יעקב צבי הולצמן]].}}.

זכה לקירובים מיוחדים משלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, דבר שהתבטא גם במכתבים הרבים שקיבל ובאיזכורים שלו במכתבי רבותינו נשיאינו לחסידים אחרים.

נפטר בגיל 78 ב[[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל הרבי הריי"צ]] (שורה אחת מאחורי האוהל). לא זכה לפרי בטן וקרובו היחיד היה ר' [[ברוך גורלין]] בן אחותו שבזכות דודו זכה אף הוא לקשר קרוב עם הרבי.

ב[[התוועדות]] שקיים הרבי בשבת פרשת ניצבים, בתוך ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] לפטירתו, דיבר הרבי אודותיו דברים מפליאים. הרבי התבטא שהוא יושב עכשיו ב[[גן עדן]] ושומע חסידות מפיו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}. באותה שיחה הוסיף הרבי ודיבר על כך שלא נספד כהלכה, הרבה לדבר בשבחו וביקש שכל הקהל יאמרו לחיים לזכר נשמתו.

==משפחתו==
לרב ריינין ורעייתו לא נולדו ילדים.
*אחיו, ר' נחום זלמן ריינין
*אחיו, ר' אהרון שמואל ריינין
*אחותו, מרת חיה אסתר זוכרמן
*אחותו, מרת צייטא רבינוביץ
*אחותו, מרת שרה שפרה (סוניה), אשת [[ברוך גורלין|ר' ברוך גורלין]].

==לקריאה נוספת==
*רפאל דינרי, '''ידידו של הרבי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 894, ע' 104

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/113281 "אוהב וידיד נאמן": החסיד ר' סנדר ריינין ע"ה] באתר חב"ד און ליין
*'''[http://chabad.org.il/_Uploads/files/hit1259r.pdf החסיד שהיה שותף לחלום המופלא]''', התקשרות גליון א'רנט פרשת ניצבים תשע"ח
*מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/12-tishrei-5774-09.pdf דעם רבי'נס א מענטש]''', כתבה המתחקה אחר תולדות חייו, בתוך מגזין א חסידישע דערהער (אנגלית), תשרי תשע"ד עמוד 34
*'''[https://col.org.il/news/121904 החסיד שידע על החלום המופלא]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריינין, חיים אברהם אלכסנדר יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]

סנדר ריינין

2025-03-01T18:24:45Z

שניאור א.:

[[קובץ:סנדר ריינין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' סנדר ריינין]]
ר' '''חיים אברהם אלכסנדר יצחק ריינין''' ([[תרמ"א]] - [[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]]) היה חסיד שזכה לקירובים מיוחדים משלושה מנשיאי חב"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרמ"א]]{{הערה|על פי רשומות בית העלמין מונטיפיורי, שנפטר בכ"ד אלול תשי"ח בגיל 78.}} לאביו ר' ברוך{{הערה|1=על פי נוסח המצבה. ראו [www.geni.com/photo/view/6000000063804153300?album_type=photos_of_me&photo_id=6000000105906993993 תמונה של אביו באתר GENI]. נולד בשנת תר"ד בשקלוב שבבלרוס, ונפטר בא' תמוז תרפ"ה ונטמן בוורשה שבפולין.}}, ול מרת מרים איטא גיטל לבית פרומעס{{הערה|בתו של אריה לייב בן נחום פרומעס. נולדה בשנת תר"ה, ונפטרה בכ"א שבט תרפ"ה, ונטמנה בבית העלמין של העיירה לה-שו-דה-פונד שבשווייץ סמוך לגבול צרפת.}}.

נישא עם רעייתו מרת סילביה בת החסיד הרב [[שניאור זלמן זליגסון]].

לאורך שנותיו סייע רבות לעניני רבותינו נשיאינו בגופו ובממונו, אך היה נחבא אל הכלים ועשה הכל מבלי להתבלט.

בשנים תרצ"א-תרצ"ט גר עם רעייתו בצרפת ומאחר שרעייתו הכירה את [[הרבנית חיה מושקא]] עוד מנעוריה, היו מבקרות זו את זו וכך התקרב אל הרבי{{הערה|מוסף 'בית חיינו' של שבועון כפר חב"ד גל' 530 ומשם כמה פרטים שבערך}}.

במכתב של הרבי משנת ה'ש"ת העוסק במאמצי ההצלה מצרפת לאחר הכיבוש הנאצי נכתב (בצרפתית): {{ציטוטון|יש לי טובה אישית לבקש מאתכם: המדובר הוא אודות ידיד יקר למשפחתנו מר אלכסנדר ריינין. גר בפאריז ומבקש לסדר אפידייוויט עבורו ועבור אשתו סילביה}}.

לאחר הגיעו לארצות הברית היה מן הקרואים אצל אדמו"ר הריי"צ בימי המועדים ומקורב ביותר לרבי.

לאחר פטירת זוגתו סילביא בשנת [[תשי"ג]]{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15403856265bd06b5a416c0638259.pdf תורת מנחם תשי"ג חלק א' עמוד 176].}} - קיבל הזמנה מהרבי או הרבנית שיבוא לגור איתם. במשך כמה שבועות הוא התגורר בקומה השלישית ב[[ביתו הפרטי של הרבי]]{{הערה|לפי עדות המשב"ק הרב [[יעקב צבי הולצמן]].}}.

זכה לקירובים מיוחדים משלושה מרבותינו נשיאינו, [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי, דבר שהתבטא גם במכתבים הרבים שקיבל ובאיזכורים שלו במכתבי רבותינו נשיאינו לחסידים אחרים.

נפטר בגיל 78 ב[[כ"ד אלול]] [[תשי"ח]] ונטמן ב[[חלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל הרבי הריי"צ]] (שורה אחת מאחורי האוהל). לא זכה לפרי בטן וקרובו היחיד היה ר' [[ברוך גורלין]] בן אחותו שבזכות דודו זכה אף הוא לקשר קרוב עם הרבי.

ב[[התוועדות]] שקיים הרבי בשבת פרשת ניצבים, בתוך ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] לפטירתו, דיבר הרבי אודותיו דברים מפליאים. הרבי התבטא שהוא יושב עכשיו ב[[גן עדן]] ושומע חסידות מפיו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|מפי המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}}. באותה שיחה הוסיף הרבי ודיבר על כך שלא נספד כהלכה, הרבה לדבר בשבחו וביקש שכל הקהל יאמרו לחיים לזכר נשמתו.

==משפחתו==
לרב ריינין ורעייתו לא נולדו ילדים.
*אחיו, ר' נחום זלמן ריינין
*אחיו, ר' אהרון שמואל ריינין
*אחותו, מרת חיה אסתר זוכרמן
*אחותו, מרת צייטא רבינוביץ
*אחותו, מרת שרה שפרה (סוניה), אשת [[ר' ברוך גורלין|ברוך גורלין]].

==לקריאה נוספת==
*רפאל דינרי, '''ידידו של הרבי''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון 894, ע' 104

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/113281 "אוהב וידיד נאמן": החסיד ר' סנדר ריינין ע"ה] באתר חב"ד און ליין
*'''[http://chabad.org.il/_Uploads/files/hit1259r.pdf החסיד שהיה שותף לחלום המופלא]''', התקשרות גליון א'רנט פרשת ניצבים תשע"ח
*מיכאל אהרון זליגסון, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/12-tishrei-5774-09.pdf דעם רבי'נס א מענטש]''', כתבה המתחקה אחר תולדות חייו, בתוך מגזין א חסידישע דערהער (אנגלית), תשרי תשע"ד עמוד 34
*'''[https://col.org.il/news/121904 החסיד שידע על החלום המופלא]''' {{וידאו}}{{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ריינין, חיים אברהם אלכסנדר יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]

חיים זאנוויל אברמוביץ

2024-10-21T22:13:05Z

שניאור א.: הוספת קישורים

[[קובץ:מרדכי בן דוד עם ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מריבניץ בהדלקת נרות חנוכה בחג החנוכה [[תשל"ה]], מאחוריו [[מרדכי בן דוד]]]]
[[קובץ:ריבניץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ (מכונה '''הרבי מריבניץ''' או "הריבניצער" או "הרימניצער" [[תרנ"ח]]?{{הערה|שנת הולדתו אינה ידועה, וראה את הדעות בנוגע לכך [כאן]}} - [[כ"ד תשרי]] [[תשנ"ו]]) היה ממוסרי הנפש ב[[ברית המועצות]] והיה בקשרים קרובים עם [[הרבי]] ועם חסידי חב"ד, ובעיקר עם ידידו ר' [[מענדל פוטרפס]].

==תולדות חיים==
הרב חיים זאנוויל אברמוביץ נולד בבוטושאן שברומניה בשנת [[תרנ"ח]] לאביו, ר' משה אברמוביץ (שהיה תלמידו של הרב אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט) ולאמו, יוטא ציפורה. אביו בגיל שנתיים וחצי התייתם מאביו, ועבר להתגורר בבית הרבי משטפנשט.

הריבניצער סיפר כי למד מרבו את כל התורה ממש, ובגיל 18 ידע את כל ה[[ש"ס]] עם [[רש"י]].

בעת חוליו של הרבי משטפנש אמר לו הרבי:"שלושה דברים אני מעביר לך: את ה[[רוח הקודש]] שלי, את הצורה שלי, ואת החן שלי". בשעת פטירת הרב משטפנשט, שאל מי עומד מאחורי ראשו, כששמע את שמו של הריביניצער התבטא "חיים זנוויל איז א חידוש" (="חיים זנוויל הוא חידוש").

לאחר הסתלקות רבו, קיבל היתר הוראה מהרב [[יהודה לייב צירלסון]], ועבר לשאץ. לאחר חתונתו גר ביאס – ליד חותנו.

לאחר [[השואה]] נשאר תחת ה[[ברית המועצות|שלטון הקמוניסטי]] ו[[ברית מילה|מל]] ו[[שחיטה|שחט]] ב[[מסירות נפש]] – יחד עם ר' [[מענדל פוטרפס]]{{הערה|ר' מענדל סיפר כי באחת ההזדמניות ראה נס של "תחית המתים" על ידי הריבניצער}}. בעקבות כך, היה נתון תמיד תחת מעקב ה[[ק.ג.ב.]] – ממנו ניצל באופן ניסי{{הערה|השופטים התבטאו כי על כל "פשעיו" צריך הוא למות 10 פעמים...}}.

היה ידוע בהקפדתו על טבילה ב[[מקווה]] במסירות נפש בקרח, וכן בעריכת [[תיקון חצות]] באריכות גדולה ובבכיות – לפעמים אף כ-12 שעות. היה הולך עם שק תחת בגדיו, והרבה בתעניות (ראה דברי הרבי על זאת בהמשך).

עזב את [[רוסיה]] בשנת [[תשל"ג]] ועבר לקריית באבוב ב[[בת ים]] ואחר כך ל[[ירושלים]] ונודע בכל הציבורים כקדוש עליון ובעל מופתים למעלה מגדרי הטבע, ובשנת תשל"ד עבר לארצות הברית, ו[[נפטר]] במונסי באיסרו חג [[סוכות]] שנת [[תשנ"ו]].

==קשריו עם הרבי==
כשהיה הריבניצער ב[[רוסיה]], שלח לו הרבי [[סידור תהילת השם]], בו היה הריבינצער אומר מדי יום [[תהלים]] אחר תפילת שחרית. הריבניצער החששיב מאוד את הסידור שקיבל מהרבי{{הערה|"במחיצתו של... האדמו"ר.. מריבניץ", מאת אברהם הכהן, ברוקלין, ניו יורק, תשע"ח, עמ' 183.}} ולקח אותו לכל מקום. בשעה ששהה הריבניצער בבית רפואה, נשכח הסידור. כשראה הגבאי את צערו של הרבי, שאל האם לחזור ולקחת את הסידור. הריבניצער אמר שאין צורך, משום ש"היא עוד תשיבו אלינו". כעבור זמן מה עברה אשת המשמש טיפול באותו בית רפואה, וקבלה מאחות גוייה "[[סידור]] תפילה יהודי שנמצא במקום" – שהושב לריבניצער ששמח במציאתו.

ב[[כ"ו סיון]] [[תשל"ד]] היה הריבניצער אצל הרבי ב'[[יחידות]]'{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח]. בית חיינו בקיץ תשל"ד (תשורה י"ד מנחם־אב (פלדמן) ע' 35.}} ודיבר עם הרבי אודות מצב יהודי [[רוסיה]], ואיך יוכלו לצאת משם בקלות.

כעבור קרוב לשעה{{הערה|[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html] בית משיח].}} נכנס הרב [[יהודה לייב גרונר]] והעיר כי ה"ריבניצער" בצום ויש לדאוג לו לאוכל, ומשום כך נסתיימה ה'[[יחידות]]' רק כעבור שעתיים{{הערה|'משפחה' גליון 1254}}. בסיום ה'יחידות' העיר הרבי לחסידי הריבניצער כי "הם צריכים לדאוג שיאכל, אלא שהוא עניו ואינו רוצה" – והמשיך:" כמובן שאם רוצה אין צורך באוורענען" [לדאוג]...

בתגובה על בקשתו של הרב [[יהודה לייב גרונר|גרונר]] אמר הריבניצער לאחר מכן בשהותו בבורו פארק, '''"איך האב דאך גיהאט אזא חיות (תענוג) רוחני מ'האט גיקענט אפזיצן אסאך לענגער"'''{{הערה|'''"הייתה לי כזאת חיות (תענוג) רוחני, שיכולתי לשבת הרבה יותר". והוסיף: "ומי זה היונגערמאן שהפריע באמצע?"'''}}...

בשנת [[תשנ"ב]] עבר [[משמש בקודש|המשב"ק]] של הריבניצער לפני הרבי ב"[[חלוקת דולרים]]" וביקש ברכה לרפואת רבו. כששמע זאת הרבי אמר '''"הלא הוא יהודי של מסירות נפש ומליץ טוב על ישראל!"'''.

==לקריאה נוספת==
*שבועון 'משפחה' גליון מספר 1254 עמוד 232
*'''יכולתי לשבת הרבה יותר''', שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גליון פרשת ויגש י' טבת תשפ"א עמוד 28
*סיפורים על קשרי האדמו"ר מריבניץ עם הרבי - [https://teshura.com/Werner-Chazan%20-%2025%20Adar%202%2C%205779.pdf 'תשורה' וורנר, אדר שני תשע"ט], עמ' 23.

==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50136&st=&pgnum=15&hilite= "אידישע ווארט" גליון 328עמוד 15].
*[https://col.org.il/news/50168 "איך היו לו כל כך הרבה דמעות"]{{שטורעם}}.
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/6/29/627522524318.html בית משיח: היחידות של האדמו"ר מריבניץ שהסתיימה באופן בלתי צפוי]{{בית משיח}}.
*'''[https://chabad.info/magazine/645141/ הקשר השמיימי בין האדמו"ר מריבניץ לרבי]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת ויחי תשפ"א עמוד 28 {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]

משה אהרון וילהלם

2024-10-21T18:34:47Z

שניאור א.: תיקוני קישורים

[[קובץ:משה אהרן וילהלם.jpg|ממוזער|250px|הרב משה אהרן שי' וילהלם]]
הרב '''משה אהרן וילהלם''' (יליד שנת [[תרפ"ז]], 1926) הוא מזקני חסידי חב"ד בירושלים, גאון עצום בתורה בהלכה ובחסידות בעל שמועה גדול ומזקני חסידי חב"ד החשובים בארץ הקודש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ה טבת]] [[תרפ"ז]] לאביו הרב [[חיים דוד וילהלם]] ולאמו מרת חיה בילא. מצד אביו, מיוחס לגזע למשפחה חסידית שורשית עד לחסידי אדמו"ר הזקן רבי [[ישראל יפה (בעל הדפוס)|ישראל יפה]] המדפיס מקאפוסט, [[בכור אזולאי]] מחשובי עדת חסידי חב"ד בחברון וירושלים, רבי [[ישראל שמעון שיין]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, והגאון החיד"א. מצד אמו, הינו מיוחס לרבי אפרים יוסף דוב אשכנזי רבה של זלאטשוב, ורבי יואל אשכנזי בעל שו"ת מהר"י אשכנזי, והגאון בעל 'חות דעת' מליסא, וכן להרב הקדוש רבי [[שלמה מקארלין]] והרה"ק רבי יהודה ליב הכהן בעל "אור הגנוז".

[[נישואין|נשא את]] מרת חיה שרה בתם של הרב אלימלך ומרת נחמה וייסברג.

לאחר חתונתם קבעו בני הזוג את ביתם ברחוב שמואל הנביא ובהמשך עברו לרחוב צפניה בסמיכות ל[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]].

מפארי בית הכנסת בית יוסף [[חב"ד]] [[ליובאוויטש]] בשכונת [[בית ישראל]] בירושלים בהנהגתו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, שם קבע את תפילתו עשרות בשנים.

הרב וילהלם זכה להקים משפחה חסידית הידועה לתפארת, שנכדיו וניניו פזורים ברחבי העולם, שלוחים, רבנים, ודמויות חסידיות בולטות ומרכזיות בחב"ד.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[נטע שלמה וילהלם]] - מאנשי קהילת חב"ד ב[[ירושלים]], מפעילי [[מבצע מזוזה]] וחבר ב[[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר
*חתנו, הרב [[אברהם אייזנבך]] - ירושלים
*בנו, הרב נחמן יוסף וילהלם - טורונטו (חתן הרב [[מנחם מענדל אהרונוב]]).
*בנו, הרב [[יצחק וילהלם]] - ספרן ב[[ספריית ליובאוויטש]], קראון הייטס
*חתנו, הרב [[משה ניסן וולבובסקי]], קראון הייטס
*בנו, הרב [[ברוך וילהלם]] - משלוחי הרבי בנהריה.
*אחיו, הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] - מחסידי חב"ד בירושלים.
*אחיו, הרב [[אשר וילהלם]] - מחסידי חב"ד בירושלים.

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור שטורעם|63933|news|החסיד והאדמו"ר נפגשו יחד בבורו פארק|מערכת שטורעם|ט' בתמוז תשע"ג}} {{קישור שבור|ד' אייר תשפ"ג}}

{{מיון רגיל:וילהלם, משה אהרן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת וילהלם]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]

שיחה:לשכות בית המקדש

2024-09-30T18:03:20Z

שניאור א.: /* בעד */

== פיצול הערך ==

מה אתם אומרים לכל לשכה ערך קצרמר?--[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]], 15:35, כ"ג באלול, ה'תשפ"ד 15:35, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
:{{א|מ. רובין}} לא הבנתי מהי שאלתך? בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 15:50, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
::יש הרבה נושאים בערך האם כדאי לפצל אותו לערכים קצרים?--[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]], 15:54, כ"ג באלול, ה'תשפ"ד 15:54, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
:::לדעתי בהחלט כן. בברכה, [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 16:02, 26 בספטמבר 2024 (IDT)
==הצבעה==
השארת או מחיקת הערך [[לשכות בית המקדש]]. {{בעד}} = להשאיר את הערך. {{נגד}} = למחוק את הערך.
===טיעונים===
#{{בעד}} חשוב לפצל את הערך כדי שלא יהיה מעמסה רבה על הערך.
#{{נגד}} עדיף שיהיה ערך אחד.
===הצבעה===
ההצבעה החלה בתאריך כ"ז אלול תשפ"ד (17:52 ע"פ שעון האתר) ותסתיים כעבור שבוע בתאריך ה' תשרי תשפ"ד (17:52 ע"פ שעון האתר).
====בעד====
#{{בעד חזק}} [[משתמש:חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[שיחת משתמש: חב"ד בדרך לגאולה]] ~ [[יחי|'''יחי המלך המשיח''']] 17:53, 30 בספטמבר 2024 (IDT)
#{{בעד חזק}} [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] - [[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]], 17:56, כ"ז באלול, ה'תשפ"ד 17:56, 30 בספטמבר 2024 (IDT)
#{{בעד חזק}} לדעתי יש הגזמה יתירה עם פיצול הערכים בחב"דפדיה (מלא ערכים מיותרים או כפולים וכיו"ב) [[משתמש:שניאור א.|שניאור א.]] - [[שיחת משתמש:שניאור א.|שיחה]], 21:01, כ"ז באלול, ה'תשפ"ד 21:01, 30 בספטמבר 2024 (IDT)