חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלמה רוזנבלט

2022-12-05T16:04:49Z

00: /* תולדות חיים */

[[קובץ:רוזנבלט שלמה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנבלט, מעיין ב[[770]] בקונטרס [[עניינה של תורת החסידות]]]]
[[קובץ:30-09-2022-20-30-55-1O3A9610-768x512.jpg|ממוזער|הרב רוזנבלט בוחן אתרוג אצל הרבי]]
הרב '''שלמה רוזנבלט''' (יליד [[תשל"ד]]), הוא משפיע חסידי בעיר [[נתניה]], בעבר היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[תשל"ד]] לאביו הרב מרדכי רוזנבלט ולאמו מרת מלכה.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בלוד ולאחר מכן בכפר חב"ד, ולקראת שנת הלימודים [[תשנ"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשנת [[תשנ"ה]] התחתן עם רעייתו מרת דבורה לאה בת הרב [[ישעיהו הרצל]] רב העיר [[נצרת עלית]]. בשנת [[תשנ"ו]] הצטרף לצוות ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] בתור משפיע בשיעור א', זאת בעקבות היחס האישי שהוא נותן לבחורים.
בשנת תשפ"ג עזב את הישיבה לאחרי ששימש למעלה מ25 שנה כמשפיע לעשרות תמימים

הרב ידוע כאיש חינוך תקיף ודורש מהבחורים אתכפיא מחד אך מאיר פנים מאידך, התובע רבות מתלמידיו להתפלל באריכות גם בגילם הצעיר, בהתוועדויותיו מעורר ומחנך בעומק וחן חסידי רב, ועסוק ב'[[קאך]]' בענייני [[גאולה ומשיח]].

== משפחתו ==
* חמיו, הרב [[ישעיהו הרצל]] - רב העיר [[נוף הגליל]].
* אחיו, הרב [[שאול רוזנבלט]] - מרבני חב"ד ב[[ביתר עילית]] ורב קהילת הספרייה החסידית במקום.
* אחיו, הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - שליח הרבי לגליל התחתון, ורב המועצה האזורית גליל תחתון.
* אחיו, הרב [[אברהם רוזנבלט]] - משלוחי הרבי בחיפה, ומאנשי קהילת חב"ד ב[[בית שמש]].
* אחיו, הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]] - מו"צ בשכונת אחיסמך גני איילון, מרבני ישיבת חב"ד אור יהודה ומכון [[למען ילמדו]] ויו"ר מכון הידור מצווה.
* גיסו, הרב [[שניאור זלמן הרצל]] - סופר חסידי והיסטוריון חב"די.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/moshiach/594297/תמימים, לחיים: התוועדויות מחיות ומעוררות במיוחד]''', התוועדות עם הרב רוזנבלט לרגל כ"ח ניסן תש"פ {{אינפו}}

{{מיון רגיל:רוזנבלט, שלמה}}
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת הרצל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

תומכי תמימים נתניה (קטנה)

2022-12-05T16:01:52Z

00:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים נתניה
|תמונה=תומכי תמימים נתניה.jpg
|כתובית=זאל הישיבה
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשנ"ד]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[נתניה]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[משה אורנשטיין]], מייסד הישיבה
|[[משגיח]] ראשי=הרב יצחק גנדל
|[[משפיע ראשי]]=הרב ששון גבאי.
|מנהל גשמי=ר' אהרון ישראל אורנשטיין.
|מספר תלמידים=125
|ספר פלפולים=מנחת התמימים, מנחת מלך, אב מלך, הגדת מלך
|קובץ הערות=שיח תמים, תפארת מלך, גביע מלך
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:ישיבה_נתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הישיבה]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[נתניה]]''' היא [[ישיבה קטנה]] המונה כ-110 תלמידים. הישיבה עומדת בראשות הרב [[משה אורנשטיין]], ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב [[מנחם וולפא]], היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה.

==הקמת הישיבה==
ישיבת '''תומכי תמימים ב[[נתניה]]''', נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשנ"ד]].

לאחר ה[[שיחה]] של [[הרבי]] ב[[הושענא רבה]] בשנת [[תשנ"ב]], בה ביקש הרבי להקים ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת ה[[ספר התניא|תניא]], כתב ה[[שליח]] בנתניה הרב [[מנחם וולפא]], לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב [[משה אורנשטיין]] שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.

== מבנה הישיבה ==
[[קובץ:זאל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה במיקומה הקודם ב[[חדרה]]]]

בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח וה[[זאל]].

כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין [[בית הכנסת]] של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.

בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים [[תש"ע]] עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.

כעבור שלש שנים ב[[י"ג אלול]] [[תשע"ב]] נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=72379 דיווח באתר חב"ד אינפו]}}. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש [[כסלו]] נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך ב[[י"ט כסלו]] קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט ב[[ה' טבת]] נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף ב[[כ"ד טבת]] [[תשע"ג]] תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" ב[[חדרה]]. עקב בעיות באישורי העירייה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף [[תשע"ד]] עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה ב[[ד' אייר]] למבנה [[בית הכנסת]] ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת [[תשע"ז]] נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עברו ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.

=== המבנה החדש ===
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים תשע"ח נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. לקראת סיום שנת [[תשע"ח]] נבנו מספר חדרי שינה נוספים זאת לקראת פתיחת כיתת לימודים נוספת בשיעור א' בשנת הלימודים [[תשע"ט]] ובשנת תש"פ נבנו עוד מספר חדרים.

[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]]

נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.

בעקבות התפרצות [[נגיף הקורונה]] בשנת [[תש"פ]] נאלצו כלל הישיבות להפסיק את מערכת הלימודים ב[[י"ט באדר]]. חודשיים לאחר מכן הישיבה בנתניה הייתה ישיבת חב"ד השנייה לאחרי תורת אמת שחזרה לשגרת הלימודים{{הערה|[https://chabad.info/news/596588/ הישיבה הראשונה נפתחת; בתות"ל נתניה חוזרים ללימודים], ידיעה על חזרה ללימודים מחדש בצל שגרת הקורונה {{אינפו

==התוועדויות ויומא דפגרא==
הישיבה ידועה כבעלת 'קאך' מיוחד במספר 'יומא דפגרא' בשנה, כשבימים אלו שוררת בישיבה אווירה חגיגית ומיוחדת מבשאר המקומות וחגי החסידים. בין התאריכים ניתן למנות את התאריך [[ה' טבת]] ו[[י"ט טבת]]. בתאריכים אלו מגיעים רבים מאנ"ש בנתניה וכן בוגרים מרחבי הארץ להתוועד ולספוג מהאווירה הייחודית בישיבה.
[[קובץ:מעיינים בביכל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| התמימים מעיינים ב'ביכל' חדש שהגיע לישיבה].

==מבצע תורה==
[[קובץ:אב_מלך.jpg |שמאל|ממוזער|200px|הספר '''אב מלך''']]
בשנת [[תש"ע]] נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של [[הרבי]]{{הערה|כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.}} וכן סוגיות בתורת החסידות, מתוך דגש מיוחד על לימוד מתוך עיון וחשיבה.

התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים" ייחודי, הנערך מדי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש ותולדות משפחת בית הרב, כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי ניקולייב ודנייפרופטרובסק, מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש ר' לויק באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה עשרות מקומות חשובים לחסידי חב"ד, בפרט בדורות האחרונים{{הערה|1=
[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=&id=69485&tag=מסע+התמימים צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים] - באתר [[חב"ד אינפו]].}}.

==ספרי הערות ופלפולים==
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא את ההערות הנכתבות על ידי תלמידי הישיבה בספרים מכורכים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
*'''ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.'''
*'''ספר הערות - אב מלך''' במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים ל[[הסתלקות]]ו.
*'''ספר הערות - הגדת מלך''' המבצע תורה שהחל בראשית קיץ [[תשע"ה]], כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ה[[הגדה של הרבי]] לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"{{הערה|1=[http://chabad.info/beis-medrash/מתנת-תותל-נתניה-ליא-ניסן-הגדת-מלך/ הספר להורדה]{{אינפו}}.}}.
*'''ספר הערות ופלפולים - תפארת מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - נישואי מלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - גביע המלך'''.
*'''ספר הערות ופלפולים - ליקוטי מלך''' (עוסק ב[[לקוטי שיחות]])

==צוות הישיבה==

*הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]

;;[[משגיח]]ים- מנהלי שיעורים
* הרב יצחק גנדל - משגיח ומנהל ש"ב.
* הרב הוד מנחם אהרון - משגיח ומנהל ש"א.
* הרב [[ישראל אלפנביין]] - מנהל ש"ג.

;[[משפיע]]ים
*הרב [[שלמה אברמסון]] - משפיע שיעור א'
*הרב [[לוי סגל]] - משפיע שיעור א'
*הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע שיעור ב'
*הרב [[ששון גבאי]] - משפיע שיעור ג' ומשיב בגרסא לש"ב וש"ג
;[[ר"מ]]ים
*הרב [[נפתלי מינצברג]] - ר"מ שיעור א'
*הרב [[אריה לייב כהן]] - ר"מ שיעור ב'
*הרב מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור א'
*הרב [[ישראל אלפנביין]] - ר"מ שיעור ג'
*הרב דניאל קהלני - ר"מ בגירסא והלכה לשיעור א'

;צוות [[גשמי]]
*מנהל גשמי ר' אהרון ישראל אורנשטיין
*מזכיר ר' לוי יצחק אוריאן

;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[משה שילת]] - משפיע בשיעור ב' בישיבה (עד [[תשס"ג]]).
* הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (עד שנת [[תשע"א]]).
*הרב בנימין זאב גנדל - משפיע החל משנת [[תשע"ג]] לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נצרת עילית (קטנה)|ישיבה קטנה חח"ל נצרת עילית]] והחל משנת תש"פ כמשפיע ב[[ישיבה קטנה חח"ל צפת]].
*הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד.
*הרב [[שמעיה הכט]] - משפיע ואח"כ ר"מ (עד שנת תשע"ח).
*הרב נחום בורביץ - משפיע (עד שנת תשע"ט).
*הרב יהושע מנחם הלוי נויהויזר
*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - משפיע ומשיב בהלכה (עד שנת תשפ"ג)

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/tag/תותל-נתניה/ ישיבת תומכי תמימים בנתניה - ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/news/572367/נתניה: ראש הישיבה התוועד עם התמימים לרגל י"ט טבת]''', התוועדות לרגל י"ט טבת בישיבה עם ראש הישיבה הרב אורנשטיין ב{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=news&tag=תומכי%20תמימים%20נתניה ידיעות וחדשות אודות הישיבה] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?141358 ספר פלפולים מנחת התמימים] - אוצר החכמה
*'''[http://chabad.info/news/תותל-נתניה-אל-המנוחה-ואל-הנחלה/'''אל המנוחה ואל הנחלה''' - תות"ל נתניה נכנסה למעונה החדש]''' {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/128416 מסע התמימים בעקבות הרבי והרבנית]''' {{COL}}{{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנתניה]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]

תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)

2022-12-05T15:52:42Z

00: /* היסטוריה */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה הישיבה
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-45
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר והיא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה.

==היסטוריה==

הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעדיין לא בשלו התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים המונים כיום את תלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

בשנת [[תשע"ג]] הוכנס [[ספר תורה]], ובשנת [[תשע"ד]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בהיכל הישיבה.

לקראת מעבר הישיבה לשנת הלימודים [[תשפ"א]] ערכה הישיבה קמפיין התרמה.

נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-50 תלמידים.

== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת.

==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|שמאל|ממוזער|250px|ספר החייל]]
הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:
*'''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע [[פרסום משיח]] על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).
*'''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]] ו[[שיחת הגאולה]]) ברחבי הארץ.
*'''[[מבצע קידוש]]''' - מדי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (עניין שעודד הרב [[זלמן נוטיק]]).
*'''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בראשון לציון ובת ים).
לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.
*מידי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מידי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מידי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את הדבר מלכות.

== הוצאה לאור ==
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה.

לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדת בשנה זו בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.

== צוות הישיבה ==
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה הרב וויצהנדלר]]
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] [[ר"מ]] ש"ב ומשפיע ש"ג- [[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]].
*מנכ"ל הישיבה - הרב אלירן שלום.
;[[משפיע]]ים:
*הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע שיעור ב'
*הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] משפיע שיעור ב'
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (כפר חב"ד)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'

;[[ר"מ|רמי"ם]]:
*הרב יוסף יצחק רוך - ר"מ ומשפיע שיעור א'
*הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
*הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'.

;[[נו"נ]]:
*הרב [[טוביה בולטון]]
*הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ירחמיאל רוך
*הרב מאיר כהן
*הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב מנחם מענדל קעניג

;[[משגיח]]ים:
*הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
*הרב אביחי פנחס רוטשילד

===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).

== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיו"ל על ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

משה אורנשטיין

2022-11-13T17:16:03Z

00: /* תולדות חיים */

משה אורנשטיין

2022-11-13T17:14:58Z

00: /* פעילות ציבורית */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
==משפחתו==
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' אהרון ישראל - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]

שיחה:משה אורנשטיין

2022-11-13T17:14:29Z

00: /* התקרב לחב"ד? */

שיחה:משה אורנשטיין

2022-11-13T17:13:37Z

00: /* חתנו */

גניזה חרסונית, תנש"א. מאי האי?[[משתמש:פיני|פיני]] 04:52, 26 מאי 2009 (EDT)
:עם נפילת מסך הברזל, נשלחו תמימים ושלוחים לברית המועצות. הוא היה אחד מהם, ובהיותו שם פעל לשחרור מכתבי הגניזה החרסונית, שכפי הידוע לא היתה בשלימותה לפני זה (למרות האוצרות הגדולים שכן נמצאו ונתפרסמו בשעתו בקובץ "התמים"). אגב, בושה וחרפה שאין כאן שום ערך שעוסק בענייני הגניזה החרסונית! וידועים מכתביו הארוכים והחריפים של אדמו"ר שליט"א בנושא! אתמהה. זמן לדון על חסידים וכו' יש לנו, ואילו לערכים החשובים באמת... [[משתמש:יואל|יואל]]
::יש פה אין ספור ערכים חסרים, וכולנו יחד מוסיפים. ואיפה כל החומר הנדיר שהביא?[[משתמש:פיני|פיני]] 02:53, 27 מאי 2009 (EDT)
:::א. בקשר עם [[הגניזה החרסונית]] - זהו ערך בסיסי לכל הדעות. בושה שאין על זה ערך כאן, הרי בחיפוש קליל באינטרנט רואים באופן גלוי את כל השטויות שכתוב שם נגד ועל הזיופים, ומוכרח להיות מקום אינטרנטי עם הדעה המוצקה של [[הרבי]] בנידון. בלי נדר אטפל בענין ואצפה לעזרתכם. ב. מן הסתם כל החומר הנדיר שהביא נמצא ב[[ספריית ליובאוויטש]] של הרבי ב-[[770]]. [[משתמש:יואל|יואל]]
::::ואני מוכן לעזור בנושא בכל אשר יידרש, באמת לא מתאים שאין ע"ז ערך. מה שרציתי להעיר - והקדמת אותי כשהכרזת על שאתה הולך לכתוב ערך כזה - שלא לכמה רק להעיר - כדאי (וזה מה שאתה עושה, וזה מאד טוב) גם לשפץ. [[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]* [[אידישעפדיה]]

== התקרב לחב"ד? ==

הוא נולד כחב"דניק או התקרב לחב"ד? מישהו יכול להוסיף פרטים? • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ו בתמוז ה'תשע"ג • 23:12, 4 ביולי 2013 (UTC)
:חסיד, יישר כח. עדיין לא מובן אם אבא שלו היה חב"דניק או לא. • '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]''' • כ"ז בתמוז ה'תשע"ג • 15:31, 5 ביולי 2013 (UTC)
::אנסח שוב. אף כי זה יצא קצת מסורבל. ---בואו לעזרת ולהרחבת ה[[משיח]]! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
:::הוא נולד כחבדני"ק אביו לא נולד בחב"ד, כיום משמש כעו"ד חסיד חב"ד--[[משתמש:שנהב|שנהב]] - [[שיחת משתמש:שנהב|שיחה]] 13:47, 22 בפברואר 2017 (UTC)
::::אביו חסיד חב"ד שגר בעיר בני ברק ועובד כעורך דין {{אנונימי}}
:::::אתם לא חולקים ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • י' באייר ה'תש"ף • 07:37, 4 במאי 2020 (IST)

== חתנו ==

{

משה אורנשטיין

2022-11-13T17:12:09Z

00: /* פעילות ציבורית */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. בהמשך לקו זה, כמעט ולא נמסרים בישיבה שעורים כלליים, אלא, לעומת זאת, הרב אורנשטיין מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]].

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.
הקפדה על שלוש שעות [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו ב[[תומכי תמימים בליובאוויטש]],

==משפחתו==
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' אהרון ישראל - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]

משה אורנשטיין

2022-11-13T17:11:35Z

00: /* תולדות חיים */

{{פירוש נוסף|נוכחי=ראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]]|אחר=פירוש אחר|ראו=[[משה הורנשטיין (פירושונים)]]}}
[[קובץ:הרב משה אורנשטיין.jpeg|שמאל|250px|ממוזער|הרב משה אורנשטיין]]
הרב '''משה אורנשטיין''' (יליד שנת [[תשכ"ט]], 1969) הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]]. בנוסף לתפקידו כראש ישיבה, מכהן כרב [[בית הכנסת]] וקהילת 'ישורון' בשכונת דורא בעיר [[נתניה]], וכסופר חסידי.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשכ"ט]] לאביו, עורך דין הרב מאיר אורנשטיין, מ[[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[בני ברק]].

בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה תורת אמת]] ובתלמוד תורה חב"ד בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבה קטנה [[תומכי תמימים לוד]], לאחריה למד כשנה בישיבת "[[בית הר"מ]]" ב[[נחלת הר חב"ד]]. לאחר מכן המשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. התחבב על ראשי הישיבה, במיוחד על המשפיע ר' [[מענדל פוטערפאס]] והיה לבן בית אצלו. באותן שנים קיים חילופי מכתבים, פלפולי תורה המיוסדים על תורת הרבי, עם הגאון ר' [[שלמה זלמן אויערבך]], שהתפעל ממנו{{הערה|עפ"י עדות אחיינו הר"ר אברהם רוחמקין}}.

כאשר טס בבחרותו ל-[[770]] ל[[חודש החגים]] זכה לקירוב מיוחד מ[[הרבי]]. בהגיעו, חיכה לברך [[ברכת שהחיינו]] בפעם הראשונה שרואה את הרבי וכשהגיע ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] לא הצליח לראותו, לאחר מכן חיכה ליד המעלית כשהרבי יצא, ובירך 'שהחיינו' הרבי הסתכל על פניו וחייך. כשהרבי [[חלוקת מטבעות|חילק מטבעות לצדקה]] לילדים ניגש להת' משה, הוציא חופן מטבעות מכיס הסירטוק וחיפש מטבע מסוים וכשלא מצא את מבוקשו הכניס את ידו שוב לסירטוק והוציא מטבע שקל ישראלי{{הערה|סיפר בכמה מהתוועדותיו וראה בספר אבא חלק ב'.}}.

בשנת [[תשמ"ט]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]] ונשאר ללמוד בה למשך 4 שנים. היה אז בין הבודדים שזכו להיכנס מידי יום לכל שלוש התפילות שהתקיימו בביתו הקדוש של הרבי. נהג אז לפרסם מידי שבוע פלפול בקובץ [[ליקוטי שיחות]] החדש שיצא לאור, וכן כתב [[יומן]] מהמתרחש ב-770.

בשנת [[תנש"א]] נשלח על ידי [[הרבי]] לעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]], שם פעל רבות עם חבירו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ואף ייסד שם סניף ישיבת תומכי תמימים, ישיבה שהניבה מספר בעלי תשובה. על דו"ח משליחותם ומכתבים שהעבירו מבני הקהילה בחרסון זכו לשלושה מענות קודש של הרבי שפורסמו רק כעבור עשרות שנים בשבועון [[בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/679416/ גילוי לאחר 30 שנה: 3 מענות קודש בפרסום ראשון] {{אינפו}}}}.

באותה שנה אף הוציא לאור את הספר חידושים וביאורים על [[מסכת גיטין]], הכולל שיחות של הרבי על מסכת גיטין, עם ביאורים ופלפולים שלו בשיחות הרבי. על הספר נתקבלה ברכתו של הרבי: "נתקבל ותשואות חן והזמן גרמא". את המענה כתב הרבי ביום הולדתו, כ"ח תמוז תנש"א{{הערה|[https://chabad.info/blogs/788202/ בדידי הווה עובדא: "חידושים וביאורים במסכת גיטין" - מתנה ליום הולדת] {{אינפו}}, ליקוט מענות קודש תנש"א מענה תתקסח}}.

עם השלמת מסלול לימודיו והסמכתו לרבנות על ידי רבי [[שמחה עלברג]] והגאון מדרבצין, [[נישואין|נשא]] את מרת נחמה דינה בת הרב [[חיים בן ציון וישצקי]].

ידוע בלהט מיוחד להביא כתבי יד ספרי וחפצי קודש לרבי כשמשקיע לשם כך מאמצים רבים בגופו ובממונו. במהלך השנים חשף עשרות כתבי יד קודש של [[רבותינו נשיאנו]] וצדיקי הדורות אותם העביר לספריית הרבי. לעיסוקו זה זכה עוד בימי בחרותו להתייחסויות והדרכות מהרבי.

[[קובץ:צ'ופה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|ב[[התוועדות]] [[ו' תשרי]] במרתף [[770]]]]
===פעילות ציבורית===
בשנת [[תשנ"ג]] שימש כ[[ר"מ]] בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון|אחי תמימים בכפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ד]] נקרא על ידי השליח לעיר נתניה הרב [[מנחם וולפא]] לעמוד בראש ישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ומאז עומד בראשה.

כל שיעוריו מיוסדים על תורתו של הרבי. בהמשך לקו זה, כמעט ולא נמסרים בישיבה שעורים כלליים, אלא, לעומת זאת, הרב אורנשטיין מוסר באופן סדיר שיעורים בספר [[היום יום]] וב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדה של פסח של הרבי]].

במבצעי הלימוד בישיבה שם דגש עיקרי על הבנה והעמקה ולא כל כך על כמות, וכך במקום מבצעי לימוד של מאות דפי גמרא, יזם מבצעי לימוד עיוניים על מנת לטעת בתלמידים יסודות חשיבה לימודית והעמקה.התגמול על השתתפות ב'מבצע תורה' הנערך במתכונת כזו הוא השתתפות במסעות ייחודיים. כגון: מסע בעקבות ערי ילדותו של הרבי [[ניקולייב]] ו[[דנייפרופטרובסק]], מסע בעקבות חתונת הרבי והרבנית בריגא ובוורשא, מסע בעקבות גלותו של אבי הרבי הרב הקדוש [[ר' לויק]] באלמא אטא וצ'יאלי ועוד. לכל המסעות הללו קודם תחקיר מעמיק, וכן במהלך המסעות השונים נחשפו לראשונה מקומות חשובים ל[[חסידי חב"ד]].

בשנת [[תשע"ג]] נקלעה הישיבה לחובות כספיים עצומים והייתה בסכנת סגירה, אז התבקש הרב אורנשטיין ליטול על עצמו גם את ניהול הצד הגשמי. בתוך פרק זמן קצר הישיבה התייצבה והיא רק במגמת עליה. הישיבה עברה למשכנה הקבוע. בתחילה היו בה כיתות לימוד בלבד ואולם חדר אוכל. המבנה נבנה על ידי משרד החינוך, באמצעות לחץ שהפעיל עליהם ומאמצים שעשה במקביל מול גורמי העירייה. לאחר מכן נבנה זאל גדול. בשנים האחרונות נבנתה הפנימיה בשלושה שלבים.
הקפדה על שלוש שעות [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] בכל מצב, כפי שננהג על ידי רבותינו נשיאנו ב[[תומכי תמימים בליובאוויטש]],

כמו כן ייסד מיני ישיבת קיץ באתר נופש על פני שבוע ימים בזמן הלימודים, בשילוב תכניות ייחודיות

משמש גם כרב בית הכנסת האשכנזי 'ישורון' וקהילת חב"ד בשכונת דורה שב[[נתניה]] ומוסר שם מערך שיעורים. במשך השנים שיפץ את בית הכנסת ובנה מקווה לצידו.

במרוצת השנים פרסם מאות רבות של מאמרי הגות וסיפורים מעוררי השראה על הרבי. רבים ממאמריו פורסמו בשבועון 'כפר חב"ד'. ספרו 'אבא' יצא לאור ביותר מעשר מהדורות ונמצא בעבודת תרגום למספר שפות.

==משפחתו==
* חתנו, ר' מנחם מענדל גורליק - משפיע ב[[תומכי תמימים אור יהודה]]
* בנו, ר' אברהם - [[מגדל העמק]]
* בנו, ר' מנחם מענדל [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' אהרון ישראל - מנהל גשמי ב[[תומכי תמימים נתניה]]

==ספריו==
*'''חידושים וביאורים על מסכת גיטין''' - שיחות הרבי על הדפים הנלמדים בישיבה, עם הערות ופלפולים על השיחות.
*'''האמונה השלימה''' - תשובה לספר 'יתבררו ויתלבנו' של הרב [[יחזקאל סופר]], מכון אורו של משיח, [[תשנ"ו]].
*'''[[רבות מופתי]]''' - סיפורי מופתים על [[הרבי]], [[ג' בתמוז]] [[תשס"ד]].
*'''אבא''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשע"ב]].
*'''אבא - חלק ב'''' - סיפורים על הרבי, [[אשכילה (בית הוצאה לאור)|אשכילה]], [[תשפ"ב]].

==לקריאה נוספת==
* '''מנחם ציון וחרסון''', הרב אורנשטיין מגולל את סיפור שליחותו ברוסיה, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 64
* '''דאס איז אויכעט פון חרסון''' הרב אורנשטיין מגולל את סיפור הבאת ספרים וכתבי יד עתיקים מרוסיה והתייחסויות הרבי לכך [https://drive.google.com/file/d/1NBQnuQYUPd_pLLJWbo8K8QXOZUcZ9Q2f/view דרך תמים גליון ד'] ע' 44

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/news/tishrei/532718/ו' תשרי: הרב אורנשטיין התוועד אל תוך הלילה]''', התוועדות ב-770 לרגל ו' תשרי, יום היא"צ של 'אם המלכות' - תיעוד ב{{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/595472/ אחדות בחב"ד • על הפרשייה המרתקת לפני כ-30 שנה]''', הרב אורנשטיין בסיפור מיוחד בעקבות התעוררות אנ"ש לאחדות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/blogs/595096/ מסתורין ב'טיילר' • סיפור מטלטל]''', סיפור מרגש בקשר עם טרגדיית פטירתו של השליח הרב בנימין וולף ע"ה - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593382/לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי]''', לרגל ח"י ניסן, סיפור ובו עדות על גבורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/593372/'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק]''', צרור סיפורים מרתקים על הנהגותיו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסון, מפי עדויות שונות - באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/התוועדויות/661448/ תות"ל נתניה: התוועדות הכנה לי"א ניסן רווית גילויים מרתקים]''' {{וידפו}}
*'''[https://col.org.il/news/131356 אחרי שחזר משליחות: הדו"ח של הרב אורנשטיין לרבי, והמענה בכת"י]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אורנשטיין משה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:משפחת וישצקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ט]]