https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=12חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T12:43:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=323934אריק יצחק מלכיאלי2019-09-03T12:59:02Z<p>12: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div><br />
הרב אריה יצחק ("אריק") מלכיאלי (יליד שנת [[תשל"ד]],) הינו חסיד חב"ד ומרצה בעניני יהדות וחסידות ובנוסף עוסק בכתיבה ועריכה של עניני חסידות בשפה בהירה ופשוטה, ומפרסם טורי דעה אישיים מעת לעת בשבועונים שונים.<br />
<br />
הרב מלכיאלי הינו מהמרצים הבולטים בחסידות חב"ד ומוזמן פעמים רבות להרצאות שיעורים וכינוסים ע"י שלוחים ומנהלי בתי חב"דברחבי הארץ והעולם.<br />
<br />
הרצאותיו ידועות בסגנונם המיוחד והישיר והוא מרבה לשלב בהם הומור חסידי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[לוד]] ב[[י"ח תמוז|ח"י תמוז]] [[תשל"ד]] לאביו הרב שמעון מלכיאלי רב בשירות בתי הסוהר, ולאמו נעמי.<br />
<br />
בילדותו התקרבה משפחתו לחסידות חב"ד באמצעות חסידי חב"ד משיכון חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר שסיים את לימודיו בתלמוד תורה חב"ד המקומי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת תשנ"ה נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
לאחר נישואיו בשנת תשנ"ז החל לשמש כמשפיע בישיבת תות"ל בלוד, תפקיד בו שימש עד לשנת תש"ס.<br />
<br />
לאחר שעזב את הישיבה החל לשמש כרב צבאי בבסיס חיל התותחנים שבשיבטה עד לשנת תשס"ו אז החל לשמש כסגן רב פיקוד העורף - תפקיד אותו סיים למלא בשנת תש"ע.<br />
<br />
בנוסף לעיסוקו במסירת שיעורים והרצאות בעניני חסידות, עוסק הרב מלכיאלי גם בכתיבה ועריכה של עניני חסידות בשפה ברורה ופשוטה.<br />
<br />
במהלך השנים הוציא את רב המכר "חסידות בגובה העיניים", וכן היה מעורכי הסדרה "אוצר לקוטי שיחות" <br />
<br />
בנוסף, מפרסם מעת לעת טורים בעלונים שבועיים דוגמת '[[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]]', '[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]' ועוד. <br />
<br />
הרב מלכיאלי נשוי עם גלית (לבית משפחת סבאג) והוא מתגורר בשיכון חב"ד בלוד<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב מלכיאלי עשרה ילדים.<br />
<br />
==ספריו==<br />
*"חסידות בגובה העיניים" (כפר חב"ד התשע"ו)<br />
<br />
{{מיון רגיל:מלכיאלי, אריה יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&diff=323444בית הכנסת בית אריה (לוד)2019-08-11T16:17:57Z<p>12: /* אישים בבית הכנסת */</p>
<hr />
<div>'''בית הכנסת בית אריה''' הוא [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
השיכון החב"די בלוד נוסד בשנת [[תשכ"ה]], ונתקל בקשיים רבים בשנותיו הראשונות בהקצאות שטח עבור המוסדות החב"דיים ויחידות דיור ממשרד הקליטה עבור העולים.<br />
<br />
עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות.<br />
<br />
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה.<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.<br />
<br />
לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.<br />
<br />
העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך שיף]] הרב [[יעקב מינסקי]] והרב יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א [[ניסן]] תשל"ז.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==מיקום בית הכנסת==<br />
בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות ל[[מקווה טהרה]] ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], והסופרמרקט המרכזי במקום.<br />
<br />
==מבנה בית הכנסת==<br />
בית הכנסת דומה בתבניתו ל[[בית הכנסת 'בית יצחק']] ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את [[בית הכנסת]] בצורה מיטבית לפי הצרכים.<br />
<br />
בקומה הראשונה של בית הכנסת, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.<br />
<br />
בקומה השניה של בית הכנסת, ממוקם אולם התפילה הגדול בו מתקיימים מניני התפילה המרכזיים בשבתות ובחגים, ובו נערכות ההתוועדויות הגדולות עבור כל בני הקהילה במועדים חסידיים מיוחדים.<br />
<br />
עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה מצידו האחורי של הבנין, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית תוך הקפדה על כללי הצניעות.<br />
<br />
==פעילות בבית הכנסת==<br />
בימי החול פועלים בבית הכנסת בשעות הבוקר 'כולל לוי יצחק' למבוגרים בניהולו של הרב יוסף יצחק זילברשטרום המיועד גם לציבור הכללי, ו'כולל זקנים - חב"ד' בניהול [[משפיע]] הקהילה הרב [[נחום קפלן]].<br />
<br />
מידי ערב פועל במקום [[כולל אברכים]] בניהול הרב [[אברהם אלאשווילי]], בהשתתפות קרוב למאה אברכים הלומדים גמרא הלכה וחסידות.<br />
<br />
בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים.<br />
<br />
==בתי כנסת נוספים בעיר==<br />
*בית כנסת לעולי גרוזיה, שיכון חב"ד.<br />
*'''היכל יהונתן''' - שכונת גני אביב. רב בית הכנסת: הרב חיים ברוד.<br />
*'''ניסן-חב"ד''' - מרכז העיר.<br />
*'''בית דוד ורפאל''' - בית כנסת לצעירים (מתחם ישיבת [[תות"ל לוד]]). רב: הרב [[אריה קדם]].<br />
<br />
==אישים בבית הכנסת==<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב ומרא דאתרא <br />
*הרב [[שרגא מלך קפלן ע"ה]] - רב ומרא דאתרא<br />
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ריבקין]] - רב ומרא דאתרא<br />
*ר' יעקב פיל - גבאי (ע"ה)<br />
*ר' נתנאל מלכה (גבאי)<br />
*ר' יעקב זרחיה (גבאי)<br />
ר' ירחמיאל שיף (גבאי)<br />
*ר' חיים אוחיון - גבאי<br />
*ר' צמח חיל - גבאי<br />
*ר' שמעון מלכיאלי - גבאי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|85630|בית הכנסת בשבוע ● והפעם: "בית אריה" בשיכון חב"ד||י"ג תשרי תשע"ה}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&diff=323443בית הכנסת בית אריה (לוד)2019-08-11T16:17:41Z<p>12: /* אישים בבית הכנסת */</p>
<hr />
<div>'''בית הכנסת בית אריה''' הוא [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
השיכון החב"די בלוד נוסד בשנת [[תשכ"ה]], ונתקל בקשיים רבים בשנותיו הראשונות בהקצאות שטח עבור המוסדות החב"דיים ויחידות דיור ממשרד הקליטה עבור העולים.<br />
<br />
עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות.<br />
<br />
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה.<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.<br />
<br />
לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.<br />
<br />
העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך שיף]] הרב [[יעקב מינסקי]] והרב יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א [[ניסן]] תשל"ז.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==מיקום בית הכנסת==<br />
בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות ל[[מקווה טהרה]] ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], והסופרמרקט המרכזי במקום.<br />
<br />
==מבנה בית הכנסת==<br />
בית הכנסת דומה בתבניתו ל[[בית הכנסת 'בית יצחק']] ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את [[בית הכנסת]] בצורה מיטבית לפי הצרכים.<br />
<br />
בקומה הראשונה של בית הכנסת, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.<br />
<br />
בקומה השניה של בית הכנסת, ממוקם אולם התפילה הגדול בו מתקיימים מניני התפילה המרכזיים בשבתות ובחגים, ובו נערכות ההתוועדויות הגדולות עבור כל בני הקהילה במועדים חסידיים מיוחדים.<br />
<br />
עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה מצידו האחורי של הבנין, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית תוך הקפדה על כללי הצניעות.<br />
<br />
==פעילות בבית הכנסת==<br />
בימי החול פועלים בבית הכנסת בשעות הבוקר 'כולל לוי יצחק' למבוגרים בניהולו של הרב יוסף יצחק זילברשטרום המיועד גם לציבור הכללי, ו'כולל זקנים - חב"ד' בניהול [[משפיע]] הקהילה הרב [[נחום קפלן]].<br />
<br />
מידי ערב פועל במקום [[כולל אברכים]] בניהול הרב [[אברהם אלאשווילי]], בהשתתפות קרוב למאה אברכים הלומדים גמרא הלכה וחסידות.<br />
<br />
בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים.<br />
<br />
==בתי כנסת נוספים בעיר==<br />
*בית כנסת לעולי גרוזיה, שיכון חב"ד.<br />
*'''היכל יהונתן''' - שכונת גני אביב. רב בית הכנסת: הרב חיים ברוד.<br />
*'''ניסן-חב"ד''' - מרכז העיר.<br />
*'''בית דוד ורפאל''' - בית כנסת לצעירים (מתחם ישיבת [[תות"ל לוד]]). רב: הרב [[אריה קדם]].<br />
<br />
==אישים בבית הכנסת==<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב ומרא דאתרא <br />
*הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב ומרא דאתרא<br />
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ריבקין]] - רב ומרא דאתרא<br />
*ר' יעקב פיל - גבאי (ע"ה)<br />
*ר' נתנאל מלכה (גבאי)<br />
*ר' יעקב זרחיה (גבאי)<br />
ר' ירחמיאל שיף (גבאי)<br />
*ר' חיים אוחיון - גבאי<br />
*ר' צמח חיל - גבאי<br />
*ר' שמעון מלכיאלי - גבאי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|85630|בית הכנסת בשבוע ● והפעם: "בית אריה" בשיכון חב"ד||י"ג תשרי תשע"ה}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=323442שיחה:ארגון הפנסאים2019-08-11T16:14:49Z<p>12: /* פעילות ההארגון */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
:ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב"דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:::אם אכן מטרתנו היא להביא ל"שלמות הערך", אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב"הפצת תורת חסידות חב"ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''". ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ"ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).<br />
:::זו גם הסיבה שנדהמתי מה"ביקורת", שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).<br />
:::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב"דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב"דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - "אנן פועלי דיממא אנן". את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ"ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ"ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב"ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על "אחדות הפשוטה", והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב"די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.<br />
::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.<br />
::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.<br />
::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]<br />
[[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''<noinclude> '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ח בטבת ה'תשע"ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
== פתיח מוזר ==<br />
ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ"ש בארה"ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ"א נ"ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].<br />
::אבל לענ"ד אפשר פשוט למחוק את המילה "שנוי". ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תשע"ו, 04:37 • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
:::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י"ז בטבת ה'תשע"ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
<br />
<br />
בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ"ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
:ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br />
::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב"דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'. <br />
::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ"ו באדר א' ה'תשע"ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)<br />
:::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: "ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)"<br />
:::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא "איך שהארגון רואה את עצמו" או איך "חלק גדול מחסידי חב"ד רואים אותו"?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ"ם.<br />
:::באמת אותו ויכוח חוזר ע"ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא"א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)<br />
::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:<br />
::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב"ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע"י רבני חב"ד.<br />
::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב"די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 18:31 • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
:::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: "רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך".. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)<br />
{{שבירה}}<br />
הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא.<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)<br />
:לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.<br />
:ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ"ז באדר א' ה'תשע"ו, 20:29 • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב"דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.<br />
::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה. <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC) <br />
:::יש ערך מענין מאוד בחב"דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...<br />
:::ולנדו"ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב"דפדיה - לארגון בחב"ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט"א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)<br />
::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ"כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה. <br />
::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב"די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב"דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע"ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)<br />
:::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)<br />
::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז"ב המסייע רבות לחב"דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט"א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)<br />
<br />
===הצבעה===<br />
כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!<br />
<br />
מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?<br />
;בעד:<br />
*{{בעד|}}<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)<br />
*{{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)<br />
*{{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו<br />
*{{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)<br />
;נגד:<br />
*{{נגד|}}--[[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)<br />
*{{נגד}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)<br />
*{{נגד}} [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)<br />
*{{נגד}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)<br />
*{{נגד}}--[[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)<br />
*{{נגד}} --[[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
*{{נגד}}--[[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
== מענין לענין... ==<br />
<br />
ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב"דפדיה...<br />
<br />
אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט"א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)<br />
<br />
== העברה מדף שיחה ==<br />
<br />
ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=prev&oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר "אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים". <br />
<br />
אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור? <br />
<br />
באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ"ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)<br />
:מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם "צבאות השם" באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ"ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).<br />
:לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא "מרכז צבאות השם חב"ד" שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.<br />
:באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י"ג באדר ב' ה'תשע"ו, 12:23 • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>'''<br />
::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע"ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה. <br />
::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)<br />
:::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש"כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות. <br />
:::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג באדר ב' ה'תשע"ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)<br />
לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)<br />
<br />
==תפקיד הרב גופין בארגון==<br />
מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא"כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)<br />
:פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)<br />
<br />
== רשת מחנות הקיץ ==<br />
<br />
ע"פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:לא, ראה באתר הרשת: <nowiki> http://www.hakhel.co.il </nowiki> --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ"ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו<br />
:::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע"ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==<br />
<br />
בד"כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.<br />
<br />
אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.<br />
<br />
אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!<br />
<br />
ע"י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC) <br />
::::: אכן דייקת בלשונך שבד"כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
:: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br />
<br />
== אובייקטיביות ==<br />
<br />
אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br />
<br />
== התעלמות מבשורת הגאולה? ==<br />
<br />
מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע"ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת "להביא לימות המשיח", המבוסס על [[דבר מלכות י"ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)<br />
:[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)<br />
::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)<br />
<br />
== הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==<br />
<br />
תיאור ההוצאה לאור של וידיאו 'מזאגט לחיים' כתוכנית חודשית אינה נכונה בעליל לכל מי שמכיר את הנעשה. בפועל תוכנית הוידיאו יוצאת בצורה לא קבועה וממש לא אחת לחודש. יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!<br />
<br />
<br />
ר' שמעון רבינוביץ, אינו יו"ר הועד כעת.<br />
<br />
== כותרת המשוב ==<br />
<br />
סניף קריות רוצה מדים.<br />
<br />
== פעילות ההארגון ==<br />
<br />
לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים <br />
הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע"ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A7_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=323441אריק יצחק מלכיאלי2019-08-11T15:57:07Z<p>12: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div><br />
הרב אריה יצחק ("אריק") מלכיאלי (יליד שנת [[תשל"ד]],) הינו חסיד חב"ד ומרצה בעניני יהדות וחסידות ובנוסף עוסק בכתיבה ועריכה של עניני חסידות בשפה בהירה ופשוטה, ומפרסם טורי דעה אישיים מעת לעת בשבועונים שונים.<br />
<br />
הרב מלכיאלי הינו מהמרצים הבולטים בחסידות חב"ד ומוזמן פעמים רבות להרצאות שיעורים וכינוסים ע"י שלוחים ומנהלי בתי חב"דברחבי הארץ והעולם.<br />
<br />
הרצאותיו ידועות בסגנונם המיוחד והישיר והוא מרבה לשלב בהם הומור חסידי.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בעיר [[לוד]] ב[[י"ח תמוז|ח"י תמוז]] [[תשל"ד]] לאביו הרב שמעון מלכיאלי רב בשירות בתי הסוהר, ולאמו נעמי.<br />
<br />
בילדותו התקרבה משפחתו לחסידות חב"ד באמצעות חסידי חב"ד משיכון חב"ד בעיר.<br />
<br />
לאחר שסיים את לימודיו בתלמוד תורה חב"ד המקומי, נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ובשנת תשנ"ה נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br />
לאחר נישואיו בשנת תשנ"ז החל לשמש כמשפיע בישיבת תות"ל בלוד, תפקיד בו שימש עד לשנת תש"ס.<br />
<br />
לאחר שעזב את הישיבה החל לשמש כרב צבאי בבסיס חיל התותחנים שבשיבטה עד לשנת תשס"ו אז החל לשמש כסגן רב פיקוד העורף - תפקיד אותו סיים למלא בשנת תש"ע.<br />
<br />
בנוסף לעיסוקו במסירת שיעורים והרצאות בעניני חסידות, עוסק הרב מלכיאלי גם בכתיבה ועריכה של עניני חסידות בשפה ברורה ופשוטה.<br />
<br />
במהלך השנים הוציא את רב המכר "חסידות בגובה העיניים", וכן היה מעורכי הסדרה "אוצר לקוטי שיחות" <br />
<br />
בנוסף, מפרסם מעת לעת טורים בעלונים שבועיים דוגמת '[[קרוב אליך (עלון)|קרוב אליך]]', '[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]' ועוד. <br />
<br />
הרב מלכיאלי נשוי עם גלית (לבית משפחת סבאג) והוא מתגורר בשיכון חב"ד בלוד<br />
<br />
==משפחתו==<br />
לרב מלכיאלי עשרה ילדים.<br />
מנחם מענדל<br />
שלום דובער<br />
יוסף<br />
ישראל<br />
חנה<br />
שניאור זלמן<br />
שמואל<br />
לוי<br />
מושקא<br />
משה שמעון<br />
<br />
==ספריו==<br />
*"חסידות בגובה העיניים" (כפר חב"ד התשע"ו)<br />
<br />
{{מיון רגיל:מלכיאלי, אריה יצחק}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים לוד]]<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%9C%D7%95%D7%93)&diff=322965בית הכנסת בית אריה (לוד)2019-07-21T12:57:06Z<p>12: /* אישים בבית הכנסת */</p>
<hr />
<div>'''בית הכנסת בית אריה''' הוא [[בית הכנסת]] המרכזי של קהילת חב"ד ב[[לוד]], והוא קרוי על שם אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה, הרב [[אריה זאב ליפסקר]].<br />
[[קובץ: לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב[[בית הכנסת בית אריה (לוד)|בית הכנסת "בית אריה"]]]]<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
השיכון החב"די בלוד נוסד בשנת [[תשכ"ה]], ונתקל בקשיים רבים בשנותיו הראשונות בהקצאות שטח עבור המוסדות החב"דיים ויחידות דיור ממשרד הקליטה עבור העולים.<br />
<br />
עיקר פיתוחו של השיכון הגיע בעקבות מוסדות החינוך שנוסדו בו, ובראשם ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובשל כך הקדישו עסקני הקהילה את רוב מרצם לפיתוח המוסדות.<br />
<br />
רק כעבור קרוב לעשור גבר הצורך במבנה הולם עבור ציבור המתפללים{{הערה|בתחילה הוקם מבנה בית כנסת עבור בני העדה הגרוזינית שחגיגת [[חנוכת הבית]] שלו התקיימה ב[[כ' מנחם אב]] [[תשל"ה]], והוא שימש באופן זמני כבית כנסת לכלל תושבי שיכון חב"ד.}}, ועסקני הקהילה החלו באיתור נדבנים שיתרמו את סכום הכסף ההתחלתי עבור הבניה.<br />
<br />
ב[[חודש אב]] [[תשל"ה]] הועלתה הצעה של משפחת ליפסקר לתרום 100,000 לירות עבור הבניה, ולקבוע את [[בית הכנסת]] כנר זכרון לאביהם הרב [[אריה זאב ליפסקר]], שהיה אחד מראשוני המתיישבים החב"דיים בעיר ומראשי העסקנים לביסוסה ופיתוחה של הקהילה ומוסדותיה.<br />
<br />
לאחר הצעתם של משפחת ליפסקר, הסכים גם הרב [[אברהם פרשן]] לתרום סכום של 50,000 לירות עבור הבניה, וקבוצה של חמישים תושבים מחסידי חב"ד המקומיים קיבלו על עצמם להתאגד ולתרום 100,000 נוספים (כל אחד 2,000 לירות), ומתוך השערה שהמשרדים הממשלתיים יתנו גם הם את חלקם, החלו התכנונים להקמת בית הכנסת.<br />
<br />
העוסק הראשי בבניה היה העסקן החסידי ר' [[יוסף בלוי]], בשיתוף ועד [[בית הכנסת]] הרב [[ברוך שיף]] הרב [[יעקב מינסקי]] והרב יוסף פרסיה, והעבודות בפועל החלו בי"א [[ניסן]] תשל"ז.<br />
<br />
בחורף של שנת [[תשל"ח]] הושלמה בניית השלד, אך עקב פיגור בתשלומים לקבלן הופסקו העבודות למספר חודשים, וב[[חודש תמוז]] של אותה שנה אישרה הוועדה הבין-משרדית בכנסת תקציב של 400,000 לירות עבור בית הכנסת, ובנייתו הושלמה בחורף של שנת [[תשל"ט]].<br />
<br />
==מיקום בית הכנסת==<br />
בית הכנסת ממוקם במרכז השכונה החב"דית, ובסמיכות ל[[מקווה טהרה]] ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], והסופרמרקט המרכזי במקום.<br />
<br />
==מבנה בית הכנסת==<br />
בית הכנסת דומה בתבניתו ל[[בית הכנסת 'בית יצחק']] ב[[נחלת הר חב"ד]] שהוקם במקביל, ותוכנן בצורה כזו שישמש את המתפללים הרבים הפוקדים את [[בית הכנסת]] בצורה מיטבית לפי הצרכים.<br />
<br />
בקומה הראשונה של בית הכנסת, ממוקמים ארבעה חדרי תפילה בעלי כניסות נפרדות, בהן מתקיימים עשרות מניני תפילה בימי החול. בנוסף, נמצאים בקומה זו חדרי השירות, ואולם בו נערכים התוועדויות חסידיות מידי שבת.<br />
<br />
בקומה השניה של בית הכנסת, ממוקם אולם התפילה הגדול בו מתקיימים מניני התפילה המרכזיים בשבתות ובחגים, ובו נערכות ההתוועדויות הגדולות עבור כל בני הקהילה במועדים חסידיים מיוחדים.<br />
<br />
עזרת הנשים ממוקמת בקומה השלישית של בית הכנסת, והכניסה אליה הינה מצידו האחורי של הבנין, על מנת לשמור על הפרדה מקסימלית תוך הקפדה על כללי הצניעות.<br />
<br />
==פעילות בבית הכנסת==<br />
בימי החול פועלים בבית הכנסת בשעות הבוקר 'כולל לוי יצחק' למבוגרים בניהולו של הרב יוסף יצחק זילברשטרום המיועד גם לציבור הכללי, ו'כולל זקנים - חב"ד' בניהול [[משפיע]] הקהילה הרב [[נחום קפלן]].<br />
<br />
מידי ערב פועל במקום [[כולל אברכים]] בניהול הרב [[אברהם אלאשווילי]], בהשתתפות קרוב למאה אברכים הלומדים גמרא הלכה וחסידות.<br />
<br />
בנוסף, מתקיימת במקום מסגרת 'צבאות השם' לילדים.<br />
<br />
==בתי כנסת נוספים בעיר==<br />
*בית כנסת לעולי גרוזיה, שיכון חב"ד.<br />
*'''היכל יהונתן''' - שכונת גני אביב. רב בית הכנסת: הרב חיים ברוד.<br />
*'''ניסן-חב"ד''' - מרכז העיר.<br />
*'''בית דוד ורפאל''' - בית כנסת לצעירים (מתחם ישיבת [[תות"ל לוד]]). רב: הרב [[אריה קדם]].<br />
<br />
==אישים בבית הכנסת==<br />
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] - רב ומרא דאתרא <br />
*הרב [[שרגא מלך קפלן]] - רב ומרא דאתרא<br />
*הרב [[שמואל מנחם מענדל ריבקין]] - רב ומרא דאתרא<br />
*ר' יעקב פיל - גבאי (ע"ה)<br />
*ר' ירחמיאל שיף - גבאי<br />
*ר' חיים אוחיון - גבאי<br />
*ר' צמח חיל - גבאי<br />
*ר' שמעון מלכיאלי - גבאי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור חבד און ליין|85630|בית הכנסת בשבוע ● והפעם: "בית אריה" בשיכון חב"ד||י"ג תשרי תשע"ה}}<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: מוסדות]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%97%D7%99_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=15431מעיין חי (ספר)2007-11-21T23:35:03Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''מעיין חי''' הינה סידרה של חמשה עשר ספרים ובהם שיחות מתוך [[ליקוטי שיחות]] מעובדות לילדים ונוער. הסידרה יצא לאור ע"י [[מכון לוי יצחק]]<br />
<br />
כחלק מתפיסת חב"ד לפשט דברים עמוקים ביהדות לשפה פשוטה וברורה הוחלט ע"י אחדים מ[[שלוחי הרבי לארה"ק]] לעבד את דבריו של הרבי, כך שגם לילדים תיהיה אפשורת ללמוד בעצמם ולהבין את תורת החסידות. הסידרה עובדה עם דגש לשמור כמה שיותר על מקור השיחה מלקוטי השיחות. <br />
<br />
עיבוד השיחות החל בשנת תשמ"ח והשם '''מ'''עיין '''ח'''י הרומז על שמה של [[הרבנית חיה מושקא]] נקבע לאור בקשתו של הרבי לעשות דברים לזכרה של הרבנית שנפטרה באותו שנה. <br />
<br />
בתחילה יצאו השיחות המעובדות כחוברות דו שבועית ובו שתי שיחות לפרשיות השבוע או לחג ,וכעבור חמש שנים, רכזו החוברות לכדי ספרים שכל ספר מאגד בתוכו כחמש שיחות של פרשיות השבוע לפי סדר חומשי התורה<br />
<br />
כיום יצאו לאור חמשה עשר ספרים מתוכם שלוש עשרה על פרשיות השבוע, וכן על [[פרקי אבות]] ו[[הגדה של פסח]].<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=15429צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש2007-11-21T19:04:22Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' היה המוסד הראשון שנוסד ע"י [[הרבי]] לאחר קבלת הנשיאות, במטרה לשמש כמרכז לדרכה הרעיוני של חסידות חב"ד. פעולותיו המרכזים של הארגון הינם קירוב הלבבות, הנחלת מורשת ישראל, הפצת משנת חסידות חב"ד, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, פעילות בקרב משפחות הגיבורים ונפגעי הטרור, מבצעי הצלה לאומיים דוגמת המיזם להצלת ילדי צ'רנוביל ועוד.<br />
<br />
תחת הארגון כ220 סניפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפרוסים ב[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
מאז שנת [[תשמ"ז]] עומד בראש הארגון [[הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב]]. <br />
<br />
==יסודה==<br />
<br />
בשנת תשי"א מחליט [[הרבי]] להקים את צעירי חב"ד במסגרת הארגון [[אגודת חסידי חב"ד]] (אגו"ח) שהקים חותנו [[הרבי הריי"צ]] כעשר שנים קודם לכן. באגרת מיום כ"ד בסיוון תשי"א ששולח הרבי לחברי אגו"ח הוא כותב: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין '''הצעירים''' מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד". באותה איגרת מוסיף הרבי שמטרת ההקמה היא לחזק את אגודת חסידי חב"ד וכדי לפועל יותר בקרב הנוער הישראלי. <br />
עם זה שנת ייסוד צעירי חב"ד נחשבת תשי"ב אולי משום שבשנה זו החלה הפעילות הממשית.<br />
<br />
==מטרתה==<br />
<br />
באיגרת מיום ה' באייר תשי"ב בתשובה לבקשת הוראות כותב הרבי: "...שבכול פעולה תהיה נוכח פניהם הכוונה העיקרית, שהיא קירוב לבן של בני ישראל לאבינו שבשמים, וביחוד ע"י תורת חסידות חב"ד...".<br />
בהמשך הזמן קובע הרבי שהמטרה היא לא רק הפצת חסידות אלא הזמן גם מצריך פעילות לחיזוק היהדות.<br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=15428צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש2007-11-21T19:04:07Z<p>12: </p>
<hr />
<div></div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%AA%22%D7%AA&diff=15406חת"ת2007-11-20T20:56:16Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''חת"ת''' הוא ספר המאגד בתוכו את הספרים '''ח'''ומש '''ת'''הילים ו'''ת'''ניא, הספר יצא לאור בשנת תשמ"א ע"י הרב זאב סלונים,<br />
לאור בקשתו של [[הרבי]] להקפיד על הוראת [[הרבי הריי"צ]] ללמוד בכול יום חומש, תהילים ותניא.<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרות חב"ד]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=15405ספר הניגונים2007-11-20T20:50:17Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''ספר הניגונים''' נכתב על ידי הרב [[שמואל זלמנוב]] - לבקשת [[אדמו"ר הריי"צ]] - , על מנת לשמר את [[ניגוני חב"ד]].<br />
<br />
המטרה היא תיעוד בכתב של ניגוני חב"ד (שחלקם הועברו במסורת בעל פה). הרב זלמנוב שהכיר נוסחאות שונות של ניגוני חב"ד (שעברו עיבודים שונים) בירר את הנוסח המקורי, ובעזרת [[חסיד]] נוסף שכתב את התווים, בתוספת הסבר על הניגון בהשקפת חסידות חב"ד, הוכנסו לקובץ הידוע היום כחלק א' של ספר הניגונים. <br />
<br />
לאחר סיום הקובץ הראשון, הואצה העבודה של שימור הניגונים ומשום כך בקבצים מספר שתיים ושלוש הנוסחאות לאו דווקא מדוייקות כבחלק הראשון.<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרים שונות]]<br />
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד|*ספר הניגונים]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=15404דגל משיח2007-11-20T20:49:29Z<p>12: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:דגל משיח.jpg|left|thumb|250px|מלחמת לבנון 2: דגל משיח מתנוסס מעל גבי טנק ישראלי, מאחורי כתב אמריקאי]]<br />
<br />
ה'''דגל משיח''' המוכר כיום הינו דגל שהודפס בשנת [[תשנ"ה]] על ידי ר' יעקב בן ארי. על הדגל מודפסת המילה "[[משיח]]" כשמעל המילה מצויר כתר.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]], לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], הודפסו "דגלי משיח" עליהם היה כתוב "[[יחי המלך]]".<br />
<br />
כיום ניתן לראות את הדגל משיח בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון' לדש המעיל העליון, דגל לתליה במקום גבוה ואפילו דגל על.. קופסת גפרורים. כמו-כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי ביותר במשחקי הספורט הישראלים.<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים בהפצת המעיינות]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%92%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97&diff=15403דגל משיח2007-11-20T20:48:52Z<p>12: </p>
<hr />
<div>[[תמונה:דגל משיח.jpg|left|thumb|250px|מלחמת לבנון 2: דגל משיח מתנוסס מעל גבי טנק ישראלי, מאחורי כתב אמריקאי]]<br />
<br />
ה'''דגל משיח''' המוכר כיום הינו דגל שהודפס בשנת [[תשנ"ה]] על ידי ר' יעקב בן ארי. על הדגל מודפסת המילה "[[משיח]]" כשמעל המילה מצויר כתר.<br />
<br />
בשנת [[תשנ"ג]], לקראת [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] ב-[[770]], הודפסו "דגלי משיח" עליהם היה כתוב "[[יחי המלך]]".<br />
<br />
כיום ניתן לראות את הדגל משיח בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון' לדש המעיל העליון, דגל לתליה במקום גבוה ואפילו דגל על.. קופסת גפרורים. כמו-כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי ביותר במשחקי הספורט הישראלים.<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים בהפצהת המעינות]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=15383צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש2007-11-20T15:43:17Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש''' הינו ארגון שנוסד ע"י [[הרבי]], במטרה לשמש כמרכז לדרכה הרעיוני של חסידות חב"ד. פעולותיו המרכזים של הארגון הינם קירוב הלבבות, הנחלת מורשת ישראל, הפצת משנת חסידות חב"ד, הגשת עזרה וסיוע לנזקקים, פעילות בקרב משפחות הגיבורים ונפגעי הטרור, מבצעי הצלה לאומיים דוגמת המיזם להצלת ילדי צ'רנוביל ועוד.<br />
<br />
תחת הארגון 220 סניפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] הפרוסים ב[[ארץ הקודש]]. <br />
<br />
מאז שנת [[תשמ"ז]] עומד בראש הארגון הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב. <br />
<br />
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=15350ספר השלוחים2007-11-20T00:08:54Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''ספר השלוחים''' הוא "סיפור של תמוונות" הממחיש למזכרת נצח מי הם שלוחות ושלוחי הרבי שיצאו לשליחות עד שנת ה'תשנ"א. <br />
באלבום מופעים תמונתיהם של משפחות השלוחים מכל רחבי העולם, נכללים גם תמונותיהם של העוסקים בשדה החינוך במוסדות [[הרבי]],ולמען השלמת התמונה הורה הרבי לכלול גם תמונות ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.<br />
<br />
האלבום יצא לאור בשנת ה'תשנ"א ע"י מזכירות [[הרבי]] בהוצאת הספרים החבדי"ת [[קה"ת]].<br />
<br />
את השם "ספר השלוחים" נתן [[הרבי]] (בשיחת ש"פ תולדות תשנ"א).<br />
<br />
הספר מחולק לפי מדינות, כאשר בחלק א מופעים השלוחים מארה"ב ,בחלק ב השלוחים מארץ ישראל ,חלק ג אירופה ,דרום אמריקה , אפריקה ואוסטרליה וחלק ד השלמות ומפתח שמות.<br />
<br />
ספר השלוחים היה בין הספרים הבודדים שהיו בקביעות על שולחנו של [[הרבי]] בחדרו הפרטי.<br />
[[קטגוריה :ספרים שונות]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=15349ספר השלוחים2007-11-20T00:08:17Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''ספר השלוחים''' הוא "סיפור של תמוונות" הממחיש למזכרת נצח מי הם שלוחות ושלוחי הרבי שיצאו לשליחות עד שנת ה'תשנ"א. <br />
באלבום מופעים תמונתיהם של משפחות השלוחים מכל רחבי העולם, נכללים גם תמונותיהם של העוסקים בשדה החינוך במוסדות [[הרבי]],ולמען השלמת התמונה הורה הרבי לכלול גם תמונות ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.<br />
<br />
האלבום יצא לאור בשנת ה'תשנ"א ע"י מזכירות [[הרבי]] בהוצאת הספרים החבדי"ת [[קה"ת]].<br />
<br />
ואת השם "ספר השלוחים" נתן [[הרבי]] (בשיחת ש"פ תולדות תשנ"א).<br />
<br />
הספר מחולק לפי מדינות, כאשר בחלק א מופעים השלוחים מארה"ב ,בחלק ב השלוחים מארץ ישראל ,חלק ג אירופה ,דרום אמריקה , אפריקה ואוסטרליה וחלק ד השלמות ומפתח שמות.<br />
<br />
ספר השלוחים היה בין הספרים הבודדים שהיו בקביעות על שולחנו של [[הרבי]] בחדרו הפרטי.<br />
[[קטגוריה :ספרים שונות]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=15348ספר השלוחים2007-11-20T00:07:24Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''ספר השלוחים''' הוא "סיפור של תמוונות" הממחיש למזכרת נצח מי הם שלוחות ושלוחי הרבי שיצאו לשליחות עד שנת ה'תשנ"א. <br />
באלבום מופעים תמונתיהם של משפחות השלוחים מכל רחבי העולם, נכללים גם תמונותיהם של העוסקים בשדה החינוך במוסדות [[הרבי]],ולמען השלמת התמונה הורה הרבי לכלול גם תמונות ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.<br />
<br />
האלבום יצא לאור בשנת ה'תשנ"א ע"י מזכירות [[הרבי]] בהוצאת הספרים החבדי"ת [[קה"ת]].<br />
<br />
ואת השם "ספר השלוחים" נתן [[הרבי]] (בשיחת ש"פ תולדות תשנ"א).<br />
<br />
הספר מחולק לפי מדינות, כאשר בחלק א מופעים השלוחים מארה"ב ,בחלק ב השלוחים מארץ ישראל ,חלק ג אירופה ,דרום אמריקה , אפריקה ואוסטרליה וחלק ד השלמות ומפתח שמות.<br />
<br />
ספר השלוחים היה בין הספרים הבודדים שהיו בקביעות על שולחנו של [[הרבי]] בחדרו הפרטי.<br />
[[קטגוריה :[[ספרות חב"ד]][[ספרי חסידים]][[ספרים שונות]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=15347ספר השלוחים2007-11-20T00:06:54Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''ספר השלוחים''' הוא "סיפור של תמוונות" הממחיש למזכרת נצח מי הם שלוחות ושלוחי הרבי שיצאו לשליחות עד שנת ה'תשנ"א. <br />
באלבום מופעים תמונתיהם של משפחות השלוחים מכל רחבי העולם, נכללים גם תמונותיהם של העוסקים בשדה החינוך במוסדות [[הרבי]],ולמען השלמת התמונה הורה הרבי לכלול גם תמונות ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.<br />
<br />
האלבום יצא לאור בשנת ה'תשנ"א ע"י מזכירות [[הרבי]] בהוצאת הספרים החבדי"ת [[קה"ת]].<br />
<br />
ואת השם "ספר השלוחים" נתן [[הרבי]] (בשיחת ש"פ תולדות תשנ"א).<br />
<br />
הספר מחולק לפי מדינות, כאשר בחלק א מופעים השלוחים מארה"ב ,בחלק ב השלוחים מארץ ישראל ,חלק ג אירופה ,דרום אמריקה , אפריקה ואוסטרליה וחלק ד השלמות ומפתח שמות.<br />
<br />
ספר השלוחים היה בין הספרים הבודדים שהיו בקביעות על שולחנו של [[הרבי]] בחדרו הפרטי.<br />
[[קטגוריה :ספרות חב"ד,ספרי חסידים, ספרים שונות]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=15346ספר השלוחים2007-11-20T00:05:57Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''ספר השלוחים''' הוא "סיפור של תמוונות" הממחיש למזכרת נצח מי הם שלוחות ושלוחי הרבי שיצאו לשליחות עד שנת ה'תשנ"א. <br />
באלבום מופעים תמונתיהם של משפחות השלוחים מכל רחבי העולם, נכללים גם תמונותיהם של העוסקים בשדה החינוך במוסדות [[הרבי]],ולמען השלמת התמונה הורה הרבי לכלול גם תמונות ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.<br />
<br />
האלבום יצא לאור בשנת ה'תשנ"א ע"י מזכירות [[הרבי]] בהוצאת הספרים החבדי"ת [[קה"ת]].<br />
<br />
ואת השם "ספר השלוחים" נתן [[הרבי]] (בשיחת ש"פ תולדות תשנ"א).<br />
<br />
הספר מחולק לפי מדינות, כאשר בחלק א מופעים השלוחים מארה"ב ,בחלק ב השלוחים מארץ ישראל ,חלק ג אירופה ,דרום אמריקה , אפריקה ואוסטרליה וחלק ד השלמות ומפתח שמות.<br />
<br />
ספר השלוחים היה בין הספרים הבודדים שהיו בקביעות על שולחנו של [[הרבי]] בחדרו הפרטי.<br />
[[קטגוריה :ספרות חב"ד ספרי חסידים ספרים שונות]]</div>12https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D&diff=15345ספר השלוחים2007-11-20T00:05:15Z<p>12: </p>
<hr />
<div>'''ספר השלוחים''' הוא "סיפור של תמוונות" הממחיש למזכרת נצח מי הם שלוחות ושלוחי הרבי שיצאו לשליחות עד שנת ה'תשנ"א. <br />
באלבום מופעים תמונתיהם של משפחות השלוחים מכל רחבי העולם, נכללים גם תמונותיהם של העוסקים בשדה החינוך במוסדות [[הרבי]],ולמען השלמת התמונה הורה הרבי לכלול גם תמונות ממוסדות חב"ד ברחבי העולם.<br />
<br />
האלבום יצא לאור בשנת ה'תשנ"א ע"י מזכירות [[הרבי]] בהוצאת הספרים החבדי"ת [[קה"ת]].<br />
<br />
ואת השם "ספר השלוחים" נתן [[הרבי]] (בשיחת ש"פ תולדות תשנ"א).<br />
<br />
הספר מחולק לפי מדינות, כאשר בחלק א מופעים השלוחים מארה"ב ,בחלק ב השלוחים מארץ ישראל ,חלק ג אירופה ,דרום אמריקה , אפריקה ואוסטרליה וחלק ד השלמות ומפתח שמות.<br />
<br />
ספר השלוחים היה בין הספרים הבודדים שהיו בקביעות על שולחנו של [[הרבי]] בחדרו הפרטי.<br />
[[קטגוריה :ספרות חב"ד סיפרי חסידים]]</div>12