שלום בער בוטמן

2018-04-14T22:01:59Z

141.226.232.32:

[[תמונה:בוטמן.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום בער בוטמן ב[[סיום הרמב"ם]] ב[[תל אביב]] ([[תשס"ט]])]]
הרב '''שלום בער בוטמן''' (יליד שנת [[תרצ"ד]], 1934) הינו גבאי [[בית הכנסת]] חב"ד '[[נחלת בנימין]]' בתל אביב, [[משפיע]] בקהילה ושליח הרבי בנחלת בנימין.

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ב אלול]] [[תרצ"ד]], לאביו הרב [[שניאור זלמן בוטמן]] ולאימו מרת יהודית, בת ר' [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)]]. בצעירותו ברח עם משפחתו ל[[פריז]] שב[[צרפת]]. באותו זמן ביקר במקום [[הרבי]] והרב בוטמן זכה מהרבי לקירובים גדולים, כ[[סידור תהילת ה']] שנתן לו [[הרבי]] במתנה ועוד.

בשנת [[תשי"ב]] נסע עם משפחתו ל[[ארצות הברית]]. בתשט"ז נסע בשליחות הרבי לארץ הקודש על מנת לחזק את התושבים בעקבות [[רצח יד החמישה|הפיגוע]] ב[[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד בו נהרגו חמשה. ב[[תשי"ז]] נשלח על ידי הרבי ל[[אנגליה]] להקים את [[צעירי אגודת חב"ד אנגליה]]

בשנת [[תשי"ט]] [[נישואין|נשא]] את אשתו מרת [[דבורה בוטמן]], יו"ר [[נשי חב"ד]] ובתו של ה[[חסיד]] ר' [[חיים שמריהו גוראריה]]. בין השנים [[תשי"ט]]-[[תשכ"ח]] גר ב[[קראון הייטס]]. בשנת [[תשכ"ח]] התיישב ב[[תל אביב]], שם מונה לגבאי [[בית הכנסת]] "מרכז חב"ד" ברח' נחלת בנימין.

בשנת [[תשל"ז]] מונה יחד עם עמיתו הרב [[ישראל צבי הבר]] ל[[משפיע]] הקהילה, וב[[תשמ"א]] נסע הרב הבר לרומניה והרב בוטמן נותר [[משפיע]] יחידי. בתפקיד זה הוא משמש עד היום.

כיום משמש הרב בוטמן כ[[משפיע]] ב[[תל אביב]], גבאי [[בית הכנסת]] "מרכז חב"ד תל אביב" ברח' נחלת בנימין ומפעיל מרכז חב"ד במדרחוב נחלת בנימין.

הרב בוטמן גם נודע במתק לשונו ובחיות החסידית המאפיינת אותו והוא מוזמן רבות להתוועדויות וכנסים

==משפחתו==

*זוגתו מרת [[דבורה בוטמן]]
*בנו ר' [[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] ב[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אהלי יוסף יצחק]] חבר [[אגו"ח]] ב[[אה"ק]]
*בנו ר' [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
*בנו ר' [[אליהו יוחנן בוטמן]] - שליח ב[[חדרה]]
*בנו ר' יהודה - שליח ב[[רמת השרון]]
*חתנו הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - ר"מ בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] ומורה צדק ב[[קראון הייטס]].

==קישורים חיצוניים==
*בראיון לאתר [[שטורעם. נט]] על ביקורו של הרבי ב[[צרפת]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68846 כולם נהרו אחרי הרבי]''' {{שטורעם}} ח' שבט תשע"ד
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/05/48.-Kedoshim-Emor5776-Hebrew-Version.pdf זכרונות משפחתיים]''' - הרב בוטמן מתראיין לעלון השבועי של חברת [[jem]]

{{מיון רגיל:בוטמן, שלום בער}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אביב: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]]
[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
[[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש תשט"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]

יצחק צבי אייזנבך

2018-04-09T14:14:48Z

141.226.232.32: הוספתי מידע בסיסי

[[קובץ:הרב יצחק צבי אייזנבך ע''ה בהכנסת ספר התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק צבי אייזנבך בהכנסת ספר התורה]]
ר' '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ג]]-[[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מחנך חסידי ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, שנמנה על קהילת [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]]. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]. שימש בתפקיד הנהלת צא''ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי,.
הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, קיבל הוראה מהרבי לקרב בחור ירושלמי אחיו של אחד מחבריו הקרובים שירד מן דרך התומ''צ ולאחר שקירבו הכניסו לעבוד במוסד בית הספר בעיר גנים שבאותה תקופה מנה קרוב לאלף תלמידים, הבחור הנ''ל שהספיק להתחתן ולהקים משפחה החזיר רעה תחת טובה והלשין לשלטונות על שימוש לא הוגן בכספים שכביכול נעשה ע''י הרב אייזנבך וגרם לו סבל בלתי יתואר עד כדי כך שחלק גדול משיניו נפלו באותה תקופה וכאילו לא מספיק הלך אותו אחד יחד עם אחיו וסבב בין אנ''ש כשהוא מפיץ שמועות ובדיות שונות על הרב אייזנבך ומתנכל לו ולמשפחתו בכל דרך אפשרית וכל זה בשביל להשתלט על בית הספר ולהעבירו תחת קרן שאותו אחד היה חבר בה יחד עם אחיו, מזימתו לא צלחה. סבי שלח מכתב לאחיו הרב חנניה יוסף אייזנבך ששהה אז בחצרות קודשינו שיכנס לרבינו וידווח על המצב וכך עשה, רבינו שלח מכתבים מידיים לאיש הנ''ל ולאחיו ואף לא התייחס (דבר שכמובן מראה על חומר הענין) לאחד מן האחים שלחם בכל דרך אפשרית ברב אייזנבך ובמשפחתו, במשך ארבע שנים לא קיבל הנ''ל שום התייחסות מרבינו אף שהיה חבר בצא''ח,
הרב ירוסלבסקי שי' סיפר לאחד מבניו של הרב אייזנבך ששח לו בשעתו הרב זעליג סלונים שבשעה שנסע לרבי ביקש אותו אחד ממנו שבשעה שנכנס לרבינו יבקש בשמו מחילה על העבר והבטחה על העתיד שכן ''אתי הרבי כבר לא מדבר'' הרב סלונים אכן ביקש מחילה בשם הנ''ל בשעת היחידות והרבי בתגובה פתח בשורת דברים חריפים מאד תוך כדי שמכנהו 'מוסר' ובעוד כמה כינוייים מבהילים הרב סלונים נבהל מאד והבין שהוא לא היה מודע לחומרת הענין והבטיח כמה פעמים בשם הנ''ל שיותר לא יחזור על מעשים כאלו כלפי אף אחד וכו' ורק אז הואיל רבינו לחזור ולהתייחס לאותו אחד
יש לציין שאותו אחד בא להכנסת ספר התורה שערך הרב אייזנבך שבוע קודם פטירתו בשעה שלא נותר בו עוד כח מפאת המחלה הקשה שנתנה בו את אותתיה בשנה האחרונה לחייווביקש מחילה והרב אייזנבך בגבורת נפש עילאית מחל לו

==תולדות חייו==
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בנציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]]. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו ו[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.

בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

===פעילות ציבורית===
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]".

במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).

===הניגון 'אימתי קא אתי מר'===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

===שנותיו האחרונות===
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.

כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד [[הרמב"ם]] ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.

== משפחתו ==
;בניו
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]].
* הרב [[מענדל אייזנבך]], כפר חב"ד
* הרב [[שלמה גדליה אייזנבך]], ירושלים
* הרב [[משה יהושע אייזנבך]], ביתר עילית
;בנותיו
* מרת צירה וקסלשטיין ע"ה (נלב"ע [[תשנ"ג]]), אשת הרב אהרן ווקסלשטיין, מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'.
* מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
* מרת לאה בוטמן, אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].
;אחיו
*הגה"ח [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], וראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]] [[תומכי תמימים בני ברק]] בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה ב[[בריסל]].
* הרב החסיד שלום לייב אייזנבך - מונטריאול.
* הרב החסיד אברהם אייזנבך- ירושלים.
אחיותיו:
הגב' אהובה רוזנווסר
הגב" הניה ברוורמן
הגב' מלכה שיינין
הגב' מרים קוטס

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A6%D7%A2%D7%A8_%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%97%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%91%D7%9A_%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%91%D7%95%D7%98%D7%9E%D7%9F_%D7%A0%D7%A4%D7%A8%D7%93_83180.html טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן] {{בםך}}
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', כפר חב"ד תמוז תשע"ו

;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]"
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש

{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]

חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שלום בער בוטמן

יצחק צבי אייזנבך