חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

אשר צבי גינצברג

2026-04-26T21:30:15Z

147.235.204.195: /* עם רבותינו נשיאינו */

[[קובץ:אשר צבי גינצבורג.jpg|ממוזער|אשר צבי גינצבורג]]
'''אשר צבי גינצברג''' (נודע בעיקר בשם העט '''אַחַד הָעָם''', [[י"ז אב]] [[תרט"ז]] - [[כ"ח טבת]] [[תרפ"ז]]), היה מראשי ה[[ציונות]], הוגה וסופר, שהוביל את הגישה התרבותית של הציונות עם זיקה למסורת ישראל, תוך ריקון שלה מכל מימד מעשי ומחוייבות דתית.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז אב]] [[תרט"ז]], במשפחה של חסידי סקווירא בפלך קייב שב[[אוקראינה]]. אביו שימש כסוחר, והוא גדל בכפר הופטשיצה. כנער, לצד לימודיו בחיידר ובישיבה, למד באופן עצמאי שפות.

בשנת [[תרל"ג]] התחתן עם רעייתו רבקה בת הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], שהיה בנו של [[הריי"צ מאוורוטש]] שהיה חמיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] וסביו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ולאחר חתונתו המשיך כאוטודידקט בלימודי מדע ופילוסופיה{{הערה|מספר פעמים ניסה להתקבל ללימודים באוניברסיטה, אך לא הצליח, והמשיך ללמוד באופן עצמאי.}}.

בעקבות העיון בספרות הכללית, התרחק בהדרגה מקיום תורה ומצוות, ובהמשך הפך לאחד מדובריה של תנועת 'חובבי ציון'.

בשנת [[תרמ"ד]] קבע את מגוריו ב[[אודסה]] כדי להשגיח על מזקקת הוודקה של אביו.

בין חשון תרנ"ז -כסלו תרס"ג, שימש כעורך ירחון 'השילוח', שהיה אחד מכתבי העת המשפיעים והמשמעותיים ביותר בחוגים הציוניים של אותה תקופה, ונחשב לבעל רמה גבוהה במיוחד.

בשנת [[תרס"ז]] עבר ל[[אנגליה]], והקים בה את הסניף של חברת התה 'ויסוצקי' ב[[לונדון]], ובהמשך סייע בהקמת הטכניון העברי ב[[חיפה]] יחד עם חתנו שמואל פבזנר{{הערה|יצרן התה והסוחר קלונימוס זאב ויסוצקי שנפטר בשנת תרס"ד הותיר בצוואתו סכום של 100,000 רובל לצורך הקמת מוסד תרבותי-חינוכי חדש. ומינה את בנו, חתנו, הרב [[הלל צייטלין]] ואחד העם להחליט על דרך הביצוע. לצורך הקמת הטכניון גויסו כספים מעמותות ואישים נוספים, אך פתיחתו התעכבה בשל המלחמה על השפה בה ילמדו במוסד, כשאחד העם דורש בתוקף שילמדו בו בעברית בלבד, דבר שגרר ויכוחים רבים, שהסתיימו רק לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה עם יציאתה של עמותת 'עזרה' הגרמנית מהשותפים בפרוייקט ורכישת חלקה על ידי ההסתדרות הציונית, ובשנת תרפ"ה נפתח הטכניון בפועל.}}, ונטל חלק בפעילות הציבורית להשגת 'הצהרת בלפור'.

בשל שיטתו שדרשה לשמר את ייחודיותו של עם ישראל עם זיקה למסורת ישראל, עורר עליו את זעמם של אישים בולטים אחרים שנמנו על ראשי הציונות באותה תקופה{{הערה|כך לדוגמה כתב עליו נורדאו אחרי שפרסם מאמר נגד ספרו של הרצל 'אלטנוילנד': "דבר טוב יש באחד-העם: הוא כותב עברית טובה ומהירה. זה ראוי לתהלה. ואולם חבל, כי בעברית היפה הזאת אין לו כל מאומה להגיד, לחלוטין כל מאומה. 'מחקריו' כביכול, הם אך פטומי מלין, אשר אין מלה בלשוני לסמן את אפיסותם המתרברבת. זו היא ערבוביה של מלים-מקשקשות, סתומות וחטופות מהפוליטוניסטים האירופיים, תהו ובהו של דרכי-דבור אשר לשווא נחפש בהם רעיון אחד ברור, מסומן היטב, משוכלל בהגיון ומובן לקורא.}}.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]] וכעבור תקופה קצרה עבר ל[[תל אביב]], שם רכשה עבורו העירייה בית ושיפצה אותו, ואף קראה לרחוב בו ממוקם הבית על שמו.

נפטר בגיל 70 ב[[כ"ח טבת]] [[תרפ"ז]] ממחלת השחפת, ונטמן בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

==עם רבותינו נשיאינו==
בעקבות הקשר המשפחתי בין אחד העם ומשפחת רבותינו נשיאינו, בהיותו נשוי לרבקה, נינתו של אדמו"ר הצמח צדק, שמר אחד העם על קשר עם רבותינו נשיאינו, והשתמרו בידינו מספר תיעודים מדיאלוגים שהתקיימו ביניהם{{הערה|זאת מלבד תיעוד במקורות לא חב"דיים על ביקורים שלו בחצר רבותינו נשיאינו בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. ראה: צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמודים 91–92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא ב[[אוצר החכמה]] בלינק ישיר: [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=91 עמוד 91], [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=92 עמוד 92]). אלישיב קפלון, ליובאוויטש העיירה של חב"ד, תשע"ז, עמוד 1001, הערה 323.}}.

במהלך ביקורו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתנגד בתוקף לציונות, טען אחד העם כי בשונה מרבנים אחרים, הרבי 'יודע את העולם ומתכוון למרוד בו'{{הערה|על משקל לשון חז"ל "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו" ([[ספרא]] ל[[ויקרא]] כו יד; [[רש"י]] על [[בראשית]] י, ט).}}, וכמענה על כך השיב [[הרבי הרש"ב]] ואמר על אחד העם, כי אפילו אם היה רואה לנגד עיניו את נס [[קריעת ים סוף]] - לא היה מאמין{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 112 עמוד 13.}}.

עם הקמת תלמוד תורה חב"ד בתל אביב, שיגר אדמו"ר הריי"צ את עסקני חב"ד לפגוש ב'אחד העם' במטרה לנצל את קרבתו המשפחתית שיפעל לטובת המוסד, אך הוא הציב כתנאי שילמדו במוסד בעברית, וכשלא הגיעו לעמק השווה, סירב לאשר את תקצובו של המוסד{{הערה|שבועון בית משיח גליון 791 עמוד 32.}}.

כאשר ערכו את [[ספר הצאצאים]], שאלו את הרבי בנוגע לאופן בו יש להציג את שמו, והרבי הורה לכתוב את שמו העברי בלבד{{הערה|שבועון בית משיח גליון 310 עמוד 80. תשורה 'הצאצאים' עמוד 65.}}.

==משפחתו==
*בתו, לאה דבורה, אשת שמואל יוסף פבזנר
*בתו רחל, עורכת דין ודוקטור למשפטים, הייתה נשואה למשורר הרוסי מיכאיל אוסורגין{{הערה|היה עיתונאי גוי, שעבר גיור על מנת להתחתן עמה, דבר אשר הסב צער גדול לאבא דבר שגרם לו לנתק עמה למשך תקופה את הקשר, ולהמעיט בכתיבה.}}
*בנו, שלמה גינוסר (גינצבורג) - פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרט"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:בית רבי]]
[[קטגוריה:ציונות]]

לוח היום יום

2026-04-21T15:31:31Z

147.235.204.195: /* שלשלת היחס */

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}
[[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]
'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', החיבור הראשון של הרבי בלשון הקודש{{הערה|קדם לו [[ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס]] שנערך על ידי הרבי בלשון הקודש ותורגם ונערך ל[[אנגלית]].}} הוא לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==
ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחוק יומי השווים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) ליקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, עניינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח "היום יום".

רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"א]].

==הספר הראשון==

עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}

יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.

ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים שונים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.

==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 394 עמוד 38.}}.

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}.

הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

==הלוח מתקבל בעולם==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעיין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מדי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

==הלוח והקשר למשיח==
{{שכתוב|פסקה=כן}}
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".

בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".

"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".

"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי: "אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

==שלשלת היחס==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.

הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]]. ובשנים שלאחמ"כ (עד [[תשנ"ב]]) היו למראה עיניו הק'.

==היום יום - חלק שני==
היום יום חלק שני הוא ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה"ת]].
כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}

בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

==מהדורה מורחבת==
{{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

==לימוד הלוח כיום==
כבר בתחילת שנות הלמ"ד, כאשר אחד משלוחי הרבי דיווח כי לומד מדי יום את תוכן הפתגם היומי בלוח עם בני קהילות, השיב לו הרבי: "ממנו יראו וכן יעשו"{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1J-o4xqw4lAUPNIlECUHhb8waGiElW9Af/view הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רפג, ויגש ה'תשפ"ו עמוד 15].}}.

באופן פומבי, התייחס לכך הרבי בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט, והרבי חזר והתייחס לכך בשנת [[תשנ"ב]] כשהוא מעודד את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/ליקוט%20מענות%20קודש%20נב-נד.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13]}}.

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]]
*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]]
*[[לוח כיס יומי לתלמיד]]

==לקריאה נוספת==
*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א
*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים| חב"דציטוט = לוח היום יום| חב"דטקסט = היום יום}}
* [https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}
* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]]
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]]
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676
*'''[http://teshura.com/Lubecki-Taib%20-%20Shevat%208%2C%205776.pdf לוח היום יום עם פיענוח המראי מקומות]''', בעריכת הרב דוד והרב מאיר שלמה לובעצקי
*הרב מרדכי וילהלם, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view שייכות בין מספר העמודים לתוכן הפתגמים]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 80
*'''[https://limudtora.co.il/#collapse451 שיעורי הרב ברוך וילהלם על לוח היום יום]''' באתר לימוד התורה {{צליל}}

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:היום יום|*]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

תורת שלום - ספר השיחות

2026-04-21T15:04:54Z

147.235.204.195: /* מידע ביבליוגרפי */

'''תורת שלום - ספר השיחות''' הוא ספר המרכז חלק משיחותיו ודיבוריו של [[הרבי הרש"ב]]. היו שדנו האם שמו הוא "תורת שלום-ספר השיחות" או "ספר השיחות-תורת שלום"{{הערה|הערה 3 ב[[פתח דבר]] למהדורת תשנ"ג. בפועל בכל המהדורות של הספר עצמו, נקרא הוא תו"ש ספה"ש, אך ישנם מקומות בתורת הרבי שליט"א מה"מ שמצויין אליו כספה"ש תו"ש [כך מובן מההערה שם].}}.

==תוכן הספר==
רוב הספר הינו דברי חסידות עמוקים שאמר אדמו"ר הרש"ב. מבחינת תכנם, ייתכן שהיה להגדירם כמאמרים, ואפשר להגדירם כ[[מאמר כעין שיחה|מאמרים כעין שיחה]], אך בזמנם לא היה מושג כזה. בפרט, שבשיחות משולבים הרבה מאוד ביטויים בלתי רגילים, הרבה יותר מהמצוי בכלל במאמרים, וכמות עצומה - לפי ערך מאמרים, אפילו מאמרי הרבי שליט"א מה"מ- של סיפורים נפלאים. גם ישנם בספר הרבה דיבורים בלתי רשמיים, כגון שאחד שאל את אדמו"ר הרש"ב בצרוף תשובה, ועוד כיוצא בזה. מובן אם כן מפני מה לא שייך להגדיר את שבספר כמאמרים.

== מידע ביבליוגרפי ==
הספר במהדורתו הראשונה יצא לאור לאחר התרמות רבות{{הערה|ראו [[אגרות קודש (הרבי)]] חלק ב'.}} בשנת [[תש"ו]] ונדפס במימיוגרף, ושוכפל במסגרת מצומצמת (כ500 עותקים) , כשכל עותק ממוספר במספר. הספר נערך על ידי [[הרבי]], שהוסיף הערות ומראי מקומות לשיחות, כשבהוצאה זו הופיעו לאחר הספר, כהוספה.

ההדפסה השנייה של הספר הייתה בשנת [[תשי"ז]], ונערכו בה מספר שינויים, כגון: הספר הודפס, הערות הרבי הוכנסו לפנים העמודים. וראה ג"כ לקמן בערך השמטות.{{הבהרה|ראה למטה בפסקה 'השמטות ומילואים'}}

במשך השנים יצאו לאור מהדורות חדשות - הוצאה שלישית [[תשמ"ג]], מהדורה נוספת יצאה לאור בשנת [[תשנ"ג]], בהן נוספו שיחות חדשות, ביניהם מתוך [[רשימות הרבי הריי"צ]], הערות מאת הרב [[שלום יעקב חזן]] ומפתח עניינים מאת הרב [[יהושע מונדשיין]]. מהדורה זו נדפסה שוב בשנת תשס"ו. בשנת תשע"ט יצאה לאור מהדורה נוספת, עם תיקונים, וכן נוספו עוד שיחות מהרבי הרש"ב שנרשמו ע"י הרבי הריי"צ.

תרגום ללשון הקודש של "תורת שלום" יצא לאור ע"י קה"ת בשנת תשע"ד (בתרגומו של הרב טוביה בלוי).

== השמטות ומילואים ==
במהדורה הראשונה [[השמטות|הושמטו]] ארבעה קטעים, שניים מהם מתוך [[רשימות ויומני אדמו"ר מוהריי"צ|יומן הרבי הריי"צ]],{{הבהרה|לכאורה הושמטו יותר}} ונעתקו על ידי הרב [[אברהם פאריז]] עבור יחידי סגולה{{הערה|{{HebrewBooks|הרבי, '''אגרות קודש'''|ח"ב ע' קמט|15907|עמוד דיגיטלי=175}}}}.

בהדפסה השנייה, בה הפך הספר מקובץ משוכפל לספר מודפס, הושמטו מספר קטעים נוספים{{מקור}}. הקטעים שהושמטו מכונים '''השמטות מתורת שלום'''.

הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ערך שני כרכי מילואים לתורת שלום, הכוללים את שיחות [[הרבי הרש"ב]] המובאים בדברי וכתבי [[הרבי הריי"צ]], הן אלה שכבר הודפסו כשיצא לאור הספר תורת שלום, ולכן לא ראה הרבי שליט"א מה"מ צורך להוסיף אותם בעצמם כי אם ציון אליהם, והן אלו שטרם היו אמורים להידפס כבר אז, שלכן לא נדפסו, ויצאו לאור (בלשון הקודש) בשנת [[תשנ"ד]] על ידי [[סניף קה"ת בארץ הקודש]].

== ראו גם ==
* [[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים - אדמו"ר הרש"ב]]
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]]
* [https://drive.google.com/file/d/1mcXO5s9bB8_Kctgs6OHxK0wAB6SZ-u2L/view כפר חב"ד גל' 557 (כ"ח טבת תשנ"ג)]

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/11/blog-post_15.html הרבי הריי"צ קובע: רוצה לדעת איך חיים כמו חסיד? תלמד כל יום 'תורת שלום']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

{{ספרי אדמו"ר הרש"ב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]