https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=186.246.26.0%2F24חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-16T19:28:26Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99_%D7%97%22%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9C&diff=315728מנהגי ח"י אלול2018-08-29T13:04:03Z<p>186.246.26.101: /* בעבודת ה' */תיקון שגיאה</p>
<hr />
<div>מעת אשר נתפרסם אשר יום השמונה עשר ב[[חודש אלול]] הוא יום ההולדת של הבעש"ט ושל רבינו הזקן - נהגו, בכמה מקומות ובפרט בבתי כנסיות חב"ד, לעשות אותו יום-[[התוועדות]] בסיפור מעשי צדיקים, חיזוק בדרכי החסידים בכלל ו[[אהבת ישראל]] בפרט וקבלת החלטות בקביעות עתים ללימוד התורה - הנגלה והנסתר. בהתעוררות מיוחדה חוגגים יום הולדת זה בבית הרב, והאדמו"ר אומר דברי התעוררות בתורה ועבודה, ולפעמים - גם מאמר חסידות{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מה"מ א, עמ' רל}}.<br />
<br />
רבי [[הלל מפאריטש]] העיד בשם מורו רבי [[מרדכי מטשערנאביל]] ששמע מאביו ה[[מאור עינים]] כי בי"ח אלול נולד [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] בגופו רוחו ונשמתו. בגופו - בלידתו. בנפשו - התגלות מורו הקדוש אליו. ברוחו - בהתגלותו הכללית לעם ישראל{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר הריי"צ]] ע' 106}}.<br />
==בעבודת ה'==<br />
<br />
בחודש אלול הוא הגילוי של "אני לדודי" באתערותא-דלתתא, ומהות וענין ההכנה לכך היא בענין של תשובה ולב נשבר, בשנים-עשר הימים שבין ח"י אלול עד ראש-השנה.. בשנים-עשר יום אלו ההכנה היא בעריכת חשבון הנפש של שנים עשר ירחי השנה, יום לחודש יום לחודש. ח"י אלול הוא יום חשבון הנפש של [[חודש תשרי]] שעבר, ובשעת עריכת חשבון זה יש לזכור את כל ההחלטות שקיבל על עצמו בחודש תשרי, הן ב'סור-מרע' והן ב'ועשה טוב', וכמה מההחלטות הללו אכן קויימו. באופן כזה צריך להיות חשבון-הנפש גם בשאר שנים-עשר ימי ההכנה, בכל יום לפי חודשי השנה{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמ' 177}}. <br />
<br />
בנוגע לעבודת הימים מן ח"י אלול ואילך, ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר שנים עשר ימים אלו הם ימי חשבון הנפש של כל שנים עשר חדשי השנה העוברת - יום לחודש יום לחודש. ח"י אלול - הוא יום החשבון של [[חודש תשרי]] העבר, ערב ר"ה - הוא יום הקבוע לחשבון הנפש של חודש אלול, אשר זהו הכשרה האחרונה לעבודה של ראש השנה, לקבל את הכתיבה וחתימה טובה על לימוד התורה, קיום המצות ועבודה שבלב - ביחד עם שנה טובה ומתוקה בגשמיות{{הערה|ספר המנהגים}}. <br />
<br />
ובשנה מעוברת, צריכים לומר דחשבון הנפש דשני חדשי אדר [הוא] ביום אחד, שהרי שמם אחד - וכמה מענייניהם{{הערה|לקוטי-שיחות, כד, עמ' 642}}.<br />
<br />
עד שנת [[תשל"א]] היה הרבי מתוועד בח"י אלול כשהיה חל ביום השבת. ומשנת [[תשל"א]] ואילך התוועד ביום זה בכל שנה ושנה. בהתוועדויות אלו היה הרבי אומר שיחות ומאמר דא"ח.<br />
<br />
==אמירת תחנון==<br />
<br />
בספר השיחות תש"ג{{הערה|עמ' 140}} נאמר: ביום השלישי י"ז אלול תרנ"ג, אחר הלימוד, אומר לי אבי [מוהרש"ב]: מחר - ביום רביעי [ח"י אלול] - בהשכמה, טבול במקוה, ואל תאמר תחנון.<br />
<br />
בס' ימי-בראשית{{הערה|עמ'235}} מסופר, שבתפילת המנחה של ח"י אלול תש"י, קודם [[חזרת הש"ץ]], פנה הרבי (שהתפלל אז לפני התיבה) אל הנוכחים, ושאל ברמיזה אם אומרים תחנון. והשיבוהו שאין אומרים, ולא אמר תחנון. ע"כ.<br />
<br />
ברשימות יומן משנת [[תשכ"ד]] מסופר, שבח"י אלול הכה הרבי בחזהו ב"סלח לנו" (כנהוג בתפילה שאומרים בה תחנון), אחר-כך שאל אם יש חתן, ובשל כך לא אמרו תחנון.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ט]] נשאל הרבי בדבר אמירת תחנון בח"י אלול, והשיב בכתב: בעניינים התלויים ברגש - אין לשאול, כיון שזוהי הוכחה שאין רגש.<br />
<br />
==מקורות==<br />
<references/><br />
<br />
<br />
{{אוצר מנהגי חב"ד}}<br />
[[קטגוריה:מנהגים בשנה החסידית]]</div>186.246.26.101