https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=2050 2026-04-15T17:43:47Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%A8&diff=199818 2015-07-05T18:27:22Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>החסיד '''ר' משה וילנקר''' (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה בר דעת גדול ועמקן ב[[דא&quot;ח]], ופה מפיק מרגליות.<br /> <br /> ב&quot;היום יום&quot; י&quot;ח תמוז מובא כי אדמה&quot;ז התבטא עליו כי יש לו מוחין דגדלות ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה&quot;ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ביחידות בעבודה בפועל.<br /> <br /> לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של אדמו&quot;ר האמצעי חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], אדמו&quot;ר האמצעי מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע אדמו&quot;ר האמצעי להאדיטש קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].<br /> <br /> לפני הסתלקותו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל עשר השנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור|דיבוריו]] ו[[מעשה|מעשיו]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לרב משה וילנקר]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|וילנקר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|וילנקר]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%A8&diff=199817 2015-07-05T18:25:23Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>החסיד '''ר' משה וילנקר''' (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה בר דעת גדול ועמקן ב[[דא&quot;ח]], ופה מפיק מרגליות.<br /> <br /> ב&quot;היום יום&quot; י&quot;ח תמוז מובא כי אדמה&quot;ז התבטא עליו כי יש לו מוחין דגדלות ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה&quot;ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ביחידות בעבודה בפועל.<br /> <br /> לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של אדמו&quot;ר האמצעי חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], אדמו&quot;ר האמצעי מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע אדמו&quot;ר האמצעי להאדיטש קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].<br /> <br /> לפני הסתלקותו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל העשר שנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור|דיבוריו]] ו[[מעשה|מעשיו]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לרב משה וילנקר]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|וילנקר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|וילנקר]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%A8&diff=199816 2015-07-05T18:24:57Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>החסיד '''ר' משה וילנקער''' (באידיש נכתב: ווילענקער) היה מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה בר דעת גדול ועמקן ב[[דא&quot;ח]], ופה מפיק מרגליות.<br /> <br /> ב&quot;היום יום&quot; י&quot;ח תמוז מובא כי אדמה&quot;ז התבטא עליו כי יש לו מוחין דגדלות ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה&quot;ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ביחידות בעבודה בפועל.<br /> <br /> לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של אדמו&quot;ר האמצעי חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], אדמו&quot;ר האמצעי מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע אדמו&quot;ר האמצעי להאדיטש קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].<br /> <br /> לפני הסתלקותו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל העשר שנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור|דיבוריו]] ו[[מעשה|מעשיו]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לרב משה וילנקר]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|וילנקר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|וילנקר]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%A8&diff=199815 2015-07-05T18:23:04Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>החסיד '''ר' משה וילנקער''' היה מחסידיו הגדולים של [[אדמו&quot;ר הזקן]] היה בר דעת גדול ועמקן ב[[דא&quot;ח]], ופה מפיק מרגליות.<br /> <br /> ב&quot;היום יום&quot; י&quot;ח תמוז מובא כי אדמה&quot;ז התבטא עליו כי יש לו מוחין דגדלות ובעשר השנים שהתיגע הוא (יגע) השיג מוחין רחבים. כשהיה צריך להיכנס ל'יחידות' אצל אדמה&quot;ז, התכונן במשך 3 שנים, ונשאר עוד 7 שנים בליאזנא כדי ליישם את מה ששמע ביחידות בעבודה בפועל.<br /> <br /> לאחר פטירת אדמו&quot;ר הזקן, התנגד מתחילה לבנו [[אדמו&quot;ר האמצעי]], אך בסוף ימיו של אדמו&quot;ר האמצעי חזר בו ובא אליו וביקש ממנו שימחל לו ויקבלו בתור [[חסיד]], אדמו&quot;ר האמצעי מחל לו וקיבלו בתור חסיד. כשנסע אדמו&quot;ר האמצעי להאדיטש קודם פטירתו ליווהו ר' משה, הוא היה עמו אף בעת פטירתו ב[[ניעז'ין]].<br /> <br /> לפני הסתלקותו אמר כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל העשר שנים האחרונות; על [[מחשבה|מחשבותיו]], [[דיבור|דיבוריו]] ו[[מעשה|מעשיו]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ניגון לרב משה וילנקר]]<br /> <br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הזקן|וילנקר]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי|וילנקר]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9&diff=199725 2015-07-04T23:57:10Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]<br /> [[קובץ:מוזיאון ליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוזיאון ליובאוויטש]]<br /> '''ליובאוויטש''' (בכתיב עברי מודרני: '''לובביץ'''') היא [[עיירה]] קטנה ב[[רוסיה]] במחוז סמולנסק סמוך לגבול [[בלארוס]]. נוסדה לפני כחמש מאות שנים ותמיד התקיימה בה קהילה חשובה של [[יהודי]]ם. ייחודיות עיירה זו היא, שבמשך מאה ושתיים שנים היתה העיירה מרכזה של תנועת [[חב&quot;ד]] העולמית, מה שנתן לה את שמה '''תנועת ליובאוויטש''' ואת מנהיג התנועה ל- '''[[הרבי מליובאוויטש]]'''.<br /> <br /> בעיירה ליובאוויטש שכן מרכז תנועת חב&quot;ד מתקופת [[אדמו&quot;ר האמצעי]] שקבע בה את מושבו. בהמשך התגוררו בעיירה: [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]; [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]; ו[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> כרגיל באותן התקופות ובאותן המקומות, מזמן לזמן היו פורצות שריפות בעיירה. שריפות אלו גרמו לנזקים רבים ולאבדן בתי העץ שהיו נשרפים כליל. לאחר השריפות שהיו בעיירה קנו עוד חלקות באותה חצר בליובאוויטש ובנו עליהן בתים מרווחים יותר, עד שהפכה כל החצר להיות &quot;'''החצר בליובאוויטש'''&quot; - המתוארת בספרות החב&quot;דית.<br /> <br /> <br /> == הקמת העיר ==<br /> בספר הזכרונות של האדמו&quot;ר הריי&quot;צ מסופר באריכות סיפור הקמתה של העיירה, על ידי יהודי בשם רבי מאיר, יהודי קדוש מן הנסתרים.<br /> <br /> העיר כונתה בשם זה, על שם אהבת יושביה לכל הנבראים, אפילו לבעלי החיים.<br /> <br /> ==מרכז חסידות חב&quot;ד==<br /> [[קובץ:חצר רבותינו נשיאינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת חצר רבותינו נשיאינו]]<br /> בחירת העיירה ליובאווטש, עיירה קטנה ונידחת, כמרכז [[חסיודת חב&quot;ד]], נתבארה על ידי [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]:<br /> <br /> לא בכדי נועדה [[ליובאוויטש]] לתפוס מקום כה נכבד, תחילה בחיי ה[[צדיק]]ים הנסתרים ומאוחר יותר בחיי אדמו&quot;רי וחסידי חב&quot;ד. ליובאוויטש, בגלל מעמדה הגאוגרפי המיוחד, היתה מקום מתאים לאנשים בעלי שאר-רוח, להתנזרות מהעולם. החיצון והתמסרות מוחלטת לתורה ולעבודת ה', או כדי להתחיל בחיים חדשים המבוססים על העקרונות המוסריים הטהורים של התורה.<br /> <br /> ליובאוויטש היתה מוקפת מאז ומתמיד יערות גדולים ששיוו לה מראה של מקום מבודד והעניקו לתושביה תחושת התבודדות. כך נעשתה ליובאוויטש נקודת משיכה לאנשים שרצו להתבודד לנפשם, להתייחד עם בוראם ולהתקרב אל ה' ובריאתו.<br /> <br /> במשך מאה ושתיים שנה שימשה ליובאוויטש כמקום מושב לארבעה דורות של נשיאי חב&quot;ד, וכמרכז לחסידות החב&quot;דית על מאות אלפי חסידיה במרחבי רוסיה ובמדינות העולם.<br /> ליובאוויטש היתה עיירה קטנה, התגוררו בה כשלוש מאות משפחות יהודיות וכמאה משפחות נוכריות{{הערת שוליים|מבוא ל'ספר הזכרונות' ח&quot;א.}}.<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר הזקן===<br /> <br /> מרכז תנועת חסידות חב&quot;ד עבר לעיירה ליובאוויטש בתחלת הדור השני, בשלהי שנת [[תקע&quot;ג]] (1813). בדור הראשון היה מרכז התנועה בעיירות [[לאזניא]] ([[תקמ&quot;ג]] - [[תקס&quot;א]]; 1783 - 1801) ו[[ליאדי]] ([[תקס&quot;א]] - [[תקע&quot;ב]]; 1801 - 1812) הסמוכות לליובאוויטש.<br /> <br /> אמנם כבר כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הזקן]] - שהה בצעירותו בליובאוויטש, שם למד תורה מפי הרה&quot;ק רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].<br /> <br /> מקום מגורו של רבי שניאור זלמן היה אז בעיירה לאזניא, הסמוכה לליובאוויטש. רבה של ליובאוויטש היה החסיד רבי יששכר בער, מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ואליו נסע רבי שניאור זלמן ללמוד תורה. אחרי שיסד רבינו הזקן את תנועת חב&quot;ד, הפך רבי יששכר בער מליובאוויטש להיות חסיד שלו. בנו רבי יוסף מליובאוויטש היה מגדולי התלמידים של רבינו הזקן.<br /> <br /> אחריו התמנה רבי בנימין להיות רבה של העיירה ליובאוויטש. הוא פנה בשאלות הלכתיות אל רבינו הזקן.<br /> <br /> אחד מתושבי ליובאוויטש בתקופת רבינו הזקן היה תלמידו החסיד ר' [[צבי הירש זרחי]].<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר האמצעי===<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר האמצעי]], התיישב בליובאוויטש מיד בתחלת ימי נשיאותו, ב[[ח&quot;י באלול]] [[תקע&quot;ג]] (1813){{הערה|1=[[ליקוטי דיבורים]] חלק א' ע' 36, וראו [http://www.shturem.net/images/news/64817_news_23072013_9640.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י&quot;ד מנחם אב תשע&quot;ג] עמ' 77 {{PDF}}}}.<br /> <br /> היה זה מיד אחרי מלחמת נפוליון, כאשר כ&quot;ק אביו אדמו&quot;ר הזקן, מייסד חסידות חב&quot;ד - רבי שניאור זלמן, עזב את ליאדי, עד אשר ב[[כ&quot;ד טבת תקע&quot;ג]] נסתלקה נשמתו בכפר [[פיענא]].<br /> <br /> במשך הקיץ חזר בנו ממלא מקומו רבי דובער לרוסיה הלבנה וקבע את מקום מושבו בעיירה ליובאוויטש.<br /> <br /> בדיווח של החוקר קורביצקי שכתב אל בית המשפט בשנת [[תקפ&quot;ו]] (1825) מספר, שבתחלה קנה בית עץ מאת בעל האחוזה מר קרויער, ואחר כך בחצר בית כנסת גדול של עץ. הבניה התחילה בשנת תקע&quot;ד (1814) ונמשכה שנה או שנתיים.<br /> <br /> אורך בית הכנסת הוא 10 סאזשין (לערך 21 מטר) ורחבו 6 סאזשין (לערך 13 מטר). בכניסה לבית הכנסת יש פרוזדור שפתוח לשני הצדדים. באמצע בית הכנסת עומדת בימה עם שלחן הקריאה.<br /> <br /> עוד הולך ומונה את מספר ספרי התורה (שנכתבו על ידי הסופר מיאנאוויטש), המנורות (שהוזמנו מ[[פטרבורג]]), הפמוטים, הוילונות והמפות.<br /> <br /> אוסף הספרים, שבו 611 ספרים, עומד בביתו בארבע ארונות. הספרים עשויים להשאלה לאנשי העיירה.<br /> <br /> באותה שעה גרו בליובאוויטש מאה ועשר משפחות. את הבתים בנה באותו שטח שלמד בו כ&quot;ק אביו אדמו&quot;ר הזקן אצל הרב יששכר בער.<br /> <br /> לעומת דיווח החוקר הנזכר, כותב כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ברשימותיו אשר גודל בית הכנסת שבנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי היה 60x40 ארשין (לערך 42 על 28 מטר).<br /> <br /> מיד כשהתיישב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בליובאוויטש התחילו לנהור לליובאוויטש [[אנ&quot;ש]] מכל המדינה.<br /> <br /> כשהתרבה מאד מספר האורחים המגיעים לליובאוויטש הוכרח רבינו לתקן תקנות מיוחדות המגבילות את רשיון הנסיעות האלו.<br /> <br /> מלבד זאת היה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי נוסע בעצמו מליובאוויטש אל העיירות שבהם גרים אנ&quot;ש, לחזור לפניהם [[דא&quot;ח]] ולקבלם ל[[יחידות]].<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק===<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], יחד עם כ&quot;ק דודו וחותנו אדמו&quot;ר האמצעי, התיישב בליובאוויטש בשלהי שנת תקע&quot;ג - תחלת שנת תקע&quot;ד (1813). אחרי הסתלקות כ&quot;ק דודו וחותנו אדמו&quot;ר האמצעי, בשנת [[תקפ&quot;ח]] (1827) קיבל את נשיאות חב&quot;ד.<br /> <br /> קרוב לארבעים שנה נהג את נשיאותו בליובאוויטש, שהיה אבן הפינה, שהכל פונים אליו בכל עת.<br /> <br /> מלבד זאת רגיל היה האדמו&quot;ר לנסוע כל שנה לבקר את אנ&quot;ש בעיירות, כל שנה באיזור אחר, לומר לפניהם דא&quot;ח ולקבלם ליחידות.<br /> <br /> כך היה לפחות בעשרת השנים הראשונות לנשיאותו. מתוך &quot;[[רשימת מאמרי דא&quot;ח של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot; (קה&quot;ת תשנ&quot;ד) למדנו, כי עד שנת [[תקצ&quot;ז]] (1837) ביקר ביותר משלושים עיירות.<br /> <br /> ב[[אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] מסופר שבמשך התקופה הזאת יסד רבינו ישיבה בליובאוויטש, ובעוד כמה עיירות.<br /> <br /> במשך השנים היו כמה שריפות בליובאוויטש, אמנם העיקרית והכי מפורסמת שבהם היא השריפה שהיתה בין השנים [[תרט&quot;ז]]-[[תרי&quot;ח]] (1856-1858), שבה נשרף בית רבינו, עם כל החצר, וחלק גדול של הספרים וכתבי-יד-קודש שלו. אחר כך בנו את כל החצר והבתים מחדש, באופן מרווח יותר.<br /> <br /> לפני השריפה היתה לו דירה קטנה בפינת החצר (מערבית צפונית), ולידה (לצד מזרח) בית הכנסת. אחרי השריפה הרחיב את ביתו - גם על שטח שהיה בתחלה בית הכנסת. גם קנה עוד שטח קרקע בתוך החצר (לצד מזרח) ובנה עליו בית הכנסת גדול מאד.<br /> <br /> בתוך ביתו (במקום שהיה בית הכנסת בתחלה) הקדיש שני חדרים גדולים לתפלה, שבו התפלל המנין במשך השנה. ואילו בית הכנסת הגדול הוקדש לתפלה וחזרת דא&quot;ח בשעה שהיו מגיעים אורחים רבים לשהות ולשמוע חסידות מאת רבינו בליובאוויטש.<br /> <br /> ביתו החדש היה גדול ורחב, גדלו 30X30 ארשין (לערך 21X21 מטר). ואחרי הפסק קטן נבנה בית הכנסת, בשטח החדש שנקנה בחצר.<br /> <br /> ביתו של רבינו היה מלא ארונות ספרים. קירותיו של חדר היחידות ושל חדר הסמוך לו מכוסים היו בארונות מלאים וגדושים בספרים וכתבי יד.<br /> <br /> חלק מהספרים וכתבי היד נשרפו בשריפה הגדולה הנזכרת.<br /> <br /> מיד כשהתיישבו בליובאוויטש בנו שם גם [[מקוה]].<br /> <br /> אחר כך בנו את המקוה על שפת הנהר, לא רחוק מהחצר של רבותינו.<br /> <br /> רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק: משנת [[תקצ&quot;ב]] (1832) ואילך היה הרב יששכר בער הלוי הורביץ, ואחריו - הרב אברהם ב&quot;ר אביגדור הכהן.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הצמח צדק היה הראשון מבין אדמו&quot;רי חב&quot;ד שהיה בליובאוויטש עד יומו האחרון - ב[[י&quot;ג ניסן תרכ&quot;ו]] (1866), ושם מנוחתו כבוד.<br /> <br /> בצוואתו כתב שלא לבנות בנין על קברו לא מלבנים ולא מעצים. אמנם למעשה חששו שהערלים יחפרו בקבר לחפש שם זהב, שאולי הוטמן בו, ולכן הוכרחו לבנות אהל של קירות גבוהים מסביב לקברו, בלי גג. ואחר כך הוסיפו ובנו עוד חדר לצד הדרומי של האהל, להיות בית המדרש סמוך לקברו.<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר מהר&quot;ש===<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] גר כל ימיו וגם נסתלק בליובאוויטש.<br /> <br /> בקיץ [[תרכ&quot;ח]] (1868) כאשר נשרפה שוב כל החצר והבתים שבה והוצרכו לבנות את הבתים מחדש, נוצרה בעיה:<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] כתב בצוואתו שבניו לא יגורו בביתו רק יהיה מקום תלמוד תורה לתינוקות של בית רבן או בית מדרש. עתה שנשרף הבית הסתפק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש אם הוא יכול לבנות את ביתו על מקום בית אביו, שאולי לא היתה הצוואה אלא שלא יגורו בביתו כל זמן שהוא קיים.<br /> <br /> הוא כתב בזה שאלה ותשובה ([[אגרות קודש אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] אגרת מא), אבל למעשה בנה במקום הזה בשנת [[תרל&quot;ב]] (1872) את [[האולם הגדול (ליובאוויטש)]], כגודל הבית אשר היה שם - 30X30 ארשין (21X21 מטר). תקרתו של האולם הגדול היתה גבוהה משאר הבנינים, עם חלונות גדולים וגבוהים לשלשת צדדיו.<br /> <br /> בפינה המזרחית דרומית של האולם היה חדר שני, ולידו פתח הכניסה, כיור וקיר לתליית המעילים.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש רצה אם כן לבנות את בית דירתו במקום שבנה כ&quot;ק אביו אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] את בית הכנסת, היינו לצד מזרח. אך גם בזה היתה לו שאלה, אם מותר לבנות בית דירה על מקום שהיה בנוי בתחלה בית המדרש.<br /> <br /> גם בזה כתב שאלה ותשובה, ושם מספר אשר למעשה לא התפללו בבית הכנסת הזה (שבנו לערך בשנת [[תרי&quot;ט]]) רק ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]], וגם אחרי ההסתלקות התפללו בו בר&quot;ה ויוהכ&quot;פ של שנת [[תרכ&quot;ז]] (1866), משאין כן ביוהכ&quot;פ של שנת [[תרכ&quot;ח]] (1867) היה הקור גדול ולא התפללו בו, רק היה משמש לבית המדרש בימי הקיץ. ובמשך הקיץ של שנת תרכ&quot;ח (1868) נשרף.<br /> <br /> למעשה קנה אז כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש שטח נוסף, בהמשך החצר לצד מזרח, ושם בנה את ביתו; ואילו על מקום בית הכנסת בנה את [[האולם הקטן (ליובאוויטש)]], שהיה מחובר לדירתו. בכותל המזרחי של האולם הקטן היה פתח ממנו אל חדר היחידות. באולם הקטן הזה היה גם חדר שני (חב&quot;דניצע, למאריכים בתפלה ביחידות), ועל גביו - עזרת נשים.<br /> <br /> בין שני הבתים היה שער היוצא לרחוב שילעווע הסמוך - לצפון החצר.<br /> <br /> בשעה שבנה את האולם הקטן למקום תפלה, התנה רבינו שיוכל לעשות בו כרצונו בכל עת שירצה. ולכן בעת חתונת בנו [[שניאור זלמן אהרן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|רבי זלמן אהרן]] שהתקיימה בתחלת שנת [[תרל&quot;ד]] (1873), ערכו את סעודת הנישואין באולם הקטן הזה.<br /> <br /> ברשימת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ מסופר, אשר במשך שנות נשיאותו בנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש גם את שאר הדירות אשר בחצר, דירה עבור בנו הרז&quot;א (בפינה מזרחית צפונית של ביתו), עבור בתו [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]] (בפינה מערבית דרומית; שהיתה אחר כך דירתו של כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]), ודירה עבור כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] (באמצע הצד הדרומי של החצר).<br /> <br /> למזרחה של הדירה הזאת היה עוד שער כניסה לחצר, ולידה באר מים וגינה.<br /> <br /> רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש היה הרב אברהם ב&quot;ר יוסף זעליגסון.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש נסתלק בליובאוויטש ב[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]] (1882), ושם מנוחתו כבוד, באהל שבנו עבור כ&quot;ק אביו אדמו&quot;ר ה&quot;צמח צדק&quot;.<br /> <br /> ===תקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב===<br /> <br /> בקיץ [[תרנ&quot;ז]] (1897) ייסד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את ישיבת [[תומכי תמימים]]. בתחלה למדו התלמידים בכמה מקומות שבחצר, אמנם בשנת [[תרס&quot;א]] (1901) התרבה מספר התלמידים, ואז התחילו הלימודים באולם הגדול.<br /> <br /> בשנת [[תרס&quot;ב]] (1902) בנו מטבח וחדר אוכל בחצר לתלמידי הישיבה.<br /> <br /> במשך השנים הסמוכות נבנו שני בתי לבנים בחלק המזרחי של החצר, שבהם גם היה אולם הלימודים לתלמידי השיעורים, חדר האוכל המיוחד לחג הפסח ופינת תה לתלמידי הישיבה.<br /> <br /> גם מקוה התחיל אז כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב לבנות בחלק המזרחי של החצר; אלא שהיו בזה מניעות עצומות, והוחלט לשפץ את המקוה במקומה הקודם.<br /> <br /> ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בליובאוויטש התקיימה במשך יותר מעשרים שנה, משלהי שנת תרנ&quot;ז (1897) עד שנת [[תרע&quot;ח]] (1918).<br /> <br /> רב העיירה ליובאוויטש בתקופת כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב היה הרב [[דוד יעקובסון]].<br /> <br /> בימי מלחמת העולם הראשונה, בתחילת שנת [[תרע&quot;ו]] (1915), כשהתקרב הצבא הגרמני לאיזור ליובאוויטש, החליט הרבי הרש&quot;ב לעזוב את ליובאוויטש. ואכן, ב[[ט&quot;ז חשוון תרע&quot;ו]], עלו משפחת בית הרב על המרכבה ועזבו את ליובאוויטש. בהיותם בדרך, התבטא הרבי הרש&quot;ב באזני בנו, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, כי [[אדמו&quot;ר האמצעי]] התיישב בליובאוויטש בחודש מרחשוון, וכעת - מאה ושתיים שנה לאחר מכן, בחודש מרחשוון תרע&quot;ו, הם עוזבים את ליובאוויטש, וביאר באזניו ביאור נפלא על משקל המספר ק&quot;ב - מספר השנים בה שכנה מרכז חסידות חב&quot;ד בעיירה ליובאוויטש.<br /> <br /> משפחת בית הרב היו כמה שבועות בדרך. את יום הולדתו ב[[כ' בחשוון]] חגג הרבי הרש&quot;ב בעיר אוראל, ואחר כך התיישבו ב[[רוסטוב]].<br /> <br /> אחרי נסיעת הרבי ובני ביתו מליובאוויטש, נשארה הישיבה תומכי תמימים ללמוד בישיבה עוד שנתיים וחצי. אחרוני התלמידים עזבו את העיירה ליובאוויטש, בדרכם לישיבה ב[[קרמנטשוג]], בשלהי קיץ תרע&quot;ח (1918).<br /> <br /> לפני נסיעת הקבוצה האחרונה של תלמידי הישיבה מליובאוויטש, סידרו את כל החפצים שנשארו, לחלקם ולהצניעם כמה שאפשר. חפרו בעומק, במרתף של בית הרבי, והצניעו שם את החפצים. לאחר נסיעתם של האחרונים הרסו הגויים המקומיים את ה'[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר מהר&quot;ש|אוהל]]', והוא נבנה מחדש רק בשנת [[תשכ&quot;ו]].<br /> <br /> בעקבות עזיבת הרבי הרש&quot;ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה, שכן מרבית מן התושבים התפרנסו מאכסניות ועבודות דומות התלויות במבקרים הרבים שפקדו את העיירה. השלטון הקומוניסטי ששלט באותה עת הוסיף על הקשיים הכלכליים, ומרבית מיהודי העיירה עזבו לערים הגדולות.<br /> <br /> ===אדמו&quot;ר הריי&quot;צ וליובאוויטש===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[אוהל אדמו&quot;ר הצמח צדק ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]}}<br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] נולד ב[[י&quot;ב תמוז תר&quot;מ]] (1880) בליובאוויטש.<br /> <br /> בקיץ [[תרנ&quot;ג]] (1893) התקיימה הבר מצוה שלו באולם הגדול הנ&quot;ל, ובשלהי שנת תרנ&quot;ז (1897) התקיימה חתונתו באולם הגדול הנ&quot;ל.<br /> <br /> אחר כך נפתחה הישיבה תומכי תמימים והוא מונה להיות מנהל הישיבה.<br /> <br /> אחרי חתונתו, בנו בבית כ&quot;ק אביו אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב עוד חדר אחד עבור דירתו ואחר כך עבר לגור בבית הסמוך, בפינה מערבית דרומית של החצר (הבית שנבנה בתחלה עבור מרת דבורה לאה גינזבורג - בת אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש).<br /> <br /> בחלק הקדמי של הבית (הפונה אל החצר) היו שני משרדי הישיבה. ובחלק האחורי (הפונה אל הרחוב שייער, המכונה &quot;די קאלטע גאס&quot;) היתה דירתו.<br /> <br /> אחרי נסיעת אחרוני תלמידי הישיבה מליובאוויטש, בשלהי תרע&quot;ח (1918), התנחלה העירייה בחצר. את האולם הגדול הפכו לתיאתרון העירוני. בית כ&quot;ק אדמו&quot;ר הרש&quot;ב - בית המשפט. חדרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש - ועד ההנהגה העירונית. חדרי כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ - בית הפקידות העירוני. בית החומה - בית הספר העירוני.<br /> <br /> בתחלת ניסן [[תרפ&quot;א]] (1921), ככלות שנה ראשונה להסתלקות כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהרש&quot;ב, נשרפו כל הבתים שבחצר רבותינו בחצי שעה, וכל מה שהיה במרתפים נשדד ונשבר על ידי הנכרים.<br /> <br /> באותה שעה עדיין היו גרים כמה מ[[אנ&quot;ש]] בליובאוויטש, אשר העבירו את בית הכנסת לבית החומה. גם בנין המקוה נחרב, ובתחלת שנת [[תרפ&quot;ב]] (1921) שלח להם כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ סכום מעות לתיקון המקוה.<br /> <br /> בערב [[ר&quot;ח]] [[אלול]] של אותה שנה (1922) נסע כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ לליובאוויטש להשתטח באהלי הקודש. בהיותו שם חזר [[מאמר]] חסידות בבית הכנסת אשר בבית החומה.<br /> <br /> היתה זאת הפעם היחידה שביקר בליובאוויטש אחרי קבלת נשיאות חב&quot;ד.<br /> <br /> בקיץ [[תש&quot;א]] (1941) כבשו הגרמנים את העיירה. ברביעי בנובמבר - ג' [[חשוון]] [[תש&quot;ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה, הי&quot;ד.<br /> <br /> בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ&quot;ד]] (1924) השתדל כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים.<br /> <br /> האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ&quot;ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ&quot;ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות כ&quot;ק אדמו&quot;ר [[הצמח צדק]] וכ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש ההרוסות.<br /> <br /> את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ&quot;ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ&quot;ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו.<br /> <br /> == ליובאוויטש בשואה ==<br /> [[קובץ:מציבות רבותינו לאחר השואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מציבות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] לאחר השואה. ה'[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]]' שהיה סביב נהרס בידי הגויים המקומיים]]<br /> [[קובץ:שמות הנספים בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר 483 הנרצחים בעיירה]]<br /> לאחר עזיבת הרבי הרש&quot;ב וישיבת תומכי תמימים את העיירה, חוו התושבים נפילה כלכלית קשה{{הערה|ראה להלן בפיסקה &quot;[[ליובאוויטש#תקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב<br /> |תקופת הרבי הרש&quot;ב]]}} ומרבית היהודים עזבו לערים הגדולות, עד שבזמן [[מלחמת העולם השניה|המלחמה]] נותרו רק כמאה עשרים משפחות יהודיות בקירוב.<br /> <br /> שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;א]] נפתח &quot;מבצע ברברוסה&quot; של הכוחות הנאציים לכיבוש [[ברית המועצות]] ובזמן קצר הצליחה לכבוש שטחים ניכרים. ב[[כ&quot;ו בתמוז]] כבשו הגרמנים את ליובאוויטש ואסרו קבוצה של יהודים בתואנה שהם מובלים לעבודה, אך כולם נורו למוות.<br /> <br /> חודש אחרי הכיבוש הודיעו הנאצים כי כל היהודים חייבים לשאת טלאי צהוב, וכעבור זמן הוחלף הטלאי בסרט צהוב ונוספו גזירות חדשות כמו איסור על ביקור במקומות ציבוריים ומגע עם האוכלוסייה המקומית. באותה תקופה נרצחו יהודים רבים ברחובות העיירה אחרי שעברו התעללויות קשות.<br /> <br /> בשבת שובה, [[ו' בתשרי]] [[תש&quot;ב]], נצטוו כל הנותרים להתייצב בכיכר המרכזית של העיירה ומותר היה לקחת את החפצים האישיים בלבד. עם הגיעם לכיכר נלקחו מהם בכוח חפציהם האישיים, 17 מהיהודים נאסרו והוצאו להורג, והיתר הועברו לגטו תחת משמר של שוטרים מקומיים ואנשי פלוגת אס.אס שהגיעה מרודניה.<br /> <br /> &quot;גטו ליובאוויטש&quot; כלל רחוב אחד בלבד, וב-‏19 בתים שבו נדחסו כ-‏500 יהודים בני המקום ופליטים ממקומות אחרים. בגטו לא היתה אספקה סדירה של מזון וחומרי הסקה. והתושבים נלקחו לעבודות כפייה שכללו תיקון ואחזקת דרכים, גשרים וכיוצא באלו.<br /> <br /> ב[[י&quot;ד בחשון]] [[תש&quot;ב]] חוסל הגטו. אנשי האס.אס. בסיוע שוטרים מקומיים, צרו על הגטו. היהודים גורשו מבתיהם לכנסיה וממנה נלקחו בקבוצות ונרצחו בירי בתעלה לא רחוק מהעיירה. סך כל הנרצחים 483 יהודים רובם תושבי ליובאוויטש.<br /> <br /> כשהרוסים החלו להדוף את הנאצים נערכו קרבות עזים בתוככי העיירה ורובה נחרבה, ומצבות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]] ניזוקו ונפלו. עקב הדיכוי הקומוניסטי לא היה שייך לשפץ את המקום, ורק בשנת [[תשכ&quot;ו]] הגיע למקום הרב [[אבא דוד גורביץ]] {{הערה|לימים [[שליח|שליח הרבי]] באסיה התיכונה}}, תיקן את המצבות והקים סביבן גדר.<br /> <br /> ==ליובאוויטש כיום==<br /> <br /> השם ליובאוויטש בתקופתינו מפורסם לא בגלל העיירה &quot;ליובאוויטש&quot; כי אם בגלל התנועה &quot;ליובאוויטש&quot;.<br /> <br /> מאז עלה [[הרבי]], על כס נשיאות חב&quot;ד, התחיל לשלוח [[שלוחים]] למרחבי תבל, לפתוח מרכזי יהדות וחסידות חב&quot;ד בכל עיר ובכל פינה.<br /> <br /> &quot;ליובאוויטש&quot; מפורסמת היום בכל העולם, ויש לה היום לערך אלפיים מרכזים, במאות מדינות הפזורות בכל העולם.<br /> <br /> מאז נפתחו שערי ברית המועצות, ואחר כך &quot;חבר העמים&quot;, שלח הרבי שלוחים רבים לפתוח מרכזי חב&quot;ד גם בעיירות ומדינות רבות ב&quot;חבר העמים&quot;.<br /> <br /> גם בליובאוויטש נקנתה חצר עם בית, בשנת תשמ&quot;ט, שהפך להיות &quot;[[בית חב&quot;ד]]&quot;. בבית הזה נאספים כל הנוסעים להשתטח על אהלי הקודש בליובאוויטש, שם כותבים את הפדיון ומשם הולכים אל הציון הקדוש.<br /> <br /> == מוזיאון ליובאוויטש ==<br /> [[קובץ:שער הכניסה למויזאון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חצר רבותינו נשיאינו]]<br /> עם פתיחת מסך הברזל, התחיל הרב [[נתן גוראריה]] לדון עם ממשלת רוסיה בקשר לבניית [[מוזיאון ליובאוויטש (רוסיה)|מוזיאון מיוחד]] על גבי חצר רבותינו בעיירה ליובאוויטש; במשך שנות הפעילות הירבה לקבל עידוד וזירוז מאת הרבי, להביא את התוכנית האמורה לביצוע.<br /> <br /> ביום השלישי - [[ג' ניסן]] [[תשס&quot;א]] הושלמה בניית המוזיאון, ונפתח המוזיאון לציבור.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ליובאוויטש (ספר)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=47%2f62&amp;searchText=%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9 הספר 'ליובאוויטש' על העיירה] - מאת הרב [[שלום דובער לוין]]<br /> * [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=64960 אנדרטה לזכר נרצחי ליובאוויטש]{{תמונה}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=65029 זכרונות מהליובאוויטש מאת מר מרדכי לזר], באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> *[https://picasaweb.google.com/mylubavitch?fgl=true&amp;pli=1 אלבום שיתופי (פיקסה) מאתרי חב&quot;ד בליובאוויטש]{{תמונה}}<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=81524 מה אירע בליובאוויטש במהלך השואה?], באתר [[חב&quot;ד אינפו]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:עיירות ברוסיה}}<br /> [[קטגוריה:ליובאוויטש|*]]<br /> [[קטגוריה:אתרים חב&quot;דים]]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד שנכחדו]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F)&diff=199724 2015-07-04T22:45:53Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שניאור זלמן ברוכוביץ'<br /> |תמונה=[[תמונה:רבי שניאור זלמן.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר הזקן<br /> |תיאור=מייסד [[חסידות חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה=[[י&quot;ח באלול]] ה'[[תק&quot;ה]]<br /> |מקום לידה=[[ליאזני]]<br /> |תאריך פטירה=[[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=פיענא (קבור ב[[האדיטש]])<br /> |מקום פעילות=[[רוסיה]]<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=[[המגיד ממעזריטש]]<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=[[תניא]] ו[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=מייסד [[חסידות חב&quot;ד]] וראשון [[אדמו&quot;ר]]יה|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[שניאור זלמן (פירושונים)]]}}<br /> <br /> '''[[רבי]] שניאור זלמן ברוכוביץ' מליאדי - האדמו&quot;ר הזקן'''{{הערת שוליים|נקרא כך על שם אביו &quot;ברוך&quot;, כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} (במקור ב[[אידיש]] '''דער אלטער רבי'''. מכונה גם '''הרב'''{{הערת שוליים|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו&quot;ר הזקן &quot;הגאון הליטאי&quot;}} או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערת שוליים|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: &quot;בעל התניא&quot; - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו&quot;בעל השולחן ערוך&quot; - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה&quot;תניא&quot; הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}) הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב&quot;ד]] וה[[אדמו&quot;ר]] הראשון בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב&quot;ד וכתב [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן|שולחן ערוך]]. נולד ביום [[י&quot;ח באלול]] [[ה'תק&quot;ה]] (15 בספטמבר 1745), [[הסתלקות|הסתלק]] ביום [[כ&quot;ד בטבת]] ה'[[תקע&quot;ג]] (27 בדצמבר 1812) ומנוחתו כבוד ב[[האדיטש]].<br /> <br /> ==קורות חייו==<br /> ===לידתו וילדותו===<br /> [[תמונה:אדמור הזקן - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שחזור צבעוני על פי [[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]]]<br /> הוריו של אדמו&quot;ר הזקן, רבי [[ברוך (אב אדמו&quot;ר הזקן)|ברוך פויזנר]] (מצאצאי [[המהר&quot;ל מפראג]]{{הערה|1=ל[[מהר&quot;ל מפראג]] היה בן יחיד - רבי בצלאל חריף שנפטר בשנת ש&quot;ס. בנו ר' שמואל היה ראש קהילת פראג ונפטר בשנת תט&quot;ו. בנו ר' יהודה ליב היה אב&quot;ד בקהילת קאווילי. בנו ר' [[משה מפוזנא]] (מחבר הספר &quot;קול יהודה&quot; על ה[[שולחן ערוך]]). בנו ר' [[שניאור זלמן פוזנר]], סבו של אדמו&quot;ר הזקן. בנו ר' [[ישראל ברוך פוזנר]] היה אביו של אדמו&quot;ר הזקן. ראו עוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&amp;hilite=a49c5317-2495-4dab-af8b-bb8404ad75d1&amp;st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&amp;pgnum=107 קובץ אור ישראל] מ[[חודש כסלו]] [[תשס&quot;ד]] וקובץ &quot;מאסף ישורון&quot; [[ג' באלול]] [[תשנ&quot;ז]] עמוד תרע&quot;ט.}}) ו[[רבקה (אם אדמו&quot;ר הזקן)|רבקה]] נישאו ב[[יום שישי]] [[י&quot;ז באלול]] שנת [[תק&quot;ג]]. במשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים ובעצת רבי יצחק שאול, ידידו של רבי ברוך, נסעו הזוג לבקש את ברכת ה[[בעל שם טוב]]. בחודש [[מנחם אב]] שנת [[תק&quot;ד]] הגיעו אל הבעל שם טוב והוא הבטיח להם שתוך שנה יהיה להם בן. רבי ברוך ורבקה נשארו קצת אצל הבעל שם טוב ובסעודת [[יום הולדת|יום ההולדת]] של הבעל שם טוב ב[[י&quot;ח באלול]] פנה הבעל שם טוב לרבי ברוך ואמר לו: &quot;למועד הזה ממש אתם חובקים בן&quot;. בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי י&quot;ח באלול שנת [[תק&quot;ה]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד העיר ליאזני.<br /> <br /> ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק&quot;ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש&quot;ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש&quot;ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים.<br /> <br /> בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק&quot;ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש&quot;ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה &quot;סבא&quot;.<br /> <br /> שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט&quot;ו בכסלו]] [[תק&quot;י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזני. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור &quot;שער השמים&quot; של ה[[של&quot;ה]], והתנהג לפי הנהגות השל&quot;ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש&quot;י]], [[ראב&quot;ע]] ו[[רמב&quot;ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש&quot;י, ראב&quot;ע ורמב&quot;ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש!<br /> <br /> בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי&quot;ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים.<br /> <br /> ביום שישי [[י&quot;ב במנחם אב]] [[תק&quot;כ]] נישא לרעייתו מרת [[הרבנית סטערנא (אשת אדמו&quot;ר הזקן)|סטערנא]] - בתו של הרב [[יהודה לייב סגל]] והיה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]].<br /> <br /> ===במזריטש===<br /> למרות שהוא לא נפגש עם הבעש&quot;ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש&quot;ט שהוא סבו הרוחני, &quot;ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש&quot;ט ואני נכד רוחני&quot; ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש&quot;ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש&quot;ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}.<br /> <br /> לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ&quot;ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל [[המגיד ממזריטש]]. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. ב[[מזריטש]] מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע.<br /> <br /> כשבא למזריטש ביקשו חסידיו לעשותו רבי, אך הוא סירב בטענה כי הינו צעיר. כשהחליט להישאר במזריטש גילה לו המגיד את דברי הבעש&quot;ט - שהוא נשמה חדשה ד[[אצילות]] בהתלבשות בגופו בגילוי ועבודתו לגלות ולבאר את תורת הבעש&quot;ט ב[[אהבת ה']] ו[[אהבת ישראל]] ולגלות את דרך [[חסידות חב&quot;ד]], כי צריכים לאהוב [[יהודי]] מפני שהוא יהודי.<br /> <br /> בהיותו במזריטש למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד).<br /> <br /> בגיל עשרים וחמש החל בהוראת המגיד לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם: &quot;[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]&quot; (או &quot;שו&quot;ע הרב&quot;). <br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ד]] נסע יחד עם רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אל [[הגאון מווילנה]], אך הוא לא קיבלם.<br /> <br /> ==נשיא חסידות חב&quot;ד==<br /> ===הסתלקות המגיד ממזריטש===<br /> [[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון [[המגיד ממזריטש]], רבו של אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> ב[[י&quot;ח בכסלו]] [[תקל&quot;ג]], ביקש המגיד ממזריטש מתלמידו אדמו&quot;ר הזקן שיעשה מה שביכולתו כדי שבנו רבי [[אברהם המלאך]] ימלא את מקומו ובאם הוא לא ירצה, שרבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] ימלא את מקומו. למחרת, ביום [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקל&quot;ג]], הסתלק המגיד ותלמידיו הגדולים התפזרו לארצות שונות, בכדי להפיץ את תורת החסידות. רבי אברהם &quot;המלאך&quot; התגורר במדינת וואהלין ורבי מנחם מנדל מוויטבסק התגורר ברוסיה. אדמו&quot;ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, מסרו מיד כתב התקשרות לרבי אברהם המלאך, בנו של המגיד ממזריטש. <br /> <br /> באותם שנים הייתה ההתנגדות לתורת החסידות בשיא תוקפה ובכדי להתגבר על המתנגדים היה דרוש איש איתן ברוחו שידע לעמוד מולם. לצורך כך ערכו אסיפה בראשות רבי אברהם המלאך והוחלט למנות ועד הנהגה והיו&quot;ר שלו יהיה מוסמך לתת פקודות לכל מרכזי החסידים כפי שימצא לנכון לטובת התפשטות תנועת החסידות. כיו&quot;ר נבחר אדמו&quot;ר הזקן. בתפקיד זה היה אדמו&quot;ר הזקן במשך שלוש שנים בהן נסע רבות על מנת לחזק את תלמידי המגיד, במקומותיהם.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ו]] (1776) ייסד אדמו&quot;ר הזקן את [[חדרים (תקופת אדמו&quot;ר הזקן)|ה'חדרים']] בליאזני לשם התקבצו אברכים צעירים מכל האיזור שהתמידו בלימוד התורה כפי ההדרכה והסדר שהתווה להם אדמו&quot;ר הזקן. בתקופה זו, ככל הנראה, החלה הנהגתו של רבי שניאור זלמן לקבל את הגוון החב&quot;די, שהלך והתחדד עם השנים. תוך תקופה קצרה התפרסם שבשיטת החסידות נולד זרם חדש - הזרם ה[[חב&quot;ד]]י.<br /> <br /> בשנת תקל&quot;ו נסע ר' מנחם מנדל מוויטבסק יחד עם שלוש מאות איש לארץ ישראל. אדמו&quot;ר הזקן התלבט רבות האם להצטרף לנסיעה. בתחילה חשב שלא לנסוע בנימוק ש&quot;על מי אוכל לעזוב את אנ&quot;ש אחינו בני ישראל&quot; וכן דברי המגיד על כך שהבעל שם טוב לא הצליח לעלות לארץ הקודש כי &quot;יש נשמות שצריכין דווקא ארץ ישראל ויש נשמות שצריכין דווקא חוץ לארץ&quot;{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)]] חלק א' עמוד רב. במכתבו לרבי ישראל מפולוצק}}. ברגע האחרון, לאחר שרבי מנחם מענדל מויטבסק כבר יצא לדרכו, החליט כן להצטרף לנסיעה יחד עם כמה מתלמידיו. הם נסע למוהילוב שם התעכבה שיירתו של רבי מנחם מענדל והודיעו שהוא מבקש להצטרף לנסיעה. רבי מנחם מענדל וגדולי תלמידיו, ניסו לשכנעו שישאר ברוסיה הלבנה ויטול על עצמו את שרביט מנהיגות עדת החסידים. אך אדמו&quot;ר הזקן לא הסכים. רק לאחר שמורו ורבו המגיד התגלה אליו בחלום והורה לו להישאר ואדמו&quot;ר הזקן הסתגר עם רבי מנחם מענדל בחדרו במשך שבוע שלם במשך שעות ארוכות מדי יום, החליט להישאר ברוסיה. לאחר שהשיירה המשיכה בדרכה לארץ ישראל, משם המשיך רבי מנחם מנדל להנהיג את החסידים, באמצעות מכתבים ו[[שד&quot;ר]]ים שהגיעו תכופות מארץ ישראל לרוסיה. בינתיים שהה אדמו&quot;ר הזקן במוהילוב.<br /> <br /> ===המעבר לליאזנא===<br /> באותה תקופה הגיעו לאדמו&quot;ר הזקן הצעות רבנות מהעיר ויטבסק ומליאזנא והוא בחר בליאזנא לאחר שהסכימו לתנאי של אדמו&quot;ר הזקן שהם ידאגו לצרכים הכלכליים שלו, של שלושת אחיו ומשפחותיהם, של האברכים ותלמידי החדרים והחסידים האורחים שמגיעים מרוסיה וליטא. ב[[חודש אלול]] שנת [[תקל&quot;ו]] יצא אדמו&quot;ר הזקן לליאזנא וב[[חודש שבט]] שנת [[תקל&quot;ח]] הגיע לליאזנא. <br /> <br /> באותם ימים כבר הנהיג אדמו&quot;ר הזקן אלפי חסידים, אך עדיין לא נחשב ל&quot;רבי&quot; רשמי. השתוקקותם של חסידיו לדמות של '[[רבי]]' שיהיה לידם בגשמיות - הלכה והתעצמה ואף ביטאו את רצונם בפני רבי מנחם מנדל מוויטבסק. הוא הורה להם במכתב שלמרות היותם מקושרים עמו - הרי שרשאים הם לבקש תבונה וחיזוק מ&quot;הצדיקים והחסידים הרבנים והשלמים.. שכל דבריהם כגחלי אש מועצות ודעת אלוקים&quot;, &quot;גדולי העדה מפורסמים בתורה וביראת ה' הנמצאים עמהם במקומות מושבותם&quot;. הכוונה הייתה לצדיקים; רבי ישראל מפולוצק (ששהה באותה עת כשד&quot;ר בארצם), רבי יששכר בער מליובאוויטש, &quot;וכבוד הרב מו&quot;ה שניאור זלמן (אדמו&quot;ר הזקן) ד' ישמרם ויה' שמם לעולם. והחוט המשולש וכו'. אשר בע&quot;ה בידם טובם. מרב טוב הגנוז והצפון. להאיר עיניהם ולהחיות, ועצם אמונה ופעולתם אמת&quot;. <br /> <br /> במכתב זה נתן רבי מנחם מנדל מוויטבסק את האישור לחסידיו ברוסיה, לשאול בעצתם ולהקשיב לדעתם. מצב זה נמשך תקופה מסויימת, כאשר רבי מנדל'י הוא המנהיג הבלתי מעורער, בעוד שלושת הצדיקים ממלאי מקומו בכל הנושא להוראת דרך ה' ובמתן עצה ותבונה בנושאים רוחניים שונים שעלו על הפרק. עם הזמן חש רבי מנחם מנדל כי למרות מאמציו לנהל את עדת החסידים מרחוק, הרי שיש מחסידיו שכבר החלו לבקש תורה מפי צדיקים שונים במזרח אירופה. היו מהם שדרשו להביא מפולין את 'החוזה' מלובלין ולהעטירו בכתר המנהיגות על עדת החסידים ברוסיה. <br /> <br /> כשהבין רבי מנדל'י שהתופעה הולכת ומתרחבת - החליט למנות את אדמו&quot;ר הזקן למנהיג החסידים ברוסיה.<br /> <br /> ===ויכוחים עם המתנגדים לתורת החסידות===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[הויכוח הגדול במינסק (תקמ&quot;ג)]]}}<br /> בחמשת השנים בהן כיהן אדמו&quot;ר הזקן כמסדר הכללי של תנועת החסידות מאז עלייתו של רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש ועד שנת [[תקמ&quot;ג]], ערך מספר ויכוחים מול גדולי המתנגדים, כשלצורך כך נסע במיוחד למעוזיהם של המתנגדים לתורת החסידות והוכיח להם את כוחם של החסידים בלימוד תורת הנגלה, ואת צדקת דרכם ושיטתם.<br /> <br /> הויכוחים הידועים מבין ויכוחים אלו הינם '[[שקלוב#ויכוח שקלוב|ויכוח שקלוב]]' ו'[[הויכוח הגדול במינסק]]' שנערך בשנת [[תקמ&quot;ג]], בעקבותים התקרבו מאות אברכים לתורת החסידות, ופחתה ההתנגדות האמיתית מצד גדולי התורה מעדת המתנגדים שנוכחו לדעת שמנהיג תנועת החסידות הוא גאון עצום ולמדן, וכי כל דרכיו מיוסדים על אמונת ה' מבלי כל סטיה מדרכי היהדות המסורתית, ונותרה רק ההתנגדות המפלגתית מצד הקיצוניים שבעדת המתנגדים, שלא היו מוכנים להשלים עם כך שאדמו&quot;ר הזקן ניצח אותם בויכוחים בצורה מוחצת.<br /> <br /> ===התמנותו לרבי===<br /> בשנת תקמ&quot;ו שלח רבי מנחם מנדל מוויטבסק מכתב מיוחד לאדמו&quot;ר הזקן{{הערת שוליים|בפתיחת המכתב מופיעים שבחים שלא נמצאו כדוגמתם בשאר מכתביו: &quot;אור זרוע לצדיק הולך ואור, טל אורות טלו לישראל. יפרח כשושנה ושרשיו כלבנון, ממנו פרי נמצא, כל מוצאו מצא חיים ושלום, ה&quot;ה כבוד אהובנו ידיד ה' וידיד נפשי רחימא דלבאי הרב המאור אור המופלא ואוצר נחמד בנוה חכם בעוז לאלהים זה סיני כק&quot;ש מוהר&quot;ר שניאור זלמן נ&quot;י&quot;.}} בו הוא מודיע לו ודורש ממנו{{הערת שוליים|&quot;ולא באתי כי אם בתוספת אהבתו במכתב יד עצמי להעיר צדקו ותורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו. למה תאמר נסתרה דרכי מה' לפרנס את ישראל לאביהם שבשמים, להורות הדרך, ומי כמוהו מורה בכל מדינתם, כי נר מצוה ותורה אור והולך ואור עד נכון היום, ואינם צריכים לנביא וחוזה, כי לא נביא וחוזה אנכי, וה' אור לו. רק חזק ואמץ, בטח בה' ורעה אמונה, כי רועה נתנו ה'&quot;.}} שהגיע הזמן שיקבל על עצמו את הנהגת החסידים ברוסיה ושיהיה 'רבי' ושלא יתחמק מן המשימה המוטלת עליו ומבטיח לו ברכת הצלחה{{הערת שוליים|&quot;לך בכוחך זה והושעת את ישראל להכביד עליהם עול תורה ומצוות. וממילא יקויים בהם כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ וכו'&quot;.}}. בהמשך המכתב הוא מתווה לו את דרכי ההנהגה על פיהם ינהיג את החסידים{{הערת שוליים|&quot;ועיקר להרחיקם מנימוסי הגויים ומחוקותיהם הרחק מאד, ובל יטמאו בכל אלה קרינן ביה שהוא עיקר, והיא התחלת הטומאה והמשכת הקליפות, כמבואר במכתבי הארוך. אור חיים למעלה למשכילים. ולא היתה כוונתי שילכו בגדולות ונפלאות מתאם, כי אם להרחיב את לב הקורא להתרחק מאד מטומאת הגוים&quot;.}}. באותה תקופה כבר היה אדמו&quot;ר הזקן מנהיג לאלפי חסידים שהסתופפו בצילו וב'חדרים' שלו היו מאות תלמידים גאונים. למרות זאת הוא לא שש לקבל על עצמו את התואר '[[רבי]]', עם כל העול הכרוך בזה. במכתב תשובה כותב אדמ&quot;ר הזקן (בשנת תקמ&quot;ח, כארבעה חודשים לפני הסתלקות רבי מנחם מנדל) שנרעד מלשמוע את אשר הוא נמשח להנהיג את החסידים ברוסיה וכותב שכבד עליו התפקיד ולא יוכל לשאתו לבדו{{הערת שוליים|&quot;ישא ברכה מאת ה'. העולה להר ה' והקם במקום קדשו הרי הוא כבוד קודש אדמו&quot;ר נפשי קשורה בנפשו. איש אלקים וכו' וכו' מורינו ורבינו הרב ר' מנחם מענדיל שיחי' נצח בעיר הקודש טבריה תבנה ותכונן. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו כמשפט לאוהבי שמו.<br /> <br /> הנה שמעתי וחיל ורעדה אחזוני מקול הקורא דברי כבוד קדושתו יאיר נרו במכתבו לאנ&quot;ש החביבים שיחיו נצח. שאותי בחר ומשח להיות לרועה נאמן ולמנהל ומורה צדק לצאן קדשים; יהפוך נא בזכותי מורנו ורבינו יאיר נרו כי אין ביכלתי. מי אנכי אשר עמס עלי המשא הקדושה הזאת איכה אשא לבדי.}}. יחד עם זאת לא רצה להמרות את פי רבו והוא הסכים לקבל את התפקיד בתנאי שיעלהו בזכרונו מדי יום ביומו ויברכו בכל הברכות{{הערת שוליים|אבל ל[ה]מרות חפץ קדשו גם כן לא אוכל, אשר על כן אך בזאת נאות לו אשר מדי יום ביומו יעלה אותי על זכרונו ולהעלותם איש על מחנה&quot;ו ואיש על דגל&quot;ו. ומיום זה והלאה שאקבל תשובת קדשו עם ברכותיו ברכת מורי&quot;ם י&quot;נ מן אז והלאה אשא על הכתף המשא הקדושה. ומי שהשלום שלו ישים עלינו שלום ואהבה ואחוה וריעות ויהיה לבבם עם לבבי כאשר לבבי עם לבבם&quot;.}}. רבי מנדל'י מצידו שלח גם מכתבים לחסידים ברוסיה שיקבלו על עצמם את הנהגתו ונשיאותו של רבי שניאור זלמן. במכתב נוסף שכתב בשנת תקמ&quot;ח, זמן קצר לפני הסתלקותו הוא משגר את מכתבו האחרון בו הוא מכתיר את רבי שניאור זלמן למנהיג בלעדי ובלתי מעורער של עדת החסידים ברוסיה{{הערת שוליים|.. כולכם חייבין בכבודו, שהרי כמה יגיעות יגע וכתת רגליו הרחק נדוד נע ונד זמן טובא למען שמוע דברי אלקים חיים.. שהשליך נפשו אחר גוו לכתת רגליו לדרוש את ד', ונעשה עפר תחת רגלי צדיקים לשמוע דבר ד' היקר בעיניו&quot;.}}. בעקבות זאת קיבלו על עצמם קהל החסידים ברוסיה, את נשיאותו של אדמו&quot;ר הזקן.<br /> <br /> רק לאחר חמש-עשרה שנה מהסתלקות הרב המגיד, קיבל אדמו&quot;ר הזקן על עצמו להיות רבם ומנהיגם הרשמי של החסידים.<br /> <br /> ==ספר התניא==<br /> [[תמונה:ספר התניא.jpg|left|thumb|250px|כריכת [[ספר התניא]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}<br /> &quot;ספר התניא&quot; הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב&quot;ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו&quot;ר הזקן את שיטת חסידות חב&quot;ד, הדריך אדמו&quot;ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני עבודת השם. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד&quot;מ]] כספר &quot;[[תניא מהדורא קמא]]&quot;{{הערת שוליים|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל&quot;ה]] (1775) התחיל אדמו&quot;ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ&quot;ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו&quot;ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ&quot;ו]] (1797) שלח אדמו&quot;ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו&quot;ר הזקן ביום [[כ&quot;ו בכסלו]] [[תקנ&quot;ז]].<br /> <br /> בתחילה נתקל הספר בהתנגדות אף מראשי החסידות, בעקבות האלמנט האינטלקטואלי שבו, אך לאחר שראו שהדבר הביא להוספה בעבודת השם חדלו להתנגד ואף אימצוהו. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.<br /> <br /> לספר התניא מספר כינויים; &quot;לקוטי אמרים&quot; - השם הרשמי אותו נתן אדמו&quot;ר הזקן. &quot;ספר של בינונים&quot; - על שם מטרת הספר. &quot;תניא&quot; - על שם המילה הראשונה בה פותחת הספר. &quot;תורה שבכתב של תורת החסידות&quot; - על שם הדיוק שבכל אות בספר, עד התורה שבכתב של [[נגלה]].<br /> <br /> ספר התניא מחולק לחמשה חלקים: <br /> #'''לקוטי אמרים''' - חלקו הראשון והעיקרי.<br /> #'''שער היחוד והאמונה''' (או '''לקוטי אמרים חלק שני''') - הסבר שכלי בנושא אחדות השם.<br /> #'''אגרת התשובה''' - ביאור מהותה של [[תשובה]] על פי תורת חסידות.<br /> #'''אגרת הקודש''' - ליקוט של שלושים ושניים מכתבים מאדמו&quot;ר הזקן.<br /> #'''קונטרס אחרון''' - ביאוריו של אדמו&quot;ר הזקן במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים'.<br /> <br /> סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא על ידי אדמו&quot;רי חב&quot;ד ושאר גדולי ישראל, בעקבות כך נוהגים גם לשנן את ספר התניא בעל פה. לספר גם השפעה מכרעת על האמונה היהודית ובעיקר בהסבר חידוש הבעש&quot;ט בדבר ה[[השגחה פרטית]] של הקב&quot;ה. כיום נחשב הספר לספר יסוד בעבודת ה' וחסידי חב&quot;ד לומדים בו כל יום קטע, על פי תקנת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ובמשך שנה מסיימים את כולו. <br /> <br /> במהלך השנים נכתבו על התניא עשרות פירושים וביאורים, חלקם על ידי אדמו&quot;ר חב&quot;ד וחלקם על ידי חסידים. נכון להיום (תש&quot;ע) הודפס התניא בלמעלה מחמשת אלפים מהדורות.<br /> <br /> ==מאסריו==<br /> [[קובץ:מבצר פטרופבלסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבצר פטרופבלסקי]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> לאחר התמנותו הרשמית של אדמו&quot;ר הזקן לנשיא [[חסידות חב&quot;ד]] ופירסום שיטתו החדשה ב[[עבודת השם]], נתקל אדמו&quot;ר הזקן בהתנגדויות רבות. מצד אחד ה[[מתנגדים]] ומצד שני ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]. בשנת [[תקנ&quot;ט]] (1798) הלשינו המתנגדים על אדמו&quot;ר הזקן שהוא אוסף כסף לטובת הטורקים ששלט אז בארץ, במטרה להפיל את הממשל הרוסי. מטרת אסיפת הכספים הייתה לחיזוק החסידים שבארץ. ביום [[כ&quot;ד בתשרי]] אסר שלטון הצאר את אדמו&quot;ר הזקן והוא נידון למוות כמורד במלכות. חמישים ושלושה יום ישב אדמו&quot;ר הזקן במאסר במבצר הפטרופבלי שב[[פטרבורג]], כאשר לבסוף הצליח להוכיח את חפותו. ב[[יום שלישי]] [[י&quot;ט בכסלו]] [[תקנ&quot;ט]] לפנות ערב, שוחרר. בזמן שבאו לבשרו על שיחרורו אחז בתהלים בפסוק &quot;פדה בשלום נפשי&quot;.<br /> <br /> יום צאתו לחירות, י&quot;ט בכסלו, הפך ל&quot;חג הגאולה&quot; בקרב חסידי חב&quot;ד והוא נחוג עד היום.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ד בתשרי]] שנת [[תקס&quot;א]] נאסר אדמו&quot;ר הזקן בשנית, אך בתנאים טובים יותר. יחד עם זאת כתב האישום היה חמור יותר. ממאסר זה שוחרר ביום [[כ&quot;ז בכסלו]] (נר שלישי של [[חנוכה]]) לגירסה אחת. לגירסה אחרת היה זה ביום [[כ&quot;ט בכסלו]] (נר רביעי של חנוכה){{הערת שוליים|על שני התאריכים כותב [[הרבי]]: &quot;ויש לומר דבשניהם היו עניני גאולה (גם כפשוטם)&quot;. ב[[כרם חב&quot;ד]] פירסם הרב [[יהושע מונדשיין]] מסמכים מהם עולה שב[[כ&quot;ז בכסלו]] יצא אדמו&quot;ר הזקן מן הכלא למאסר בית וב[[כ&quot;ט בכסלו]] שוחרר לחלוטין.}}.<br /> <br /> ==בליאדי==<br /> לאחר מאסרו השני של אדמו&quot;ר הזקן ביקשו השלטונות שהוא יגור בפטרבורג. החסידים שלא התגוררו באזור הצטערו מאוד על המרחק מרבם. באותה תקופה משל בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי שרצה לפגוש את אדמו&quot;ר הזקן. אחד החסידים סיפר לנסיך בגדולת אדמו&quot;ר הזקן, את ההערצה שחשים כלפיו אלפי אנשים ואת הצער של החסידים מהחלטת השלטונות שאדמו&quot;ר הזקן יגור בפטרבורג.<br /> <br /> כשנפגשו ליובאמירסקי ואדמו&quot;ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו&quot;ר הזקן הסכים להתיישב בעיירה ליאדי והנסיך ציווה שיבנו בתים לאדמו&quot;ר הזקן ולחסידיו.<br /> <br /> ב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, [[י&quot;ד במנחם אב]] [[תקס&quot;א]] הגיע אדמו&quot;ר הזקן עם חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. מאז רווח לאדמו&quot;ר הזקן ולחסידים מהמתנגדים והם חיו חיים של קורת רוח. עבודתו של אדמו&quot;ר הזקן בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה ובתקופה זו התווספו עשרות אלפי חסידים.<br /> <br /> ==מלחמת נפוליאון==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת נפוליאון]]}}<br /> עם פרוץ [[מלחמת נפוליאון]] נגד הממלכה הרוסית, גילה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל ליהודים מבחינה גשמית, אך מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רח&quot;ל. אשר על כן עשה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י&quot;ד תמוז שנת תקע&quot;ב (1812 למניינם) - שלח כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרב [[משה מייזליש]]).<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו; &quot;ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיא&quot;.<br /> <br /> כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית, היה זה ביום השישי, [[כ&quot;ט אב| כ&quot;ט מנחם-אב]], ער&quot;ח אלול שנת תקע&quot;ב. כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן יחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי שהיתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון.<br /> <br /> בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, את מיטותיהם ושולחנותיהם ואף את עמוד התפילה (סטענדער) הקבוע עקרו מהמקום. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזה שהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים זוג נעלי-בית בלויים, כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו.<br /> <br /> זמן קצר לאחר עזיבתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן את העיר ליאדי הגיע לשם נפוליאון עצמו כשהוא מלווה באנשי חייל, הוא מיהר אל מקום ביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, וכשראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש שהתפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן לא יוכל להציל דבר, פנה לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר מכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן כדוגמת: מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון הבטיח לשלם הון תועפות למי שיביא חפץ מסויים ששייך לכ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן, אך הם לא מצאו דבר.<br /> <br /> במשך מאה וארבעים יום היו כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן ושלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך קשה כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא נתבשרו משפחות החסידים כי דבריו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן אכן נתקיימו ונתגשמו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות וכפי שכותב כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי, וזה לשונו: &quot;ובי&quot;ט כסלו שמענו שהי' מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר...&quot; <br /> <br /> כאשר כ&quot;ק אדמו&quot;ר הזקן עזב את העיר ליאדי, העתיקה ממלכת חסידות חב&quot;ד את בירתה מהעיר ליאדי למקום מושבה החדש בעיירה ליובאוויטש שבה התיישב לאחר כשנה כ&quot;ק אדמו&quot;ר האמצעי בנו וממשיך דרכו.<br /> <br /> == הסתלקותו ==<br /> [[תמונה:אוהל אדמוהז.jpg|שמאל|thumb|250px|[[אוהל אדמו&quot;ר הזקן]] המשופץ ב[[האדיטש]] ([[תשנ&quot;ד]])]]<br /> [[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון אדמו&quot;ר הזקן מבפנים]]<br /> ב[[יום חמישי]] [[י&quot;א בטבת]] שנת [[תקע&quot;ג]] התפלל אדמו&quot;ר הזקן את תפלת הערבית האחרונה שלו. בני אדמו&quot;ר הזקן היו מספרים שתפילה זו הייתה &quot;בדעה צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה&quot;. לפני הסתלקותו אמר: &quot;זה שיאחז ב&quot;ידית&quot; שלי אעשה לו טובה בעלמא דין ובעלמא דאתי&quot;{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]] [[תרצ&quot;ט]], עמוד 338. בהמשך כותב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ש&quot;יש על פתגם זה שמונה פירושים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]&quot; והוא מביא את אחד הפירושים.}}. עוד אמר{{הערת שוליים|מופיע ברשימה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, ששמע מאביו, אדמו&quot;ר הורש&quot;ב}}: &quot;ההעברה מעולם זה לעולם הבא הוא דבר נקל ואינו תלוי אלא בהמעביר, יש מי שהוא גוסס כמה זמן כנראה שהמעביר שלו הוא מהמתעוללים, יש מי שהוא גוסס רגעים אחדים כנראה שהמעביר שלו הוא מן השלוחים הטובים, והחייב את ההסתלקות מן הגוף הוא תלוי מזמן החיים בגוף, ופירש הכתוב טוב מותי מחיי, שהטוב והחיים אחר המות הוא מחיי הגוף לפי אופן החיים בהיות הנשמה בגוף, ומזה הוא התרגשותי. רגעים לפני הסתלקותו כתב אדמור הזקן על פתקא: &quot;נפש השפלה באמת לאמיתו בשרשה עבודתה היא תורה גשמית&quot;{{הערת שוליים|[[ליקוטי דיבורים (ספר)|ליקוטי דיבורים]] חלק ג'-ד', ליקוט לב בסופו}}. אדמו&quot;ר הזקן הורה לסגור את החדר בו הוא שוכב ושיכניסו רק מי שרוצה להתפלל, ובאם יזדמנו לשם שני אנשים יהודים המזלזלים ביהדותם - שישתדל בעל הבית להפחידם ולהחזירם בתשובה. בשכר זאת הבטיח הרבי אריכות ימים לבעל הבית (הגוי){{הערת שוליים|מרשימותיו של הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] - '[[מגדל עז]]' עמוד קעד-ה. משמו של ה[[שד&quot;ר]] ר' יחיאל היילפרין שראה בפנקס העיר [[האדיטש]]. בספר [[שבחי הרב]] מוזכר שסגרו את החדר, אך לא ציון שהיה זה בציוויו של אדמו&quot;ר הזקן.}}.<br /> <br /> ביום שישי [[י&quot;ב בטבת]] [[תקע&quot;ג]] הגיע אדמו&quot;ר הזקן לכפר פיענא, שם נודע לו על חורבן [[רוסיה הלבנה]]{{הערת שוליים|ישנה גרסא שאף על כיבוש [[מוסקבה]] בידי נפוליון, ויש מכחישים.}}. במוצאי שבת פרשת שמות, [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]], מיד{{הערת שוליים|על פי אגרת אדמו&quot;ר האמצעי, חורף תקע&quot;ג. [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערת שוליים|בה הבדיל הרבי הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - הוא נפטר. כיון שלא היה בכפר [[פיענא]] בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו&quot;ר הריי&quot;צ)]], קיץ ה'ש&quot;ת' ע' 96.}} לעיירה הסמוכה, [[האדיטש]]{{הערת שוליים|במהלך המסע עמרה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל אדמו&quot;ר הזקן|אוהל]]. כשהובילו את אדמו&quot;ר הזקן לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו&quot;ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו&quot;ר הזקן חזר לשכב כמקודם.<br /> <br /> לאחר הקבורה עבר [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לגור בהאדיטש, ליד הציון הקדוש.<br /> <br /> == תמונתו ==<br /> [[תמונה:לקוטי תורה דפוס ראשון.jpg|left|thumb|250px|דף שער ההדפסה הראשונה של ה[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], שנת [[תר&quot;ח]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[ציור אדמו&quot;ר הזקן]]}}<br /> בשנת תקנ&quot;ט, כשהיה אדמו&quot;ר הזקן במאסר, הוא ציור על על ידי האדונים של [[פטרבורג]], בו הוא נראה כבשנותיו האמצעיים. דבר זה נודע על ידי חסיד ששמע, בשנת [[תרכ&quot;ב]], את [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] אומר זאת לבנו [[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]].<br /> <br /> עדיין אינו ברור, האם התמונה המקורית צויירה בצבעים, או שמא בעופרת שחורה, כפי שהיא ידועה מן ההדפסים. הפריט הקדום ביותר הנשמר מהציור המקורי הוא טופס מההדפסה הראשונית של התמונה, בפורמט גדול. נעשתה על ידי ר' שמריה שניאורסון והיא שמורה כיום ב[[ספריית ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> *[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[אמירה לנכרי (ספר)]]<br /> *[[ביאורי הזהר (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[הלכות תלמוד תורה]]<br /> *[[לקוטי תורה (ספר)]]<br /> *[[מאה שערים (ספר)]]<br /> *[[ספר המאמרים (אדמו&quot;ר הזקן)]]<br /> *[[סידור אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[ספר התניא]]<br /> *[[פסקי הסידור]]<br /> *[[קונטרס הרב]]<br /> *[[שאלות ותשובות אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[שאלות ותשובות הרב]]<br /> *[[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן]]<br /> *[[תורה אור (ספר)]]<br /> <br /> ==חידושיו ותקנותיו==<br /> {{פסקה חסרה}}<br /> אדמו&quot;ר הזקן היה פורץ דרך לא רק בתחום החסידות, אלא גם בתחום ההלכה והמנהג. מלבד השולחן ערוך שחיבר, הנהיג אדמו&quot;ר הזקן מספר תקנות וחידושים:<br /> :*[[סידור אדמו&quot;ר הזקן|נוסח התפילה]] - סידור השווה לכל נפש.<br /> :*[[סכינים מלוטשים]] - ליטוש סכיני השחיטה מב' צדדי הלהב.<br /> :*[[כתב אדמו&quot;ר הזקן|כתב סת&quot;ם]] - צורת אותיות חדשה המשלבת קבלה והלכה.<br /> :*[[חלוקת הש&quot;ס]] - סיום הש&quot;ס מידי שנה על-ידי כל קהילה וקהילה מקהילות חב&quot;ד.<br /> :*[[מקווה בשיטת אדמו&quot;ר הזקן|תקנת המקוה]] - פתרון הלכתי המקל על הטבילה במעיין.<br /> :*[[מכירת חמץ בערב קבלן|ערב קבלן]] - מכירת החמץ לנכרי בערב הפסח באמצעות 'ערב קבלן'.<br /> <br /> ==עשרת הניגונים==<br /> [[תמונה:אלף.jpg|left|thumb|250px|תווי ה[[ניגון ארבע בבות]] מ[[ספר הניגונים]]]]<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[עשרת הניגונים]]}}<br /> מסורת בידי [[חסידי]] חב&quot;ד שאדמו&quot;ר הזקן חיבר בעצמו עשרה [[ניגונים מכוונים]] שסגולה מיוחדת להם - הבאת המנגן אותם להתעוררות תשובה ודביקות הנשמה באלקות. נוהגים לא לנגן ניגונים אלו באופן שגרתי כי-אם בעיתים מזומנים או בשעת הכושר. חמשה מתוך עשרת הניגונים אנו יודעים מה הם ושאר הניגונים מיוחסים אליו אך ספק אם הוא בעצמו חיברם.<br /> <br /> #[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]<br /> #[[אלי אתה (ניגון)|אלי אתה]]<br /> #[[ניגון ארבע בבות|ארבע בבות]]<br /> #[[בני היכלא (ניגון)|בני היכלא]]<br /> #[[כאיל תערוג (ניגון)|כאייל תערוג]]<br /> #[[לכה דודי (ניגון)|לכה דודי]]<br /> #[[ניגון דבקות ראש השנה (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות ראש השנה]]<br /> #[[ניגון דבקות שבת (אדמו&quot;ר הזקן)|ניגון דבקות שבת]]<br /> #[[צאינה וראינה (ניגון)|צאינה וראינה]]<br /> #[[קול דודי דופק (ניגון)|קול דודי]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], '''מגילת חייו של הרב מליאדי''' - תיעוד מאסר וגאולת אדמו&quot;ר הזקן כפי שנכתב על ידי אשת [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] בצעירותה ונאבד במהלך השנים. בשנת [[ת&quot;ש]] נמצאה על ידי אחיינה החורג, הרב שמשון דוב ירושלמסקי שמסרה ל[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]].<br /> *הרב [[חיים מאיר הילמן]], [[בית רבי (ספר)|'''בית רבי''']].<br /> *מרדכי טיטלבוים, '''הרב מלאדי ומפלגת חב&quot;ד''', [[תר&quot;ע]].<br /> *הרב [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]]''', אדמו&quot;ר הזקן.<br /> *[[התמים]] (מוסף ב[[שבועון בית משיח]]). סדרה על תלמידיו הגדולים.<br /> *הרב דב טברדוביץ', '''הלכתא כרב''' - ביאור על הלכות [[שבת]] לדעת [[אדמו&quot;ר הזקן]], מכפר-חב&quot;ד.<br /> *ר' אברהם לוי, קונטרס '''כתב חב&quot;ד''' - סקירה ודיוקים בכתב אדמו&quot;ר הזקן. [[מגדל העמק]], [[טבת]] [[תשס&quot;ט]].<br /> *'''הראשון''', הוצאת [[תורת חב&quot;ד לבני הישיבות]], תשע&quot;ד - 2013<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *הרב [[שלמה יוסף זווין]], [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=183&amp;article=1582 הרב בעל ה&quot;תניא&quot; - מפעלו הרוחני והספרותי של מייסד חסידות חב&quot;ד, וציוני הדרך של חייו] <br /> *רות צוקר [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=183&amp;article=1618 ניתוח גרפולוגי על כתב היד של אדמו&quot;ר הזקן] - {{חב}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56570 מסמך היסטורי אודות מעורבתו של אדמו&quot;ר הזקן במלחמת נפוליאון] - בטאון 'סגולה' - אתר col<br /> *[[מנחם זיגלבוים]] '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71069 200 שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', '''[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=71197 המלך בשדה והרבי נודד בדרכים]''', [[שבועון בית משיח]], אלול תשע&quot;ב - {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.co.il/?template=article&amp;topic=106&amp;article=1794 רבי שניאור זלמן מליאדי], ירחון [[שיחות לנוער]] - {{חב}}<br /> {{הערות שוליים|טורים=כן}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=הזקן}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[המגיד ממזריטש]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[י&quot;ח באלול]] [[תק&quot;ה]]- [[כ&quot;ד בטבת]] [[תקע&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר האמצעי]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר הזקן}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|3]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר הזקן|*]] <br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הזקן|*]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%9D_%D7%98%D7%95%D7%91&diff=199723 2015-07-04T22:37:14Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>[[קובץ:חתימת הבעשט.png|שמאל|ממוזער|250px|חתימתו של הבעל שם טוב]]<br /> [[תמונה:בעל_שם_טוב.jpg|left|thumb|250px|ציון הבעל שם טוב במז'יבוז']]<br /> רבי '''ישראל ב&quot;ר אליעזר 'בעל שם טוב'''' (נכתב ב[[ראשי תיבות]] '''בעש&quot;ט'''), מייסדה ומחוללה של [[תורת החסידות]] ושיטתה, ממנה הסתעפו חסידויות רבות. נולד ביום [[י&quot;ח באלול]] [[ה'תנ&quot;ח]] (25 באוגוסט 1698) - לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ושרה בעיר אוקופ (ליד קמיניץ הפודולית. באותה תקופה על גבול פולין-תורכיה). נפטר ביום רביעי [[ו' בסיוון]] [[ה'תק&quot;כ]] (21 במאי 1760) בו חל יום א' של [[חג השבועות]] ומנוחתו כבוד ב[[מזי'בוז']].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> ===ילדותו===<br /> [[תמונה:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת של הבעש&quot;ט במז'יבוז']]<br /> רבי ישראל נולד ביום [[י&quot;ח באלול]] שנת [[תנ&quot;ח]]{{הערת שוליים|על פי [[הגניזה החרסונית]]. במסורות אחרות מקובלים תאריכים אחרים.}} לר' אליעזר ושרה{{הערה|אליעזר היה מכניס אורחים מופלג, עד שנתעורר קטרוג בשמים והשטן רצה לנסותו, עצר בעדו אליהו הנביא וניסהו, לאחר מכן ברכו שיוולד לו בן עם נשמה שתאיר את העולם, הרי זה הבעש&quot;ט}} בעיר טלוסט{{הערת שוליים|הרבי הרש&quot;ב סיפר בשם אדמו&quot;ר הזקן שישנם מכתבים שהבעש&quot;ט חותם ישראל מאקופ, אין כוונה שהיה מעיר ששמה אקופ שהרי היה מטלוסט, אלא שבטלוסט לא היו חומות בעיר והוריו גרו בחפירות, ואקופ הוא על שם החפירות.}}. <br /> <br /> נשמתו של הבעש&quot;ט ירדה לעולם כדי לעורר את עם ישראל ממצב של &quot;עילפון&quot; גשמי ורוחני בה היה שרוי לאחר &quot;[[גזירות ת&quot;ח ות&quot;ט]]; ובדוגמת הסגולה לקרוא באוזנו של אדם שהתעלף את שמו, כך קראו לעם ישראל בשמו וירדה נשמתו של רבי ישראל לעולם.<br /> <br /> ישראל, היה בן יחיד להוריו ובגיל חמש נתייתם מהם. לפני שנפטר אביו, אמר לו : &quot;אל תירא משום דבר, רק מהקב&quot;ה בעצמו&quot;. ו&quot;אהוב בפנימיות לבבך כל יהודי&quot;. היה זה עבור הבעל שם טוב כצוואה והוא הפנים את המסר הזה וחי על פיו. תחילה שימש כעוזר למלמד הילדים, להוליך ולהביא את הילדים ל'חדר' והיה עושה זאת באהבה גדולה{{הערת שוליים|תלמידו, [[המגיד ממזריטש]] התבטא ואמר, כי הלואי שהיו מנשקים את [[ספר התורה]] באותה [[אהבה]] שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה&quot;חדר&quot; כשהיה עוזר למלמד.}}. <br /> <br /> רבי ישראל מצא לו את חינוכו באופן עצמאי ביותר. רגיל היה להתבודד בין ההרים ובתוך היערות, ושם היה נפגש עם אחדים מבין חבורת הצדיקים הנסתרים שהיו לומדים אתו תורה. הם היו נוהגים לשוטט בערים בהן חיו בני ישראל והיו מעודדים אותם, מפצירים בהם להיות נהנים מיגיע כפיהם ואף היו מסדרים להם מקומות עבודה שיוכלו למצוא פרנסתם בכבוד. עבודה זו הייתה תחילת עבודת החסידות, - להבריא את העם מבחינה גשמית.<br /> <br /> בהיותו בן אחד עשרה הצטרף לקבוצת הצדיקים הנסתרים. לאחר מכן נעשה לשומר בית המדרש ובשעות הערב היה עוסק ב[[עבודת השם]].<br /> <br /> המנהיג של הצדיקים הנסתרים בתקופה זו היה רבי [[אדם בעל שם]], לפני פטירתו הודיעו לו בחלום למסור את ה'כתבים' שברשותו לישראל בן אליעזר מאקופ, הוא שלח את בנו לאתר את רבי ישראל, וביקש ממנו למסור לו את הכתבים כי שייכים לשורש נשמתו ואם יסכים ללמוד עמו מה טוב. אחרי חיפוש מוארך מצא את 'שומר בית המדרש' בשם ישראל שהיה אז בן ארבע עשרה שנה. ביקש ממנו בן ה'בעל שם' שילמד איתו, רבי ישראל הסכים ואמר בתנאי שיראה כאילו רבי ישראל הוא התלמיד, וכתוצאה מהלימוד, שידכו לו אשה מהעיר אקופ, אשתו זו נפטרה זמן קצר לאחר הנישואים{{הערה|על אשתו זאת התבטא הבעש&quot;ט בעת הסתלקותו &quot;אם הייתה עמי זוגתי הראשונה הייתי עולה למרום באמצע היום בשוק מעזיבוז לעיני כל. (שיחת פורים תשי&quot;ח).}}.<br /> <br /> בגיל שמונה עשרה מונה למנהיגם של הצדיקים הנסתרים.<br /> <br /> ביום הולדתו העשרים ושש נתגלה אליו [[אחיה השילוני]], ולמדו תורה במשך עשר שנים, בזמן זה גילה לו את המאור שבתורת הנגלה והקבלה כפי שנלמד בגן עדן{{הערה|במכתב לתלמידו רבי [[יעקב יוסף הכהן]], מתאר הבעל שם טוב: {{ציטוטון|אני ביום מלאות לי כ&quot;ו שנה, ביום ח&quot;י אלול בשנת תפ&quot;ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה ב[[פרשת בראשית]], וכאשר גמרנו ה[[תורה]] ה[[קדוש]]ה, עד לעיני כל ישרא&quot;ל, הייתי בן ל&quot;ו ונגליתי}}}}. עד שביום הולדתו השלשים ושש הפציר בו רבו להתגלות.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> בשלב מסוים עזב הבעל שם טוב את הישוב אוקופ ועבר לגליל ברודי הסמוך לפודוליה. שם, נעשה 'מלמד' באחד החדרים ופגש עם רבי אפרים מברודי שהיה מנכבדי העיר ואביו של רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. רבי אפרים הציע לבעל שם טוב את ביתו והם באו בקשרי השידוכין והבעל שם טוב רצה שזה יישאר בסוד. רק לאחר פטירתו של רבי אפרים, בא הבעל שם טוב לשאת את אשתו, אולם בבואו הסתיר את עצמו בלבושו בגדי איכר גסים. רבי אברהם גרשון ניסה לדחותו ולבסוף הבין שזה חתנה של אחותו והם נישאו, אך הוא הרחיקו מסביבתו. הזוג הצעיר עבר לאחד הכפרים שבין קוטוב לקוסוב. ר' ישראל היה מבלה רוב זמנו ב[[התבודדות]] ביערות ובשדות. בהמשך עברו לכפר אחר. בשנת [[ת&quot;צ]] עברו לטלוסט שבגליציה והחל שוב לעסוק במלמדות וכל חייהם חיו בדוחק כלכלי.<br /> <br /> ==התגלותו==<br /> ביום [[י&quot;ח באלול]] שנת [[תצ&quot;ד]], הבעל שם טוב היה אז בן שלושים ושש, ציווה אותו [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם והוא התגלה לראשונה בעיר טלוסט. לאחר מכן החל הבעל שם טוב לפרסם את שיטתו על ידי מסעות ונדודים. תחילה עסק בעיקר בפדיון שבויים, חיזוק התורה ויראת שמים והפצת [[פנימיות התורה]]. במסגרת נסיעותיו ביקר בהורדנקא, קיטוב, נמירוב, שריגרד שבגליציה ופודוליה, בפולנאה, שדה לבן, זסלב שבווהלין. <br /> <br /> במהלך נסיעותיו נהג לרפא חולים על ידי רפואות וגם על ידי קמיעות. את קמיעותיו כתב הסופר רבי אלכסנדר זיסקינד ובהמשך, כשרבו הפניות, נעזר גם ברבי צבי סופר, שפרשיותיו היו יקרות ערך. לבסוף נשאר רק רבי צבי לסופרו היחיד. <br /> <br /> בשנת [[ת&quot;ק]], עבר הבעל שם טוב לעיר מז'יבוז', שם החלו להתרכז סביבו אלפי [[חסיד]]ים ומעריצים, ביניהם גדולי תורה רבים וצדיקים מפורסמים. הבעל שם טוב היה לומד עם תלמידיו שיעור ב[[גמרא]]. השיעור היה חריף וגאוני ולמדו בו גם את ה[[רמב&quot;ם]], הרי&quot;ף הרא&quot;ש ושאר מפרשים מה&quot;ראשונים&quot; שהשתייכו לגמרא הנלמדת. הבעל שם טוב היה מתרגם את המילים ל[[אידיש]].<br /> <br /> באותה תקופה גם תכנן הבעל שם טוב לעלות ל[[ארץ ישראל]], שתפסה מקום חשוב ומרכזי בתורתו, אולם תכניתו לא יצאה אל הפועל.<br /> <br /> ב[[ראש השנה]] שנת [[תק&quot;ז]] עשה הבעל שם טוב עליית [[נשמה]] והגיע עד להיכלו של [[מלך המשיח]]. שאל הבעל שם טוב את מלך המשיח: &quot;אימתי קאתי מר&quot; (= מתי בא אדון) ענה לו המשיח: &quot;לכשיפוצו מעיינותיך חוצה&quot;, כשכוונתו על מעיינות תורת החסידות, אותה גילה הבעל שם טוב.<br /> <br /> ===על הבעש&quot;ט===<br /> {{ציטוט-צף|[[אהבת ישראל]] של הבעל שם טוב - אין לשער.{{ש}}<br /> [[הרב המגיד]] אמר: &quot;הלואי היו נושקים ה[[ספר תורה]] באותה האהבה, שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה&quot;[[חיידר|חדר]]&quot; כשהיה &quot;באהעלפער&quot; (עוזר).|[[תבנית:היום יום/ט&quot;ז תמוז|היום יום, ט&quot;ז תמוז]]}}<br /> [[המגיד ממזריטש]] העיד על הבעל שם טוב ש&quot;ידע בכל [[חודש ניסן]] איזה ממונים ממונים על העולם בכדי לדעת איך להתנהג עמם ועל ידם&quot; ו&quot;הוא ידע שיחת עופות ושיחות דקלים&quot;{{דרוש מקור}}. רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] אמר שהכיר את הבעש&quot;ט בימי ילדותו: &quot;היה היה דבר [[ה']] בידי הבעל השם טוב ויגזור אומר ויקם. אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו - אחריו לעפר מי יקום&quot;. [[אדמו&quot;ר הזקן]] אמר, שהבעש&quot;ט חיבב ביותר את היהודים הפשוטים. [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] אמר, שהבעל שם טוב היה מסודר מאוד. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] אמר שאין לשער את האהבת ישראל של הבעל שם טוב.<br /> <br /> ===תורתו===<br /> תורתו ואימרותיו של הבעל שם טוב לא נרשמו על ידו, רק ליקוטים מהם מובאים בספרי תלמידיו. עיקר תורתו ודעותיו של הבעל שם טוב מובאים בספרי תלמידו המובהק, רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. הספר [[צוואת הריב&quot;ש]] מכיל גם מתורתו של הבעל שם טוב כפי שנכתב על ידי תלמידו, רבי ישעיה מיאנוב ולא על ידי הבעל שם טוב, כפי שמשמע לכאורה. מאוחר יותר, רוכזו ליקוטי התורות בספר [[כתר שם טוב]] וכיום נעשה ליקוט מקיף לפי נושאים בספר &quot;בעל שם טוב&quot; ב-2 כרכים גדולים. בתקופה מאוחרת יותר התגלו העתקים מכתבי הבעל שם טוב ב[[גניזה החרסונית]].<br /> <br /> ==פרנקיסטים==<br /> ב[[כ&quot;ו בתמוז]] שנת [[תקי&quot;ט]] ניצח הבעש&quot;ט את הפראנקיסטים בעיר לבוב. במכתבים שנמצאו ב[[גניזה החרסונית]] נמצא כי הבעש&quot;ט ותלמידיו הכריזו על יום זה כעל יום חג. באגרת מיום ח' [[כסלו]] [[תש&quot;כ]] עונה [[הרבי]] לאחד ששאל מדוע יום זה לא נחוג בכל שנה, שביאור על כך לא שמע, אך מה שנראה הוא, שמכיוון שלשנה הבאה הבעש&quot;ט כבר הסתלק (בשנת [[תק&quot;כ]]).<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> [[קובץ:אוהל הבעל שם טוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] הבעל שם טוב ב[[מז'יבוז']]]]<br /> ב[[חג הפסח]] שנת [[תק&quot;כ]] חלה הבעל שם טוב בקיבתו וזה מאוד החליש אותו וקולו כמעט שלא נשמע. בליל [[חג השבועות]] התאספו כל בני החבורה. הבעל שם טוב אמר לפניהם תורה. בבקר שלח לקרוא לאנשי ה&quot;חברא קדישא&quot; והורה להם כיצד יתעסקו בקבורתו. לאחר מכן התחזק מעט והתפלל בעצמו לפני התיבה בביתו. לאחר התפילה, יצא תלמידו רבי נחמן מהורודנקא, כדי לשפוך תפילה על שלום רבו. אמר הבעש&quot;ט: לחינם הוא מרעיש בתפילה. אם היה יכול להכנס באותו פתח שבו הייתי נכנס אנכי, היה פועל. לאחר מכן שמעוהו מלחש: &quot;אני מוחל לך אותן שתי שעות. אל תענה אותי!&quot;. משבאו בני העיר לברכו בברכת החג, אמר לפניהם דברי תורה. אחר שוב אמר דברי תורה לתלמידיו המקורבים &quot;על עמוד שעולה מגן עדן תחתון לגן עדן עליון&quot;. אחר נפרד מבני העיר באומרו: &quot;עד כאן גמלתי עמכם חסד ועכשיו תגמלו אתי חסד&quot;.<br /> <br /> כוחותיו עזבוהו. הוא ציוה לתלמידיו לומר &quot;ויהי נועם&quot;. משראה את תלמידיו מצטערים, אמר: &quot;אין אני דואג לעצמי. כי יודע אני בבירור שאצא מפתח זה ואכנס בפתח אחר&quot;. לאחר מכן שכב וישב כמה פעמים. אחר ציווה לכסותו בסדין וישכב פעם נוספת. הוא התחיל להזדעזע ולחרוד כמו שנהג בתפילת &quot;שמונה עשרה&quot; ואחר כך נח מעט. קולו לא נשמע עוד, רק שפתיו נשמעו מרחשות: אל תבואני רגל גאוה! אותה שעה נסתלק ובאותו רגע בדיוק עמדו שני השעונים שהיו בבית ופסקו מללכת. תלמידו רבי לייב קסלר סיפר שראה את יציאת הנשמה &quot;כמו שלהבת מראה תכלת&quot; והעיד &quot;שבשעת יציאת נשמתו זרחו פניו כבקבלת שבת עם קבלת ה&quot;נשמה היתירה&quot;. <br /> <br /> ב[[ו' סיון תק&quot;כ]] - יום רביעי ראשון ל[[חג השבועות]], כשהוא בן ששים ואחת שנה, שמונה חדשים ושמונה עשרה יום נסתלק הבעש&quot;ט לבית עולמו. ומנוחתו כבוד במז'יבוז'.<br /> <br /> ביום רביעי כ' בכסלו תקנ&quot;ט, אמר על כך [[אדמו&quot;ר הזקן]], שהיה נכדו הרוחני: &quot;ביום הרביעי נ'''ט'''לו המאורות&quot;, כלומר - שביום הרביעי נלקחו ונסתלקו המאורות.<br /> <br /> בדורות האחרונים התעורר פולמוס בנוגע ליום המדויק בו הסתלק הבעש&quot;ט - האם ביום הראשון של חג השבועות (ו' סיון) או ביום השני של חג השבועות (ז' סיון). בספר &quot;[[שמועות וסיפורים]]&quot; מובא הסיפור, כי בשנה אחת בחג השבועות התארח [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] בביתו של [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], ודיברו ביניהם אודות הסתלקות הבעל שם טוב, ור' לוי יצחק הזכיר אודות הדעה כי הבעל שם טוב הסתלק בז' סיון. ויאמר אדמו&quot;ר הרש&quot;ב בפסקנות, כי הבעש&quot;ט הסתלק בו' סיון, ודוד המלך הסתלק בז' סיון. וישאל ר' לוי יצחק, אם כן יום הקבורה של הבעש&quot;ט היה ביום טוב, ובקבורתו יכלו להתעסק רק הגויים! והאם אכן ראוי כי בקבורת גופו הקדוש יתעסקו אינם יהודים?! ויענהו אדמו&quot;ר הרש&quot;ב, כי גופו הקדוש של הבעש&quot;ט לא היה צריך התעסקות כלל וכלל. ואכן, בספר &quot;[[היום יום]]&quot; בתאריך ו' סיון, א' דחג השבועות, נכתב: &quot;הסתלקות הבעל שם טוב - ביום הרביעי א' דחה&quot;ש תק&quot;ך ומנוחתו כבוד במעזיבוש&quot;.<br /> <br /> === תמונתו ===<br /> בעולם מפורסמת תמונה המיוחסת לבעל שם טוב, אולם קיימות ספקות רבות אודות אמיתות יוחסה. ישנם המייחסים אותה ל[[שבתאות|שבתאי]] מסוים. [[הרבי]] אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה){{הערת שוליים|מפי ר' יעקב כ&quot;ץ, שכך אמר הרבי בליל ב' ד[[חג הסוכות]] [[תשכ&quot;ו]] במהלך סעודת החג בבית כ&quot;ק אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ ('[[המלך במסיבו]]', כרך א, עמ' קד).}}, אך לא לבעל שם טוב{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54830 סקירה באתר חב&quot;ד אינפו].}}.<br /> <br /> ישנם מספר סיבות לכך שהרבי סבר כי התמונה אינה של הבעל שם טוב. מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה{{הערת שוליים|כך כתב הרבי ב[[אגרות קודש]], כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' [[תשרי]]... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר [[דמויות גדולי החסידות]] (להרב שצרנסקי, נדפס ב[[תל אביב]] שנת [[תש&quot;ה]] עמוד ל&quot;ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...}}, ישנם סיבות נוספות. אחת מהם היא משום ש[[אדמו&quot;ר מוהריי&quot;צ]] אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב{{הערת שוליים|[[שיחות קודש]] [[תשכ&quot;ו]] עמ' 621.}}.<br /> <br /> נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורה צריכות-להיות [[י&quot;ג תיקוני דיקנא]] ניכר בהזקן{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות]], כרך י&quot;ט, עמ' 531.}}.<br /> <br /> ===תלמידיו ומשפחתו===<br /> ישנם 150 רבנים המוכרים כתלמידיו ומאמיניו המובהקים של הבעל שם טוב. בין אלו ניתן למצוא את יורשו רבי דב בער הידוע בכינויו &quot;[[המגיד ממזריטש]]&quot;, רבי [[יעקב יוסף כ&quot;ץ|יעקב יוסף מפולנאה]], רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], רבי [[זאב וולף קיצס]], רבי [[חיים מקרסנה]], רבי [[נחמן מהורדנקא]], רבי [[אריה לייב משפולי]], רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], רבי [[פנחס מקוריץ]], רבי [[שמואל מקאמינקא]] ורבים אחרים.<br /> <br /> לבעל שם טוב שני ילדים ידועים: בנו, [[רבי צבי]], ובתו, אדל. בין נכדיו הידועים נמנים בניה של אדל: רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז']]. נינו, נכדה של אדל מבתה פייגה, היה רבי [[נחמן מברסלב]]. ר' פנחס מקוריץ ור' יעקב יוסף מפולנאה העידו שהבעל שם טוב מינה את נכדו ר' ברוך כיורשו כשיגדל (ספר מקור ברוך) ור' ברוך ראה את עצמו כיורשו הבלעדי של סבו.<br /> <br /> *'''אברהם אבא מדוביסר''' - מחשובי התלמידים. נודע בגאונותו וחסידותו. שימש כאב&quot;ד העיר דוביסאר הנמצאת על הדניסטר כיום העיר דובסרי במולדובה. שימש כשליח ציבור בבית מדרשו של רבו הבעש&quot;ט. ובספר [[שבחי הבעש&quot;ט]] מסופרות כמה מעשיות בעניין זה ובכלל על קשריו עם הבעש&quot;ט.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * כ&quot;ק אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, '''[[ספר הזכרונות]]'''.<br /> * [[חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - הבעל שם טוב'''.<br /> * הרב [[יצחק אלפסי]], '''[[המאירים לארץ]]''', [[תשס&quot;ט]].<br /> * '''[[שבחי הבעש&quot;ט]]''', [[תקע&quot;ה]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://chabad.co.il/?template=article&amp;topic=56&amp;article=354 תיאור הסתלקות הבעל שם טוב] - [[אתר חב&quot;ד בישראל]]<br /> * [http://www.hebrewbooks.org/3861 שבחי הבעל שם טוב] מאתר היברובוקס<br /> *‫[http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/index.htm כתר שם טוב], הטקסט השלם באתר [[ספריית חב&quot;ד]]<br /> *[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/books/html/bk1268340.htm כתר שם טוב] הספריה הלאומית<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54867 גלריית תמונות מהציון במז'יבוז']<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54858 סקירה אודות שנת המאתיים להסתלקותו]<br /> * [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/elfasi-4.htm רבי ישראל בעל שם טוב, חייו ותורתו.] הרב ד&quot;ר [[יצחק אלפסי]]. אתר דעת. <br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54841 לקט שיחות אודות הבעש&quot;ט] הרב אברהם שמואל בוקיעט, שבועון 'בית משיח'.<br /> *נתנאל לדרברג, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/mihubesht/mihubesht01.pdf מיהו הבעש&quot;ט?], פרק מהספר &quot;סוד הדעת&quot;<br /> * [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/632094 ניגוני הבעל שם טוב] באתר &quot;BeitChabad&quot;<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=55006 בעקבות ירושות הבעש&quot;ט] שניאור זלמן לוין, [[שבועון בית משיח]]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{סדרה|הקודם=-|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[י&quot;ח באלול]] [[תנ&quot;ח]] - [[ו' בסיוון]] [[תק&quot;כ]]|הבא=[[המגיד ממזריטש]]}}<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|1]]<br /> [[קטגוריה:חסידות הכללית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;רי החסידות הכללית|*]]<br /> [[קטגוריה:אחרונים]]<br /> [[קטגוריה:צדיקים נסתרים]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=199722 2015-07-04T22:28:16Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]]. [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> ===הלידה===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב'היום יום' של ב' אייר כתוב שנולד בתקצ&quot;ג}} אחד מימי ספירת העומר אשר מכוון כנגד ספירת &quot;תפארת שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]]. נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי תהילים מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> סיפור תיאור הברית של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הינו מופלא ושמימי.<br /> <br /> ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;, לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש,<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו מנחה כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי&quot;ל]]: &quot;על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב מים בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.<br /> <br /> ===נעוריו=== <br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל המלמד רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על תפארת שבתפארת אין זו פליאה&quot; (לידתו היתה בב' אייר ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת).<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. <br /> <br /> בשנת תר&quot;ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם המהר&quot;ש בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ&quot;צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד משניות בעל פה בנוסף לליומדיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. <br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;סמיכה&quot; מהרבנים ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] ור' [[שניאור זלמן פרדקין]] (מחבר הספר תורת חסד), ר' [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ;נישואים ראשונים<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כשאדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br /> <br /> ;נישואים שניים<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]]. <br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]. ביום חופתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;. <br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> <br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> <br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> *ר'[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> <br /> *ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> <br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> <br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים. <br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. <br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו&quot;ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. <br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. אדמו&quot;ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:&quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא&quot;ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}. <br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. <br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים, ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש. <br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת חסידות חב&quot;ד והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;. <br /> <br /> שאר אחיו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> [[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> לאחר קבלתו את נשיאות חסידות חב&quot;ד, המשיך אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר&quot;מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot; {{מקור}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער. <br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] (26 בספטמבר 1882) [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[תמונה:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|left|thumb|150px|תמונה משוערת של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> | [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|&quot;תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר&quot;ש.]]<br /> | [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png|שמאל|ממוזער|150px|מחקר המגלה מה היא תמונת המהר&quot;ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.]]<br /> |}<br /> <br /> כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> [[הרבי]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור=[[י' בכסלו]] שנת [[תשמ&quot;ד]]|<br /> תוכן=בנוגע ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראו עוד את אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. ולכן, בנוגע לאדמו&quot;ר מהר&quot;ש - יכול להיות בענין ד&quot;כאילו בעל השמועה עומד כנגדו&quot; (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]''' - מ[[מאמר]]יו וכתבי יד.<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' אייר (מנהגים)]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=96&amp;lang=hebrew &quot;ימי בראשית&quot; של אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש] - רשימת מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על שנת [[תרכ&quot;ו]] - [[אתר שטורעם]]<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/hhh15_17.htm#5 'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=90 הרבי מספר סיפורים על אדמו&quot;ר מהר&quot;ש] {{שמע}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ב' באייר]] - [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] - [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=199721 2015-07-04T22:26:28Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]]. [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> ===הלידה===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב'היום יום' של ב' אייר כתוב שנולד בתקצ&quot;ג}} אחד מימי ספירת העומר אשר מכוון כנגד ספירת &quot;תפארת שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]]. נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי תהילים מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> סיפור תיאור הברית של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הינו מופלא ושמימי.<br /> <br /> ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;, לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש,<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו מנחה כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי&quot;ל]]: &quot;על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב מים בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.<br /> <br /> ===נעוריו=== <br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל המלמד רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על תפארת שבתפארת אין זו פליאה&quot; (לידתו היתה בב' אייר ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת).<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. <br /> <br /> בשנת תר&quot;ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם המהר&quot;ש בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ&quot;צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד משניות בעל פה בנוסף לליומדיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. <br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;סמיכה&quot; מהרבנים ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] ור' [[שניאור זלמן פרדקין]] (מחבר הספר תורת חסד), ר' [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ;נישואים ראשונים<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כשאדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br /> <br /> ;נישואים שניים<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]]. <br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]. ביום חופתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;. <br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> <br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> <br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> *ר'[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> <br /> *ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> <br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> <br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים. <br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. <br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו&quot;ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. <br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. אדמו&quot;ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:&quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא&quot;ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}. <br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. <br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים, ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש. <br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת חסידות חב&quot;ד והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;. <br /> <br /> שאר אחיו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> [[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> לאחר קבלתו את נשיאות חסידות חב&quot;ד, המשיך אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר&quot;מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot; {{מקור}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער. <br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] (26 בספטמבר 1882) [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> ==תמונתו==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[תמונה:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|left|thumb|150px|תמונה משוערת של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> | [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|&quot;תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר&quot;ש.]]<br /> | [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png|שמאל|ממוזער|150px|מחקר המגלה מה היא תמונת המהר&quot;ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.]]<br /> |}<br /> <br /> כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> [[הרבי]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור=[[י' בכסלו]] שנת [[תשמ&quot;ד]]|<br /> תוכן=בנוגע ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראו עוד את אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. ולכן, בנוגע לאדמו&quot;ר מהר&quot;ש - יכול להיות בענין ד&quot;כאילו בעל השמועה עומד כנגדו&quot; (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]''' - מ[[מאמר]]יו וכתבי יד.<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' אייר (מנהגים)]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=96&amp;lang=hebrew &quot;ימי בראשית&quot; של אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש] - רשימת מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על שנת [[תרכ&quot;ו]] - [[אתר שטורעם]]<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/hhh15_17.htm#5 'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=90 הרבי מספר סיפורים על אדמו&quot;ר מהר&quot;ש] {{שמע}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ב' באייר]] - [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] - [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%A9)&diff=199720 2015-07-04T22:23:35Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם=רבי שמואל שניאורסון<br /> |תמונה=[[קובץ:תורת שמואל.jpg|250px]]<br /> |כינוי=אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תיאור=שער ספר [[לקוטי תורה תורת שמואל (ספר)|תורת שמואל]] של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש<br /> |תאריך לידה=[[ב' אייר תקצ&quot;ד]]<br /> |מקום לידה=[[ליובאוויטש]]<br /> |תאריך פטירה=[[י&quot;ג תשרי תרמ&quot;ג]]<br /> |מקום פטירה=ליובאוויטש<br /> |מקום פעילות=ליובאוויטש<br /> |תפקידים נוספים=<br /> |רבותיו=<br /> |תלמידיו=<br /> |חיבוריו=<br /> |השתייכות=[[חסידות חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]|אחר=אישיות אחרת|ראו=[[שמואל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br /> '''[[רבי]] שמואל שניאורסון (שניאורסאהן) - האדמו&quot;ר המהר&quot;ש''' הוא ה[[אדמו&quot;ר]] הרביעי בשושלת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] {{מונחון|טבע|מטבע לשון}} את הפתגם והשיטה [[לכתחילה אריבער]]. [[יום הולדת|נולד]] ביום [[ב' באייר]] [[תקצ&quot;ד]] בעיירה [[ליובאוויטש]] לרבי [[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו&quot;ר הצמח צדק)]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיה מושקא שניאורסון]]. נפטר ביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] ומנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> <br /> ===הלידה===<br /> <br /> ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ&quot;ד]] (11 במאי 1834){{הערה|שלשלת היחס בהקדמה לספר [[היום יום]] אך ב'היום יום' של ב' אייר כתוב שנולד בתקצ&quot;ג}} אחד מימי ספירת העומר אשר מכוון כנגד ספירת &quot;תפארת שבתפארת&quot; ובמלאת מאה שנה להתגלות ה[[בעל שם טוב]] בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]]. נולד כבן שביעי לאביו [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר הצמח צדק)|רעייתו הרבנית חיה מושקא]].<br /> <br /> הלידה הייתה בביתו החדש של ה[[צמח צדק]] אשר טרם נכנס לגור בו, ונבנה לאחר השריפה הגדולה בשנת [[תקצ&quot;ב]], על ידי אחד המושלים הסמוכים אשר בנה לו זאת ללא תשלום מצד הוקרתו לרבי, הרבי תכנן לחנוך את הבית לקראת חג השבועות, אך רצון הרבנית היה ללדת דווקא בבית החדש, לצורך הלידה השתמשה הרבנית במיטה חדשה שנועדה לצורך ניפוי הקמח ל[[מצות]]{{הערה|המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתליה היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית}} כל זמן הלידה עמד בעלה ה[[צמח צדק]] בחדר ופניו אל הקיר, וציווה על בניו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] ור' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)| המהרי&quot;ל מקאפוסט]] ור' [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|הרחש&quot;ז מליאדי]] שישבו באחד החדרים ויאמרו פרקי תהילים מסוימים{{הערה|פרקים: א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד הסוף}} למיילדת נתן הוראות מיוחדות בקשר ללידה, לטבול לפני שמקבלת את התינוק, ולהלבישו בחתיכת בד לבנה מיוחדת שהוא הביא לה.<br /> <br /> ===הברית===<br /> סיפור תיאור הברית של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש הינו מופלא ושמימי.<br /> <br /> ביום השמיני ללידתו ציוה [[הצמח צדק]] להשכים לתפילת [[שחרית]], בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הדוד ר' [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]] בן [[רבנו הזקן]]. כאשר כבר הגיע קרוב לשעתיים אחר חצות היום והאב [[הצמח צדק]] עדיין היה סגור בחדרו התחילו הנאספים לדאוג, ר' חיים אברהם נאנח ואמר: &quot;הוא עסוק עם מוזמנים יותר חשובים ממני&quot;, לאחר חצי שעה יצא הרבי מחדרו כשבידו מטפחת אדומה, בפנים צהובות ועיניים דומעות, ואמר: &quot;הברית יהיה היום&quot; ולאחר כמה רגעים נכנס שוב לחדרו הקדוש,<br /> <br /> בנתיים החסידים חיכו בדאגה, ר' חיים אברהם ניגש לחלון והשעין ראשו על ידיו ושקע בהרהורים, שאר בני ה[[צמח צדק]] נצלו את הזמן ללימוד חסידות משותף, הרבנית אשת הצמח צדק שלחה את אחד החסידים לברר אצל בעלה למה לא עושים את הברית, אך ר' חיים אברהם עצר אותו. לאחר השעה השלישית יצא הרבי שוב מהחדר ובפנים צוהלות אמר שוב שהברית יהיה היום ואמר לאורחים שייטיבו ליבם, לאחר השעה הרביעית יצא בפעם השלישית הרבי ואמר שלא יתפללו מנחה כי בקרוב מאד יתקיים הברית, ולאחר זמן מועט יצא לברית, כאשר בתחילה ניגש ליולדת לדבר איתה בקשר לשם שיינתן לרך הנולד, ויקרא שמו בישראל שמואל.<br /> <br /> במהלך הסעודה שלאחר הברית שאל בן הצמח צדק [[המהרי&quot;ל]]: &quot;על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה הצמח צדק: &quot;על שמו של שואב מים בפולוצק, שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא.<br /> <br /> ===נעוריו=== <br /> <br /> בהיותו בן שבע למד אצל המלמד רבי פסח. היה בקי בתורה וחלק גדול מנ&quot;ך ולומד [[גמרא]] עם [[פירוש רש&quot;י]] ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו היה משנן תנ&quot;ך בעל פה.<br /> נוהג היה אביו ה[[צמח צדק]] לבחון פעם בחדש אותו ואת חבריו ב&quot;חדר&quot;, אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה היה נותן להם כפרס, כמה מטבעות כסף, [[אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]] היה מצרף סכומים אלו למה שהיה מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצמח צדק: &quot;על תפארת שבתפארת אין זו פליאה&quot; (לידתו היתה בב' אייר ובספירת העומר יום זה מכוון לספירת תפארת שבתפארת).<br /> <br /> בקיץ של שנת [[תר&quot;א]] כבר היה נוכח בזמן אמירת [[מאמר]]י חסידות של אביו הרבי. <br /> <br /> בשנת תר&quot;ג באו ל[[ליובאוויטש]] הרבנים הגאונים רבי [[דוד לוריא מביחאוו]], רבי [[נחמיה מדוברובנה]], רבי[[יצחק אייזיק אפשטיין]], רבי [[פרץ מבעשנקאוויטש]] ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב [[דוד לוריא]] התפלפל עם המהר&quot;ש בלימודו והמהר&quot;ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצמח צדק סיפר לו על דבר הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ&quot;צ: ה[[ברית מילה]] שלו היה בתפארת שבנצח.<br /> <br /> בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' עקב גאונותו ובקיאותו ולקח בשבילו מלמד מיוחד.<br /> <br /> בהיותו בן שתים עשרה שנה, החל להתמיד בלימוד משניות בעל פה בנוסף לליומדיו העיוניים. אביו למד איתו שלוש פעמים בשבוע [[כתובים]], ואחיו ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] לימדו את טעמי הקריאה של נביאים וכתובים כפי שקבל מ[[רבנו הזקן]]. <br /> <br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. בגיל שלוש עשרה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם.<br /> <br /> בהוראת אביו נבחן וקיבל תעודות &quot;סמיכה&quot; מהרבנים ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין | אייזיק מהומיל]] ור' [[שניאור זלמן פרדקין]] (מחבר הספר תורת חסד), ר' [[הלל מפאריטש]] ומהרי&quot;א בהרד מויטעבסק.<br /> <br /> בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת&quot;ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו.<br /> <br /> ==חתונתו==<br /> ;נישואים ראשונים<br /> בשנת [[תר&quot;ז]], כשאדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה בן 14, התחתן עם מרת [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|שטערנא שניאורסון]], בת אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]].<br /> <br /> החתונה נחגגה ב[[יום שישי]] פרשת נשא [[ח' בסיון]] [[תר&quot;ח]]. תוך כדי ימי ה[[שבע ברכות]] חלתה הכלה וכעבור שלושה חודשים נפטרה. כדי להפיג את צערו של החתן, ציווה אביו [[הצמח צדק]], לקבוע עבורו חדר בסמיכות לחדרו, כך שבכל עת שירצה יוכל להכנס אל [[גן עדן העליון|היכלו הקדוש]]. ואכן כך היה, וכאשר נכנס, הראה לו אביו כתבי יד קודש נפלאים, מהאדמו&quot;רים הקודמים, גם מאלה שלא הראה לשאר בניו. <br /> <br /> ;נישואים שניים<br /> שנה לאחר מכן, פנתה [[הרבנית שיינא]], אלמנת [[אדמו&quot;ר האמצעי]], לחתנה, אדמו&quot;ר הצמח צדק, והציעה לשדך את הרבי מהר&quot;ש עם אחת משתי נכדותיה היתומות גיטל ורבקה, בנות בתה שרה וחתנה ר' [[אהרן משקלאב]]. <br /> <br /> לשאלת הצמח צדק: הרי מציעים שידוך מהעיירה ליעפלי עם נדוניה בסך עשרים אלף רובל, ואילו עם השידוך הנ&quot;ל באיזה נדוניה יזכה החתן? השיבה הרבנית: הרי &quot;אשת חבר כחבר&quot; (לאשת תלמיד חכם יש חלק במעלות בעלה) ואני מעניקה לחתן ארבעים שנה של אשת חבר. <br /> <br /> אדמו&quot;ר הצמח צדק הסכים לעצתה, ומבין שתי הבנות בחר בבת הצעירה [[הרבנית רבקה]]. האחות הבכירה מרת גיטל מחלה לאחותה הצעירה והביעה את הסכמתה שתינשא לפניה. גם לה דאג הצמח צדק ובחר עבורה, מאוחר יותר, חתן טוב מ[[ניעזין]]. <br /> <br /> החתונה התקיימה בשנת [[תר&quot;ט]]. ביום חופתו של כ&quot;ק אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, ציוהו אביו הצמח צדק ללכת למטבח ולבקש את ברכתה של סבתו הרבנית שיינא, אשר הייתה עסוקה שם. הלך החתן לבקש את ברכתה, אולם היא השיבה מתוך קפידה שעוד היום גדול, והיא תברך אותו בעת החופה. כשחזר החתן ומסר את דבריה לאביו, ציוהו לחזור שוב אל הרבנית ולדרוש ממנה לברכו דווקא עכשיו. <br /> <br /> כשנוכחה הרבנית לדעת שהחתן לא יוותר, ביקשה מים לרחוץ את ידיה, הניחה את ידיה על ראשו ובמעמד שני עדים ברכה אותו בזו הלשון: &quot;יהי רצון שכל הכוחות שירשתי מ[[אדמו&quot;ר האמצעי|בעלי]] יחולו על ראשך&quot;. <br /> <br /> בעת החתונה היה הצמח צדק בחדווה גדולה ואמר הרבה מאמרי [[דא&quot;ח]].<br /> <br /> ==ילדיו==<br /> <br /> *ר' זלמן אהרון, - [[הרז&quot;א]].<br /> <br /> *רבי שלום דובער, - [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]].<br /> <br /> *ר'[[אברהם סנדר שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|אברהם סנדר]].<br /> <br /> *ר'[[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|מנחם מענדל]]<br /> <br /> *הרבנית [[דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|דבורה לאה]]<br /> <br /> *הרבנית [[חיה מושקא (בת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)|חיה מושקא]]<br /> <br /> ==עסקנות ציבורית לפני הנשיאות==<br /> <br /> בשנת [[תר&quot;ח]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לעיר [[ויטבסק]] כדי להשתתף באסיפה כללית של עסקנים שבאו מ[[שקלוב]], [[וילנא]] ו[[פטרבורג]]. הוא שהה שם כשני שבועות וגם חזר שם [[מאמר]]י [[דא&quot;ח]] ברבים. <br /> <br /> בשנת [[תרט&quot;ו]] הורה לו אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק, שיכנס באופן קבוע לעסקנות ציבורית. כמזכיר מינה את ר' שמואל ברין. <br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] נסע ל[[קייב]] ו[[פטרבורג]] בכדי לפעול למען יהודי רוסיה. באותה שנה אף עמד בקשר רצוף עם הרב אהרן, רבה של העיר ביליניץ, שגם היה נוסע לעתים תכופות לפטרבורג, בשליחות אדמו&quot;ר הצמח צדק בעניינים ציבוריים. <br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ח]] נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;ט]] נסע לגרמניה להתראות עם עסקני הציבור באירופה. בשנת [[תר&quot;כ]], כשחזר מגרמניה, ארגן אסיפה של באי כח עסקני הכלל מחסידי חב&quot;ד, [[וואהלין]], ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר, הרצה בפניהם את פגישותיו בחו&quot;ל והציע תכנית עבודה להבא. לאחר זמן קצר הלשינו על הרב אהרן מביליניץ והוא נאסר בלווית פמליה של שוטרים חמושים שלקחוהו ל[[מוהילוב]]. אדמו&quot;ר הצמח צדק מינה במקומו את ר' יצחק רובשוב ור' נתן בר' שלמה מנסזון, שהחלו לעבוד באופן חשאי מחשש הלשנות נוספות.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ה]] נסע אדמו&quot;ר המהר&quot;ש לפטרבורג וביטל חוקים של הסנט שהגבילו את יהודי ליטא וזאמוט.<br /> <br /> ==קבלת הנשיאות==<br /> <br /> כבר בתחילת שנת [[תרכ&quot;ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, הוציא אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו&quot;ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:&quot;לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא&quot;ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך.. חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ&quot;ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו&quot;ר הזקן)|דבורה לאה]]&quot;.}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו&quot;ר הצמח צדק לבנו: &quot;פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו&quot;ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך&quot;{{הערה|ספר המאמרים תש&quot;י, הוספות}}. <br /> <br /> נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות. <br /> <br /> ל[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היו ששה בנים, ואדמו&quot;ר המהר&quot;ש היה הצעיר מביניהם. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] היו כל בניו אומרים חסידות והיו אף כאלו שהעלו אותם על הכתב. ה[[חסידים]] שמעו את כולם וכל אחד בחר לו את האדמו&quot;ר שלבו התקשר אליו, אך טרם הוחלט בין החסידים מי מהם הוא ה[[אדמו&quot;ר]] שימלא את מקום אדמו&quot;ר הצמח צדק. יתירה מזו, יחסית לשאר אחיו, הסתיר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את עצמו, והתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית, שהקשתה על החסידים להתחבר עם דרכו והנהגתו בקודש. <br /> <br /> באחד מלילות שבת אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש [[מאמר]] חסידות{{הערת שוליים|[[ד&quot;ה]] &quot;אז ישיר גו' עלי באר&quot;.}}. למחרת, בבוקרו של יום השבת, חזר אחיו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו&quot;ר הצמח צדק)|יהודה לייב]] על המאמר והוסיף חידוש משלו. במוצאי שבת חזר שוב אדמו&quot;ר המהר&quot;ש על המאמר בתוספת חידוש משלו. הדבר המשיך כך, כשכל אחד חוזר על המאמר ומוסיף חידוש משלו. ב[[יום שלישי]] בערב אמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש את המאמר בפעם החמישית ואז ניגש אליו אחיו הרב יהודה לייב ואמר לו: &quot;הפעם אמר זאת [[אדמו&quot;ר הצמח צדק|אבא]], וכנגד אבא אינני רוצה לעמוד&quot;.<br /> <br /> בעקבות כך, ובשל רמזים נוספים מ[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] על חביבותו לבנו שמואל{{הערת שוליים|1=[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] סיפר ש[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה אומר [[מאמר|מאמרים]] מיוחדים עבור בנו רבי שמואל. כמו כן, היה מכנה את בניו בתארים שונים: &quot;הבעל הבית שלי&quot;, &quot;הלמדן שלי&quot;, &quot;החסיד שלי&quot; ועוד. על הבן הצעיר, שמואל, היה אומר: &quot;כולהו איתנהו ביה&quot; (= כל המעלות יש בו).}}, הוחלט שאדמו&quot;ר המהר&quot;ש, צעיר הבנים, יחליף את אביו בהנהגת חסידות חב&quot;ד והוא קבע את מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].<br /> <br /> חסידים מכובדים הצטרפו למינויו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[יקותיאל ליעפלי]], שהיה מזקני החסידים מתקופת [[אדמו&quot;ר הזקן]], החליט על פי מאמר החסידות שאמר אדמו&quot;ר המהר&quot;ש. ר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] השיב לחסיד צעיר ש&quot;לחלק בין הבנים של הרבי אין אנו יכולים מפני שכולם צדיקים, ולכן לא אוכל לומר לך. מה שכן אוכל לומר הוא, שאני אסע אל הבן הצעיר (אדמו&quot;ר מהר&quot;ש)&quot;. <br /> <br /> שאר אחיו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עברו לגור בערים שונות ([[ליאדי]], [[קאפוסט]] ועוד) ושם פתחו מרכזים של חב&quot;ד ואמרו [[דא&quot;ח]] בפני שומעי לקחם.<br /> <br /> ===עסקנות ציבורית לאחר הנשיאות===<br /> [[תמונה:מהרש.jpg|left|thumb|250px|ציון אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> לאחר קבלתו את נשיאות חסידות חב&quot;ד, המשיך אדמו&quot;ר המהר&quot;ש בפעילות ציבורית לטובת עם ישראל.<br /> <br /> בשנת [[תרכ&quot;ח]] נסע ל[[צרפת]] לפגישה עם עסקנים. בשנת [[תרכ&quot;ט]] סידר ועד קבוע בפטרבורג שיתעניין בענייני ציבור וידאג להגן על זכויות היהודים. בשנים [[תר&quot;ל]]-[[תר&quot;מ]] נסע פעמים רבות, ברוסיה ומחוצה לה בענייני עסקנות ציבוריים. בשנת [[תר&quot;מ]] השתדל, תוך סכנת חיים, בהשקטת פוגרום &quot;סופות בנגב&quot; {{מקור}}.<br /> <br /> ==לכתחילה אריבער==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[לכתחילה אריבער]]}}<br /> אדמו&quot;ר המהר&quot;ש טבע את הפתגם ולימד את השיטה של &quot;לכתחילה אריבער&quot; (אריבער - למעלה) בשל כך הוא מכונה על ידי [[הרבי]] בעל לכתחילה אריבער,<br /> וזהו לשונו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ה' (המתורגם) עמוד 1270}}<br /> :{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=די וועלט זאגט אז מיא קאן ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מיא דארף לכתחילה אריבער, מיא דארף לכתחילה נעמען מיט שטארקייט ניט נתפעל ווערן פאר קיין זאך און דורך פיהרן דאס ואס מיא דארף, און אז מי נעמט זיך העלפט דער אייבערשטער. <br /> <br /> '''תרגום''' - העולם (רוב האנשים) סבור: כשלא יכולים ללכת מתחת צריכים לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה צריכים לעבור מלמעלה, לכתחילה צריכים לפעול בחוזקה, לא להתפעל מאף דבר, ולבצע מה שצריכים לבצע, וכאשר מתחילים כך, עוזר הקדוש ברוך הוא.}}<br /> <br /> תוכן הפתגם הוא, שהעולם טוען שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו&quot;ר המהר&quot;ש אמר, שלדעתו צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. &quot;לכתחילה אריבער&quot;.<br /> <br /> הרבי מוסיף ואומר שהתנהגותו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש היתה אכן באופן של &quot;לכתחילה אריבער&quot; שגם בגשמיות היה מתנהג בכבוד ובעשירות ושפע, ואף לניגון המיוחס לאדמו&quot;ר המהר&quot;ש נדבק הכינוי [[ניגון לכתחילה אריבער]].<br /> <br /> ==הסתלקותו==<br /> בשנת [[תרמ&quot;ב]] התגלתה אצלו מחלה קשה וביום [[י&quot;ג בתשרי]] [[תרמ&quot;ג]] [[הסתלקות|הסתלק]], בהיותו בן ארבעים ושמונה וחצי. מנוחתו כבוד ב[[ליובאוויטש]] ליד ציון אביו, אדמו&quot;ר הצמח צדק.<br /> <br /> <br /> ==תמונתו==<br /> {| class=&quot;wikitable&quot; style=&quot;float: left; text-align: center;&quot;<br /> |-<br /> | [[תמונה:מיוחס למהר&quot;ש.jpg|left|thumb|150px|תמונה משוערת של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש, על פי מסורת משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.]]<br /> | [[תמונה:מיוחס למהרש 3'.jpg|left|thumb|150px|&quot;תמונת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש&quot; שפורסמה בעיתון &quot;אלגמיינער ז'ורנאל&quot;. צויר על ידי ר' זלצמן שראה את הרבי מוהר&quot;ש.]]<br /> | [[קובץ:MAHRACHE XX PD Photoshop.png|שמאל|ממוזער|150px|מחקר המגלה מה היא תמונת המהר&quot;ש לפי תווי הפנים נראה שהתמונה שנמצאה אצל משפחת גינזבורג היא האמיתית.]]<br /> |}<br /> <br /> כיום לא ידוע לנו על תמונה ודאית של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש ובמהלך ההיסטוריה היו שלושה תמונות המשוערות שהם תמונות של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> <br /> #תמונה הקיימת ב[[ספריית אגודת חסידי חב&quot;ד]]. נאמר ש[[הרבי]] הורה שלא לפרסמה מסיבות שונות{{מקור}}.<br /> #בעיתון [[אלגמיינער ז'ורנאל]] התפרסמה תמונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=12405 ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר&quot;ש]{{תמונה}} - {{אינפו}}}} על ידי הרב [[יוסף יצחק ג'ייקובסון]] ומקורה אינו ברור.<br /> #אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו&quot;ר המהר&quot;ש עברה תמונה מדור לדור עם מסורה שבה נראה את אדמו&quot;ר המהר&quot;ש.<br /> <br /> [[הרבי]] התייחס ב[[שיחה]] לנושא התמונה של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש:<br /> {{ציטוט|<br /> מרכאות=כן|<br /> מקור=[[י' בכסלו]] שנת [[תשמ&quot;ד]]|<br /> תוכן=בנוגע ל[[אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]], שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על פי הידוע שדמות דיוקנו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ|כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר]] הייתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. וכסיפור הידוע אודות א' מזקני ה[[חסיד]]ים שראו עוד את אדמו&quot;ר מהר&quot;ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ&quot;ק מו&quot;ח אדמו&quot;ר - נתעלף. מפני שראה בו את תואר פני אדמו&quot;ר מהר&quot;ש. ולכן, בנוגע לאדמו&quot;ר מהר&quot;ש - יכול להיות בענין ד&quot;כאילו בעל השמועה עומד כנגדו&quot; (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.}}<br /> <br /> ==מספריו==<br /> *'''[[לקוטי תורה - תורת שמואל (ספר)]]''' - מ[[מאמר]]יו וכתבי יד.<br /> *'''[[שו&quot;ת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]'''<br /> *'''[[אגרות קודש (אדמו&quot;ר המהר&quot;ש)]]'''<br /> <br /> ==ניגוניו==<br /> *'''[[ניגון אשרי איש]]<br /> *'''[[ניגון שובו שובו]]<br /> *'''[[ניגונו של אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[ב' אייר (מנהגים)]]<br /> *[[ספר התולדות אדמו&quot;ר מהר&quot;ש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *רות צוקר, '''[http://jewish-education.info/general/mehkar-grafologi/ ניתוח גרפולוגי של כתב יד אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]''', באתר חינוך יהודי<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&amp;article_id=96&amp;lang=hebrew &quot;ימי בראשית&quot; של אדמו&quot;ר מוהר&quot;ש] - רשימת מ[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] על שנת [[תרכ&quot;ו]] - [[אתר שטורעם]]<br /> * [http://www.moshiach.net/blind/hebrew/hhh15_17.htm#5 'המעשה הוא העיקר'] הוראות מהרבי ליום ב' אייר - אתר moshiach.net<br /> * [http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&amp;id=90 הרבי מספר סיפורים על אדמו&quot;ר מהר&quot;ש] {{שמע}} - {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{אדמו&quot;רי חב&quot;ד|אדמו&quot;ר=המהר&quot;ש}}<br /> {{סדרה|הקודם=[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב&quot;ד|נשיאי חב&quot;ד]]|שנה=[[ב' באייר]] - [[תקצ&quot;ד]] - [[י&quot;ג בתשרי]] - [[תרמ&quot;ג]]|הבא=[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]}}<br /> {{בית רבי/אדמו&quot;ר המהר&quot;ש}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר המהר&quot;ש|*]]<br /> [[קטגוריה:נשיאי חב&quot;ד|6]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%A6%27%D7%94_(%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94)&diff=199719 2015-07-04T22:02:59Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:בית כנסת מרינה רושצה במוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת השוכן בקומה הראשונה של הבנין ([[אב]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> '''מארינה רושצ'ה''' (ברוסית: Московская Синагога Хабада в Марьиной Роще) הוא שמו המיתולוגי של בנין בית הכנסת של חסידי חב&quot;ד בתקופת הקומוניזם ב[[מוסקבה]], עיר הבירה של [[רוסיה]]. על חורבות בית הכנסת מרוכזים כיום משרדיו ומוסדותיו של &quot;המרכז היהודי-קהילתי מוסקבה&quot;, המנוהל על ידי רבה הראשי של רוסיה הרב [[דובער פנחס לזר]].<br /> <br /> שמו של הבית כנסת ניתן לו על שם השכונה בה הוא ממוקם.<br /> <br /> המבנה נחשב למרכז החשוב ביותר של הקהילה היהודית במוסקבה, שהינה גם הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינת רוסיה כולה, ורבנים ואישי ציבור המבקרים ברוסיה רואים לעצמם חובה לערוך ביקור נימוסין במקום.<br /> <br /> ==תולדות בית הכנסת==<br /> ===תקופת הקומוניזם===<br /> בשנת [[תרפ&quot;ו]] בעיצומם של ימי השלטון הקומוניסטי ששלט ברוסיה של אותן שנים, העניקה עיריית מוסקבה לקהילה היהודית שטח אדמה קטן בשכונת מארינה רושצ'ה, עליו הקימו מבנה עץ דו-קומתי קטן ששימש להתכנסויות של הקהילה החסידית המקומית לתפילה, להתוועדויות, ולעריכת טקסים יהודיים כמו חתונות ובריתות מילה.<br /> <br /> על אף שמיקומו של בית הכנסת היה ידוע לשלטונות והוא היה נתון תחת עיניהם פקוחות והשגחתם המתמדת, המשיכו החסידים להפעיל את בית הכנסת במסירות נפש, והוא שימש את הקהילה בתקופות החשוכות ביותר של השלטון, והיווה את מרכז העצבים של הפעילות החב&quot;דית, והפך לסמל של מסירות נפש ועוצמה יהודית של חסידים שלא התפעלו מהשלטון הסובייטי.<br /> <br /> אל בית כנסת זה נהגו להגיע שלוחיו החשאיים של הרבי, שנכנסו לרוסיה עם מטרה מוצהרת של השתתפות בכנסי מחקר וכדומה, ולהעביר בחשאי לחסידים את ההוראות ואת חפצי הקדושה שהבריחו על ידם אל מעבר למסך הברזל.<br /> <br /> עם התפטרותו של ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת רוסיה מר מיכאיל גורבצ'וב ונפילת מסך הברזל, הוקם במקום סניף של ישיבת [[תומכי תמימים]].<br /> <br /> שלוש שנים לאחר מכן, ב[[חג החנוכה]] [[תשנ&quot;ד]] הועלה המבנה באש, ועל חורבותיו הוקם המרכז היהודי קהילתי של מוסקבה, בבנין מפואר המתנשא לגובה של 8 קומות.<br /> <br /> ===המרכז הקהילתי החדש===<br /> הבנין החדש הוקם על ידי שליח הרבי במוסקבה הרב [[דובער פנחס לזר]], ותחת הנהלתו של מנכ&quot;ל הבניין הרב מרדכי וייסברג, הוא הפך למרכז העצבים של יהדות מוסקבה בו מתקיימים עשרות מניני תפילה בכל יום, וכן עשרות שמחות יהודיות.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]] קיבל הבניין תנופה גדולה עם בחירתו של הרב לזר כרבה הראשי של רוסיה, וריכוז לשכות הרבנות הראשית בבנין.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ו]] נעשה נסיון על ידי מחבל לחדור מבעד למערך האבטחה של בית הכנסת ולתקוף את המתפללים, ולאחר שלא הצליח פנה אל בית הכנסת החב&quot;די [[בולשיא ברוינא]] ופגע במתפללים{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|17008|המפגע גילה: ניסיתי לחדור ל'מארינה רושצ'ה'||י&quot;ט טבת תשס&quot;ו}}}}.<br /> <br /> ==המבנה כיום==<br /> הקומה הראשונה של הבניין מוקדשת עבור בית הכנסת, כאשר התקרה מעל החלל המרכזי מתנוססת לגובה, ובצידי בית הכנסת בנויה גזוזטראה המשמשת כ[[עזרת נשים]].<br /> <br /> בנוסף, פועלות בקומת הכניסה שתי מסעדות כשרות ברמה גבוהה (מסעדה בשרית ומסעדה חלבית), עם כשרותה המהודרת של הרבנות הראשית לרוסיה, וכן [[מקווה טהרה]] לגברים.<br /> <br /> בקומה החמישית שוכנים משרדי הרבנות הראשית לרוסיה, ובהם משרדו של הרב הראשי לרוסיה שליח הרבי ורב הקהילה, הרב [[דובער פנחס לזר]].<br /> <br /> ==אישים הקשורים לבית הכנסת==<br /> *ר' [[זושא פז]], גבאי בית הכנסת בתקופת הקומוניזם<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> ;כתבות:<br /> *{{קישור חבד אינפו|46154|&quot;רשמי ביקור במוסקבה&quot; בעיתון המודיע||{{תע|05/09/2009}}}}<br /> <br /> ;מדיה:<br /> *{{2קישור חבד וידפו|3296|חופה חסידית במרינה רושצ'ה ● וידאו מרגש}}<br /> *{{קישור חבד וידפו|3493|מארינה רושצ'ה בשנת תש&quot;נ ● וידאו נדיר}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|76303|בוקר טוב, מארינה רושצ'ה ● תיעוד מרהיב||ט' תמוז תשע&quot;ג}}<br /> *{{קישור חבד אינפו|54974|כינוס תורה רב רושם במוסקבה||{{תע|05/25/2010}}}}<br /> *{{קישור חבד אינפו|53326|פורים ללא הפסקה במוסקבה ● גלריה||{{תע|03/02/2010}}}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אתרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:בתי כנסת חב&quot;דיים]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%91%D7%94&diff=199718 2015-07-04T21:54:23Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בית כנסת מרינה רושצה במוסקבה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת מרינה רושצה במוסקבה ([[אב]] [[תשע&quot;א]])]]<br /> '''מוסקבה''' היא עיר הבירה של [[רוסיה]]. במשך שנים רבות היתה בה קהילה חב&quot;דית גדולה. וכיום פועלים בה עשרות שלוחים, ובה נמצאים המשרדים המרכזיים של הארגונים המסייעים לשלוחי חב&quot;ד בחבר העמים.<br /> <br /> רבותינו נשיאינו, ביקרו בעיר באופן תדיר, בכדי לפעול למען הכלל. <br /> <br /> הקהילה החב&quot;דית במוסקבה החלה להתפתח לאחר המהפיכה הקומוניסטית. ובמשך למעלה מעשרים שנה, גרו בה חסידי חב&quot;ד רבים, ולהם בית הכנסת &quot;מרינא רושצ'א&quot; (קרי: 'רושא', ברוסית: марина роша).<br /> <br /> בימי מלחמת העולם השניה, נמלטו רבים מהחסידים מהעיר, בגלל ההפגזות. ולאחר המלחמה התיישבו בה קבוצה של חסידים. <br /> <br /> בשנים הבאות, חסידי חב&quot;ד פעלו סביב בית הכנסת '[[מרינה רושצ'א]]', אשר שכן במבנה עץ דו קומתי, בסמטה קטנה בשכונת 'מרינה רושצ'א'. <br /> <br /> כיום השליח הראשי בעיר הוא הרב [[דובער פנחס לזר]] שמכהן כרבה של רוסיה. <br /> <br /> בעיר פועלים עשרות שלוחי הרבי, ובעשרות מוסדות, לומדים תלמידים רבים.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב&quot;ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה&quot;ת]], [[תשמ&quot;ט]].<br /> *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', [[תשד&quot;מ]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים== <br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=46154 רשמי ביקור במוסקבה, בעיתון המודיע]. {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=42096 המתיבתא]. {{אינפו}}<br /> <br /> [[קטגוריה:קהילות חב&quot;ד ברוסיה]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד מוסקבה]]<br /> {{תבנית:עיירות ברוסיה}}</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F&diff=199717 2015-07-04T21:36:43Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין''' (נפטר ב[[י&quot;ב תמוז]] [[תרכ&quot;ה]]) היה גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו&quot;ר האמצעי]] ו[[אדמו&quot;ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> בשנת [[תרי&quot;ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].<br /> <br /> על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ&quot;א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ&quot;א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: &quot;מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו&quot;. לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]], נסע לארץ וקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 20 שנים.<br /> <br /> מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו&quot;ר הצמח צדק ומסופר שאדמו&quot;ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כששני נרות דלוקים בידיו.<br /> <br /> רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] על פי ציוויו של אדמו&quot;ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: &quot;יש לי שנים וחצי חסידים&quot;, כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ב בתמוז]] [[תרכ&quot;ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==ספרו==<br /> *'''[[אהלי יוסף]]''' - הלכות קידוש השם ווסתות. <br /> <br /> {{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר האמצעי]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:קהילת חב&quot;ד ירושלים: אישים]]</div>

2050 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%91%D7%A1%D7%A7&diff=199593 2015-07-01T20:22:53Z

<p>2050: </p> <hr /> <div>[[תמונה:40240.jpg|left|thumb|290px|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]]<br /> הרה&quot;ק רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' ([[ת&quot;צ]]-[[תקמ&quot;ח]]) לפי צוואת רבו [[המגיד ממזריטש]] היה ל&quot;ראש החסידים&quot; לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.<br /> <br /> אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר &quot;השפל באמת&quot;, וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.<br /> <br /> == קורות חייו ==<br /> רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת&quot;צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע. <br /> <br /> את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]].<br /> <br /> בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> == אדמו&quot;ר הזקן ורבי מנחם מנדל ==<br /> <br /> לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו&quot;ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל{{הערה|ראה שיחת ליל שמח&quot;ת תשמ&quot;ח (סעיף י&quot;ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב&quot;ד.}}. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]].<br /> <br /> כשנשאל פעם אדמו&quot;ר הזקן על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו&quot;ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו&quot;ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו&quot;ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד{{הערה|מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו&quot;ר הזקן.}}.<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ו]] מינה רבי מנחם מנדל את אדמו&quot;ר הזקן לנשיא החסידים ב[[רוסיה]].<br /> <br /> בשנת [[תקל&quot;ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם [[אדמו&quot;ר הזקן]] ל[[וילנא]] כדי להסביר ל[[הגאון מוילנא|גאון]] את דבר ה[[חסידות]] ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד ה[[מתנגדים]], וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה בליטא ו[[עליית החסידים|לעלות לארץ ישראל]]. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי [[אברהם מקאליסק]] ואדמו&quot;ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה, שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ברוסיה הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש&quot;ס בפעם ה-16 בעיון.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]].<br /> <br /> == בארץ ישראל ==<br /> <br /> בחודש [[אדר]] תקל&quot;ז עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצת [[חסידים]] בת שלוש מאות איש.<br /> <br /> הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל&quot;ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]].<br /> <br /> אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד&quot;ר|שדרי&quot;ם]] ואגרות, ובזמן זה אדמו&quot;ר הזקן היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם. <br /> <br /> == פטירתו ==<br /> [[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבתו המחודשת על קברו של רבי מנחם מענדל ב[[טבריה]]]]<br /> לפני [[הסתלקות|הסתלקותו]] ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, &quot;כי הנה ה' נצב עלי&quot;. כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. נקבר ב[[בית העלמין]] הישן בטבריה, בחלקת תלמידי [[הבעל שם טוב]].<br /> <br /> נפטר ב[[יום שני]], [[ר&quot;ח אייר]] [[תקמ&quot;ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש&quot;ט]].<br /> <br /> ביום חמישי, [[י&quot;א אייר]] [[תשע&quot;ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו{{הערה|1=[https://www.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=75514 ידיעה באתר חב&quot;ד אינפו].}}<br /> <br /> == לאחר הסתלקותו ==<br /> לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ&quot;ח]] שלח [[אדמו&quot;ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - פרק כ&quot;ז|בפרק כ&quot;ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}.<br /> <br /> [[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]].<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']]<br /> *'''[[פרי הארץ]]''' (קאפוסט תקע&quot;ד).<br /> *'''פרי עץ''' (ז'יטומיר תרל&quot;ד).<br /> *'''לקוטי אמרים''' (לבוב תרע&quot;א).<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[מנחם זיגלבוים]], '''מרומם ואיש עליה''' - תולדות חייו וקשריו עם אדמו&quot;ר הזקן, תשס&quot;ו.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54172 חסידים על קברו בטבריה] {{אינפו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]<br /> [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]</div>

2050