https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=213.137.70.59חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-05-04T06:08:50Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845471מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:45:24Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>'''מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית''' (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות", מיקומה ברחוב הרב צבי יהודה 12 בירושלים בשכונת קרית משה גבולית לשכונת גבעת שאול.<br />
[[קובץ:הרב יעקב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים ידיד הרבי וידיד חסידות חב"ד]]<br />
<br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
===רבני ישיבת מרכז הרב עם הרבי===<br />
====עם בנו של הרב הנזיר מרבני מרכז הרב====<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ו'''מרבני ישיבת מרכז הרב''' - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
====עם ראש ישיבת מרכז הרב רבי אברהם שפירא עם הרבי====<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.<br />
==== ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא אצל הרבי ====<br />
הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] היה פעמיים אצל [[הרבי]] יחד עם אביו והרב [[מרדכי אליהו]], כשנכנסו ל[[יחידות]] בשנת [[תשמ"ט]], כשיצא אביו מה[[יחידות]] ביקש לדעת על מה דובר, אך אביו סירב ורק אמר: "הוא כל-כך מרושת במה שקורה בארץ ויודע בדיוק היכן חסרה [[מקוה]], איפה צריכים [[בית כנסת]] ומה מצבם של העולים". בראיון לאתר [[חב"ד אינפו]] אמר: "היה בין הרבי לביני קשר שלא נחשף מעולם. אני משאיר אותו בד' אמות שלי ומעדיף שלא לפרסמו לעת עתה".<br />
<br />
במהלך הביקור בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|'יראה כהן בציון', תזכו לברך את בני-ישראל בארצנו הקדושה עד ביאת משיח צדקנו, ועל-אחת כמה וכמה לאחרי ביאת משיח צדקנו}}. לאחר שהרבי בירך אותו, הוסיף הרבי לבאר את שמו הפרטי: {{ציטוטון|השם 'יעקב' קשור עם ענין התורה (כידוע שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד גמ"ח תפילה ותורה), ו'אלעזר' על-שם 'אלקי אבי בעזרי'}}.<br />
==הערות שוליים==</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845470מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:43:48Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>'''מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית''' (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות", מיקומה ברחוב הרב צבי יהודה 12 בירושלים בשכונת קרית משה גבולית לשכונת גבעת שאול.<br />
<br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
===רבני ישיבת מרכז הרב עם הרבי===<br />
====עם בנו של הרב הנזיר מרבני מרכז הרב====<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ו'''מרבני ישיבת מרכז הרב''' - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
====עם ראש ישיבת מרכז הרב רבי אברהם שפירא עם הרבי====<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.<br />
==== ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא אצל הרבי ====<br />
הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] היה פעמיים אצל [[הרבי]] יחד עם אביו והרב [[מרדכי אליהו]], כשנכנסו ל[[יחידות]] בשנת [[תשמ"ט]], כשיצא אביו מה[[יחידות]] ביקש לדעת על מה דובר, אך אביו סירב ורק אמר: "הוא כל-כך מרושת במה שקורה בארץ ויודע בדיוק היכן חסרה [[מקוה]], איפה צריכים [[בית כנסת]] ומה מצבם של העולים". בראיון לאתר [[חב"ד אינפו]] אמר: "היה בין הרבי לביני קשר שלא נחשף מעולם. אני משאיר אותו בד' אמות שלי ומעדיף שלא לפרסמו לעת עתה".<br />
<br />
במהלך הביקור בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|'יראה כהן בציון', תזכו לברך את בני-ישראל בארצנו הקדושה עד ביאת משיח צדקנו, ועל-אחת כמה וכמה לאחרי ביאת משיח צדקנו}}. לאחר שהרבי בירך אותו, הוסיף הרבי לבאר את שמו הפרטי: {{ציטוטון|השם 'יעקב' קשור עם ענין התורה (כידוע שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד גמ"ח תפילה ותורה), ו'אלעזר' על-שם 'אלקי אבי בעזרי'}}.<br />
==הערות שוליים==</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845469מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:42:36Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>'''מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית''' (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות".<br />
<br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
===רבני ישיבת מרכז הרב עם הרבי===<br />
====עם בנו של הרב הנזיר מרבני מרכז הרב====<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ו'''מרבני ישיבת מרכז הרב''' - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
====עם ראש ישיבת מרכז הרב רבי אברהם שפירא עם הרבי====<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.<br />
==== ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא אצל הרבי ====<br />
הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] היה פעמיים אצל [[הרבי]] יחד עם אביו והרב [[מרדכי אליהו]], כשנכנסו ל[[יחידות]] בשנת [[תשמ"ט]], כשיצא אביו מה[[יחידות]] ביקש לדעת על מה דובר, אך אביו סירב ורק אמר: "הוא כל-כך מרושת במה שקורה בארץ ויודע בדיוק היכן חסרה [[מקוה]], איפה צריכים [[בית כנסת]] ומה מצבם של העולים". בראיון לאתר [[חב"ד אינפו]] אמר: "היה בין הרבי לביני קשר שלא נחשף מעולם. אני משאיר אותו בד' אמות שלי ומעדיף שלא לפרסמו לעת עתה".<br />
<br />
במהלך הביקור בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|'יראה כהן בציון', תזכו לברך את בני-ישראל בארצנו הקדושה עד ביאת משיח צדקנו, ועל-אחת כמה וכמה לאחרי ביאת משיח צדקנו}}. לאחר שהרבי בירך אותו, הוסיף הרבי לבאר את שמו הפרטי: {{ציטוטון|השם 'יעקב' קשור עם ענין התורה (כידוע שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד גמ"ח תפילה ותורה), ו'אלעזר' על-שם 'אלקי אבי בעזרי'}}.<br />
==הערות שוליים==</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845468מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:41:56Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>'''מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית''' (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות".<br />
<br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
===רבני ישיבת מרכז הרב עם הרבי===<br />
====עם בנו של הרב הנזיר מרבני מרכז הרב====<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ו'''מרבני ישיבת מרכז הרב''' - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
====עם ראש ישיבת מרכז הרב רבי אברהם שפירא עם הרבי====<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.<br />
==== ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא אצל הרבי ====<br />
הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא]] היה פעמיים אצל [[הרבי]] יחד עם אביו והרב [[מרדכי אליהו]], כשנכנסו ל[[יחידות]] בשנת [[תשמ"ט]], כשיצא אביו מה[[יחידות]] ביקש לדעת על מה דובר, אך אביו סירב ורק אמר: "הוא כל-כך מרושת במה שקורה בארץ ויודע בדיוק היכן חסרה [[מקוה]], איפה צריכים [[בית כנסת]] ומה מצבם של העולים". בראיון לאתר [[חב"ד אינפו]] אמר: "היה בין הרבי לביני קשר שלא נחשף מעולם. אני משאיר אותו בד' אמות שלי ומעדיף שלא לפרסמו לעת עתה".<br />
<br />
במהלך הביקור בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|'יראה כהן בציון', תזכו לברך את בני-ישראל בארצנו הקדושה עד ביאת משיח צדקנו, ועל-אחת כמה וכמה לאחרי ביאת משיח צדקנו}}. לאחר שהרבי בירך אותו, הוסיף הרבי לבאר את שמו הפרטי: {{ציטוטון|השם 'יעקב' קשור עם ענין התורה (כידוע שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד גמ"ח תפילה ותורה), ו'אלעזר' על-שם 'אלקי אבי בעזרי'}}.</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845467מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:41:25Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>'''מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית''' (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות".<br />
<br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
===רבני ישיבת מרכז הרב עם הרבי===<br />
====עם בנו של הרב הנזיר מרבני מרכז הרב====<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ו'''מרבני ישיבת מרכז הרב''' - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
====עם ראש ישיבת מרכז הרב רבי אברהם שפירא עם הרבי====<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.<br />
==== ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא אצל הרבי ====<br />
הרב שפירא היה פעמיים אצל [[הרבי]] יחד עם אביו והרב [[מרדכי אליהו]], כשנכנסו ל[[יחידות]] בשנת [[תשמ"ט]], כשיצא אביו מה[[יחידות]] ביקש לדעת על מה דובר, אך אביו סירב ורק אמר: "הוא כל-כך מרושת במה שקורה בארץ ויודע בדיוק היכן חסרה [[מקוה]], איפה צריכים [[בית כנסת]] ומה מצבם של העולים". בראיון לאתר [[חב"ד אינפו]] אמר: "היה בין הרבי לביני קשר שלא נחשף מעולם. אני משאיר אותו בד' אמות שלי ומעדיף שלא לפרסמו לעת עתה".<br />
<br />
במהלך הביקור בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|'יראה כהן בציון', תזכו לברך את בני-ישראל בארצנו הקדושה עד ביאת משיח צדקנו, ועל-אחת כמה וכמה לאחרי ביאת משיח צדקנו}}. לאחר שהרבי בירך אותו, הוסיף הרבי לבאר את שמו הפרטי: {{ציטוטון|השם 'יעקב' קשור עם ענין התורה (כידוע שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד גמ"ח תפילה ותורה), ו'אלעזר' על-שם 'אלקי אבי בעזרי'}}.</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90_%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%90&diff=845466יעקב אלעזר כהנא שפירא2026-05-04T02:37:38Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:הרב יעקב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב יעקב שפירא]]<br />
הרב '''יעקב אלעזר כהנא שפירא''', הוא [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[מרכז הרב (ישיבה)|מרכז הרב]]" ב[[ירושלים]], חבר [[הרבנות הראשית לישראל|מועצת הרבנות הראשית]], ומחשובי רבני [[הציונות הדתית]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד ב[[ירושלים]] לרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לימים [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] מרכז הרב ו[[הרבנות הראשית|הרב הראשי לישראל]] ולרבנית פנינה פרל, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. נקרא על שם סבו, הרב יעקב אלעזר הירשוביץ. [[סנדק (יהדות)|הסנדק]] בברית שלו היה [[הרצי"ה קוק]]. הוא אחיו התאום של שמואל, מנהל ישיבת מרכז הרב. אחיו הגדול, בן ציון, הוא ראש מכון הרצי"ה, שהרב יעקב הוא נשיאו. הרב הוא דור שביעי בירושלים.<br />
<br />
למד בתלמודי תורה 'יבנה' ו'שילה' בירושלים. לאחר מכן במחזור הראשון של ישיבת ירושלים לצעירים משנת [[תשכ"ד]] -[[תשכ"ז]], בין היתר אצל הרב יעקב פילבר והרב יהושע רוזן. לאחר מכן בשנת [[תשכ"ח]] החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה כיהן אביו כאחד ממגידי השיעור הכללי. למד שנים חברותא יחד עם הרב יהושע מגנס ובימי שישי יחד עם הרב שאול ישראלי. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי אביו ועל ידי הרב שאול ישראלי.<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ג]] אביו מינה אותו כ[[ר"מ]] בישיבה, ועד שנת [[תשנ"ג]] סייע לאביו בניהול [[הרבנות הראשית]] והישיבה. בשנת [[תשס"ד]] מונה ל[[מגיד שיעור]] כללי. לאחר פטירת אביו, ב[[ט"ו בתשרי]] [[תשס"ח]], התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה. <br />
== ראש ישיבת מרכז הרב ==<br />
בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע [[הפיגוע בישיבת מרכז הרב]], שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מישיבת ירושלים לצעירים. <br />
<br />
במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר [[שיעור כללי]] ב[[תלמוד]]. הוא מלמד במוצאי שבתות בבית הוריו שיעור ב[[קצות החושן]], כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי יסוד באמונה לתלמידי שנה ב' ושנה ג', ושיעור ב[[פרשת השבוע]] בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שנה א' נערך ומחולק בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל.<br />
<br />
בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כ[[ר"מ]] של שנה ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא. <br />
<br />
בבחירות לרבנות הראשית בשנת [[תשע"ג]] התמודד על משרת הרב הראשי, בסקר שערך אתר [[חב"ד אינפו]] לפני הבחירות עלה כי רוב רבני חב"ד בגוף הבוחר יבחרו בו, אך בסוף הפסיד למתמודד הרב [[דוד לאו]].<br />
== אצל הרבי ==<br />
הרב שפירא היה פעמיים אצל [[הרבי]] יחד עם אביו והרב [[מרדכי אליהו]], כשנכנסו ל[[יחידות]] בשנת [[תשמ"ט]], כשיצא אביו מה[[יחידות]] ביקש לדעת על מה דובר, אך אביו סירב ורק אמר: "הוא כל-כך מרושת במה שקורה בארץ ויודע בדיוק היכן חסרה [[מקוה]], איפה צריכים [[בית כנסת]] ומה מצבם של העולים". בראיון לאתר [[חב"ד אינפו]] אמר: "היה בין הרבי לביני קשר שלא נחשף מעולם. אני משאיר אותו בד' אמות שלי ומעדיף שלא לפרסמו לעת עתה".<br />
<br />
במהלך הביקור בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|'יראה כהן בציון', תזכו לברך את בני-ישראל בארצנו הקדושה עד ביאת משיח צדקנו, ועל-אחת כמה וכמה לאחרי ביאת משיח צדקנו}}. לאחר שהרבי בירך אותו, הוסיף הרבי לבאר את שמו הפרטי: {{ציטוטון|השם 'יעקב' קשור עם ענין התורה (כידוע שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד גמ"ח תפילה ותורה), ו'אלעזר' על-שם 'אלקי אבי בעזרי'}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77164 הקשר שלי עם הרבי], ראיון באתר [[חב"ד אינפו]]<br />
<br />
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845465מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:36:36Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>'''מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית''' (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות".<br />
<br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
===עם הרבי===<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ו'''מרבני ישיבת מרכז הרב''' - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845464מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:36:05Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>'''מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית''' (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות".<br />
<br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
==עם הרבי===<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ומרבני ישיבת מרכז הרב - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845463מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:35:35Z<p>213.137.70.59: </p>
<hr />
<div>מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות". <br />
==קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו==<br />
הרב [[עמרם בלוי]] מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מ[[פרק ל"ב בתניא]] העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.<br />
==עם הרבי===<br />
במהלך יחידות של הרב [[שאר ישוב כהן]] -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ומרבני ישיבת מרכז הרב - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של [[ירושלים]] שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות{{הערה|מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס ב[[שמן ששון מחבריך]] ח"א ע' 183}}{{הערה|אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.}}.<br />
<br />
הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל{{הערה|אג"ק ח"ג, איגרת תכח}}. כמו כן, ישנה איגרת{{הערה|אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז}} בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב [[דוד כהן (הנזיר)|דוד כהן]] (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."{{הערה|אג"ק חלק ה, עמ' רכג.}}. מוזכר גם באחת מ[[רשימות כ"ק אדמו"ר שליט"א|רשימות]]<nowiki/>יו של הרבי{{הערה|רשימות, חוברת קכג, עמ' 10}}.<br />
<br />
ביחידות של הרב [[מרדכי אליהו]] נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב [[אברהם שפירא]] - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת [[תשמ"ה]], אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק{{הערה|ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.}} שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'.<br />
הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"{{הערה|התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092}}.<br />
<br />
ביחידות לד"ר [[ישראל אלדד]] ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"{{הערה|היחידות היתה בשנת [[תשכ"א]]. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון '[[ידיעות אחרונות]]'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ}}.</div>213.137.70.59https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96_%D7%94%D7%A8%D7%91_(%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94)&diff=845462מרכז הרב (ישיבה)2026-05-04T02:31:06Z<p>213.137.70.59: יצירת דף חדש</p>
<hr />
<div>מֶרְכַּז הַרַב – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות".</div>213.137.70.59