[[קובץ:יחיייייייייי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה בוטרשוולי]]
הגאון החסיד הרב '''יהודה בוטרשוולי''' (קולאשר, [[תרס"ד]] - [[כ"ז סיון]] [[תשמ"ה]]) היה רב קהילת חב"ד ב[[מלחובקה]], חבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], ורבה הראשי של יהדות [[גרוזיה]] בארץ שפעל רבות למען הקהילה הגרוזינית. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רוסיה.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ד]] לאביו ר' מרדכי בוטרשוילי.

בשנת תרע"ז נשלח אל ידי שליח הרבי הרש"ב בגרוזיה, הרב אברהם לויק סלאוין ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קולאשי]] בגרוזיה.

בשנת תרפ"א נשלח משם על ידי הרב [[שמואל לויטין]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים רוסטוב]], אצל [[הרבי הריי"צ]]. הישיבה אז הייתה הישיבה המרכזית לשם הגיעו כל הבחורים והצוות מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].

בימים הראשונים לישיבה לא הבין מאומה מהשיעורים שנאמרו באידיש היות ולא ידע את השפה, ובשל היותו בעל רגש גרם לו הדבר לפרצי בכי בלתי נשלטים.

לאחר שנרגע, למד את השפה תוך זמן קצר והיה לאחד מבחירי התמימים בישיבה.

משם המשיך עם הישיבה ל[[תומכי תמימים חרקוב]] ומשם ל[[תומכי תמימים נעוול]].

על פי עצת [[אדמו"ר הריי"צ]] לחותנו החסיד ר' [[מאיר שמחה חן]] [[נישואין|נשא]] את בתו מרת בת שבע{{הערה|נפטרה בח' טבת תשנ"ח.}}, כיהן כרבה של קהילת אנ"ש ב[[מלחובקה]] שבפרברי [[מוסקבה]], ופעל ב[[מסירות נפש]] למעלה מארבעים שנה להפצת היהדות והחסידות.

בשנת [[תש"ל]] עלה לארץ ישראל, התיישב ב[[נחלת הר חב"ד]], שימש כרב קהילת יוצאי [[גרוזיה]] ב[[נחלת הר חב"ד]] וכרבה הראשי של יהדות גרוזיה בארץ ופעל רבות למען הקהילה הגרוזינית.

בהוראת הרבי מונה לחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר פטירתו של האב"ד הרב [[שלמה יוסף זוין]] הורה הרבי שבין שלושת הרבנים חברי הבית דין שמעל גיל 60 תיערך הגרלה מידי מספר חודשים על תפקיד אב"ד, והוא נמנה ביניהם (הרב בוטראשווילי, הרב [[דוד חנזין]] והרב [[נחום טרבניק]]).

לאחר יציאתו מעבר למסך הברזל, הרבה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]].

ב[[הקפות]] [[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] מונה על ידי הרבי ל"בעל הבית" על מדינת רוסיה.

נפטר בגיל 81 ב[[כ"ז סיוון]] [[תשמ"ה]].

==משפחתו==
*בתו רחל לאה וחתנו, ר' נתן קנלסקי
*בתו חיה וחתנו, ר' [[בערל זלצמן]]
*בתו מרים וחתנו, ר' אייזיק קוגן
*בתו שרה וחתנו, ר' דניאל פרדקין

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/18-10-2018-17-18-49-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf בעל הבית של רוסיה]''', תשורה מנישואי צאצאיו
{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: בוטרשווילי יהודה}}
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]

2023-05-08T14:04:51Z

37.60.47.187:

[[קובץ:מנשה חדד תשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנשה חדד (מימין) ב[[מבצע תפילין]] בסיני ([[כסלו]] [[תשל"ג]])]]
הרב '''מנשה חדד''' ([[ו אלול]] [[תש"י]], 1950-[[ט"ו אייר]] [[תשפ"ג]], 2023) היה מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].

==תולדות חיים==
נולד בתוניס ב[[י"ב טבת]] [[תש"י]] לאביו ר' רפאל ולאמו מרת כמשנה (-חנה) חדד.

בגיל 8 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבו בקרית גת, שם החל ללמוד בבית ספר חב"ד ובשנים הבאות התמנה ליו"ר מועצת התלמידים{{הערה|על פי הספדים שנשמעו בהלויה col}}. בהיותו בגיל 13 החל לכתוב מכתבים לרבי וזכה לקבל תשובות ומענות, והרבי ליווה אותו באופן פרטי בעצות והדרכות החל מכניסתו לישיבה קטנה, המעבר לישיבה גדולה, שידוך, חתונה, מקום עבודה ומגורים, ובכל החלטה חשובה בחיים.
כאשר הגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, אך אחד מאנשי הצוות החליט שהנער אינו מתאים לישיבה, וביקשו לשוב הביתה, אך מנשה הצעיר התעקש בבכי, כי הוא מרגיש שמקומו בישיבה זו, ותחנוניו נענו בחיוב{{הערה|על פי הספדים שנשמעו בהלויה col}}.

בשנת [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חביבה אמיתי בת הרה"ח יעקב ומרת [https://chabad.info/bdh/56220/ לאה אמיתי]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.

==מנהל בלוד==

לאחר החתונה בשנת [[תשל"ב]] החל לעבוד כמלמד בתלמוד תורה חב"ד בלוד, ובשנת תשל"ד נקרא על ידי הרב [[אפרים וולף]] שהעניק לו את תפקיד ניהול התלמוד תורה, ובהמשך הכניס אותו יותר ויותר לעבודהת עסקנות הכלל בניהול מוסדות חב"ד בארץ{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.

וכך סיפר בראיון מיוחד ל[[שלום לאופר]]:
אחרי החתונה עבדתי כמלמד בחיידר בלוד במקביל הגיעה הצעה להיכנס לעבודה המשרדית בישיבה בקרית-גת. שאלתי את הרבי ביחידות מה עלי לעשות, הרבי השיב: "לבחור בהצעה הבטוחה יותר ובאם שניהם שווים יבחר בהצעה שבה הוא עתה". מאז נשארתי בלוד.

בשנת תשל"ב התחלתי את עבודתי בתלמוד-תורה בלוד, כעבור כשנה וחצי הרב אפרים וולף (מגדולי חסידי ועסקני חב"ד) קרא לי ודיבר איתי בעת הלכו למשרד, ליוויתי אותו עד המשרד ובדרך הוא אמר לי: "מכאן ואילך אתה מנהל התלמוד-תורה".

אחרי כמה שבועות קרא לי הרב וולף ואמר לי: "תעלה אלי מדי פעם למשרד למעלה...", לאט-לאט הוא הכניס אותי לפרטי עבודת ההנהלה של המוסדות וכך התחלתי לעבוד בישיבה המרכזית בה אני עובד עד היום"{{הערה|[https://col.org.il/news/145275 כך מונה הרב חדד למנהל] חב"ד או ליין, כפר חב"ד}}.

בדו"ח שהרב וולף שלח לרבי הוא כתב עלי ועדכן את הרבי בנעשה איתי לאורך הדרך. ברכות הרבי מלוות אותי מאז ועד עתה".

הרב חדד שימש כחבר הנהלה בישיבות תומכי תמימים [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]] החל משנת [[תשנ"ה]] לערך וכן שימש כמנהל התלמוד תורה בלוד עד שנת [[תשס"ט]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.

במשך שנים רבות עבד בהנהלה הכללית של תומכי תמימים המרכזית וכמנהל תלמוד תורה לוד. עבודתו בהנהלה היתה בתחומים רבים בעיקר ענייני תקציב ומינוי כח אדם.
בשנת תשמ"ח היה חלק מארגון דינר מושקע ומפואר בהשתתפות [[יצחק שמיר]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[ישראל מאיר לאו]] ועוד{{הערה|ימי תמימים חלק ח}}.

===מנכ"ל ומורשה חתימה===
לאחר פטירת הרב [[שלום דובער וולף]] החל לשמש כמנהל בפועל של הישיבה, ולאחר פטירת הרב [[אפרים וולף]] מונה כמנכ"ל המוסדות המרכזי כשלצידו משמשים חברי הנהלה הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]]. בתפקידו בישיבה הוא מונה כאחראי ניהול הכספים, באמצע שנות הסמכי"ם כשהישיבה הייתה במשבר כלכלי נכנס עמוק אל עובי הקורה והצליח לשקם את הישיבה כשלצידו חברי המזכירות הרב [[יצחק סוסובר]] הרב גלבשטיין והרב [[שלמה ויגלר]]. כחלק מעבודות שיקום ההתנהלות הכספית הוא החליט יחד עם שאר חברי המשרד להכניס צוות צעיר שיעזור בניהול שוטף ונכון של המשרד בין חברי הצוות הצעיר נמנה בנו הרב [[שלום דובער חדד]] שעומד בתפקיד כסגנו של אביו בניהול הישיבה וכן נמנה הרב [[שמואל גודמן]].

באתר העמותות של משרד המשפטים מוגדר הרב מנשה חדד בעמותת ישיבות תומכי תמימים: מורשה חתימה (עוד מורשי חתימה: ר' [[אליקים וולף]], ר' [[מנחם לרר]], ר' [[יצחק סוסובר]] ובנו ר' [[שלום דובער חדד]]) ומנכ"ל העמותה{{הערה| וחברי ועד, דהיינו מנהלי העמותה הם: ר' [[אליקים וולף]], ר' [[חיים שלמה דיסקין]], ר' [[גרשון סודקביץ]], ר' [[מנחם לרר]]}}.

==מחשובי עסקני חב"ד באה"ק==

בתשס"ב אירגן יחד עם הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] והרב [[אלימלך שחר]] את כנס מנהלי הישיבות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/1828.html כנס מנהלי הישיבות בארגון הרב חדד הרב וילישאנסקי והרב שחר. חבדאפאם ובית משיח]}}.
הרב חדד נמנה בין עסקני חב"ד בארה"ק.

כמו כן היה הרב חדד חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] עד לשנת [[תש"נ]].

בין השנים [[תשמ"ג]] - [[תשס"ג]] שימש גם כחבר [[וועד כפר חב"ד]]. הרב חדד מתגורר ב[[כפר חב"ד]] והתפלל כל שנותיו בבית אגודת חסידי חב"ד 770 מאז הקמתו.

בסדרת '''ימי תמימים''' הוא מובא רבות בהקשרי פעילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==ממלא מקום==

נפטר לאחר מחלה קשה בגיל 72 בשבת קודש פרשת אמור [[ט"ו אייר]] [[תשפ"ג]]. בהלויתו הכריז הרב [[מאיר אשכנזי]] כי הבן הרב שלום בער חדד מתמנה לממלא מקום אביו כמנהל תומכי תמימים לוד-כפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.
בהלויתו ספדו לו הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] והרב [[מנחם קניג]], אשר עמדו על מסירות הנפש שלו למען ישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|על פי הספדים שנשמעו בהלויה col}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב לוי חדד, קראון הייטס.
*בנו, הרב אברהם חדד - סמנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת]]
*בנו הרב דוד חדד - משלוחי הרבי בבנגקוק תאילנד
*בנו, הרב משה חדד - משלוחי הרבי בבנגקוק תאילנד
*בנו הרב שמואל חדד - משלוחי הרבי באשקלון
*בנו, הרב [[שלום דובער חדד]] - ממלא מקום אביו כמנהל ישיבות [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]
*בנו הרב מנחם מענדל חדד, צפת.
*בנו הרב ישראל חדד - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת חנה, מנהלת בית ספר חב"ד בנות 'תפארת חיה' בית שמש, רעיית הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]] (חברי קהילת חב"ד ב[[קרית גת]])
*בתו דבורה לאה, אשת הרב מנחם מענדל זאנא. שלוחים בצרפת.
*בתו רבקה, אשת חתנו, הרב שניאור זלמן אהרון - שליח ומנהל תלמוד תורה חב"ד בתל אביב.
*בתו אסתר אשת חתנו, הרב מנחם מענדל חדד - משלוחי הרבי בראשון לציון
*בתו חיה מושקא, חתנו , הרב מאיר יפרח - מחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים]], מאות מענות, מכתבים, דו"חות אודות הרב מנשה חדד ע"ה

==קישורים חיצונים==
*[https://www.chabad.fm/144/1828.html '''כנס מנהלי הישיבות בארגון הרב חדד הרב וילישאנסקי והרב שחר.''' חבדאפאם ובית משיח].
*'''[https://www.ravdori.co.il/stories/%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/ מג'רבה לניהול ישיבת "תומכי תמימים"]''', באתר 'הקשר הרב דורי', תולדות חייו מפי נכדתו
*'''[https://col.org.il/news/142447 לוד או קרית גת?]''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 55

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: חדד מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

מנשה חדד

2023-05-08T14:01:12Z

37.60.47.187: /* ממלא מקום */

[[קובץ:מנשה חדד תשלג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנשה חדד (מימין) ב[[מבצע תפילין]] בסיני ([[כסלו]] [[תשל"ג]])]]
הרב '''מנשה חדד''' ([[י"ב טבת]] [[תש"י]], 1950-[[ט"ו אייר]] [[תשפ"ג]], 2023) היה מנהל בפועל של [[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד]], [[כולל אברכים]] ו[[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]]. ומנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[לוד]].

==תולדות חיים==
נולד בתוניס ב[[י"ב טבת]] [[תש"י]] לאביו ר' רפאל ולאמו מרת כמשנה (-חנה) חדד.

בגיל 8 עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבו בקרית גת, שם החל ללמוד בבית ספר חב"ד ובשנים הבאות התמנה ליו"ר מועצת התלמידים{{הערה|על פי הספדים שנשמעו בהלויה col}}. בהיותו בגיל 13 החל לכתוב מכתבים לרבי וזכה לקבל תשובות ומענות, והרבי ליווה אותו באופן פרטי בעצות והדרכות החל מכניסתו לישיבה קטנה, המעבר לישיבה גדולה, שידוך, חתונה, מקום עבודה ומגורים, ובכל החלטה חשובה בחיים.
כאשר הגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד, אך אחד מאנשי הצוות החליט שהנער אינו מתאים לישיבה, וביקשו לשוב הביתה, אך מנשה הצעיר התעקש בבכי, כי הוא מרגיש שמקומו בישיבה זו, ותחנוניו נענו בחיוב{{הערה|על פי הספדים שנשמעו בהלויה col}}.

בשנת [[תש"ל]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חביבה אמיתי בת הרה"ח יעקב ומרת [https://chabad.info/bdh/56220/ לאה אמיתי]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.

==מנהל בלוד==

לאחר החתונה בשנת [[תשל"ב]] החל לעבוד כמלמד בתלמוד תורה חב"ד בלוד, ובשנת תשל"ד נקרא על ידי הרב [[אפרים וולף]] שהעניק לו את תפקיד ניהול התלמוד תורה, ובהמשך הכניס אותו יותר ויותר לעבודהת עסקנות הכלל בניהול מוסדות חב"ד בארץ{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.

וכך סיפר בראיון מיוחד ל[[שלום לאופר]]:
אחרי החתונה עבדתי כמלמד בחיידר בלוד במקביל הגיעה הצעה להיכנס לעבודה המשרדית בישיבה בקרית-גת. שאלתי את הרבי ביחידות מה עלי לעשות, הרבי השיב: "לבחור בהצעה הבטוחה יותר ובאם שניהם שווים יבחר בהצעה שבה הוא עתה". מאז נשארתי בלוד.

בשנת תשל"ב התחלתי את עבודתי בתלמוד-תורה בלוד, כעבור כשנה וחצי הרב אפרים וולף (מגדולי חסידי ועסקני חב"ד) קרא לי ודיבר איתי בעת הלכו למשרד, ליוויתי אותו עד המשרד ובדרך הוא אמר לי: "מכאן ואילך אתה מנהל התלמוד-תורה".

אחרי כמה שבועות קרא לי הרב וולף ואמר לי: "תעלה אלי מדי פעם למשרד למעלה...", לאט-לאט הוא הכניס אותי לפרטי עבודת ההנהלה של המוסדות וכך התחלתי לעבוד בישיבה המרכזית בה אני עובד עד היום"{{הערה|[https://col.org.il/news/145275 כך מונה הרב חדד למנהל] חב"ד או ליין, כפר חב"ד}}.

בדו"ח שהרב וולף שלח לרבי הוא כתב עלי ועדכן את הרבי בנעשה איתי לאורך הדרך. ברכות הרבי מלוות אותי מאז ועד עתה".

הרב חדד שימש כחבר הנהלה בישיבות תומכי תמימים [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים לוד|לוד]] החל משנת [[תשנ"ה]] לערך וכן שימש כמנהל התלמוד תורה בלוד עד שנת [[תשס"ט]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.

במשך שנים רבות עבד בהנהלה הכללית של תומכי תמימים המרכזית וכמנהל תלמוד תורה לוד. עבודתו בהנהלה היתה בתחומים רבים בעיקר ענייני תקציב ומינוי כח אדם.
בשנת תשמ"ח היה חלק מארגון דינר מושקע ומפואר בהשתתפות [[יצחק שמיר]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[ישראל מאיר לאו]] ועוד{{הערה|ימי תמימים חלק ח}}.

===מנכ"ל ומורשה חתימה===
לאחר פטירת הרב [[שלום דובער וולף]] החל לשמש כמנהל בפועל של הישיבה, ולאחר פטירת הרב [[אפרים וולף]] מונה כמנכ"ל המוסדות המרכזי כשלצידו משמשים חברי הנהלה הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]]. בתפקידו בישיבה הוא מונה כאחראי ניהול הכספים, באמצע שנות הסמכי"ם כשהישיבה הייתה במשבר כלכלי נכנס עמוק אל עובי הקורה והצליח לשקם את הישיבה כשלצידו חברי המזכירות הרב [[יצחק סוסובר]] הרב גלבשטיין והרב [[שלמה ויגלר]]. כחלק מעבודות שיקום ההתנהלות הכספית הוא החליט יחד עם שאר חברי המשרד להכניס צוות צעיר שיעזור בניהול שוטף ונכון של המשרד בין חברי הצוות הצעיר נמנה בנו הרב [[שלום דובער חדד]] שעומד בתפקיד כסגנו של אביו בניהול הישיבה וכן נמנה הרב [[שמואל גודמן]].

באתר העמותות של משרד המשפטים מוגדר הרב מנשה חדד בעמותת ישיבות תומכי תמימים: מורשה חתימה (עוד מורשי חתימה: ר' [[אליקים וולף]], ר' [[מנחם לרר]], ר' [[יצחק סוסובר]] ובנו ר' [[שלום דובער חדד]]) ומנכ"ל העמותה{{הערה| וחברי ועד, דהיינו מנהלי העמותה הם: ר' [[אליקים וולף]], ר' [[חיים שלמה דיסקין]], ר' [[גרשון סודקביץ]], ר' [[מנחם לרר]]}}.

==מחשובי עסקני חב"ד באה"ק==

בתשס"ב אירגן יחד עם הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] והרב [[אלימלך שחר]] את כנס מנהלי הישיבות{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/1828.html כנס מנהלי הישיבות בארגון הרב חדד הרב וילישאנסקי והרב שחר. חבדאפאם ובית משיח]}}.
הרב חדד נמנה בין עסקני חב"ד בארה"ק.

כמו כן היה הרב חדד חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] עד לשנת [[תש"נ]].

בין השנים [[תשמ"ג]] - [[תשס"ג]] שימש גם כחבר [[וועד כפר חב"ד]]. הרב חדד מתגורר ב[[כפר חב"ד]] והתפלל כל שנותיו בבית אגודת חסידי חב"ד 770 מאז הקמתו.

בסדרת '''ימי תמימים''' הוא מובא רבות בהקשרי פעילות חב"ד ב[[ארץ הקודש]].

==ממלא מקום==

נפטר לאחר מחלה קשה בגיל 72 בשבת קודש פרשת אמור [[ט"ו אייר]] [[תשפ"ג]]. בהלויתו הכריז הרב [[מאיר אשכנזי]] כי הבן הרב שלום בער חדד מתמנה לממלא מקום אביו כמנהל תומכי תמימים לוד-כפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/bdh/936215/ קווים לדמותו של הרב מנשה חדד ע"ה] חב"ד אינפו}}.
בהלויתו ספדו לו הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]] והרב [[מנחם קניג]], אשר עמדו על מסירות הנפש שלו למען ישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|על פי הספדים שנשמעו בהלויה col}}.

==משפחתו==
*בנו, הרב לוי חדד
*בנו, הרב אברהם חדד - סמנכ"ל מוסדות [[בית חנה צפת]]
*בנו הרב דוד חדד - משלוחי הרבי בבנגקוק תאילנד
*בנו, הרב משה חדד - משלוחי הרבי בבנגקוק תאילנד
*בנו הרב שמואל חדד - משלוחי הרבי באשקלון
*בנו, הרב [[שלום דובער חדד]] - ממלא מקום אביו כמנהל ישיבות [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית לוד]] ו[[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]]
*בנו הרב מנחם מענדל חדד
*בנו הרב ישראל חדד - נחלת הר חב"ד
*בתו מרת חנה, מנהלת בית ספר חב"ד בנות 'תפארת חיה' בית שמש, רעיית הרב [[הוד דוד אריה]] - [[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|תומכי תמימים בית שמש]] (חברי קהילת חב"ד ב[[קרית גת]])
*חתנו, הרב שניאור זלמן אהרון - מנהל תלמוד תורה חב"ד בתל אביב
*חתנו, הרב מנחם מענדל חדד - משלוחי הרבי בראשון לציון
*חתנו , הרב מאיר יפרח - מחנך בתלמוד תורה בכפר חב"ד

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים]], מאות מענות, מכתבים, דו"חות אודות הרב מנשה חדד ע"ה

==קישורים חיצונים==
*[https://www.chabad.fm/144/1828.html '''כנס מנהלי הישיבות בארגון הרב חדד הרב וילישאנסקי והרב שחר.''' חבדאפאם ובית משיח].
*'''[https://www.ravdori.co.il/stories/%D7%9E%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/ מג'רבה לניהול ישיבת "תומכי תמימים"]''', באתר 'הקשר הרב דורי', תולדות חייו מפי נכדתו
*'''[https://col.org.il/news/142447 לוד או קרית גת?]''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 55

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: חדד מנשה}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"י]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]

מנשה חדד

2023-05-06T18:48:06Z

37.60.47.187:

מנשה חדד

2023-05-06T18:47:19Z

37.60.47.187: /* תולדות חיים */

מנשה חדד

2023-05-06T18:34:56Z

37.60.47.187: /* משפחתו */

יעקב שוויכה

2023-05-04T20:45:29Z

37.60.47.187: /* משפחתו */

[[קובץ:ר' יעקב שוויכה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יעקב שוויכה]]
הרב '''יעקב שוויכה''' (יליד [[תשכ"ה]]) הוא מראשי ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ורב המועצה הדתית ב[[קרית מלאכי]].

מכהן גם כ[[רב]] בית כנסת "אליהו הנביא", [[מורה צדק]] וחבר בלשכת הרבנות ודיין בבית הדין ב[[קריית מלאכי]].

==תולדות חיים==
הרב שוויכה נולד ב[[י"א חשון]] [[תשכ"ה]] ב[[ברזיל]] למשפחת רבנים שמקורה בחאלב שבסוריה. בבחרותו למד ב[[ישיבת מחנה ישראל|ישיבת חב"ד "מחנה ישראל"]] פטרופוליס שב[[ברזיל]] בניהולו של [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[חיים בנימיני]]. לאחר מכן המשיך תקופה קצרה בישיבת 'פורת יוסף' ב[[ירושלים]] ומשם עבר לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. לקראת שנת הלימודים [[תשמ"ו]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ל-[[770]] שם נשאר גם בשנת תשמ"ז.

בשנת תשמ"ז היה עורך חזרה על דברי הרבי כל מוצאי שבת, לקהל התמימים מדרום אמריקה, בשפות ספרדית ופורטוגזית.

באלול [[תשמ"ז]] התחתן עם בתו של הרב [[שמעון גד אליטוב]], מרבני חב"ד בירושלים וחבר [[מועצת הרבנות הראשית]]. לאחר נישואיו למד ב[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי|כולל אברכים]] שעל-יד [[מזכירות הרבי]] ב[[ניו יורק]]. כעבור שנתיים, בשנת [[תשמ"ט]], חזר [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב ב[[קריית מלאכי]].

בשנת [[תנש"א]] מונה בברכת הרבי לכהן כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], כשעל השאלה האם לכהן כר"מ בישיבה ענה לו הרבי "הסכמה וברכה אזכיר על הציון".
[[קובץ:יעקב שוויכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב שוויכה מרצה ב[[נחלת הר חב"ד]] ([[סיוון]] [[תשס"ו]])]]
בין השנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ד]] כיהן כר"מ בסניף הישיבה בלוד. בשנת [[תשנ"ה]] עבר לשמש כר"מ ו[[משגיח]] בישיבת [[בית הר"מ]] ב[[נחלת הר חב"ד]] ומשנת [[תשנ"ט]] משמש כאחד מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"ע]], במקביל לעבודתו בישיבה, מונה כחבר לשכת הרבנות ב[[קריית מלאכי]] וכדיין בבית הדין של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] לענייני ממונות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=56633 מינוי של הרב שוויכה לחבר ודיין בבית הדין הרבני בעיר] {{אינפו}}}}.

תלמידיו הוציאו לאור שלושה ספרים מהשיעורים שמסר בישיבה בשם "שיר חדש - שיעורי הרב יעקב שוויכה".

בשנת [[תשפ"א]] החל ללמד שיעור תניא יומי מוקלט ומבואר היטב, שמופץ מדי יום על ידי הודעות וואטצאפ לכ-1200 מנויים, וכן עולה לאתרי ההסכתים.

==משפחתו==
*בנו, הרב [[אליהו שוויכה]] - שליח הרבי לשכונת הגוש הגדול - צפון תל אביב. ראש ישיבת הקיץ 'צעירי ליובאוויטש'.
*בנו, הרב מנחם מענדל - שליח הרבי ורב הישוב תלמי אלעזר.
*חתנו, הרב [[ראובן ישראל סויסה]] - [[נחלת הר חב"ד]]. [[שליח הרבי]] ורב ישוב בית עזרא וראש ישיבת תומכי תמימים (קטנה) באר שבע.
*חתנו, הרב משה חיים מקמל - קריית שמואל. רב צבאי בכיר.
*חתנו, הרב מנחם מענדל כהן - משלוחי הרבי בבאר שבע, ומנהל [[בית חב"ד]] בשכונת רמות האנדרטה.
* חתנו, הרב חננאל חדד - [[משפיע]] ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].
* חתנו, הרב יוסף יצחק אלמליח - משפיע ור"מ בישיבת תומכי תמימים [[אהל מנחם מענדל צפת]].
*אחיו, הרב יוסף שוויכה - ראש מוסדות 'יבנה' ברזיל. וראש כולל שורשים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.shturem.net/images/news/44982_news_04092010_21514.jpg כתבת פרופיל על הרב שוויכה במקמון של קריית מלאכי] - {{שטורעם}}
*'''[https://col.org.il/news/134903 השיעור בתניא, אולי הגדול ביותר בעולם, שהתחיל בהקפות בבידוד]''' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שוויכה יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פטרופוליס]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ה]]
[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]

מנחם מענדל גרליצקי

2023-05-02T18:52:22Z

37.60.47.187:

[[קובץ:מנחם מענדל גרליצקי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל גרליצקי]]
הרב '''מנחם מענדל גרליצקי''' (נולד ב[[כ"ב שבט]] ה'[[תש"מ]]) הוא משלוחי הרבי לצפון תל אביב, [[רב]] בית הכנסת אביב בשכונת סי אנד סאן שבצפון תל אביב, ומנכ"ל מוסדות [[חב"ד]] [[תל אביב]].

==תולדות חיים==
מנחם מענדל נולד בשנת [[תש"מ]] להוריו הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] ורעיתו הינדא - [[שליח הרבי|שלוחי הרבי]] בתל אביב. למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים ראשון לציון|ראשון לציון]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] וב-[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770|770]].

לאחר נישואיו, בשנת [[תשס"ג]] שימש כראש ישיבת חב"ד על יד [[האוהל]] הק' במשך כשנה, ולאחר מכן יצא לשליחות בצפון [[תל אביב]]. בשנת [[תשס"ד]] הקים את [[בית חב"ד]] באזורי חן.

בשנת [[תשס"ח]] מונה הרב גרליצקי כרב בית הכנסת הגדול ב'סי אנד סאן' שבצפון תל אביב.

בשנת [[תשס"ט]] מונה למנכ"ל רשת מוסדות חינוך חב"ד תל אביב המונה [[תלמוד תורה]], עשרות גנים ומעונות יום ברחבי העיר.

בעל בלוג שבועי בענייני [[פרשת השבוע]] ואקטואליה. הבלוג מופץ באתרי אינטרנט שונים.

בשנת [[תשע"ג]] הגיש טור על הלכה ב[[רמב"ם]] היומי ברדיו קול חי. בשנת [[תשע"ד]] החל לכתוב מפעם לפעם טור בעיתון מעריב השבועי, ובשנת [[תשע"ו]] הפך לטור שבועי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.hidabroot.org/article/210074 ראיון עם הרב מנחם גרליצקי] הדברות, תשע"ו
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64333 טור יומי ברדיו קול חי], לקט טורים לשמיעה מאת הרב גרליצקי, באתר [[שטורעם]].
* [http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1425098 טורו באתר בית חב"ד].

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גרליצקי, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים בתל אביב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:משפחת גרליצקי]]

ישראל יהודה אלפנביין

2022-09-22T23:17:36Z

37.60.47.187: /* משפחתו */תקון

[[קובץ:ישראל אלפנביין2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל יהודה אלפנביין]]
הרב '''ישראל יהודה אלפנביין''' (יליד שנת [[תשל"א]], 1971) הינו סופר חב"די, המכהן כ[[ר"מ]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ו[[רב]] ב[[בית הכנסת]] [[חב"ד]] סמילנסקי ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ח תמוז]] [[תשל"א]] (1971) ב[[לוד]], לאביו הרב [[מרדכי צבי אלפנביין]] (חתנו של הרב [[שרגא מלך קפלן|מלך קפלן]]) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' ב[[תלמוד תורה]] המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב [[שלום דובער קסלמן|בערל קסלמן]]. בינקותו הכיר רבים מחסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]] והתגוררו ב[[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]].

ל[[ישיבה]] נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" ב[[תל אביב]], ולאחר מכן עבר ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תנש"א]] נסע ללמוד ב[[קבוצה]] ב[[תומכי תמימים המרכזית 770|ישיבה המרכזית ב-770]]. ב[[קיץ]] תנש"א עבד במערכת [[גליון בית חיינו]] כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה (על רשימת חברי המערכת מאותה עת): "ילכו מחיל אל חיל גו'"{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/09/27-09-2020-16-51-02-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%91-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93.pdf קובץ 'בין כסה לעשור'] מבית [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41) {{אינפו}}}}. בשנת [[תשנ"ב]] נמנה על צוות ה'[[חוזרים]]' על ה[[שיחות]] של [[הרבי]]. ב[[אלול]] תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות ל[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFKu/view גל' 1863] (ע' 97)}} .

בשנת [[תשנ"ג]] עבד ביחד עם הרב [[שניאור זלמן הרצל]] והרב [[מנחם מענדל הנדל]] על ההוצאה לאור של הספר פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת [[הגאולה]] לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט לא יצא לכדי פועל.

בהגיעו לגיל חתונה [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת חנה, בת ר' [[ראובן שלמה שניאורסון]] מ[[ירושלים]], קבע את מגוריו ב[[נתניה]] והחל לכהן כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים נתניה|תומכי תמימים]] בעיר. בשנת [[תש"פ]] החל לשמש כ[[משפיע]] בישיבה בשיעור ב'.

כתב בקביעות ב[[שבועון כפר חב"ד]] במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על [[חסיד]] מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים מ[[שיחות קודש]] על [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. כתבותיו מתפרסמים לעיתים תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".

החל משנת [[תשע"ג]] הופסקה כתיבתו בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו. בשנת [[תשע"ז]] חזר לכתוב בקביעות בעיתון במדור "חיי רבי" בשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת עם משפיעי [[חב"ד]] שונים.

לאחר פטירתו של הרב [[נתנאל דרייפוס]] התמנה (בשנת [[תשע"ג]]) למלא את מקומו כ[[רב]] ו[[משפיע]] [[בית כנסת]] [[חב"ד]] ברחוב סמילנסקי ב[[נתניה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73642 הרב אלפנביין הוכתר כ[[רב]] ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה].}}, ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו בישיבה.

החל מתחילת שנת הלימודים [[תש"פ]] החל לשמש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך החל להתוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו נהפכו לאהובות בקרב התלמידים.

בשבט תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בוועד הנהלת [[את"ה המרכזי]] מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.

==משפחתו==
* בנו ר' יחיאל אלפנביין - משגיח ומנהל סדרי חסידות ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה בקריית גת]]
* בנו חיים משה בנימין אלפנביין
* בנו ר' שניאור זלמן אלפנביין
* בנו דוד אלפנביין
* בנו יוסף אלעזר אלפנביין
* בנו שלום דובער אלפנביין

*חתנו, ר' אהרון קוביטשעק - [[שליח]] הרבי לשכונת אחוזת דניה ב[[חדרה]]

==ספריו==
הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:
*'''פניני הגאולה''' - ליקוט שיחות בענייני גאולה ומשיח.
*'''אות בספר תורה''' - סקירה מקיפה אודות כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.
*'''פארבריינגען''' - קטעי התוועדויות שונים ממשפיעי חב"ד בעבר ובהווה.
*'''מורה לדור נבוך''' - מכתבים של הרבי ב{{קישור אם קיים|אנגלית}} מתורגמים ללשון הקודש (3 כרכים).
*'''[[חסידים הראשונים]]''' (2 כרכים) - סיפורים על חסידים שונים, [[תשס"ד]]-[[תשס"ה]].
*'''יראת ה' אוצרו''' - תולדות חייו של הרב [[יצחק הורביץ]] - הידוע בשם "איצ'ה דער מתמיד", הוצאת [[שבועון כפר חב"ד]] [[תשס"ו]].
*'''סיפורים חסידיים''' - [[סיפורי חסידים]] מחולקים לפי נושאים.
*'''הטרקטוריסט של הרבי''' (עורך-שותף) - תולדותיו של ר' [[ראובן דונין]], [[תשס"ט]].
*'''ר' ניסן''' - תולדות חייו של ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], [[תשע"ג]].
*'''המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן''' - על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[תשע"ג]] (2 כרכים).
*'''אתם שלום''' - תולדות חייו של החסיד ר' [[רפאל צמח חודיידטוב]], תשע"ו.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/הרב-ישראל-אלפנביין/ תגית: הרב ישראל אלפנביין]''' באתר {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/22-02-2022-12-42-47-תשורה-אלפנביין-לפרסום.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין-רייניץ] - באתר {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.33451045104_6321280.pdf תשורה משמחת הנישואין אלפנביין - הבר ] באתר {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלפנביין ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים נתניה]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תנש"א]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:סגל שבועון כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"א]]

שיחת משתמש:יעקב בן שמואל/אליעזר מנחם מן שך

2022-09-15T22:07:12Z

37.60.47.187: /* הצילו!!! */תיקון

{{למחיקה}}
כמדומני שבדף זה נחצה קו אדום.. • '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 15:01, ג' בטבת, ה'תשע"ז ''(1 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

:וזאת משום?
:ישנם אין ספור התבטאויות של הרבי עליו, ואין סיבה שהם לא יופיעו כאן. זאת מלבד החובה להוקיע את מעשיו בריש גלי וכו'. (אגב, ערכים כמו [[ישו הנוצרי|זה]] [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|זה]] [[אברהם ישעיה קרליץ|זה]] [[הגאון מוילנא|וזה]] הם לא פחות גרועים...) [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 15:18, 1 בינואר 2017 (UTC)
::על ה'זה' השני והשלישי אני חולק. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 16:19, 1 בינואר 2017 (UTC)

::::נו, עדיין יש את הראשון והרביעי... [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 16:34, 1 בינואר 2017 (UTC)
:::::ואני חולק גם על הרביעי! ההשוואה בין אמ"מ לחזון איש ולגר"א מזלזלת! מילא תשווה ל[[אביגדור בן חיים|זה]] שהרש"ב אישר להגיד עליו ארור.. אפריילכען חנוכה! [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ג' בטבת]] [[ה'תשע"ז]]

:::::נו, הבאת דוגמא נוספת, לא ראיתי את הערך קודם. הדוגמא הרביעית היא המקור למלחמה בחסידות, כך שבוודאי היא בעייתית. בכל אופן - חב"דפדיה צריכה להקיף את כל הנושאים שקשורים בחב"ד, ועד כמה שאני יודע - המנוול הזה קשור לחב"ד בהחלט. אני מבין את הניראות הבעייתית של העניין, אך אם תחשבו שניה תבינו שאני צודק. [[משתמש:יעקב בן שמואל|יעקב בן שמואל]] - [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל|שיחה]] 18:46, 1 בינואר 2017 (UTC)

:::::::אני מסכים לדעת {{א|חבר}}, ההשוואה בין אמ"מ (שסך הכל גרם לעורר מחדש את השנאה) לבין הגר"א (שהתחיל את כל המחלוקת, התיר דם החסידים כמים, וגרם בפועל להריגת שש חסידים בשווינציאן) בהחלט מזלזלת באמ"מ (אין ברצוני כלל לדבר על החזון איש). אני מסכים לחלוטין לדעת פותח הערך שצריך להיות ערך עליו. וראה תגובתי לקמן למחיקה. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:23, 1 בינואר 2017 (UTC)
::::::::לאומת זאת הגרא עשה זאת מפני הסתה של תלמידיות, וכידוע הוא כן רצה לעשות שלןם, בשונה משליחו של הס"מ שעשה זאת בידיעה וברצון להחפיש את שמו של הרבי וחב"ד, במיוחד שהרבי מיצא נגדו. {{אלמ}}

::::::::::ואגב, אני מוחה בתוקף על הזה השני. '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:26, 1 בינואר 2017 (UTC)
::::::::::::מישהו יודע מי המחרחר ריב שעורר את השנאה (רח"ל) נגד החזו"א??--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:55, 2 בינואר 2017 (UTC) למה כותבים את הדרעק הזה פה?

== '''הצילו!!!''' ==
'''לאיפה הידרדרנו שמישהו בחב"דפדיה חולם לעשות ערך כזה???'''
אפריילכען חנוכה! [[משתמש:חבר|אני אוהב כל יהודי]] - [[שיחת משתמש:חבר|יחי המלך המשיח]] [[ג' בטבת]] [[ה'תשע"ז]]
:מילא ליצור דף בו יופיעו כל ההסברים והציטוטים מדוע הוא רע רשע משוקץ ומתועב מכחיש האמת, אבל איך מלאך לבך ששמו יופיע בצמוד לשמך בכל דפי השיחה והדיונים עד להעלאת/מחיקת הערך?! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 19:11, 1 בינואר 2017 (UTC)
:: רק בנות עושות כ"כ הרבה סימני קריאה ושאלה!• '''[[משתמש:כתית למאור|כתית למאור]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|בית הבד]]''' 19:24, ג' בטבת, ה'תשע"ז ''(1 בינו' למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]

==מחיקה==
יעקב, גם לנעשה במרחב המשתמש האישי יש גבול. אם תרצה, אשלח לך את הטקסט שכתבת במייל, אבל אין להכניס אותו לחב"דפדיה. לכשירווח זמני אתייחס לטיעונים ולדיונים שהיו קודם. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בטבת ה'תשע"ז 21:56, 1 בינואר 2017 (UTC)

::{{א|שיע.ק|שיע}}, אני מתנגד בתוקף! צריך בפירוש שכל אחד שיחפש את שמו באינטרנט יוודע למעשיו האמיתיים (ואגב, אם וכאשר ישוחזר הערך, מומלץ לנעול אותו). '''[[משתמש:שף ויתיב|שף ויתיב]]''' • '''[[שיחת משתמש:שף ויתיב|קאנפרענץ רום]]''' 22:25, 1 בינואר 2017 (UTC)
:::לשון הועדה הרוחנית, בתשובה לשאלתי: "אין מקום כלל לערך זה!!!".
:::במענה לשאלה מה עם זה X 4, לכן צריך לנסח דף מדיניות, בדף תהיה בין השאר התייחסות על מה ראוי ומה לא ראוי לכתוב בחב"דפדיה. ונבקש כמובן, שההחלטות יהיו מנומקות באופן של יועץ ולא רק באופן של שופט. קדימה לעבודה... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בטבת ה'תשע"ז 07:05, 2 בינואר 2017 (UTC)

שיחה:אליעזר מנחם שך

2022-09-15T22:04:35Z

37.60.47.187: לא ראוי לערך

האיש מבני ברק לא ראוי לערך. היה איש רשע ורע מעללים שגרם לשנאת חינם איומה ומחלוקת נוראה. היה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול.

== לא ראוי לערך ==
בן אדם כזה לא ראוי לערך, גם הרבי לא היה רוצה שיכתבו עליו, לא צריך לכתוב עליו לא על היותו רב ולא על זה שהוא שנא את הרבי, וגם לגולשים זה נראה לא הגיוני שמי ששנא את [[הרבי]] יהיה עליו ערך. אקווה שתמחקו אותו במהרה. [[משתמש:רון|רון]] - [[שיחת משתמש:רון|בואו נדבר על זה]]. --[[יחי המלך]] 23:43, 4 ביולי 2017 (UTC)
:כדאי שיהיה ערך על מקור השיחות של הרבי עליו [[משתמש:דידן נצח|דידן נצח]] - [[שיחת משתמש:דידן נצח|שיחה]] 07:28, 5 ביולי 2017 (UTC)
::היות שהערך כבר נמחק פעמיים בעבר, לפני שמעלים ערך כזה יש לקיים דיון... --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"א בתמוז ה'תשע"ז 07:58, 5 ביולי 2017 (UTC)
:::מוחה על כך שקראת לאותו האיש בתור "בן אדם". [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:31, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 17:31, 21 ביוני 2020 (IST)
::::לדעתי כדאי לכתוב ערך כזה, וגם הרבי דיבר בשבחו כמה ענינים, אבל זה חייב להיות ערך סגור, שמי שיכתוב בו, ידע א) מה הוא כותב. ב) מה הי' באמת. כי חצי הדברים שמספרים בכל הכיוונים הם שטויות [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 20:21, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 20:21, 21 ביוני 2020 (IST)
:::::[[משתמש:א' מחב"ד]], אנא ציין נא מקור למה שהמצאת שהרבי דיבר בשבחו כמה עניינים... [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 20:37, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף ''(21 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::אני יענה לך בעדינות לפי ערך מה שיש לי לענות, אם אני המצאתי, אזי מספיק שאני אומר וזה מקור. ובגלל גאונים כמוך, צריך שהערך יהי' סגור, ואם אי אפשר שיהי' סגור מההתחלה ועד הסוף, ע"י עורכים בעלי ידע ואחריות עדיף שלא יהי'. [[משתמש:א' מחב"ד|א' מחב"ד]] - [[שיחת משתמש:א' מחב"ד|שיחה]], 21:28, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 21:28, 21 ביוני 2020 (IST)
:::::::מילים כדורבנות, יישר כח יישר כח. לגופו של ענין: א. לא ציינת מקור למה ששאלתי.. (ואולי בעצם גם אתה מאלה ה'גאונים'..). ב. בלי קשר לשום דבר עליו, חבל לי לבזבז את זמני על ערכים שלא מוסיפים ב[[הפצת המעיינות]] שבחבדפדיה. ואני ממליץ בזאת לכל המשתמשים האחרים להשקיע בדברים החשובים באמת. '''ידעתם שאין עדיין ערך על [[כתובים]]?''' בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 18:37, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''(22 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::::::::::רק שלא יבוא {{א|קרייזי אבאוט משיח|מישהו}} שיחליט ש[[כתובים]] אינם שייכים לחב"ד וע"כ אין לכתוב עליהם ערך.. {{קריצה}} [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 18:41, ל' בסיוון, ה'תש"ף 18:41, 22 ביוני 2020 (IST)
{{שבירה}}{{א|חסיד של הרבי}} כדאי שתסתכל בתחלת שיחת המשתמש שלי, למה נ"ל שאתה קצת נביא בהשערתך... ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:09, ל' בסיוון, ה'תש"ף
:{{א|חב"דניק}} עכשיו ראיתי, לא האמנתי שהוא עד כדי כך אוהב למחוק עכים, כל רגע הקרייזי מפתיע אותי מחדש.. ראיתי [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%A7&diff=332076&oldid=331829 את מה שכתב לך הקרייזי] בדף השיחה שלך.. אין לי מילים! השם ישמרנו מעונש הלזה.. על זה נאמר: עברנו את פרעה - נעבור גם את זה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 09:39, א' בתמוז, ה'תש"ף 09:39, 23 ביוני 2020 (IST)
::ראית גם איך נראה הערך או רק את מה שהוא כתב לו? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 16:46 • א' בתמוז ה'תש"ף
:::לא משנה איך נראה הערך, הוא פשוט אוהב למחוק ערכים. זה עובדה וזה המציאות הקשה.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:00, א' בתמוז, ה'תש"ף 17:00, 23 ביוני 2020 (IST)
:ערך כללי עם שטויות בלי מקורות לא שייך לחב"דפדיה ותועלת לא תצמח ממנו. כן בעד ערך עם מקורות בשפה אנציקלופדית מכובדת, בצורה נורמלית, כגון [[שיחת עם זו יצרתי לי]]. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:11, א' בטבת, ה'תשפ"א, 16 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''
::מה {{א|פולע|אמרת}}? שאתה בעד ערך קצרמר, נטול מקורות, ופלא שבמרחב הראשי?--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 10:35, א' בטבת, ה'תשפ"א
:::אוי נו, זה נקרא לסלף. התכוונתי לצורה העקרונית, היינו בלי קשקושים על כך ששך הוא כך וכך וכו'. לא התכוונתי לאיך שהערך נראה מבחינת עריכה, אורך וכו'. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 10:54, א' בטבת, ה'תשפ"א, 16 בדצמ' למניינם, ''' אַ פריילאכ'ן חנוכה'''
::::ללא ספק אם היה עליו ער, זה היה יפה הרבה יותר מהערך על עם זו. הסיבה שלא יוצרים אותו היא לא בגלל הסילופים אלא [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל/אליעזר מנחם מן שך|עיינו כאן]]--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 11:29, א' בטבת, ה'תשפ"א

== הקמת ערך ==

האם יש להקים ערך אליו שבו יובא את מלחמותיו של הרבי נגדו, ואת דבריו של הרבי נגדו?--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 17:16, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 17:16, 21 ביוני 2020 (IST)
:מיותר, אין רצונו של הרבי בכלל שיתעסקו בזה. ובנוסף הוא אינו שווה את זה. [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 17:22, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף ''(21 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
::אם יעשו עליו ערך - שיהיה ב"ראו גם" את הס"מ.. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 17:31, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף 17:31, 21 ביוני 2020 (IST)
:::תגידו מה אתם אומרים אם הערך על שך יהיה [[משתמש:שמואל חיים/רב ליטאי|ככה]]--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 07:40, ל' בסיוון, ה'תש"ף 07:40, 22 ביוני 2020 (IST)
::::אינך מבין שזה מגוחך וטיפשי לעשות ערך שמה שכתוב בו הוא שהוא נגד הרבי?! אולי תעשה ערך שיקראו לו [[נגד הרבי]]? חבל שזמנך יבוזבז, כדאי להשקיע בערכים אחרים. בהצלחה! [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 10:54, ל' בסיוון, ה'תש"ף ''(22 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:::::יש כאן מספיק אנשים שיש מה לכתוב עליהם, אין שום ענין לכתוב על בן אדם כזה, הוא מסכן, ולא מדברים אחר המתים (ובמקרה זה - טוב שכך, למה אחרת...) ||| '''[[משתמש:חב"דניק|חב"דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|בית חב"ד פתוח]]''' ~ 19:07, ל' בסיוון, ה'תש"ף
::::::צריך להזכיר זאת בקצרה בערך [[ההתנגדות לתורת החסידות]] (כמובן ללא שום תארי גנאי שיורידו את רמתנו, אבל מספיק לומר עליו "רב ליטאי מבני ברק"). [[משתמש:יונתן770י|יונתן770י]] - [[שיחת משתמש:יונתן770י|שיחה]], 10:20, כ"ו בשבט, ה'תשפ"א 10:20, 8 בפברואר 2021 (UTC)
:::::::יש על על זה מדיניות רשמית? [[משתמש:770קראון הייטס|770קראון הייטס]] - [[שיחת משתמש:770קראון הייטס|שיחה]], 17:37, כ"ט בשבט, ה'תשפ"א 17:37, 11 בפברואר 2021 (UTC)
::::::::מה שכבר נכתב בערך ההוא זה מספיק. בנוגע ליצירת ערך על אותו האיש [[שיחת משתמש:יעקב בן שמואל/אליעזר מנחם מן שך|ראה את תשובת הוועדה הרוחנית]]. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:18 • כ"ט בשבט ה'תשפ"א

יוסף בא-גד

2022-09-12T22:39:42Z

37.60.47.187: /* תולדות חיים */תקון והוספות

[[קובץ:הרב יוסף באגד אצל הרבי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב יוסף בא-גד אצל הרבי. תשרי תשנ"ב]]
הרב '''יוסף בא-גד''' (יליד שנת [[תרצ"ב]]) הוא מייסדה של ישיבת "נחל יצחק" בנחלים, ידיד [[הרבי]] ו[[חב"ד]] אשר שימש כחבר כנסת.

==תולדות חיים==
הרב '''יוסף בא-גד'''{{הערה|בתחילה שם משפחתו היה בוגרד}} נולד ב[[ג' אדר]] [[תרצ"ב]]. ולמד בישיבת כפר הרוא"ה ובישיבת חברון. שירת בצבא במסגרת נחל ולאחר מכן למד הוראה בסמינר דתי. קיבל תואר שני בחינוך ובתנ"ך ע"י אוניברסיטת בר אילן.

בשנת [[תשט"ז]] ייסד את ישיבת '''נחל יצחק - נחלים''' ובתחילה עמד בראשה בתור מנהל ובשנת [[תשכ"א]] עבר לשמש בתפקיד [[ראש ישיבה]] עד לשנת [[תשס"ה]], בשנת [[תשס"ז]] הוכתר כנשיא הישיבה.

במהלך שנות הפעילות הראשונות של הישיבה, זכה לתלמידים רבים שהפכו לחסידי חב"ד ואף בניהם שלוחים מובהקים ומפורסמים.

כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-13 במשך השנים [[תשנ"ב]]-[[תשנ"ו]] והיה מוכר מאוד בציבור בין היתר על-ידי משיכת צומת לב בנושאים רבים אותם קידם והעביר חוקים רבים. במהלך הכנסת פרש ממפלגתו והקים סיעת יחיד בשם "מורשת אבות" ואף ניסה להתמודד בראשותה בבחירות אך לא עבר את אחוז החסימה. בנוסף, רצה להתמודד לראשות הממשלה אך לא השיג את מספר החתימות הדרוש לכך והתמודד כרשימה עצמאים בבחירות וכיומיים לפני פרש והודיע על תמיכתו במפד"ל.

ביקר אצל הרבי פעמים רבות. בכ"ה אייר תשמ"ז הגיע לחלוקת הדולרים והביא לרבי ספרים שחיבר. בי"א אייר תש"נ הגיע שוב לרבי, והביא לרבי בעת חלוקת הדולרים ספר חדש שחיבר. השתתף בפאראד של ל"ג בעומר תש"נ, שבו נכח הרבי, וכן קיבל דולר לצדקה מהרבי בכ"ב אייר תש"נ.
גם בתשרי תשנ"ב הגיע לרבי, ובין היתר השתתף בתפילות עם הרבי בהושענא רבא, ובל' תשרי קיבל דולר מהרבי ביחידות הכללית לאורחים השבים לאה"ק.
בתשרי תשנ"ג בא שוב לבית חיינו, ואף זכה להיכנס ביום שמחת תורה עם קבוצה של חשובי וזקני רבני חב"ד לחדרו של הרבי.

ביום רביעי, ו' באב תשנ"ה, בדיון במליאת הכנסת, סיפר הרב בא גד ששימש באותם ימים כח"כ:
"אני זכיתי להתגלותו של כבוד קדושת הרבי מלובאביץ', לא כחסיד חב"ד. אני מתנגד, מי שיודע מה זה בעולם הליטאי, למדתי בישיבת חברון... והייתי רחוק מעולם החסידות ואפילו קצת - לא לועג להם, אבל מסתכל על עולם החסידות בצורה מוזרה, עד שהכרתי את כבוד קדושת האדמו"ר מלובאביץ'. והכרתי אותו בצורה מיוחדת מאוד. בוגריי הפצירו בי בהיותי בניו-יורק לבוא. אני אפילו לא רציתי, סירבתי, אבל הפצירו בי לבוא. באתי, ואני אומר ל-בושתי, עמדתי בתור, אפילו לא ידעתי שהאדם נכנס לפתע לחדר, ראיתי שולחן עם דולרים ויהודי עם הדרת פנים נפלאה, הבנתי שאני מול האדמו"ר. ואז האדמו"ר אמר לי: מה בידך? אמרתי לו: הספר שהוצאתי, "נחלי אשכולות". הוא אמר לי: האם יש לך עותק אחד בשבילי? זה יכול להביא תועלת. בשמחה רבה נתתי לו. ואז הוא אמר לי: אברך אותך שלעולם לא תהיה מרוצה. אני אומר לכם, נפגעתי. ברכה כזו - לעולם לא להיות מרוצה?
הוא הרגיש שנפגעתי, והוא אמר: חז"ל אומרים, מי שיש לו מאה רוצה מאתיים. אבל מי שיש לו ‎200 לא מסתפק ב-‎300, הוא כבר רוצה ‎400, 500 ו-‎600. אדם צריך להיות תמיד בשאיפה לרצות יותר.
אני רוצה לומר לכם, אז היו בישיבת "נחלים" ‎600 תלמידים, ובאמת מאז היתה ברכה והישיבה גדלה ל-‎1200 עם הרגשה של לא להסתפק בקיים". (מתוך פרוטוקול הכנסת).

בשנת [[תשנ"ו]] חתם על פסק-דין כי הרבי הוא מלך המשיח.

זכה בתארים רבים בין היתר על ספריו: אוגדן הסוגיות ושערי לימוד ובשנת [[תשע"ד]] זכה בתואר יקיר העיר פתח תקווה, ואף בשנת [[תשע"ז]] הוענק לו אות החינוך בידי ראש הממשלה.

הרב בא-גד הוציא לאור ספרים רבים, כגון: נחלי בא-גד, שערי לימוד, אוגדן הסוגיות ונחלי האשכולות, שבאחרון זכה אף להביא הוכחות לדעתו של הרבי בנושא הלוחות המרובעות.

הרב בא-גד נוהג להשתתף באירועים רבים של [[חב"ד]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=97221 הרב בא גד בכינוס בתי חב"ד]}} ובעיקר של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] אותה ניהל הרב [[זמרוני ציק]] שהיה תלמידו{{הערה|[http://hageula.com/vid/farbrengen/16062.htm הרב בא גד בכינוס ברוכים הבאים]}}. בנוסף, הרב בא-גד מרבה להשתתף באירועים אותם מארגן בית חב"ד [[פתח תקווה]] - עיר מגוריו.

נישא לרבקה זוסמן והם מתגוררים בפתח תקווה ולהם 7 ילדים.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל: בא-גד, יוסף}}
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]]