חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יצחק כדורי

2026-03-22T13:47:10Z

46.31.101.80:

{{דמות
|שם=הרב כדורי, כינוייו; רבי '''רפאל אריכא'''{{הערה|שהעלה ארוכה ומרפא לחולים רבים בסגולותיו (ראה קונטרס באר יצחק עמ' 13)}}, '''חכם יצחק כורך'''{{הערה|על שם מקצועו (שם)}}, רבי '''אפי מגן'''{{הערה|שהיגן בפניו ובאפיו ובמאור פניו על הדור (שם, כינויים אלו היו בשנות ה70)}}
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
|תאריך לידה= תרנ"ט
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך
|רבותיו=
|תלמידיו= הרב י. עדס, ועוד
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות=
}}

[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי [[יהדות ספרד]] ועדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

==תולדות חיים==
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==
על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] מייסד ישיבת נחלת יצחק.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}
=== תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===
הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף אליהו דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן ב[[פורים]] לכבוד [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו{{הערה|מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי}}, כמו כן היה ידוע בחיבתו הרבה לישיבות לבעלי תשובה ותמך בהם כגון בהישיבה הגבוהה לבעלי תשובה [[ישיבת כף החיים]] ברחוב אוהלי יוסף שכונת גבעת משה ירושלים, ובישיבה לבעלי תשובה [[ישיבת אור החיים]] ברחוב יואל פינת רחוב עזרא ב[[שכונת מאה שערים]] ב[[ירושלים]].

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.

==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

==לקריאה נוספת==
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד{{הערה|גליון 1926 עמוד 123}}
===קונטרסים===
4 קונטרסים הודפסו על תולדות חייו;
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב{{הערה|גיליון 172}}
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים{{הערה| מכיל בתוכו 92 עמודים}} 2007 למניינם תשס"ז.
===ספרי ביוגרפיה===
על הרב כדורי התחברו 13 ספרי ביוגרפיה כדלהלן.
* בתוך ספר '''קֵץ הַיָּמִין''' ー אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי [[יהדות ספרד|יהדות בבל]], בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967 למניינם, [[ב' סיוון]] תשכ"ז, מאת הרב יהושע משה רב העיר [[גבעתיים]], מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מנוקד ומעובד לנוער ולילדים, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים).
* ספר '''פתחי עולם-קדושת יצחק''' (בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים ー עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב [[יעקב עדס]], מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
* ספר '''ישועות יצחק''' ー מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי [[ירושלים]], הודפס בירושלים ב[[ט"ו טבת]] אור ל[[ט"ז טבת]] [[תש"ע]] 1 בינואר אור ל2 בינואר 2010 למניינם.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, [[2016]] [[תשע"ו]], בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] והגהת נכדו הרב ישראל כדורי.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב [[מרדכי שרעבי]], הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
* בתוך ספר '''מן הגנזים'''{{הבהרה|איזה כרך?}} ー הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום, בשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב [[שלום הלל]] עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק ב"שמות הגדולים" של חכמי הדורות.
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים) ー הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת הצעיר [[אברהם לייזר סופר]] תושב ירושלים תובב"א בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' "שכונת מאה שערים" מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק' הודפס בירושלים ב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת [[תש"ע]] שנת 2010 למניינם.
* ספר '''האיר פני המזרח''' ー כולל 600 עמודי כרומו משובחים עם מאות מסמכים ותמונות, נכתב על ידי הרב [[שבתי ויינטראוב]] יו"ר מכון באהלי צדיקים תושב [[קריית מלאכי]], בו מוקדש פרק נבחר על קשרי הרב כדורי עם הרבי מחב"ד.
* ספר '''שלמי יוסף''' ー חידושים על ה[[תלמוד]] בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר [[ביתר עלית]].

* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) ー מאת הרב משה כהן מירושלים, רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''הרב כדורי''' ー מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי [[צפת]] ומושב עלמה שבגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה ב[[צפת]] והודפס בירושלים [[טבת]] [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) ー מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
* ספר '''גדולה שימושה''' ー חלק נכבד מהספר הוא תולדות הרב כדורי וקשריו עם משמשו בקודש הרב מ. חסידים, 2023 תשפ"ד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

יצחק כדורי

2026-03-22T13:44:05Z

46.31.101.80:

{{דמות
|שם=הרב כדורי, כינוייו; רבי '''רפאל אריכא'''{{הערה|שהעלה ארוכה ומרפא לחולים רבים בסגולותיו (ראה קונטרס באר יצחק עמ' 13)}}, '''חכם יצחק כורך'''{{הערה|על שם מקצועו (שם)}}, רבי '''אפי מגן'''{{הערה|שהיגן בפניו ובאפיו ובמאור פניו על הדור (שם, כינויים אלו היו בשנות ה70)}}
|תמונה=הרב כדורי.jpg
|כינוי=
|תיאור=מימין [[הרבי]], משמאל הרב יצחק כדורי זקן המקובלים
|תאריך לידה= תרנ"ט
|מקום לידה=[[עיראק]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט בטבת]] תשס"ו
|מקום פטירה=ישראל
|מקום פעילות=ישראל
|תפקידים נוספים= ראש ישיבה, מקובל, כורך
|רבותיו=
|תלמידיו= הרב י. עדס, ועוד
|חיבוריו=פתחי עולם
|השתייכות=
}}

[[קובץ:גביע שהעניק הרב כדורי לרבי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גביע הנקרא '''ארבעת הנהרות''' שהעניק הרב [[יצחק כדורי]] אל הרבי לכבוד יום הולדת ה-91 ב[[י"א ניסן]] [[תשנ"ג]]{{הערה|הגביע מוצג ב[[ספריית חב"ד]].}}]]
הרב '''יצחק כדורי''', כונה "'''זקן המקובלים'''" בדורו{{הערה|הרבה שנים כונה גם בשם '''חכם יצחק כורך''' על שם מקצועו ככורך ספרים וכן '''חכם יצחק הארוך''' על שם גובהו כמו כן נהג לחתום על ספריו ועל ספרים שכרך בשם '''היכינ"י''' ראשי תיבות ה'צעיר י'צחק כ'דורי י'איר נ'רו י'זרח}}, ([[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]] – [[כ"ט טבת]] [[תשס"ו]] (1898–2006)), היה מראשי מנהיגי [[יהדות ספרד]] ועדות המזרח, וכיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" ומוסדותיה.

==תולדות חיים==
הרב יצחק כדורי נולד בבגדאד בעיראק כבנם בכורם של אביו ר' יחזקאל זאב דיבה ואמו מרת תוּפאחה. נולד ביום השני של [[חג הסוכות]] [[ט"ז בתשרי]] [[תרנ"ט]]{{הערה| פרט זה לא ברור. מקורביו טוענים שהרב כדורי פלט מפיו כך בפניהם והזהירם לא לגלות זאת בחייו מפני עין הרע.}} שהוא יום ה[[אושפיזין]] של יצחק אבינו, ולכן נקרא בשם זה.

אביו שהיה סוחר בשמים, שלח אותו ללמוד בבית המדרש של העיר שהיה קרוי בשם "מדרש בית זלכה". כבר בהיותו ילד הוא פגש את ה[[בן איש חי]] שהתרשם ממנו עמוקות. בהגיעו לגיל שבע עשרה, היה בקיא כבר בחלקים נרחבים מהגמרא, ונשא דרשה מפולפלת בפני גדולי התורה שבעירו בגדאד. ועם תום דבריו נתבקש הרב כדורי על ידי מוריו שלא להרבות בדרשות בעתיד מחשש לעין הרע.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ונכנס ללמוד בישיבת המקובלים 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. בהגיעו לארץ ישראל, חכמי ירושלים אמרו עליו "ארי עלה מבבל".

עם כיבוש העיר העתיקה ב[[מלחמת השחרור]], עבר הרב כדורי ללמוד בישיבת המקובלים 'בית א-ל', ובמקביל התפרנס מעבודת כפיים ככורך ספרים. בהמשך כיהן כראש ישיבת המקובלים "נחלת יצחק", שנוסדה על ידו בסיוע בנו הרב דוד (מאיר) כדורי על פי דרך [[האריז"ל]] מ[[צפת]], ועל פי דרך הרש"ש מירושלים הנקרא 'אור השמ"ש'.

היה רגיל לברך את הפונה אליו בפסוקים אלו: "ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום{{הערה|שמואל א כה, ו}}... ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"{{הערה|תהלים כט, יא.}}, כדברי חז"ל; אמר רבי שמעון בן חלפתא אין לך כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום{{הערה|סוף משניות סדר טהרות, לפי נוסח הרמב"ם}}, עושה שלום ובורא את הכל{{הערה|נוסח תפילת שחרית בברכת יוצר אור.}}.
הרב כדורי היה רגיל בקריאת עיתון [[המודיע]] על חדשות והיה בודק את אלו הזקוקים לתפילה לרפואה שהתפרסמו כל יום בעיתון ומתפלל עליהם לרפואה וחיים.

==פטירתו והלוויתו==
הרב כדורי זכה לשיבה מופלגת, ונפטר במוצאי [[שבת קודש]] בליל [[כ"ט טבת]] ה'[[תשס"ו]]{{הערה|בבית הרפואה ביקור חולים בירושלים}} בהיותו בן מאה ושמונה שנים, ונטמן בליל ראש חודש שבט ב[[הר המנוחות]] שבירושלים.

בהלוויתו השתתפו מאות אלפי איש מכל החוגים, העדות והגילאים, ומכל הקשת הפוליטית. ערוצי התקשורת בישראל תיעדו את הלוויתו שגרמה קידוש השם גדול. בראש המספידים היו: הראשון לציון ר' [[עובדיה יוסף]], הראשון לציון ר' [[מרדכי אליהו]], הראשון לציון ר' [[אליהו בקשי דורון]], הראשון לציון ר' [[שלמה משה עמאר]], ר' [[ראובן אלבז]], ועוד.
==הנצחת שמו ב[[ארץ ישראל]]==
על שמו של הרב יצחק כדורי נקראו 4 רחובות בשם "רחוב הרב יצחק כדורי" או "רחוב הרב כדורי" בערים: [[אור יהודה]], [[ירושלים]], [[שדרות]] וב[[בית שמש]].

==חיים אישיים==
הרב כדורי נישא לראשונה ב[[י"ב טבת]] [[תרפ"ז]]{{הערה|קרוב לגיל 40}} לרעייתו 'שרה שד'ירה' בת יחזקאל נקש{{הערה|על פי כתובתו הנמצאת בארכיון הספרדי}}, ממנה נולדו לו שני ילדים{{הערה|בתו רחל הנשואה לר' אליהו לוי, ובנו ר' [[דוד כדורי|דוד מאיר כדורי]] מייסד ישיבת נחלת יצחק.}} רחל לוי בתו הבכורה, ורבי [[דוד כדורי]] בנו הצעיר.

לאחר פטירת אשתו ב[[י"ח באייר]] [[תשנ"ב]], נישא בשנית ב[[חודש כסלו]] [[תשנ"ד]] ל'דורית' לבית בן יהודה{{הערה|שהוריה עלו לארץ מהעיר [[קובנא]] עירו של רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] רב העיר קובנא ב[[ליטא]] ומחבר הספר מעין יצחק}}, בעלת תשובה שטיפלה בו במסירות עד לפטירתו.

== קשריו עם הרבי ==
רבי יצחק בא ל[[רבי]] במעמד [[חלוקת הדולרים]] עם בניו ונכדיו ומלווים נוספים, וסיפר לרבי על [[בית הכנסת]] והישיבה שמקים '''נחלת יצחק''' בירושלים, בקומה העליונה יחד עם '''בית הטבילה''' - '''מקוה טהרה''' בקומה התחתונה לטבול כל יום כמנהג ה[[חסידים]], וביקש את ברכת הרבי. הרבי בירכו שבנין זה יהיה הכנה קרובה לבנין האמיתי של [[בית המקדש השלישי]]. והוסיף ששמו "כדורי" מרמז על כך שאורו משפיע בכל כדור הארץ. הרבי בירכו שנזכה לראות ביאת [[משיח]] בקרוב, לא רק על פי [[קבלה]] אלא גם על פי [[נגלה]].

הרבי שאלו בנוסף אם יש אצלו ספרים שהוציא לאור. מלוויו ונכדו של הרב כדורי השיבו שכבר שלחו לרבי ספרים של פירושי ה[[עץ חיים]] והרב [[שלום מזרחי שרעבי]] - הרש"ש שנדפסו מטעם הישיבה, אך הרבי אמר כי רוצה לראות ספרים שכתב הרב בעצמו{{הערה|הרב יצחק כדורי בצניעותו וענוותנותו לא סיפר לרבי על ספרו הגדול 'פתחי עולם' שהיה בכתב יד, ונדפס ב6 כרכים בשם 'קדושת יצחק' על ידי ישיבת 'נחלת יצחק' עם ביאוריו של הרב יעקב עדס}}. הרב כדורי לחץ את ידי הרבי במשך רוב השיחה וגם לאחר סיום דבריו נשאר במקום כשהוא ממאן להתנתק מראות פני הרבי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128756 ביקור הרב כדורי אצל הרבי]}}
=== תרומותיו למען מוסדות צדקה תורה וחסד ===
הרב כדורי קיבל סכומי עתק חלק רב מהם נתן תרומות נכבדות לישיבות ללימוד הקבלה ולכל מיני מוסדות ישיבות צדקה וחסד, וכמו כן כשהיא מגיעים תורמים רבים למען מוסדותיו קודם היה שולחם לתרום לבית התבשיל [[חסדי יוסף]] שנוסד על ידי הרב [[יוסף אליהו דייטש]] ובניו והיה מחזק את ידי הרב [[משה דייטש]] שסיפר זאת על תמיכתו הרחבה והרבה במוסדותיו. וכן ב[[פורים]] לכבוד [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] היה מחלק מעטפות עם שטרות רבים לאברכים מקורביו{{הערה|מפי תלמידו הרב חיים יוסף זכאי}}, כמו כן היה ידוע בחיבתו הרבה לישיבות לבעלי תשובה ותמך בהם כגון בהישיבה הגבוהה לבעלי תשובה [[ישיבת כף החיים]] ברחוב אוהלי יוסף שכונת גבעת משה ירושלים, ובישיבה לבעלי תשובה [[ישיבת אור החיים]] ברחוב יואל פינת רחוב עזרא ב[[שכונת מאה שערים]] ב[[ירושלים]].

=== מוחה על כבוד החסידות ===
בתחילת חודש [[מנחם אב]] [[תשמ"ג]] פירסם (ביחד עם רבי [[ישראל אבוחצירא]] - הבבא סאלי), קריאת אזהרה נגד אלו שפגעו ב[[חסיד]]ים שלימדו את [[ספר התניא]] ב[[ווילמסבורג]]: "כל זאת בשל הרבצת [[תורת החסידות]] ודביקותם באור שבעת הימים [[הבעש"ט]] הקדוש זיע"א בדרך משנת [[חב"ד]] העיונית והמעמיקה שיסודותיה בהררי קודש על ידי התנא האלקי [[אדמו"ר הזקן|רבנו]] בעל ה[[תניא]] וה[[שו"ע]] זיע"א וממשיכי דרכו הק', עד ליבדל לחיים טובים אמן מופת הדור גאון ישראל וקדושו כ"ק מרן [[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א".

===פעילותו לזירוז הגאולה ===
הרב חתם על פסק דין{{הערה|על פי בקשתו של [[הרבי]]}}, ש[[הקב"ה]] חייב כביכול להביא מיד את המשיח, שהגיע הזמן של הגאולה, ושכלו כל הקיצים{{הערה|הרב [[מאיר מאזוז]]{{הבהרה}}.}}.

הרב כדורי אף נסע ל[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוס לקבלת פני משיח צדקנו]] שהתקיים על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] באירגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"ה]] בכיכר מלכי ישראל, אלא שבדרך חש ברע, חזר לביתו וביקש למסור את ברכתו לאירוע, בהמשך השתתף בכינוסים דומים נוספים באירגון [[מטה משיח בארץ הקודש]].

הרב יוסף כדורי, נכדו וממשיך דרכו של הרב כדורי, העיד כי סבו אמר לו אחרי [[ג' בתמוז תשנ"ד]] ש[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי הוא מלך המשיח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2135.html בנו ונכדו של הרב כדורי בקרו ב - 770] {{חב"ד אף אם}} ל' חשון תשס"ג}}.

==ראו גם==
*[[ישראל אבוחצירא]]
*[[שיח שרפי קודש]]
*[[שמן ששון מחבריך]]

==לקריאה נוספת==
*[[אוצר החכמה]] [http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22649 פרקי זכרון ותולדות זקן המקובלים הרב יצחק כדורי-דיבא ובנו הרב דוד מאיר כדורי ראשי ישיבת נחלת יצחק בשכונת הבוכרים בירושלים באתר; אוצר החכמה]
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד{{הערה|גליון 1926 עמוד 123}}
===קונטרסים===
4 קונטרסים הודפסו על תולדות חייו;
* קונטרס '''בעקבות הסתלקות זקן המקובלים הצדיק רבי יצחק כדורי זצ"ל''' - מאת הרב יואל שווארץ - רב בפלוגות הדתיות ב[[צה"ל]], הודפס ב[[ירושלים]].
* קונטרס '''ארי במסתרים''' - בהוצאת העיתון 'יום ליום'{{הערה|ביטאונה של מפלגת ש"ס בזמנו (כיום שמו של השבועון 'הדרך').}}, הודפס בישראל, [[שבט]] [[תשס"ו]].
** הרב יעקב עדס, מגזין הדרך, מוסף תור הזהב{{הערה|גיליון 172}}
* קונטרס '''פרקים מחיי הרב כדורי''' - מאת הרב עדס, הודפס בירושלים{{הערה| מכיל בתוכו 92 עמודים}} 2007 למניינם תשס"ז.
===ספרי ביוגרפיה===
על הרב כדורי התחברו 13 ספרי ביוגרפיה כדלהלן.
* בתוך ספר '''קֵץ הַיָּמִין''' ー אנציקלופדיה אלפביתית לחכמי [[יהדות ספרד|יהדות בבל]], בעיקר בדורות האחרונים, הודפס ירושלים 9 ביולי 1967 למניינם, [[ב' סיוון]] תשכ"ז, מאת הרב יהושע משה רב העיר [[גבעתיים]], מגלה את רב ערכו, והוא מן הראשונים שכתב וגילה את תולדותיו.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מנוקד ומעובד לנוער ולילדים, מאת הסופר הרב אברהם אוחיון, תשע"ח 2018, הודפס בירושלים (60 עמודים).
* ספר '''פתחי עולם-קדושת יצחק''' (בהקדמת הספר קונטרס וספר על מעלותיו והשגותיו) 6 חלקים ー עם ביאורים והערות מאת המקובל הרב [[יעקב עדס]], מראשי ישיבת השלום שכונת מחנה יהודה ירושלים, הודפס בירושלים בהוצאת ישיבת 'נחלת יצחק' רחוב דוד 19.
* ספר '''ישועות יצחק''' ー מאת הרב מאיר דיויד מלכא תושב היישוב אדם בפרברי [[ירושלים]], הודפס בירושלים ב[[ט"ו טבת]] אור ל[[ט"ז טבת]] [[תש"ע]] 1 בינואר אור ל2 בינואר 2010 למניינם.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー הוצאת ישיבת נחלת יצחק ירושלים, בעריכת בנו הרב דוד מ. כדורי ראש ישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים, [[2016]] [[תשע"ו]], בהוצאה כספית של ישיבת נחלת יצחק שמיקומה ברחוב דוד 19 שכונת נוה צבי שכונת הבוכרים ירושלים, בהגהת ועריכת נכדתו בת לבתו וחתנו ר' דן בן אליהו בן אחיו של [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] והגהת נכדו הרב ישראל כדורי.
* ספר '''זקן המקובלים''' ー מאת הרב בניהו י. שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום מיסודו של הרב [[מרדכי שרעבי]], הוצאת ישיבת נהר שלום שכונת מחנה יהודה, הודפס בירושלים.
* בתוך ספר '''מן הגנזים'''{{הבהרה|איזה כרך?}} ー הוצאת ישיבת חברת אהבת שלום, בשכונת מאה שערים ירושלים, בעריכת הרב [[שלום הלל]] עובדות והנהגות עליו, וגם קונטרס שלם מכתב יד של הרב הישיש המקובל העוסק ב"שמות הגדולים" של חכמי הדורות.
* ספר '''האיר פני המזרח''' ー כולל 600 עמודי כרומו משובחים עם מאות מסמכים ותמונות, נכתב על ידי הרב [[שבתי ויינטראוב]] יו"ר מכון באהלי צדיקים תושב [[קריית מלאכי]], בו מוקדש פרק נבחר על קשרי הרב כדורי עם הרבי מחב"ד.
* ספר '''שלמי יוסף''' ー חידושים על ה[[תלמוד]] בהקדמתו עובדות והנהגות שנערכו על ידי תלמידו ומשמשו בקודש הרב חיים יוסף זכאי ורעייתו אפרת זכאי, תושבי העיר [[ביתר עלית]].
* ספר '''תולדות חכמי ירושלים''' (חלק א בסידרה על 8 מחכמי ירושלים) ー הנהגות עובדות ושימוש חכמים, מאת הצעיר [[אברהם לייזר סופר]] תושב ירושלים תובב"א בהוצאת 'יריד הספרים ירושלים' "שכונת מאה שערים" מוקדש לו פרק נרחב בענף 'כתר יצחק' וגם ב'רזא דשבתי' ו'רזי דשמואל', הודפס בירושלים ב[[י"ב טבת]] [[תשס"ז]] ב-1 בינואר אור ל-2 בינואר 2007 למניינם, הודפס בשנית בשנת [[תש"ע]] שנת 2010 למניינם.
* ספר '''ובריתו להודיעם''' (בסופו הנהגות) ー מאת הרב משה כהן מירושלים, רב ומו"צ בישיבת נחלת יצחק, הודפס בירושלים.
* ספר '''הרב כדורי''' ー מאת רחל לאה סופר אשת הרב עזריה סופר תושבי [[צפת]] ומושב עלמה שבגליל העליון, נערך הוגה וסודר להדפסה ב[[צפת]] והודפס בירושלים [[טבת]] [[תשס"ז]]{{הערה|הוצאת הרב יששכר מאזוז ביחד עם ישיבת נחלת יצחק.}}.
* ספר '''דברי יצחק''' (שו"ת והנהגות) ー מאת הרב תומר בסיס, תושב ירושלים, הודפס בירושלים.
* ספר '''גדולה שימושה''' ー חלק נכבד מהספר הוא תולדות הרב כדורי וקשריו עם משמשו בקודש הרב מ. חסידים, 2023 תשפ"ד.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כדורי, יצחק}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבני ספרד]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פורת יוסף]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]]

חיים שלום דייטש

2026-03-22T13:32:18Z

46.31.101.80:

{{דמות
|שם=הרב חיים שלום דויטש
|תמונה=הרב חיים שלום דייטש.jpeg
|כינוי=הרב חיים שלום דייטש
|תיאור=
|תאריך לידה= תש"ה
|מקום לידה= ירושלים ארץ ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ירושלים ישראל
|תפקידים נוספים= ראש כולל
|רבותיו=ר' [[שלמה חיים קסלמן]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[חסידות חב"ד]]
}}

[[קובץ:ר' חיים שלום דייטש אצל הרבי בחלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב דייטש עובר ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי (תש"נ)]]
הרב '''חיים שלום דייטש''' (נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ה]], 10 באוקטובר 1944) הוא מחשובי [[משפיע]]י [[חב"ד]] מראשי [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה, משפיע ארגון [[מעייני ישראל]] ונו"נ בהלכה ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]]. דור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]], לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
נולד ב[[ירושלים]] ל[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אנשי מעמד", ולמרים בת הרב [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]] מצאצאי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] וחשובי חסידי חב"ד בירושלים.

בבחרותו החל את לימודיו בישיבת [[פוניבז']] שם נחשב לעילוי - עד שהיה לומד בחברותא עם ראשי הישיבה.

בשלב מסוים החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה נוסע ל[[כפר חב"ד]] להתוועדויות של הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[משפיע]] ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בהגיעו לגיל 'קיבוץ' בו לומדים בחורי הישיבה לעצמם, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ונעשה לתלמידו המובהק של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ואף זכה לקירובים רבים ממנו.

ב[[יחידות]] אליה נכנס אל הרבי בצעירותו כתב לרבי שבחב"ד שמים דגש גדול על [[קבלת עול]] - דבר אליו לא נמשך ומתחבר בטבעו, בתשובה ענה לו הרבי: '''"אסתכל באורייתא וברא עלמא", ללמוד בתורה את המעלה של קבלת עול, לחזור על הדברים בעל פה ולחשוב עליהם בזמנים הפנויים ובלכתך בדרך"''', לאחר מכן אמר הרבי במנגינה: '''"וועט זיין קבלת עול"'''.
[[קובץ:ר' חיים שלום דייטש אצל הרבי בכוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב דייטש עובר ב[[חלוקת כוס של ברכה]] אצל הרבי יחד עם בנו הרב שלמה]]
[[נישואין|התחתן]] עם אסתר לאה, בתו של הרב אשר זאב ורנר רב העיר [[טבריה]] ומחשובי רבני [[חסידות סלונים|סלונים]]. להם עשרה ילדים המשמשים כרבנים ו[[שלוחים]] בארץ ובעולם.
[[קובץ:אליעזר ליכטנשטיין.jpg|ממוזער|הרב חיים שלום דייטש יחד עם הרב [[אליעזר ליכטשטיין]] בן ראש ישיבת קמניץ כנסת בית יצחק הרב [[אשר ליכטנשטיין]] ונינו של ה[[ברוך דב ליבוביץ|ברכת שמואל]] ראש ישיבת כנסת בית יצחק (במרכז, שלישי משמאל) ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] המרכזית ב'כיכר השבת' בירושלים]]

===בתפקידי הוראה והשפעה===
[[קובץ:דו"ח כולל צ"צ.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|דו"ח שנתן הרב דייטש לרבי אודות הכולל, בצד הגליון הביע הרבי את רצונו שב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל האברכים המנוהל על ידי המזכירות]] ילמדו מכולל צמח צדק כיצד לפעול ולנהל את הכולל]]
לאחר חתונתו למד במשך תקופה של כחמש שנים בכולל של הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]]. שימש כ[[ר"מ]] בישיבה קטנה של [[חסידות קרלין]]. כמו כן, תקופה מסויימת כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים ב[[קריית גת]]. לאחר מכן הקים מכון [[סמיכה]] ללימודי הלכה בעיון. בנוסף כיהן כר"מ בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

בהוראת הרבי החל לכהן ב[[אלול]] [[תשל"ד]] כאחד מראשי [[כולל אברכים|כולל]] בבית הכנסת [[צמח צדק]] בעיר העתיקה, במסגרת תפקידו זכה להיכנס [[יחידות|ליחידויות]] רבות ולקבל הוראות מהרבי בקשר ללימודים בכולל.

במענה לעומס שחש משתי המשרות בו זמנית - ראשות [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וההוראה בישיבת קרלין, הורה לו הרבי '''"דער גאנצער עניין פונעם כולל איז קאכן זיך אין לערנן, אבער קארלין נישט אפ לאזן."'''

עוסק רבות בבירור הלכות, במהלך השנים הוציא לאור ריבוי קבצי הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וכן [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]] בה באים ליקוט ענייני הלכה מרבותינו נשיאנו ומגדולי ישראל הדנים בדבריהם.

הוא מתייחד ביכולת ניתוח ה[[נפש]] ורגשות האדם, ובמהלך ה[[התוועדות|התוועדוית]] עוסק רבות בנושא. במשך השנים סחף אחריו חסידים רבים שאינם משתייכים לחסידות חב"ד, שחלקם אף רואים בו כרבם המובהק. עוסק גם בקירוב נערים חרדים המתרחקים מאורח החיים שחונכו בו. נוהג לשבות ב[[חג השבועות]] ב[[מז'יבוז']] בקברו של הרב [[הבעל שם טוב]]. כמו כן נוסע מדי שנה ל[[האדיטש]], ל[[יארצייט]] של אדמו"ר הזקן{{הערה|ניתן לצפות ולשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו של הרב דייטש באתר '[[חסידות.נט]]'.}}.

משמש כמשפיע ראשי של ארגון המונה מאות משפחות [[מעייני ישראל]] לצד הרב [[שניאור זלמן גופין]].

מקורב מאוד אצל אדמו"רים וראשי ישיבות בציבור החרדי שמעריצים אותו כדוגמה לשילוב של התקשרות לרבי בד בבד עם היותו [[תלמיד חכם]] עצום.

== משפחתו ==
;בניו
* הרב [[אשר זאב דייטש]] - שליח ראשי ב[[פתח תקווה]].
* הרב [[שלמה דייטש]] - שליח ורב העיר סמרה, [[רוסיה]].
* הרב [[נפתלי דייטש]] - שליח הרבי הראשי בבוקרשט, [[רומניה]].
* הרב [[שניאור זלמן דייטש (פערם)]] - שליח הרבי בפערם, [[רוסיה]].
* הרב יעקב דייטש - משלוחי הרבי ב[[רמות (ירושלים)|רמות]], [[ירושלים]].
;חתניו:
* הרב דוד שכטר - ניו יורק.
* הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] - מלפנים משלוחי הרבי [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]]. כיהן כמנהל [[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]].
* הרב אברהם פינקוביץ - משלוחי הרבי ל[[אשקלון]].
* הרב אוריאל לפידות - משלוחי הרבי ל[[ארגנטינה]].
* הרב מנחם מענדל יחיאל אייזנמן - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]] ומשלוחי הרבי ב[[פנסילבניה]].

;אחיו:
* הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] מקים קריית רבינו הגדול בהאדיטש ומגדולי עסקני חב"ד נהרג בידי בני עוולה.
* הרב [[משה דייטש]] מנהל ארגון החסד בעזרה לאברכים ונצרכים [[חסדי יוסף]] בירושלים.
* הרב [[שלמה יהודה דייטש]] מקים ומייסד ארגון החסד בעזרה לאברכים ונצרכים חסדי יוסף בירושלים - נפטר י"ט ניסן תשנ"ה בן ל"ו שנים.
* הרב שניאור זלמן דייטש - ראש כולל לאברכים - "אנשי מעמד", נפטר בכ"ח בטבת תשפ"ג.
* מרת שרה בקר - נפטרה ד' מנחם אב תשס"ח.
* הרב מתתיהו דייטש - נפטר י"ד אדר תשס"ד.

==ספריו==
*'''התוועדות''' עם הרב חיים שלום דייטש, [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשפ"א]], חלק ב - [[תשפ"ג]].

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://chabadlive.org/category/חיים-שלום-דייטש תגית: המשפיע הרב חיים שלום דייטש]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
;כתביו:
* מכתבי הרב חיים שלום דייטש מתשרי בבית חיינו, [https://chabad.info/magazine/1142006/ '''זמן שמחתנו''' מוסף חג הסוכות תשפ"ה, יצא לאור על ידי את"ה ובית משיח, מצורף לגיליון 1431]
;ראיונות:
*יוסף מאיר הס, '''[https://drive.google.com/file/d/1ER97NY1Gd_niwWSL209uJc5cCECdX4O8/view?usp=sharing עבד נאמן קראת לו]''' מוסף רעיא מהימנא של עיתון המודיע, גליון זיכרון מיוחד ג' תמוז תשפ"ד, עמוד ג'
*עיתון משפחה, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_משפחה_על_העילוי_מפוניבז_והמשפיע_מליובאוויטש__מיוחד_73761.html 'העילוי מפוניבז' והמשפיע מליובאוויטש], אתר COL
*{{קישור חבד און ליין|97540|יגיעה והעמקה • ראש הכולל שמקים דור של מעיינים בהלכה||ב' סיון תשע"ו}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/09/66.-Ki-Seitzei-5776-Hebrew-Version.pdf לחיות את לימוד התורה]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

;שיעורים:
*[http://www.chasidut.net אתר השיעורים של הרב דייטש] - [[חסידות.נט]]
*'''[https://anash.org/reb-chaim-sholom-speaks-about-chinuch-that-lasts/ שיעור של הרב דייטש בנושא חינוך]''' (אידיש) {{צליל}} {{אנש|}}
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=361 כתבת וידאו מהתוועדות בפורים] עם הרב דייטש והרב [[זלמן נוטיק]] {{חב"ד אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65208 איזה רמה של משיכת הלב צריך בשידוך?]{{וידאו}} {{חב"ד אינפו|}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf 'עבודה' של תמים]''' התוועדות עם הרב דייטש, [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20של%20לוי%20יצחק%20ורחל%20לאה.pdf מכתבים מבית חיינו]''', מכתבים ששיגר למשפחתו מביקוריו אצל הרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{PDF}}
*'''[https://chabadlive.org/t91e לצפייה בלעדית: המשא המאלף המלא על 'עבודת התפילה' עם הרב חיים שלום דייטש]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דייטש, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת דייטש]]

חיים שלום דייטש

2026-03-22T13:31:29Z

46.31.101.80: /* תולדות חיים */הוספת פרטים חשובים

{{דמות
|שם=הרב חיים שלום דויטש
|תמונה=הרב חיים שלום דייטש.jpeg
|כינוי=הרב חיים שלום דייטש
|תיאור=
|תאריך לידה= תש"ה
|מקום לידה= ירושלים ארץ ישראל
|תאריך פטירה=
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=ירושלים ישראל
|תפקידים נוספים= ראש כולל
|רבותיו=ר' [[שלמה חיים קסלמן]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות= [[חסידות חב"ד]]
}}

[[קובץ:ר' חיים שלום דייטש אצל הרבי בחלוקת דולרים.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב דייטש עובר ב[[חלוקת דולרים]] אצל הרבי (תש"נ)]]
הרב '''חיים שלום דייטש''' (נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ה]], 10 באוקטובר 1944) הוא מחשובי [[משפיע]]י [[חב"ד]] מראשי [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] בעיר העתיקה, משפיע ארגון [[מעייני ישראל]] ונו"נ בהלכה ב[[ישיבה גדולה תורת אמת]]. דור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]].

==תולדות חיים==
[[קובץ:מרדכי אליהו מסמיך בחורים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבוצת בחורים חב"דיים [[סמיכה לרבנות|מוסמכים לרבנות]] אצל [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]], לימין הרב אליהו יושב הרב [[חיים שלום דייטש]] ([[אדר א']] [[תשס"ח]])]]
נולד ב[[ירושלים]] ל[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אנשי מעמד", ולמרים בת הרב [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]] מצאצאי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] וחשובי חסידי חב"ד בירושלים.

בבחרותו החל את לימודיו בישיבת [[פוניבז']] שם נחשב לעילוי - עד שהיה לומד בחברותא עם ראשי הישיבה.

בשלב מסוים החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה נוסע ל[[כפר חב"ד]] להתוועדויות של הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[משפיע]] ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בהגיעו לגיל 'קיבוץ' בו לומדים בחורי הישיבה לעצמם, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ונעשה לתלמידו המובהק של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ואף זכה לקירובים רבים ממנו.

ב[[יחידות]] אליה נכנס אל הרבי בצעירותו כתב לרבי שבחב"ד שמים דגש גדול על [[קבלת עול]] - דבר אליו לא נמשך ומתחבר בטבעו, בתשובה ענה לו הרבי: '''"אסתכל באורייתא וברא עלמא", ללמוד בתורה את המעלה של קבלת עול, לחזור על הדברים בעל פה ולחשוב עליהם בזמנים הפנויים ובלכתך בדרך"''', לאחר מכן אמר הרבי במנגינה: '''"וועט זיין קבלת עול"'''.
[[קובץ:ר' חיים שלום דייטש אצל הרבי בכוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב דייטש עובר ב[[חלוקת כוס של ברכה]] אצל הרבי יחד עם בנו הרב שלמה]]
[[נישואין|התחתן]] עם אסתר לאה, בתו של הרב אשר זאב ורנר רב העיר [[טבריה]] ומחשובי רבני [[חסידות סלונים|סלונים]]. להם עשרה ילדים המשמשים כרבנים ו[[שלוחים]] בארץ ובעולם.
[[קובץ:אליעזר ליכטנשטיין.jpg|ממוזער|הרב חיים שלום דייטש יחד עם הרב [[אליעזר ליכטשטיין]] בן ראש ישיבת קמניץ כנסת בית יצחק הרב [[אשר ליכטנשטיין]] ונינו של ה[[ברוך דב ליבוביץ|ברכת שמואל]] ראש ישיבת כנסת בית יצחק (במרכז, שני מימין) ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] המרכזית ב'כיכר השבת' בירושלים]]

===בתפקידי הוראה והשפעה===
[[קובץ:דו"ח כולל צ"צ.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|דו"ח שנתן הרב דייטש לרבי אודות הכולל, בצד הגליון הביע הרבי את רצונו שב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל האברכים המנוהל על ידי המזכירות]] ילמדו מכולל צמח צדק כיצד לפעול ולנהל את הכולל]]
לאחר חתונתו למד במשך תקופה של כחמש שנים בכולל של הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]]. שימש כ[[ר"מ]] בישיבה קטנה של [[חסידות קרלין]]. כמו כן, תקופה מסויימת כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים ב[[קריית גת]]. לאחר מכן הקים מכון [[סמיכה]] ללימודי הלכה בעיון. בנוסף כיהן כר"מ בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

בהוראת הרבי החל לכהן ב[[אלול]] [[תשל"ד]] כאחד מראשי [[כולל אברכים|כולל]] בבית הכנסת [[צמח צדק]] בעיר העתיקה, במסגרת תפקידו זכה להיכנס [[יחידות|ליחידויות]] רבות ולקבל הוראות מהרבי בקשר ללימודים בכולל.

במענה לעומס שחש משתי המשרות בו זמנית - ראשות [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וההוראה בישיבת קרלין, הורה לו הרבי '''"דער גאנצער עניין פונעם כולל איז קאכן זיך אין לערנן, אבער קארלין נישט אפ לאזן."'''

עוסק רבות בבירור הלכות, במהלך השנים הוציא לאור ריבוי קבצי הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וכן [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]] בה באים ליקוט ענייני הלכה מרבותינו נשיאנו ומגדולי ישראל הדנים בדבריהם.

הוא מתייחד ביכולת ניתוח ה[[נפש]] ורגשות האדם, ובמהלך ה[[התוועדות|התוועדוית]] עוסק רבות בנושא. במשך השנים סחף אחריו חסידים רבים שאינם משתייכים לחסידות חב"ד, שחלקם אף רואים בו כרבם המובהק. עוסק גם בקירוב נערים חרדים המתרחקים מאורח החיים שחונכו בו. נוהג לשבות ב[[חג השבועות]] ב[[מז'יבוז']] בקברו של הרב [[הבעל שם טוב]]. כמו כן נוסע מדי שנה ל[[האדיטש]], ל[[יארצייט]] של אדמו"ר הזקן{{הערה|ניתן לצפות ולשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו של הרב דייטש באתר '[[חסידות.נט]]'.}}.

משמש כמשפיע ראשי של ארגון המונה מאות משפחות [[מעייני ישראל]] לצד הרב [[שניאור זלמן גופין]].

מקורב מאוד אצל אדמו"רים וראשי ישיבות בציבור החרדי שמעריצים אותו כדוגמה לשילוב של התקשרות לרבי בד בבד עם היותו [[תלמיד חכם]] עצום.

== משפחתו ==
;בניו
* הרב [[אשר זאב דייטש]] - שליח ראשי ב[[פתח תקווה]].
* הרב [[שלמה דייטש]] - שליח ורב העיר סמרה, [[רוסיה]].
* הרב [[נפתלי דייטש]] - שליח הרבי הראשי בבוקרשט, [[רומניה]].
* הרב [[שניאור זלמן דייטש (פערם)]] - שליח הרבי בפערם, [[רוסיה]].
* הרב יעקב דייטש - משלוחי הרבי ב[[רמות (ירושלים)|רמות]], [[ירושלים]].
;חתניו:
* הרב דוד שכטר - ניו יורק.
* הרב [[שלום מתתיהו לפידות]] - מלפנים משלוחי הרבי [[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]]. כיהן כמנהל [[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים]].
* הרב אברהם פינקוביץ - משלוחי הרבי ל[[אשקלון]].
* הרב אוריאל לפידות - משלוחי הרבי ל[[ארגנטינה]].
* הרב מנחם מענדל יחיאל אייזנמן - ראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקונוס]] ומשלוחי הרבי ב[[פנסילבניה]].

;אחיו:
* הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] מקים קריית רבינו הגדול בהאדיטש ומגדולי עסקני חב"ד נהרג בידי בני עוולה.
* הרב [[משה דייטש]] מנהל ארגון החסד בעזרה לאברכים ונצרכים [[חסדי יוסף]] בירושלים.
* הרב [[שלמה יהודה דייטש]] מקים ומייסד ארגון החסד בעזרה לאברכים ונצרכים חסדי יוסף בירושלים - נפטר י"ט ניסן תשנ"ה בן ל"ו שנים.
* הרב שניאור זלמן דייטש - ראש כולל לאברכים - "אנשי מעמד", נפטר בכ"ח בטבת תשפ"ג.
* מרת שרה בקר - נפטרה ד' מנחם אב תשס"ח.
* הרב מתתיהו דייטש - נפטר י"ד אדר תשס"ד.

==ספריו==
*'''התוועדות''' עם הרב חיים שלום דייטש, [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשפ"א]], חלק ב - [[תשפ"ג]].

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://chabadlive.org/category/חיים-שלום-דייטש תגית: המשפיע הרב חיים שלום דייטש]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}}
;כתביו:
* מכתבי הרב חיים שלום דייטש מתשרי בבית חיינו, [https://chabad.info/magazine/1142006/ '''זמן שמחתנו''' מוסף חג הסוכות תשפ"ה, יצא לאור על ידי את"ה ובית משיח, מצורף לגיליון 1431]
;ראיונות:
*יוסף מאיר הס, '''[https://drive.google.com/file/d/1ER97NY1Gd_niwWSL209uJc5cCECdX4O8/view?usp=sharing עבד נאמן קראת לו]''' מוסף רעיא מהימנא של עיתון המודיע, גליון זיכרון מיוחד ג' תמוז תשפ"ד, עמוד ג'
*עיתון משפחה, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_משפחה_על_העילוי_מפוניבז_והמשפיע_מליובאוויטש__מיוחד_73761.html 'העילוי מפוניבז' והמשפיע מליובאוויטש], אתר COL
*{{קישור חבד און ליין|97540|יגיעה והעמקה • ראש הכולל שמקים דור של מעיינים בהלכה||ב' סיון תשע"ו}}
*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2016/09/66.-Ki-Seitzei-5776-Hebrew-Version.pdf לחיות את לימוד התורה]''' {{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]]

;שיעורים:
*[http://www.chasidut.net אתר השיעורים של הרב דייטש] - [[חסידות.נט]]
*'''[https://anash.org/reb-chaim-sholom-speaks-about-chinuch-that-lasts/ שיעור של הרב דייטש בנושא חינוך]''' (אידיש) {{צליל}} {{אנש|}}
*[http://www.chabad.info/php/videonewp.php?lang=he&vid=361 כתבת וידאו מהתוועדות בפורים] עם הרב דייטש והרב [[זלמן נוטיק]] {{חב"ד אינפו|}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65208 איזה רמה של משיכת הלב צריך בשידוך?]{{וידאו}} {{חב"ד אינפו|}}
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-דרך-תמים-ד.pdf 'עבודה' של תמים]''' התוועדות עם הרב דייטש, [[דרך תמים (גליון)|דרך תמים]] שבט תשע"ז
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20של%20לוי%20יצחק%20ורחל%20לאה.pdf מכתבים מבית חיינו]''', מכתבים ששיגר למשפחתו מביקוריו אצל הרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו {{PDF}}
*'''[https://chabadlive.org/t91e לצפייה בלעדית: המשא המאלף המלא על 'עבודת התפילה' עם הרב חיים שלום דייטש]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דייטש, חיים שלום}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תורת אמת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:משפחת דייטש]]

סעודת הודאה

2026-03-22T13:21:59Z

46.31.101.80:

{{עריכה|נושא=יהדות|כל הערך=כן|יש לתקן לסגנון אנציקלופדי}}
'''מנהג סעודת הודאה להשם''' (או '''מנהג סעודת הודיה''') הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או מחולי מסוכן או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה להשם יתברך''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב להשם יתברך''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.
סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.
לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.
המנהג ב[[מוצאי יום כיפור]] בפרט ב[[יהדות ג'רבא]] שהיה מחוז המלא ועיר מליאה בכהנים לעשות סעודה גדולה הנקראת [[יום שמחת כהן]] או [[יום שמחת כהנים]]{{הערה|ב[[מסכת יומא]] ב[[משנה]], תיארו [[חז"ל]] את מנהג [[כהן גדול|הכהן הגדול]] בתום [[עבודת יום הכיפורים]]: {{ציטוטון|ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש|{{ויקיטקסט|משנה יומא ז ד|פרק ז', משנה ד'}}}} [[יום שמחת כהן]] שנחגג בקרב עדות ישראל מבוסס על פרשנות המקבלת את התיאור "[[יום טוב]]" כפשוטו – יום שלם שנוהגים בו כעין חג.}} לעשות סעודת הודיה על סיום הצום ועל מחילת העונות ואסמכתא לכך ממנהגי הכהן הגדול שהיה עושה במוצאי כיפור סעודה ויום טוב לחביריו בצאתו בשלום מן הקודש והמקדש כמובא ב[[מסכת יומא]].

==במשנת ותורת [[חסידות חב"ד]]==
{{להשלים|נושא=יהדות}}במשנת ותורת חב"ד נפוץ מאוד מנהג סעודת הודיה על נס פרטי שנעשה לחסידים וכן נסים שנעשו לאדמו"רי חב"ד{{הערה|כמו [[נס ההצלה]] של [[הריי"צ|הרבי הריי"צ]] וכמו [[י"ט בכסלו]]}}.

==מהות הסעודה==
עיקר הסעודה זה לא האוכל, אלא השירים והתשבחות להקב”ה על הטובות שעושה עמנו תמיד. ולכן נוהגים לומר פסוקי הודיה, כנשמת כל חי, מזמור לתודה וכמובן דברי תורה.

==המקור להודאה להשם==
ההודאה להשם היא מידה טובה ויקרה ומקורה '''כי כל המצוות וההלכות הרבות ביהדות טעמם כדי להכיר טובה ולהודות לבורא''' כפי שכותב [[הרמב"ן]] בפירושו לתורה (שמות יג, טז); "ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - שכולן חמודות וחביבות מאוד ש'''בכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו''' וכוונת כל המצות ש'''נאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו''' והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים '''מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו''' וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו '''ויודו לאל שבראם''' והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו".

==במשנת רבותינו נשיאנו==
כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנוסח בברכת 'ארבעה '''חייבים''' להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"א סעיף ח].}}.

כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ"ג]. לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש"ב (חוברת לא עמוד 13.}} לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}. המקורות לכך; ראה, נדה דף אל, א, טוש"ע ונ"כ או"ח סימן רי"ט ס"ט, לוח ברכה"נ פי"ב הי"ג, סדר ברכה"נ פי"ג ס"ז, וראה שו"ת אדה"ז סו"ס כח{{הערה|"דמקרי נס בלשון בני אדם"}}, פסק"ת סרי"ח ס"י אופן ו. שו"ע או"ח{{הערה|סימן ריט במג"א סעיף קטן א}} וראה שערי תשובה שם, קצות השלחן{{הערה|סימן סה סעיף ב}}.

== הערות שוליים ==