https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=5.29.9.95חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-21T20:25:15Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=826092יחזקאל אברמסקי2026-02-16T19:01:29Z<p>5.29.9.95: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחזקאל אברמסקי.jpg|שמאל|ממוזער|ר' יחזקאל אברמסקי]]<br />
ר' '''יחזקאל אברמסקי''' ([[ו' באדר א']] [[תרמ"ו]] - [[כ"ד באלול]] [[תשל"ו]]), (ידוע על שם ספרו '''חזון יחזקאל''' על התוספתא) מגדולי התורה, ר"מ בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]], נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, וממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכפר דשקאווצי ב[[מחוז הורדנה|פלך גרודנא]] ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.<br />
<br />
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערה|וגם כאשר ברח הגר"ח ב[[מלחמת העולם הראשונה]] מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר [[סמיליאן]], ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]]. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]].<br />
<br />
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]].<br />
<br />
ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקווה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה.<br />
<br />
ב[[כסלו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערה|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערה|ר' משה ור' יעקב דוד.}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון.<br />
<br />
ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.<br />
<br />
ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקריית גת.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] בן תשעים שנה, ונטמן ב[[הר המנוחות]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. לפועל, הרב אברמסקי לא התקבל לראשות הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט במכתבו של הרב אברמסקי שנדפס בתחילת ספר "בירורי הלכות" (קה"ת, תשע"ב) להגרא"א פלוטקין, עמ' VII. ישנה גירסא אחרת לפיה השיעור הצליח מאוד ובחורים ישבו להתפלפל עמו הרבה זמן ומפאת זה איחרו לסדר חסידות, וע"כ לא קיבלוהו כי סברו שירים את קרן הנגלה בישיבה אך זה יגרום לחלישות בלימוד החסידות. כמו כן, ישנה גירסא כי במהלך השיעור אמר "בואו נשבור את הרמב"ם", ומפאת התבטאות זו - שאדמו"ר הרש"ב כלל לא אהב - לא התקבל לשמש כר"י בליובאוויטש.}}. מפאת כבודו, לאחר מכן השתדל כ"ק אדמו"ר הרש"ב עבורו והרב אברמסקי מונה כאמור לאב"ד סמאליאן.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים ל[[רוסיה]] להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערה|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}.<br />
<br />
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן{{הערה|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראו בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}}<br />
<br />
כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]].<br />
<br />
==בלונדון==<br />
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{הערה|אגרת ד'רטו.}} כותב אליו הרבי הריי"צ: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' [=שגם הם יוכלו לצאת את [[רוסיה]] בעקבותיו]. השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבֹא אליהם צלחה"}}. <br />
<br />
בהמשך כותב הרבי הריי"צ הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה.<br />
<br />
שוב כותב אליו הרבי הריי"צ כמה שבועות אחרי זה{{הערה|באגרת ד'רכד.}}: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם".<br />
הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי הריי"צ לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה הדוק ועקבי{{הערה|ראה אגרת א'שצו מז' [[ניסן]] תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות".}}. דוגמה לענינים הנדונים במכתבים: וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א, אגרת א'תקה). יום [[תענית ציבור]] עולמי, ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א [[אלול]] תש"א, אגרת א'תקכ). <br />
<br />
ב[[תש"ב]] פעל יחד עם הרבי הריי"צ לסייע ליהדות [[רוסיה]] עבור [[קמחא דפסחא]]{{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, י"ב אדר תש"ב אגרת א'תשכב, ובמכתבים רבים.}}.<br />
<br />
ביום [[ג' אייר]] [[תש"ז]] (אגרת ג'כט) כתב אליו הרבי הריי"צ:<br />
"כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של [[הרש"ג]] באירופה. בט"ו מ"ח [[תש"ח]] (אגרת ג'קכז) כותב הרבי הריי"צ אל הרב בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בוודאי ביקר... את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי".<br />
<br />
ב[[ערב ראש השנה]] [[תש"ט]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב [[בן ציון שם טוב]] "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". <br />
<br />
באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת [[תש"י]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות.<br />
<br />
בנו של הרב אברמסקי סיפר: כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב בן ציון שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו מ[[מוסקבה]] ללונדון בשנת [[תש"ח]], עזר להם אבי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעיתים קרובות{{הערה|מפי בנו.}}.<br />
<br />
==נלחם עבור תקנות הרבי==<br />
הידידות שהייתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד [[מבצע תפילין]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום ביחד עם [[שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אויערבך]] ו[[יוסף שלום אליישיב|הגרי"ש אלישיב]] ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה"א הידיעה בענינים אלו".<br />
<br />
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארצות הברית]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום.{{הערה|הדברים פורסמו אז ב"הצופה" על ידי הסופר החרדי הנודע ד"ר [[הלל זיידמן]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] רבה של ירושלים, יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים ביניהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, גם הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]] ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, הגאון רבי [[אברהם צבי כהן]] ראש הכולל בכפר חב"ד, והרב [[שלום דובער וולפא]]. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערה|מפי רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]].}}<br />
<br />
הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. <br />
<br />
{{ציטוטון|כשאמרתי [[מודה אני]] בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי ה[[נשמה]]? הרי אין לי לא [[גשמיות]] ולא [[רוחניות]]? אינני יכול לא [[תורה|ללמוד]] ולא [[תפילה|להתפלל]], ואם כן על מה היא ה[[הודאה]]? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך}}.<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו, הקשיב בתשומת לב מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 30.<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 31 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אברמבסקי יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]<br />
[[en:Yechezkel Abramsky]]</div>5.29.9.95https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=826091יחזקאל אברמסקי2026-02-16T18:58:38Z<p>5.29.9.95: פרטים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחזקאל אברמסקי.jpg|שמאל|ממוזער|ר' יחזקאל אברמסקי]]<br />
ר' '''יחזקאל אברמסקי''' ([[ו' באדר א']] [[תרמ"ו]] - [[כ"ד באלול]] [[תשל"ו]]), (ידוע על שם ספרו '''חזון יחזקאל''' על התוספתא) מגדולי התורה, ר"מ בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]], נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, וממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכפר דשקאווצי ב[[מחוז הורדנה|פלך גרודנא]] ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.<br />
<br />
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערה|וגם כאשר ברח הגר"ח ב[[מלחמת העולם הראשונה]] מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר [[סמיליאן]], ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]]. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]].<br />
<br />
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]].<br />
<br />
ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקווה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה.<br />
<br />
ב[[כסלו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערה|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערה|ר' משה ור' יעקב דוד.}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון.<br />
<br />
ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.<br />
<br />
ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקריית גת.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] בן תשעים שנה, ונטמן ב[[הר המנוחות]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. לפועל, הרב אברמסקי לא התקבל לראשות הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט במכתבו של הרב אברמסקי שנדפס בתחילת ספר "בירורי הלכות" (קה"ת, תשע"ב) להגרא"א פלוטקין, עמ' VII. ישנה גירסא אחרת לפיה השיעור הצליח מאוד ובחורים ישבו להתפלפל עמו הרבה זמן ומפאת זה איחרו לסדר חסידות, וע"כ לא קיבלוהו כי סברו שירים את קרן הנגלה בישיבה אך זה יגרום לחלישות בלימוד החסידות. כמו כן, ישנה גירסא כי במהלך השיעור אמר "בואו נשבור את הרמב"ם", ומפאת התבטאות זו - שאדמו"ר הרש"ב כלל לא אהב - לא התקבל לשמש כר"י בליובאוויטש.}}. מפאת כבודו, לאחר מכן השתדל כ"ק אדמו"ר הרש"ב עבורו והרב אברמסקי מונה כאמור לאב"ד סמאליאן.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים ל[[רוסיה]] להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערה|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}.<br />
<br />
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן{{הערה|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראו בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}}<br />
<br />
כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]].<br />
<br />
==בלונדון==<br />
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{הערה|אגרת ד'רטו.}} כותב אליו הרבי הריי"צ: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' [=שגם הם יוכלו לצאת את [[רוסיה]] בעקבותיו]. השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבֹא אליהם צלחה"}}. <br />
<br />
בהמשך כותב הרבי הריי"צ הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה.<br />
<br />
שוב כותב אליו הרבי הריי"צ כמה שבועות אחרי זה{{הערה|באגרת ד'רכד.}}: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם".<br />
הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי הריי"צ לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה הדוק ועקבי{{הערה|ראה אגרת א'שצו מז' [[ניסן]] תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות".}}. דוגמה לענינים הנדונים במכתבים: וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א, אגרת א'תקה). יום [[תענית ציבור]] עולמי, ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א [[אלול]] תש"א, אגרת א'תקכ). <br />
<br />
ב[[תש"ב]] פעל יחד עם הרבי הריי"צ לסייע ליהדות [[רוסיה]] עבור [[קמחא דפסחא]]{{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, י"ב אדר תש"ב אגרת א'תשכב, ובמכתבים רבים.}}.<br />
<br />
ביום [[ג' אייר]] [[תש"ז]] (אגרת ג'כט) כתב אליו הרבי הריי"צ:<br />
"כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של [[הרש"ג]] באירופה. בט"ו מ"ח [[תש"ח]] (אגרת ג'קכז) כותב הרבי הריי"צ אל הרב בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בוודאי ביקר... את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי".<br />
<br />
ב[[ערב ראש השנה]] [[תש"ט]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב [[בן ציון שם טוב]] "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". <br />
<br />
באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת [[תש"י]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות.<br />
<br />
בנו של הרב אברמסקי סיפר: כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב בן ציון שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו מ[[מוסקבה]] ללונדון בשנת [[תש"ח]], עזר להם אבי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעיתים קרובות{{הערה|מפי בנו.}}.<br />
<br />
==נלחם עבור תקנות הרבי==<br />
הידידות שהייתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד [[מבצע תפילין]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום ביחד עם [[שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אויערבך]] ו[[יוסף שלום אליישיב|הגרי"ש אלישיב]] ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה"א הידיעה בענינים אלו".<br />
<br />
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארצות הברית]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום.{{הערה|הדברים פורסמו אז ב"הצופה" על ידי הסופר החרדי הנודע ד"ר [[הלל זיידמן]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] רבה של ירושלים, יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים ביניהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, גם הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]] ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, הגאון רבי [[אברהם צבי כהן]] ראש הכולל בכפר חב"ד, והרב [[שלום דובער וולפא]]. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערה|מפי רבי [[שמואל אליעזר היילפרין]].}}<br />
<br />
הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. <br />
<br />
{{ציטוטון|כשאמרתי [[מודה אני]] בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי ה[[נשמה]]? הרי אין לי לא [[גשמיות]] ולא [[רוחניות]]? אינני יכול לא [[תורה|ללמוד]] ולא [[תפילה|להתפלל]], ואם כן על מה היא ה[[הודאה]]? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך}}.<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו, הקשיב בתשומת לב מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 30.<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 31 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אברמבסקי יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]<br />
[[en:Yechezkel Abramsky]]</div>5.29.9.95https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=826089יחזקאל אברמסקי2026-02-16T18:56:20Z<p>5.29.9.95: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:יחזקאל אברמסקי.jpg|שמאל|ממוזער|ר' יחזקאל אברמסקי]]<br />
ר' '''יחזקאל אברמסקי''' ([[ו' באדר א']] [[תרמ"ו]] - [[כ"ד באלול]] [[תשל"ו]]), (ידוע על שם ספרו '''חזון יחזקאל''' על התוספתא) מגדולי התורה, ר"מ בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]], נשיא ועד הישיבות ומראשי החינוך העצמאי, וממנהיגיה החשובים ביותר של היהדות התורנית ב[[ארץ ישראל]].<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בכפר דשקאווצי ב[[מחוז הורדנה|פלך גרודנא]] ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז.<br />
<br />
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערה|וגם כאשר ברח הגר"ח ב[[מלחמת העולם הראשונה]] מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר [[סמיליאן]], ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]]. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]].<br />
<br />
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]].<br />
<br />
ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקווה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה.<br />
<br />
ב[[כסלו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערה|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערה|ר' משה ור' יעקב דוד.}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון.<br />
<br />
ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב.<br />
<br />
ב[[תשי"א]] עלה ל[[ירושלים]] והמשיך בכתיבת והדפסת ספרו חזון יחזקאל שזכה להדפיס ממנו כ"ד כרכים על התוספתא והש"ס{{הערה|וע"ש זה נקרא המושב החרדי בדרום הארץ בסמוך לקריית גת.}}.<br />
<br />
נפטר ב[[ירושלים]] ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ו]] בן תשעים שנה, ונטמן ב[[הר המנוחות]].<br />
<br />
==קשריו עם חב"ד==<br />
עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. לפועל, הרב אברמסקי לא התקבל לראשות הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט במכתבו של הרב אברמסקי שנדפס בתחילת ספר "בירורי הלכות" (קה"ת, תשע"ב) להגרא"א פלוטקין, עמ' VII. ישנה גירסא אחרת לפיה השיעור הצליח מאוד ובחורים ישבו להתפלפל עמו הרבה זמן ומפאת זה איחרו לסדר חסידות, וע"כ לא קיבלוהו כי סברו שירים את קרן הנגלה בישיבה אך זה יגרום לחלישות בלימוד החסידות. כמו כן, ישנה גירסא כי במהלך השיעור אמר "בואו נשבור את הרמב"ם", ומפאת התבטאות זו - שאדמו"ר הרש"ב כלל לא אהב - לא התקבל לשמש כר"י בליובאוויטש.}}. מפאת כבודו, לאחר מכן השתדל כ"ק אדמו"ר הרש"ב עבורו והרב אברמסקי מונה כאמור לאב"ד סמאליאן.<br />
<br />
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים ל[[רוסיה]] להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערה|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}.<br />
<br />
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן{{הערה|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראו בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}}<br />
<br />
כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]].<br />
<br />
==בלונדון==<br />
בתקופה הראשונה לשהותו בלונדון ב[[כ"א באדר]] שני [[תרצ"ב]]{{הערה|אגרת ד'רטו.}} כותב אליו הרבי הריי"צ: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מכתב כת"ר מה' פקודי קיבלתי.. ושמחתי לשמוע מבריאותו הטובה, ואשר ת"ל השיג הרשיון לבני ביתו שי' [=שגם הם יוכלו לצאת את [[רוסיה]] בעקבותיו]. השי"ת יצליח דרכם שיהיה הכל כשורה, וישמור השי"ת את בניהם הנכבדים מר משה ויעקב דוד שי' הנשארים לפי שעה במקומם, ויעזור השי"ת אשר ישיגו בקרוב הרשיון לבֹא אליהם צלחה"}}. <br />
<br />
בהמשך כותב הרבי הריי"צ הוראות מפורטות אודות משלוח מאות חבילות קמחא דפסחא לרוסיה.<br />
<br />
שוב כותב אליו הרבי הריי"צ כמה שבועות אחרי זה{{הערה|באגרת ד'רכד.}}: "מכתבו מג' שמיני קבלתי. שמח מאד שהרבנית ושני בניו שי' כבר בחו"ל, והשי"ת יעזור בקרוב לשמח לבבם שבניהם שי' שנשארו שם, בקרוב יוכלו לבא אליהם".<br />
הרב אברמסקי מוזכר במכתבי הרבי הריי"צ לגבי מספר רב של נושאים. הקשר ביניהם היה הדוק ועקבי{{הערה|ראה אגרת א'שצו מז' [[ניסן]] תש"א: "מידידי הרה"ג הר"י שליט"א אבראמסקי נתקבלו כמה טלגרמות".}}. דוגמה לענינים הנדונים במכתבים: וועד עולמי של רבנים לעזרת יהדות רוסיה. מינוי הרב אברמסקי לאחד מחברי הוועד (כ"ז מנ"א תש"א, אגרת א'תקה). יום [[תענית ציבור]] עולמי, ביוזמת הרבי ובחתימת הרב אברמסקי (י"א [[אלול]] תש"א, אגרת א'תקכ). <br />
<br />
ב[[תש"ב]] פעל יחד עם הרבי הריי"צ לסייע ליהדות [[רוסיה]] עבור [[קמחא דפסחא]]{{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, י"ב אדר תש"ב אגרת א'תשכב, ובמכתבים רבים.}}.<br />
<br />
ביום [[ג' אייר]] [[תש"ז]] (אגרת ג'כט) כתב אליו הרבי הריי"צ:<br />
"כבוד ידידי הרב הגאון הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב, בעל מדות תרומיות אי"א מוהר"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי", המכתב הוא בענין ביקורו של [[הרש"ג]] באירופה. בט"ו מ"ח [[תש"ח]] (אגרת ג'קכז) כותב הרבי הריי"צ אל הרב בן ציון שם טוב השוהה בלונדון: "בוודאי ביקר... את הרב הגאון הנודע מוה"ר יחזקאל שליט"א אבראמסקי, יפרוס בשלומו ויגיד לו ברכתי".<br />
<br />
ב[[ערב ראש השנה]] [[תש"ט]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב אברמסקי כי התענג לשמוע מהרב [[בן ציון שם טוב]] "על אודות עבודתו המסורה של כת"ר שליט"א לזכות הרבים בכלל, בהרבצת תורה ברבים בפרט, ובקירוב אנ"ש והתמימים הפליטים יחיו, והעזרה שמושיט להם בהסתדרות במדינתו". <br />
<br />
באגרת ג'תרפח מכ"ט טבת [[תש"י]] כותב הרבי הריי"צ אל הרב שם טוב שיזמין את הרב אברמסקי לקחת חלק בועדה שמקים בלונדון לחיזוק היהדות.<br />
<br />
בנו של הרב אברמסקי סיפר: כשחסידי חב"ד, ובראשם הרב בן ציון שם טוב (שהכרתיו די טוב) הגיעו מ[[מוסקבה]] ללונדון בשנת [[תש"ח]], עזר להם אבי, והרב שם טוב היה מבאי ביתו של אבי ומבקר אצלו לעיתים קרובות{{הערה|מפי בנו.}}.<br />
<br />
==נלחם עבור תקנות הרבי==<br />
הידידות שהייתה בדורו של הרבי הריי"צ, נמשכה גם עם הרבי. הגאון העריך מאד את פעולותיו של הרבי לקירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הוא אחד מחשובי הרבנים שחתימתם מופיעה על הכרוז של גדולי ישראל לעידוד [[מבצע תפילין]].<br />
<br />
ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ב]] בא על החתום ביחד עם [[שלמה זלמן אוירבך|הגרש"ז אויערבך]] ו[[יוסף שלום אליישיב|הגרי"ש אלישיב]] ועוד, על הכרוז לתיקון חוק [[מיהו יהודי]].<br />
<br />
כאשר שימש ד"ר יצחק רפאל כשר הדתות, היה לו רעיון לפתרון בעיית מיהו יהודי. לשם כך ביקר את הרב אברמסקי והציע לפניו את הפתרון. השיב לו הרב כי "בענינים אלו יש לשאול את פיו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהוא הוא הלוחם נגד ההתבוללות, והוא המומחה בה"א הידיעה בענינים אלו".<br />
<br />
לאחר כמה ימים ביקר אצלו הגאון רבי [[יצחק הוטנר]]. היה זה לפני נסיעתו של הרב הוטנר ל[[ארצות הברית]]. ביקש ממנו הגר"י אברמסקי, כי בנסיעתו יבקר אצל הרבי וישאל אותו בדבר ההצעה. הרב הוטנר התייעץ עם הרבי ושיגר מברק להרב אברמסקי כי ההצעה לא באה בחשבון, והענין ירד מסדר היום.{{הערה|הדברים פורסמו אז ב"הצופה" על ידי הסופר החרדי הנודע ד"ר [[הלל זיידמן]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] רבה של ירושלים, יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים ביניהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי <nowiki>[[שמואל אלעזר היילפרין]]</nowiki> ראש ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים, גם הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]] ראש ישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, הגאון רבי [[אברהם צבי כהן]] ראש הכולל בכפר חב"ד, והרב [[שלום דובער וולפא]]. בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערה|מפי רבי [[שמואל אליעזר היילפרין]].}}<br />
<br />
הרב אברמסקי סיפר על התקופה שהיה בבית הסוהר ברוסיה, בעד עבודתו בהפצת היהדות. <br />
<br />
{{ציטוטון|כשאמרתי [[מודה אני]] בעת שהייתי בתפיסה, חשבתי לעצמי, על מה יש לי כאן להודות שהוחזרה לי ה[[נשמה]]? הרי אין לי לא [[גשמיות]] ולא [[רוחניות]]? אינני יכול לא [[תורה|ללמוד]] ולא [[תפילה|להתפלל]], ואם כן על מה היא ה[[הודאה]]? אלא שההודאה היא על כך, שיש לי את היכולת גם במצב הזה בית הסוהר, להרגיש שרבה אמונתך}}.<br />
<br />
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] שמע זאת מפי חסידים ששמעו מפיו, הקשיב בתשומת לב מיוחדת, והגיב: "יתכן שבעבור זה השתלם כל ענין המאסר של הרב אברמסקי, בכדי שיוכל לבוא להרגשה נעלית זו".<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 30.<br />
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק א', עמוד 31 ואילך.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:אברמבסקי יחזקאל}}<br />
[[קטגוריה:רבני ליטא]]<br />
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ו]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ו]]<br />
[[en:Yechezkel Abramsky]]</div>5.29.9.95https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%97%D7%94_%D7%A8%D7%97%D7%9C_%D7%A1%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_(%D7%91%D7%AA_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A6%D7%A2%D7%99)&diff=823904מנוחה רחל סלונים (בת אדמו"ר האמצעי)2026-02-10T15:37:43Z<p>5.29.9.95: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:מנוחה_רחל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית מנוחה רחל בחברון]]<br />
'''הרבנית מנוחה רחל סלונים''' ([[י"ט כסלו]] [[תקנ"ט]] - [[כ"ד שבט]] [[תרמ"ח]]) הייתה בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], שעלתה לארץ ישראל והתיישבה ב[[חברון]].<br />
<br />
==תולדות חייה==<br />
הרבנית נולדה ביום שלישי [[י"ט כסלו]] [[תקנ"ט]], באותו היום יצא [[אדמו"ר הזקן]] ממאסרו.<br />
<br />
כאשר אביה [[אדמו"ר האמצעי]] נתבשר כי נולדה לו בת אמר: "מעתה מנוחה תהיה לנו" ולכן קרא את שמה "מנוחה", השם "רחל" על שם [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|בתו הצעירה של אדמו"ר הזקן]] שנפטרה בצעירותה.<br />
<br />
הרבנית מאוד השתוקקה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומיד הבריאה.<br />
<br />
לאחר נישואיה עם הרה"ק [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]], התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ"ב]] נולד בנה הבכור הרה"צ [[יהודה לייב סלונים|יהודה לייב]], בשנת [[תקצ"ג]] נולד בנה הרה"ח [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]] ובשנת [[ת"ר]] נולד בנה הרב החסיד [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]].<br />
<br />
==בארץ הקודש==<br />
בעצת [[אדמו"ר הצמח צדק]] עלתה בשנת [[תר"ה]] עם משפחתה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[חברון]]. <br />
<br />
כאשר הרבנית נכנסה להיפרד מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] התאוננה בפניו שהיא חוששת לצאת לדרך עקב הגשמים. ענה לה אדמו"ר הצמח צדק: "ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!" מאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד ליומה האחרון. <br />
<br />
בהגיעה לחברון מיסדה שם את הקהילה חב"דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה "די באבע מנוחה רחל" ורבים באו להתברך ממנה. האדמו"ר מ[[לעלוב]] (רבי אלעזר מענדל), נהג לבקר בביתה בעת שהותו בחברון, כל הזמן היה עומד לפניה ולפני צאתו ביקש שתברך אותו. ישנם סיפורים רבים על מופתים שהרבנית חוללה. כל כלה הייתה מבקרת במערת המכפלה ולאחר מכן הייתה באה אל הרבנית לקבל את ברכתה.<br />
<br />
הקפידה מאוד שלא ישפכו ושלא יזרקו דבר מאכל של [[שבת]], כפי שקיבלה מ[[אדמו"ר הזקן]]. חינכה ושימשה דוגמא אישית לטוהר וניקיון והייתה אומרת בשם הסבא ובשם אביה: "במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות".<br />
<br />
==פטירתה והנצחתה==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}}<br />
כאשר נכדתה מרת ([[מושקא דבורה]]), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה. <br />
<br />
לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] שנת [[תרמ"ח]] כתבה מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב]]. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו"ר הרש"ב.<br />
<br />
בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה (סלונים, ולאחר נישואיה - הלפרין), שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח [[מים]] כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף [[בגד|בגדים]]. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו "אבותיי נמצאים אתי כאן" ומיד יצאה נשמתה. בשעת טהרתה בקשו ממנה החברה קדישא שתזדקף וכך עשתה.<br />
<br />
בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, וילדי העיר הלכו לפני המיטה כשבידיהם נרות דולקים תוך כדי אמירת פרקי תהלים.<br />
<br />
הרבנית הסתלקה ב[[כ"ד שבט]] [[תרמ"ח]] ומנוחתה כבוד בעיר [[חברון]].<br />
<br />
בשנת [[תשמ"ב]], יזם הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, את חידוש העלייה לקברה ביום הסתלקותה, מאז שיחרור העיר חברון במלחמת ששת הימים, העלייה קבלה את ברכתו ועידודו של הרבי, ומאז (להוציא את תשמ"ח שלא התאפשרה העלייה, מפאת בעיות ביטחוניות), בכל שנה עולים מאות מצאצאיה ואנ"ש חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, בפרט נשים צדקניות שבאות בהמוניהן ביום פטירתה ובכל עת. ישנה גם תופעה של ממש של נתינת שמות לבנות ישראל על שמה, ומאות ואולי אלפי בנות נושאות את שמה בגאון.<br />
<br />
על שמה נקרא [[בית הכנסת מנוחה רחל]] שהינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בעולם, בו ממוקמים כיום גם חלק מפעולות בית חב"ד בחברון.<br />
<br />
==משפחתה==<br />
'''בניה:''' <br />
*ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב]] <br />
*ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]] <br />
*ר' [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]]<br />
<br />
'''בנותיה:''' <br />
*מרת רוזה מינא (בעלה ר' ברוך מרדכי אפרת) <br />
*מרת שרה פרידא (בעלה ר' בנימין ריבלין)<br />
*מרת שטערנא רוזה (בעלה ר' שלום קזרנובסקי)<br />
<br />
'''נכדיה ונכדותיה:'''<br />
* ר' [[זאב דב סלונים]]<br />
* הרב [[אברהם זלמן קזרנובסקי-שניאורסון]]<br />
* מרת [[מושקא דבורה אפשטיין - לוין]]<br />
* הרבנית פשה הדסה הלפרין,<br />
* ר' [[שניאור זלמן סלונים]] - נין אדמו"ר האמצעי<br />
* ר' [[דובער אפרת]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*'''[https://karovel.co.il/הכתבה-המרכזית/האדמורית-של-חברון/ האדמו"רית של חברון]''', [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]] גליון 162 כ"א שבט תשע"ז<br />
*'''[https://col.org.il/news/129174 צרור סיפורים נפלאים אודות הרבנית הצדקנית מנוחה רחל נ"ע]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/129186 הולכת בין הטיפות]''', סיפורים על הרבנית מפי הרב פתחיה ליפסקר {{וידאו}}{{COL}}<br />
* '''[https://col.org.il/news/142827 מסמכים נחשפו: פניית השליח ושיקום קברה של הרבנית מנוחה רחל]''' {{COL}}<br />
*'''[https://col.org.il/news/116056 היו ימים: העלייה לקבר הרבנית מנוחה רחל ע"ה בשנת תשמ"ב {{col}}]'''<br />
<br />
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}}<br />
{{מיון רגיל:סלונים, מנוחה רחל}}<br />
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]]<br />
[[קטגוריה:בנות בית רבי]]<br />
[[קטגוריה:אישים בחברון]]<br />
[[קטגוריה:משפחת סלונים]]</div>5.29.9.95