https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=77.127.57.0%2F24 2026-05-04T09:37:42Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%95%D7%9B%D7%98%D7%A8&diff=118172 2012-01-31T21:47:46Z

<p>77.127.57.133: </p> <hr /> <div>[[תמונה:וכטר.jpg|left|thumb|250px|הרב מנדל וכטר (נואם)]]<br /> [[קובץ:וכטר בשיעור בצפת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וכטר מוסר שיעור בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]] ([[חודש אייר]] [[תשס&quot;ט]])]]<br /> הרב '''אברהם מנחם מענדל וֶכְטֶר''' (מכונה '''ר' מנדל וֶכְטֶר''') הינו [[משפיע]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]] ונחשב כאחד מטובי מסבירי [[תורת החסידות]] בדורנו. מכהן כחבר מערכת [[חסידות מבוארת]] וכיועץ למערכת [[מאמרים מבוארים|מאמר מבואר]].<br /> <br /> ==ביוגפריה==<br /> נולד למשפחה מחסידי סיגט-[[סאטמר]] בעיר נירבאטור במדינת הונגריה (לא הרחק מהעיר קאליב), לאביו הרב הגאון ליפא וועכטר ז&quot;ל שהיה חבר בית-הדין. משם, בהיותו בן עשר בלבד, עברו הוריו להתגורר בקנדה. שם שימש אביו במשך כעשרים וחמש שנה כרב ומורה הוראה בקהילה היהודית הגדולה בטורונטו. לאחר נישואיו לביתו של אחד מחשובי קהילת סאטמר, לרבנית רחל, עבר הרב לניו-יורק והתגורר בשכונת ווילאמסבורג, שם גדל וחיי בקהילת סאטמר המרכזית ולמד בישיבות [[חסידות סאטמר]], ובמקביל הקים ישיבה לבחורים מצטיינים &quot;ישיבת סאטמר לצעירים - וויליאמסבורג&quot;, ועמד בראשה.<br /> <br /> בחסידות סטאמר לא נוהגים ללמוד חסידות באופן של מאמרים וביאורים ארוכים ובאופן של התבוננות והעמקה בגדלות ה', אלא באופן של פתגמי תוכן קצרים מרעישים, כמנהג [[חסידי פולין]]. במסגרת שיעורי התניא שנהג להעביר בישיבה, התעוררו בליבו שאלות הנצרכו לביאור חסידי מפי מביני דבר. ובאחד מימי הפגרא והנופש שהתקיימו בהרים, כמנהג המדינה בעת ההיא, התאכסן בסמיכות לחסיד חב&quot;ד אשר החליט שאין ביכולתו להשיב לשאלותיו ולאחר מאמצים רבים פעל אצל הרב [[יואל כהן]], ה'חוזר של הרבי' שיואיל להיפגש עימו בדחיפות. בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, ולכן פעל לסדר את העניינים באופן מדוקדק ולהיפגש לאחר חצות הלילה. לאחר שהרב ועכטר ביקש מהרב כהן לבאר לו עניין של 'סובב כל עלמין וממלא כל עלמין' החל הרב כהן לדבר במשך שעתים רצופות דברים עמוקים וברורים, ובכל פעם שהזכיר את השם 'אויברשטייר' היה אומר זאת בהתלהבות. לאחר שהרב סירב להאמין שיש בחסידות חב&quot;ד כזה אור גדול ועצום של חסידות, דבר שהיה נהוג להסתיר בקרב יתר חסידויות פולין, גמר אומר בליבו להיפגש עימו על בסיס שבועי. הם החלו בלימודי שער היחוד והאמונה שבספר התניא, ולאחר מכן הם עברו ללמוד [[חסידות]] כדבעי יחד עם קבוצת חסידי סאטמר נוספים בהמשך תרס&quot;ו להרב הרש&quot;ב. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו&quot;ר הזקן]] ועד ל[[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]], בעוד ש[[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]] נחשבו אצלו כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.<br /> <br /> ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער&quot;ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב יואל כהן ביחד, בפרט בלילות שבת עד אור הבוקר, את הספרים הנ&quot;ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב קארף, גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של הרבי. היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו &quot;תענוגים של גן-עדן בגוף חי&quot;. עוד הוא מוסיף לספר &quot;יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו הניגון והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע בעל מנגן מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו ניגון. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק &quot;אה! געוואלד, זהו הניגון...&quot;!<br /> <br /> הרב וועכטר התפעם מתורתו של הרבי, ובכך החל להתקרב ל[[חסידות חב&quot;ד]], לנהוג ב[[מנהגי חב&quot;ד]], ללמוד בעיון את תורת חב&quot;ד, ועוד. בד בבד, החל הרב וועכטר לשלב בשיעוריו [[שיחה|שיחות]] מתוך [[ליקוטי שיחות]] ועורר התעניינות רבה וערה בדבר החידושים המיוחדים שנשמעו מפיו. תלמידיו היו אחוזי התפעלות והערצה.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]], לאחר שהגן על כבוד הרבי מהתבטאות מזלזלת מצד חסיד סאטמר, נודע דבר התקרבותו לחב&quot;ד בסתר לכמה מתלמידיו. בעת הולכו לבית הכנסת לה[[תפילה|תפלל]] [[תפילת שחרית]], הם חטפו אותו למשאית, גזזו את [[זקן|זקנו]] ופאותיו הקדושות, דקרוהו בכל חלקי גופו והשליכו אותו אל הרחוב הסואן באיזור התעשיה בדרום ווילאמסבורג, מתוך המשאית הנוסעת ולאחר התעללות ממושכת. רק בכוחותיו האחרונים, הצליח הרב ועכטר להגיע לביתו לצורך טיפול מידי. דבר הפשע נודע בעולם התורה ועורר סערה רבה ומחאה עצומה של גדולי הדור ואדמו&quot;רי חצרות החסידיות לכל גווניהם. האדמו&quot;ר מסאטמאר עצמו היה בשנותיו האחרונות, ולא ידוע אם היה מעורב או ידע מהנושא.<br /> <br /> כתוצאה מפגיעה קשה זו, החרימו רבני חב&quot;ד את כשרות סאטמר, ומאז אין חסידי חב&quot;ד אוכלים ממזון בכשרות סאטמר.<br /> <br /> מאורע זה &quot;חשף&quot; את התקרבות-הסתר של ר' מענדל לחב&quot;ד ובעקבות כך החליט לעזוב את &quot;רשמית&quot; את [[חסידות סאטמר]] והחל לחיות כ[[חסיד]] [[חב&quot;ד]] באופן רשמי וגלוי. <br /> <br /> לאחר תקופת אשפוז בה איבטח אותו בחור חסון, נסע הרב ווכטר בהוראת הרבי ל[[נחלת הר חב&quot;ד]]. הוא החל לשמש כ[[משפיע]] וראש כולל אברכים. בתפקיד זה כיהן עשרות שנים. כמו כן, בהוראת הרבי, שמר על אופן דיבורו ולבושו בהתאם לכללי חסידות סאטמר.<br /> <br /> כיום, מקדיש את רוב זמנו להתוועדויות ושיעורים בכל ה[[ארץ ישראל|ארץ]]. הרב וכטר נחשב לעמוד התווך של כולל תפארת נפתלי בנחלת הר חב&quot;ד, וראש כולל יום שישי באשדוד.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=62483 ההגדרה הראשונה של הרבי: משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=43895 שיחה מיוחדת עם ר' מענדל וועכטר על] [[ספר התניא]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=40499 &quot;הרבי כנביא וגדריה של הנבואה בימינו&quot;] - שיעור מיוחד שנמסר בכולל אברכים, [[נחלת הר חב&quot;ד]] {{אינפו}}<br /> *[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=31644 סקירה מיוחדת על הרב וועכטר], ירוחם לנדסמן, עיתון משפחה [[חודש תשרי]] [[תשס&quot;ח]].<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א|ווכטר אברהם מנדל]]</div>

77.127.57.133 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A4%D7%A8&diff=92145 2010-12-07T20:07:38Z

<p>77.127.57.166: תיקון</p> <hr /> <div>הגה&quot;צ [[רבי]] '''אהרן יחיאל לייפער''' זצ&quot;ל, ה[[אדמו&quot;ר]] מנדבורנה-[[צפת]] או [[באניה]]-נדבורנה, כיוון שהיה בנו של רבי דוד מ[[באניה]] זצ&quot;ל. היה חתנו של ה[[גאון]] [[הרב]] זאב וולף הלוי טירנואר זצ&quot;ל (נפטר ב[[תש&quot;כ]]), שכיהן כ[[ראב&quot;ד]] לעספס, שאמקוט, [[שאץ]] ופלטיצ'ן ורב [[בית כנסת|בית-הכנסת]] &quot;שארית הפליטה&quot; בצפת, ובעל המחבר 'ט&quot;ל אורות' על הלכות שבת (שני חלקים) שיצא לאור, &quot;[[טל]] [[תורה]]&quot; על התורה וה[[מועדים]], [[שו&quot;ת]] &quot;אגודת אזב&quot;, [[חידושים]] על ה[[ש&quot;ס]] וה[[רמב&quot;ם]]. ר' אהרן יחיאל הוציא לאור את 'ט&quot;ל אורות' בין השנים [[תשט&quot;ו]]-[[תשי&quot;ט]], ור' משה מאיר, בנו בכורו של ר' אהרן יחיאל וממשיך דרכו כרבי מנדבורנה-צפת, הוציא לאור את הספר במהדורה שנייה ב[[תשמ&quot;א]]. בן נוסף שלו הוא רבי חיים אלתר דוד, האדמו&quot;ר מנדבורנה-[[חיפה]].<br /> <br /> הוא היה ידוע בקרבתו ל[[חב&quot;ד]]. ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שלו ידעו תמיד ה[[תמימים]] כי יתקבלו בחמימות רבה בבואם לחזור שיחה של הרבי. <br /> <br /> באחת הפעמים הגיע תמים לבית הכנסת שלו וחזר שיחה של הרבי. כאשר במהלך הדברים הזכיר את הרבי בתואר ‘[[מלך המשיח]]’, התקומם אחד המתפללים, וניסה למחות נגדו. האדמו”ר מנדבורנה נתן במתקומם מבט חד, וכאשר ההוא המשיך למרות זאת, קם אליו האדמו&quot;ר והורה לו לעזוב את בית הכנסת מיד... <br /> <br /> כשהוגש לו הפסק עוד לפני [[ג' תמוז]] חתם עליו בפשטות, והפסיד אז גביר מחוגי ה’מתנגדים’ שהפסיק לתרום לו בעקבות חתימתו. למרות זאת, כאשר הביאו לו את הפסק לאחר ג’ תמוז, חתם עליו מיד ללא הנד עפעף.&lt;REF&gt;[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&amp;status=goto_id&amp;id=1097 שבועון בית משיח 451]&lt;/REF&gt;<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|לייפר]]</div>

77.127.57.166