https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=770mmkחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-13T23:58:38Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%9E%D7%96%27%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=195360ניגון הראש מז'בין2015-03-23T00:33:59Z<p>770mmk: </p>
<hr />
<div>'''הראש מז'מבין''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער ז'עמבינער קאפ''') הוא ניגון ששלח החסיד המפורסם ר' [[פסח ממלסטובקה]] במתנה אל רבי [[הלל מפאריטש]].<br />
<br />
==רקע==<br />
===חיבור הניגון===<br />
ניגון זה הוא ניגון מהעיר [[ז'מבין]]. עיר זו הייתה מלאה ב[[חסידי חב"ד]], חלקם [[משכיל]]ים וחלקם [[עובד]]ים. ניגון זה מתייחד באופיו ה[[מוח]]י - [[מחשבה]] ו[[התבוננות]] המוח של המשכיל. לעומתו ישנו ניגון נוסף מעיר זו הנקרא בשם [[ניגון הלב מז'בין]], ניגון שמתייחד בלבביותו של עובד ה'.<br />
<br />
===העברת הניגון===<br />
אודות העברת הניגון לרבי הלל מפאריטש, מסופר כי כאשר החסיד רבי פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק,. באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד. כאשר שנודע לרבי פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר' הלל, אמר לו ר' פסח: אני אלמד אותך [[ניגון]] ואתה תמסור אותו לרבי הלל בתור מתנה ממני. ורבי פסח לימד אותו את הניגון הזה.<br />
<br />
כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של רבי הלל, שהיה [[רב]] העיר, והיה מפורסם ב[[חסיד]]ותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת [[ברית מילה]] של אחד החסידים. גם רבי הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר' פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר' הלל שיש פה אברך שהגיע מ[[ליובאוויטש]] ויש לו שליחות אליו מאת ר' פסח. רבי הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר רבי הלל: {{ציטוטון|דער ניגון איז געמרכט מיט קאפ}} [=הניגון הזה עשוי עם ראש].<br />
===קביעת ייעוד הניגון===<br />
רבי הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת [[דא"ח]] של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ומאחר שזה כבר היה לאחר [[חג הסוכות]], וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר' הלל: {{ציטוטון|את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר' פסח'קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות}}{{הערה| החסיד ר' מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב}}.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון ס"ב ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון הלב מז'בין]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=481 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>770mmkhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%9E%D7%96%27%D7%91%D7%99%D7%9F&diff=195359ניגון הראש מז'בין2015-03-23T00:32:53Z<p>770mmk: </p>
<hr />
<div>'''הראש מז'מבין''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער ז'עמבינער קאפ''') הוא ניגון ששלח החסיד המפורסם ר' [[פסח ממלסטובקה]] במתנה אל רבי [[הלל מפאריטש]].<br />
<br />
==רקע==<br />
===חיבור הניגון===<br />
ניגון זה הוא ניגון מהעיר [[ז'בין]]. עיר זו הייתה מלאה ב[[חסידי חב"ד]], חלקם [[משכיל]]ים וחלקם [[עובד]]ים. ניגון זה מתייחד באופיו ה[[מוח]]י - [[מחשבה]] ו[[התבוננות]] המוח של המשכיל. לעומתו ישנו ניגון נוסף מעיר זו הנקרא בשם [[ניגון הלב מז'בין]], ניגון שמתייחד בלבביותו של עובד ה'.<br />
<br />
===העברת הניגון===<br />
אודות העברת הניגון לרבי הלל מפאריטש, מסופר כי כאשר החסיד רבי פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק,. באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד. כאשר שנודע לרבי פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר' הלל, אמר לו ר' פסח: אני אלמד אותך [[ניגון]] ואתה תמסור אותו לרבי הלל בתור מתנה ממני. ורבי פסח לימד אותו את הניגון הזה.<br />
<br />
כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של רבי הלל, שהיה [[רב]] העיר, והיה מפורסם ב[[חסיד]]ותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת [[ברית מילה]] של אחד החסידים. גם רבי הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר' פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר' הלל שיש פה אברך שהגיע מ[[ליובאוויטש]] ויש לו שליחות אליו מאת ר' פסח. רבי הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר רבי הלל: {{ציטוטון|דער ניגון איז געמרכט מיט קאפ}} [=הניגון הזה עשוי עם ראש].<br />
===קביעת ייעוד הניגון===<br />
רבי הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת [[דא"ח]] של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ומאחר שזה כבר היה לאחר [[חג הסוכות]], וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר' הלל: {{ציטוטון|את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר' פסח'קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות}}{{הערה| החסיד ר' מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב}}.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון ס"ב ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[ניגון הלב מז'בין]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=481 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר]<br />
<br />
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]]<br />
{{הערות שוליים}}</div>770mmkhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%90-%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%AA%D7%94&diff=195357ניגון א-לי אתה2015-03-23T00:29:05Z<p>770mmk: מים שלנו</p>
<hr />
<div>[[תמונה:גימל.jpg|left|thumb|250px|תווי הניגון]]<br />
<br />
'''אלי אתה''' הוא אחד מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]].<br />
<br />
מילותיו של הניגון הלקוחות מתהלים (קי"ח, כ"ז), ונאמרות אף בתפלת ההלל, הן: "אלי אתה ואודך אל-הי ארוממך".<br />
<br />
ב[[פורטל:בית רבי|בית רבי]] נוהגים לנגן ניגון זה ב[[ליל הסדר]] של [[חג הפסח]] בשעת החזרת היין מכוסו של אליהו - לבקבוק.<br />
<br />
מנגנים ניגון זה אצל הרבי בעת לקיחת מים שלנו.<br />
<br />
[[הרבי]] אמר בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] שניגון זה הינו סגולה לגילוי [[אליהו]]<REF>[[תורת מנחם]] חלק ג, שיחת ליל ב' ד[[חג הפסח]] [[תשי"א]].</REF>.<br />
<br />
ניגון זה הוא ניגון ג' ב[[ספר הניגונים]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=280 לשמיעת הניגון בקולו הק' של הרבי מלך המשיח] {{צליל}}<br />
<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=422 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] {{צליל}}<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=13 לשמיעת הניגון מתוך "ניחח"] {{צליל}}<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=368 לשמיעת הניגון בעיבודו של חנן בר סלע] {{צליל}}<br />
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=835 לשמיעת הניגון מתוך "הניגונים המכוונים"] {{צליל}}<br />
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74882 הניגון בביצוע הרכב שבט אחים] {{צליל}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63592 ניגון 'אלי אתה' בביצועו של אברהם פריד] {{וידאו}}<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ניגוני רבו"נ}}[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר הזקן]]<br />
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]]</div>770mmkhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F_(%D7%9B%22%D7%A7_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%22%D7%90)&diff=195356רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)2015-03-23T00:19:24Z<p>770mmk: </p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[מנחם מענדל שניאורסון (פירושונים)]]}}<br />
{{דמות<br />
|שם=רבי מנחם מנדל שניאורסון<br />
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]]<br />
|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר שליט"א - תמונה קטנה.JPG|250px|]]<br />
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]<br />
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]]<br />
|מקום לידה=[[ניקולייב]], [[רוסיה]]<br />
|מקום פעילות=[[ארצות הברית]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]<br />
|תלמידיו=[[חסידי חב"ד]] ברחבי העולם<br />
|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר שליט"א#חיבוריו|בהמשך]])<br />
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]<br />
}}<br />
'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו"ר שליט"א''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '''[[מלך המשיח]]''' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים ש[[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|הרבי יתגלה כמלך המשיח]]{{הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.<br />
<br />
==קורות חייו==<br />
===הולדתו וצעירותו===<br />
[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].<br />
<br />
בשנת [[תרס"ט]] התמנה [[ר' לוי יצחק]] לרבה הראשי של [[דנייפרופטרובסק]] (בעבר [[יקטרינוסלב]]) ומשפחתו של הרבי עברה לגור במקום.<br />
<br />
כבר בגיל צעיר נודע הרבי בשקידתו וזיכרונו הפנומנלי. את זמנו השקיע בעיקר בלימוד מקיף של כל חלקי התורה; [[נגלה]] ו[[נסתר]], כשאת הדרכתו הלימודית קיבל בעיקר מאביו. את שנות ילדותו תיאר הרבי כזמן בו התגבשה אצלו השקפת עולמו אותה יישם במהלך חייו ובעיקר בהיותו [[רבי]]. במכתב נדיר למר יצחק בן צבי הוא מתאר את הלך מחשבותיו כילד:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|אנגלית=<br />
|מקור=מכתב משנת [[תשט"ז]], למר יצחק בן צבי<br />
|תוכן=מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור ה[[גאולה]] העתידה - גאולת [[עם ישראל]] מ[[גלות]]ו האחרונה - גאולה כזו באופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזרות והשמדות.}}<br />
<br />
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ([[תרע"ד]]-[[תרע"ח]]), עמד הרבי לימין אביו בהנהגת הקהילה ובארגון עזרה לפליטי [[פולין]] שהגיעו בהמוניהם, בתקופת המלחמה, ל[[דנייפרופטרובסק]].<br />
<br />
בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ג]] הגיע לעיירת הנופש קיסלבודסק שם שהה עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך זמן, לאחר מכן נסע עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רוסטוב]], שם שהה עימו במשך שבוע. <br />
<br />
החל משנת [[תרפ"ד]] נכנס בסוד ענייניו והנהגתו הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]], מילא תפקידים מיוחדים בתחומים שונים ועמד לימינו במלחמתו המפורסמת לשמירת קדשי דת ומצוות ישראל ב[[רוסיה]] הסובייטית. באותה תקופה הגדירו [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"שר ההשכלה" שלו{{הערת שוליים|[[שלשלת היחס]], מהדורת [[תשנ"ג]].}}. ב[[חודש תשרי]] [[תרפ"ה]] נסע שוב ל[[לנינגרד]] (בו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] באותן שנים עד צאתו מ[[רוסיה]]), שם נכנס מספר פעמים אל הגאון הרב [[יוסף רוז'ין]] (הגאון מרגצ'וב) וקיבל ממנו [[סמיכה]] לרבנות. מאז הרבי היה משגר אליו מכתבים ומקבל מענות. בשנת [[תרפ"ו]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. ב[[חודש חשון]] [[תרפ"ז]] השתתף בועידת הרבנים בעיר קורוסטין (וואהלין). אחר כך שהה ב[[לנינגרד]].<br />
<br />
ב[[חודש סיוון]] [[תרפ"ז]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|נאסר אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי היה מראשי המתעסקים למען הצלתו. לאחר השחרור שהה [[הרבי הריי"צ]] ב[[מלחובקה]] ורק [[חסידים]] בודדים הותרו לבקר שם והחתן הרבי הוזמן אל [[אדמו"ר הריי"צ]] ובמשך ימים שוחח שעות ארוכות בכל יום עם [[אדמו"ר הריי"צ]].<br />
<br />
ב[[חודש תשרי]] שנת [[תרפ"ח]] ששה ב[[דנייפרופטרובסק]] ובאסרו [[חג הסוכות]] נסע עם אמו לקורסק ומשם ל[[לנינגרד]]. ביום א' פרשת [[בראשית]] עשה את דרכו ל[[ריגא]] שם שימש כמזכירו הפרטי של חותנו. בחודש [[חשון]] השתתף באסיפת [[ועד לחיזוק התורה והדת]] (שנתייסדה על ידי חותנו ב[[רוסיא]] והעבירה ל[[ריגא]]). בראש חודש [[טבת]] נסע ל[[ברלין]] עד [[חג הפסח]]. ובחודשי הקיץ נסע כמה פעמים לבולדורי לבקר את חותנו. בשנת [[תרפ"ט]] (1929) נסע ל[[ריגא]] ל[[חודש תשרי]].<br />
<br />
===נישואיו===<br />
{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קובץ:המקום.jpg|ימין|ממוזער|250px|המקום בו נערכה החתונה בוורשא (מבנה [[תומכי תמימים וורשא|הישיבה המקורי]] נהרס ב[[מלחמת העולם השניה]])]]<br />
[[קובץ:בצעירותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בעת לימודיו באוניברסיטה]]<br />
ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".<br />
<br />
שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום [[י"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]], התקיימה חגיגת הנישואים בחצר ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]]. סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי [[פולין]]). לאחר מכן רקדו [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די והאדמו"רים נפרדו לשלום.<br />
<br />
על הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה, בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.<br />
<br />
על יום נישואיו אמר הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|<br />
|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]] <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם תשי"ד כרך א (י) עמ' 206. </ref><br />
|תוכן=היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי וביחד נתייגע ונביא את ה[[גאולה]] האמיתית והשלימה}}<br />
<br />
אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון ב[[וורשא]] וביום חמישי [[ט"ז בכסלו]] חזרו ל[[ריגא]].<br />
<br />
לאחר חתונתו הטיל [[אדמו"ר הריי"צ]] על הרבי להתוועד ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] וב[[ימי חב"ד]]. כמו כן, החל [[אדמו"ר הריי"צ]] להפנות אל הרבי שאלות ב[[הלכה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] והטיל עליו תפקידים מיוחדים בענייני [[הנהגת החסידים]] והכלל.<br />
<br />
=== בברלין ופריז ===<br />
[[תמונה:הרבי צרפת.jpg|ימין|thumb|250px|הרבי בפאריז, בערך [[תרצ"ז]]]][[תמונה:תשב.JPG|left|thumb|250px|הרבי, אחרי הגעתו ל[[ארה"ב]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[תש"ב]]]]<br />
ב[[י' שבט]] [[תרפ"ט]] עזב הרבי את לטביה ונסע לברלין בירת [[גרמניה]] שם קבע את מגוריו יחד עם רעייתו הרבנית חיה מושקא. באותה תקופה ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] מהרבי שיחד עם אחיו ר' [[ישראל אריה לייב]], שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.<br />
<br />
ב[[חג הפורים]] שנת [[תרצ"ב]] יצא הרבי ל[[התוועדות|התוועד]] עם [[יהודי]]ם ברחוב בברלין ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית". בעקבות התערבותו של הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] הסכימה המשטרה לשחרר אותו בערבות{{הערת שוליים|הרב חיים סימנט סיפר מפי הרב סולובייצ'יק.}}.<br />
<br />
במהלך שנות שהותו בברלין נסע כמה פעמים לפגוש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ריגא]] וכן השתתף בחתונת גיסתו מרת [[שיינא הורנשטיין]], בעיר לנדורוב ב[[פולין]]. ב[[חודש תשרי]] [[תר"צ]] שהה ב[[ריגא]], עם [[אדמו"ר הריי"צ]] וב[[שמחת בית השואבה]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]] התוועד עם ה[[חסידים]] שם. בשנת [[תרצ"ב]] נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקר את הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ובאותה שנה נפגש גם עם הרב [[ברוך בער לייבוביץ']]. בשנת [[תרצ"ג]] נפגש עם הרב [[חיים אלעזר שפירא]] (ממונקטש, בעל ה"מנחת אלעזר") והרב שמעון שקופ.<br />
<br />
ב[[ניסן]] [[תרצ"ג]], בעקבות המצב הקשה והאנטישמיות שהייתה ב[[גרמניה]] של אותם שנים עזבו הרבי והרבנית את [[גרמניה]] והיגרו ל[[פריז]]. היה זה מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון. ב[[פריז]] שקד הרבי על [[לימוד התורה]] בהתמדה עצומה מבלי שידעו אודותיו. במקביל, בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|כעדות הד"ר שוחטמן, ימי מלך עמ' 380.}} למד באוניברסיטת סורבון{{הערת שוליים|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 372 - 380.}}. מלבד זאת, הרבי עסק במסירות רבה גם בענייני הכלל, על פי הוראות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שישב באותה עת ב[[פולין]]. <br />
<br />
באותן שנים ערך הרבי את חוברות '[[התמים]]', את [[שיחה|שיחותיו]] ואגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ומפתחות ל[[ספר התניא]], [[תורה אור]], [[לקוטי תורה]] ולמאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] ועוד{{הערת שוליים|הרבי מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'"}}. לצורך עריכת אגרותיו של [[אדמו"ר הריי"צ]], נשלח על ידי אחד ממזכיריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] העתק של כל האגרות שיש בתוכנן עניין לציבור. את האגרות סידר הרבי, צירף להן מפתח ובחר את האגרות שיודפסו בתוספת הגהותיו, הערות וציונים. <br />
<br />
בחודש תשרי [[תרצ"ה]] נסע לחמיו שהיה ב[[וורשא]] ומונה שם ל'מנהל פועל' של ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]] ומיד החל לבחון תלמידים שרצו להתקבל לישיבה. אך בגין היות הרבי אזרח [[רוסיה]], לא היו בידיו אשרות מתאימות לשהייה ב[[פולין]] ונאלץ לעזוב את המדינה וממילא הפסיק לנהל את הישיבה ב[[וורשא]].<br />
<br />
בשלהי חודש [[חשון]] נסע בשליחות חמיו לנחם את האדמו"ר מגור הרב [[אברהם מרדכי אלתר]] - בעל ה"אמרי אמת".<br />
<br />
בתקופת טרום [[השואה]], הגיעו רוב ההכנסות לפעילות הציבורית של [[אדמו"ר הריי"צ]] מ[[אגודת חב"ד בארצות הברית]]. העברת משלוחי הכספים מ[[ארצות הברית]] ל[[פריז]] וההפך, נעשה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], דרך הרבי ששהה ב[[פריז]].<br />
<br />
מספר פעמים ביקר הרבי ב[[וורשה]] וב[[אוטווצק]] ובפורכטולסדרוף (וינה), מקומות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. מאידך, [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר מספר פעמים ב[[פריז]], בתקופה בה התגורר הרבי, ובמקומות מרפא באוסטריה ועוד. במהלך ביקורים אלה היה הרבי צמוד לחותנו, חתם על כמה מאגרות [[אדמו"ר הריי"צ]] בשמו, פגש עמו רבנים חשובים, וביצע שליחויות חשובות.<br />
<br />
בשנת [[תרצ"ו]] מונה ליושב ראש הכבוד של קופת בחורים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. בשנה זו נפגש עם הרב [[שבתאי הכהן רפופורט]] (בעל ה"שפתי כהנים") וביקר את האדמו"ר הקדוש ר' [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]].<br />
<br />
בחודש [[כסלו]] [[ת"ש]] החלה [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד בארה"ב]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], לפעול בקרב דרגים גבוהים להשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]] עבור הרבי והרבנית. יהודי בשם מאיר ב. הרטון שהיה ממשפחה [[חב"ד]]ית, לקח תחת חסותו את הרבי והרבנית ואישר הבטחת תמיכה כספית עם הגיעם ל[[ארצות הברית]] ("אפידייביט"). לאישור התמיכה צורף איזכור על עובדת היות הרבי מתחמה במקצוע הנדסת החשמל, שיקל עליו להתבסס ב[[ארצות הברית]]. הבקשה הוגשה במשרדי הקונסול האמריקאי ב[[פריז]]. במקביל פעלו עסקנים לזרז את האשרות, ככל שניתן, אולם בעקבות המלחמה הייתה התקשורת לקויה ולא היה ניתן לדעת ב[[ארצות הברית]], האם הקונסול האמריקאי ב[[פריז]] אכן נתן את האישור. בפועל טרם התקבל האישור.<br />
<br />
באביב [[ת"ש]], ערב כניסת הנאצים ל[[פריז]], התייצב הרבי לרישום אצל שלטונות הצבא הצרפתי, אך למעשה לא גוייס. רישום זה הקל עליו מאוד את ההליכה ברחוב. לא פעם נעצר על ידי שוטרים בדרישה להזדהות, והתעודה שהחזיק בידו, פטרה אותו מחקירות מיותרות או ממעצר כמשתמט גיוס.<br />
<br />
בשנת [[ת"ש]], מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו ל[[צרפת]] והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר והלכו לתחנת הרכבת בפריז שם צבאו המונים על התחנה ורק בגין היות הרבי רשום בצבא ובזכות קשרים עם אדם שהיה מצוי בתחום, הצליחו הרבי והרבנית לעלות על רכבת שיעדה לדרום [[צרפת]], איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל [[חג השבועות]], הגיעו הרבי והרבנית לעיר ווישי. הרבי השאיר את המזוודה אצל העגלון שהביא אותם לעיר והורה לו להעבירה לבית מלון מסויים, בעוד הם עצמם צועדים ברגל שעות ארוכות לאחר היכנס החג, עד הגיעם אל בית המלון. <br />
<br />
בסוף קיץ [[ת"ש]] הצליחו הרבי והרבנית לצאת מווישי ולהגיע אל העיר ניס (ניצה) שבדרום [[צרפת]], שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. בחלק מתקופה זו, לכל הפחות, התגורר הרבי בחדר שכור בבית מלון קטן בשם "רושאנבי" שהיה סמוך לתחנת רכבת. במלון שהיה מלא בפליטים היה בית כנסת. גם בניס ריחפה סכנה ומיעטו לצאת לרחוב, בפרט בימים שהשלטונות הכריזו עוצר.<br />
<br />
=== בדרך לארצות הברית ===<br />
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי במשחק שח-מט עם [[אדמו"ר הריי"צ]]]]<br />
המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית נמשכו כל העת, הן בניצא והן, במקביל, בארצות הברית. בעקבות אי תיאום בין הבקשות (תחילה תחת התואר 'מנהיג רוחני' ובניצה כ'מהנדס' וכעיתונאי{{הערת שוליים|הכוונה לעבודתו בגיליון [[התמים]]}}, הודיע הקונסול שהוא רואה את הבקשה כ'רגילה' ולא כ'מיוחדת' והאשרות עוכבו, למרות שמצד שלטונות ארצות הברית ניתנו הבטחות להעניק את הויזות זמן רב קודם לכן.<br />
<br />
ביום [[י"ט בכסלו]] [[תש"א]] כתב אדמו"ר הריי"צ במברק לרבי כי אגודת חסידי חב"ד שלחה בעבורו את אישור הרבנות. מכתב זה נועד להקל על הרבי את בקשת הויזה. זמן מה לאחר מכן שלח הרבי לחמיו, כי הוא מבקש לשלוח את כל המסמכים הקשורים לויזה אל מרסיי. הבקשה עוררה פליאה אצל הריי"צ והעסקנים. מאוחר יותר הועלתה אפשרות על פי העיון בספרות ההיסטורית המאוחרת, בה מתוארת אישיותו של הקונסול בניצה, כדמות אנטישמית שניצלה כל אפשרות בכדי להצר את צעדי היהודים, לעומת זאת ידוע שהקונסול במרסיי היה מאוהדי היהודים"{{הערת שוליים|קובץ "כ"ח סיון".}}. ב[[כ"ו באדר]] [[תש"א]] בישרו הרבי והרבנית במכתב אל אדמו"ר הריי"צ ובני משפחתו, כי הקונסול אכן הבטיח לתת ויזה. הויזות התקבלו ביום ד' דחול המועד פסח, [[כ' בניסן]] [[תש"א]] במרסיי. מאז התגורר הרבי בעיר זו, על אף שהייתה תחת שלטון איטלקי. בעיר זו המצב היה נוח יותר, יחסית, מהמצב בפריז, משם נמלט הרבי.<br />
<br />
לאחר קבלת הויזות היו צריכים להפליג לעיר ליסבון שבפורטוגל - שנותרה נייטרלית בכל שנות המלחמה - ומשם לארצות הברית. כדי להגיע לפורטוגל, היה צורך להשיג כרטיסי הפלגה באוניה ו'ויזות מעבר' שגם הושגו בהתערבותו של אדמו"ר הריי"צ. כשהגיעו לפורטוגל, נתקלו בקשיים ברכישת כרטיסי הפלגה לניו-יורק, כיון שבאותם ימים ההפגלות האזרחיות היו מעטות. לעזרתם באו ר' לוי ורוחמה לאגאוויר הי"ד (הזוג לאגאוויר היו מחסידי חב"ד ששהו בצרפת וגם רצו להפליג מפורטוגל). וחתנם ר' מרדכי ביסטריצקי. האחרון, שהיה בעל קשרים עסקיים גם בפורטוגל, התקשר לחברת ספינות והזמין שני כרטיסי הפלגה בספינה שיוצאת לארצות הברית - עבור חמיו וחמותו. <br />
<br />
כעבור זמן הצליחו ר' לוי ורעייתו להשיג ויזה לספרד הגובלת עם פורטוגל, בתקווה להמשיך משם לפורטוגל. עקשנותו של פקיד ספרדי שמנע מהם חתימה נחוצה על אחד המסמכים, הותירה אותם הרחק מהיעד הנכסף, והם לא הצליחו לעבור את הגבול לפורטוגל. הם מיהרו להודיע זאת לחתנם בניו יורק. <br />
<br />
ר' מרדכי שידע כי אף בתו של הרבי וחתנו ממתינים בפורטוגל, ניגש אל אדמו"ר הריי"צ לילה לפני ההפלגה, והציע להעביר את הכרטיסים על שמם. ההצעה נתקבלה בחיוב, ובעקבות הוראה מתאימה שנשלחה לפורטוגל, שונו השמות בכרטיסים מ"לאגאוויר" ל"שניאורסאהן". הכרטיסים נמסרו לרבי ולרבנית, אלא ששוב חל מהפך לא צפוי - מברק בהול שהגיע מאדמו"ר הריי"צ, הורה להם שלא לעלות על הספינה הראשונה העומדת לצאת לניו-יורק, והם עלו רק על הספינה השניה שיצאה אף היא לניו-יורק באותו יום. (מאוחר יותר התברר כי נוסעי הספינה הראשונה נשבו על ידי האיטלקים, והם נותרו בשבי עד תום המלחמה). <br />
<br />
ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]], עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל. מעל סיפון הספינה שלח הרבי מברק (באמצעות טלגרף אלחוטי) לחותנו אדמו"ר הריי"צ, בו הודיע על עזיבתם את שטח המים הטריטוריאליים של אירופה.<br />
<br />
===בארצות הברית===<br />
[[קובץ:Ship.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האוניה 'סרפה פינטו' בה הפליגו הרבי ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]]]]<br />
ב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]], בשעת בוקר הטילה "סורפה פינטו" עוגן במימי נמל ניו-יורק. הרבי והרבנית ירדו מהאוניה ובידם ארגז עץ שהכיל את חפציהם המועטים. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח אדמו"ר הריי"צ במיוחד עבורם. על חברי המשלחת נמנו ארבעה: הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[ישראל ג'ייקובסון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]] והרב [[אליהו סימפסון]]. כמו כן הורה אדמו"ר הריי"צ, כי בעת שיגיע הרבי ל-[[770]], ייצאו תלמידי הישיבה ויקבלו את פניו.<br />
<br />
מיד עם הגעתו של הרבי ל[[ארה"ב]] התחיל לסייע לאדמו"ר הרי"צ בכל ואף הצטרף למאבקו הגדול להפוך את אמריקה למקום [[תורה]] ו[[חסידות]]. בשנת [[תש"ב]] התמנה על [[אדמו"ר הריי"צ]] ליושב ראש מוסדות; [[מחנה ישראל]], [[מרכז לעניני חינוך]] ו[[הוצאת ספרים קה"ת]]. בשנת [[תש"ג]] מונה לעורך ראשי ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. <br />
<br />
ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כב' חודשים, וביום [[כ"ח סיון]] חזר לניו יורק ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות לכ"ק אדמו"ר הריי"צ. <br />
<br />
בשנת [[תש"י]] התחיל לעסוק במרץ בהרחבת והתפשטות מוסדות התורה והחינוך שייסד האדמו"ר הרי"צ בכל רחבי תבל. הרבי ייסד תלמודי תורה לבנים ובתי ספר לבנות במדינות צפון אפריקה. בכך זיכה אלפי בני נוער יהודים בחינוך יהודי מקורי והצילם מטמיעה והתבוללות רוחנית. במקביל הקים גם ישיבות קטנות ובתי-מדרש להכשרת מורים, רבנים, שוחטים, סופרי סת"ם ועוד משרות קודש. הרבי פירסם [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] בו הוא מעורר את כלל ישראל להתחזק. רבים פנו אליו לבקשת עצותיו וברכותיו הקדושות. [[התוועדות|להתוועדויות]] שלו התחילו לנהור המוני-חסידים ויהודים מכל הסוגים ששתו בצמא את שיחותיו הקדושות ואף העלו אותם על הכתב{{הערת שוליים|ונדפסו בספר [[תורת מנחם - התוועדויות]], תש"י}}.<br />
<br />
==קבלת הנשיאות==<br />
[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[התוועדות]] באותו מקום בו קיבל את הנשיאות, [[תשי"ב]]]]<br />
כשנודע על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] החלו החסידים לדבר על כך שצריך למנות את "הרמ"ש"{{הערת שוליים|או הרמ"מ. ראשי התיבות: '''הר'''ב '''מ'''נחם ('''מ'''ענדל) '''ש'''ניאורסון". כך נקרא הרבי לפני התמנותו הרשמי ל"[[רבי]]"}} כממלא מקומו. בחודשים שלאחרי ההסתלקות כתבו [[חסיד|חסידים]] רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[770]]. חלק ממכתבי ההתקשרות היו מכתבים כלליים עליהם חתמו קהילות שלמות וחלקם היו מכתבים פרטיים. למרות זאת, סירב הרבי לקבל את עול הנשיאות.<br />
<br />
על אף הסירוב, החסידים לא ויתרו, והחלו לתת לרבי [[פ"נ|פ"נים]]. הרבי ראה בזה מתן שליחות להקריאם על [[ציון]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ותו לא. היו חסידים שהתעקשו להתקבל ל[[יחידות]], אך הרבי סירב לקבלם. לבסוף, אחר שידולים רבים, החל הרבי לקבל חסידים בודדים ליחידות. הראשון שהתקבל היה הרב [[מאיר אשכנזי]] ובמשך הזמן נקבע סדר מיוחד לכניסה אל הקודש. הרבי ענה לשאלות ונתן הוראות. באותה תקופה גם היו כמה מופתים. <br />
<br />
ביום טוב שני של חג השבועות, בעת התוועדות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי [[שיחה|השיחות]] הן טובות אבל רוצים לשמוע [[מאמר]] דא"ח. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת". <br />
<br />
בשנה שלאחר ההסתלקות [[התוועדות|התוועד]] הרבי בהזדמנויות רבות. ביום ז' ב[[תמוז]] יצאה לראשונה שיחה [[מוגה|מוגהת]]. כאשר הוכנה השיחה לדפוס, כתבו [[הנחה|המניחים]] עליה "הוגה על ידי כ"ק שליט"א", הרבי תיקן זאת וכתב "ע"י הרמ"ש שליט"א" ובהגהה השני' מחק גם את זאת. <br />
<br />
בראש חודש אדר כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] ראשון לעדת החסידים ובח"י באלול כתב הרבי [[מכתב כללי]] ראשון. המכתב נכתב ב[[לשון הקודש]] וב[[אידיש]]. בערב יום הכיפורים חילק הרבי '[[לעקח]]' לזקני ה[[חסיד]]ים על פי בקשתם. <br />
<br />
בכל התקופה שלאחר ההסתלקות, היה הרב [[דוד רסקין]] מזמין את האנשים לעלות לתורה, וכאשר היה עליו לקרוא לרבי, היה אומר בקול רם "יעמוד", ובלחש "אדוננו מורנו ורבנו", ולאחר מכן ממשיך בקול רם את שמו הק'. בשמחת תורה חל שינוי, ואת ה"מרשות לחתן" בראשית קרא הרב [[אלתר דובער חסקינד]]. כשהגיע הלה לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. <br />
<br />
בחודשים כסלו וטבת, ניתן היה למצוא רמזים בשיחות של הרבי, כי הוא מוכן לקבל את הנשיאות, אך הדבר לא היה באופן בולט. ב[[כ"ו בטבת]] פורסמו בעיתונות היהודית בניו-יורק ידיעות בהן פורסם כי חסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של אדמו"ר הריי"צ. בידיעות גם נכתב על כתבי התקשרות שהוגשו לרמ"ש, וכי קבלת הנשיאות הרשמית תהיה ב[[י' בשבט]] [[תשי"א]]. כשנודע הדבר לרבי, ביקש מהרב [[חודקוב]] להכניס הכחשה בשמו לכל העיתונים. הרב חדקוב גילה זאת לזקני החסידים, והם נכנסו לרבי והתחננו בפניו שלא להכניס את ההכחשה. רק לאחר תחנונים רבים נעתר להם הרבי. שבוע לאחר מכן, ביום [[ג' בשבט]], פורסמו מודעות רשמיות מטעם תנועת חב"ד על קבלת הנשיאות הצפויה. <br />
<br />
במוצאי [[י' בשבט]] [[תשי"א]] נאסף קהל החסידים להתוועדות עם הרבי ב-[[770]]. כשעה לאחר תחילת ההתוועדות, קם החסיד ר' [[אברהם סנדר נמצוב]] וביקש מהרבי בשם כל הקהל לומר [[דא"ח]]. ואכן, בשעה עשר וארבעים דקות, פתח הרבי ואמר את המאמר ד"ה "[[באתי לגני]]", בהקדימו כי במאמר שניתן ל[[י' בשבט]] על ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר, נאמר וכו'.<br />
<br />
לאחר י' שבט הודפסו בלנקים חדשים עליהם התנוסס שמו הק' של הרבי, ועליהם הרבי כתב את מכתביו{{הערת שוליים|חשוב להוסיף את דבריו של הרב [[יוסף וינברג]]: "חסידים מספרים שלאחר ההסתלקות, כאשר הרבי סירב בכל התוקף להפצרותיהם של זקני ה[[חסיד]]ים לקבל את הנשיאות - מי שהשפעתה הייתה מכרעת, זו [[הרבנית חיה מושקא]], שעם כל צניעותה וענוותנותה וההקרבה הגדולה שנכפתה עליה, היא שהתבטאה בנחישות כי יש להמשיך את העבודה".}}.<br />
<br />
== פועלו והשפעתו ==<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]]}}<br />
=== השפעתו בעולם היהודי ===<br />
הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות ה[[יהדות]] ו[[תורת החסידות]] בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"{{הערה|[[s:בראשית כח יד|בראשית כ"ח י"ד]]}}.<br />
<br />
הרבי קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על כל היהודים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.<br />
<br />
יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות [[חנוכה]] בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, [[תהלוכות ל"ג בעומר]], דוכנים לנטילת [[לולב]] ב[[סוכות]], חלוקת [[מצה שמורה]] לקראת [[חג הפסח]], תקיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], לאלו שאינם מגיעים ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]], קיום ארבע מצוות ה[[פורים]] ועוד.<br />
<br />
הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי{{הערה|ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|[[אגרות קודש]] הרמ"מ]], חלק י"ח עמוד קע"ז.}}. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.}}<br />
<br />
פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה [[עשרת המבצעים]], הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, [[לימוד תורה]], הנחת [[תפילין]], קביעת [[מזוזה|מזוזות]] כשרות, מתן [[צדקה]], החזקת ספרי קודש בבית, [[כשרות]] המזון, בערב [[שבת]] וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב ו[[טהרת המשפחה]]{{הערה|[[ירמיהו ברנובר]], בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.}}.<br />
<br />
בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. [[נשי ובנות חב"ד]] פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.<br />
<br />
==== שלוחיו ברחבי העולם ====<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[בית חב"ד]]}}<br />
חמיו של הרבי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] פעל לקרב יהודים ל[[תורה]] ול[[מצוות]], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של [[הריי"צ]] היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם. <br />
<br />
מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו ל[[חזרה בתשובה]] של יהודים רבים, ב[[ישראל]] ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים ל[[יהדות|דת]], בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי{{הערה|1= [[היום יום]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hymym/2/27 כ"ז טבת], ספריית חב"ד.}}. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1788 כולל חב"ד חנך בית תמחוי לניצולי שואה]}}. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30263 השליח בקאסול מסייע לחלץ את גופת הישראלי]}}.<br />
כיום, מונה מפעל השליחות כ-4000 שלוחים ברחבי העולם, עליהם ממונה ה[[מרכז לענייני חינוך]].<br />
<br />
==== תקנת לימוד הרמב"ם היומי ====<br />
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תקנת לימוד הרמב"ם]]}}<br />
בשנת [[תשמ"ד]] יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של ה[[רמב"ם]] לשיעורי לימוד יומיים{{הערה|אודות התקנה, ראה שיחת הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך}}. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.<br />
<br />
=== השפעתו מחוץ לעולם היהודי ===<br />
==== שבע מצוות בני נח ====<br />
[[קובץ:שבע מצוות.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שער שבועון [[כפר חב"ד]] מ[[כ"ח בניסן]] [[תשמ"ט]] - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"]]<br />
בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת [[שבע מצוות בני נח]] לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת ה[[רמב"ם]]{{הערה|בספרו {{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|ח|יג}}.}} כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג ש[[אומות העולם]] יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים כיום, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת.{{הערה|1= את דעתו בנושא הביע הרבי בהרחבה בדבריו בחג ה[[פורים]] [[תשמ"ז]] שנדפסו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=611 כאן].}}<br />
<br />
הרבי ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת ה[[גאולה]], שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.<br />
<br />
בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של [[ארצות הברית]] על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.<br />
<br />
==== החינוך בקונגרס האמריקאי ====<br />
ב[[תשל"ח]] החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.<br />
<br />
בשנת [[תשס"ט]] הוסיף ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60994 הנשיא אובמה הכריז על י"א ניסן כ'יום החינוך']}}.<br />
<br />
==== רגע של שתיקה ====<br />
בשנת [[תשמ"ג]] קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם '[[רגע של שתיקה]]' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. מכיון שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית.<br />
<br />
קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.<br />
<br />
בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.<br />
<br />
==תורתו ומשנתו==<br />
===ספריו===<br />
[[תמונה:ליקוטי שיחותPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ליקוטי שיחות על סדר הפרשיות (צילם: שמוליק גבירץ)]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ספרי הרבי מליובאוויטש]]}}<br />
<br />
מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במשך שעות במהלך הופעותיו בציבור בשבתות, בחגים ובימים מיוחדים, וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים.<br />
רובם של דבריו של הרבי תועדו ונכתבו על-ידי ה[[חוזרים]] - קבוצת חסידים בעלי זיכרון, אשר היו מעלים על הכתב את דבריו של הרבי, שיחות אלו הודפסו בסדרת הספרים [[שיחות קודש]] ולאחר-מכן תורגמו לעברית בסדרה [[תורת מנחם - התוועדויות]] (הסדרה עדיין לא הושלמה, עד היום הודפסו כ-80 חלקים), שיחות רבות עובדו, עברו הגהה של הרבי והודפסו ב[[לקוטי שיחות]] (39 כרכים) וב[[ספר השיחות]] (12 כרכים). שיחות אלו מכילים את חידושי התורה של הרבי במגוון תחומיים: ב[[חסידות]] ב[[קבלה]] ב[[גמרא]] ואף בפשוטו של פירוש [[רש"י]] על התורה, כאשר הם מתבארים בפשט, הדרוש, הרמז והסוד, כאשר נוהג לקשר זאת לזמן בהם הם נאמרו. רבות מהשיחות עסקו גם בהוראות לחסידים ואף הסביר את השקפותיו על אירועים המתרחשים בעולם.<br />
<br />
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר]]<br />
[[מאמרי חסידות]] שנשא הרבי הודפסו בספרים רבים וחלקם לוקטו ב[[ספר המאמרים - מלוקט]].<br />
<br />
איגרותיו של הרבי המכילים הוראות, עצות וברכות הודפסו בסדרת הספרים [[אגרות קודש]] (הסידרה עדיין לא הושלמה ועד היום נדפסו כ-30 כרכים).<br />
<br />
==הרבי כמלך המשיח==<br />
[[קובץ:הפסק דין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] חתום על ידי מאות רבנים]]<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח]]}}<br />
הרבי מוגדר כ[[מלך המשיח]] העתיד לגאול את עם ישראל. ההכרה ברבי כמלך המשיח, פורסמה על ידי רבני חב"ד ואחרים בפסק דין הלכתי המסתמך על פסיקת ההלכה ועל התייחסויותיו של הרבי עצמו לנושא, כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות.<br />
<br />
עם תחילת התגלות המשיח עליו הכריז הרבי בתשנ"א, קיבלה האמונה ביטוי פומבי והרבי אף אפשר לפרסמה, תוך שמעודד את שירת החסידים: {{יחי}}, ביותר התחזקה קבלת מלכותו בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, בהם יצא מידי יום ביומו לעודד את שירת החסידים.<br />
בשנים ההם אף אישר הרבי את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד איצ'ה שפרינגער להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו הק' וההכרזה "יחי המלך המשיח", וכן ביו"ד שבט תשנ"ג אישר הרבי למטה להבאת המשיח בניו יורק לעשות שידור עולמי (סאטעלייט) בטעלעוויזיא שבו יראה איך מעודד הרבי את הכרזת הקודש "יחי אדוננו", ועוד רבות{{הערה|להרחבה, ראו בספר "והוא יגאלינו", ברוקלין תשנ"ד.}}.<br />
<br />
==ניגוניו==<br />
[[תמונה:התנועות של הרבי.jpg|left|thumb|250px|עטיפת הדיסק 'התנועות של הרבי']]<br />
במהלך השנים לימד ניגונים שחלקם היו ידועים ונשכחו וחלקם הלחין בעצמו. לרוב היה זמן לימוד הניגונים ב[[התוועדות]] [[שמחת תורה]] שנערכה לפנות בוקר, לאחר ההקפות.<br />
<br />
#'''[[ניגון דרכך אלוקינו|דרכך אלוקינו]]''' - ניגון שהרבי לימד בליל שמחת תורה לפנות בוקר בשנת [[תשט"ז]] על המילים {{ציטוטון|דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[סליחות]] ב[[תפילת ערבית]] של [[יום כיפור]]}}.<br />
#'''[[ניגון אסדר לסעודתא (אדמו"ר שליט"א)|אסדר לסעודתא]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] [[י"ד בתמוז]] בשנת [[תשט"ז]] על מילות הפיוט ליום ה[[שבת]] של רבי [[יצחק לוריא]].<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות. <br />
#'''[[ניגון אתה בחרתנו|אתה בחרתנו]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשכ"א]], על המילים {{ציטוטון|אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת}}{{הערת שוליים|מתוך נוסח התפילה של יום טוב}}.<br />
#'''[[ניגון אנעים זמירות (אדמו"ר שליט"א)|אנעים זמירות]]''' - [[ניגון געגועים]] שלימד הרבי בשמחת תורה בשנת [[תשכ"ב]] על המילים: {{ציטוטון|אנעים זמירות ושירים אארוג, כי אליך נפשי תערוג. נפשי חמדה בצל ידיך, לדעת כל רז סודיך}}{{הערת שוליים|מתוך פיוט "שיר הכבוד" הנהוג בקהילות אשכנז}}.<br />
#'''[[ניגון הוא אלוקינו|הוא אלוקינו]]''' - ניגון אותו היה שר ה[[חזן]] ב[[ליובאוויטש]], ר' [[יחיאל הלפרין]] בפני [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"ץ]]. הניגון נשכח, ככל הנראה, והרבי לימדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת [[תשכ"ד]]. כיום שרים ניגון זה בתפילת "כתר" שחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של [[שבת]] ו[[יום טוב]].<br />
#'''[[ניגון והיא שעמדה|והיא שעמדה]]''' - ניגון שלימד הרבי ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] בשנת [[תשט"ו]] על המילים {{ציטוטון|והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש-ברוך-הוא מצילינו מידם}}{{הערת שוליים|מתוך ה[[הגדה]] שב[[ליל הסדר]] ב[[פסח]].}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (א)|כי אנו עמך (א)]]''' - ניגון שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשי"ז]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך פיוט בחזרת הש"ץ של תפלת [[שמונה עשרה]] ב[[יום כיפור]]}} {{ציטוטון|כי אנו עמך ואתה אלוקינו, אנו בניך ואתה אבינו. אנו עבדיך ואתה אדונינו, אנו קהליך ואתה חלקינו. אנו נחלתיך ואתה גורלינו, אנו צאנך ואתה רוענו. אנו כרמיך ואתה נוטרינו, אנו פעולתיך ואתה יוצרינו. אנו רעיתיך ואתה דודינו, אנו סגולתיך ואתה אלוקינו. אנו עמך ואתה מלכינו, אנו מאמיריך ואתה מאמירינו}}.<br />
#'''[[ניגון כי אנו עמך (ב)|כי אנו עמך (ב)]]''' - ניגון נוסף שלימד הרבי על הפיוט המתחיל במילים "כי אנו עמך", ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשכ"ד]]. הרבי סיפר שניגון שמע מאחד החסידים הזקנים והסביר שניגון זה הוא ניגון של תשובה ושאיפה לעליה תמידית.<br />
#'''[[ניגון סטאוו יא פיטו|סטאוו יא פיטו]]''' - ניגון ברוסית של אנשים פשוטים, שלימד הרבי ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשכ"ג]]. הניגון עוסק בלדעת כיצד לשתות "לחיים" ולנצל זאת לתועלת מעשית.<br />
#'''[[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני]]''' - נגיון מהעיר [[ניקולייב]] שחיבר סבו של הרבי ר׳ [[ מאיר שלמה ינובסקי]] שלימדו הרבי בשמחת תורה שנת [[תש"כ]] על המילים{{הערת שוליים|מתוך ה"סליחות" שקודם ה[[ימים הנוראים]]}} {{ציטוטון|רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי ליבא ענינא}}.<br />
#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' ניגון מיוחס ל[[אדמו"ר הזקן]] והרבי לימדו בעת ההתוועדות של [[שבת מברכים]] חודש [[אייר]] בשנת [[תשי"ד]]. מילות הניגון{{הערת שוליים|[[ספר תהלים]] פרק ס"ג פסוקים ב'-ג'}} {{ציטוטון|צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך}}.<br />
#'''[[שאמיל (ניגון)|שאמיל]]''' - ניגון רוסי שהרבי לימד ב[[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"ט]]. הניגון מספר סיפור גדולה של ראש הקוזקים שנפל בשבי ותקוותו שבבוא היום יצא מהמאסר לחירות. זהו משל על ה[[נשמה]] שנמצאת בגוף ולעתיד לבוא, תשתחרר מהגוף ותחזור למקורה.<br />
#'''[[ניגון האדרת והאמונה|האדרת והאמונה]]''' - ניגון במנגינת המרסייז (ההמנון הצרפתי) שלימדו הרבי על הפיוט "האדרת והאמונה", בעת ההקפה הרביעית בליל שמחת תורה בשנת [[תשל"ד]].<br />
<br />
===דיסקוגרפיה===<br />
{{להשלים}}<br />
תקליטים המוקדשים לניגוני הרבי:<br />
*'''תנועות הרבי מחב"ד''' - מכיל ארבע עשרה ניגונים של הרבי<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
;ביוגרפיה<br />
* [[פעולותיו של הרבי מלובביץ' בסדר כרונולוגי]].<br />
* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תשנ"א]]. <br />
* פרופ' [[ירמיהו ברנובר]], '''[[נביא מקרבך]], הביוגרפיה של הרבי מלובביץ'''', [[מכון ממש]], תשס"ז.<br />
* אליעזר יהושע זקליקובסקי ויוסף יצחק גרינברג, '''[[ימי בראשית]]''', יומן, מסמכים, מחקרים ותמונות על השנה הראשונה ל[[נשיאות]] [[הרבי]] - חודש [[תשרי]] [[תש"י]] עד חודש [[אדר]] [[תשי"א]], הוצאת [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ב]].<br />
* ד"ר [[יחיאל הררי]], '''[[סודו של הרבי]]''', הוצאת ידיעות ספרים, [[תשע"ג]].<br />
<br />
;אלבומים<br />
* הרב [[טוביה בלוי]], '''[[הרבי מליובאוויטש (אלבום)|הרבי מליובאוויטש]]''', [[ארגון הגג למוסדות חב"ד]], [[תשל"ז]].<br />
* [[אסף חנוך פרומר]] ואוהד בר סלע, '''[[משיח תמונות ורגעים]]''', [[מכון ממ"ש|מ. מ. ש. הוצאה לאור]], [[תשס"ט]].<br />
* [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[הרבי - שלושים שנות נשיאות]]''', לקט מאמרים על הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[ארגון הגג]], [[תש"ל]] ו[[תשל"ב]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, אלבום '''[[בנאות דשא]]''', תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו ב[[גן ישראל]] ו[[מחנה אמונה]], הוצאת [[קה"ת]], [[תשנ"ג]].<br />
* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום [[מקדש ישראל]]''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מסידורי הקידושין שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].<br />
* [[יוסף יצחק קמינצקי]], '''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי חב"ד שם. יצא לאור בשנת [[תשנ"ג]].<br />
<br />
;מחקרים<br />
* ד"ר [[יצחק קראוס]], "'''[[השביעי (ספר)|השביעי]], משיחיות בדור השביעי של חב"ד'''", הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, [[תל אביב]], [[תשס"ז]].<br />
* הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מ[[היהדות החרדית]], [[חולון]], [[תשנ"ה]] - [[תש"ע]].<br />
* הרב פרץ אוריאל בלוי, '''[[ממלכת התורה]] עם הרבי מליובאוויטש''', אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), [[קרית מלאכי]], הוצאת [[נחלי דב"ש]], [[תשנ"ו]].<br />
;תורתו<br />
*[[סימון יעקובסון]], '''[[הדרך לחיים של משמעות]], חכמת הרבי מליובאוויטש''', הוצאת אריה ניר מורן, [[תל אביב]] [[תשנ"ו]].<br />
*יעקב גוטליב, '''"שכלתנות בלבוש חסידי - דמותו של הרמב"ם במשנת חב"ד"''', הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [[תשס"ט]].<br />
*[[ירמיהו ברנובר]] והרב [[יוסף שמחה גינזבורג]], "'''[[מה רבו מעשיך ה']]''', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש", הוצאת [[שמי"ר]], [[תש"ס]], [[ירושלים]] (מהדורה מורחבת של '[[אמונה ומדע]]', [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]]).<br />
;שונות<br />
* הרב מרדכי מנשה לאופר, '''[[משבחי רבי]], דברים שסופרו על הרבי מליובאוויטש''', הוצאת המחבר ובית חב"ד אשדוד, [[תש"ס]].<br />
*הרב [[שניאור זלמן הרצל]], '''נישואי הנשיאים''' - תיאור נישואיהם של [[רבותינו נשיאינו]].<br />
* יוסף אשכנזי, '''בקודש פנימה''', זיכרונותיו של המשב"ק הרב שלום בער גאנזבורג.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
;כללי<br />
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=67 מדור הרבי מליבאוויטש] - {{חב}}<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=39286 כתבת שער על הרבי בעיתון הניו יורק טיימס]<br />
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=17439 "הרבי חי וקיים" - אתר NRG, מתי טוכפלד]<br />
<br />
;היסטוריה<br />
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57030 הספרן הרב שלום דובער לוין חושף פרטים חדשים הקשורים לשנות צעירותו של הרבי] - אתר COL<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33502 יומן החתונה - תיאור מהנהגות הרבי בחתונתו] - מיומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]] - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=42869 סקירה כללית מחתונת הרבי] - ליקוט מהספר [[נישואי הנשיאים (ספר)|נישואי הנשיאים]]<br />
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=900 התייחסויות של הרבי ליום נישואיו] - פרק מהספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77391 התכנית שבוטלה: חתונת הרבי בחודש אלול] מתוך הספר "נישואי הנשיאים"<br />
*[[שניאור זלמן ברגר]] סוקר ב[[שבועון בית משיח]] את קורות הרבי בשואה ובשנים שקדמו לה: [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3186 "ימי עברה וזעם"] - חלק ראשון, [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3214 ההצלה מאירופה הבוערת] - חלק שני.<br />
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]<br />
<br />
;וידאו<br />
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=videonew_he&mador=19&page=1 מאגר קטעי וידאו מהרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}<br />
*[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=1215 משיח נאו] - נבואותיו של הרבי{{וידאו}}<br />
* {{קישור חבד און ליין|87945|"הרבי קיבל את ה'כתב התקשרות' והתייפח בבכי" - אירועי יום קבלת הנשיאות. עדות מדהימה||י"ב שבט תשע"ה}}<br />
;תמונות<br />
*[http://www.portraitofaleader.org/ אתר המציג תמונות נדירות מהרבי] - אתר מכון אבנר{{תמונה}}<br />
{{הערות שוליים|טורים=כן}}<br />
{{אדמו"רי חב"ד|אדמו"ר=שליט"א}}<br />
{{סדרה|הקודם=[[אדמו"ר הריי"צ]]|רשימה=[[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]]|שנה=מ[[י"א בניסן]] - [[תרס"ב]]|הבא=-}}<br />
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}<br />
[[קטגוריה:נשיאי חב"ד|9]]<br />
[[קטגוריה:אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|*]]<br />
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל|שניאורסון מנחם מנדל]]</div>770mmkhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=190312רשימות הרבי2014-11-28T12:22:45Z<p>770mmk: /* חלקי הרשימות */</p>
<hr />
<div>[[תמונה:רשימות.jpg|left|thumb|250px|שער קובץ רשימות]]<br />
ה'''רשימות''' הינם כתבים אותם כתב [[הרבי]] לעצמו. דברים אלו הרבי שמר לעצמו, ורק בפעמים בודדות פרסם קטעים מהם, כמו ב[[ספר המאמרים תרס"ו]], ב[[היום יום]], ב[[אגרות קודש]], ב[[ספר המנהגים]], בהערותיו על [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] של [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] ול[[מניח|מניחי]] ה[[שיחות]] כשהתעוררו קשיים.<br />
<br />
במשך השנים הזכיר הרבי כמה פעמים במכתביו רשימות אלו ואף הביא ממה שכתוב שם (בביטוי "רשימותי"), כמו כן נתן הרבי חלקים מסוימים לפרסום בהזדמנויות שונות (כדלעיל). <br />
ליקוט חלקי של הרשימות נתפרסם ב'[[תורת מנחם]]' ח"א. 'ועד חיילי בית דוד' בישיבת תות"ל בנתניה ערכו ליקוט מקיף של כל הרשימות שפרסם הרבי, והדפיסו אותם בקונטרס תחת השם 'ליקוטי רשימות'<br />
<br />
.<br />
<br />
== פרסום הרשימות ==<br />
<br />
מתחילת [[קיץ]] [[תשנ"ב]] פורסמו כמה וכמה רשימות בקבצים [[צדי"ק למלך]], ובספר [[תורת מנחם התוועדויות]] חלק א' בתחילתו. <br />
<br />
רשימות אלה, לא היו חלק מחוברות ה"רשימות" שנמצאו במגירת הרבי, אלא שכאשר ערכו את סדרת אג"ק, ביקשו מהרבי שיתן מכתבים מהשנים הראשונות, והרבי נתן חבילה של מכתבים, ובחבילה ההיא היה כמה עמודים של "רשימות" וכן "היום יום חלק שני", כשנשאל הרבי על כך, הרבי ענה שהעורכים ימצאו מה לעשות עם זה. בפועל זה נשאר בידי עורכי האג"ק, שבשנת תש"נ נתנו "היום יום חלק שני" לפרץ בלוי לפרסם ביחד עם תרגום היום יום ללה"ק, וה"רשימות" התפרסמו כהוספה לתורת מנחם ח"א. אחר כך, כשהתפרסמו סדרת הרשימות, העורכים גם פרסמו מחדש את ה"רשימות" הללו בתוך הסדרה (והושמטו מתורת מנחם חלק א' בהוצאה החדשה).<br />
<br />
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], החלו חלק מחברי ועד [[אגודת חסידי חב"ד]] לפרסמם בצורה מסודרת בחוברות במשך כל שבוע, בערך עד תחלת שנת [[תש"ס]]. לאחר מכן יצאו חוברות אלו כסדרה, כשנושאים שנדונו בארוכה יוצאים כספר בפני עצמו (רשימת המנורה, שנים אוחזין, [[מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים]], רשימת היומן).<br />
<br />
גילוי ופרסום הרשימות עוררו ספק על האפשרות ואופן הפירסום. בעקבות כך נערכו מספר אסיפות.<br />
<br />
===אסיפת אגו"ח===<br />
האסיפה הראשונה כונסה על ידי מספר חברי [[אגו"ח]] ביום ב' [[אייר]] [[תשנ"ה]] ליד [[770]]. באסיפה השתתפו משפיעים, שלוחים ועסקנים מכל הגוונים: <br />
<br />
הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום בער לוין]] (נציג אגו"ח), הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[שניאור זלמן גופין]], הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']], הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[אברהם ברוך יצחק גרליצקי]], הרב [[מנחם מענדל גורדון]] ([[לונדון]]), הרב [[דוד רסקין]] יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד]] המרכזית, הרב [[משה הרסון]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[אהרן חיטריק]], הרב [[יהושע מונדשיין]], הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], הרב [[יוסף יצחק הבלין]], הרב [[אליהו מטוסוב]], הרב [[יוסף וינברג]] ור' יוסף ברוך פרידמן.<br />
<br />
האסיפה הונחתה על ידי ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] מ[[ועד הנחות בלה"ק]].<br />
<br />
באסיפה הוחלט על פרסום הרשימות.<br />
<br />
===דיונים נוספים===<br />
כמאתיים [[חסיד]]י [[חב"ד]] מ[[ארץ הקודש]] התכנסו וקראו לא ללמוד ברשימות כיוון שאין אישור מהרבי לפרסמם. הרב [[שלום יעקב חזן]] [[שיחה:רשימות|פירסם]] מאמר ב[[שבועון בית משיח]] ובו מצביע על בעיות רבות בתהליך פרסום הרשימות, אם כי מביע עמדה חיובית.<br />
<br />
בסופו של דבר לא הייתה הכרעה ברורה מגורם מוסמך, והדבר נשאר תלוי ב'[[הרגש]]'.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
*הרב [[דוד פלדמן]], '''רשימו מהרשימות''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון [[חג הפסח]] [[תשנ"ה]], והמשכו בגליונות חודש [[אייר]] [[תשנ"ה]].<br />
<br />
*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''הרשימות הגנוזות''', [[שבועון בית משיח]] גליון 41 עמ' 27.<br />
<br />
==קישורים חיצונים==<br />
*[http://www.chabadlibrary.org/admur/reshimos/index.htm רשימת המנורה ושנים אוחזין] - אתר ספריית חב"ד<br />
*[http://hebrewbooks.org/15776 רשימת המנורה] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/15886 הרשימות, חוברות א - י"ד] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/15976 הרשימות, חוברות ט"ו - מ"ה] - היברו-בוקס<br />
*[http://hebrewbooks.org/16020 הרשימות, חוברות קי"ב - קנ"ז] - היברו-בוקס<br />
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]</div>770mmkhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%A5&diff=190311יצחק פושניץ2014-11-28T12:13:12Z<p>770mmk: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>הרב [[יצחק פושניץ]] - היה רבה של העיר דוברינקה (קולוניה דוברייה) הסמוכה העיר ניקולייב, הוא אב זקנתו של [[הרבי]] הרבנית [[רחל ינובסקי]].<br />
<br />
==אודותו==<br />
<br />
הוא נשא לאשה את הרבנית חי'ה שרה. <br />
<br />
הרב יצחק פושניץ כיהן כרב בעיירה דוברינקה כחמישים שנה, משנת תרי"ד עד הסתלקותו בשנת תרס"ד.<br />
<br />
לפני הסתלקותו כתב בצוואתו יהיה בני מנחם מענדל דן והורה הוראה, מיד לאחר הסתלקותו נתקבל בנו למלאות מקומו ובתור סגן לרב רשמי עפ"י רשיון מיוחד משר הפנים. <br />
<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*'''בנו''' הרב מנחם מענדל ממלא מקום אביו אשתו מרת מינדל בת הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] נולד תרל"א.<br />
*'''בנו''' הרב נפתלי.<br />
*'''בנו''' הרב יוסף.<br />
*'''בנו''' הרב נח.<br />
*'''בנו''' הרב לייבל.<br />
*'''בנו''' הרב הלל.<br />
<br />
'''בנותיו'''<br />
<br />
*חנה אשת הרב [[חיים לייב איטקין]], רבה של אוטשקוב. <br />
*[[רחל ינובסקי]] אשת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקולייב.<br />
*לאה אשת הרב יוסף היה תלמיד חכם גדול.<br />
*דבורה אשת הרב יעקב לייב רבינסקי היה תלמיד חכם מעמיק והיה רב בקולוניה יפה-נהר.<br />
<br />
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|פושניץ יצחק]]</div>770mmk