https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=84.115.222.96 2026-05-06T01:42:23Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845460 2026-05-04T00:10:24Z

<p>84.115.222.96: מסםר</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו מיוזמתו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים ראשונה במלכות מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) לשרה גיטל לבית פיטרקובסקי, בת דודתו של מר [[דוד צ'ייס]], הם עלו [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישבו במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתם אסתר חנה בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פריינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את השטח ומבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|בנין 1307 ברחוב פרזידנט}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845457 2026-05-04T00:02:10Z

<p>84.115.222.96: כלום</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו מיוזמתו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים ראשונה במלכות מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) לשרה גיטל לבית פיטרקובסקי, בת דודתו של מר [[דוד צ'ייס]], הם עלו [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישבו במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתם אסתר חנה בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פריינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את השטח ומבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845455 2026-05-03T23:58:27Z

<p>84.115.222.96: לשון</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו מיוזמתו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים ראשונה במלכות מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) לשרה גיטל לבית פיטרקובסקי, בת דודתו של [[דוד צ'ייס]], הם עלו [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישבו במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתם אסתר חנה בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פריינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את השטח ומבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845453 2026-05-03T23:54:56Z

<p>84.115.222.96: צייס</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו מיוזמתו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים ראשונה במלכות מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) לשרה גיטל לבית פיטרקובסקי, בת דודתו של [[דוד צ'ייס]]. עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את השטח ומבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845451 2026-05-03T23:47:39Z

<p>84.115.222.96: לשון</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו מיוזמתו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים ראשונה במלכות מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את השטח ומבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845448 2026-05-03T23:40:11Z

<p>84.115.222.96: נוסח</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו מיוזמתו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים ראשונה במלכות מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את מבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845447 2026-05-03T23:39:06Z

<p>84.115.222.96: שונות</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו מיוזמתו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את מבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845446 2026-05-03T23:32:21Z

<p>84.115.222.96: הוספות שונות</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה אירעה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו צעירים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ביבשת החדשה ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], חויה זו השפיעה עליו עמוקות ובעקבות כך היה לחסיד מסור של הרבי. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> בביתו בטורונטו הקדיש קומה להכנסת אורחים, שם שהו אישים חשובים לצד שליחי מוסדות מכל החוגים אשר אליהם התמסר ובהם תמך. הוא נודע כאיש חכם ופעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. זכה וקיבל הוראות מפורטות מהרבי בענייני הכלל ובענייני עסקיו בנדל&quot;ן. בהוראת הרבי זכה לעלות בחצר הקודש בשמחת תורה לעליית [[חתן תורה]].<br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד ול[[כולל חב&quot;ד בארץ הקודש]], והשתתף אף בשליש מהסכום לבניית [[שיכון חב&quot;ד לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן תרם את מבנה [[מכון חנה (קראון הייטס)]], את [[טנק מבצעים]] הראשון של [[צעירי אגודת חב&quot;ד]] בניו יורק, את הקמת [[ספריית לוי יצחק (קראון הייטס)]], את מבנה פנימיית ישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, את מבנה [[בית חנה (ירושלים)]] בסנהדריה, את [[בית ליובאוויטש (פריז)]], וכמו כן רכש והקדיש את המבנה הסמוך ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)]], ועסק רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. באגרות קודש הרבי מזכירו כבעל מידות ודוגמה לאהבת ישראל. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]], שם גם בנה מקווה פרטי ומפואר עבור הרבי בהכשר הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרבי הביע תודה והערכה אך לא השתמש במקוה, והתבטא כי &quot;עוד חזון למועד&quot; {{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות ונסיעות שונות מעבר לים בהוראת הרבי. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים, רבנים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ואחרים. במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים לאישים מגוונים, וזכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות גם מול אנשי ממשל בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים. אף ממיטת חוליו בסמוך למיתתו עסק בפדיון ספרי [[ספריית אגו&quot;ח]], ועל כך הרבי התבטא בהוקרה יוצאת דופן.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתף קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. ארונו הוטס לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה, לבקשתו הוא נטמן בהר המנוחות לצד ידידו הטוב, הסופר הרב אברהם מוקוטובסקי המכונה אליהו כי-טוב. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845444 2026-05-03T22:44:14Z

<p>84.115.222.96: בית חנה</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]] והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה חלה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו רבים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], הדברים השפיעו עליו רבות והוא נהיה בעקבות כך חסיד חב&quot;ד. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות &quot;כעצת זקנו\זקנה הרא&quot;פ&quot;, וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים.<br /> <br /> זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל&quot;ן. <br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד, ותרם אף שליש מהסכום לבניית שיכון חב&quot;ד ב[[לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן פעל רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]]. בבית בנה בגאראשז{{הבהרה}} מקווה פרטי קטן ומפואר עבור הרבי. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] נתן ההכשר על זה. כוונתו של הרב פרשן הייתה להקל על הרבי, יוכל ללכת למקווה בכל עת שיחפוץ. לפועל הרבי לא השתמש במקוה{{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות רבות בהוראת הרבי, מרביתן עלומות. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ועוד) במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב ביותר, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים גם לאישים שאינם רבנים, ומדי פעם זכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתפו קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. לפי בקשתו הוטס ארונו לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%9F&diff=845443 2026-05-03T22:43:45Z

<p>84.115.222.96: ניסוח</p> <hr /> <div>[[קובץ:פרשן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אברהם פרשן נואם]]<br /> הרב '''אברהם פרשן''' (פרושנובסקי) ([[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] - [[י&quot;א אייר]] [[תשמ&quot;ו]]) היה [[חסיד]] ו[[התקשרות|מקושר]] לרבי, זכה להיכנס ל[[יחידות|יחידויות]] רבות ולבצע שליחויות מגוונות עבור [[הרבי]] במדינות שונות, ולתרום ביד נדיבה למוסדות חב&quot;ד. זכה והרבי הציע לו להיות שותף בהקמת [[שיכון חב&quot;ד בלוד]]&lt;nowiki/&gt;והקמת מוסדות &quot;בית חנה&quot; בירושלים. היה מן היושבים בשורה הראשונה מאחורי הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 בסליחות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן (שני משמאל) באמירת [[סליחות]] אצל הרבי ([[אלול]] [[תשל&quot;ז]])]]<br /> [[קובץ:הרב אברהם פרשן ב-770 לפני התוועדות.jpeg|ממוזער|הרב פרשן מעיין בספר, יחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], לקראת [[התוועדות עם הרבי]]. לשמאלו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], מימינם הרב [[אברהם מאיור]] (דריזין)]]<br /> [[קובץ:אברהם פרשן בר מצווה לילדי ליתומים.jpg|ממוזער|הרב פרשן (מימין) מקבל את פני ראש הממשלה [[מנחם בגין]] (במרכז) לבר מצוה ליתומי צה&quot;ל. משמאל הרב [[ישראל ליבוב]]]]<br /> נולד ביום [[כ&quot;ב בתמוז]] [[תר&quot;ע]] בעיר [[לודז']] שב[[פולין]], לאביו הרב ר' דוד פרושנובסקי, שהיה מנכבדי חסידי סוכטשוב, ולמיכלא בריינדל (לבית ברגר), דור 14 ל[[מהר&quot;ל]] מפראג. <br /> <br /> לאחר נישואיו בשנת תרצ&quot;ג (1933) עלה [[ארץ הקודש|ארצה]] והתיישב במרכז [[תל אביב]]. ששה שבועות לאחר לידת בתו בשנת תרצ&quot;ו (1936), נפטרה עליו רעייתו בהותירה אחריה שני תינוקות קטנים. כעבור שלוש שנים נישא בשנית לאיטא ברכה פרוינד, בת לאחת המשפחות המיוחסות ב[[ירושלים]] (אחות רבי אשר פריינד), ממנה נולדו שני ילדים נוספים. לאחר הנישואין עבר להתגורר ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ט]] (1939) הקים הרב [[אליהו כי טוב]] (אברהם מקטובסקי) יחד עם הרב [[אוריאל צימר]], הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג&quot;י{{הערה|ר&quot;ת פורשי/פועלי אגודת ישראל. אין קשר בין תנועה זו לבין פא&quot;י - פועלי אגודת ישראל, שנוסדה מאוחר יותר}}. לאחר פטירתו של הרב אייזנברג, הצטרף לראשות התנועה הרב פרשן. <br /> <br /> פעילותו של הרב פרשן במסגרת זו התמקדה בעיקר בבניית שכונות מגורים. הייתה זו הפעם הראשונה שנבנתה [[שכונה]] מיוחדת לחרדים, כשהדירות נמכרו במחירים מוזלים ביותר, בהתאם ליכולות הכספיות. <br /> <br /> על אף חילוקי הדעות של פאג&quot;י עם כמה מראשי החסידויות העומדים בראש אגודת ישראל, הרב פרשן עמד בקשר קרוב עם גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]], וביניהם עם האדמו&quot;רים מלעלוב, בעלז, [[גור]] ואדמו&quot;רי בית רוזין שקירבוהו מאוד. כמו כן עמד בקשר עם [[הגאון מטשעבין]] וגדולי רבני ירושלים. ידידות מיוחדת הייתה לו עם רבי בונים אלתר, לימים האדמו&quot;ר &quot;[[הלב שמחה]]&quot; מ[[גור]]. <br /> <br /> בשנת תש&quot;ז (1947) כאשר טס מארץ ישראל לאירופה חלה תאונה בה המטוס התרסק בחלקו על הקרקע בעת נחיתת חירום. כל הנוסעים נהרגו במקום מלבד שלושה שנותרו בחיים, וביניהם הרב פרשן שנפצע ברגלו. הוא אושפז במרכז רפואי במינכן שבגרמניה במשך שלושה חודשים. שם נפגש לראשונה עם חסידי חב&quot;ד אשר שהו במחנה העקורים הסמוך ב[[פוקינג]] וסייעו בידו להשיג אוכל כשר. <br /> <br /> כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] רצה להביע תודתו לבורא עולם על הצלתו המופלאה. באותם ימים נודע לו באמצעות ידידו הרב יוסף אליהו דייטש, כי בבית הצדיק רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב סובלים מחרפת רעב. הוא החל לתמוך במשפחת האדמו&quot;ר מלעלוב ודאג לרווחתם. בד בבד נוצר קשר מיוחד בינו לבין רבי משה מרדכי, לימים נישאה בתו לבן האדמו&quot;ר, רבי דוד בידרמן.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ח]] (1948) כשהוקמה ממשלת הזמנית של [[מדינת ישראל]] בראשות [[דוד בן גוריון]], מונה הרב פרשן לסגן שר הקיצוב והאספקה [[דב יוסף]], והיה לאחראי על מחוז ירושלים, כיון שנודע בפועלו למען נזקקים. עקב מינויו זה שינה את שם משפחתו מפרושנובסקי לפרשן, כפי שדרש ראש הממשלה משרים וסגני שרים בימים ההם. בתפקיד סגן שר כיהן זמן קצר עד שנערכו בחירות כלליות בארץ.<br /> <br /> בשנת [[תשי&quot;ד]] (1954) היגר לקנדה והשתקע בעיר טורונטו. בעיר זו ריכז את עסקיו בהם ראה הצלחה רבה. כמו כן היה נוהג אז למסור מידי בוקר שיעור ב[[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, משיעור זה התקרבו רבים ליהדות.<br /> <br /> כשהגיע לקנדה החל לחפש לו מורה דרך רוחני ועבר בבתיהם של גדולי ישראל שהתגוררו ב[[ארצות הברית]]. הוא הגיע לחצרות האדמו&quot;רים וביקש לתהות מקרוב על מהות החסידות והעומד בראשה. <br /> <br /> לבסוף הגיע גם ל-[[‏770]] בלוויית ידידו הרב מאיר מינקאוויטש איתו נפגש לראשונה בעת פציעתו במינכן. הוא שהה במשך ה[[שבת]] בבית חיינו, השתתף ב[[התוועדות]] ונכנס למחרת ל[[יחידות]], הדברים השפיעו עליו רבות והוא נהיה בעקבות כך חסיד חב&quot;ד. שם בחצר הרבי גם פגש שוב בידידו רבי אוריאל צימר ממייסדי פאג&quot;י.<br /> <br /> פעמים רבות הפנה הרבי אנשים להתייעץ עימו בתחומים שונים. לשאלות שונות שהפנו נכדיו אל הרבי, המענה היה לעיתים קרובות &quot;כעצת זקנו\זקנה הרא&quot;פ&quot;, וזאת אף בענייני הכלל, כשלוחים.<br /> <br /> זכה לקבל הוראות רבות מהרבי בענייני עסקיו בנדל&quot;ן. <br /> <br /> נודע בשל תרומתיו הרבים למוסדות חב&quot;ד, ותרם אף שליש מהסכום לבניית שיכון חב&quot;ד ב[[לוד]]{{הערה|שמו חרוט על בניין הפנימייה של ה[[ישיבה קטנה בלוד]]}}, כמו כן פעל רבות בהוראת הרבי לגאולת בניינים בשכונת קראון הייטס.<br /> <br /> על תרומותיו הנדיבות של הרב פרשן, התבטא [[הרבי]] לפני הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] כי ממנו יוכלו [[אנ&quot;ש]] ללמוד איך נותנים צדקה. <br /> <br /> בשנות הל' הרב פרשן רכש בית ב[[פרזדינט (רחוב)|רחוב פרזדינט]] מול [[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]]. בבית בנה בגאראשז{{הבהרה}} מקווה פרטי קטן ומפואר עבור הרבי. הרב [[זלמן שמעון דבורקין]] נתן ההכשר על זה. כוונתו של הרב פרשן הייתה להקל על הרבי, יוכל ללכת למקווה בכל עת שיחפוץ. לפועל הרבי לא השתמש במקוה{{הערה|מפי הרב [[לוי גרליק]]}}.<br /> <br /> בשנים האחרונות נהג להעניק לרבי מתנה מיוחדת ליום הולדתו ב[[י&quot;א ניסן]], בנוסף לתרומה כסכום שנותיו של הרבי כפול אלף דולר, בשנת תשל&quot;ז (1977) בהתוועדות י&quot;א ניסן הגיש לרבי קיבוץ כל ההנחות הבלתי מוגהות משיחות הרבי כתשתית ליוזמה ראשונית להדפיס גם שיחות אלו כסט. מדי שנה היה קונה את עליית מפטיר ב-770 עבור הרבי למשך כל השנה.<br /> <br /> הרב פרשן זכה גם לבצע שליחויות רבות בהוראת הרבי, מרביתן עלומות. בין השאר היה לעיתים איש קשר בין הרבי לאדמו&quot;רים וראשי ישיבות ידועים, כגון הרב [[יצחק יעקב ווייס]] גאב&quot;ד העדה החרדית בירושלים, הרב יעקב קמינצקי ראש ישיבת תורה ודעת, ועוד) במיוחד העביר מסרים מהרבי אל אדמו&quot;רי [[גור]] עימם היה מקורב ביותר, והוא זה שהביא לראשונה את רבי [[יעקב אלתר]] האדמו&quot;ר מגור לרבי. כמו כן הביא עוד רבנים ואישי ציבור שונים לרבי. הרבי שלח דרכו מסרים גם לאישים שאינם רבנים, ומדי פעם זכה להנחיות פעולה בהזדמנויות שונות בעניין [[מיהו יהודי]], ובנושאים אחרים.<br /> <br /> ב[[י&quot;א באייר]] [[תשמ&quot;ו]] (1986) נפטר הרב פרשן בגיל שבעים וחמש. בלווייתו השתתפו קהל גדול של ידידים ומעריצים מכל רחבי [[ארצות הברית]] וקנדה, בהם רבנים, ראשי ישיבות ושלוחי הרבי. לפי בקשתו הוטס ארונו לארץ הקודש, הלווייתו עברה על יד ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד שהמנוח סייע לבניינה ואחזקתה. <br /> <br /> בצוואתו הוריש לרבי חומש מכל אשר לו.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;מאשתו הראשונה:<br /> *בנו ר' [[דב פרשן]] - ממייסדי קהילת חב&quot;ד ב[[טורונטו]], נפטר בשנת [[תשנ&quot;ח]]. <br /> *בתו אסתר חנה - אמו של השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], קווינס, [[ניו יורק]]. <br /> ;מאשתו השנייה<br /> *בתו יהושבע{{הערה|נפטרה בשנת תשע&quot;ז}}. <br /> *בנו יוסף שאול - [[טורונטו]], קנדה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://anash.org/the-rebbes-clever-chossid/ החסיד הפיקח של הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)<br /> *דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/5/4/043523482384.html פרשן החסד]''' תולדות חייו של הרב פרשן מתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 832<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרשן, אברהם}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בטורונטו]]<br /> [[קטגוריה:גבירים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ&quot;ו]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=838137 2026-03-29T21:47:53Z

<p>84.115.222.96: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יעקב בידרמן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב יעקב יצחק בידרמן נואם ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט בכסלו]] המרכזית ב[[כפר חב&quot;ד]] ([[תשע&quot;ז]])]]<br /> הרב '''יעקב יצחק בידרמן''' (נולד ב[[ה' בכסלו]] [[תשי&quot;ח]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוסטריה]] ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ווינה]], מייסד ויו&quot;ר האוניברסיטה היישומית &quot;בית ספר לאודר לעסקים&quot; וסגן נשיא קרן לאודר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' בכסלו]] [[תשי&quot;ח]] ב[[ירושלים]] לרב דוד צבי ישראל בידרמן, בנו של האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], רבי [[משה מרדכי בידרמן]]{{הערה|1= על הקשר בין הרב בידרמן לאדמו&quot;ר מלעלוב, רבי שמעון נתן נטע בידרמן, ראו: [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38668 &quot;הרבי ממש אימץ את האדמו&quot;ר זצ&quot;ל כבן&quot;] {{שטורעם}}}}.ולמרת אסתר חנה, בת הרב [[אברהם פרשן]].<br /> <br /> הרב בידרמן גדל בתל אביב ולקראת הגיעו לבר מצווה, בשנת [[תשל&quot;א]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]]. בשנים [[תשל&quot;ה]]-[[תשל&quot;ו]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שב[[צרפת]]. בשנת [[תשל&quot;ז]], עם סיום לימודיו בצרפת, המשיך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שב[[ניו יורק]], שם הוסמך מאוחר יותר לרבנות על ידי ראשי הישיבה, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]], יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת &quot;אור אלחנן-חב&quot;ד&quot; ב[[לוס אנג'לס]]. בהזדמנות זו הוענק לכל אחד מהשלוחים [[קונטרס אהבת ישראל]] שיצא באופן מיוחד לחלוקתו ל[[משפיע]]ים כאשר הרבי חתם באופן אישי בתוך כל קונטרס.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] ל[[אשה]] את רעייתו אדלה, בת הרב [[יששכר דב גורביץ']], מנהל מוסדות [[בית רבקה]] שב[[צרפת]]. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו ב&quot;[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]&quot; ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==השליחות בווינה==<br /> [[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי עם מקורב.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן (במרכז) אצל הרבי עם מר קלמן טייכמן, מראשוני תומכי מוסדות חב&quot;ד בווינה]]<br /> [[קובץ:אחד מבנייני המכללה עש לאודר.jpg|שמאל|ממוזער|אחד מבנייני האוניברסיטה היהודית &quot;לאודר ביזנס סקול&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], כשנה לאחר נישואיו, נקרא הרב בידרמן לחדר מזכירו של [[הרבי]], הרב [[מרדכי אייזיק חודקוב]], שם נאמר לו כי נבחר לשמש כ[[שליח]] הרבי לאוסטריה. כשבועיים לאחר מכן יצא שליחות עם רעייתו, כאשר בהוראת הרבי אוטובוס עם [[חסיד]]ים מלווה אותם משכונת [[קראון הייטס]] לשדה התעופה קנדי. הם קבעו את מרכז שליחותם בו[[וינה]], בירת אוסטריה.<br /> <br /> במהלך השנים הקימו בני הזוג בידרמן מוסדות רבים (ראו פירוט להלן). הרב בידרמן פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של [[ספרי חב&quot;ד]] וכתבי עת [[יהודי]]ים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. בשנת [[תשס&quot;ג]] יזם הרב בידרמן את הקמת האוניברסיטה היהודית &quot;לאודר ביזנס סקול&quot;, כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=54732 הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה] - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]], עמוד 13.}}. בצמוד לאוניברסיטה פועל &quot;המרכז למורשת היהדות&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב&quot;ד און ליין.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]], היה הרב בידרמן ממקימי [[מרכז רבני אירופה]] אשר פועל מבריסל, והנו חבר מועצת הרבנים בו. במקביל משמש כסגן נשיא [[קרן לאודר]], אשר מושבה ב[[ניו יורק]], והוא האחראי על תחום ה[[חינוך]] בקרן.<br /> <br /> עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי [[אירופה]] במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב&quot;ד בהם, ביניהם בערים [[מינכן]], [[פרנקפורט]] ו[[בודפשט]].<br /> <br /> באמצעות הרב בידרמן נודע על קשר או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד&quot;ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי &quot;לוגותרפיה&quot;; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר &quot;צייד הנאצים&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב&quot;ד] - אתר חב&quot;ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב&quot;ד בוינה.}}.<br /> <br /> הרב בידרמן כתב עבודה בנושא כתבי רבי חסדאי קרשקש בהשווואה לכתבי ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. בשנת [[תשס&quot;ב]] קיבל תואר פרופסור מטעם ה&quot;אקדמיה להכשרת מורים יהודים&quot; אותו יסד בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;ד בווינה===<br /> [[קובץ:בית ספר לאודר-חבד (1280x609).jpg|שמאל|ממוזער|אחד ממבני בית הספר &quot;לאודר - חב&quot;ד&quot;]]<br /> [[קובץ:המרכז הקהילתי בית הלוי-חבד.jpg|שמאל|ממוזער|המרכז הקהילתי &quot;בית הלוי-חב&quot;ד&quot;]]<br /> *'''רשת גני חב&quot;ד''' - נוסד בשנת [[תשמ&quot;ב]], וכיום כולל רשת של עשרה גני ילדים לקהילה היהודית.<br /> *'''המרכז הספרדי''' - הוקם בשנת [[תשמ&quot;ט]], וכולל שני [[בית כנסת|בתי כנסת]], אולם אירועים ומועדון לנוער. המרכז משמש את קהילות יוצאי [[בוכרה]] ו[[גיאורגיה]] שהיגרו לווינה בשנות ה-80. (מוסד זה הוקם בהנחיית הרבי וביוזמת חב&quot;ד. נבנה על שטח השייך לקהילה היהודית ובבעלותה. כיום מתנהל באופן עצמאי, ללא קשר לחב&quot;ד).<br /> *'''בית כנסת &quot;היכל מנחם-ליובאוויטש&quot;''' - הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]] ברובע 9 בווינה. הרבי אמר שיחה קצרה לכבוד חנוכת בית זה{{מקור}}. הרב בידרמן שימש כ[[רב]] בבית כנסת זה כשלושים שנה. כיום המקום משמש כבית חב&quot;ד לישראלים.<br /> *'''מעונות יום &quot;עולם חדש&quot;''' - הוקם בשנת [[תשנ&quot;ב]] בפארק &quot;פרטר&quot; בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנה.<br /> *'''מוסדות חינוך &quot;קמפוס לאודר חב&quot;ד&quot;''' - נוסד בשנת [[תשמ&quot;ד]] כחטיבת ביניים בהמשך נפתח בית ספר יסודי. בשנת [[תש&quot;ס]] נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות &quot;חיידר&quot; לילדי אנ&quot;ש. בשנת [[תשע&quot;ד]] הוקמה מגמה מקצועית. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר. בניית הקמפוס החלה בשנת [[תשנ&quot;ט]] ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסטרי וראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] הורחב הקמפוס ונבנתה קומה נוספת שנחנכה באירוע מיוחד{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19886 אוסטריה חגגה עם הנשיאים]}}.<br /> *'''מוסדות גן שרה - חב&quot;ד''' - נוסדו בשנת [[תשס&quot;ב]] וכוללים גן ילדים ו[[תלמוד תורה]]. מוסדות אלו שוכנים במבנה ע&quot;ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה.<br /> *'''מוסדות חינוך נלווים -''' במשך השנים הוקמו בעיר צהרונים, קייטנות, וקמפ לבנות באוסטריה תחתית.<br /> <br /> *'''בתי חב&quot;ד,''' ברובע השני - נוסד בשנת [[תשע&quot;א]] וכולל [[בית כנסת]], מרכז תורני, מועדון לסטודנטים יהודים, תוכניות לילדים ובית אירוח לתיירים. במשך השנים הוקמו שלושה בתי חב&quot;ד נוספים בווינה, ברבעים הראשון, התשיעי והתשעה-עשר, ושני בתי חב&quot;ד בזלצבורג.<br /> *'''מרכז קהילתי &quot;בית הלוי-חב&quot;ד&quot;''' - נוסד בשנת [[תשס&quot;ו]] בעזרת הנדיבים [[לב לבייב]] ו[[צבי הירש בוגולובוב]] ועוד תורמים. המרכז כולל בית כנסת, מקוה, כולל אברכים, ארגון נשים, תנועת נוער ואולם אירועים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27335 נחנך מרכז &quot;בית הלוי&quot; בוינה] - דיווח באתר חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *'''לאודר ביזנס סקול''' - נוסד בשנת [[תשס&quot;ג]]. זוהי אוניברסיטה יהודית יחידה במינה במערב אירופה. האוניברסיטה יישומית ומוכרת ומעניקה תואר ראשון ושני בתחומי הכלכלה. קמפוס האוניברסיטה שוכן ברובע ה-19 בווינה במתחם הכולל ארבעה מבנים ופארק פרטי, כאשר הבניין המרכזי הוא ארמון הנסיכות ההיסטורי של המלכה מריה תרזה.<br /> *'''המכון למורשת היהדות''' - פועל בצמוד לאוניברסיטה &quot;לאודר ביזנס סקול&quot;. מציע מעונות, חדר אוכל [[כשר]], כמו גם שיעורי תורה ואירועי [[שבת]] ו[[חג]].<br /> *'''בית הכנסת אהל אברהם''' - נוסד בשנת [[תשס&quot;ח]] והוא גם בית חב&quot;ד ומרכז קהילתי המשרת את יהודי הרובע ה-19 בווינה{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=51826 וינה מציגה, כך בונים מרכז יהודי עדכני לצעירים] - דיווח באתר שטורעם}}.<br /> *'''ישיבה קטנה - תומכי תמימים''' - הוקמה עם פנימיה בשנת תשפ&quot;ב בווינה, ועל תלמידיה נמנים בוגרי חדר &quot;תפארת מנחם&quot; בווינה ובחורים מחוץ למדינה.<br /> *'''סמינר חב&quot;ד באוסטריה''' - נפתח בשנת תשפ&quot;ג בטירת שוש באוסטריה התחתית, עבור בנות חב&quot;ד מכל העולם.<br /> <br /> ==התייחסות מהרבי==<br /> [[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ([[סיוון]] [[תש&quot;נ]])]]<br /> עם הגיעו של הרב בידרמן לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, פעל הרבי אישית ובאמצעות אחרים להשפיע עליו כנער שיישאר ללמוד בישיבת חב&quot;ד שם. לקראת ה[[בר מצווה]], התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע&quot;ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו ב[[צרפת]] הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים &quot;בוצין בוצין מקטפיה ידיע&quot;{{הערה|על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשמ&quot;ה]] הגיעו בני ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב (לימים אדמו&quot;רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר), בשליחות אביהם, ל[[יחידות]] אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו&quot;ר ובין הדברים אמר &quot;מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות&quot;{{הערה|[[בית חיינו (גיליון)|גיליון בית חיינו]], [http://yomanim.com/images/e/ec/מר-חשון_תשמ%22ה_-_%22בית_חיינו%22.pdf כ&quot;ג-כ&quot;ט מר חשוון תשמ&quot;ה, גיליון ג']{{PDF}}.}}. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם שנשאל האדמו&quot;ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין האדמו&quot;ר את ראשו בשתיקה ממושכת ונענה: &quot;דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד (&quot;אויף איין מאל&quot;), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד&quot;{{הערה|על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.}}.<br /> <br /> בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארצות הברית באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק, בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי לצערו הוא נאלץ לסרב לבקשתם שכן המועמד אינו יכול לעזוב את משרתו באוסטריה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו:<br /> *הרב אברהם בידרמן, נשוי לדבורה לבית דייטש, חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד באוסטריה ורב בית כנסת חב&quot;ד ברובע השני בוינה<br /> *הרב משה מרדכי בידרמן, נשוי לאסתר לבית פדר, לומד ומלמד בכולל בית הלוי - חב&quot;ד בוינה<br /> '''בנותיו:<br /> *הגברת סגל, אשת הרב מרדכי סגל, מנהל רשת בתי חב&quot;ד בוינה וחבר הנהלת סמינר חב&quot;ד ואוניברסיטת לאודר.<br /> *הגברת בוטמן, אשת הרב יחיאל מיכל בוטמן, מנהל פעילות צעירי חב&quot;ד בוינה. חבר הנהלת התלמוד תורה תפארת מנחם. אחראי להפקות חב&quot;ד באוסטריה ומנהל קייטנת גן ישראל.<br /> *הגברת וולוסוב, אשת הרב ישראל אריה לייב וולסוב, מנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד בוינה והקמפ לבנות באוסטריה התחתית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243653 לא להתייאש]''' - הרב בידרמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759 מסר מהרבי, רגע לפני שד&quot;ר ויקטור פראנקל התייאש] - הרב בידרמן מספר על הקשר בין ד&quot;ר פרנקל לרבי {{בית חב&quot;ד}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|101575|סיפורים אישיים ומסר עוצמתי ● בנאום המרכזי בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשע&quot;ז בכפר חב&quot;ד||כ' כסלו תשע&quot;ז}}<br /> * {{קישור שטורעם|9782|news|אוסטריה: אורות וצללים, ראיון עם הרב בידרמן במדור מילה של חסיד|מנחם בן שלמה|ז' בחשוון תשס&quot;ז}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|99372|מסרו לאדמו&quot;ר מלעלוב: &quot;הנכד בווינה - פועל גדולות ונפלאות&quot;, מתוך שבועון &quot;משפחה&quot;||ב' אלול תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בידרמן, יעקב יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים באוסטריה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

84.115.222.96 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%9E%D7%9F&diff=836064 2026-03-23T02:39:18Z

<p>84.115.222.96: /* השליחות בווינה */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב יעקב בידרמן.jpg|שמאל|ממוזער|הרב יעקב יצחק בידרמן נואם ב[[התוועדות]] [[י&quot;ט בכסלו]] המרכזית ב[[כפר חב&quot;ד]] ([[תשע&quot;ז]])]]<br /> הרב '''יעקב יצחק בידרמן''' (נולד ב[[ה' בכסלו]] [[תשי&quot;ח]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוסטריה]] ומנהל מוסדות חב&quot;ד ב[[ווינה]], מייסד ויו&quot;ר האוניברסיטה היישומית &quot;בית ספר לאודר לעסקים&quot; וסגן נשיא קרן לאודר.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ה' בכסלו]] [[תשי&quot;ח]] ב[[ירושלים]] לרב דוד צבי ישראל בידרמן, בנו של האדמו&quot;ר מ[[לעלוב]], רבי [[משה מרדכי בידרמן]]{{הערה|1= על הקשר בין הרב בידרמן לאדמו&quot;ר מלעלוב, רבי שמעון נתן נטע בידרמן, ראו: [http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=38668 &quot;הרבי ממש אימץ את האדמו&quot;ר זצ&quot;ל כבן&quot;] {{שטורעם}}}}.ולמרת אסתר חנה, בת הרב [[אברהם פרשן]].<br /> <br /> הרב בידרמן גדל בתל אביב ולקראת הגיעו לבר מצווה, בשנת [[תשל&quot;א]], עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]]. בשנים [[תשל&quot;ה]]-[[תשל&quot;ו]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שב[[צרפת]]. בשנת [[תשל&quot;ז]], עם סיום לימודיו בצרפת, המשיך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שב[[ניו יורק]], שם הוסמך מאוחר יותר לרבנות על ידי ראשי הישיבה, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]], יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת &quot;אור אלחנן-חב&quot;ד&quot; ב[[לוס אנג'לס]]. בהזדמנות זו הוענק לכל אחד מהשלוחים [[קונטרס אהבת ישראל]] שיצא באופן מיוחד לחלוקתו ל[[משפיע]]ים כאשר הרבי חתם באופן אישי בתוך כל קונטרס.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] [[נישואין|נשא]] ל[[אשה]] את רעייתו אדלה, בת הרב [[יששכר דב גורביץ']], מנהל מוסדות [[בית רבקה]] שב[[צרפת]]. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו ב&quot;[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]&quot; ב[[קראון הייטס]].<br /> <br /> ==השליחות בווינה==<br /> [[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי עם מקורב.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן (במרכז) אצל הרבי עם מר קלמן טייכמן, מראשוני תומכי מוסדות חב&quot;ד בווינה]]<br /> [[קובץ:אחד מבנייני המכללה עש לאודר.jpg|שמאל|ממוזער|אחד מבנייני האוניברסיטה היהודית &quot;לאודר ביזנס סקול&quot;]]<br /> בשנת [[תש&quot;מ]], כשנה לאחר נישואיו, נקרא הרב בידרמן לחדר מזכירו של [[הרבי]], הרב [[מרדכי אייזיק חודקוב]], שם נאמר לו כי נבחר לשמש כ[[שליח]] הרבי לאוסטריה. כשבועיים לאחר מכן יצא שליחות עם רעייתו, כאשר בהוראת הרבי אוטובוס עם [[חסיד]]ים מלווה אותם משכונת [[קראון הייטס]] לשדה התעופה קנדי. הם קבעו את מרכז שליחותם בו[[וינה]], בירת אוסטריה.<br /> <br /> במהלך השנים הקימו בני הזוג בידרמן מוסדות רבים (ראו פירוט להלן). הרב בידרמן פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של [[ספרי חב&quot;ד]] וכתבי עת [[יהודי]]ים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. בשנת [[תשס&quot;ג]] יזם הרב בידרמן את הקמת האוניברסיטה היהודית &quot;לאודר ביזנס סקול&quot;, כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=54732 הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה] - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]], עמוד 13.}}. בצמוד לאוניברסיטה פועל &quot;המרכז למורשת היהדות&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב&quot;ד און ליין.}}.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ס]], היה הרב בידרמן ממקימי [[מרכז רבני אירופה]] אשר פועל מבריסל, והנו חבר מועצת הרבנים בו. במקביל משמש כסגן נשיא [[קרן לאודר]], אשר מושבה ב[[ניו יורק]], והוא האחראי על תחום ה[[חינוך]] בקרן.<br /> <br /> עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי [[אירופה]] במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב&quot;ד בהם, ביניהם בערים [[מינכן]], [[פרנקפורט]] ו[[בודפשט]].<br /> <br /> באמצעות הרב בידרמן נודע על קשר או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד&quot;ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי &quot;לוגותרפיה&quot;; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר &quot;צייד הנאצים&quot;{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב&quot;ד] - אתר חב&quot;ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב&quot;ד בוינה.}}.<br /> <br /> הרב בידרמן כתב עבודה בנושא כתבי רבי חסדאי קרשקש בהשווואה לכתבי ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. בשנת [[תשס&quot;ב]] קיבל תואר פרופסור מטעם ה&quot;אקדמיה להכשרת מורים יהודים&quot; אותו יסד בשנת [[תשס&quot;א]].<br /> <br /> ===מוסדות חב&quot;ד בווינה===<br /> [[קובץ:בית ספר לאודר-חבד (1280x609).jpg|שמאל|ממוזער|אחד ממבני בית הספר &quot;לאודר - חב&quot;ד&quot;]]<br /> [[קובץ:המרכז הקהילתי בית הלוי-חבד.jpg|שמאל|ממוזער|המרכז הקהילתי &quot;בית הלוי-חב&quot;ד&quot;]]<br /> *'''רשת גני חב&quot;ד''' - נוסד בשנת [[תשמ&quot;ב]], וכיום כולל רשת של עשרה גני ילדים לקהילה היהודית.<br /> *'''המרכז הספרדי''' - הוקם בשנת [[תשמ&quot;ט]], וכולל שני [[בית כנסת|בתי כנסת]], אולם אירועים ומועדון לנוער. המרכז משמש את קהילות יוצאי [[בוכרה]] ו[[גיאורגיה]] שהיגרו לווינה בשנות ה-80. (מוסד זה הוקם בהנחיית הרבי וביוזמת חב&quot;ד. נבנה על שטח השייך לקהילה היהודית ובבעלותה. כיום מתנהל באופן עצמאי, ללא קשר לחב&quot;ד).<br /> *'''בית כנסת &quot;היכל מנחם-ליובאוויטש&quot;''' - הוקם בשנת [[תשמ&quot;ו]] ברובע 9 בווינה. הרבי אמר שיחה קצרה לכבוד חנוכת בית זה{{מקור}}. הרב בידרמן שימש כ[[רב]] בבית כנסת זה כשלושים שנה. כיום המקום משמש כבית חב&quot;ד לישראלים.<br /> *'''מעונות יום &quot;עולם חדש&quot;''' - הוקם בשנת [[תשנ&quot;ב]] בפארק &quot;פרטר&quot; בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנה.<br /> *'''מוסדות חינוך &quot;קמפוס לאודר חב&quot;ד&quot;''' - נוסד בשנת [[תשמ&quot;ד]] כחטיבת ביניים בהמשך נפתח בית ספר יסודי. בשנת [[תש&quot;ס]] נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות &quot;חיידר&quot; לילדי אנ&quot;ש. בשנת [[תשע&quot;ד]] הוקמה מגמה מקצועית. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר. בניית הקמפוס החלה בשנת [[תשנ&quot;ט]] ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסטרי וראש ממשלת ישראל [[בנימין נתניהו]]. בשנת [[תשס&quot;ח]] הורחב הקמפוס ונבנתה קומה נוספת שנחנכה באירוע מיוחד{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=19886 אוסטריה חגגה עם הנשיאים]}}.<br /> *'''מוסדות גן שרה - חב&quot;ד''' - נוסדו בשנת [[תשס&quot;ב]] וכוללים גן ילדים ו[[תלמוד תורה]]. מוסדות אלו שוכנים במבנה ע&quot;ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה.<br /> *'''מוסדות חינוך נלווים -''' במשך השנים הוקמו בעיר צהרונים, קייטנות, וקמפ לבנות באוסטריה תחתית.<br /> <br /> *'''בתי חב&quot;ד,''' ברובע השני - נוסד בשנת [[תשע&quot;א]] וכולל [[בית כנסת]], מרכז תורני, מועדון לסטודנטים יהודים, תוכניות לילדים ובית אירוח לתיירים. במשך השנים הוקמו שלושה בתי חב&quot;ד נוספים בווינה, ברבעים הראשון, התשיעי והתשעה-עשר, ושני בתי חב&quot;ד בזלצבורג.<br /> *'''מרכז קהילתי &quot;בית הלוי-חב&quot;ד&quot;''' - נוסד בשנת [[תשס&quot;ו]] בעזרת הנדיבים [[לב לבייב]] ו[[צבי הירש בוגולובוב]] ועוד תורמים. המרכז כולל בית כנסת, מקוה, כולל אברכים, ארגון נשים, תנועת נוער ואולם אירועים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27335 נחנך מרכז &quot;בית הלוי&quot; בוינה] - דיווח באתר חב&quot;ד און ליין}}.<br /> *'''לאודר ביזנס סקול''' - נוסד בשנת [[תשס&quot;ג]]. זוהי אוניברסיטה יהודית יחידה במינה במערב אירופה. האוניברסיטה יישומית ומוכרת ומעניקה תואר ראשון ושני בתחומי הכלכלה. קמפוס האוניברסיטה שוכן ברובע ה-19 בווינה במתחם הכולל ארבעה מבנים ופארק פרטי, כאשר הבניין המרכזי הוא ארמון הנסיכות ההיסטורי של המלכה מריה תרזה.<br /> *'''המכון למורשת היהדות''' - פועל בצמוד לאוניברסיטה &quot;לאודר ביזנס סקול&quot;. מציע מעונות, חדר אוכל [[כשר]], כמו גם שיעורי תורה ואירועי [[שבת]] ו[[חג]].<br /> *'''בית הכנסת אהל אברהם''' - נוסד בשנת [[תשס&quot;ח]] והוא גם בית חב&quot;ד ומרכז קהילתי המשרת את יהודי הרובע ה-19 בווינה{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=51826 וינה מציגה, כך בונים מרכז יהודי עדכני לצעירים] - דיווח באתר שטורעם}}.<br /> *'''ישיבה קטנה - תומכי תמימים''' - הוקמה עם פנימיה בשנת תשפ&quot;ב בווינה, ועל תלמידיה נמנים בוגרי חדר &quot;תפארת מנחם&quot; בווינה ובחורים מחוץ למדינה.<br /> *'''סמינר חב&quot;ד באוסטריה''' - נפתח בשנת תשפ&quot;ג בטירת שוש באוסטריה התחתית, עבור בנות חב&quot;ד מכל העולם.<br /> <br /> ==התייחסות מהרבי==<br /> [[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ([[סיוון]] [[תש&quot;נ]])]]<br /> עם הגיעו של הרב בידרמן לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, פעל הרבי אישית ובאמצעות אחרים להשפיע עליו כנער שיישאר ללמוד בישיבת חב&quot;ד שם. לקראת ה[[בר מצווה]], התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע&quot;ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו ב[[צרפת]] הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים &quot;בוצין בוצין מקטפיה ידיע&quot;{{הערה|על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן}}.<br /> <br /> ביום [[כ&quot;ד בחשוון]] [[תשמ&quot;ה]] הגיעו בני ה[[אדמו&quot;ר]] רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב (לימים אדמו&quot;רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר), בשליחות אביהם, ל[[יחידות]] אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו&quot;ר ובין הדברים אמר &quot;מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות&quot;{{הערה|[[בית חיינו (גיליון)|גיליון בית חיינו]], [http://yomanim.com/images/e/ec/מר-חשון_תשמ%22ה_-_%22בית_חיינו%22.pdf כ&quot;ג-כ&quot;ט מר חשוון תשמ&quot;ה, גיליון ג']{{PDF}}.}}. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם שנשאל האדמו&quot;ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין האדמו&quot;ר את ראשו בשתיקה ממושכת ונענה: &quot;דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד (&quot;אויף איין מאל&quot;), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד&quot;{{הערה|על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.}}.<br /> <br /> בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארצות הברית באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק, בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי לצערו הוא נאלץ לסרב לבקשתם שכן המועמד אינו יכול לעזוב את משרתו באוסטריה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> '''בניו:<br /> *הרב אברהם בידרמן, נשוי לדבורה לבית דייטש, חבר הנהלת מוסדות חב&quot;ד באוסטריה ורב בית כנסת חב&quot;ד ברובע השני בוינה<br /> *הרב משה מרדכי בידרמן, נשוי לאסתר לבית פדר, ר&quot;מ בכולל בית הלוי - חב&quot;ד בוינה<br /> '''בנותיו:<br /> *הגברת סגל, אשת הרב מרדכי סגל, מנהל רשת בתי חב&quot;ד בוינה וסמינר חב&quot;ד. חבר הנהלת אוניברסיטת לאודר.<br /> *הגברת בוטמן, אשת הרב יחיאל מיכל בוטמן, מנהל פעילות צעירי חב&quot;ד בוינה. חבר הנהלת התלמוד תורה תפארת מנחם.<br /> *הגברת וולוסוב, אשת הרב ישראל אריה לייב וולסוב, מנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד בוינה והקמפ לבנות באוסטריה התחתית.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243653 לא להתייאש]''' - הרב בידרמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}<br /> *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759 מסר מהרבי, רגע לפני שד&quot;ר ויקטור פראנקל התייאש] - הרב בידרמן מספר על הקשר בין ד&quot;ר פרנקל לרבי {{בית חב&quot;ד}}<br /> * {{קישור חבד און ליין|101575|סיפורים אישיים ומסר עוצמתי ● בנאום המרכזי בהתוועדות י&quot;ט כסלו תשע&quot;ז בכפר חב&quot;ד||כ' כסלו תשע&quot;ז}}<br /> * {{קישור שטורעם|9782|news|אוסטריה: אורות וצללים, ראיון עם הרב בידרמן במדור מילה של חסיד|מנחם בן שלמה|ז' בחשוון תשס&quot;ז}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ&quot;ג}}<br /> *{{קישור חבד און ליין|99372|מסרו לאדמו&quot;ר מלעלוב: &quot;הנכד בווינה - פועל גדולות ונפלאות&quot;, מתוך שבועון &quot;משפחה&quot;||ב' אלול תשע&quot;ו}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בידרמן, יעקב יצחק}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באירופה]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים באוסטריה]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]</div>

84.115.222.96