חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שיחת פורטל:תורת החסידות

2023-06-26T06:03:52Z

Avrohomn3:

{{משימות לביצוע|
* להוסיף תיבות על: [[סדר ההשתלשלות]], [[ספירות]], חסידויות שונות,מאמרים שונים, חוזרים.
* לעדכן הפורטל (תמונות נבחרות (אגב, מומלצת התמונה הזו: [[:קובץ:חזרה.png]]), ציטוטים וכו')
}}
מה קורה פה עם ההפניה? היא לא מפנה?! חיפשתי דף בשם כזה ומצאתי אבל כשניסיתי להיכנס אליו, נרשם בתוכנו: "כותרת הדף המבוקש הייתה בלתי־תקינה, ריקה, או קישור שגוי לשפה אחרת או למיזם אחר. ייתכן שהיא מכילה תו אחד או יותר שאינו יכול לשמש בכותרות". מה פשר העניין? חשבתי אולי זה קשור עם ההעברה שנעשתה מ"שיחה:פורטל וכו'", ל-"שיחת_פורטל וכו'", יכול להיות שזה קשור? ואם כן - האם החומר שהיה אבד, או שישנה אפשרות להגיע אליו? --[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בניסן ה'תשע"ד 21:36, 22 באפריל 2014 (UTC)
:אעלה את העניין ב[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשע"ד 13:24, 6 באוגוסט 2014 (UTC)

== מוזר ==

מה זה שתי הקישורים האדומים שיש כאן, [[ערכים חבדי"ם]] ו[[ערכים בתורת החסידות]]?? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 01:07, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף ''(21 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:קטגוריות שפעם היו קיימות, אתקן את זה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:14 • כ"ט בסיוון ה'תש"ף
::{{תוקן}}, הקטגוריה הקודמת כבר לא קיימת והתחלקה לכמה קטגוריות קטנות ולכן החלפתי אותה. יש לתקן ולסדר את הקטגוריות שכעת כמעט אותו דבר - 'חסידות' ו'לימוד החסידות' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:48 • כ"ט בסיוון ה'תש"ף

== ןויקיטקסט חב"ד ==

היה כדאי מאוד להקים וויקיטקסט של כל ספרי חב"ד.

יש כבר את וויקיטקסט הכללי. אבל יש שם גם ספרים ספרים אחרים שלא מתאימים לרוח התורה והמצוות. וידוע כמה הרבי נאבק שיהיה ישיבת אהלי תורה ללא לימוד חול כלל. וראה שיחת ליל שמחת תורה תשנב בנוגע לתחש. וראה רמבם סוף הלכות קידוש החודש.

==הפורטל הישן==
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>פורטל תורת החסידות</big>|}}
'''[[תורת החסידות]]''' היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה ע"י ה[[בעל שם טוב]] והמשיכה כ[[חסידות הכללית]] עד שהתקבלה באופן פנימי על ידי תורת החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] - נשיאי [[חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אלוקות]], המאירה ב[[אור]] חדש את כל רבדיה ([[פרד"ס]]) של ה[[תורה]]; למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי ה[[תורה]] ול[[מצוות]]יה המעשיות.

אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. כמו-כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".

ספר ה[[תניא]] הוא בחינת ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, ושאר ספרי החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]].
<div style="float: left;">'''[[תורת החסידות|לערך המלא]]'''</div>
{{-}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="4"
|-valign="top"

| style="width:49.5%; min-width: 350px;" |
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{פורטל:תורת החסידות/תמונה נבחרת}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[עולם (בחסידות)|עולמות]]|}}
[[עולם האצילות]] | [[עולם הברודים]] | [[עולם הכסא]] | [[עולם העשיה הגשמי]] | [[עולם התוהו]] | [[אדם קדמון]] | [[היכלות]] | [[עילה ועלול]] | [[עלמא דאתכסיא]] | [[עקודים נקודים ברודים]]• '''[[:קטגוריה:עולמות|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[עשר ספירות|ספירות]]|}}
[[ספירת החכמה]] | [[ספירת החסד]] | [[נצח והוד]] | [[דתי"מ]] | [[שבע כפולות]] | [[עתיק יומין]] | [[תרין שוקין]] | [[אהבה]] | [[י"ב גבולי אלכסון]] | [[יחוד (קבלה)|יחוד]]• '''[[:קטגוריה:ספירות|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[מלאך|מלאכים]]|}}
[[גבריאל המלאך]] | [[רצוא ושוב]] | [[שמרי האופנים]] | [[שרפים]] | [[מיכאל המלאך]] | [[מט"ט]] | [[מטי ולא מטי]] | [[אופנים]] | [[חיות הקודש]] | [[מלאך]]• '''[[:קטגוריה:מלאכים|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

|
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}
{{{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך נבחר|{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{פורטל:תורת החסידות/ערך נבחר}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[נפש]]|}}
[[נפש האלוקית]] | [[קיסטא דחיותא]] | [[רשע]] | [[לבושים]] | [[זרע אדם]] | [[אני]] | [[בעלי תורה]] | [[מוחין]] | [[חלל השמאלי]] | [[גן עדן]]• '''[[:קטגוריה:נפש|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[שמות הוי"ה|שמות וכינויי ה']]|}}
[[א"ל]] | [[שם ב"ן]] | [[אלופו של עולם]] | [[ה' עילאה]] | [[י"ה]] | [[מלך מלכי המלכים]] | [[עצמות ומהות]] | [[קדמון]] | [[אדון (שם ה')|אדון]] | [[שם ס"ג]]• '''[[:קטגוריה:שמות ה'|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[תורה]]|}}
[[נגלה דתורה]]|[[פרד"ס]] | [[תלמוד בבלי]] | [[אב (תורה שבכתב)|אב]] | [[משנה]] | [[פנימיות התורה]] | [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]] | [[אדם (תורה)|אדם]] | [[תורה שבכתב]] | [[אותיות (התורה)]]• '''[[:קטגוריה:תורה|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[קליפה|קליפות]]|}}
[[סטרא אחרא]] | [[אויב]] | [[אדום (עשיו)|אדום]] | [[קליפת ראומה]] | [[שלוש קליפות הטמאות]] | [[היכלות הטומאה]] | [[קליפת נוגה]] | [[אבק]] | [[אבימלך (מלך פלישתים)]] | [[קליפת אגרת בת מחלת]]• '''[[:קטגוריה:קליפות|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
|}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|קטגוריות נוספות|}}
'''[[:קטגוריה:חסידות|ערכים בחסידות]]''':
[[:קטגוריה:חסידות הכללית|חסידות הכללית]] •
[[:קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי|מבצעי ותקנות הרבי]] •
[[:קטגוריה:מושגים כלליים|מושגים כלליים]] •
[[:קטגוריה:סוגי ניגונים|סוגי ניגונים]] •
[[:קטגוריה:עבודת ה'|עבודת ה']] •
[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|ערכים במבט החסידות]] •
[[:קטגוריה:הפצת המעיינות|הפצת מעיינות החסידות]]

'''[[:קטגוריה:לימוד תורת החסידות|ערכים בלימוד החסידות]]''': [[:קטגוריה:ספירות|ספירות]] • [[:קטגוריה:מלאכים|מלאכים]] • [[:קטגוריה:שמות ה'|שמות ה']] • [[:קטגוריה:מצוות|מצוות]] • [[:קטגוריה:ספר יצירה|ספר יצירה]] • [[:קטגוריה:פתח אליהו|פתח אליהו]] • [[:קטגוריה:קליפות|קליפות]] • [[:קטגוריה:תורה|תורה]] • [[:קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר|ביטויים מספר הזוהר]] • [[:קטגוריה:אותיות|אותיות]] • [[:קטגוריה:אורות וכלים|אורות וכלים]] • [[:קטגוריה:נפש|נפש]] • [[:קטגוריה:עולמות|עולמות]] • [[:קטגוריה:צמצום|צמצום]]
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{|
|}
{{פורטלים|צבע רקע=#E4DB77}}
|}
__NOTOC__ __NOEDITSECTION__

[[:קטגוריה:פורטלים|תורת החסידות]]

== רענון ==

מה דעתכם לשנות קצת את הצבעים שבפורטל. הנוכחי מאוד משעמם--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 23:54, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א

== החלפת סדר בדף הראשי של הפורטל ==

כידוע מטרת הפורטל וחבדפדיה בכלל היא הפצת המעיינות. מאוד מפריע לי שבפורטל רק נותנים מבט כבר רואים נושאים עמוקים ורחבים, שאמנם יש להם מקום נרחב בחסידות אך לא כך מתחילים להכיר חסידות. כל הערכים על שמות ה' וכו' וההשכלה מסביב הם חשובים, אך לדעתי צריך שעיקר החשיבות תהיה לנושאים כמו יהודי נשמה מצוות, נושאים התחלתיים בהיכרות עם חסידות כידוע ומפורסם לכל עוסק בהפצה --[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]] - [[שיחת משתמש:חבדפד770|שיחה]], 12:42, ה' בניסן, ה'תשפ"א 12:42, 18 במרץ 2021 (UTC)

שיחת פורטל:תורת החסידות

2023-06-26T06:02:25Z

Avrohomn3:

{{משימות לביצוע|
* להוסיף תיבות על: [[סדר ההשתלשלות]], [[ספירות]], חסידויות שונות,מאמרים שונים, חוזרים.
* לעדכן הפורטל (תמונות נבחרות (אגב, מומלצת התמונה הזו: [[:קובץ:חזרה.png]]), ציטוטים וכו')
}}
מה קורה פה עם ההפניה? היא לא מפנה?! חיפשתי דף בשם כזה ומצאתי אבל כשניסיתי להיכנס אליו, נרשם בתוכנו: "כותרת הדף המבוקש הייתה בלתי־תקינה, ריקה, או קישור שגוי לשפה אחרת או למיזם אחר. ייתכן שהיא מכילה תו אחד או יותר שאינו יכול לשמש בכותרות". מה פשר העניין? חשבתי אולי זה קשור עם ההעברה שנעשתה מ"שיחה:פורטל וכו'", ל-"שיחת_פורטל וכו'", יכול להיות שזה קשור? ואם כן - האם החומר שהיה אבד, או שישנה אפשרות להגיע אליו? --[[משתמש:חב"ד|חב"ד]] ([[שיחת משתמש:חב"ד|שיחה]]) כ"ב בניסן ה'תשע"ד 21:36, 22 באפריל 2014 (UTC)
:אעלה את העניין ב[[חב"דפדיה:פיתוח התשתית]] --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י' באב ה'תשע"ד 13:24, 6 באוגוסט 2014 (UTC)

== מוזר ==

מה זה שתי הקישורים האדומים שיש כאן, [[ערכים חבדי"ם]] ו[[ערכים בתורת החסידות]]?? [[משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|כיפת יחי]] ~ [[שיחת משתמש:אחדות לקבלת פני משיח|בסוד שיח]] ~ 01:07, כ"ט בסיוון, ה'תש"ף ''(21 ביוני למניינם)'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]
:קטגוריות שפעם היו קיימות, אתקן את זה ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:14 • כ"ט בסיוון ה'תש"ף
::{{תוקן}}, הקטגוריה הקודמת כבר לא קיימת והתחלקה לכמה קטגוריות קטנות ולכן החלפתי אותה. יש לתקן ולסדר את הקטגוריות שכעת כמעט אותו דבר - 'חסידות' ו'לימוד החסידות' ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • 01:48 • כ"ט בסיוון ה'תש"ף

== ןויקיטקסט חב"ד ==

היה כדאי מאוד להקים ןויקיטקסט של כל ספרי חב"ד.

יש כבר את וויקיטקסט הכללי. אבל יש שם גם ספרים ספרים אחרים שלא מתאימים לרוח התורה והמצוות. ןדוע עד כמה הרבי נאבק שיהיה ישיבת אהלי תורה ללא לימוד חול כלל. וראה שיחת ליל שמחת תורה תשנב בנוגע לתחש. וראה רמבם סוף הלכות קידוש החודש.

==הפורטל הישן==
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>פורטל תורת החסידות</big>|}}
'''[[תורת החסידות]]''' היא שיטה בעבודת ה' שהתיסדה ע"י ה[[בעל שם טוב]] והמשיכה כ[[חסידות הכללית]] עד שהתקבלה באופן פנימי על ידי תורת החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] - נשיאי [[חב"ד]]. ענינה של תורת החסידות הוא הארה חדשה של [[אלוקות]], המאירה ב[[אור]] חדש את כל רבדיה ([[פרד"ס]]) של ה[[תורה]]; למן הענינים העמוקים ביותר של חלקי ה[[סוד]] שבתורה, ועד העניינים השייכים לפשטי ה[[תורה]] ול[[מצוות]]יה המעשיות.

אחד מיסודותיה של תורת החסידות הוא [[אהבת ישראל]] וההכרה כי בכל יהודי קיימת [[נפש אלוקית]] המאוחדת עם הקב"ה. בגלל קשר זה יש לכל יהודי האפשרות להגיע לדרגות הגבוהות ביותר של [[עבודת ה']]. כמו-כן מהווה תורת החסידות ההכנה לביאת ה[[משיח]], כנודע מתשובת המשיח לשאלת הבעל שם טוב, "אימתי קאתי מר? - "לכשיפוצו מעיינותיך החוצה".

ספר ה[[תניא]] הוא בחינת ה[[תורה שבכתב]] של תורת החסידות, ושאר ספרי החסידות של [[רבותינו נשיאנו]] הם ה[[תורה שבעל פה]].
<div style="float: left;">'''[[תורת החסידות|לערך המלא]]'''</div>
{{-}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{| style="width: 100%; margin: auto;" cellpadding="4"
|-valign="top"

| style="width:49.5%; min-width: 350px;" |
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{פורטל:תורת החסידות/תמונה נבחרת}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[עולם (בחסידות)|עולמות]]|}}
[[עולם האצילות]] | [[עולם הברודים]] | [[עולם הכסא]] | [[עולם העשיה הגשמי]] | [[עולם התוהו]] | [[אדם קדמון]] | [[היכלות]] | [[עילה ועלול]] | [[עלמא דאתכסיא]] | [[עקודים נקודים ברודים]]• '''[[:קטגוריה:עולמות|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[עשר ספירות|ספירות]]|}}
[[ספירת החכמה]] | [[ספירת החסד]] | [[נצח והוד]] | [[דתי"מ]] | [[שבע כפולות]] | [[עתיק יומין]] | [[תרין שוקין]] | [[אהבה]] | [[י"ב גבולי אלכסון]] | [[יחוד (קבלה)|יחוד]]• '''[[:קטגוריה:ספירות|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[מלאך|מלאכים]]|}}
[[גבריאל המלאך]] | [[רצוא ושוב]] | [[שמרי האופנים]] | [[שרפים]] | [[מיכאל המלאך]] | [[מט"ט]] | [[מטי ולא מטי]] | [[אופנים]] | [[חיות הקודש]] | [[מלאך]]• '''[[:קטגוריה:מלאכים|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

|
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|הידעת?|{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}
{{{{שם הדף המלא}}/הידעת?}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך נבחר|{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{פורטל:תורת החסידות/ערך נבחר}}
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[נפש]]|}}
[[נפש האלוקית]] | [[קיסטא דחיותא]] | [[רשע]] | [[לבושים]] | [[זרע אדם]] | [[אני]] | [[בעלי תורה]] | [[מוחין]] | [[חלל השמאלי]] | [[גן עדן]]• '''[[:קטגוריה:נפש|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[שמות הוי"ה|שמות וכינויי ה']]|}}
[[א"ל]] | [[שם ב"ן]] | [[אלופו של עולם]] | [[ה' עילאה]] | [[י"ה]] | [[מלך מלכי המלכים]] | [[עצמות ומהות]] | [[קדמון]] | [[אדון (שם ה')|אדון]] | [[שם ס"ג]]• '''[[:קטגוריה:שמות ה'|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[תורה]]|}}
[[נגלה דתורה]]|[[פרד"ס]] | [[תלמוד בבלי]] | [[אב (תורה שבכתב)|אב]] | [[משנה]] | [[פנימיות התורה]] | [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]] | [[אדם (תורה)|אדם]] | [[תורה שבכתב]] | [[אותיות (התורה)]]• '''[[:קטגוריה:תורה|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|[[קליפה|קליפות]]|}}
[[סטרא אחרא]] | [[אויב]] | [[אדום (עשיו)|אדום]] | [[קליפת ראומה]] | [[שלוש קליפות הטמאות]] | [[היכלות הטומאה]] | [[קליפת נוגה]] | [[אבק]] | [[אבימלך (מלך פלישתים)]] | [[קליפת אגרת בת מחלת]]• '''[[:קטגוריה:קליפות|לרשימה המלאה]]''' •
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
|}

{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת עליונה|קטגוריות נוספות|}}
'''[[:קטגוריה:חסידות|ערכים בחסידות]]''':
[[:קטגוריה:חסידות הכללית|חסידות הכללית]] •
[[:קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי|מבצעי ותקנות הרבי]] •
[[:קטגוריה:מושגים כלליים|מושגים כלליים]] •
[[:קטגוריה:סוגי ניגונים|סוגי ניגונים]] •
[[:קטגוריה:עבודת ה'|עבודת ה']] •
[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|ערכים במבט החסידות]] •
[[:קטגוריה:הפצת המעיינות|הפצת מעיינות החסידות]]

'''[[:קטגוריה:לימוד תורת החסידות|ערכים בלימוד החסידות]]''': [[:קטגוריה:ספירות|ספירות]] • [[:קטגוריה:מלאכים|מלאכים]] • [[:קטגוריה:שמות ה'|שמות ה']] • [[:קטגוריה:מצוות|מצוות]] • [[:קטגוריה:ספר יצירה|ספר יצירה]] • [[:קטגוריה:פתח אליהו|פתח אליהו]] • [[:קטגוריה:קליפות|קליפות]] • [[:קטגוריה:תורה|תורה]] • [[:קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר|ביטויים מספר הזוהר]] • [[:קטגוריה:אותיות|אותיות]] • [[:קטגוריה:אורות וכלים|אורות וכלים]] • [[:קטגוריה:נפש|נפש]] • [[:קטגוריה:עולמות|עולמות]] • [[:קטגוריה:צמצום|צמצום]]
{{פורטל:תורת החסידות/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{|
|}
{{פורטלים|צבע רקע=#E4DB77}}
|}
__NOTOC__ __NOEDITSECTION__

[[:קטגוריה:פורטלים|תורת החסידות]]

== רענון ==

מה דעתכם לשנות קצת את הצבעים שבפורטל. הנוכחי מאוד משעמם--''[[חב"דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|חב"דפדים חדורים]]'' • '''[[משתמש:יוסי מ.|יוסי]]''' • '''[[שיחת משתמש:יוסי מ.|מ.]]''' • 23:54, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"א

== החלפת סדר בדף הראשי של הפורטל ==

כידוע מטרת הפורטל וחבדפדיה בכלל היא הפצת המעיינות. מאוד מפריע לי שבפורטל רק נותנים מבט כבר רואים נושאים עמוקים ורחבים, שאמנם יש להם מקום נרחב בחסידות אך לא כך מתחילים להכיר חסידות. כל הערכים על שמות ה' וכו' וההשכלה מסביב הם חשובים, אך לדעתי צריך שעיקר החשיבות תהיה לנושאים כמו יהודי נשמה מצוות, נושאים התחלתיים בהיכרות עם חסידות כידוע ומפורסם לכל עוסק בהפצה --[[משתמש:חבדפד770|חבדפד770]] - [[שיחת משתמש:חבדפד770|שיחה]], 12:42, ה' בניסן, ה'תשפ"א 12:42, 18 במרץ 2021 (UTC)

מלחמת יום הכיפורים

2022-09-22T05:43:50Z

Avrohomn3: /* הפסקת אש אחרי מלחמת ההתשה */הוספה

[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" בקשר למכתב של הרבי בו רמז על נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]][[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]] [[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]][[קובץ:שמירה על נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד שומרים על [[נחלת הר חב"ד]] במהלך המלחמה]]
'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על [[ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד.

==הפסקת אש אחרי [[מלחמת ההתשה]]==
בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, כ"ח תמוז תש"ל: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".

קריאותיו של הרבי לא נענו, ותחזיתו התבררה כמדוייקת, כאשר יום אחד בלבד לאחר חתימת הסכם אש הפרו אותו המצרים, והחלו בהכנות מאסיביות למלחמת יום הכיפורים.

==ההכנות למלחמה==
בערב [[חג השבועות]] [[תשל"ג]] יצא [[הרבי]] בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי [[חינוך]] תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: ב[[לימוד תורה]], בנתינת צדקה, הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד [[הכותל המערבי]] בימי ה[[סליחות]] וב[[עשרת ימי תשובה]], רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהלים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם".

בחודש [[אלול]] פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את [[בית הכנסת צמח צדק]] עד הימים הנוראיים.

ערב "[[ימי בין המצרים]]" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף ב[[תורה]] ו[[צדקה]] בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו ל[[ימי בין המצרים]] ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום [[ח"י אלול]] לרכז ילדים ב[[כותל המערבי]] ל[[תורה]] [[תפילה]] ו[[צדקה]] סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמו שכתוב ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה..."

ביום [[ו' תשרי]] ערך הרבי סיום על [[מסכת חלה]] והאריך אודות שייכותם של חלקים ממצרים ומסוריה לארץ ישראל. למחרת עמד שעות ארוכות וחילק מטבעות, לנתינת צדקה, לאלפי ילדים יהודים שהובאו לבית מדרשו לפי בקשתו.

==המלחמה==
ב[[יום הכפורים]] קרוב לשעה 14:00, פתחו הכוחות המצריים והסורים בהתקפה, מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות [[צה"ל]] בדרום ובצפון.

למרות התחזיות הקודמות ישראל לא פתחה במלחמה, אלא גייסה את חיילי המילואים ברגע האחרון. את הסיבה הסבירה ראש הממשלה דאז, [[גולדה מאיר]]: "כדי להראות לעולם שלא אנחנו התוקפנים".

בהזדמנות התבטא [[הרבי]]: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 42 שעות".

יום לאחר פרוץ המלחמה, רואיין הרבי על ידי העיתונאי [[גרשון יעקובסון]] ונשאל לתוצאות המלחמה, הרבי הפנה אותו הרבי למכתב כללי שכתב לפני יום כיפור ובו הסביר שתפילתה של [[חנה]] ב[[ספר שמואל]] א' כוללת את כל המלחמות שיהיו ל[[עם ישראל]] עד לביאת ה[[משיח]] ויסתיימו בנצחון ישראל ושהעיקר אצל יהודי מאז ומעולם זו האיכות, דרך ה[[תורה]], שהיא המגבירה את האור ומגרשת את החושך. אז הבינו החסידים את שרשרת פעולת הרבי בקיץ האחרון וכן את סגנון סיום ברכתו בערב יום כיפור: "יהי רצון שהאיכות של עם ישראל תנצח את אויבי ישראל".

בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".

===כיבוש דמשק===
במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"|מקור=[[פרשת נח]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] כרך א' עמ' 118}}

הרבי גם דיבר על כך בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] בפני אריה מורגנשטרן ומנחם לוין, שהגיעו אז ל[[הקפות]]. הרבי ציין בשיחה עם השניים, שכיבוש דמשק היה מכריע את גורל המלחמה, והייתה מערערת על היציבות העולם המוסלמי, אותה סימלה דמשק. הרבי דחה את הטענות ש[[רוסיה]], תתערב בעקבות הכיבוש של דמשק, לטובת [[סוריה]], והוסיף שההתנגדות האמריקאית היא רק מן השפה ולחוץ. הרבי גם דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך ה[[גאולה]]. בתום השיחה, הבטיחו השניים שהם יפעלו על ראשי המדינה לכבוש את דמשק{{הערה|'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק]''' {{אינפו}}.}}..

מסר דומה קיבל מר [[יוסף צ'חנובר]] איש מערכת הביטחון באותם ימים, מ[[מזכירות הרבי]], שבו נמסר לו להפעיל לחץ על [[משה דיין]] שיורה לכבוש את דמשק. מר צ'חנובר קיים את ההוראה, ומסר את דבריו של הרבי, משה דיין שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!...".

תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."

==ועידת ז'נבה==
{{להשלים}}

==הפעילות החבדי"ת במלחמה==
מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.

ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]] '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.

==קישורים חיצוניים==
*[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}
*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים]'''{{וידאו}} - פעיולת [[טנק חב"ד]] במהלך המלחמה {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק] {{אינפו}}
*שניאור זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31968 הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים] {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/085160674525.html הרבי: לכבוש את דמשק]''' יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77870_he_2.pdf '''להשבית אויב ומתנקם'''] - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ד.
*הרב אבישי איפרגון, '''[https://chabad.info/blogs/727521/ מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים]''' {{אינפו}}

{{מלחמות ישראל|}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

מלחמת יום הכיפורים

2022-09-22T05:19:12Z

Avrohomn3: /* הפסקת אש אחרי מלחמת ההתשה */הוספתי על פסקת שאחרי מךחמת ההתשה שבשעה שכולם לגגו, הרבי היה היחידי שזעק והתריע שמתקרב אסון נוראי. גם עכשיו רגיעה מול עזה...

[[קובץ: מלחמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" בקשר למכתב של הרבי בו רמז על נצחון המלחמה.]][[קובץ:משה דיין במחלמת יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שר הביטחון דאז משה דיין ולצידו (משמאל) ר' [[זלמן סטמבלר]], חייל חסיד חב"ד, אומרים "לחיים" בזמן המלחמה]][[קובץ:יום כיפור.jpg|שמאל|ממוזער|250px| הרב [[מאיר פרידמן]] ב[[מבצע חנוכה]] בצידו המערבי של תעלת סואץ בזמן המלמה]] [[קובץ:פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד חב"ד משמח יהודים במהלך המלחמה]][[קובץ:שמירה על נחלת הר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד שומרים על [[נחלת הר חב"ד]] במהלך המלחמה]]
'''מלחמת יום הכיפורים''' פרצה ב[[יום הכיפורים]], [[י' בתשרי]] [[תשל"ד]] בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על [[ישראל]] המלחמה הסתיימה רשמית ביום [[ל' תשרי]] [[תשל"ד]], עם זאת בצד הסורי הסתיימה המלחמה ב[[י' בסיוון]] תשל"ד.

==הפסקת אש אחרי [[מלחמת ההתשה]]==
בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, כ"ח תמוז תש"ל: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם".

==ההכנות למלחמה==
בערב [[חג השבועות]] [[תשל"ג]] יצא [[הרבי]] בקריאה לדאוג לכך שבחופשת הקיץ יקבל כל ילד יהודי [[חינוך]] תורני. הוא תבע, ביקש והתחנן לפעול עם ילדים בכל דרך אפשרית: ב[[לימוד תורה]], בנתינת צדקה, הוספה בקייטנות ובמחנות קיץ, ריכוזם ליד [[הכותל המערבי]] בימי ה[[סליחות]] וב[[עשרת ימי תשובה]], רישומם לחינוך על טהרת הקודש ועוד. כל זה כדי שיפעלו להשבית אויב ומתנקם כלשון הפסוק בתהלים פרק ח': "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז... להשבית אויב ומתנקם".

בחודש [[אלול]] פנה הרבי לשלוחים בצפת שישפצו מחדש את [[בית הכנסת צמח צדק]] עד הימים הנוראיים.

ערב "[[ימי בין המצרים]]" פנה הרבי במכתב לכל ילדי העולם וביקש להוסיף ב[[תורה]] ו[[צדקה]] בכדי להשבית גם את אותו אויב שהביאנו ל[[ימי בין המצרים]] ועודו מתנקם בעמינו עד היום הזה. את הוראתו הדחופה ביום [[ח"י אלול]] לרכז ילדים ב[[כותל המערבי]] ל[[תורה]] [[תפילה]] ו[[צדקה]] סיים במלים: "ועל ידי שיסיימו את השנה באופן כזה ישביתו אויב ומתנקם... ויבוטלו כל הענינים הבלתי רצויים... וכל הקטרוגים שיכולים להיות... וכמו שכתוב ולא אבה ה' אלוקיך לשמוע אל בלעם... שיזרקו את השטן מבית דין של מעלה..."

ביום [[ו' תשרי]] ערך הרבי סיום על [[מסכת חלה]] והאריך אודות שייכותם של חלקים ממצרים ומסוריה לארץ ישראל. למחרת עמד שעות ארוכות וחילק מטבעות, לנתינת צדקה, לאלפי ילדים יהודים שהובאו לבית מדרשו לפי בקשתו.

==המלחמה==
ב[[יום הכפורים]] קרוב לשעה 14:00, פתחו הכוחות המצריים והסורים בהתקפה, מפתיעה, ומתואמת מראש על כוחות [[צה"ל]] בדרום ובצפון.

למרות התחזיות הקודמות ישראל לא פתחה במלחמה, אלא גייסה את חיילי המילואים ברגע האחרון. את הסיבה הסבירה ראש הממשלה דאז, [[גולדה מאיר]]: "כדי להראות לעולם שלא אנחנו התוקפנים".

בהזדמנות התבטא [[הרבי]]: "אילו פתחנו ראשונים במערכה היינו מנצחים תוך 42 שעות".

יום לאחר פרוץ המלחמה, רואיין הרבי על ידי העיתונאי [[גרשון יעקובסון]] ונשאל לתוצאות המלחמה, הרבי הפנה אותו הרבי למכתב כללי שכתב לפני יום כיפור ובו הסביר שתפילתה של [[חנה]] ב[[ספר שמואל]] א' כוללת את כל המלחמות שיהיו ל[[עם ישראל]] עד לביאת ה[[משיח]] ויסתיימו בנצחון ישראל ושהעיקר אצל יהודי מאז ומעולם זו האיכות, דרך ה[[תורה]], שהיא המגבירה את האור ומגרשת את החושך. אז הבינו החסידים את שרשרת פעולת הרבי בקיץ האחרון וכן את סגנון סיום ברכתו בערב יום כיפור: "יהי רצון שהאיכות של עם ישראל תנצח את אויבי ישראל".

בשיחה שאמר הרבי ב[[י"ג בתשרי]], הסביר הרבי באופן נדיר כי יש מקרים של ניבא ולא ידע מה ניבא, והוסיף הרבי, "כל ההתעוררות של 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז' עליה עורר בחודשי הקיץ, הייתה בשביל המלחמה".

===כיבוש דמשק===
במשך המלחמה דחף הרבי את הממשלה לכבוש את דמשק ואף התבטא על כך ב[[התוועדות]] ב[[שבת]]:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=את דמשק היה אפשר לכבוש בו ביום שהתחילו את ההתקפה... או ביום המחרת. הסורים הרי ברחו, לא היו מגינים, ולא היה צבא שעמד נגדם, ואז לא הייתה עיר הבירה... ואז סוריה הייתה מסכימה מיד להסכם שלום. ואז היו נפטרים מעוד חזית, היו משחררים 40,000 חיילים מהחזית הזו [=הצפונית]... גם ושינגטון חיכתה שיכבשו את דמשק (לפחות ביום האחרון), למרות שמן השפה ולחוץ הם התנגדו לכך, הרי לאמיתו של דבר הם חיכו שיעמידום בפני עובדה מוגמרת. שאלתי למה לא כבשו את דמשק וקיבלתי תשובה בסגנון הבא: "בגלל הימצאותם של צוקים וסלעים כאלה שקשה לכובשם", ומסגנון התשובה מוכח שהשאלה הייתה שאלה-טענה חזקה וטובה!"|מקור=[[פרשת נח]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] כרך א' עמ' 118}}

הרבי גם דיבר על כך בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ד]] בפני אריה מורגנשטרן ומנחם לוין, שהגיעו אז ל[[הקפות]]. הרבי ציין בשיחה עם השניים, שכיבוש דמשק היה מכריע את גורל המלחמה, והייתה מערערת על היציבות העולם המוסלמי, אותה סימלה דמשק. הרבי דחה את הטענות ש[[רוסיה]], תתערב בעקבות הכיבוש של דמשק, לטובת [[סוריה]], והוסיף שההתנגדות האמריקאית היא רק מן השפה ולחוץ. הרבי גם דיבר איתם על משמעות המלחמה ובעיקר על חשיבות התקופה מבחינת תהליך ה[[גאולה]]. בתום השיחה, הבטיחו השניים שהם יפעלו על ראשי המדינה לכבוש את דמשק{{הערה|'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק]''' {{אינפו}}.}}..

מסר דומה קיבל מר [[יוסף צ'חנובר]] איש מערכת הביטחון באותם ימים, מ[[מזכירות הרבי]], שבו נמסר לו להפעיל לחץ על [[משה דיין]] שיורה לכבוש את דמשק. מר צ'חנובר קיים את ההוראה, ומסר את דבריו של הרבי, משה דיין שמע את הדברים והגיב: הרבי צודק, אבל אין לנו די כוח-אדם... החיילים צריכים להגן על תל אביב!...".

תקופה לא ארוכה לאחר המלחמה, ב[[יחידות]] של חבר הכנסת אברהם ורדיגר ורעייתו, שאלה האישה את הרבי: כיצד יכולה הייתה ישראל - מדינה קטנה מוקפת שונאים כה רבים - להרשות לעצמה לכבוש את סוריה ולהחזיק בה?". הרבי הבהיר{{הערה|1= [[כפר חב"ד]] גיליון 722 עמ' 31}}: "התכוונתי שייכנסו לדמשק, יוציאו משם את השבויים הישראלים ואת הפצועים וכל אלה שאנו יכולים ולכן גם צריכים להציל את חייהם, ומיד לצאת. לא התכוונתי שיתיישבו בדמשק."

==ועידת ז'נבה==
{{להשלים}}

==הפעילות החבדי"ת במלחמה==
מיד עם פרוץ המלחמה, יצא הרבי במבצע מיוחד, כשהוא מבקש להגיע לכל חיילי צה"ל ולהביא להם מסר של [[אמונה]], תקווה וביטחון. ההוראה הייתה גם לחלק לכל החיילים מטבעות ל[[צדקה]] וכן להניח [[תפילין]] ולשמח את החיילים.

ב[[התוועדות]] ביום [[י"ט כסלו]] דיבר הרבי אודות המלחמה. באחת השיחות הסביר הרבי כי בכדי לנצח את האוייב, צריך נשק סודי; אלא שאם האויב מגלה את הנשק הסודי, אף הוא יכול להשתמש בו. ולכן צריכים להניח תפילין עם החיילים, זהו נשק שהאוייב לא מכיר ולא יכול לו, שכן בצד השני ישנם גויים, וגם אם יניחו תפילין, הרי אינם מקיימים בכך מצווה{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm שיחת י"ט כסלו תשל"ד], חלק ב'.}}.

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער וולפא]] '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - תיעוד מסמכים, מאמרים וקטעי עיתונות מהתקופה.

==קישורים חיצוניים==
*[[שי גפן]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57542 הפרוטוקולים מגלים עד כמה הרבי צדק]''' - [[שבועון בית משיח]] גליון 759.
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=2614 הרבי ומלחמת יום כיפור בראי העיתונות] {{אינפו}}
*הרב [[ישראל מאיר לאו]], '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2287 הטנקיסטים הצילו את חמשת החיילים]'''{{וידאו}} - פעיולת [[טנק חב"ד]] במהלך המלחמה {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=57436 ההיסטורין אריה מורגנשטרן מספר על ששמע מהרבי לשכנע את מקבלי ההחלטות בארץ לכבוש את דמשק] {{אינפו}}
*שניאור זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=31968 הזווית החב"דית של מלחמת יום הכיפורים] {{אינפו}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/10/13/085160674525.html הרבי: לכבוש את דמשק]''' יומן על המאורעות ב-770 על רקע המלחמה {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] ערב חג הסוכות תשע"ז
*[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/77870_he_2.pdf '''להשבית אויב ומתנקם'''] - קובץ מיוחד במלאות 40 שנה לניסי מלחמת יום הכיפורים - [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ד.
*הרב אבישי איפרגון, '''[https://chabad.info/blogs/727521/ מידע חדש על מלחמת יום הכיפורים]''' {{אינפו}}

{{מלחמות ישראל|}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלחמות ישראל]]

דבר מלכות

2015-10-21T06:09:04Z

Avrohomn3: /* דבר מלכות שבועי בתוספת מאמרים, שיחות, חת"ת רמב"ם ועוד */

[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת דבר מלכות]]
'''דבר מלכות''' הינו השם שניתן ל[[שיחה|שיחות]]יו של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. מקור השם הוא ממדור ב[[שבועון כפר חב"ד]] בו הובא מידי שבוע שיחות ואגרות מהרבי. ממדור זה צולמו השיחות בשבועות הראשונים להפצתן, וכך נשאר השם גם אחר כך.

==רקע==
בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם שיחות בענייני [[גאולה ומשיח]], [[אגרות קודש]] והשיחה האחרונה אותה אמר הרבי. כמו כן התווספו מפעם לפעם מאמר חדש שהרבי הגיהו, מכתבים כלליים ומברקים, ביאורים לפרקי אבות וקטעי שיחות שנאמרו במשך השנים.

היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה חוברת י"ב, אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שניה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "ליקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח".

גם אחרי [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס להדפיס את החוברות כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מבינהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על-ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים]] בשנת תשנ"ב אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

חשיבות נוספת ישנה לשיחות אלו, על פי הוראתו של הרבי אחרי פטירתו של [[הרבי הריי"צ]], ללמוד ולדקדק דווקא בשיחות שנאמרו בשנה האחרונה, ואף אמר שבהם ישנם "התשובות על כל השאלות"!

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד
|תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה
}}

==דבר מלכות עם פיענוחים==
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]]
, שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם מאות מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עינים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, ודף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מכון ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:

'''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי [[מכון ממש]].

'''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס.

'''[[דבר מלכות לנוער]]''' שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב שד"ב וולף.

'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.

'''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.

'''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].

ישנן הוצאות שהופיעו לעת עתה רק על מספר שיחות, ובהן '''דבר מלכות לעם''' עם ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי, '''דבר מלכות מבואר''' - המבאר את השיחה בעמקות ועם זאת בפשטות ומטרתו להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש, וכן '''דבר מלכות לטף''' - ספר קומיקס הממחיש את השיחות{{הערה|נכון לשנת תשע"ג יצאו לאור שני ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], והספר '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תשנ"א]].}}, ו'''דבש מלכות'''.

== דבר מלכות שבועי בתוספת מאמרים, שיחות, חת"ת רמב"ם ועוד ==

עם סימניות - תוכן עניינים ממוחשב. Table of contents.

קישור: '''dvarmb''' באתר גוגל סיטטס (לא הצלחתי להכניס את הקישור בגלל חסימה של אתרים לא מוכרים. אלב אפשר למצוא בגוגל) --[[משתמש:Avrohomn3|Avrohomn3]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn3|שיחה]] 06:08, 21 באוקטובר 2015 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/folderview?id=0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c&usp=sharing&tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].
* [http://www.abc770.org/book/node/709 טקסטים של השיחות (חלקי)], באתר '''חב"ד - אור אין סוף'''.
*[http://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י"ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770.
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]].
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

דבר מלכות

2015-10-21T06:08:09Z

Avrohomn3: /* דבר מלכות שבועי בתוספת מאמרים, שיחות, חת"תת רמב"ם ועוד */

[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת דבר מלכות]]
'''דבר מלכות''' הינו השם שניתן ל[[שיחה|שיחות]]יו של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. מקור השם הוא ממדור ב[[שבועון כפר חב"ד]] בו הובא מידי שבוע שיחות ואגרות מהרבי. ממדור זה צולמו השיחות בשבועות הראשונים להפצתן, וכך נשאר השם גם אחר כך.

==רקע==
בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם שיחות בענייני [[גאולה ומשיח]], [[אגרות קודש]] והשיחה האחרונה אותה אמר הרבי. כמו כן התווספו מפעם לפעם מאמר חדש שהרבי הגיהו, מכתבים כלליים ומברקים, ביאורים לפרקי אבות וקטעי שיחות שנאמרו במשך השנים.

היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה חוברת י"ב, אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שניה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "ליקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח".

גם אחרי [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס להדפיס את החוברות כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מבינהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על-ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים]] בשנת תשנ"ב אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

חשיבות נוספת ישנה לשיחות אלו, על פי הוראתו של הרבי אחרי פטירתו של [[הרבי הריי"צ]], ללמוד ולדקדק דווקא בשיחות שנאמרו בשנה האחרונה, ואף אמר שבהם ישנם "התשובות על כל השאלות"!

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד
|תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה
}}

==דבר מלכות עם פיענוחים==
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]]
, שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם מאות מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עינים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, ודף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מכון ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:

'''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי [[מכון ממש]].

'''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס.

'''[[דבר מלכות לנוער]]''' שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב שד"ב וולף.

'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.

'''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.

'''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].

ישנן הוצאות שהופיעו לעת עתה רק על מספר שיחות, ובהן '''דבר מלכות לעם''' עם ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי, '''דבר מלכות מבואר''' - המבאר את השיחה בעמקות ועם זאת בפשטות ומטרתו להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש, וכן '''דבר מלכות לטף''' - ספר קומיקס הממחיש את השיחות{{הערה|נכון לשנת תשע"ג יצאו לאור שני ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], והספר '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תשנ"א]].}}, ו'''דבש מלכות'''.

== דבר מלכות שבועי בתוספת מאמרים, שיחות, חת"ת רמב"ם ועוד ==

עם סימניות - תוכן עניינים ממוחשב. Table of contents.

קישור: '''dvarmb''' באתר גוגל סיטטס (לא הצלחתי להכניס את הקישור) --[[משתמש:Avrohomn3|Avrohomn3]] - [[שיחת משתמש:Avrohomn3|שיחה]] 06:08, 21 באוקטובר 2015 (UTC)

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/folderview?id=0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c&usp=sharing&tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].
* [http://www.abc770.org/book/node/709 טקסטים של השיחות (חלקי)], באתר '''חב"ד - אור אין סוף'''.
*[http://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י"ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770.
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]].
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

דבר מלכות

2015-10-21T06:05:23Z

Avrohomn3: /* הוצאות נוספות */

[[תמונה:דבר מלכות.jpg|left|thumb|250px|הרבי מחזיק בידו חוברת דבר מלכות]]
'''דבר מלכות''' הינו השם שניתן ל[[שיחה|שיחות]]יו של [[הרבי]] מהשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]. מקור השם הוא ממדור ב[[שבועון כפר חב"ד]] בו הובא מידי שבוע שיחות ואגרות מהרבי. ממדור זה צולמו השיחות בשבועות הראשונים להפצתן, וכך נשאר השם גם אחר כך.

==רקע==
בשנת [[תנש"א]], בעקבות שיחותיו של [[הרבי]] בעניין [[מעלתן של ישראל]], החל הרב [[טוביה פלס]] להוציא לאור קבצים תחת השם "דבר מלכות" ובהם שיחות בענייני [[גאולה ומשיח]], [[אגרות קודש]] והשיחה האחרונה אותה אמר הרבי. כמו כן התווספו מפעם לפעם מאמר חדש שהרבי הגיהו, מכתבים כלליים ומברקים, ביאורים לפרקי אבות וקטעי שיחות שנאמרו במשך השנים.

היו גם שלוש חוברות שיצאו בהוצאה מיוחדת והוכנסו בהם שיחות העוסקות במיוחד בענייני גאולה ומשיח. אחת מהם הייתה חוברת י"ב, אותה חילק [[הרבי מלך המשיח]] ב[[770]] בתאריך [[ט"ו באייר]] [[תנש"א]], שהייתה הדפסה שניה של חוברת שיצאה לאור לראשונה על ידי ה[[ועד להפצת שיחות]] בשם "ליקוטי שיחות בעניני גאולה ומשיח".

גם אחרי [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], המשיך הרב טוביה פלס להדפיס את החוברות כשהם מכילות (בעיקר) את השיחה האחרונה שנאמרה על ידי הרבי לפרשה זו.

שיחות אלו מיוחדות בתוכנם, בהם מבאר הרבי איך כל פרט ופרט קשור לגאולה. יחודיות נוספת ומשמעותית יש להוראות המיוחדות אותן נתן הרבי בשיחות אלו. ידועות מבינהן: ההוראה משבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א בה אמר הרבי כי [[הדרך הישרה]], הקלה והמהירה לפעול התגלות וביאת משיח בעולם היא על-ידי לימוד ענייני משיח וגאולה, ההוראה משבת פרשת שופטים תנש"א אז אמר הרבי כי צריך לפרסם לכל אנשי הדור כי יש נביא בדור שהוא היועץ והשופט, ההוראה מ[[כינוס השלוחים]] בשנת תשנ"ב אז אמר הרבי כי [[השליחות היחידה שנותרה]] היא [[קבלת פני משיח צדקנו]] ועוד.

חשיבות נוספת ישנה לשיחות אלו, על פי הוראתו של הרבי אחרי פטירתו של [[הרבי הריי"צ]], ללמוד ולדקדק דווקא בשיחות שנאמרו בשנה האחרונה, ואף אמר שבהם ישנם "התשובות על כל השאלות"!

{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[אגרות קודש]], חלק ד' עמוד כ"ד
|תוכן=והלואי היו מדקדקים [[חסידי חב"ד|אנ"ש]], ובפרט ה[[תמימים]], בדברי [[הרבי הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ]] אפילו בשיחותיו ובפרט אלו משנת [[תש"י|השי"ת]] והשנה שקדמה לה
}}

==דבר מלכות עם פיענוחים==
[[קובץ:פענוחים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספרים בסט]]
סדרת 'דבר מלכות עם פיענוחים' כוללת בתוכה את [[שיחה|שיחותיו]] האחרונות (לעת-עתה) של [[הרבי]]
, שנאמרו בשנים [[תנש"א]]-[[תשנ"ב]] (1991-92). אלו הם 5 כרכים, המתפרשים על 3,000 עמודים.

שיחות אלה הוקלדו מחדש ותוקנו טעויות הדפוס שהיו בהוצאות הקודמות.

על חמישה כרכים פרושים כחמישים שיחות של הרבי [[מוגה|שהוגהו]] על-ידו ואושרו לפרסום. בשיחות אלה ישנם מאות מובאות ומראי-מקומות שפוענחו על ידי חברי [[מכון מלכות שבתפארת]] והובאו בשולי העמוד בצורה מאירת-עינים.

בשיחותיו מפנה הרבי למקורות רבים מכל חלקי התורה: תלמוד, רמב"ם, מדרשים, זוהר וספרי קבלה. מהדורה זו של שיחותיו מקלה על הלומד החפץ לעיין במקורות אלו וללמוד את השיחות בעומק הראוי. לכל שיחה נוסף 'תוכן' המסכם את השיחה בשפה קלה וקולחת, ודף סיכום והוראות למעשה בפועל הנלמדות מהשיחה.

הסט יצא לאור על ידי [[מכון ממש]]{{הערה|1='''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/457.pdf האבן שבכתר הדבר מלכות]''', הפתח דבר לסדרה שנכתב על ידי [[אסף פרומר]] בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 457 עמוד 76.}}.

==הוצאות נוספות==
עם הגברת החיות והעיסוק בלימוד הדבר מלכות, החלו לצאת לאור עוד ועוד מהדורות נוספות של השיחות, בפורמטים שונים. ביניהם:

'''דבר מלכות מנוקד''' - שיחות הדבר מלכות בניקוד מלא ועם פתיחת ראשי התיבות ותרגום המילים בארמית. בהוצאה זו הוגה מחדש גם תרגום השיחות שהוגהו באידיש ותוקנו שגיאות רבות. נערך על ידי הרב מנחם מענדל הלפרין וי"ל על ידי [[מכון ממש]].

'''דבר מלכות כיס''' - הספר במהדורת כיס.

'''[[דבר מלכות לנוער]]''' שיחות הדבר מלכות בעיבוד ועריכה לילדים ונוער. נערך על ידי הרב שד"ב וולף.

'''[[דבר מלכות לילדים]]''' - שיחות הדבר מלכות בעיבוד מיועד המותאם לילדים, בצירוף משלים ושירים בחרוזים.

'''[[דבר מלכות תוכן וסיכום (ספר)|דבר מלכות תוכן וסיכום]]''' - סיכום של שיחות הדבר מלכות עם הדגשת ההוראות למעשה בפועל מכל שיחה.

'''הדרך הישרה''' - חוברת סיכומי שיחות ה"דבר מלכות" מותאם במיוחד לילדים - כולל דפי עבודה מגוונים לכל שיחה. נערך על ידי הרב [[יוסף אברהם פיזם]].

ישנן הוצאות שהופיעו לעת עתה רק על מספר שיחות, ובהן '''דבר מלכות לעם''' עם ביאורים בשפה המובנת גם למי שאינו מורגל בסגנונו התורני של הרבי, '''דבר מלכות מבואר''' - המבאר את השיחה בעמקות ועם זאת בפשטות ומטרתו להנגיש את לימוד השיחה לאנ"ש, וכן '''דבר מלכות לטף''' - ספר קומיקס הממחיש את השיחות{{הערה|נכון לשנת תשע"ג יצאו לאור שני ספרים: '''בעקבות המקדש הנודד''' על שיחת [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], והספר '''ברגע האחרון''' על שיחת שבת [[פרשת בלק]] [[תשנ"א]].}}, ו'''דבש מלכות'''.

== דבר מלכות שבועי בתוספת מאמרים, שיחות, חת"תת רמב"ם ועוד ==

עם סימניות - תוכן עניינים ממוחשב. Table of contents.

קישור: dvarmb באתר גוגל סיטטס

==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/folderview?id=0B4mWfMamtZnjdGRIaUlvZWNPb2c&usp=sharing&tid=0B4mWfMamtZnjMUlKY3lMZEVZY1U שיחות הדבר מלכות בפורמט טקסט ובפורמט צילום].
* [http://www.abc770.org/book/node/709 טקסטים של השיחות (חלקי)], באתר '''חב"ד - אור אין סוף'''.
*[http://yoman770.com/wiki/%D7%98%22%D7%95_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%A8_%D7%AA%D7%A0%D7%A9%22%D7%90 תיאור חלוקת קונטרס י"ב של ה'דבר מלכות' על ידי הרבי] - אתר יומן 770.
*[http://www.770live.com/heb770/dm/index.html שיעורים בדבר מלכות השבועי], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] באתר [[770live]].
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/84367_he_1.pdf אנא נפשי - ה'עצם' של הרבי בשיחות שנות הנפלאות]''' בהוצאת מערכת [[ועד חיילי בית דוד]], תשרי תשע"ה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]

שיחה:נחייג ונשמע

2015-04-23T03:56:43Z

Avrohomn3: יצירת דף עם התוכן "כמו שהשיחה היומית יש אתר להורדה למחשב או לטלפון, ככה היה כדאי מאוד שגם מאגר השיחות קודש ל..."

כמו שהשיחה היומית יש אתר להורדה למחשב או לטלפון, ככה היה כדאי מאוד שגם מאגר השיחות קודש לפי השנים יהיה אפשר להוריד למחשב או לטלפון.

שיחת פורטל:ספרות חב"ד

2014-11-09T16:04:20Z

Avrohomn3:

חיים נהר, זוכר את שיחתנו בצפת?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 15:52, 1 אוקטובר 2009 (IST)

:זוכר גם זוכר! הנה, ביקשת - קיבלת! בהצלחה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:35, 1 אוקטובר 2009 (IST)

== שיחזורים ==

שיחזרתי את שיחזורך. השינויים שלי הם: הורדת ערך שכתבתי ושגיאת כתיב קטנה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:הצדק איתך. רק למען דירבון המיזם והוקרת התורמים העירניים חשבתי שעדיף להשאיר את הערך ורק להוסיף עליו סימון, כפי שתיכף תראה בפורטל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 8 אוקטובר 2009 (IST)

מקווה ש[[פורטל:ספרות חב"ד|זה]] מוצא חן בעיניך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:41, 8 אוקטובר 2009 (IST)
:מאד מוצא חן. :). יישר כוחך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

==מיזם עתידי - ספרות חב"ד==
אני חושב שפשוט צריך להתלבש על הערכים החסרים. כל אחד לוקח כמה וכו', תוך לא הרבה זמן זה ייגמר. לפי דעתי זה יותר מועיל מאשר מיזם 4000 ערכים.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:52, 12 במרץ 2010 (UTC)
:מסכים ביותר. לדעתי, אחרי המיזם הנוכחי, אכן כדאי "להתלבש" על קטגוריות ולהרחיב אותם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:09, 12 במרץ 2010 (UTC)
::מצטרף. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::אז אולי שזה יהיה תכנית אחרי פסח.
כל שבועיים יהיה מיזם נרחבה לקטגוריה אחרת. יש לנו הסכמה מליאה של כל המשתמשים כמעט. ניתן להשאיר זאת כמסקנת הדיון.

(אבל איני מתחייב שאם אמצא רעיונות לערכים נוספים שלא אפתח אותם) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 14:14, 14 במרץ 2010 (UTC)
:הרעיון רלוונטי רק לגבי קטגוריה ספרות חב"ד, בהיות שספר לכל הדעות זכאי לערך. יחד עם זאת '''כל''' הקטגוריות זקוקים נואשות לשיפור רמת ואיכות הכתיבה והתוכן והייתי ממליץ מאוד על מתקפת שיפור איכות הערכים. המצב ממש לא טוב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:23, 14 במרץ 2010 (UTC)

== הצעה לדיון: הקמת ויקיסורס לכל ספרות חב"ד ==

בזה יוכלו להשתתף הרבה יותר מתנדבים. כי לא צריך מומחיות יתר לקלד ולערוך טקסט בדיוק מילה במילה כנתינתו בהר סיני. אבל יהיה בזה יתרון שכל מראה מקום וכל עיין יהיה לו קישור. "כי ברבים היו עמדי" - על ידי השתתפות רבים אפשר לגמור את זה מהר מאוד, שכל הספרות החב"דית תהיה בפורמט דיגיטלי.

בהקשר לזה היה גם כדאי מאוד שאפשר יהיה להוריד את כל התוכן למחשב או סמארטפון שיהיה זמין גם בלי חיבור לאינטרנט.

אחרי שהכול יהיה בפורמט דיגיטלי לעבור לשלב הבא: לסדר את הכול:

1. לפ סדר הא"ב.
2. לפי סדר הפסוקים ומאמרי רז"ל.

וגם שהכול יהיה זמין להורדה לזיכוי הרבים.

בנקל לתאר לעצמינו את גודל הנחת רוח שהרבי נשיא דורנו יקבל מזה וגם כל נשיאי חבד.

==ספרות חב"ד==
נכון שצריכים להתלבש על הערכים החסרים. אני רוצה אבל להוסיף כי יש הרבה ערכים שיכולים לכתוב בשני'.

כמעט על כל ספר חדש היוצא לאור בשנים האחרונות מדווחים עליה באחד אתרי החדשות של חב"ד (יהי' זה מי שזה יהי'). ובדרך כלל בידיעה כותבים על מה הספר, מי העורך, תמונות הספר, ובעצם מה לא! וחבל שבמקום לקחת משם, כותבים ערך חדש של שתי שורות בלבד שיש בקושי קצת אינפורמצי'.

לדוגמה:
*[[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20450 חב"ד אינפו]]
*[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19816 סי.או.אל. COL]]
*[[http://shturem.net/index.php?section=news&id=5401 שטורעם]]
הם הצילחו לכתוב על הספר יותר מכמה שורות, אבל כאן בחב"דפדיה [[ישראל נח הגדול (ספר)]] לא הצליחו לכתוב יותר מארבע שורות!

חברה זה יכול לקחת שני' רק צריכים לחפש!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 09:16, 14 במרץ 2010 (UTC)

:אבל, עם הרבה זהירות, יש הבדל בין כתבה לערך, שימו לב! ישנם ערכים שלא ראויים להקרא בשם הזה!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:32, 14 במרץ 2010 (UTC)

שיחת פורטל:ספרות חב"ד

2014-11-09T16:02:30Z

Avrohomn3:

חיים נהר, זוכר את שיחתנו בצפת?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 15:52, 1 אוקטובר 2009 (IST)

:זוכר גם זוכר! הנה, ביקשת - קיבלת! בהצלחה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:35, 1 אוקטובר 2009 (IST)

== שיחזורים ==

שיחזרתי את שיחזורך. השינויים שלי הם: הורדת ערך שכתבתי ושגיאת כתיב קטנה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:הצדק איתך. רק למען דירבון המיזם והוקרת התורמים העירניים חשבתי שעדיף להשאיר את הערך ורק להוסיף עליו סימון, כפי שתיכף תראה בפורטל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 8 אוקטובר 2009 (IST)

מקווה ש[[פורטל:ספרות חב"ד|זה]] מוצא חן בעיניך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:41, 8 אוקטובר 2009 (IST)
:מאד מוצא חן. :). יישר כוחך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

==מיזם עתידי - ספרות חב"ד==
אני חושב שפשוט צריך להתלבש על הערכים החסרים. כל אחד לוקח כמה וכו', תוך לא הרבה זמן זה ייגמר. לפי דעתי זה יותר מועיל מאשר מיזם 4000 ערכים.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:52, 12 במרץ 2010 (UTC)
:מסכים ביותר. לדעתי, אחרי המיזם הנוכחי, אכן כדאי "להתלבש" על קטגוריות ולהרחיב אותם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:09, 12 במרץ 2010 (UTC)
::מצטרף. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::אז אולי שזה יהיה תכנית אחרי פסח.
כל שבועיים יהיה מיזם נרחבה לקטגוריה אחרת. יש לנו הסכמה מליאה של כל המשתמשים כמעט. ניתן להשאיר זאת כמסקנת הדיון.

(אבל איני מתחייב שאם אמצא רעיונות לערכים נוספים שלא אפתח אותם) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 14:14, 14 במרץ 2010 (UTC)
:הרעיון רלוונטי רק לגבי קטגוריה ספרות חב"ד, בהיות שספר לכל הדעות זכאי לערך. יחד עם זאת '''כל''' הקטגוריות זקוקים נואשות לשיפור רמת ואיכות הכתיבה והתוכן והייתי ממליץ מאוד על מתקפת שיפור איכות הערכים. המצב ממש לא טוב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:23, 14 במרץ 2010 (UTC)

== הצעה לדיון: הקמת ויקיסורס לכל ספרות חב"ד ==

בזה יוכלו להשתתף הרבה יותר מתנדבים. כי לא צריך מומחיות יתר לקלד ולערוך טקסט בדיוק מילה במילה כנתינתו בהר סיני. אבל יהיה בזה יתרון שכל מראה מקום וכל עיין יהיה לו קישור. "כי ברבים היו עמדי" - על ידי השתתפות רבים אפשר לגמור את זה מהר מאוד, שכל הספרות החב"דית תהיה בפורמט דיגיטלי.

בהקשר לזה היה גם כדאי מאוד שאפשר יהיה להוריד את כל התוכן למחשב או סמארטפון שיהיה זמין גם בלי חיבור לאינטרנט.

אחרי שהכול יהיה בפורמט דיגיטלי לעבור לשלב הבא: לסדר את הכול:

1. לפ סדר הא"ב.
2. לפי סדר הפסוקים ומאמרי רז"ל.

וגם שהכול יהיה זמין להורדה לזיכוי הרבים.

בנקל לתאר לעצמנו את הנחת רוח האב שהרבי נשיא דורנו יקבל מזה וגם כל נשיאי חבד.

==ספרות חב"ד==
נכון שצריכים להתלבש על הערכים החסרים. אני רוצה אבל להוסיף כי יש הרבה ערכים שיכולים לכתוב בשני'.

כמעט על כל ספר חדש היוצא לאור בשנים האחרונות מדווחים עליה באחד אתרי החדשות של חב"ד (יהי' זה מי שזה יהי'). ובדרך כלל בידיעה כותבים על מה הספר, מי העורך, תמונות הספר, ובעצם מה לא! וחבל שבמקום לקחת משם, כותבים ערך חדש של שתי שורות בלבד שיש בקושי קצת אינפורמצי'.

לדוגמה:
*[[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20450 חב"ד אינפו]]
*[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19816 סי.או.אל. COL]]
*[[http://shturem.net/index.php?section=news&id=5401 שטורעם]]
הם הצילחו לכתוב על הספר יותר מכמה שורות, אבל כאן בחב"דפדיה [[ישראל נח הגדול (ספר)]] לא הצליחו לכתוב יותר מארבע שורות!

חברה זה יכול לקחת שני' רק צריכים לחפש!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 09:16, 14 במרץ 2010 (UTC)

:אבל, עם הרבה זהירות, יש הבדל בין כתבה לערך, שימו לב! ישנם ערכים שלא ראויים להקרא בשם הזה!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:32, 14 במרץ 2010 (UTC)

שיחת פורטל:ספרות חב"ד

2014-11-09T16:01:03Z

Avrohomn3:

חיים נהר, זוכר את שיחתנו בצפת?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 15:52, 1 אוקטובר 2009 (IST)

:זוכר גם זוכר! הנה, ביקשת - קיבלת! בהצלחה. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 17:35, 1 אוקטובר 2009 (IST)

== שיחזורים ==

שיחזרתי את שיחזורך. השינויים שלי הם: הורדת ערך שכתבתי ושגיאת כתיב קטנה. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

:הצדק איתך. רק למען דירבון המיזם והוקרת התורמים העירניים חשבתי שעדיף להשאיר את הערך ורק להוסיף עליו סימון, כפי שתיכף תראה בפורטל. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:38, 8 אוקטובר 2009 (IST)

מקווה ש[[פורטל:ספרות חב"ד|זה]] מוצא חן בעיניך. --[[משתמש:חיים נהר|חיים נהר]] ([[שיחת משתמש:חיים נהר|שיחה]]) 00:41, 8 אוקטובר 2009 (IST)
:מאד מוצא חן. :). יישר כוחך. '''[[משתמש:חסיד|חסיד]] [[חב"ד]]''' - [[שיחת משתמש:חסיד|דברו איתי]] - [[תומכי תמימים קרית גת (גדולה)|וקדשתם את שנת החמישים...]]

==מיזם עתידי - ספרות חב"ד==
אני חושב שפשוט צריך להתלבש על הערכים החסרים. כל אחד לוקח כמה וכו', תוך לא הרבה זמן זה ייגמר. לפי דעתי זה יותר מועיל מאשר מיזם 4000 ערכים.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 14:52, 12 במרץ 2010 (UTC)
:מסכים ביותר. לדעתי, אחרי המיזם הנוכחי, אכן כדאי "להתלבש" על קטגוריות ולהרחיב אותם. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 15:09, 12 במרץ 2010 (UTC)
::מצטרף. '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]'''
:::אז אולי שזה יהיה תכנית אחרי פסח.
כל שבועיים יהיה מיזם נרחבה לקטגוריה אחרת. יש לנו הסכמה מליאה של כל המשתמשים כמעט. ניתן להשאיר זאת כמסקנת הדיון.

(אבל איני מתחייב שאם אמצא רעיונות לערכים נוספים שלא אפתח אותם) --[[משתמש:שלום|ראשית ואחרית שלום]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוכת (שיחת) שלום]] 14:14, 14 במרץ 2010 (UTC)
:הרעיון רלוונטי רק לגבי קטגוריה ספרות חב"ד, בהיות שספר לכל הדעות זכאי לערך. יחד עם זאת '''כל''' הקטגוריות זקוקים נואשות לשיפור רמת ואיכות הכתיבה והתוכן והייתי ממליץ מאוד על מתקפת שיפור איכות הערכים. המצב ממש לא טוב. --בהצלחה! [[משתמש:חיים נהר|'''חיים נהר''']] ¤ [[שיחת משתמש:חיים נהר|('''שׂיג ושׂיח''')]] 18:23, 14 במרץ 2010 (UTC)

== הצעה לדיון: הקמת ויקיסורס לכל ספרות חב"ד ==

בזה יוכלו להשתתף הרבה יותר מתנדבים. כי לא צריך מומחיות יתר לקלד ולערוך טקסט בדיוק מילה במילה כנתינתו בהר סיני. אבל יהיה בזה יתרון שכל מראה מקום וכל עיין יהיה לו קישור. "כי ברבים היו עמדי" - על ידי השתתפות רבים אפשר לגמור את זה מהר מאוד, שכל הספרות החב"דית תהיה בפורמט דיגיטלי.

בהקשר לזה היה גם כדאי מאוד שאפשר יהיה להוריד את כל התוכן למחשב או סמארטפון שיהיה זמין גם בלי חיבור לאינטרנט.

אחרי שהכול יהיה בפורמט דיגיטלי לעבור לשלב הבא: לסדר את הכול:

1. לפ סדר הא"ב
2. לפי סדר הפסוקים ומאמרי רז"ל.

וגם שהכול יהיה זמין להורדה לזיכוי הרבים.

בנקל לתאר לעצמנו את הנחת רוח האב שהרבי נשיא דורנו יקבל מזה וגם כל נשיאי חבד.

==ספרות חב"ד==
נכון שצריכים להתלבש על הערכים החסרים. אני רוצה אבל להוסיף כי יש הרבה ערכים שיכולים לכתוב בשני'.

כמעט על כל ספר חדש היוצא לאור בשנים האחרונות מדווחים עליה באחד אתרי החדשות של חב"ד (יהי' זה מי שזה יהי'). ובדרך כלל בידיעה כותבים על מה הספר, מי העורך, תמונות הספר, ובעצם מה לא! וחבל שבמקום לקחת משם, כותבים ערך חדש של שתי שורות בלבד שיש בקושי קצת אינפורמצי'.

לדוגמה:
*[[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20450 חב"ד אינפו]]
*[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19816 סי.או.אל. COL]]
*[[http://shturem.net/index.php?section=news&id=5401 שטורעם]]
הם הצילחו לכתוב על הספר יותר מכמה שורות, אבל כאן בחב"דפדיה [[ישראל נח הגדול (ספר)]] לא הצליחו לכתוב יותר מארבע שורות!

חברה זה יכול לקחת שני' רק צריכים לחפש!--[[משתמש:Shmuel Munkes|שמואל מונקס]] 09:16, 14 במרץ 2010 (UTC)

:אבל, עם הרבה זהירות, יש הבדל בין כתבה לערך, שימו לב! ישנם ערכים שלא ראויים להקרא בשם הזה!--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 14:32, 14 במרץ 2010 (UTC)

יעקב נוטיק

2014-11-09T15:41:12Z

Avrohomn3:

[[קובץ:יעקב נוטיק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב נוטיק]]
[[תמונה:יעקב נוטיקPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|ר' יעקב נוטיק ב[[מבצע תפילין]]]]
הרב '''יעקב נוטיק''' נולד ב[[כ"א אייר]] [[תרפ"א]] לאביו הרב [[שמואל נוטיק]] רב העיירה [[קפוסט]]. אביו שהיה גאון אדיר בלימוד עוד בימי שבתו ב[[תומכי תמימים]], הקדיש את רוב יומו ללמוד עם בניו: הבכור הרב יעקב ואחיו הצעיר הרב שלום בער.

לימוד האב עם בניו היה כרוך ב[[מסירות נפש]], כפי שתיאר זאת הרב שמואל במכתביו לידידיו הטובים ב[[ארצות הברית]].

==בגרוזיה==

דבריו של הרב שמואל נוטיק התקיימו ולאחר זמן הוא נאסר ונשלח לגלות בקזחסטן. מכיוון שלא היה מי שילמד עם הבנים, הם נסעו ללמדו בישיבות מחתרתיות ב[[כותאיס]] שבגרוזיה.

כאשר השתחרר הרב שמואל מגלותו, נסע ר' יעקב לראותו. לאחר מכן חזר ללמוד בגרוזיה, ובימי ה[[שואה]] הוריו ואחיותיו אף הם הגיעו לכותאיס. יעקב שוב למד עם אביו שהתמנה למנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שם למדו ר' יעקב ואחיו ר' שלום דובער.

יוצאי כותאיס מספרים כי תקופה מסויימת היה ר' יעקב מסתגר בעזרת נשים של אחד מבתי הכנסת, ושם למד כל שעות היום, כשהוא מנותק מסביבתו.

הלימודים עם אביו שהיה גאון, כח ההתמדה והשקידה יחד עם הפיקחות שניחן בה - הפכו את הרב יעקב נוטיק לתלמיד חכם גדול, אלא שמפאת צניעותו לא הבליט את ידיעותיו, ובכל אופן מכיריו יודעים כי הוא ידע [[תנ"ך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] בעל פה.

לאחר זמן התמנה לר"מ בישיבה המחתרתית [[תומכי תמימים]] סוחומי שבגרוזיה.

==נישואיו==
בהגיעו לפרקו התחתן הרב יעקב עם רעייתו חנה. החתונה התקיימה ב[[מוסקבה]], ומיד לאחריה שבו בני הזוג לכותאיס שבגרוזיה. בגרוזיה התגוררו עד שנת [[תשכ"ד]], שם שימש כ[[שו"ב]].

==בסמרקנד==

בשנת תשכ"ד עבר הרב נוטיק לגור ב[[סמרקנד]]. לדאבון ליבו נאלץ לשלוח חלק מילדיו לבית ספר, אבל על [[שבת]] הוא לא התפשר בשום אופן, ועמד בתוקף ובמסירות נפש שילדיו לא ילכו לבית הספר בשבתות. בעקבות זאת נקרא לתובע הראשי של העיר סמרקנד. כל אנ"ש בעיר היה בפחד אימים והתפללו. ר' יעקב לא נבהל וטען שיש חוק בברית המועצות של חופש דת, ולכן זה נגד החוק לדרוש ממנו לשלוח את ילדיו לבית הספר בשבת. בעזרת ה' הטיעון הזה הצליח, ולא דרשו ממנו יותר לשלוח את הילדים בשבת לבית ספר.

בביתו התקיימו [[תפילות]] ו[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]]. גם בחצר ביתו היה ביתן נפרד שבמשך תקופה ארוכה התקיימה שם ישיבת [[תומכי תמימים]]. הוא אזר עוז ובנה [[מקווה]] טהרה בתוך חצרו.

תפקידו היה שו"ב, ואחרי פטירת הרב של סמרקנד הרב [[אליהו לוין]], היה עונה לשואלים בדבר הלכה.

==בארץ הקודש==

בשנות הלמ"דים עלה ל[[ארץ הקודש]], והשתקע ב[[נחלת הר חב"ד]]. כאן היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]].

הרב נוטיק פעל במסירות רבה עבור הישיבה, הן בצד הכלכלי והן כ[[משפיע]] ומגיד שיעור. בתפקידים אלו נשא עד השנים האחרונות.

הרב יעקב נוטיק נפטר ביום ועש"ק, [[א' סיון]] [[תשס"ז]] והוא בן 86.

==משפחתו==
*רעייתו מרת חנה ביילא רייזא ע"ה (נפטרה [[ט' כסלו]] [[תשע"ד]]).
*בנו הרה"ח שמואל יחיאל נוטיק ואשתו מרת שטרנה - שליחי הרבי באילנוי, שיקגו.
*בנו הרה"ח אברהם זרח נוטיק ואשתו מרת אסתר - פתח תקוה.
*בנו הרה"ח דוד אהרן נוטיק ואשתו מרת רחל - [[צפת]].
*בנו הרה"ח יוסף יצחק נוטיק ואשתו מרת אהובה - [[נחלת הר חב"ד]].
*בתו מרת בת שבע [[שניאורסון]]. בעלה יוסף ישראל [[שניאורסון]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו הרה"ח [[זלמן נוטיק]] ואשתו מרת נחמה - ירושלים.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/php/articleold.php?set=28908&lang=he קוים לדמותו של החסיד ר' יעקב נוטיק]. {{אינפו}}.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|נוטיק יעקב]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|נוטיק יעקב]]