https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Azraחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-05T15:44:43Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=586731סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-04-03T03:30:00Z<p>Azra: </p>
<hr />
<div>'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).<br />
<br />
==הוצאתו לאור==<br />
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.<br />
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה. <br />
<br />
הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.}}<br />
<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.<br />
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]</div>Azrahttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=586730סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-04-03T03:28:26Z<p>Azra: </p>
<hr />
<div>'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]].<br />
<br />
==הוצאתו לאור==<br />
בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]] מונה הרבי על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. עם כניסתו לתפקיד, קיבל הוראה מחותנו, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.<br />
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה. <br />
<br />
הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.}}<br />
<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.<br />
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]</div>Azrahttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9B%22%D7%A5&diff=586729משה פנחס כ"ץ2023-04-03T03:27:21Z<p>Azra: /* תשובות הרבי לדיוקי הרב כץ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה פנחס כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס משה כ"ץ]]<br />
הרב '''פנחס משה כ"ץ''' ([[תר"ע|עת"ר]] - [[א' אדר ב']] [[תשמ"ו]]) כיהן במשך שנים רבות כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. הוא שימש גם [[גבאי בית הכנסת 770]] מאז יום קנייתו. הרב כ"ץ כיהן גם כחבר מועצת המנהלים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת פולין.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"ע|עת"ר]] בקונסקי שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם מרדכי הכהן כ"ץ, שנמנה על חסידי טומשוב.<br />
<br />
בצעירותו, התקרב לחסידי חב"ד ומשך אחריו גם את ידידו הרב [[משה אליהו גרליצקי]]. בקיץ [[תרפ"ה]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]], ועוד קודם חתונתו התמנה כמנהל המכינה לצעירים בישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] יחד עם ידידו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br />
<br />
בזמן בו שהה באטווצק, היה חבר מערכת '[[התמים (ורשה)|התמים]]', בה כתב מאמרים תורניים וסקירות שונות, ואף ערך לדפוס את מכתבי [[הגניזה החרסונית]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם רעייתו מינדל בתו של ר' [[דוד שטוקהאמר]].<br />
<br />
היה ממייסדי [[ועד להפצת חסידות]], ועמד בראש [[ועד המסדר]].<br />
<br />
לרגל יובל ה-40 ל[[חתונת הרבי והרבנית]] נכנס עם קבוצת החסידים שניגשו לברך את הרבי, ובהוראת הרב [[שמואל לויטין]] נבחר לברך את הרבי בשם כולם בשל היותו כהן. הדבר היה בהפתעה ובשל כך הברכה היתה מעט מגומגמת, וכאשר כתב על כך לרבי בהתנצלות, הגיב לו הרבי ב[[מענות קודש|מענה]] המפליא את הברכות המגיעות באופן של אי-ידיעה{{הערה|תצלום ופיענוח המענה בתשורה מנישואי צאצאיו, כץ, ג' אלול תשפ"א.}}.<br />
<br />
כאשר הקים הרבי את "[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|האו"ם החסידי]]" ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]], מינה אותו הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[פולין]].<br />
<br />
===תשובות הרבי לדיוקי הרב כץ===<br />
לאחר הדפסת [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], כתב הרב משה פנחס כ"ץ לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.<br />
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.<br />
<br />
<br />
הרב כ"ץ נפטר ב[[א' באדר ב']] [[תשמ"ו]], כשאת מקומו בגבאות ממלא בנו יחידו הרב [[זאב כ"ץ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מרדכי מענטליק]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], [[770]].<br />
*בנו היחיד, הרב [[זאב כ"ץ]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|370|artdays|איש אשכולות ורב פעלים|מערכת שטורעם|א' באדר תשס"ו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל:כץ, משה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:גבאי 770]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]</div>Azrahttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9B%22%D7%A5&diff=586728משה פנחס כ"ץ2023-04-03T03:26:57Z<p>Azra: /* תשובות הרבי לדיוקי הרב כץ */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה פנחס כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס משה כ"ץ]]<br />
הרב '''פנחס משה כ"ץ''' ([[תר"ע|עת"ר]] - [[א' אדר ב']] [[תשמ"ו]]) כיהן במשך שנים רבות כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. הוא שימש גם [[גבאי בית הכנסת 770]] מאז יום קנייתו. הרב כ"ץ כיהן גם כחבר מועצת המנהלים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת פולין.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"ע|עת"ר]] בקונסקי שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם מרדכי הכהן כ"ץ, שנמנה על חסידי טומשוב.<br />
<br />
בצעירותו, התקרב לחסידי חב"ד ומשך אחריו גם את ידידו הרב [[משה אליהו גרליצקי]]. בקיץ [[תרפ"ה]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]], ועוד קודם חתונתו התמנה כמנהל המכינה לצעירים בישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] יחד עם ידידו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br />
<br />
בזמן בו שהה באטווצק, היה חבר מערכת '[[התמים (ורשה)|התמים]]', בה כתב מאמרים תורניים וסקירות שונות, ואף ערך לדפוס את מכתבי [[הגניזה החרסונית]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם רעייתו מינדל בתו של ר' [[דוד שטוקהאמר]].<br />
<br />
היה ממייסדי [[ועד להפצת חסידות]], ועמד בראש [[ועד המסדר]].<br />
<br />
לרגל יובל ה-40 ל[[חתונת הרבי והרבנית]] נכנס עם קבוצת החסידים שניגשו לברך את הרבי, ובהוראת הרב [[שמואל לויטין]] נבחר לברך את הרבי בשם כולם בשל היותו כהן. הדבר היה בהפתעה ובשל כך הברכה היתה מעט מגומגמת, וכאשר כתב על כך לרבי בהתנצלות, הגיב לו הרבי ב[[מענות קודש|מענה]] המפליא את הברכות המגיעות באופן של אי-ידיעה{{הערה|תצלום ופיענוח המענה בתשורה מנישואי צאצאיו, כץ, ג' אלול תשפ"א.}}.<br />
<br />
כאשר הקים הרבי את "[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|האו"ם החסידי]]" ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]], מינה אותו הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[פולין]].<br />
<br />
===תשובות הרבי לדיוקי הרב כץ===<br />
לאחר הדפסת [[סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי]], כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.<br />
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.<br />
<br />
<br />
הרב כ"ץ נפטר ב[[א' באדר ב']] [[תשמ"ו]], כשאת מקומו בגבאות ממלא בנו יחידו הרב [[זאב כ"ץ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מרדכי מענטליק]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], [[770]].<br />
*בנו היחיד, הרב [[זאב כ"ץ]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|370|artdays|איש אשכולות ורב פעלים|מערכת שטורעם|א' באדר תשס"ו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל:כץ, משה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:גבאי 770]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]</div>Azrahttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%9B%22%D7%A5&diff=586727משה פנחס כ"ץ2023-04-03T03:26:30Z<p>Azra: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>[[קובץ:משה פנחס כץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פנחס משה כ"ץ]]<br />
הרב '''פנחס משה כ"ץ''' ([[תר"ע|עת"ר]] - [[א' אדר ב']] [[תשמ"ו]]) כיהן במשך שנים רבות כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]]. הוא שימש גם [[גבאי בית הכנסת 770]] מאז יום קנייתו. הרב כ"ץ כיהן גם כחבר מועצת המנהלים של ישיבות [[תומכי תמימים]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת פולין.<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
נולד בשנת [[תר"ע|עת"ר]] בקונסקי שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם מרדכי הכהן כ"ץ, שנמנה על חסידי טומשוב.<br />
<br />
בצעירותו, התקרב לחסידי חב"ד ומשך אחריו גם את ידידו הרב [[משה אליהו גרליצקי]]. בקיץ [[תרפ"ה]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]], ועוד קודם חתונתו התמנה כמנהל המכינה לצעירים בישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]] יחד עם ידידו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].<br />
<br />
בזמן בו שהה באטווצק, היה חבר מערכת '[[התמים (ורשה)|התמים]]', בה כתב מאמרים תורניים וסקירות שונות, ואף ערך לדפוס את מכתבי [[הגניזה החרסונית]].<br />
<br />
בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם רעייתו מינדל בתו של ר' [[דוד שטוקהאמר]].<br />
<br />
היה ממייסדי [[ועד להפצת חסידות]], ועמד בראש [[ועד המסדר]].<br />
<br />
לרגל יובל ה-40 ל[[חתונת הרבי והרבנית]] נכנס עם קבוצת החסידים שניגשו לברך את הרבי, ובהוראת הרב [[שמואל לויטין]] נבחר לברך את הרבי בשם כולם בשל היותו כהן. הדבר היה בהפתעה ובשל כך הברכה היתה מעט מגומגמת, וכאשר כתב על כך לרבי בהתנצלות, הגיב לו הרבי ב[[מענות קודש|מענה]] המפליא את הברכות המגיעות באופן של אי-ידיעה{{הערה|תצלום ופיענוח המענה בתשורה מנישואי צאצאיו, כץ, ג' אלול תשפ"א.}}.<br />
<br />
כאשר הקים הרבי את "[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|האו"ם החסידי]]" ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]], מינה אותו הרבי כ"בעל הבית" על מדינת [[פולין]].<br />
<br />
===תשובות הרבי לדיוקי הרב כץ===<br />
לאחר הדפסת [[סדר ברכות ותפילות עם תירגום אנגלי]], כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.<br />
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.<br />
<br />
<br />
הרב כ"ץ נפטר ב[[א' באדר ב']] [[תשמ"ו]], כשאת מקומו בגבאות ממלא בנו יחידו הרב [[זאב כ"ץ]].<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*גיסו, הרב [[מרדכי מענטליק]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], [[770]].<br />
*בנו היחיד, הרב [[זאב כ"ץ]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{קישור שטורעם|370|artdays|איש אשכולות ורב פעלים|מערכת שטורעם|א' באדר תשס"ו}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}<br />
{{מיון רגיל:כץ, משה פנחס}}<br />
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]<br />
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]<br />
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]<br />
[[קטגוריה:גבאי 770]]<br />
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]</div>Azrahttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=586726סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-04-03T03:22:25Z<p>Azra: /* הוצאתו לאור */</p>
<hr />
<div>'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].<br />
<br />
==הוצאתו לאור==<br />
בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]] מונה הרבי על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. עם כניסתו לתפקיד, קיבל הוראה מחותנו, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.<br />
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה. <br />
<br />
הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.}}<br />
<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.<br />
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]</div>Azrahttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8&diff=586725שיחות לנוער2023-04-03T03:20:00Z<p>Azra: /* שמועסן מיט קינדער און יוגנד */</p>
<hr />
<div>{{לעריכה|}}<br />
[[קובץ:שיחות לנוער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד הגליונות ([[היברו בוקס]])]]<br />
'''שיחות לנוער''' (או באידיש '''שמועסן מיט קינדער און יוגנד''') (או באנגלית '''TALKS AND TALES''') היה ירחון לילדים שיצא לאור בשפות אנגלית ואידיש על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] אחת לחודש משנת [[תש"ב]] ואילך.<br />
<br />
מטרת הוצאת הירחון הייתה להעשיר את ידיעות הנוער היהודי בארה"ב בידע יהודי ברוח ישראל סבא. הירחון כלל דינים, מנהגים, סיפורים מהתלמוד והמדרש בקשר לפרשיות השבוע וכו', תולדות גדולי ישראל ועוד.<br />
<br />
==ההוצאה בעברית==<br />
ב[[אלול]] [[תשט"ז]] החל לצאת לאור חוברת 'שיחות לנוער' בארה"ק בשפה העברית על ידי הרב [[אברהם מייזליש]] ע"ה והחסיד ר' [[נפתלי קראוס]] ע"ה.<br />
<br />
הוצאה זו התבססה רבות על הנכתב בגליונות הישנים באידיש של 'שיחות לנוער' כשעליהם נוסף: ציור מעוצב ומרהיב עין בדף ראשון של כל עמוד ובו מושגים יהודיים הקשורים לפרשיות וכו', כמו כן כלל הגליון מדור על נפלאות הבורא, מדורי יהדות על החגים, מדור על גדולי ישראל מהדורות הקודמים ועוד.<br />
<br />
==יחס הרבי הריי"צ והרבי לירחון==<br />
<br />
הירחון זכה ליחס מיוחד מ[[הרבי הריי"צ]], שעורר רבות במכתביו על הצורך בהפצת הירחון {{מקור}}.<br />
<br />
[[הרבי שליט"א]] היה מגיה בעיון כל ירחון חדש שעמד לצאת.<br />
<br />
במכתב משנת [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4689&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש].}} כותב הרבי: <br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מאשר הנני בתודה קבלת החוברת הראשונה של השיחות לנוער, ותנוח דעתו כאשר הניח את דעתי כאשר הופיע לאור עולם הנ"ל.<br />
<br />
ויהי רצון שתהי' זה התחלה טובה לכבוש הספרות ב[[ארץ הקודש]] ת"ו, וביחוד הספרות לנוער על ידי תורת נשיאנו הק' זצוקללה"ה נבג"מ, כי... גם שיחות אלו סוף כל סוף, התכלית המקווה הוא הפצת המעינות חוצה, וכמו בכל עניני התורה והמצוה (וכמש"נ ויצונו ה"א לעשות את כו' ליראה, אשר כיצד יבוא לאהבתו ויראתו הוא על ידי שיתבונן בגדולתו וכו' כפסק דין הרמב"ם, שזהו ענין [[תורת החסידות]] דע את אלקי אביך), והשי"ת יצליחו בהצלחה מופלגה, ויתוסף על ידי זה גם בעניניו הפרטים}}<br />
<br />
== אשרי חלקו שעומד בראש המפעל ==<br />
<br />
במכתב משנת [[תשי"ח]] כותב הרבי לר' [[נפתלי קראוס]]: במ"ש אודות השיחות לנוער, כמדומה כבר נשלח לו בזה מכתב מהמל"ח.<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ואשרי חלקו שעומד בראש מפעל זה, אשר בלי ספק מביא לקירוב לבם של כמה וכמה מבני ישראל לאבינו שבשמים לתורתו ולמצותיו, וגודל הענין אין די באר, ובפרט על פי פתגם [[רבנו הזקן]] אשר ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך [ש[[אהבת השם]] הרי היא יסוד ושרש לכל המצות, שהרי ה[[אהבה]] היא יסוד ושרש לכל רמ"ח [[מצוות]] עשה שבהן גם מצות יראת ה' יסוד ושרש לשס"ה מל"ת]}}.<br />
<br />
== שער הגליון ==<br />
<br />
אנו מוצאים מכתב מפורט של הרבי בנוגע לציורים שעל שער הגליון:<br />
<br />
בהתענינות קראתי מכתבו מער"ח ניסן, בהמשך לשיחתנו בעת בקורו.<br />
<br />
ומתעכב ביחוד בהנוגע לציור השער של השיחות לנוער, המו"ל על ידי המל"ח (מרכז לעניני חנוך), ומבקר בשלש נקודות:<br />
<br />
א) מצב ואופן ציור שני לוחות הברית. ב) מצב ואופן ציור כדור הארץ. ג) "ציור" פתגם רז"ל על שלושה דברים העולם עומד - תורה, עבודה וגמ"ח על ידי ג' עמודים, - ושואל להערותי בהאמור.<br />
<br />
ואקדים נקודה, אשר בטח מובנת היא גם לכ', והיא, אשר השער האמור כבר נתפרסם זה שמונה עשרה שנה, ובכל מקום אשר הירחון מגיע, ז. א. בארצוה"ב בארץ ובתפוצות - בפרסום הכי רחב, אשר זה מכריח לצדד על קיום השער גם להבא, באם אין סברות מכריחות את ההיפך, ושוללות בהחלט ציורו כמו שהוא עד עתה.<br />
<br />
ובהערה על ראשון ראשון, על מה שהעיר במכתבו:<br />
<br />
=== מטרת הגליון ===<br />
<br />
א) כשהוחלט להו"ל את הירחון, מובן שהכוונה פנימית הייתה - החזקת היהדות והחדרתה ללב הנוער בכל הדרכים האפשרים, שבזה לא רק קריאת הכתוב, אלא גם ראיה ראשונה בשער הירחון, שבזה שתי נקודות,<br />
<br />
אשר היהדות וביטויה בפועל ז. א. התורה והמצוה, הם ענינים הכי נשגבים והכי נעלים בבריאה. ובקצה השני, שאי אפשר לאיזה ענין ומציאות בעולם, מבלי שיהיה מיוסד על התורה והמצוה,<br />
<br />
=== סמל לוחות הברית על הגליון ===<br />
<br />
והסמל - בבהירות הכי גדולה - של התורה והמצוה, הוא, כמובן, שני [[לוחות הברית]], שזה ידוע גם לאלו שלא קבלו כל חינוך יהודי, איזה שיהיה - שגם להם מופנה הירחון.<br />
<br />
והודגש בציור שזהו למעלה מן הארץ וגם מעל לשמים, אשר קשה לסמלם באופן בהיר, אם לא על ידי עננים, ולכן מקום שני הלוחות, הוא ממעל לעננים, וממעל להם הוא רק הבורא יתברך, שבציור השער מרומז בהאותיות ב"ה. וממטה להם - כדור הארץ, וכיון שמתן תורה הרי היה בהר סיני, מצויר הכדור באופן אשר קו ישר מהאותיות האמורות, דרך שני לוחות הברית, יגיע, לפי ערך, בשטח ההוא.<br />
<br />
לכוונה האמורה, באו שלושת פרטים האמורים באלכסון, ולא זה תחת זה, שהרי אז צריך היה לצייר הכדור באופן, שהנוער לא הורגל בו כלל וכלל, ז. א. מזרח למעלה ומערב למטה, וכנ"ל הרי כוונת השער, שהרואה אותו, לא יוזקק לכל ביאור נוסף, על מה שרואים עיניו.<br />
<br />
ועוד טעם בזה, שאז לא היה בא על השער כי אם חלק ממדינות היישוב, והרי הכוונה להדגיש, שהתורה בתקפה בכל מקום ומקום.<br />
<br />
מטעם האמור - מובן שהלוחות לא באו במצב ישר, כי אם מוטה קצת על הצד, שהרי הארץ צריכה הייתה להמצא מתחת להם והלוחות מתחת להאותיות.<br />
<br />
=== ציור כדור הארץ ===<br />
<br />
ב) בהערתו לציור כדור הארץ, עומד על ג' עמודים, ושואל, שזה צריך לתוספת הסבר - על מה עומדים העמודים וכו'.<br />
<br />
הנה מובן, שהערתו היא בהנוגע לדבר המשנה, שהרי בהשער באו - בציור - דברי המשנה כפשוטה, ובאמת גם בהמשנה, הסבר האמור אינו מוכרח, שהרי כל אחד מבין, אשר תורה עבודה וגמ"ח, אינם עמודים גשמים, כי אם מובן רוחני (אף שמתבטא במעשי ידי אדם בפועל) וכל אחד יודע, אשר התורה עומדת ובאה מנותן התורה, ואין זה דורש פירוש, וכמו שהמשנה משתמשת בסגנון "העולם עומד", המשותף גם לעמידה של דבר גשמי על עמוד גשמי, אף שכוונתה למובן הרוחני והפנימי שבזה, ואינה חוששת לשום טעות בזה, וכדמוכח גם ממה שמפרשי המשנה, אשר רבים הם במאד במיוחד למסכת אבות, אין אף אחד, עומד על השאלה, על מה עומדים העמודים, גם בציור השער, להבדיל, לדעתי - אין כל מקום, לטעות בהאמור.<br />
<br />
במ"ש להחליף ציור האמור בשלשת הממדים דאורך ורוחב ועומק (coordinates) וכל אחד מהם יסמל אחד משלושת העמודים אשר בהמשנה.<br />
<br />
הנה - מלבד אשר ענין הממדים, אפשרי להיות בכמה אופנים, לא רק באורך רוחב ועמק, אלא גם ממדים כדוריים וכו', ובלבד שתהיינה שלשה אי תלוים זה בזה, וכמבואר בארוכה בחכמת ההנדסה, ולא עוד אלא שלכמה תועליות יש להוסיף עליהם, ולא רק מעמד רביעי - הזמן, אלא עוד - וכהשקו"ט בזה בחכמת החשבון, הרי כל ענין הממדים הוא, שדבר הצריך מדידה יהיה נמצא בתוכם, ז. א. שהם יקבעו מקומו יגבילוהו וימדדו אותו, ולא שיהיו ממעל לו וכו'.<br />
<br />
כמובן כל זה בא כהערה, נוסף על העיקר - שבכלל אין מקום להאמור בשער ירחון לנוער, שכמה סוגים בו, בהנוגע לידיעות בחכמת הטבע, ואשר רובם בוודאי לא יבינו כלל ענין ציור כהאמור, ואפילו מאלו דבתי"ס תיכוני, על אחת כמה וכמה אלו שלמטה מהם, וכאמור כוונת ענין הנמסר על ידי הציור ומטרתו, שלא יוזקק לשום ביאור נוסף על הציור, כי באם לאו הרי פגום הוא וחסר.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/6795&search=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8 אגרות קודש].}}<br />
<br />
==שמועסן מיט קינדער און יוגנד==<br />
[[קובץ:שמועסן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הגליון במקור]]<br />
במקור יצאה הסדרה באידיש תחת השם '''שמועסן מיט קינדער און יוגנד'''. החל לצאת לאור בשנת תש"ב, במשך 48 שנים, בגליון חודשי שיצא לאור מדי חודש בחודשו{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chadokov-%20Sivan%2029%2C%205761.pdf סקירה על התייסדות העיתון והגהות הרבי עליו, עמוד 34].}}.<br />
<br />
הגליון נערך על ידי המחנך הרב [[ניסן מינדל]], ויצא לאור על ידי המרכז לעניני חינוך.<br />
<br />
הרבי השיב באגרת ארוכה ומפורטת לרב [[משה פנחס כץ]], על שאלותיו בדיוקים בגיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}<br />
<br />
==ההוצאה כיום==<br />
===אידיש===<br />
{{פסקה חסרה}}<br />
<br />
===עברית===<br />
לפני מספר שנים נטל על עצמו ר' [[ליאור אליהו]], מכפר חב"ד להוציא לאור בצורה מחודשת את הירחון על ידי ליקוט החומר מתוך הגיליונות שיצאו לאור בעבר שהוציא לאור שני כרכים<br />
<br />
== קישורים חיצונים ==<br />
* [ארכיון הגליונות- אידישhttp://chabadlibrarybooks.com/home.aspx] {{הב}}<br />
* [ארכיון הגליונות- עברית<br />
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2018/10/04-10-2018-13-33-58-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94-%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%91%D7%AA%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F.pdf כיבוש ספרותי - שיחות לנוער]''', בתוך קובץ "ושאבתם בששון" בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] - תשע"ט, ע' 28<br />
כתבה על המהדורה המחודשת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14416 חב"ד אינפו]<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]</div>Azrahttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%99&diff=586724סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי2023-04-03T03:15:29Z<p>Azra: </p>
<hr />
<div>'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].<br />
<br />
==הוצאתו לאור==<br />
בשנים [[תש"ב]]-[[תש"ג]] מונה הרבי על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. עם כניסתו לתפקיד, קיבל הוראה מחותנו, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.<br />
<br />
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.<br />
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה. <br />
<br />
הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית ולמעשה האלמוני הוא שכתב את היצירה{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.}}<br />
<br />
<br />
הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].<br />
<br />
במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.<br />
<br />
הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.<br />
<br />
לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.<br />
<br />
==שימוש בברכון==<br />
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.<br />
<br />
במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]<br />
[[קטגוריה:סידורים]]</div>Azra