https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Dovidroth 2026-04-15T06:36:34Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%A8_%D7%90%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8&diff=788619 2025-07-29T06:23:48Z

<p>Dovidroth: פרטי חתנו השני</p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> <br /> הרב '''דובער אטינגער''' ('''בערל מערקעס''', [[תר&quot;ו]]-[[י&quot;ג חשון]] [[תרע&quot;ח]]) היה מנכבדי חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, ונכדו של החסיד המפורסם ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תר&quot;ו]] לאביו הרב מנחם אליעזר, כנכד ר' צדוק ארליק והצדקנית מרת מרים גיטל (מערקע), בתו של החסיד המפורסם ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]].<br /> <br /> בשנת [[תרי&quot;א]]{{הערה|1=כך על פי המסורת המשפחתית, והנדפס בספר 'תולדות ברוך מרדכי' ו'דובב שפתי ישנים'. עם זאת ב[[תולדות חב&quot;ד בארץ הקודש]] [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/27/2.htm מוכיח המחבר מהרשומות] כי עלה עם סבתו כשלוש שנים קודם לכן.}} כשהיה זקנו קרוב לגיל 90 שנה וקיבל את ברכתו של [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] לעלות לארץ הקודש, לקח עמו את בתו ונינו{{הערה|סיבה אפשרית נוספת לכך שדווקא הוא הצטרף למסע, היה העובדה שאביו ר' מנחם אליעזר נפטר בצעירותו והוא נותר יתום.}}.<br /> <br /> במסורת המשפחה מסופר שר' ברוך מרדכי רצה לקחת עמו בנסיעתו את אחד הנכדים אך לא הצליח להכריע מי מהם יקח עמו, ולבסוף החליט שיתחיל לנסוע, והילד שירוץ אחרי העגלה הוא זה שיצטרף אליו, והיה זה ר' דובער.<br /> <br /> זקנו ר' ברוך מרדכי נפטר כשנה לאחר שהגיעו לארץ הקודש והוא גדל על ידי סבתו מרת מערקע.<br /> <br /> בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הגאון הרב [[אליהו יוסף ריבלין]], מגדולי חסידי חב&quot;ד ב[[חברון]].<br /> <br /> כאשר נולד בנם הראשון, נפטרה רעייתו{{הערה|ויש הטוענים כי בני הזוג התגרשו והזיווג לא עלה יפה.}}, והוא התחתן ב[[זיווג שני]] עם מרת חיה שרה חיענא, בתו של אהרן זעליג אשכנזי{{הערה|ממשפחת שמרלינג (דובב שפתי ישנים עמוד 240).}}, מעסקני הציבור בירושלים.<br /> <br /> נודע כתלמיד חכם בעל ראש חריף, ובתחילה לימד תורה רק לתלמידים מובחרים בעלי כשרון{{הערה|בין תלמידיו באותה תקופה היה [[גד פרומקין]], שהיה לימים לאחד מבכירי מערכת המשפט בארץ הקודש.}}, ובהמשך לימד בתלמוד תורה 'עץ חיים' (אף שהיה מבצר של ה'[[מתנגדים]]') לצד שיעורים שמסר באופן קבוע בפני אברכים ובעלי בתים.<br /> <br /> כמו כן, שימש כ[[מוהל]] בהתנדבות שלא על מנת לקבל פרס.<br /> <br /> נמנה בצעירותו על המייסדים של שכונת 'מאה שערים' ומראשוני המתיישבים שבנו בה בתים{{הערה|השכונה נוסדה בשנת תרל&quot;ד.}}, ומאוחר יותר שימש כחבר הועד של השכונה, ועל אף היותו מנכבדי חסידי חב&quot;ד בארץ הקודש, היה מכובד ונערץ גם על ידי 'הפרושים' יוצאי ליטא.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ג חשון]] [[תרע&quot;ח]], בגיל 72.<br /> <br /> בצוואתו הורה שצאצאיו יאמרו אחריו קדיש במשך שנה שלימה ולא במשך י&quot;א חודשין בלבד כנהוג, ושבמשך שנה שלימה לא יקברו בסמוך אליו אף אדם. כמו כן הורה למסור את כל הספרים שבספרייתו לבית הכנסת החב&quot;די, ושכל סידורי הקבורה משעת יציאת הנשמה עד סתימת הגולל לא יימשכו יותר מחמש שעות, וזאת מבלי שאף אחד יבכה ואף אחד יספיד אותו.<br /> <br /> בהלוויתו השתתפו מאות רבות, ובהם גדולי וחשובי רבני העיר ירושלים, והוא נטמן ב[[חלקת חב&quot;ד הר הזיתים]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב אהרון זליג אטינגר<br /> *בנו, הרב מנחם אליעזר אטינגר<br /> *בנו, הרב ברוך מרדכי - תלמיד חכם וממונה בכולל חב&quot;ד לצדקת רבי מאיר בעל הנס, שפעל לאיחוד שני הפלגים בכולל חב&quot;ד<br /> *בתו מרת הענדל רעיית הרב עמרם יוסף וולינשטיין{{הערה|בנו של הרב משה נחום ראב&quot;ד בית דין צדק חסידים.}}<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תולדות ברוך מרדכי''', עמוד 168 ואילך<br /> *'''דובב שפתי ישנים''', עמוד 249<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אטינגער, דובער}}<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הצמח צדק]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר המהר&quot;ש]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר&quot;ו]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:אישים בירושלים]]<br /> [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב&quot;ד הר הזיתים]]<br /> [[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]]</div>

Dovidroth https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=722613 2024-11-26T09:47:41Z

<p>Dovidroth: /* בקשות אחרות */</p> <hr /> <div>{{בקשות ממפעילים}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – אם מדובר בבקשה שאינה העברה או מחיקה, רשמו את בקשתכם תחת הכותרות שונות. --&gt;<br /> <br /> ==שמות מוטעים==<br /> {{בקשות ממפעילים/העברה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להעברת ערך. --&gt;<br /> <br /> ==מחיקה==<br /> {{בקשות ממפעילים/מחיקה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם למחיקת ערך. --&gt;<br /> <br /> == הגנה ==<br /> {{בקשות ממפעילים/הגנה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו ולא למחוק את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם להגנה על ערך. --&gt; <br /> <br /> ==חסימות==<br /> {{בקשות ממפעילים/חסימה}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה.---&gt;<br /> <br /> == ספאם ==<br /> {{בקשות ממפעילים/ספאם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו והשורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם להוספת אתר לרשימה הלבנה של מסנן הספאם --&gt;<br /> *נא להוסיף jewishinsights.org לרשימה הלבנה. תודה על העבר, ותודה מראש על להבא!![[משתמש:ז.ר.|ז.ר.]] - [[שיחת משתמש:ז.ר.|שיחה]], 05:29, כ&quot;ג בחשוון, ה'תשפ&quot;ה 05:29, 24 בנובמבר 2024 (IST)<br /> <br /> ==החלפת טקסט==<br /> {{בקשות ממפעילים/החלפת טקסט}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו כאן את בקשתכם לביצוע החלפה. --&gt;<br /> <br /> == שינוי שם משתמש ==<br /> {{בקשות ממפעילים/שינוי שם}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם לביצוע שינוי שם. --&gt;<br /> <br /> ==קישור לתורה אור==<br /> {{בקשות ממפעילים/אחר}}<br /> מנסה להוסיף קישור לסריקת סידור תורה אור הנמצא באתר commons.wikimedia.org/wiki/File:Siddur_Torah_Ohr_(Schulzinger_Bros._1940).pdf בערך [[סידור תורה אור]]. [[משתמש:Dovidroth|Dovidroth]] - [[שיחת משתמש:Dovidroth|שיחה]], 11:47, כ&quot;ה בחשוון, ה'תשפ&quot;ה 11:47, 26 בנובמבר 2024 (IST)<br /> <br /> ==בקשות אחרות==<br /> {{בקשות ממפעילים/אחר}}<br /> &lt;!-- נא לא למחוק שורה זו או את השורות שמעליה. – רשמו מתחת לשורה זו את בקשתכם לביצוע שינוי שם. --&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:חב&quot;דפדיה - תחזוקה]]</div>

Dovidroth https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F&diff=707303 2024-08-12T08:08:35Z

<p>Dovidroth: על פי המאמר ועל פי מאגר הזהויות של הספריה הלאומית</p> <hr /> <div>הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' (י&quot;א אייר תרס&quot;ז-ד' אדר תשנ&quot;ב) היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע במסע להצלת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת יהודים רבים ובחינוכם. <br /> <br /> הרב חסדן פעל ב[[שטוקהולם]] ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו&quot;רי חב&quot;ד. זכה ואדמו&quot;ר הריי&quot;צ אכל משחיטתו{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק במחיצת הרבי}}.<br /> <br /> ==תולדות חייו==<br /> ===בישיבות תומכי תמימים===<br /> הרב ישראל חסדן נולד ב[[י&quot;א אייר]] [[תרס&quot;ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה&quot;ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|[[חסדי ישראל]] פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו&quot;ר הזקן]]. <br /> <br /> בגיל 3 התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט זכה לראותו{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 23}}.<br /> <br /> בנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]] ובתקופה זו היה בן בית אצל הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ועליו העלה זכרונות {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק זכרונות דוכמן}}. כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}. לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק.<br /> <br /> ===מאבק בגזירת השחיטה===<br /> <br /> בהמשך עבר להתגורר בעיר [[ליבוי]] שבלטביה, ליד דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בליבוי כיהן כמנהל בפועל של בית חרושת אחדות, בבעלות דודו ר' [[שמואל חסדן]].<br /> בבית החרושת יוצרו נקניקיות, משלב השחיטה ועד השיווק. ובנוסף לתפקידו כמנהל כללי, ר' ישראל שימש במפעל כשו&quot;ב {{הערה|[[חסדי ישראל]], פרק מלאכת הזביחה}}.<br /> <br /> התחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].<br /> <br /> בשנות הצ' הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].<br /> <br /> נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה ובמאבק זה פעל על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב&quot;ד גיליון 842}}.<br /> <br /> ===הצלת חסידים ותמימים בשואה===<br /> <br /> בימי השואה הרב חסדן הגיש סיוע במסע לחילוץ אדמו&quot;ר הריי&quot;צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ&quot;ג עמוד 70].}}, וכן סיפק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.<br /> גם לאחר שנים רבות, השתדל הרב חסדן לצמצם השיח על פעולות ההצלה שלו בימי השואה{{הערה|[[חסדי ישראל]] עמוד 17}}.<br /> <br /> ===הרבנית שיינא וספרית אדמו&quot;ר הריי&quot;צ===<br /> במהלך מסע ההצלה של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, אדמו&quot;ר הריי&quot;צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב&quot;דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרב חסדן: &quot;הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי&quot;ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו&quot;ר&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ח&quot;ה ע'מה ובהערה שם}}. בשנת [[תש&quot;ב]] פנה אליו אדמו&quot;ר הריי&quot;צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב&quot;ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.<br /> <br /> הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]]. על כך כתב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ: &quot;אגודת חסידי חב&quot;ד בשטאקהאלם ובראשם הרה&quot;ג זובער שי' והשו&quot;ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור...&quot;{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חי&quot;ג ע' שכט}}.<br /> <br /> ===עזרה לפליטים ואיתור נעדרים===<br /> <br /> היה ממנהלי המחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ולאחר השואה, עסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם, בו למדו פליטות שואה. כמו כן לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]]. מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}<br /> <br /> ===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===<br /> בשנת [[תש&quot;ח]] עבר בברכתו של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.<br /> <br /> זמן קצר לאחר הגעתו לדרום אפריקה, נפטרה רעייתו ללא שהותירה ילדים, וכעבור זמן התחתן בשנית עם רעייתו מרת עלקא.<br /> <br /> כאשר הוצע לו לעבור לכהן בקהילה יהודית גדולה יותר, קיבל את התפקיד רק לאחר שהתנה זאת בבניית מקווה טהרה במקום, ולאחר שהגיע למקום והקהילה התנערה, ניהל מלחמה עיקשת לבניית המקווה, ובסופו של דבר זה הוביל להתפטרותו והוא חזר לכהן כרב בקהילה הקודמת<br /> <br /> <br /> כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.<br /> <br /> במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש&quot;ו-תש&quot;ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר&quot;מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.<br /> <br /> פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד&quot;ר תומכי תמימים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד&quot;ר [[עזרת אחים]] ר' [[ישראל דוכמן]].<br /> <br /> ===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===<br /> הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].<br /> <br /> הידידות החלה כאשר הרב לנדא הגיע ל[[ליבוי]] ב[[לטביה]], כדי לכהן כרב הקהילה החב&quot;דית. <br /> הרב ישראל חסדן יחד עם דודו הרב [[שמואל חסדן]], פעלו לאור הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב&quot;דית בליבוי.<br /> <br /> מאז נוצרה ידידות איתנה לאורך השנים, גם כאשר הרב חסדן גר בשבדיה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - אז הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב&quot;דית וכללית וגם משפחה.<br /> <br /> הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, ביקרו בבית הרב לנדא והתקבלו כבני משפחה {{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר &quot;[[חסדי ישראל]]&quot; - תולדות הרב ישראל חסדן. תיאור הידידות הייחודית תועדה בפרק ח - ידיד הרב לנדא. ההתכתבות הנפרשת על עשרות עמודים, מתועדת בפרק לח - מכתבי הרב לנדא}}.<br /> <br /> הרב [[משה לנדא]] בנו של הרב [[יעקב לנדא]], סיפר לרב חסדן על הידידות כפי שחווה אותה בבית אביו:<br /> &quot;רגילים היינו בלילי שבתות בימות החורף כשהיו צריכים להמתין לשעה השביעית, היה אבינו זלה&quot;ה יוצא עמנו לטייל ומספר לנו על ימים עברו, ימי ילדותו, ימי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ימי הקירוב בבית כ&quot;ק [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] וימי יציאתו מ[[רוסיה]] ל[[לטביה]] ורבנותו ב[[ליבוי]].<br /> בתקופה זו - [[ליבוי]] - תפס תמיד כבודו חלק גדול בסיפורים, היה מפליג כשרונות כבודו, במעלת הרגש והאמת והכישרון הכתיבה... לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה&quot;ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע&quot; {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.<br /> <br /> ===מאמרים בעיתונות===<br /> לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.<br /> <br /> נפטר בשנת [[תשנ&quot;ב]] ונטמן ביוהנסבורג.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חסדי ישראל]]''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> *[[כפר חב&quot;ד]], גיליון 2003, עמ' 62-67, אוצרות שבדיה יוצאים לאור - תגליות בספר [[חסדי ישראל]]<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ&quot;ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב&quot;ד 'תורה אקדמי' בעיר<br /> *נכדו, הרב יוסף חיים חסדן - שליח הרבי וראש בית המדרש ביוהנסבורג, דרום אפריקה<br /> *בתו מרת אביגיל, רעיית ר' נחמיה טיילור<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8d/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94.pdf תשורה מנישואי נכדו]''', המלקטת מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו ותקציר תולדות חייו (אנגלית)<br /> *'''[https://chabad.info/tzarchanut/chabadshop/916042/ ספר גדוש תגליות חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chazak.co.il/product/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C/ טעימות מהספר חסדי ישראל]<br /> *'''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a8/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8.pdf אוצרות שבדיה יוצאים לאור]''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2003<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:חסדן, ישראל}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:אישים בלטביה]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בעבר]]<br /> [[קטגוריה:עסקנים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה: משפחת חסדן]]</div>

Dovidroth https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F_(%D7%A6%D7%A4%D7%AA)&diff=586628 2023-04-02T13:04:27Z

<p>Dovidroth: </p> <hr /> <div>[[קובץ:15-10-2015-15-28-03-n-740x416.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין מתראיין לג'ם]]<br /> [[קובץ:צייטלין קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב צייטלין בכניסה ל-[[770]] עם קבוצת הבנות שבראשותו]]<br /> הרב '''אהרן אליעזר צייטלין''' ([[תשי&quot;ד]], 1954{{הבהרה|כתוב למטה בערך שנולד בח' תשרי תשי&quot;ד, ואם כן זה צריך להיות 1953. מישהו יכול לברר מתי נולד}} - [[תשע&quot;ו]], 2015) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], מ[[משפיע]]י [[אנ&quot;ש]] ב[[צפת]] ויו&quot;ר רשת גני חב&quot;ד בצפת.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מונטריאול]] שבקנדה ב[[ח' תשרי]] [[תשי&quot;ד]] לאביו ה[[משפיע]] ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] ולאמו מרת רבקה. בשעת ה[[ברית]], נקרא על-שם סבו, הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]].<br /> <br /> בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים מונטריאול]] - שם היה לתלמידו של הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] - ו[[תומכי תמימים 770]].<br /> <br /> ב[[תשל&quot;ה]] נשלח על ידי הרבי עם קבוצת בחורים לאוסטרליה, ובשנת [[תשל&quot;ו]] נבחר על ידי [[הרבי]] להיות מ[[השלוחים לארץ הקודש|קבוצת השלוחים]] שנשלחה לצפת.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו איטה רות (לבית ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]]) ב[[כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> בהגיעו ל[[צפת]] מונה ל[[משפיע]], לחבר [[ועד המנהלים]] (אך פרש ממנו בשנת [[תשנ&quot;ו]]) ולמנהל רשת גני חב&quot;ד, המונה כיום 34 גנים ו1500 ילדים.<br /> <br /> בשנים עברו היה מביא ל[[770]] קבוצה ממקורביו מ[[צפת]] וקירב עשרות חסידים לרבי. לאחר מכן עמד בראש קבוצת הבנות מ[[ארץ הקודש]] הנוסעות מדי שנה ב[[כ&quot;ב שבט]] ל[[הרבי|רבי]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ה]] חלה ב'מחלה הנוראה' ל&quot;ע. חסידי חב&quot;ד בכל רחבי תבל הוסיפו בתפילות ובמעשים טובים לזכותו, והקדישו אף [[התוועדויות]] לזכותו, ואכן בימיו האחרונים חל שיפור במצבו; אך לדאבון לב, ביום ה' [[ב' חשון]] [[תשע&quot;ו]] השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה, והוא בן 62. הלוויתו יצאה מ-770, לבית העלמין 'מונטיפיורי' בניו יורק ושם נטמן אחר כבוד.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> ;חתניו:<br /> *הרב יונה איידלקופף<br /> *הרב מענדי וולסוב<br /> <br /> ;בניו:<br /> *מנחם מענדל, צפת<br /> *לוי יצחק, קריית מוצקין<br /> *יהושע העשל, קראון הייטס<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''אלבום המל&quot;מ נפתח''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1889 עמוד 49<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2530665 איחולים ליום ההולדת]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2081462 בחזית] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3323960 מאור לחושך] {{*}} [http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/08/114.-Reeh-5777.pdf ברכה אישית]''' - הרב צייטלין מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}<br /> *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/08/114.-Reeh-5777.pdf ברכה אישית]'''{{PDF}} ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב&quot;דית [[jem]]<br /> *'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/3098133/jewish/Rabbi-Aharon-Eliezer-Ceitlin-of-Israel-62-Passes-Away-in-New-York.htm מסור לחינוך, דיבר וחי בלהט למען התורה והיהדות]''' {{בית חבד}} (אנגלית)<br /> <br /> {{מיון רגיל:צייטלין, אהרון אליעזר}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בצפת]]<br /> [[קטגוריה:משפחת צייטלין]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע&quot;ו]]</div>

Dovidroth https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%98&diff=580270 2023-02-02T10:48:43Z

<p>Dovidroth: </p> <hr /> <div>[[קובץ:בוקעיט.jpg|ממוזער|הרב אברהם שמואל בוקיעט]]<br /> הרב '''אברהם שמואל בוקיעט''' ([[ד' אדר]]{{הבהרה|אדר א או אדר ב?}} [[תשי&quot;א]] - [[ה' אדר]] [[תשפ&quot;א]]) היה מ[[השלוחים לארץ הקודש|שלוחי הרבי לארץ הקודש]], [[משפיע]] בישיבת [[אור שמחה]] ב[[כפר חב&quot;ד]], וחבר ב[[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ומחבר ספרים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> {{להשלים}}<br /> נולד ב[[ארצות הברית]] ב[[ד' אדר]] [[תשי&quot;א]] לר' [[חיים מאיר בוקיעט|חיים מאיר]] ואסתר זיסל בוקיעט. בבחרותו למד ב[[תומכי תמימים מונטריאול]] אצל הרב [[מנחם זאב גרינגלס]]. לאחר נישואיו עם מרת פייגא ברכה בת למשפחת וילהלם התגורר למשך זמן מה בשכונת [[קראון הייטס]].בשנת [[תשל&quot;ח]] נשלח על ידי [[הרבי]] יחד עם קבוצת '[[השלוחים לארץ הקודש]]' לעיר [[צפת]], שם ישב בכולל בהוראת הרבי יחד עם קבוצת השלוחים לארה&quot;ק שהגיע עמהם.<br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;ט]] עבר לגור בשליחות הרבי ביוקנעם וכיהן בה במשך שנה כרב היישוב, וכן שימש כ[[שליח]] [[הרבי]] ב[[קריית אתא]]. בשנת [[תשמ&quot;ג]] עבר בהוראת הרבי להתגורר בכפר חב&quot;ד ובמקום שליחותו בקרית אתא נכנס במקומו הרב [[שלמה חיים דיסקין]].בשנת [[תשס&quot;ז]] מונה כחבר ב[[ועדת השלוחים לארץ הקודש לעניני אחדות]]. בשנת [[תשע&quot;ז]] מונה על ידי המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב&quot;ד)|מאיר אשכנזי]] לחבר בועד הרוחני בכפר חב&quot;ד.<br /> <br /> בימים שלפני פטירתו, הוסיפו לו את השם 'רפאל' - שהקב&quot;ה ירפאו. נפטר ב[[ה' אדר]] [[תשפ&quot;א]] לאחר שלקה ב[[נגיף הקורונה]], בבית הרפואה אסף הרופא שם היה מאושפז בתקופה האחרונה{{הערה|[https://chabad.info/bdh/653729/ אבידה קשה בחב&quot;ד: המשפיע הרב אברהם שמואל בוקיעט ע&quot;ה] {{אינפו}}}}.<br /> <br /> == ספריו ==<br /> [[קובץ:התניא נחלת העם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'התניא, נחלת העם']]<br /> הרב בוקיעט ערך ארבעים ותשעה ספרים וחוברות, ביניהם:<br /> *'''התניא נחלת העם''' - התייחסותם של גדולי ישראל ל[[ספר התניא]]. בנוסף לכך נדפס בספר מפתח פירושים לספר התניא. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''נזר התניא''' - ליקוט אימרות ופתגמים אודות ערכו וחשיבותו, קדושתו וסגולותיו של ספר התניא.<br /> *'''בנה ביתך''' - ליקוט [[שיחה|משיחותיו]] ואגרותיו של [[הרבי]] בנושא בניית וקניית בית; מתי הזמן הטוב ביותר להכנס לבית חדש, מה צריך לעשות בבית קודם הכניסה, ועוד. יצא לאור כ[[תשורה]] לשמחת ה[[נישואין]] של ה[[תמים]] שמואל וזוגתו חיה שרה מן - כ' כסלו ה'[[תשס&quot;ז]].<br /> *'''כפר חב&quot;ד''' - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של [[הרבי]] על [[כפר חב&quot;ד]]. מחולק לנושאים; מטרתו וייעודו, חשיבותו וייחודו, ביסוסו והתפתתותו, מנהלי הכפר וסוג התושבים. יצא לאור על ידי [[ועד כפר חב&quot;ד]] במלאת 54 שנים להתייסדות כפר חב&quot;ד.<br /> *'''חברון עיר הקודש''' - לקט שיחות ואגרות הרבי על [[חברון]] ו[[מערת המכפלה]], בתוספת נספחים על הקשר של [[חב&quot;ד]] לחברון במשך הדורות. יצא לאור על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש, [[י&quot;ט כסלו]] [[תשנ&quot;ח]].<br /> * '''פאר לוי יצחק''' - ליקוט על הרב [[ר' לוי יצחק]], יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *'''מירון''' - ליקוט מתורת [[אדמו&quot;רי חב&quot;ד]] על [[מירון]]. יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]], [[תשס&quot;ז]].<br /> *'''פורים חסידי''' - [[מנהגי חב&quot;ד]] ו[[רבותינו נשיאנו]], הלכות ודינים הנוגעים ל[[חודש אדר]] ול[[פורים]], החל מ[[ראש חודש]] אדר ועד [[שבת מברכים]] [[חודש ניסן]]. יצא לאור בשנת [[תשס&quot;ב]] על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].<br /> *'''[http://old2.ih.chabad.info/images/update/377.pdf פסח חסידי]''' - הלכות ו[[מנהגי חב&quot;ד]] עם הנהגות [[הרבי]] ל[[חג הפסח]], בצורה קצרה ותמציתית.<br /> *'''מצדיקי הרבים ככוכבים''' - '''נתיבים בשדה החינוך''' - ליקוט מתורת הרבי בנושא ה[[חינוך]].<br /> *'''שלום בית''' - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של [[כ&quot;ק אדמו&quot;ר]] על [[נישואין]], היחסים בין בני הזוג ועוד, יצא לאור כתשורה לשמחת הנישואין של ה[[תמים]] אשר וזוגתו חיה מושקא בוקיעט - כ&quot;ד כסלו ה'[[תשפ&quot;א]]<br /> *'''רב - מורה דרך''' - ליקוט משיחות ודברי הרבי אודות [[עשה לך רב]] ו[[מרא דאתרא]], כפר חב&quot;ד תשע&quot;ז<br /> *'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/20-09-2018-18-30-21-chabad_bilti_miflagtit.pdf קונטרס חב&quot;ד בלתי מפלגתית]''', איגוד השלוחים, תשע&quot;ח<br /> *'''רב בישראל''', תש&quot;פ<br /> <br /> בכל שנה היה מוציא הרב בוקעיט בחסות [[מצות כפר חב&quot;ד]] חוברת הלכות ומנהגי חג הפסח בשם '''פסח חסידי''' - ליקוט מנהגי חב&quot;ד מתוך ספרי מנהגי חב&quot;ד ל[[חג הפסח]]{{הערה|כמו הלכה למעשה - פסח, שבח המועדים ועוד. הרשימה המלאה מתפרסמת בתחילת החוברת}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *הרב שניאור זלמן בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] ז'יטומיר, אוקראינה.<br /> *הרב ישראל בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] בסלבדור, [[ברזיל]].<br /> *הרב שלום יעקב בוקיעט - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[חיפה]].<br /> *חתנו - שמואל מן - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * בנו, יחיאל דוד בוקיעט - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> * בנו, הרב אשר בוקיעט - [[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''הרוח החיה''', שבועון כפר חב&quot;ד 1898 עמוד 52 {{*}} הרב יוסף יצחק חיטריק, '''כרע כאח לי''' עמוד 37<br /> *'''תספר מה שראית''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב&quot;ד 1852 עמוד 27<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=54841 מדרגתו וגדלותו של הבעל שם טוב ● שביבים] - [[שבועון בית משיח]].<br /> *'''[https://col.org.il/news/129419 &quot;לשאול שאלות על הרבי – זה לא, לתבוע אפשר&quot; • מצמרר]''' {{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בוקיעט, אברהם שמואל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מונטריאול]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:השלוחים לארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ&quot;א]]</div>

Dovidroth https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A8&diff=538614 2022-05-02T07:34:27Z

<p>Dovidroth: /* ספריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אהרון וידר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון וידר אצל הרבי]]<br /> <br /> רבי '''אהרן ווידער''' ([[תר&quot;פ]] - [[ה' ניסן]] [[תש&quot;ע]]) היה איש חינוך, דומ&quot;ץ בבד&quot;ץ חסידות [[צאנז]] שבניו יורק וגאב&quot;ד בית המדרש נר ברוך לינז בבורו פארק.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי אלטר ברוך, גאב&quot;ד לינז.<br /> <br /> רבי אהרן היה דומ&quot;ץ וחבר הבד&quot;ץ של חסידות [[צאנז]] בניו יורק, וכן מילא את כסא אביו, כגאב&quot;ד בית המדרש נר ברוך לינז בבורו פארק.<br /> <br /> בעבר שימש גם כ[[רב]] בית המדרש צאנז קלויזנבורג בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> רבי אהרן, הגיע לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] בליווי בנו, והביא לרבי מתנה, את ספרו על החג [[שמיני עצרת]]. אמר לו הרבי: מסתמא אתם יודעים, שב[[חב&quot;ד]] ישבו ב[[סוכה]], גם ב[[שמיני עצרת]]. הרבי גם הביא לו דולר כהשתתפות סמלית בספרו. <br /> <br /> רבי אהרן הגיש [[פ&quot;נ]] לפני הרבי, כמנהג חסידים. <br /> <br /> מלוויו של רבי אהרן הודיעו לרבי באותה הזדמנות, כי הרב עומד להשתתף במעמד סיום לימוד [[הרמב&quot;ם]] שנלמד על פי תקנות [[הרבי]]. הרבי בירכו: שיהיה סיום גדול, ביום גדול, ויביא לגדלות ועלייה ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> רבי אהרן אמר לרבי שראה בספרו של האדמו&quot;ר מספינקא, שהיה כידוע תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]], ונהג בדרכו ב[[חסידות]] השונה מדרך [[חב&quot;ד]], ואף על פי כן כותב הוא בשם הרה&quot;ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], כי [[האבות]] הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] עבדו את ה' בדרך [[חב&quot;ד]]. הרבי נהנה מהדברים, והסביר את דברי הרה&quot;ק מברדיטשוב, כי דרכם של [[האבות]] הקדושים, היה בשילוב של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].<br /> <br /> נפטר ב[[שבת קודש]] [[ה' ניסן]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *חתנו, רבי שמואל דוד הלברשטאם - אדמו&quot;ר '''מצאנז קלויזנבורג''' ניו יורק.<br /> *בנו, רבי יצחק אייזיק וידר - רב דקהל שארית אברהם, בנוה יעקב [[ירושלים]].<br /> *בנו, הגה&quot;צ רבי משה מרדכי ווידער - גאב&quot;ד לינז ירושלים<br /> <br /> == ספריו ==<br /> <br /> *הספר '''סוכת שלום''', על [[חג הפסח]] ו[[שמיני עצרת]].<br /> *הספר [http://www.seforimstore.com/Custom-Reprint-CR107367.html צבא אהרון], דרשות ל[[שבת הגדול]] בדרך [[פלפול]] ואגדה, והלכות חשובות ל[[חג הפסח]].<br /> * '''ספר שאלות ותשובות צבא אהרן''' / אשר השאיר אחריו רבי אהרן וויעדער. ירושלים :‏ מכון צבא אהרן, תשפ&quot;א.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי אהרון וידר, בביקור אצל הרבי (בין השניות 7:30 - 9:03 בוידאו)]<br /> *[https://col.org.il/news/88040 הילדים הרוחניים של ר' אהרן בידר]<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]</div>

Dovidroth https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A8&diff=538613 2022-05-02T07:27:29Z

<p>Dovidroth: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הרב אהרון וידר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אהרון וידר אצל הרבי]]<br /> <br /> רבי '''אהרן ווידער''' ([[תר&quot;פ]] - [[ה' ניסן]] [[תש&quot;ע]]) היה איש חינוך, דומ&quot;ץ בבד&quot;ץ חסידות [[צאנז]] שבניו יורק וגאב&quot;ד בית המדרש נר ברוך לינז בבורו פארק.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לאביו רבי אלטר ברוך, גאב&quot;ד לינז.<br /> <br /> רבי אהרן היה דומ&quot;ץ וחבר הבד&quot;ץ של חסידות [[צאנז]] בניו יורק, וכן מילא את כסא אביו, כגאב&quot;ד בית המדרש נר ברוך לינז בבורו פארק.<br /> <br /> בעבר שימש גם כ[[רב]] בית המדרש צאנז קלויזנבורג בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> רבי אהרן, הגיע לרבי ב[[חלוקת הדולרים]] בליווי בנו, והביא לרבי מתנה, את ספרו על החג [[שמיני עצרת]]. אמר לו הרבי: מסתמא אתם יודעים, שב[[חב&quot;ד]] ישבו ב[[סוכה]], גם ב[[שמיני עצרת]]. הרבי גם הביא לו דולר כהשתתפות סמלית בספרו. <br /> <br /> רבי אהרן הגיש [[פ&quot;נ]] לפני הרבי, כמנהג חסידים. <br /> <br /> מלוויו של רבי אהרן הודיעו לרבי באותה הזדמנות, כי הרב עומד להשתתף במעמד סיום לימוד [[הרמב&quot;ם]] שנלמד על פי תקנות [[הרבי]]. הרבי בירכו: שיהיה סיום גדול, ביום גדול, ויביא לגדלות ועלייה ב[[לימוד התורה]].<br /> <br /> רבי אהרן אמר לרבי שראה בספרו של האדמו&quot;ר מספינקא, שהיה כידוע תלמידו של הרה&quot;ק רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]], ונהג בדרכו ב[[חסידות]] השונה מדרך [[חב&quot;ד]], ואף על פי כן כותב הוא בשם הרה&quot;ק רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], כי [[האבות]] הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] עבדו את ה' בדרך [[חב&quot;ד]]. הרבי נהנה מהדברים, והסביר את דברי הרה&quot;ק מברדיטשוב, כי דרכם של [[האבות]] הקדושים, היה בשילוב של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].<br /> <br /> נפטר ב[[שבת קודש]] [[ה' ניסן]] [[תש&quot;ע]].<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> *חתנו, רבי שמואל דוד הלברשטאם - אדמו&quot;ר '''מצאנז קלויזנבורג''' ניו יורק.<br /> *בנו, רבי יצחק אייזיק וידר - רב דקהל שארית אברהם, בנוה יעקב [[ירושלים]].<br /> *בנו, הגה&quot;צ רבי משה מרדכי ווידער - גאב&quot;ד לינז ירושלים<br /> <br /> == ספריו ==<br /> <br /> *הספר '''סוכת שלום''', על [[חג הפסח]] ו[[שמיני עצרת]].<br /> *הספר [http://www.seforimstore.com/Custom-Reprint-CR107367.html צבא אהרון], דרשות ל[[שבת הגדול]] בדרך [[פלפול]] ואגדה, והלכות חשובות ל[[חג הפסח]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 רבי אהרון וידר, בביקור אצל הרבי (בין השניות 7:30 - 9:03 בוידאו)]<br /> *[https://col.org.il/news/88040 הילדים הרוחניים של ר' אהרן בידר]<br /> <br /> {{חצרות}}<br /> [[קטגוריה:רבנים]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש&quot;ע]]</div>

Dovidroth