חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ארגון שפרה ופועה

2010-09-07T13:05:16Z

GOLD5770:

'''שפרה ופועה''' הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.

מחלוקת במדרש על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם [[משה רבנו]]) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).

שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה '''שמשפרת''' את הולד, ופועה '''שפועה''' לולד ומרגיעה אותו.

יו"ר הארגון היא גברת '''לאה לרנר''' מנחל'ה

== ארגון שפרה ופועה ==

שפרה ופועה הוא גם ארגון עזר ליולדת הקיים בקהילות אנ"ש, לעזרה ליולדת ומשפחתה לאחר הלידה.

הארגון הוקם לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] נגד [[תכנון המשפחה]].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים]]

ארגון שפרה ופועה

2010-09-07T13:01:53Z

GOLD5770:

'''שפרה ופועה''' הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.

מחלוקת במדרש על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם [[משה רבנו]]) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).

שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה '''שמשפרת''' את הולד, ופועה '''שפועה''' לולד ומרגיעה אותו.

יו"ר הארגון היא גברת לאה לרנר מנחל'ה

== ארגון שפרה ופועה ==

שפרה ופועה הוא גם ארגון עזר ליולדת הקיים בקהילות אנ"ש, לעזרה ליולדת ומשפחתה לאחר הלידה.

הארגון הוקם לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] נגד [[תכנון המשפחה]].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים]]

ארגון שפרה ופועה

2010-09-07T13:01:39Z

GOLD5770:

'''שפרה ופועה''' הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.

מחלוקת במדרש על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם [[משה רבנו]]) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).

שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה '''שמשפרת''' את הולד, ופועה '''שפועה''' לולד ומרגיעה אותו.

יו"ר הארגון הי גברת לאה לרנר מנחל'ה

== ארגון שפרה ופועה ==

שפרה ופועה הוא גם ארגון עזר ליולדת הקיים בקהילות אנ"ש, לעזרה ליולדת ומשפחתה לאחר הלידה.

הארגון הוקם לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] נגד [[תכנון המשפחה]].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים]]

ארגון שפרה ופועה

2010-09-07T13:01:07Z

GOLD5770:

'''שפרה ופועה''' הוא שמם של שתי המיילדות העבריות במצרים, אשר מסרו את נפשם על מנת שלא לפגוע בילדי ישראל, על אף איומם של פרעה מלך מצרים.

מחלוקת במדרש על זהותם, האם הינם אם ובתה, יוכבד (אם [[משה רבנו]]) ומרים הנביאה, או אם וכלתה, דהיינו יוכבד ואלישבע (אשת אהרון הכהן).

שמות המיילדות נובע מתפקידם: שפרה '''שמשפרת''' את הולד, ופועה '''שפועה''' לולד ומרגיעה אותו.
יו"ר הארגון הי גברת לאה לרנר מנחל'ה

== ארגון שפרה ופועה ==

שפרה ופועה הוא גם ארגון עזר ליולדת הקיים בקהילות אנ"ש, לעזרה ליולדת ומשפחתה לאחר הלידה.

הארגון הוקם לאחר קריאתו הנמרצת של [[הרבי]] נגד [[תכנון המשפחה]].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים]]

איגוד תלמידי הישיבות

2010-09-07T12:51:44Z

GOLD5770:

'''איגוד תלמידי הישיבות''' (את"ה) הוא איגוד שהקים [[הרבי שליט"א]] לתלמידי ה[[תמימים]] מכל רחבי תבל בשנת [[תשי"ג]]. ברובם של ישיבות חב"ד מקפל ארגון-איגוד זה את כל עשיית וקיום [[עשרת המבצעים]] של הרבי [[מלך המשיח]], ופועל להחדרת תכנים ורוח חסידית חיה בין תלמידי התמימים.

== ראה גם ==

*[[את"ה המרכזי 770]]

== קישורים חיצונים ==

*הוראות מהרבי לחברי האיגוד, [[תורת מנחם]] [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תשי"ג]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]

איגוד תלמידי הישיבות

2010-09-07T12:51:22Z

GOLD5770: הסרת כל התוכן מדף זה

יוסף ישעיה ברוין

2010-09-07T11:57:32Z

GOLD5770:

[[קובץ:ברוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוין]]הרב '''יוסף ישעיה ברוין''' הוא רב קהילת צמח צדק ב[[סידני]] וחבר ה[[בד"צ קראון הייטס]].

הרב ברוין נולד לר' חיים אליעזר ברוין, רב ב[[פלטבוש]] ובנו של הרב שלמה זלמן ברוין מחבר סדרת "[[שערים המצויינים בהלכה]]".

בנעוריו למד הרב ברוין בישיבות "[[חתם סופר]]" ו"כוכב מיעקב טשעבין"; במהלך הלימוד בטשעבין התקרב ל[[חסידות חב"ד]], ועבר ללמוד בחישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] והיה לחביבו של ה[[משפיע]] הרב [[משולם זושא אלפרוביץ']]; בהמשך למד בישיבות [[אהלי תורה קראון הייטס]], [[ישיבה גדולה דסידני]] ו[[תומכי תמימים 770]].

בתקופת לימודיו ב[[770]] נמנה על צוות ה[[חוזר]]ים וה[[הנחה|מניח]]ים של [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]; לאחר נישואיו עם יהודית, בתו של הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] סייע בעבודת [[וועד להפצת שיחות]]; בד בבד שימש כעורך הפסקים של הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ושל חשאר חברי הבד"ץ, יחד עבודתו בסדרת 'שערים המצויינים בהלכה' של סבו.

בשנה [[תשנ"ה]] עקר לסידני, וכעבור זמן קצר מונה למנהל המתיבתא ולרב קהילת צמח צדק; תקופה מסויימת ימש כסיו"ר ועד רבני סידני; והי' ביחסים קרובים עם הרב [[יצחק דוד גרונר]]; בשנת [[תשס"ח]] פעל והצליח לאחד בין קהילתו לקהילת 'ישיבה סנטר' בהנהגת הרב [[פנחס פלדמן]]{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55412], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38621], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40696].}}.

במשך השנים פרסם מאמרים תורניים ב[[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] ובגליון [[התמים (בית משיח)]]; מאמרים בנושאי [[חינוך]] פרי עטו מתפרסמים בקביעות באתר [[חב"ד אורג.]].

בחודש [[אלול]] [[ה'פרצת]] הוכרז{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 המועמד לרב השכונה - הרב יוסף ישעי' ברוין], [[חב"ד אינפו]].}} כמועמד ל[[בד"ץ קראון הייטס]] מטעם הרב [[אהרון יעקב שווי]].בכ"ו[[אלול]] [[תש"ע]] נבחר ברוב קולות לרב השכונה{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56900 השכונה בחרה: הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א] - [[חב"ד אינפו]]}}, כאשר למעלה מאלף תושבים הצביעו בעדו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56933 בתום בדיקה חוזרת: הרב ברוין קיבל 1,004 קולות] - חב"ד אינפו}}.

==קישורים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36381 ראיון עם הרב ברוין] באתר [[חב"ד אינפו]]
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56645 קורות חייו של הרב ברוין] באתר חב"ד אינפו

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוין, יוסף ישעיה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|ברוין יוסף ישעיה]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|ברוין יוסף ישעיה]]

עולם האצילות

2010-09-07T11:51:20Z

GOLD5770: /* ראו גם */

{{תבנית:עולמות אבי"ע}}
'''עולם האצילות''' הוא הראשון מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]]: אצילות, [[בריאה]], [[יצירה]], [[עשיה]]. עולם זה נקרא בשם "עולם האצילות" שכן הוא אצלו וסמוך לו, שעולם האצילות הוא העולם הגבוה מבין העולמות, ובו שוכן [[אור אין סוף]] ממש.

עולם האצילות שונה משלושת העולמות [[בי"ע]] בכך שהוא מכלל [[עולמות האין סוף]], בניגוד לעולמות בי"ע שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, וכמציאות נוספת עליו.

==ענינו==
עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות [[אבי"ע]]. בעולם האצילות שורה [[אור אין סוף]] ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד|איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד]]"<ref>תקו"ז בהקדמה (ג,סע"ב)</ref>, כלומר, שאוא"ס מתאחד באיחוד גמור הן עם ה[[אורות]] של עולם האצילות, והן עם ה[[כלים]] של עולם האצילות והם נקראות "עשר תיקונין".

בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"<ref>תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג, סע"ג</ref>, לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע.
עולם האצילות כולל את [[עשר ספירות]] שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים נשמות ומלאכים של עולם האצילות.

עולם האצילות נוצר מ[[אור אין סוף]] באופן של [[האצלה]], כלומר, שהקב"ה האציל והפריש מ[[אור אין סוף]], באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.

==בבחינת ממוצע==
עולם האצילות הוא ה[[ממוצע]] שבין [[אור אין סוף]] לבין עולמות [[בי"ע]] שהם "טורי דפירודא" וכביכול נפרדים מאלוקות. שבכללות העולמות מתחלקים לשלוש דרגות עיקריות: [[עולמות אין סוף]] שהם העולמות שלפני עולם האצילות, שהם בבחינת אור אין סוף, עולם האצילות, ועולמות בי"ע. ועולם האצילות הוא הממוצע המחבר את עולמות בי"ע ל[[אור אין סוף]].

ידוע שבכל [[ממוצע]] ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע. ובעולם האצילות, הנה, ה[[אור]] הוא התחתון שבעליון, ואילו ה[[כלים]] (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.

==הפרצופים של עולם האצילות==
בשל היות עולם האצילות עולם ה[[ממוצע]] בין [[אור אין סוף]] לבין [[עולמות בי"ע]], הרי מובן שהתגלותו של הקב"ה ב[[עולמות בי"ע]] היא בעיקרה על ידי עולם זה. ומשום כך פרטי ה[[ספירות]] וה[[פרצוף|פרצופים]] של עולם האצילות, וכן האופנים השונים בהם הם מתגלים ב[[עולמות בי"ע]] מהווים ענין הנידון רבות ב[[תורת החסידות]].

[[ספירת הכתר]] של עולם האצילות נקרא בשם [[כתר עליון]]. ספירה זו היא בבחינת [[מקיף]] לעולם האצילות, ולכל [[עולמות אבי"ע]]. ספירה זו כוללת בתוכה שני פרצופים: פנימיות הכתר - [[עתיק יומין]] וחיצוניות הכתר - [[אריך אנפין]].

ספירות [[חכמה ובינה]] של עולם האצילות נקראים בשם אבא ואמא. שה[[פרצוף]] של [[ספירת החכמה]] נקרא בשם [[אבא עילאה]], והפרצוף של [[ספירת הבינה]] נקרא בשם [[אמא עילאה]].

ה[[פרצוף]] של ה[[מידות]] של עולם האצילות נקרא בשם [[זעיר אנפין]]. מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות [[בי"ע]].

==התגלות עולם האצילות בעולמות בי"ע==
עולם האצילות מתגלה בעולמות בי"ע על ידי [[מלכות דאצילות]]. שספירת ה[[מלכות]] ענינה הוא הגילוי כלפי חוצה, וספירת מלכות דאצילות מגלה את עולם האצילות לעולמות הנפרדים.

==בסדר ההשתלשלות הכללי==
עולם האצילות הוא העולם הגבוה יותר מבין ארבעת עולמות [[אבי"ע]], אולם מובן כי בהשתלשלותו ב[[אור אין סוף]], עד שמבואר כי "[[כולם בחכמה עשית]]" שאפילו [[חכמה עילאה]] שהיא ספירת החכמה של עולם האצילות נחשבת כעשיה גשמית אצלו.

סדר השתלשלות העולמות מ[[אור אין סוף]] לעולם האצילות, נקרא בשם [[עולמות אבי"ע דכללות]]. ומבואר בו כי אצילות דכללות הוא אור אין סוף שלפני הצמצום, בריאה דכללות הוא [[אדם קדמון]], יצירה דכללות הוא פרצוף [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]], ועשיה דכללות הוא עולם האצילות הפרטי.

עולמות אלו נקראים גם בשם [[עקודים נקודים ברודים]], שפרצוף [[עתיק יומין]] נקרא גם [[עולם העקודים]], פרצוף [[אריך אנפין]] נקרא גם [[עולם הנקודים]], ועולם האצילות נקרא בשם [[עולם הברודים]].

==כולל הפכים==
עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות הקב"ה כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף.
ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.

מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש ב[[כלים]] כדי להתגלות, והוא בבחינת [[גילוי ההעלם]], דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי.
וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם".
שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה במהותה הפנימית - רוחו של [[משה רבינו]].

כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת [[רבי]]), וכמו השפעת החיים לכל אברי הגוף שבאה מהראש.

ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת בשר תאוה לישראל.

כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול ב[[כתר]]. ולכן הביטול של ה[[ספירות]] באצילות הוא ביטול בתכלית, ו[[ספירת החכמה]] שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "[[אבא עילאה מקנן באצילות]]". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו [[יש מאין]], וכמאמר: [[החכמה מאין תמצא]].

וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע בשר תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה השפעת בשר תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.

נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות,
ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - [[רזא דמהמנותא]]. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין [[אור אין סוף]] ב"ה המאציל לבין הנבראים (בי"ע).

==הקליפה בעולם האצילות==
מבואר כי הקליפה של עולם האצילות היא בחינת [[קליפת ראומה]].

==ראו גם==
*[[בי"ע]]
*[[מלכות דאצילות]]

==הערות שוליים==
<references/>

{{סגל}}
[[קטגוריה:עולמות]]

בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש

2010-09-06T15:50:03Z

GOLD5770: /* הנהלת בית הדין */

[[תמונה:חותמת בית דין רבני חבד.jpg|left|thumb|150px|חותמת הבית דין]]
[[תמונה:בית דין.jpg|left|thumb|250px|פסק של בית הדין בעניין הקרן לידידות]]'''בית דין רבני חב"ד''' ב[[ארץ הקודש]] נוסד בשנת [[תשל"ו]] כגוף המאגד את רבני חב"ד.
בשנת [[תנש"א]] כתב הרבי כי: '''"''תוקף והנהגת וענין [[אנ"ש]] באה"ק בידי אגו"ח באה"ק הוא בידי אגו"ח באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שהם הדיינים ופס"ד בכח התורה''"'''.

מזכיר בית הדין הוא הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]]. סגנו הוא הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]].

==הקמתו==

בית הדין הוקם בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשל"ו]], על מנת -

א. לאגד את רבני חב"ד.

ב. לפקח על פעילות מוסדות חב"ד.

ג. לפקח על [[חסיד]]י [[חב"ד]].

על הקמת בית הדין הוכרז בכנס ארצי של חסידי חב"ד בשנת [[תשל"ו]]. שמו של בית הדין היה אז: "בית דין רבני ארצי של חסידי חב"ד באה"ק ת"ו".

===חברי בית הדין עם הקמתו===

אב"ד בית הדין היה הרב [[שלמה יוסף זווין]]. חבריו היו הרבנים: [[יעקב לנדא]] מ[[בני ברק]], [[אלכסנדר סענדר יודאסין]] מ[[תל אביב]], [[גרשון חן]] מ[[ירושלים]], [[יהודה בוטרשוולי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[נחום טרבניק]] מ[[כפר חב"ד]], [[דובער אליעזרוב]] מ[[ירושלים]], [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] מ[[חיפה]], [[דוד חנזין]] מ[[פתח תקווה]], [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מ[[נחלת הר חב"ד|קרית מלאכי]], [[מרדכי שמואל אשכנזי]] מ[[כפר חב"ד]], [[גדליהו אקסלרוד]] מ[[רמת גן]] ו[[אברהם מיכאל הלפרין]] מ[[ירושלים]].

ב[[תשל"ח]] נפטר האב"ד הרב זווין. הרבי הורה למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד ‘אב-בית-דין’, כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[יהודה בוטרשוולי]] והרב [[דוד חנזין]].

==שינויים בהרכב בית הדין במשך השנים==

במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין.

במשך השנים צורפו לבית הדין הרבנים: הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]] ע"ה, הרב [[לוי ביסטריצקי]] ע"ה והרב [[בן ציון ליפסקר]] ע"ה, ויבחט"א: [[זאב דב סלונים]], [[יוסף הכט]], [[אליהו יוחנן גוראריה]] ו[[מנחם מענדל גלוכובסקי]].

הרב [[גדליהו אקסלרוד]] שימש כחבר בית הדין בין השנים [[תשל"ו]] - [[תשמ"א]], כאשר שימש כרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]]. ב[[תשמ"א]] עקר ל[[חיפה]], ופסק לשמש כחבר בבית הדין.

==בית הדין כיום==

===הרכב בית הדין===

הרכב בית הדין הנוכחי הוא:

*הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], רבה של [[נחלת הר חב"ד]] - מזכיר (תואר למשמש בתפקיד היו"ר).

*הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]] - סגן מזכיר.

*הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], רב מרכז העיר [[ירושלים]] - חבר ההנהלה.

*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רב [[כפר חב"ד]].

*הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], רבה הראשי של [[חולון]].

*הרב [[אברהם מיכאל הלפרין]], רב שכונת הגבעה הצרפתית ב[[ירושלים]].

*הרב [[יוסף העכט]], הרב הראשי ל[[אילת]].

====דיינים נוספים בבית הדין====

*הרב [[אפרים בוגרד]] - רב בשכונת רמות (ירושלים).

*הרב [[בנימין קופרמן]] - רב בית הכנסת הגדול ודיין ב[[רמת גן]].

====הנהלת בית הדין====
בסוף שנות המ"מים פנה הרבי במכתב 'אל הנהלת בית הדין', בעקבות כך הבינו חברי הבי"ד כי יש למנות הנהלה. בהנהלה שמונתה היו חברים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]] והרב [[דוד חנזין]].

להנהלה הייתה זכות לחתום על מכתבים בשם בית הדין, ועוד.

עם פטירת הרב חנזין לא מונה לו ממלא מקום. עם זאת, חלק מסמכויותיו נורשו ע"י הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]].

====מזכירות בית הדין====

מזכירות בית הדין נמצאת בעיר [[רחובות]]. מנהל המזכירות הינו הרב ארז קרלנשטיין, שכמכהן גם כסמנכ"ל מוסדות חב"ד ברחובות, מזכיר בית הדין הוא ר' זלמן נוב.

==פעילות בית הדין==

====אגף ההשלתמויות====
[[תמונה:יומעיון.jpg|left|thumb|250px|אחד מימי העיון שמארגן בית הדין]]
אגף ההשתלמויות של בית הדין, בראשות הרב מנחם מענדל עמאר, מארגן מספר פעמים בשנה ימי עיון לרבנים, ולאברכים בנושאים שונים ומגוונים, לרבנים בנושאי ממונות, מצוות התלויות בארץ, גיטין וקידושין, ולאברכים בנושאי "הבית היהודי".

אגף ההשתלמויות נוסד בברכת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"ח]].

====כינוסי רבנים====

בשנת [[תשל"ח]] הורה הרבי לרב [[שלום דובער ליפשיץ]] לארגן מספר פעמים בשנה כינוסי רבנים, מטעם בית הדין.

הכינוס הראשון התקיים לאחר מספר ימים בביתו של הרב [[יעקב לנדא]]. מאז, לא התקיימו כינוסים נוספים.

===מוסדות הפועלים מטעם בית הדין===

[[ספר התורה של ילדי ישראל|הוועד לכתיבת ספר התורה לילדי ישראל]], בראשות הרב [[שמואל גרייזמן]], פועל מטעם בית הדין.

כמו כן פועל בחסות בית הדין [[המטה לשלום העם והארץ]].

==ראו גם==
*[[בית דין צדק קראון הייטס]]

[[קטגוריה:רבני חב"ד|*]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:בתי דין]]

מרדכי בלינוב

2010-09-06T14:44:51Z

GOLD5770: /* משפחתו */

[[קובץ:מרדכי בלינוב.jpg|left|thumb|250px|הרב מרדכי בלינוב]]
הרב '''מרדכי בלינוב''' נולד בעיירה ה[[חסיד]]ית [[קלימוביטש]] שב[[רוסיה]], לאביו הרב [[שמואל דוד בלינוב|שמואל דוד]].

== בצרפת ==

בילדותו יצא עם כל משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת תש"ז]], ואחרי [[פסח]] [[תש"ז]] הגיע ל[[פריז]]. שם ראה את [[הרבי]] כאשר הגיע לבקר את [[הרבנית חנה]]. הרסבי נתן לו אז סידור תהילת ה' שנגנב ממנו אחר כך.

בילדותו למד ב[[תומכי תמימים ברינואה]], שם היה לאחד בחירי התלמידים. ר' [[ניסן נמנוב]] ור' [[ישראל נח בליניצקי]] נהנו ממנו מאד, הם דיווחו על כך לרבי ו[[הרבי]] הורה לו להשקיע את זמנו בלימוד הלכה למעשה. היה זה בשנת [[תשי"ח]].

== השליחות למרוקו ==

בחודש [[סיוון]] [[תש"כ]] השתדך עם זוגתו הרבנית בת ר' [[חנן לוין]] ע"ה. בערב [[חג השבועות]] היה ב[[צרפת]], והרבי פקד עליו בפתאומיות להגיע ל[[770]] לחג. הוא עשה מאמץ גדול, וכאשר הגיע נכנס ל[[יחידות]] של 45 דקות!.

באותה יחידות פקד הרב הרבי שיסע למרקש שב[[מרוקו]]. כן פקד עליו ללמוד את מלאכת השחיטה.

מיד לאחר החתונה נסעו הרב והרבנית בליונב למרוקו, היה זה בשלהי [[תשרי]] [[תשכ"א]]. מידי יום היה אומר שיעור ב[[תומכי תמימים מרקש]]. ב[[פורים]] [[תשכ"א]] חשדו בו השלטונות שהוא עוסק בפעילות 'ציונית' והוא גורש חזרה ל[[צרפת]].

== "יש כאן אברך..." ==

עם שובו ל[[צרפת]] החל לעסוק כשוחט מטעם הרבנות הראשית. אומנם ב[[תשכ"ד]] סיפר לו ר' ניסן נמנוב שביחידות אמר לו הרבי כך: "יש כאן אברך שיכול להיות רב או ראש ישיבה, מדוע עליו להשקיע את כוחותיו כדי ללכת לקונסיסטאר (הרבנות הראשית) ולשחוט כמה תרנגולות? אם בשביל הברכות שמברכים על השחיטה?הרי אפשר לברך עוד כמה ברכות...". מובן שהוא הפסיק לעבוד בשחיטה. בתחילה התקבל לעבוד כבוחן ב[[תומכי תמימים ברינואה]], אולם מספר חודשים לאחר מכן הוצעה לו משרה יותר 'רבנית': ראש מערכת הכשרות של השחיטה מטעם הרבנות. מובן שהוא הסכים לכך וכך מונה לאחראי.

== פסקי הרב בלינוב - פסק הלכה גמור ==

בשנת [[תשכ"ד]] אירע סכסוך בין שתי מוסדות בצרפת. הרבי כתב להם אז שיתדיינו אצל הרב בלינוב כי פסקיו הם פסק הלכה גמור. וכך החל לשמש כמורה הוראה לאנ"ש.

בשנת [[תשכ"ג]] מסר לו הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] כי הרבי רוצה שיפתח ת"ת בפריז, בתחילה הוא אכן ניהל אותו אך כעבור מספר שנים מסר את הניהול לרב [[יוסף יצחק פבזנר]]. מת"ת זה התפתחה רשת מוסדות 'סיני'.

בשנת [[תשמ"ח]] מינה אותו הרבי לאחראי על [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]] והוא מונה אז לסגן אב"ד. בשנת [[תשס"ט]] מונה לאב"ד. כיום הוא משמש גם כרב אנ"ש באוברווילע ויו"ר מוסדות '[[שניאור (מוסד)|שניאור]]'.

==משפחתו==

*בנו הגאון ר' [[יוסף יצחק בלינוב]] - אב"ד מרכז [[בני ברק]] וראש כולל להוראה [[פעמי יעקב]]. ראש בית המדרש פעמי יעקב וסגן אב"ד העיר. חתנו של הרב רבי [[משה יהודה לייב לנדא]], רב העיר בני ברק.
*בנו הרב מנחם מענדל בלינוב - שליח הרבי בס. דניס, פריז.
*בנו הרב ירחמיאל בלינוב מנהל בית ספר חב"ד - בני ברק.
*בנו הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]].
*בנו הרב ישראל בלינוב - מנהל בית חב"ד - ס. דניס, פריז.

==ספריו==

*[[דרכי השולחן]] ח"א - עיונים ב[[הלכות פסח]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלינוב מרדכי]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|בלינוב מרדכי]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|בלינוב מרדכי]]

משתמש:GOLD5770

2010-09-06T11:25:57Z

GOLD5770: דף חדש: שלום קוראים לי מנדי ואני שליח בהודו בחבדפדיה מתי שאני רוצה לבדוק משהו בתולדות רבותינו נשיאנו הכל כתו…

שלום קוראים לי מנדי ואני שליח בהודו

בחבדפדיה מתי שאני רוצה לבדוק משהו בתולדות רבותינו נשיאנו
הכל כתוב תודה רבה!

שיחת משתמש:GOLD5770

2010-09-06T11:12:49Z

GOLD5770:

אני שליח בפושקר הודו

יחי המלך המשיח!
בכל שאלה אפשר לפנות לכאן

שיחת משתמש:GOLD5770

2010-09-06T11:12:38Z

GOLD5770:

אני שליח בפושקר הודו

יחי המלך המשיח![
בכל שאלה אפשר לפנות לכאן

משתמש:שיע.ק

2010-09-06T11:09:20Z

GOLD5770:

{{תיבות משתמש|{{תבנית:משתמש - מפרסם גאולה}}
{{תבנית:משתמש - צפתי}}
{{תבנית:משתמש - התגלות היום}}}}

שלום לכולם.

אני חסיד חב"ד, גאה ושמח על הזכות שנפלה בחלקי/נו, להפיץ את המעיינות חוצה (וגם פנימה). כרגע תורם לחב"דפדיה לסירוגין. מקווה שיהיה לי זמן יותר (אולי 25 שעות ביממה ;-).

להתראות עם הרבי ב-770 בירושלים.

ועוד משהו על חבדפדיה.

ביליתי בה שעות לא מועטות ופרשתי. אני שמח על דברים רבים שהכנסתי אליה במיוחד בענייני גאולה ומשיח, אני לא שמח על הזמן הרב שנאלצתי להקדיש למלחמות וויכוחים, יתרה מכך ויקיפדיה הייתה ועודנה מוטית מאוד בכל הקשור לערכים חב"דים, גאולה ומשיח וכו' ורחוקה מלהצגי את הערכים הללו בצורה מאוזנת.

אז הגעתי לפה, ו... אין כמו בבית.\

אם יש לכם שעה או דקה להפצת המעיינות ברשת האינטרנט, נצלו אותה פה. זו המלצתי.

שיחת משתמש:GOLD5770

2010-09-06T11:06:33Z

GOLD5770:

אני שליח בפושקר הודו

יחי המלך המשיח!

איגוד בתי חב"ד בהודו

2010-09-06T10:58:25Z

GOLD5770: /* רשימת השלוחים */

[[תמונה:הודו.jpg|left|thumb|250px|הכינוס השנתי של השלוחים]]
'''איגוד ה[[שליח|שלוחים]] בהודו''' מאגד את כל [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] ושלוחי [[הרבי|המלך]] במדינת [[הודו]].

האיגוד תומך כספית בכל בתי חב"ד בהודו, מאחד אותם ומכנס אותם פעם בשנה.

מתומכיו הנלהבים של האיגוד היה הרב [[גבריאל נח הולצברג]] הי"ד - מנהל [[בית חב"ד בומביי]].

== הנהלת הארגון ==

*הרב [[בצלאל קופציק]].
*הרב שימי גולדשטיין.
*הרב דרור שאול.
*הרב מנחם מענדל קרומבי – מזכיר.
*הרב [[שלמה קליש]] – יו"ר חוג הידידים.
*מר עודד תורגמן - אגודת הידידים.

== רשימת השלוחים ==

*הרב מוטי גרומך - האמפי, הודו.
*הרב שימי גולדשטיין - פושקר, הודו.
*הרב יואל כפלין - קאסול, הודו.
*הרב אורי ציפורי - באגסו, הודו.
*הרב שמואל יזהר - ווראנאסי, הודו.
*הרב ישראל נסרטי - איי אנדאמאן, הודו.
*הרב דני ווינדרבאום - קאסול, הודו.
*הרב שי עזרן - רישקש, הודו.
*הרב יוסף יצחק פרידמן - [[בית חב"ד ווטה קאנל|ווטה קאנאל]], הודו.
*הרב שמואל שארף - ניו דלהי, הודו.
*הרב [[בצלאל קופצ'יק]] - פונה, הודו.
*הרב דרור שאול - דארמסללה, הודו.
*הרב שניאור קופצ'יק - [[בית חב"ד דלהי|דלהי]], הודו.
*הרב שלום בער גולדברג - גואה, הודו.
*הרב גיא אפרים - גואה, הודו.
*הרב צבי ריבקין - בנגלור, הודו.
*הרב זלמן ברנשטיין - קוצ'ין, הודו.

== קישורים ==

*[http://www.chabadofindia.com/ אתר בתי חב"ד בהודו - עברית].
*[http://www.indiachabad.com/ אתר בתי חב"ד בהודו - אנגלית].

[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]]

אורו של משיח (קעמפ)

2010-08-19T15:03:51Z

GOLD5770: /* מושגים בקעמפ */

[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו הקעמפ]]
[[תמונה:אורושלמשיח.jpg|left|thumb|250px|תפילה]]

'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]], הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן.

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.

נכון לשנת [[תש"ע]] מנתה הקעמפ כשש מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.

בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - חב"ד אינפו}}.
==מושגים בקעמפ ==
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה ל[[רבי]], בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.

===לקסיקון===
*גנרל - מרכז.
*מג"ד- איש משמעת.
*מפקד - מדריך.
*חייל - חניך.
*[[770]] - בית כנסת.
*[[1414]] - חדר אוכל.
*749 - פנימיה
*מפקדה - משכן המדריכים.
*סיירת - צוות טכני.
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.

==הפקות==
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|200px|שער אחד העלונים]]
=== מקהלת "אורו של משיח"===
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===עלון "ממשיכים להלחם" ===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח וגאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

==היסטוריית הקעמפ ==

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שימעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשאנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר ווילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר ווילשאנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם בפרדס חנה. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך למירון. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]] , ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר

==קישורים חיצוניים==
*[https://secure.chabad.info/oro/ רישום און-ליין לקעמפ]
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=165 לשמיעת דיסק 1 - אורו של משיח].
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=166 לשמיעת דיסק 2 - רגע ההתגלות].
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he עלוני הקעמפ 'ממשיכים להלחם']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]

אורו של משיח (קעמפ)

2010-08-19T15:02:37Z

GOLD5770: /* לקסיקון */

[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו הקעמפ]]
[[תמונה:אורושלמשיח.jpg|left|thumb|250px|תפילה]]

'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]], הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן.

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.

נכון לשנת [[תש"ע]] מנתה הקעמפ כשש מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.

בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - חב"ד אינפו}}.
==מושגים בקעמפ ==
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה לרבי, בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.

===לקסיקון===
*גנרל - מרכז.
*מג"ד- איש משמעת.
*מפקד - מדריך.
*חייל - חניך.
*[[770]] - בית כנסת.
*[[1414]] - חדר אוכל.
*749 - פנימיה
*מפקדה - משכן המדריכים.
*סיירת - צוות טכני.
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.

==הפקות==
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|200px|שער אחד העלונים]]
=== מקהלת "אורו של משיח"===
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===עלון "ממשיכים להלחם" ===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח וגאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

==היסטוריית הקעמפ ==

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שימעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשאנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר ווילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר ווילשאנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם בפרדס חנה. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך למירון. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]] , ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר

==קישורים חיצוניים==
*[https://secure.chabad.info/oro/ רישום און-ליין לקעמפ]
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=165 לשמיעת דיסק 1 - אורו של משיח].
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=166 לשמיעת דיסק 2 - רגע ההתגלות].
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he עלוני הקעמפ 'ממשיכים להלחם']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]

אורו של משיח (קעמפ)

2010-08-17T17:49:09Z

GOLD5770: /* היסטוריית הקעמפ */

[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו הקעמפ]]
[[תמונה:אורושלמשיח.jpg|left|thumb|250px|תפילה]]

'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]], הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן.

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.

נכון לשנת [[תש"ע]] מנתה הקעמפ כשש מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.

בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - חב"ד אינפו}}.
==מושגים בקעמפ ==
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה לרבי, בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.

===לקסיקון===
*גנרל - מרכז.
*מג"ד- איש משמעת.
*מפקד - מדריך.
*חייל - חניך.
*[[770]] - בית כנסת.
*[[1414]] - חדר אוכל.
*[[749]] - פנימיה
*מפקדה - משכן המדריכים.
*סיירת - צוות טכני.
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.

==הפקות==
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|200px|שער אחד העלונים]]
=== מקהלת "אורו של משיח"===
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===עלון "ממשיכים להלחם" ===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח וגאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

==היסטוריית הקעמפ ==

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שימעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשאנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר ווילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר ווילשאנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם בפרדס חנה. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך למירון. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.
*שנת [[תש"ע]] , ישיבת אור עציון במרכז שפירא. גנרלים: שלמה קופצ'יק ומשה טרעגר

==קישורים חיצוניים==
*[https://secure.chabad.info/oro/ רישום און-ליין לקעמפ]
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=165 לשמיעת דיסק 1 - אורו של משיח].
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=166 לשמיעת דיסק 2 - רגע ההתגלות].
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he עלוני הקעמפ 'ממשיכים להלחם']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]

אורו של משיח (קעמפ)

2010-08-17T16:55:21Z

GOLD5770: /* לקסיקון */

[[תמונה:לוגו אורוPictureFileName.jpg|left|thumb|150px|לוגו הקעמפ]]
[[תמונה:אורושלמשיח.jpg|left|thumb|250px|תפילה]]

'''[[גן ישראל]] - אורו של משיח''' הינו [[קעמפ]] לילדי [[אנ"ש]] המתקיים ב[[ימי החופש]] ב[[ארץ הקודש]], הראשון מסוגו בארץ ישראל. נוסד בשנת [[תשנ"ו]] על ידי הרב פרץ פרידמן.

קעמפ אורו של משיח הוא מסגרת חווייתית לילדים בימי החופש, הכולל גם ארוחות יומיות ושינה במתחם הקעמפ. מידי שנה שוכר הקעמפ מתחם בו הוא יתנהל, לרוב מדובר בקמפוסים של ישיבות שיש להם גם פנימיה.

הקעמפ בנוי במתכונת צבאית, כאשר הדמות המרכזית היא "הגנרל". תחתיו יש מספר "מרכזים" ואנשי משמעת, שאחראים על ה"מפקדים". כל קבוצה של 10-12 ילדים, חיילי [[צבאות ה']], יש לה שני מפקדים שמלווים אותם בכל תקופת הקעמפ. בדך כלל מתחלקים התפקידים בין המפקדים, אחד מהם אחראי יותר על התחום הרוחני והלימודי והמפקד השני הוא האחראי האדמיניסטרטיבי של הקבוצה.

אחת ממעלותיו של הקעמפ הוא המערך הלימודי, המשלב לימודי תוכן בצורה חוויתית עם פעילויות וטיולים. חומר הלימודים מוגש בצורת סיפור מתח, כאשר בתוכו משולבים תכנים חסידיים בענייני; רבי, [[התקשרות]], [[ימות המשיח]], הנהגות חסידיות ועוד. בנוסף לכך, מושם דגש על ניצול הזמן כדי להספיק כמה שיותר תכנים חסידיים. לכן, גם בזמני הארוחות והנסיעות, משננים החניכים משניות ו[[תניא]] בעל-פה.

נכון לשנת [[תש"ע]] מנתה הקעמפ כשש מאות ילדים-חיילים וכמאתיים אנשי צוות.

צוות הקעמפ ממשיך לשמור על קשר עם החניכים גם בתקופת הלימודים. הקעמפ מנפיק עלון בשם "ממשיכים להלחם" והמדריכים נמצאים בקשר טלפוני עם החניכים. כל חניך מקבל שי אישי ל[[יום הולדת|יום הולדתו]]. מידי תקופה מתקיימים התוועדויות מיוחדות לחניכי הקעמפ עם מדריכיהם וכן בשבתות הקיץ מארגן הקעמפ "שבת עם הקעמפ" באחת מקהילות אנ"ש ובמשך השנה נפגש צוות המדריכים עם כל חניכי הקעמפ.

בקייץ [[תש"ע]] נכנס הקעמפ תחת הנהלה חדשה, חברי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] - הרב [[שלמה רסקין]] והרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54659 הנהלה חדשה לקעמפ אורו של משיח ה'תש"ע] - חב"ד אינפו}}.
==מושגים בקעמפ ==
*'''שעון קעמפ''' - שעה אחת קדימה, בכך הקעמפ "מתנתק" מהעולם ומהמתרחש סביבו.
*'''מסדר''' - בפתיחת ובסוף כל יום, נעמד הקעמפ למסדר הצדעה לרבי, בהמשך אומרים את [[12 הפסוקים]] ומכריזים {{יחי}}.
*'''מתיחה''' - תוכנית דימיונית, אותה הוגה צוות הקעמפ ומשלה את החניכים. בשעת שיא מודיע צוות הקעמפ על ההשליה ומכריזים "מלחמת ופרצת" - הכזרה זו היא סימן היכר לתחילתו של "מלחמת ופרצת".
*'''מלחמת ופרצת''' - חלוקת הקעמפ לשניים (כולל אנשי הצוות). כל קבוצה מקבלת נושא מסויים ועליה מוטל להדגיש ולבטא את עליונותה על הנושא של הקבוצה היריבה (לדוגמא: משיח/גאולה). לכל קבוצה מתמנים קצין ומנהל מלחמה - אלו אמורים להנהיג את הקבוצה אל הנצחון.

===לקסיקון===
*גנרל - מרכז.
*מג"ד- איש משמעת.
*מפקד - מדריך.
*חייל - חניך.
*[[770]] - בית כנסת.
*[[1414]] - חדר אוכל.
*[[749]] - פנימיה
*מפקדה - משכן המדריכים.
*סיירת - צוות טכני.
*מכסה יומית - שינון יומי של ארבע שורות תניא.

==הפקות==
[[תמונה:ממשיכים_להלחם.jpg|left|thumb|200px|שער אחד העלונים]]
=== מקהלת "אורו של משיח"===
הקעמפ גיבש מקהלה של חניכים ששרו את המנוניה ואף הופיעו בכינוסי חב"ד ברחבי הארץ. את המקהלה ניהלו במהלך השנים: חיים אליעזר ווילשאנסקי, דוד מרנץ, אמיתי ברוצקי, אביגדור דקשטיין.

בשנת [[תשנ"ז]] ו[[תשס"ד]] הוציאה המקהלה קלטת משירי הקעמפ. בשנת [[תשס"ז]] יצא לאור דיסק נוסף בשם 'רגע ההתגלות' ובו אחד עשר שירים נבחרים של הקעמפ.

===עלון "ממשיכים להלחם" ===
העלון "ממשיכים להלחם" נועד להמשיך את הקשר עם החניכים ולהחזיר אותם לאווירת הקעמפ. בעלון מדורים ב; [[התקשרות]] ל[[רבי]], [[משיח וגאולה]], כתבות התרחשויות בקעמפ, שיחות מעובדות לחיילי [[צבאות ה']], ראיונות עם צוות הקעמפ וחניכיו, מבצעי משימות חודשיים, סקירות על הקמת קעמפ '[[גן ישראל]]' וחדשות מהפעילות במשך השנה.

==היסטוריית הקעמפ ==

*שנת [[תשנ"ו]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בעמק יזרעאל (באר יעקב). גנרלים: פרץ פרידמן, שימעון ברגמן ו[[חיים אליעזר וילשאנסקי]].
*שנת [[תשנ"ז]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: חיים אליעזר ווילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשנ"ח]], קמפוס ישיבת בני עקיבא ב[[חדרה]]. גנרלים: שלום בער מרזל וחיים אליעזר ווילשאנסקי.
*שנת [[תשנ"ט]], קמפוס ישיבת "מגדלור" ב[[מגדל העמק]]. גנרלים: שלום בער מרזל ומנחם מענדל פרידמן.
*שנת [[תש"ס]], קמפוס ישיבת שבי שמרון. גנרלים: חיים אליעזר וילשאנסקי ואבי חדד.
*שנת [[תשס"א]], קמפוס ישיבת וולפסון ב[[באר שבע]]. גנרל: יחיאל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ב]], קמפוס ישיבת וולפסון בבאר שבע. גנרלים: לוי נחשון וישי קלי.
*שנת [[תשס"ג]], קמפוס ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: מנחם פרידמן וינון ששון.
*שנת [[תשס"ד]], קמפוס ישיבת כפר סיטרין. גנרלים: מנחם פרידמן ולוי נחשון.
*שנת [[תשס"ה]], ישיבת בני עקיבא בכפר מימון. גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ו]], לב הגן הלאומי הבשור - "פארק אשכול". גנרלים: לוי נחשון, שמואל ערד ואליהו דיקשטיין.
*שנת [[תשס"ז]], ישיבת בני עקיבא בגן יבנה. גנרלים: מנחם מענדל קופצ'יק, שמואל ביטון ויוסף יצחק אמיתי.
*שנת [[תשס"ח]], מדרשיית נועם בפרדס חנה. גנרל: מנחם מענדל קופצ'יק.
*שנת [[תשס"ט]], יישוב אור הגנוז הסמוך למירון. גנרלים: שלמה קופצ'יק ולוי ליפש.

==קישורים חיצוניים==
*[https://secure.chabad.info/oro/ רישום און-ליין לקעמפ]
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=165 לשמיעת דיסק 1 - אורו של משיח].
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playdisk&id=166 לשמיעת דיסק 2 - רגע ההתגלות].
*[http://www.chabad.info/?string=%EE%EE%F9%E9%EB%E9%ED+%EC%E4%EC%E7%ED&url=newsnew_he עלוני הקעמפ 'ממשיכים להלחם']

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחנות קיץ|אורו של משיח]]