חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

משה ראובן אסמן

2022-06-23T15:54:50Z

Kyiv:

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ראובן אסמן]]
הרב '''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי (הלא רשמי) של [[אוקראינה]], רב [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של [[חרקוב]], ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה.

בשנת [[תשס"ה]] הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות ועל ידי ממשלת אוקראינה. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. רבני ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שאז החזיק בתואר הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}}.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ותעסוקה וחיים קהילה מלאים.

בעקבות [[מלחמת רוסיה באוקראינה תשפ"ב]], ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי [[אנטבקה]] שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

קייב

2022-06-21T09:11:51Z

Kyiv: /* שלוחי הרבי בעיר */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]]
העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.

==היסטוריה==
[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים לעיר ב[[פרעות ת"ח-ת"ט]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]]
ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת ה[[אמוראים]], ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית{{הערה|ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר.}}. משמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר{{הערה|'''קי''' בכוזרית פירושו גדת הנהר ו'''ייב''' הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.}}.

העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בה קרוב ל-3 מיליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה.

בשנת [[תקפ"ז]] חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת [[תרכ"א]], אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית.

בשנת [[תרמ"א]] נערך ביהודי העיר פוגרום גדול כחלק מסדרת הפוגרומים [[סופות בנגב]] שפרצו לאחר מות הצאר הרוסי, כאשר המשטרה עצמה לא סייעה ליהודים ובמקרים רבים אף הצטרפה לפורעים.

בשנת [[תר"ע]] כבר מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר מעל ל-50,000 נפשות, ועד לפריצת מלחמת העולם השניה כבר הכפילה ושילשה את עצמה ומנתה מעל ל-150,000 נפשות.

בשנת [[תרע"א]] התקיים בעיר [[משפט בייליס]] בעקבותיו התקיימו מעשים אנטישמיים בעיר, שנמשכו אף לאחר זיכויו של הנאשם.

לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט.

במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב [[לוי גרוסמן]] וכן הרב [[שלמה אהרנסון]], שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת [[תר"ע]] התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון.

בזמן [[השואה]] נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ-150,000 איש שרוכזו ונרצחו ב'באבי יאר', המהווה כיום את אחד ממרכזי ההנצחה ההיסטורים המשמעותים ביותר לזכר השואה.

לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.

הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק,היה סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.

בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.

בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר רבה הראשי של קייב, הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]] ומשפחתו עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.{{https://www.hidabroot.org/article/1165907}}

==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קייב}}
בין דמויות ההוד שפיארו את קהילת חב"ד בעיר, נמנה הרב [[שלמה יוסף זוין]] שבשנת תרע"ח התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב, ובתקופת מגוריו בעיר אף ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

בשנת [[תרפ"ו]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] התמנה כרב העיר הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].

בין השנים [[תרפ"ט]]-[[תרצ"ד]] פעל בעיר [[תומכי תמימים קייב|סניף מחתרתי של ישיבת תומכי-תמימים]], שנוסד לאחר שבעקבות רדיפות [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]] נסגר סניף [[תומכי תמימים נעוועל|הישיבה בנעוול]]. בסניף למדו בחורים מבוגרים, תחת השגחתו של הרב [[בנימין ליפמן]].

בקיץ [[תרצ"ז]] ובשנת [[תרח"צ]] למדה בעיר קבוצה שהשתייכה למוסד [[תפארת בחורים]].

לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]].

בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].

בשנת [[תש"ס]] התמנה לשמש כרב העיר הרב [[יונתן מרקוביץ']]{{הערה|קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.}}, המשמש אף כשליח הרבי בעיר ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

===רבותינו נשיאינו===
בשנת [[תרי"ז]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרכ"ג]] ביקר בעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין.

כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי ה[[חסידים]] גם ה[[משכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ל[[יחידות]].

בחורף של שנת [[תרנ"ח]] שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/157.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157]. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.}}.

בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] בהיותו ב[[יקטרינוסלב]], ולאחר מספר ימים הועבר לבית הסוהר בקייב המיועד לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

==אישים בעיר==
===שלוחי הרבי בעיר===
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי ורב העיר
*הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי, מנהל בית הספר היהודי בעיר, ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר
* [[משה ראובן אסמן]] - רבה הראשי של בית הכנסת ברודסקי.

===אישים בולטים שהתגוררו בעיר===
*הרב יוסף-אליעזר מילגרוד - חמיו של הרב הרב ישראל לייבוב.
*הרב [[ישראל מייזל]] - ראש הקהל בעיר

===ילידי העיר===
*הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ומנהל בית ליובאוויטש ויו"ר מוסדות חב"ד באנגליה.
*הרב [[ישראל ברנבאום]] - דיין בבית הדין הרבני של איגוד הקהילות היהודיות במוסקבה, מומחה בעל שם עולמי לבירור יהדות ופורץ דרך בשימוש ה[[טכנולוגיה]] בבירור באמצעים גנטיים.
*הרב [[משה בנימין קפלן]] - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.
*פרופסור [[אפרים קציר]] - מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של מדינת ישראל.
*מרת [[גולדה מאיר]] - [[ממשלת ישראל|ראש ממשלת ישראל]]

===אישים הטמונים בבית העלמין בקייב===
*הרב [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]
*הרב [[נחום טוביה מפירטין]]
*הרב [[יוסף תומרקין]]{{הערה|אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.}}
*מרת זעלדא רחל, אשת הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]].
*(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[נחום מצ'רנוביל]])

==מוסדות חב"ד בעיר==
{{ערך מורחב|אנטבקה}}
בפרברי העיר הוקם בשנת [[תשע"ה]] יישוב יהודי בשם אנטבקה עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח אוקראינה.

היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז קייב ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב [[משה ראובן אסמן]] שליח הרבי והרב הראשי של המדינה.

מוסדות החינוך במקום כוללים בית ספר יהודי "מצווה" לבנים ולבנות, ובנוסף חיידר "אור מנחם" בו מתקיימים לימודי קודש בלשון הקודש, בהנהלת הרב שמואל אסמן. בית ספר לבנות "בית חנה", גנים ומעון יום.

{{עיירות באוקראינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה]]

קייב

2022-06-21T09:09:40Z

Kyiv: /* היסטוריה */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]]
העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.

==היסטוריה==
[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים לעיר ב[[פרעות ת"ח-ת"ט]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]]
ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת ה[[אמוראים]], ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית{{הערה|ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר.}}. משמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר{{הערה|'''קי''' בכוזרית פירושו גדת הנהר ו'''ייב''' הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.}}.

העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בה קרוב ל-3 מיליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה.

בשנת [[תקפ"ז]] חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת [[תרכ"א]], אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית.

בשנת [[תרמ"א]] נערך ביהודי העיר פוגרום גדול כחלק מסדרת הפוגרומים [[סופות בנגב]] שפרצו לאחר מות הצאר הרוסי, כאשר המשטרה עצמה לא סייעה ליהודים ובמקרים רבים אף הצטרפה לפורעים.

בשנת [[תר"ע]] כבר מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר מעל ל-50,000 נפשות, ועד לפריצת מלחמת העולם השניה כבר הכפילה ושילשה את עצמה ומנתה מעל ל-150,000 נפשות.

בשנת [[תרע"א]] התקיים בעיר [[משפט בייליס]] בעקבותיו התקיימו מעשים אנטישמיים בעיר, שנמשכו אף לאחר זיכויו של הנאשם.

לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט.

במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב [[לוי גרוסמן]] וכן הרב [[שלמה אהרנסון]], שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת [[תר"ע]] התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון.

בזמן [[השואה]] נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ-150,000 איש שרוכזו ונרצחו ב'באבי יאר', המהווה כיום את אחד ממרכזי ההנצחה ההיסטורים המשמעותים ביותר לזכר השואה.

לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.

הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק,היה סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.

בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.

בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר רבה הראשי של קייב, הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]] ומשפחתו עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.{{https://www.hidabroot.org/article/1165907}}

==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קייב}}
בין דמויות ההוד שפיארו את קהילת חב"ד בעיר, נמנה הרב [[שלמה יוסף זוין]] שבשנת תרע"ח התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב, ובתקופת מגוריו בעיר אף ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

בשנת [[תרפ"ו]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] התמנה כרב העיר הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].

בין השנים [[תרפ"ט]]-[[תרצ"ד]] פעל בעיר [[תומכי תמימים קייב|סניף מחתרתי של ישיבת תומכי-תמימים]], שנוסד לאחר שבעקבות רדיפות [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]] נסגר סניף [[תומכי תמימים נעוועל|הישיבה בנעוול]]. בסניף למדו בחורים מבוגרים, תחת השגחתו של הרב [[בנימין ליפמן]].

בקיץ [[תרצ"ז]] ובשנת [[תרח"צ]] למדה בעיר קבוצה שהשתייכה למוסד [[תפארת בחורים]].

לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]].

בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].

בשנת [[תש"ס]] התמנה לשמש כרב העיר הרב [[יונתן מרקוביץ']]{{הערה|קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.}}, המשמש אף כשליח הרבי בעיר ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

===רבותינו נשיאינו===
בשנת [[תרי"ז]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרכ"ג]] ביקר בעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין.

כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי ה[[חסידים]] גם ה[[משכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ל[[יחידות]].

בחורף של שנת [[תרנ"ח]] שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/157.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157]. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.}}.

בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] בהיותו ב[[יקטרינוסלב]], ולאחר מספר ימים הועבר לבית הסוהר בקייב המיועד לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

==אישים בעיר==
===שלוחי הרבי בעיר===
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
*הרב [[משה ראובן אסמן]] - שליח הרבי ורבה הראשי של אוקראינה
*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי ורב העיר
*הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי, מנהל בית הספר היהודי בעיר, ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר.

===אישים בולטים שהתגוררו בעיר===
*הרב יוסף-אליעזר מילגרוד - חמיו של הרב הרב ישראל לייבוב.
*הרב [[ישראל מייזל]] - ראש הקהל בעיר

===ילידי העיר===
*הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ומנהל בית ליובאוויטש ויו"ר מוסדות חב"ד באנגליה.
*הרב [[ישראל ברנבאום]] - דיין בבית הדין הרבני של איגוד הקהילות היהודיות במוסקבה, מומחה בעל שם עולמי לבירור יהדות ופורץ דרך בשימוש ה[[טכנולוגיה]] בבירור באמצעים גנטיים.
*הרב [[משה בנימין קפלן]] - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.
*פרופסור [[אפרים קציר]] - מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של מדינת ישראל.
*מרת [[גולדה מאיר]] - [[ממשלת ישראל|ראש ממשלת ישראל]]

===אישים הטמונים בבית העלמין בקייב===
*הרב [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]
*הרב [[נחום טוביה מפירטין]]
*הרב [[יוסף תומרקין]]{{הערה|אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.}}
*מרת זעלדא רחל, אשת הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]].
*(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[נחום מצ'רנוביל]])

==מוסדות חב"ד בעיר==
{{ערך מורחב|אנטבקה}}
בפרברי העיר הוקם בשנת [[תשע"ה]] יישוב יהודי בשם אנטבקה עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח אוקראינה.

היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז קייב ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב [[משה ראובן אסמן]] שליח הרבי והרב הראשי של המדינה.

מוסדות החינוך במקום כוללים בית ספר יהודי "מצווה" לבנים ולבנות, ובנוסף חיידר "אור מנחם" בו מתקיימים לימודי קודש בלשון הקודש, בהנהלת הרב שמואל אסמן. בית ספר לבנות "בית חנה", גנים ומעון יום.

{{עיירות באוקראינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה]]

קייב

2022-06-21T09:08:20Z

Kyiv: /* היסטוריה */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שיירת האור באוקראינה קייב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה]]
העיר '''קִייֵב'''{{הערה|בשפת המקור: '''Київ''', באנגלית: '''Kyiv''' או '''Kiev'''. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: '''קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו'''.}} הינה עיר הבירה של [[אוקראינה]] והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב{{הערה|אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.}} החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.

==היסטוריה==
[[קובץ:חמילנצקי בקייב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את כניסת הפורעים לעיר ב[[פרעות ת"ח-ת"ט]], כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו]]
ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת ה[[אמוראים]], ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית{{הערה|ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר.}}. משמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר{{הערה|'''קי''' בכוזרית פירושו גדת הנהר ו'''ייב''' הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.}}.

העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת [[תשפ"ב]] מתגוררים בה קרוב ל-3 מיליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה.

בשנת [[תקפ"ז]] חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת [[תרכ"א]], אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית.

בשנת [[תרמ"א]] נערך ביהודי העיר פוגרום גדול כחלק מסדרת הפוגרומים [[סופות בנגב]] שפרצו לאחר מות הצאר הרוסי, כאשר המשטרה עצמה לא סייעה ליהודים ובמקרים רבים אף הצטרפה לפורעים.

בשנת [[תר"ע]] כבר מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר מעל ל-50,000 נפשות, ועד לפריצת מלחמת העולם השניה כבר הכפילה ושילשה את עצמה ומנתה מעל ל-150,000 נפשות.

בשנת [[תרע"א]] התקיים בעיר [[משפט בייליס]] בעקבותיו התקיימו מעשים אנטישמיים בעיר, שנמשכו אף לאחר זיכויו של הנאשם.

לאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט.

במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב [[לוי גרוסמן]] וכן הרב [[שלמה אהרנסון]], שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת [[תר"ע]] התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון.

בזמן [[השואה]] נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ-150,000 איש שרוכזו ונרצחו ב'באבי יאר', המהווה כיום את אחד ממרכזי ההנצחה ההיסטורים המשמעותים ביותר לזכר השואה.

לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.

הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק,היה סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.

בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.

בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר שלוחי הרבי עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.{{https://www.hidabroot.org/article/1165907}}

==בחסידות חב"ד==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים קייב}}
בין דמויות ההוד שפיארו את קהילת חב"ד בעיר, נמנה הרב [[שלמה יוסף זוין]] שבשנת תרע"ח התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב, ובתקופת מגוריו בעיר אף ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

בשנת [[תרפ"ו]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] התמנה כרב העיר הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].

בין השנים [[תרפ"ט]]-[[תרצ"ד]] פעל בעיר [[תומכי תמימים קייב|סניף מחתרתי של ישיבת תומכי-תמימים]], שנוסד לאחר שבעקבות רדיפות [[ק.ג.ב|המשטרה החשאית]] נסגר סניף [[תומכי תמימים נעוועל|הישיבה בנעוול]]. בסניף למדו בחורים מבוגרים, תחת השגחתו של הרב [[בנימין ליפמן]].

בקיץ [[תרצ"ז]] ובשנת [[תרח"צ]] למדה בעיר קבוצה שהשתייכה למוסד [[תפארת בחורים]].

לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]].

בשנת [[תשנ"ח]] הוחזר [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב [[משה אסמן]].

בשנת [[תש"ס]] התמנה לשמש כרב העיר הרב [[יונתן מרקוביץ']]{{הערה|קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.}}, המשמש אף כשליח הרבי בעיר ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

===רבותינו נשיאינו===
בשנת [[תרי"ז]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת [[תרכ"ג]] ביקר בעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין.

כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי ה[[חסידים]] גם ה[[משכילים]]. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ל[[יחידות]].

בחורף של שנת [[תרנ"ח]] שהה [[אדמו"ר הרש"ב]] במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/157.htm אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157]. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.}}.

בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] בהיותו ב[[יקטרינוסלב]], ולאחר מספר ימים הועבר לבית הסוהר בקייב המיועד לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

==אישים בעיר==
===שלוחי הרבי בעיר===
בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:
*הרב [[משה ראובן אסמן]] - שליח הרבי ורבה הראשי של אוקראינה
*הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] - שליח הרבי ורב העיר
*הרב [[מרדכי לבנהרץ]] - שליח הרבי, מנהל בית הספר היהודי בעיר, ומנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בעיר.

===אישים בולטים שהתגוררו בעיר===
*הרב יוסף-אליעזר מילגרוד - חמיו של הרב הרב ישראל לייבוב.
*הרב [[ישראל מייזל]] - ראש הקהל בעיר

===ילידי העיר===
*הרב [[נחמן סודאק]] - שליח הרבי ומנהל בית ליובאוויטש ויו"ר מוסדות חב"ד באנגליה.
*הרב [[ישראל ברנבאום]] - דיין בבית הדין הרבני של איגוד הקהילות היהודיות במוסקבה, מומחה בעל שם עולמי לבירור יהדות ופורץ דרך בשימוש ה[[טכנולוגיה]] בבירור באמצעים גנטיים.
*הרב [[משה בנימין קפלן]] - מאנשי קהילת חב"ד בקראון הייטס ובירושלים, נחשב לגאון ומתמיד בעל שיעור קומה.
*פרופסור [[אפרים קציר]] - מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של מדינת ישראל.
*מרת [[גולדה מאיר]] - [[ממשלת ישראל|ראש ממשלת ישראל]]

===אישים הטמונים בבית העלמין בקייב===
*הרב [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]
*הרב [[נחום טוביה מפירטין]]
*הרב [[יוסף תומרקין]]{{הערה|אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.}}
*מרת זעלדא רחל, אשת הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון]].
*(בפאסטוב הסמוכה לקייב טמון רבי [[אברהם המלאך]] ובכפר [[אנטבקה]] שבפרברי קייב טמון ר' [[נחום מצ'רנוביל]])

==מוסדות חב"ד בעיר==
{{ערך מורחב|אנטבקה}}
בפרברי העיר הוקם בשנת [[תשע"ה]] יישוב יהודי בשם אנטבקה עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח אוקראינה.

היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז קייב ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב [[משה ראובן אסמן]] שליח הרבי והרב הראשי של המדינה.

מוסדות החינוך במקום כוללים בית ספר יהודי "מצווה" לבנים ולבנות, ובנוסף חיידר "אור מנחם" בו מתקיימים לימודי קודש בלשון הקודש, בהנהלת הרב שמואל אסמן. בית ספר לבנות "בית חנה", גנים ומעון יום.

{{עיירות באוקראינה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אוקראינה]]

חב"דפדיה:דיווח על טעויות

2022-06-21T09:00:10Z

Kyiv: /* משה ראובן אסמן */ פסקה חדשה

{{/פתיח}}

== [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] ==
{{/מצב|טופל}}
תחת השם מישולובין
יש להוסיף את הרה"ח דוד דב מישולבין

נולד תרפ"ט
נפטר תשפ"ב
:תוקן ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:18 • כ"ה בטבת ה'תשפ"ב

== [[מאיר רוזנבוים (פרימישלאן)]] ==
{{/מצב|טופל}}
חתנו האחרון הרה"צ ישעי' יואל פאנעט בן להאדמור מקארלסבורג ארהב {{אנונימי}}
:נוסף, תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:47 • ה' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[חיים דוד וילהלם]] ==
{{/מצב|טופל}}
בחיפוש אחר המילה 'וילהלם' מופיע חיים דוד וילהלם כראש המשפחה שלפועל הוא אחד מהנכדים
:תוקן, תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:05 • ז' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[משה שכטמן]] ==
{{/מצב|טופל}}
דוקטור שכטמן התגרש לפני כמה חודשיים,
הוא ממשיך לעבוד בינתיים במרפאת כפר חב"ד,
הוא אמר לשכונת אחיסמך ליד העיר לוד,
אשתו עברה עם הילדים ליד ההורים שלה בעיר רעננה
:תוקן, תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:46 • ט' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[בך ה' חסיתי]] ==
{{/מצב|טופל}}
בקישור לווידאו ששרים לפני הרבי יש שם ניגון ויהי בימי אחשוורוש ולא בך ה' חסיתי {{אנונימי}}
:תוקן, תודה! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:51 • י"ב באדר א' ה'תשפ"ב

== [[משתמש:ערנסקייט/אסף גלזר]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
פשוט לא נכון מי שכתב זאת לא בירר עם אסף גלזר את הנתונים ,אני אסף גלזר. {{אנונימי}}
:זה ערך שנמצא במרחב פרטי ולא משובץ כערך באתר. אולי כדאי להכין תבנית לערכים במרחב האישי כבאתרים השונים, דעת שאר המשתמשים? ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 01:42 • ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב
::האם הכוונה לזה he.wikipedia.org/wiki/תבנית:דף_אישי ? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 02:05, ט"ו באדר א', ה'תשפ"ב 02:05, 16 בפברואר 2022 (UTC)
:::הכוונה לזה: https://he.wikipedia.org/wiki/תבנית:טיוטה_פרטית ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:52 • ט"ו באדר א' ה'תשפ"ב

== [[חסידות קרלין]] ==
{{/מצב|טופל}}
אין צורך ולא יפה להכניס את פינסק כמשהו אחר . תכתבו קרלין סטולין {{אנונימי}}

== [[אריך אנפין]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
הנני חסיד חבד, בגיל העמידה, (כלומר לפי ערך יצא לי ללמוד קצת מאמרים) כאדם מן השורה, אנני מבין דבר מכל הכתוב פה, יש פה הרבה הסברים חוץ מ "אריך אנפין".
:הוכנסה תבנית הקוראת לפשט את הערך ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:54 • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב

== [[פדיון הבן]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
ב"ה. לא רשום סדר(נוסח) פודה את עצמו ע"פ חב"ד
:לא קיים בסידור נוסח כזה, אם ידוע לך על נוסח חב"ד של הפודה את עצמו תוכל להוסיף אותו לערך. ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:10 • כ' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ערב רב]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
הכתיבה הזאת רואיה לשיפור על ידי תוספת ביאור משיחת כי תישא בלקוטי שיחות ט"ז (שיחה ד)
:תודה ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:12 • כ' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[שאול משה אליטוב]] ==
{{/מצב|טופל}}
לשעבר ראש ישיבת אור אבנר כפר סיטרין.
:אני רואה שטיפלת בזה, ישר כח! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:41 • כ"א באדר א' ה'תשפ"ב

== [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
כתוב שליט״א בל מוקום שכתוב הרבי או אדמו״ר
:לא כתוב שליט"א בכל מקום שמוזכר הרבי, במקומות שמוזכר אמור להיות. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 07:22 • כ"ב באדר א' ה'תשפ"ב

== [[סדרת השערים (היכל מנחם)]] ==
{{/מצב|טופל}}
יש לציין שהספר שערי צדקה נדפס בשנית בשנת תשפ"א, בעריכה חדשה ועם הוספות.
:נוסף, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:30 • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב

== [[הסתלקות צדיק]] ==
{{/מצב|טופל}}
בערך זה כתוב פעמיים "זצוקלל"ה" וצ"ל: זצוקללה"ה
:תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 05:30 • כ"ג באדר א' ה'תשפ"ב

== [[עזרא בנימין שוחט]] ==
{{/מצב|טופל}}
נולד כ"ה אדר שני תש"ג
:תודה, טופל ע"י המשתמש דוד קורצוג ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:12 • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב

== [[תבנית:ציטוט יומי/25]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
נשיא?
:אכן, ראה מסכת הוריות י, א וי"א, א. (או חפש גוגל) ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:11 • כ"ו באדר א' ה'תשפ"ב

== [[חיים יהודה רבינוביץ]] ==
{{/מצב|טופל}}
דיין בבית הדין של הרב מאיר אהרון ולא חיים אהרון
:תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:31 • כ"ז באדר א' ה'תשפ"ב

== [[צבי אריה בעגון]] ==
{{/מצב|טופל}}
להרב צבי אריה אין בן בשם יעקב בעגון - אלא אח
:תוקן ע"י משתמש:דוד קורצוג, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ"ח באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ב' באדר]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
בעברית שדה , בשין שמאלית כמובן -מקובל , אך ורק כ"זכר" ולכן יש להשמיט את האות -הא , מסיומיהם של שמות התואר שאחרי -"שדה" וצ"ל "שדה גדול ורחב " וכל כיוצ"ב.
:בכל אופן זה ציטוט מספר היום יום, וזה מופיע כמו שנכתב שם. תודה בכל אופן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ"ח באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ניגון מיוחס לחסידי אדמו"ר הזקן]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
תודה רבה
רציתי להעיר שב'קישורים נוספים' הקובץ לא משותף לדרייב ואני מתבקשת לשלוח בקשת גישה כדי לפתוח אותו.
:זה לא מבקש ממני בקשת גישה, אולי כבר תוקן. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 23:15 • כ"ח באדר א' ה'תשפ"ב
::{{א|חלוקת קונטרסים|חלו"ק}}, גם אצלי זה דורש הרשאה. יכול להיות שקבלת הרשאה בעבר. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב ליצירה 09:43, 27 במרץ 2022 (UTC)
:::{{א|בא מועד}}, קישרתי מחדש, תעדכן שעכשיו עובד. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:54 • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב
::::עובד. תודה רבה! בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב ליצירה 09:57, 27 במרץ 2022 (UTC)

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==
{{/מצב|טופל}}
בשנת תשנא הרב יוסף יצחק הלל היה בקבוצה ולא מופיע
למד בישיבה קטנה לוד
לאחמ"כ בישיבה גדולה קריג"ת
:נוסף, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:37 • ל' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[ניגון עד מתי]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
מה התרגום ?
:תודה על הדיווח, נוסיף בעז"ה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:49 • ל' באדר א' ה'תשפ"ב

== [[משתמש:אויספירן די כוונה]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
אין כזה דף {{שכח|יוסף בן מלמד}}
:אין כזה דף אבל יש כזה שם משתמש. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 22:53 • ג' באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[שמואל גרונם אסתרמן]] ==
{{/מצב|טופל}}
שלום,
לרב הייתה בת בשם שבע. היא נישאה לזלמן שיפרין (עומד ראשון משמאל בתמונה) ולהם שני ילדים : לאה (סבתי ז"ל ) וגרגורי. היא לא נרצחה בזמן המלחמה כפי שכתוב אלא הצליחה לברוח עם הילדים מקרנצ'וג לטשקנט.
:נוסף ותוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:07 • ח' באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]] ==
{{/מצב|טופל}}
ביתו חדוה בראון- ירושלים
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 09:46 • י' באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[לוי יצחק אזימוב]] ==
{{/מצב|טופל}}
הוא היה בישיבה בברינואה רק למשך שנה כשהיה בגיל שתים עשרה ובר מצוה ולהמשך ישיבה קטנה נסע לישיבה חבד בלונדון
:תוקן, תודה! ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:15 • י"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[לוי יצחק אזימוב]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
בתמונה שהצגתם יובים לימינו זלמן לנדא ולשמאלו רב שמואל לובעצקי
שליח הרבי לעיר רואן
:תודה אך מדובר בערך עליו ולא בטוח שיש טעם בהזכרתם. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:15 • י"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[קלימוביץ']] ==
{{/מצב|טופל}}
האומנם היו שם שני מרדכי פויזנר???
הבעל מנגן והשדר היה הנין של אחיו של אדמו"ר הזקן - ראה ערכו.
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:53 • י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מפתח העיר]] ==
{{/מצב|טופל}}
ישנה גם העיר קריית שמונה שהביאה מפתח.
:נוסף, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 06:53 • י"ט באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מקווה חב"ד]] ==
{{/מצב|טופל}}
הדרכי חיים צריך להיות הדברי החיים?
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:06 • כ"א באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[חיים קנייבסקי]] ==
{{/מצב|טופל}}
באחת הגרסאות שנמחקו מערך זה, ונכתבו על ידי אלמוני, ישנו ערך:
←‏דרגתו בגן עדן;
המתחיל במילים: "אין מי שטוען כי קנייבסקי גדול מדודו. אם הגאון 'חזון איש' "מקנא" בגן עדן באיזה ילד חב"די זב חוטם" וכו'. סיום דבריו כולל דברים גסים ביותר נגד הרב זמרוני ע"ה ונגד יחי, ואם אפשר כדאי למחוק לחלוטין את הדברים האיומים. יישר כח.
:סודר, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:28 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
== [[רשימות אדמו"ר שליט"א]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
מעניין לציין כי בספר "ימי מלך" חלק א, שיצא לאור בתנש"א, נדפס צילום עמוד מהרשימות, וכן נדפסו שם כמה סיפורים מהרשימות. ככל הנראה מדובר ב"חסידישע גניבה". וכנראה שמישהו צילם עמודים מהרשימות וכך הצילום התגלגל לימי מלך. גם נכתב שם בימי מלך בקצרה אודות הרשימות וכו'.
:כפי שנכתב בערך יש חלקים מהרשימות שנדפסו בהוראת הרבי. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:28 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[שינה בסוכה]] ==
{{/מצב|טופל}}
בהערה 59 בערך שינה בסוכה כתוב שהרבי מתייחס לבעל המחלוקת ולכך שאין לבעל המחלוקת הבנה בהלכה, באחת מהתוועדויות תשמ"ה. אכן ראה התוועדויות תשמ"ה חלק ד, עמ' 2220 על מי שזלזל בלימוד הרמב"ם וקרא לו פסטיבל ר"ל, שהרבי אומר עליו: "כפי הנראה חושב את עצמו ל"מנהיג ישראל", א"גאנצער יא טיבע דאם", ומוכרח להביע חוות דעת בכל עניין ועניין, שהרי כיצד ניתן "להעלים" ו"לשמור לעצמו" חוות דעת כזו שמנסה לכנותה בשם "דבר ה' זו הלכה"?! ...

ולדוגמה - כששומע יהודים שצועקים "משיח נאו", מרגיש חובה להביע את "דעתו" - ומכריז: "משיח שקר"...

אחד מעיקרי האמונה הוא "אני מאמין בביאת המשיח... אחכה לו בכל יום שיבוא", ואעפ"כ בא אותו "מחוצף", ומכריז: " משיח שקר"!...
עד כאן לשון השיחה.

אמנם ייתכן שהדברים נאמרו כלפי מישהו מסטמאר כי בערך על סטמאר כאן נכתב שהדברים נאמרו כלפי מאמר שנדפס ב"דער איד" שכתבו שם נגד לימוד רמב"ם ובזלזול בעניין מים אחרונים וכו'. ואולי חלק מהדברים "כפי הנראה חושב את עצמו למנהיג ישראל" וכו' נאמרו כלפי בעל המחלוקת הידוע מבני ברק ובפרט הקטע האחרון שם.
:אני לא רואה את מה שאתה כותב בערך סאטמר, אך נראה מכללות השיחה שאכן מדובר באותו האיש מבני ברק, וא"כ זה לא טעות ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 18:17 • כ"ב באדר ב' ה'תשפ"ב
::הכוונה בשיחה הנ"ל היא אכן לחסידי סאטמר. ראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=59231#p=221&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= סמ"ט ואילך] שנאמרה בהמשך לשיחה הנ"ל. אבל מסופקני אם הכוונה בהע' הנ"ל לשיחה זו (בינתיים כבר ציינו שם לשיחה הנ"ל. תיכף אשנה זאת). בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב ליצירה 09:54, 27 במרץ 2022 (UTC)
:::יש שיחה אחרת של הרבי בה ציין הרבי את דברי בעל המחלוקת ש"אין לו יד ושם בהלכה", בנוגע ל[[שלימות הארץ]]. {{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:10, 27 במרץ 2022 (UTC)
::::הוסר המקור להתוועדויות, ניתן לעיין בשיחה בשיח שרפי קודש ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:56 • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[מרדכי הצדיק]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
היו ב' ר' מרדכי מהאָראָדאָק

א. התקרב ונהי' חסיד של הבעש"ט - עליו מדובר בג' קטעים הראשונים בערך כאן.

ב. אביו הי' חשוך בנים וביקש מר' מרדכי הא' ברכה - עליו מדובר בקטע האחרון בערך כאן. {{לא חתם|חאטשע פ.}}
:אכן, נראה שזה מה שכתוב בערך. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 19:51 • כ"ד באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
כמה שידוע לי הרב וולברג הוא המשגיח הראשי כדאי לבדוק
:גוגל טוען שהרב וולברג הוא ר"מ ו'מראשי הישיבה' והרב חיים דוד וילהלם הוא המשגיח הראשי. אם ידוע לך בבירור אחרת אתה מוזמן ליידע אותנו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:27 • כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ב

== [[ישראל אריה לייב שניאורסון]] ==
{{/מצב|טופל}}
בערך על ר' ישראל אריה לייב בהערה 1 כתוב:
לייבל השתמש בשם זה משום היותו במערכת הביטחון, ולא רצה שיזהו אותו.

לכאורה צ"ל: משום היותו מבוקש במערכת הביטחון הסובייטית

(לכאורה זו הכוונה. אחרת נראה שהוא עבד במערכת הביטחון וזה ודאי לא נכון)
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' בניסן ה'תשפ"ב • 03:03, 3 באפריל 2022 (UTC)

== [[מנחם זאב גרינגלס]] ==
{{/מצב|חדש}}
בערך.על הרב גרינגלאס כתוב: "בעקבות מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה בלודז', והרב גרינגלס עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנחאי.

לאחר תקופה עבר לישיבת תומכי תמימים אטווצק".

כמובן שזו טעות. הרי לא ייתכן שעבר לשנחאי (לשם ברח מהנאצים ימ"ש עם כל הבחורים) ואח"כ חזר לאטווצק בפולין.. אלא קודם עבר מלודז לאטווצק ואח"כ לשנחאי.

== [[שבת הגדול]] ==
{{/מצב|הצעה לשיפור}}
בערך שבת הגדול יש בערך זה רק 2 טעמים לשם, ולכן כדאי לציין בהערת שוליים בנוגע לטעם השם של שבת זו את דברי הרבי באג"ק חלק יא, אגרת ג'תקסו: "בענין השם שבת הגדול, יעיין בתורה שלמה כרך יא ובמילואים שם - שציין לכמה ספרים המדיינים בזה".

== [[יצחק הורביץ]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
זה דוד של סבא שלי ז״ל נחום ספיבק ועצוב לי מאוד שאין שום זכר לסבתא שלו אלקע גורביץ יהיה זכרם ברוך

והבת שלו שקראו לה בשם של אמא של רב איצ׳ה גורביץ נלחמת במחלה נורעית ולאף אחד לא אכפת
:אין סיבה שתוזכר סבתא בערך של הנכד, אא"כ יש קשר מיוחד שאותו תוכל להוסיף בעצמך. לגבי בתו זה באמת עצוב, תוכל להוסיף את שמבה בפסקת משפחתו ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בניסן ה'תשפ"ב • 07:13, 5 באפריל 2022 (UTC)

== [[יואל טייטלבוים]] ==
{{/מצב|תוקן}}
בני אחיינו: הרב אהרן טייטלבוים לא ברוך אהרן
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ד' בניסן ה'תשפ"ב • 07:16, 5 באפריל 2022 (UTC)

== [[שלמה חיים פלס]] ==
{{/מצב|טופל}}
לפלס שמונה ילדים
מנדי, חני, אסתי, חיה, רחלי, לוי, שיינא, זלמי
:המספר תוקן, ניתן לפתוח פסקת משפחתו אם יש לו ילדים נשואים, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' בניסן ה'תשפ"ב • 10:13, 6 באפריל 2022 (UTC)

== [[בן ציון חיים לוי יצחק גינזבורג]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
כך הוסיפו לו כשהיה חולה
:לא היה מספיק זמן עם השם הנוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ה' בניסן ה'תשפ"ב • 10:13, 6 באפריל 2022 (UTC)

== [[גבאי]] ==
{{/מצב|טופל}}
הר׳ יוחנן גארדאן היה הגבאי ב770 עד פטירתו בערב ראש חודש אלול תשכ״ט.
:הוספתי פסקת ראו גם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 06:24, 10 באפריל 2022 (UTC)

== [[ברוך פריז]] ==
{{/מצב|תוקן}}
שלום וברכה
בערך 'משפחתו' כתוב שבתו - מרת שיינא - התחתנה עם מרדכי מנדלסון וכשלוחצים על שם זה זה מעביר לדף קשור לאיש אחר באותו - מרדכי מנדלסון השליח בגרמני'ה.
צריך לתקן את זה, כי בעלה האמיתי זה רב מרדכי נח מנדלסון, תושב בית שמש ובעל חנות ספרים שם.
חג פסח כשר ושמח
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט' בניסן ה'תשפ"ב • 07:42, 10 באפריל 2022 (UTC)

== [[שמריהו יהודה לייב מדליה]] ==
{{/מצב|תוקן}}
הרב זצ"ל לא היה רב בית הכנסת ברונייא אלא בית הכנסת הראשי של מוסקבה בארחיפובה, שם דרש ביום כיפור לפני תפילת נעילה את הדרשה שהביאה להרצחו.
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"א בניסן ה'תשפ"ב • 22:27, 12 באפריל 2022 (UTC)

== [[לוי יצחק אזימוב]] ==
{{/מצב|תוקן}}
עד היום הוא ממשיך לנהל את התלמוד תורה
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ב בניסן ה'תשפ"ב • 10:49, 13 באפריל 2022 (UTC)

== [[שלמה קירש]] ==
{{/מצב|נוסף}}
הרב מאיר קירש הינו שליח הרבי ורב העיר צ'ליאבינסק רוסיה
:נוסף, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ב • 01:06, 14 באפריל 2022 (UTC)

== [[יהושע נויהויזר]] ==
{{/מצב|תוקן}}
לפני אור יהודה היה בנתניה √ וברחובות ? היום משמש בפועל כר''י בנגלה ומוסר שיעור כללי ?
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ז בניסן ה'תשפ"ב •

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
אין ספק לפי מה שחילקתם משנת ס"ה לישיבות שחסרים מאות שמות לא יתכן שמישיבות מסוימות של מאות בחורים מכל הדעות ובלי קשר לכך נסעו רק עשר חמש עשרה קבוצה קבוצה זה דבר מוסכם ולענ"ד כמעט אין מי שלא נוסע כמעט מכל הישיבות חוץ מישיבות כחנוך לנער וכדו' שמדובר בבחורים קצת שונים ולמשל מאידך מראשון שהם סופר שרופים לא נראה לי שכל כך קצת נסעו גם אם יש רק כמה עשרות ס"ה אני מבין שמצפת יש הכי הרבה שמות כי נתנו לכם כנראה בחפץ לב את כל הרשימות אבל אולי תוכלו וודאי תרצו לשים יד על רשימות שאר הישיבות וכנ"ל החסרון לא קשור לדעה מסוימת כנ"ל אלא כנראה למה שנכתב לפני 5 שורות ולכן הוא קיים כמעט בעל היש"ג ומובן וגם פשוט שכנראה קיים בשנים קודמות נמי כמדומה שאחי סיפר לי שבקבוצתו ס' היו מאה
:זה אכן לפי הרשימות שהשיג מי שהכניס את השמות, אם ידועים לך שמות נוספים אתה מוזמן להוסיפם ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ח בניסן ה'תשפ"ב • 00:18, 19 באפריל 2022 (UTC)

== [[משה דיקשטיין]] ==
{{/מצב|תוקן}}
דרגתו היא רב סרן, אך בהערה הצמודה (2) מופיע קישור לחב״ד אינםו בו הוא מתואר כסרן.
הקישור הנכון הוא
https://chabad.info/in-focus/48995/
(ידיעה המכסה את העלאתו לדרגה זו).
:תודה, תוקן ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 07:41, 20 באפריל 2022 (UTC)

== [[שביעי של פסח]] ==
{{/מצב|תוקן}}
משה נולד ב7 אדר. הוא היה 3 חודשים עצל האמא שלו. לא שמה אותו באחרון של פסח בתיבה. מה המקור שלך?
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ' בניסן ה'תשפ"ב • 21:20, 21 באפריל 2022 (UTC)

== [[אוהל אדמו"ר הזקן]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
Галич התרגום המדוייק הוא גדיטש עם ג'.
:מוכר כ'האדיטש'. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ב • 23:33, 30 באפריל 2022 (UTC)

== [[שלום מענדל קלמנסון]] ==
{{/מצב|נוסף}}
נולד
א' דר"ח אייר
:תודה, נוסף ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ט בניסן ה'תשפ"ב • 23:33, 30 באפריל 2022 (UTC)

== [[רבי דרייב]] ==
{{/מצב|נוסף}}
רבי דרייב הפסידו במשפט נגד jem
. הוספתי . שכויח ● [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 17:23, 1 במאי 2022 (UTC)

== [[ז' בשבט]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
לידת הגה״ח רב מנחם מענדל אנקרי, רב בקהילת חב״ד בפריז וראש כולל בבית חב״ד וינסן. ז׳ שבט תשנ״ז - חיים נצחיים.

:שים לב שכאן מקום לדווח על שגיאות ולא על מקומות ש"ניתן להוסיף שם ולא הוסיפו" ● [[משתמש:זאל זיין גאולה|זאל זיין גאולה]] ~ [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]] 06:16, 2 במאי 2022 (UTC)

== [[עמרם מלכא]] ==
{{/מצב|נוסף}}
הבת הבכורה נחמה דינה ובעלה הרב חיים אטיאס מפעילים בית חבד באשקלון כבר שנים

הבן לוי יצחק שליח חבד בעיר מודיעין

הבן דוד שניאור שליח חבד ביישוב ניצן
:הילדים נוספו, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ב' באייר ה'תשפ"ב • 21:02, 3 במאי 2022 (UTC)

== [[ד' באייר]] ==

כתוב יום הולדת הרב וייספיש גם ביום ג׳ אייר
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ז' באייר ה'תשפ"ב • 14:13, 8 במאי 2022 (UTC)

== [[רפ"ח ניצוצין]] ==

משם עב ירדו ממדריגה שביעית ומטה ולא כמו שכתוב שישית....

כמו כן אשמח שתוסיפו איפה בבריאה בדיוק ירדו הניצוצין והקשר לשבעת המלכים.

== [[נחמן מברסלב]] ==

את ספר המידות כתב ר נחמן עצמו בילדותו יש גירסא בגיל 6 ויש שבגיל 9 והחלק השני של ספר המידות כתב בגיל מאוחר יותר

== [[נצרות]] ==

וכפי שאומרת הגמרא[10], שעובדי עבודה זרה בדורנו מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם מאמינים בכך באמת[דרוש מקור].

כך כתוב בפירוש התוספות יום טוב משנה עבודה זרה א,ב:

ואלו הגוים לאו עובדי ע"ז ממש הם. כלומר שאינם יודעים בטיב ע"ז כל כך וכדאמרינן בפ"ק דחולין [דף י"ג ע"ב] גוים שבח"ל לאו עובדי ע"ז הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם. בית יוסף סוף סי' קמ"ח:

== [[גרשון מענדל גרליק]] ==

Garelik not Gerlik
:לא ברורה הבעייה, לא כתוב בערך באנגלית או עם ניקוד. בעברית כותבים "גרליק" ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ז באייר ה'תשפ"ב • 13:12, 17 במאי 2022 (UTC)

== [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ==

כמדומני שאהרונוב לא הי' מנכ''ל הרשת בין פריימן לבוטמן

== [[שלום בער דריזין]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
שם החתן מנחם מענדל שניאורסאהן (ולא שניאורסון )
:האתר נכתב בעברית וכך כותבים בעברית ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ו באייר ה'תשפ"ב • 03:09, 16 במאי 2022 (UTC)

== [[ישראל אליהו פרידמן]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
צריך להיות פרידמאן עם א
:כך זה נכתב בעברית ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ז באייר ה'תשפ"ב • 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== [[צבי הירש רביסקי]] ==
{{/מצב|תוקן}}
השם הוא צבי יוסף לא הירש
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • ט"ז באייר ה'תשפ"ב • 13:09, 17 במאי 2022 (UTC)

== [[ברוך לבקיבקר]] ==
{{/מצב|תוקן}}
בנו יוסף יצחק מפנה לערך אחיו יוסף יצחק
:תוקן, תודה ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • כ"ד באייר ה'תשפ"ב • 15:44, 25 במאי 2022 (UTC)

== [[יוסף הכט]] ==
{{/מצב|תוקן}}
בס"ד יחי המלך המשיח!הסיפור עם התהלוכה בל"ג בעומר ושהתנגד לפרסום משיח לא כך הי' המעשה זה לא אמיתי. אלא המעשה כך הי' בנוגע החתימות באייר נ"א שאלו ממנו לחתום והוא הרב העכט וכמה מחברי הבית דין בתחילה לא רצו אמרו לר' דוד נחשון להיזהר וכו' וכו' ואז כשהי' בקראון הייטס הי' אצל לחיים והיו שם שני בחורים שהיו שיכורים ודחפו אותו קצת כי הוא (וכמה מחברי הבית דין) לא רצו לחתום. הרב גרונר ע"ה דווח לרבי מה שקרה ואז הי' מה שרואים בחלוקת דולרים עם דוד רסקין ע"ה ועם יבלחט"א הרב הכט שיחי' שימחל להבחורים. שמעתי מראי' מוסמך.

שמו של הרב העכט שליט"א הוא רק יוסף בלי יצחק אביו הי' משה יצחק.
:את הסיפור אתה מוזמן לתקן ומומלץ עם מקור. את השם תיקנתי, תודה. ● [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • א' בסיוון ה'תשפ"ב • 20:31, 31 במאי 2022 (UTC)
::אלו שהיו אז שלוחים באילת מספרים שלצד התנגדותו אז לשטורעם על משיח וזהותו היה גם ספציפית בקשר לתהלוכות

== [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)]] ==

הרב אייזנבך הוא לא מנהל מוסדות חב"ד אילת.

== [[יוסף הכט]] ==

המעשה עם הל''ג בעומר זה הי' עם צא"ח ולא קשור עם הרב הכט.

== [[יוסף הכט]] ==

וגם לא כתב לרבי שפרסום משיח ירחיק יהודים ויגרום נזק וכו'
:זה שהוא כתב לרבי כן הדבר ידוע ומפורסם ונכתב על כך ביומנים בשעתו ובעקבות זאת אירע מה שאיר כשהגיע לחג השבועות אז וד"ל
שמעתי מראי' מוסמך שהסיפור לא אמת כמו שהסיפור אתו עם צה"ל לא אמת ראה גם בספר תומת ישרים תנחם של הרב וולפא שזה הי' צא"ח שכתבו לרבי על כך. זה שדחפו אותו הי' בנוגע לחתימות באייר נ"א.
השמועה שהוא לא רצה שלטי משיח לא נכונה הדבר הוא שהוא וכן כמה רבנים מהבי"ד לא רצו בתחילה לחתום. נא לתקן. תודה!

== [[אלעד]] ==

עריכה מגמתית ונרטיב שאינו עולה תמיד עם המציאות או משנה אותה לצורך אדם מסויים
חבל!

== [[אשקלון]] ==

מנהל הישיבה הינו בנימין ועקנין.
ולא דוד ועקנין
{{/מצב|טופל}}

== [[נווה דניאל]] ==

יולי אדלשטיין כבר לא גר בנוה דניאל
{{/מצב|טופל}}

== [[צבי יוסף רביסקי]] ==

לעשות בבקשה שמו של חתנו ישראל אליהו פרידמן כחול. ולא רק במשפחתו.
תודה

== [[צבי בורלא]] ==

למה כתוב על יהודי זה שסובל מבעיות רפואיות שונות? זו רכילות גרידא..

== [[י"א בסיוון]] ==

כל מקום שאני רואה ושומע, מביאים שהחתונה של הורי הרבי היתה ביג סיון (לא בי"א).

== [[יוסף ישראל בלוי]] ==

בקובץ חייל בדור השביעי של יוסל טירוריסט / מדייני בלוי יש חירופים וגידופים על ר''ש חפר ור''מ פוטרפאס מקובל עליכם ?

== [[יעקב נוטיק]] ==

הפסקה בגרוזיה מתחילה באמצע משפט
{{/מצב|לא טעות}}

== [[ישעיהו משולם זושא שובאוו]] ==

ישעיהו משולם זוסיל שוב

== [[ישעיהו משולם זושא שובאוו]] ==

מלחובקה טעות

מסקווע

== [[ישעיהו משולם זושא שובאוו]] ==

ונקבר במוסקבה.

== [[ישעיהו משולם זושא שובאוו]] ==

נכדו. ר׳ שניאור זלמן לאקשין

== [[חסידות קרלין]] ==

היום חסידי פינסק קרלין בהוראת רבם ר' אריה הסירו את השם קרלין והשאירו רק השם פינסק

== [[ישראל אליהו פרידמן]] ==

נא לסדר שמות משפחתו תחת הכותרת "משפחתו".
תודה
:למה אתה לא עושה את זה בעצמך [[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 19:40, י"ט בסיוון, ה'תשפ"ב 19:40, 18 ביוני 2022 (UTC)

== [[משתמש:אברימי כ./חסידות בויאן]] ==

הפחד יצחק הותיר 4 בנים
הגדול הרה"ק מנחם נחום מבאיאן טשרנוביץ
בנוסף, הרה"ק ר' ישראל מבאיאן לייפציג
הרה"ק ר אברהם יעקב מבאיאן למברג דעחה על המוקד בימי השואה הי"ד.
צעיר האחים הרה"ק ר מרדכי שלמה מבאיאן נויארק נפטר ה' אדר תשל"א. נכדו ממשיך את שושלת הקודש

== [[פישל ג'ייקובס]] ==

חמיו של פישל זה מרדכי אהרון רוזנפלד ולא וישנקר

== [[אליהו שטרן]] ==

בתו מרת יוכבד (יוכי), רעיית ר' צפריר ולנר - ירושלים

כיום נשואה בזיווג שני לרב יחיאל קוצר- שלוחים בהר שמואל הסמוכה לירושלים

== [[חב"דפדיה:רשימת תלמידי הקבוצה]] ==

בקבוצה תשמ"ו כתוב יעקב קורנט ואולי הוא נכון אבל היה גם הרב יוסף העניך קורנט שליח הרבי בפרדס חנה והוא לא מופיע ברשימה ואבקשכם לתקן זאת תודה רבה!

== [[משה ראובן אסמן]] ==

איך אפשר לקרוא למשה ראובן אסמן רב, כשהוא לעולם לא קיבל הסמכה לרבנות?
(תואר רב אינו תואר כבוד!)

שיחה:משה ראובן אסמן

2022-06-21T08:57:56Z

Kyiv:

ערך חסר עדיין? --מחכים ל'''ביאת משיח, היום ה' בתמוז ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יהודים משוחחים]] 05:50, 17 ביוני 2010 (UTC)

== הוא לא רב ==

משה מעולם לא קיבל הסמכה לרבנות (ולכן לא יכול להיקרה רב, ובמיוחד לא רב ראשי)
==רבה הראשי של אוקריינא==
לאור כמה השחתות בערך כאן ושמועות, מניין המקור שהוא הרב בראשי לאוקריינא?
באם אין נא להוריד כפי שעושים בערכים שונים, אין טעם לשים תוארים השנויים במחלוקות.| [[משתמש:חסיד ליובאוויטש|חסיד ליובאוויטש]] | [[שיחת משתמש:חסיד ליובאוויטש|שיחה]] 14:38, 12 באוקטובר 2020 (UTC)

צודק, מדינת אוקראינה אינה ממנה רבנים ראשיים, שלא כמו ישראל וכו'. לכן כל אחד יכול לקרוא לעצמו רב ראשי, אבל כידוע חב''ד לא מקרים בו בתור רב בכלל!!!!! [[משתמש:Kyiv|Kyiv]] - [[שיחת משתמש:Kyiv|שיחה]], 08:57, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ב 08:57, 21 ביוני 2022 (UTC)

צודק, מדינת אוקראינה אינה ממנה רבנים ראשיים, שלא כמו ישראל וכו'. לכן כל אחד יכול לקרוא לעצמו רב ראשי, אבל כידוע חב''ד לא מקרים בו בתור רב בכלל!!!!! [[משתמש:Kyiv|Kyiv]] - [[שיחת משתמש:Kyiv|שיחה]], 08:57, כ"ב בסיוון, ה'תשפ"ב 08:57, 21 ביוני 2022 (UTC)

שיחה:משה ראובן אסמן

2022-06-21T08:57:51Z

Kyiv:

משה ראובן אסמן

2022-06-21T08:54:44Z

Kyiv:

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ראובן אסמן]]
הרב '''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[אוקראינה]], רב [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של [[חרקוב]], ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה.

בשנת [[תשס"ה]] הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה לשנת תשס''ו {{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. רבני ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שאז החזיק בתואר הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}}.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ותעסוקה וחיים קהילה מלאים.

בעקבות [[מלחמת רוסיה באוקראינה תשפ"ב]], ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי [[אנטבקה]] שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

משה ראובן אסמן

2022-06-21T08:53:58Z

Kyiv: /* עסקנותו הציבורית */

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ראובן אסמן]]
הרב '''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[אוקראינה]], רב [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של [[חרקוב]], ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה.

בשנת [[תשס"ה]] הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה לשנת תשס''ו{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. רבני ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שאז החזיק בתואר הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}}.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ותעסוקה וחיים קהילה מלאים.

בעקבות [[מלחמת רוסיה באוקראינה תשפ"ב]], ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי [[אנטבקה]] שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

משה ראובן אסמן

2022-06-20T12:45:45Z

Kyiv: /* עסקנותו הציבורית */

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ראובן אסמן]]
הרב '''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[אוקראינה]], רב [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של [[חרקוב]], ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה.

בשנת [[תשס"ה]] הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות ועל ידי ממשלת אוקראינה. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. רבני ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שאז החזיק בתואר הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}}.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ותעסוקה וחיים קהילה מלאים.

בעקבות [[מלחמת רוסיה באוקראינה תשפ"ב]], ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי [[אנטבקה]] שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

משה ראובן אסמן

2022-06-19T13:29:04Z

Kyiv: /* משפחתו */

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משה ראובן אסמן]]
'''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]] ו [[זושא גורביץ]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי [[רוסיה]] צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשהצתרף ל[[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נסע ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. אסמן החל לעבוד על ארגון מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישה איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד השתתף במאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה. לאחר מכן עבר בית הכנסת שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית כנסת יפה.

בשנת [[תשס"ה]] הכתיר עצמו לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה (אירגון שאסמן עומד בראשו). כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. רבני ושלוחי חב"ד באוקראינה, חברית המועצות לשעבר יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שחב''ד מינו את הרב [[עזריאל חייקין]] לרבה הראשי של אוקראינה כמה שנים לפני.{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}} כשהרב [[עזריאל חייקין]] עזב את תפקידו בתור רבה הראשי של אוקראינה, מינה את הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]] לממלא מקומו.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הוקם בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל (אך בסוף חזור בו), מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון עמד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 אסמן קיבל שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועל מוסד חינוך ותעסוקה וחיים קהילה.

==משפחתו==
*בנו, יואל נחמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק ]] - מנהל פעילות של בית חב"ד בקייב
*חתנו, יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, [[שמואל אסמן]] -חבר מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

משה ראובן אסמן

2022-06-19T13:27:29Z

Kyiv: /* עסקנותו הציבורית */

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משה ראובן אסמן]]
'''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]] ו [[זושא גורביץ]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי [[רוסיה]] צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשהצתרף ל[[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נסע ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. אסמן החל לעבוד על ארגון מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישה איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד השתתף במאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה. לאחר מכן עבר בית הכנסת שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית כנסת יפה.

בשנת [[תשס"ה]] הכתיר עצמו לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה (אירגון שאסמן עומד בראשו). כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. רבני ושלוחי חב"ד באוקראינה, חברית המועצות לשעבר יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שחב''ד מינו את הרב [[עזריאל חייקין]] לרבה הראשי של אוקראינה כמה שנים לפני.{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}} כשהרב [[עזריאל חייקין]] עזב את תפקידו בתור רבה הראשי של אוקראינה, מינה את הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ]] לממלא מקומו.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הוקם בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל (אך בסוף חזור בו), מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון עמד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 אסמן קיבל שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועל מוסד חינוך ותעסוקה וחיים קהילה.

==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

משה ראובן אסמן

2022-06-19T13:14:45Z

Kyiv: /* תולדות חיים */

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משה ראובן אסמן]]
'''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]] ו [[זושא גורביץ]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי [[רוסיה]] צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה.

בשנת [[תשס"ה]] הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות ועל ידי ממשלת אוקראינה. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. כמה רבנים ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שעד אז החזיק בתואר הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}}.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ותעסוקה וחיים קהילה מלאים.

בעקבות [[מלחמת רוסיה באוקראינה תשפ"ב]], ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי [[אנטבקה]] שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]

משה ראובן אסמן

2022-06-19T13:12:13Z

Kyiv:

[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px| משה ראובן אסמן]]
'''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]].

כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.

בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של [[חרקוב]], ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]].

לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.

כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.

==עסקנותו הציבורית==
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים.

מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה.

בשנת [[תשס"ה]] הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות ועל ידי ממשלת אוקראינה. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. כמה רבנים ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שעד אז החזיק בתואר הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}}.

מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}.

בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}.

[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]]
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}.

בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}.

מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.

[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]]
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ותעסוקה וחיים קהילה מלאים.

בעקבות [[מלחמת רוסיה באוקראינה תשפ"ב]], ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי [[אנטבקה]] שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש.

==משפחתו==
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באוקראינה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:רבני מדינות]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]