חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

שניאור זלמן ברונשטיין

2016-07-24T20:04:39Z

Mma770:

[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע"א]] - [[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.

==ילדותו==

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה [[מסירות נפש]] עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת ‘[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
ר' זלמן אכל ‘[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...

לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.

בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]].

לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה.

לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.

בגיל 20 לא היתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.

במוסקווה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.

כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

==גיוסו לצבא האדום==

לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה היתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות היתה גדולה.
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

לאחר שחרורו מהצבא ארגן ב[[מסירות נפש]] שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.

הם עברו את הגבול לפולין ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע לצרפת שם היה עוד כשנה.

בשהותו בצרפת כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".

בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ באוניית ‘קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה.

לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ"ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].

'''בנותיו:'''
*מרת לאה (ליזה) אשת הרב מרדכי גוראריה, רב [[בית הכנסת]] "חברה ש"ס", [[קראון הייטס]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קרית מוצקין]].
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברונשטיין שניאור זלמן]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2016-07-23T21:18:13Z

Mma770:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יעקב גולדשמיד]]
|[[משפיע]] ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=170
|ספר פלפולים=פלפול התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', נוסדה כ[[ישיבה גדולה]] בשנת [[תשכ"ג]] ונועדה לתלמידים הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים.

==יסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה בשנת [[תרח"צ]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] ונקראה בשם '''[[אחי תמימים תל אביב]]''', הישיבה התבססה מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].

כראש הישיבה בתל אביב כיהן הרב [[דוד פוברסקי]].

לאחר צאתם של משפחות חב"דיות רבות מרחבי [[ברית המועצות]], הקים הרב [[זושא וילמובסקי]] את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר בו היו קיימות שתי הישיבות אחת לצד השנייה, התאחדו יחדיו שתיהן לישיבה אחת בעיר לוד בשם - ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[ישראל גרוסמן]] והרב [[יעקב כץ]].

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]].

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ו]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים.
לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].
השקפתה הברורה של הישיבה היא שאין לפרסם פרסומים המכריזים על זהותו של הרבי כמלך המשיח, כמו כן פועלת הישיבה להחדיר השקפה זו בקרב אנ"ש.

==צוות הישיבה==
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
* [[משפיע]] ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* משגיח ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].
* משגיח בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].

*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. הרב שלמה קעניג. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ', הרב אליהו קירשנבאום.

*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. משפיע: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]]

*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
*'''משיבים בעיונא''': הרב דובער בלינוב, הרב חנא חיים פרידמן.

*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג. הרב [[חנא חיים פרידמן]].

*'''משיבים בחסידות''': הרב חיים זקס, הרב מנחם מענדל אשכנזי.

*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].

*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].

*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר, הרב שלמה ויגלר, הרב נחשון פקטור.

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.
* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]]
* הרב [[ משה נפרסטק]] עד לפטירתו. [[ תשע"ו]]

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ד כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]

דוד מאיר דרוקמן

2015-11-13T10:38:53Z

Mma770:

[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב"ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית.

==תולדות חיים==
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
הרב דרוקמן נולד ב[[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

===התמנותו לרב===
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרבה של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

בתחילה כיהן גם כרב של כלל חסידי חב"ד בקריות, אך עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] ומייסד הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שהמינוי ידחוק את מעמדו של הרב דרוקמן כרבם של חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בין הצדדים הביאו לסיומה הטוב של המחלוקת, בהכתרתו של הרב יגאל פיזם כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל.

בשנת [[תשע"ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג אלול ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו בסלולרי על ידי החנויכים, המתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא [[ארץ ישראל השלמה]] ומניעת [[החזרת שטחים]] לערבים. הוא חבר ב[[וועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".

בשנת [[תשס"ה]], בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת [[תשע"א]] בטקס "יום השואה והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב"ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב] - [[חב"ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.

ביום [[ט"ו בחשוון]] שנת [[תשע"ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202096&url=article_he&id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה". - הוא אף הוסיף - "כמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64947 "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו]}}.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה. איש עסקים.
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - ברוקלין, ניו יורק.
*הרב חיים עזרא דרוקמן - שליח ורב מרכז שווייץ.
*הרב צבי הירש דרוקמן - שליח ורב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].
*שלמה - רמת גן.

;חתניו:
*הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.
*הרב [[אברהם יואל לפידות]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
*הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]) - רבו של [[כפר חב"ד]], בעבר שימש כ[[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]].
*הרב לוי צייטלין - שליח בחיפה.
*הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב תשרי התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ז]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]

חנניה יוסף אייזנבך

2015-11-13T06:20:33Z

Mma770:

[[תמונה:הרב חנניה יוסף אייזנבך.jpg|left|thumb|250px|הרב חנניה יוסף אייזנבך]]
הרב '''חנניה יוסף אייזנבך''' נולד ב[[כ"ג חשוון]] [[תש"ד]] לאביו הרב [[שמעון בנציון אייזנבך]] הי"ד לאמו מרת חנה רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל[[הרבנית מנוחה רחל]]. חמיו הינו הרב [[אהרן ברנשטיין]] - מי ששימש כחבר מועצת גדולי התורה, וראש ישיבת 'חיי עולם'.

מעורכי [[האנציקלופדיה התלמודית]]. שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]] וכראש הישיבה הגדולה ב[[תומכי תמימים בני ברק]] ועד שנת [[תשס"ג]] גם כראש הישיבה הקטנה ב[[בני ברק]].

בעבר, ייסד יחד עם הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] את מכון 'הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ולאחר מכן עמד בראש מפעל "הלכות בטעמיהן".

כיום משמש הרב אייזנבך כראש המכון ללימודי הוראה ב[[בריסל]] שעל ידי [[מרכז רבני אירופה]].
מתחילת תשע"ג, ראש [[כולל]] ובית המדרש "אהל יוסף משה" בבואנוס איירס, ארגנטינה.

== חיבוריו ==
[[תמונה:עד הגל.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'עד הגל']]
*"'''מחנה יוסף'''", הכולל כרך של חידושים ב[[רמב"ם]] וכרכים נוספים של חידושים על סדר המסכתות.
*עורך "'''חידושים וביאורים בש"ס וברמב"ם'''" של הרבי חלק ב' וח"ג.
*"'''עד הגל'''" - חיבור על עניני [[ל"ג בעומר]], הילולא ד[[רשב"י]], ב[[הלכה]], אגדה, [[קבלה]] ו[[חסידות]].
*'''[[נשיאי חב"ד ובני דורם]]''', [[תשל"ב]].
*'''[[מאורי ישראל]]''' - הסוקר כעשרים גדולי תורה מחסידי חב"ד.

{{מיון רגיל:אייזנבך, חנניה יוסף}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]

יעקב זכריה קטן

2015-11-07T20:56:22Z

Mma770:

הרב יעקב זכריה קטן, נולד לאביו הרב שמואל קטן, בו' בחשוון ה'תש"ל, ב[[כפר חב"ד]].

למד בישיבות חב"ד בלוד, כפר חב"ד ומגדל העמק, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.

לאחר נישואיו, שימש כאיש חינוך בתלמוד-תורה "אור מלכה" בראשל"צ, וכן כנו"נ בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, בשנים האחרונות הוא משמש כמנהלה הרוחני של ישיבת תומכי תמימים בעיר [[אלעד]].

יעקב זכריה קטן

2015-11-07T20:53:51Z

Mma770: יצירת דף עם התוכן "הרב יעקב זכריה קטן, נולד לאביו הרב שמואל קטן, בו' בחשוון ה'תש"ל, בכפר חב"ד. למד בישיבות חב"..."

הרב יעקב זכריה קטן, נולד לאביו הרב שמואל קטן, בו' בחשוון ה'תש"ל, ב[[כפר חב"ד]].
למד בישיבות חב"ד בלוד, כפר חב"ד ומגדל העמק, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.
לאחר נישואיו, שימש כאיש חינוך בתלמוד-תורה "אור מלכה" בראשל"צ, וכן כנו"נ בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד, בשנים האחרונות הוא משמש כמנהלה הרוחני של ישיבת תומכי תמימים בעיר [[אלעד]].

תומכי תמימים אלעד

2015-11-07T20:41:27Z

Mma770:

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים אלעד
|תמונה=[[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|מרכז|240px]]
|כתובית=חזית בנין הישיבה
|אפיון=ישיבה קטנה
|תאריך יסוד=אלול תשס"ג
|תאריך סגירה=
|מיקום=אלעד
|מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]
|ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב
|משגיח ראשי=הרב זאב דב הלפרין
|משפיע ראשי=הרב משה זילברשטרום
|מנכ"ל=הרב אליעזר הכהן ויספייש
|מנהל גשמי=הרב משה פולק
|מספר תלמידים=כ-90
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=קובץ הערות התמימים ואנ"ש
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא [[ישיבה#ישיבה קטנה וגדולה|ישיבה קטנה]] הממוקמת בעיר ה[[חרדים|חרדית]] [[אלעד]] ב[[ארץ הקודש]]. הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] שנת [[תשס"ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]].

כשנפתחה הישיבה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] בעיר, וישנו בדירות שכורות.

הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפלייה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקרית החינוך שבעיר. בתחילה היו במבנה ארעי, ובמהלך השנים בנתה הנהלת הישיבה מבנה קבוע.

נכון לשנת [[תשע"ה]] לומדים בישיבה כ-90 [[תמימים]].

== צוות הישיבה ==
*[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]: הרב [[אברהם אשר בלינוב]].
*[[משגיח]] כללי: הרב זאב דב הלפרין.
*מנהל רוחני: הרב [[יעקב זכריה קטן]].
*[[משפיע]] כללי: הרב משה זילברשטרום.
*[[ר"מ|ר"מים]]: הרב אברהם חיים מזרחי, הרב אליעזר זוננפלד הרב דניאל מקובצקי והרב חיים זקלס.
*[[משפיע|משפיעים]]: הרב משה זילברשטרום, הרב מנחם מענדל ליברמן, הרב יעקב זכריה קטן הרב חיים זקלס והרב אלחנן יהודה ליב רייצעס.
*מנכ"ל: הרב אליעזר הכהן וויספיש.
*מנהל גשמי: הרב משה פולק.

{{תבנית:תומכי תמימים}}

[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|אלעד]]

יעקב גולדשמיד

2015-11-07T20:39:57Z

Mma770:

[[קובץ:יעקב גולדשמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גולדשמיד ([[אב]] [[תש"ע]])]]
הרב '''יעקב גולדשמיד''' (מכונה '''יענקל''') הוא משגיח ראשי בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], מרצה בכיר ו[[משפיע]] בסמינר "שושנת ירושלים". בעבר שימש כ[[רב]] קהילת חב"ד ב'הר נוף'.

==קורות חייו==
הרב גולדשמיד נולד לרב [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]], מראשי ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ונכדו של הרב [[נחום גולדשמיד]]. בצעירותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשמ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]]. בשנת [[תנש"א]] מונה לר"מ בישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] וכעבור תקופה חזר ללמוד ב-770.

לאחר נישואיו עם בתו של הרב [[יוסף יצחק הבלין]], מונה לשמש כר"מ בישיבת חב"ד מרכז גוטניק ובשנת [[תש"ס]] כראש המכון להכשרת רבנים בכפר חב"ד. בשנת [[תשס"א]] נכנס לשמש כר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד ובמשך הזמן מונה גם למשגיח ראשי{{הערה|בשנת [[תשע"ב]] עזב את ההשגחה, ובשנת תשע"ה חזר לשמש כמשגיח כללי}}.

בשנת [[תשס"ג]] הוכתר כרב קהילת חב"ד בהר נוף, תפקיד ממנו פרש לאחר כמה שנים מיוזמתו, כאשר מונה למשפיע סמינר לבנות שושנת ירושלים חב"ד, שבשכונת רמת שלמה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גולדשמיד, יעקב}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ט]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]

תומכי תמימים כפר חב"ד

2015-11-07T20:38:23Z

Mma770:

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בכפר חב"ד|אחר=ישיבה ב-[[770]]|ראו=תומכי תמימים המרכזית 770}}
{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:ישיבה כפר חב"ד.jpg|250px]]
|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב[[כפר חב"ד]]
|אפיון=ישיבה גדולה, הישיבה המרכזית ב[[ארץ הקודש]]
|תאריך יסוד=שנת [[תשכ"ג]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[כפר חב"ד]]
|מייסד=
|ראש הישיבה=הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יעקב גולדשמיד]]
|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן מנחם אברהם גופין]]
|מנהל גשמי=הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]], הרב [[אליקים וולף]]
|מספר תלמידים=170
|ספר פלפולים=פלפול התמימים
|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', נוסדה כ[[ישיבה גדולה]] בשנת [[תשכ"ג]] ונועדה לתלמידים הבוגרים של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. נכון לשנת [[תשע"ג]] לומדים בישיבה כ-200 תלמידים.

==יסוד הישיבה==
[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
הישיבה נוסדה בשנת [[תרח"צ]] על ידי המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]] ונקראה בשם '''[[אחי תמימים תל אביב]]''', הישיבה התבססה מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מברית המועצות ל[[ארץ ישראל]] בין השנים [[תרצ"ה]] [[תרצ"ו]], ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]].

כראש הישיבה בתל אביב כיהן הרב [[דוד פוברסקי]].

לאחר צאתם של משפחות חב"דיות רבות מרחבי [[ברית המועצות]], הקים הרב [[זושא וילמובסקי]] את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], הישיבה כונתה בשם '''[[הפרדס]]''' מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. לאחר זמן קצר בו היו קיימות שתי הישיבות אחת לצד השנייה, התאחדו יחדיו שתיהן לישיבה אחת בעיר לוד בשם - ישיבת תומכי תמימים המרכזית.

את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[ישראל גרוסמן]] והרב [[יעקב כץ]].

בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]].

== הישיבה כיום ==
נכון לשנת הלימודים [[תשע"ד]] לומדים בישיבה כ-170 תלמידים המחולקים לארבעה שיעורים. לאחר שנה ג' בישיבה חלקם של התלמידים יוצאים ל[[שליחות]] או לימודים באחד ממכוני הסמיכה החבדיי"ם בארץ ובעולם. נוסף לזה יש בישיבה כעשרה שלוחים מבוגרי הישיבה. חלקם משמשים חצי יום כשלוחים גם בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]].

לאחר שנת הלימודים בשיעור ד' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].

תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].

==צוות הישיבה==
* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
* משפיע ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
* משגיח ראשי: הרב [[יעקב גולדשמיד]].
* משגיח בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].

*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב [[דן נפתלין]]. הרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. הרב שלמה קעניג. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב מנחם מענדל הלוי גורביץ', הרב אליהו קירשנבאום.

*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב שוויכה]]. משפיעים: הרב [[משה נפרסטק]].

*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].

*'''משיבים גירסא''': הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג. הרב חנא חיים פרידמן.

*'''משיבים בחסידות''': הרב חיים זקס, הרב מנחם מענדל אשכנזי.

*'''מכון סמיכה''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].

*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].

*'''מזכירות''': הרב יצחק מאיר סוסובר, הרב שלמה ויגלר, הרב נחשון פקטור.

===משפיעים בעבר===
* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.
* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.
* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].
* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]].

==הוצאות לאור==
מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת [[תשע"ד]] יצאו לאור בסדרה כ"ג כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר col.}}

==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}

{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: מוסדות|ת]]

שניאור זלמן ברונשטיין

2015-11-07T20:32:05Z

Mma770:

[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע"א]] - [[ט"ו תמוז]] [[תשס"ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.

==ילדותו==

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה מסירות נפש עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת ‘[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
ר' זלמן אכל ‘[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...

לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.

בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]] הי"ד.

לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה.

לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.

בגיל 20 לא היתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.

במוסקווה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.

כשפרצה מלחמת העולם השניה נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

==גיוסו לצבא האדום==

לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה היתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות היתה גדולה.
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

לאחר שחרורו מהצבא ארגן במסירות נפש שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.

הם עברו את הגבול לפולין ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע לצרפת שם היה עוד כשנה.

בשהותו בצרפת כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".

בשנת תש"ט עלה לארץ באוניית ‘קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה.

לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ"ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].

'''בנותיו:'''
*מרת לאה (ליזה) אשת הרב מרדכי גוראריה, רב בית הכנסת "חברה ש"ס", [[קראון הייטס]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קרית מוצקין]].
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברונשטיין שניאור זלמן]]

שניאור זלמן ברונשטיין

2015-11-07T20:30:33Z

Mma770:

[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע"א]] - [[ט"ו תמוז]] [[תשס"ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.

==ילדותו==

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה מסירות נפש עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת ‘[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
ר' זלמן אכל ‘[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...

לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.

בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]] הי"ד.

לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה.

לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.

בגיל 20 לא היתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.

במוסקווה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.

כשפרצה מלחמת העולם השניה נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

==גיוסו לצבא האדום==

לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה היתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות היתה גדולה.
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

לאחר שחרורו מהצבא ארגן במסירות נפש שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.

הם עברו את הגבול לפולין ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע לצרפת שם היה עוד כשנה.

בשהותו בצרפת כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".

בשנת תש"ט עלה לארץ באוניית ‘קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה.

לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ"ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].

'''בנותיו:'''
*מרת לאה (ליזה) אשת הרב מרדכי גוראריה, רב בית הכנסת "חברה ש"ס" [[קראון הייטס]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], רב העיר [[קרית מוצקין]].
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברונשטיין שניאור זלמן]]

דוד מאיר דרוקמן

2014-07-04T11:53:41Z

Mma770:

[[תמונה:הרב_דוד_מאיר_דרוקמן.jpg‏ |left|thumb|250px|הרב דוד מאיר דרוקמן]]
'''[[הרב]] דוד מאיר דרוקמן''' הוא חסיד חב"ד, רבה של [[קרית מוצקין]] וחבר ב[[קונגרס הרבנים למען השלום]]. נואם, מרצה וכותב בנושאי [[הלכה]], [[חינוך]] והשקפה יהודית.

==תולדות חייו==
[[קובץ:דוד_מאיר_דרוקמן_קבוצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דרוקמן בצעירותו, בזמן לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]']]
הרב דרוקמן נולד ב[[ז' אלול]] [[תש"ז]] (1947) לר' משה ודבורה דרוקמן, בשכונת 'הר הצופים' ב[[ירושלים]]. (אביו היה בן למשפחה של חסידי [[ויז'ניץ]]-אוטוניא שעלו ל[[ארץ ישראל]] בשנות [[ת"ש]]. אימו היא נכדה (בת בנו) של רבי ברוך מנדלבוים{{הערת שוליים|מחבר הספר נודע בשערים ידוע בשם 'הרב מטורוב', מגדולי חסידי [[קרלין]] - רבו ומחנכו של 'הינוקא' רבי ישראל מסטולין. משפחת מנדלבוים הינה 4 דורות בירושלים ועל שמה - "שער מנדלבוים" המפורסם.}}). בילדותו עברה משפחתו להתגורר ב[[קרית מוצקין]] ואביו שימש כנציג הזרם הדתי-חרדי של תנועת 'המזרחי' ופועלי-אגודת-ישראל, ברשות המקומית.

בשנת [[תשי"ז]] הכיר, באמצעות קרובי משפחתו, את [[חסידות חב"ד]] והתקרב אליה. בבחרותו למד בישיבת 'כפר הרואה' והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה צבי נריה]] שאף עודדו להמשיך להתעניין בחסידות חב"ד. הוא התחיל לבקר תכופות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. בסיום לימודיו ב'כפר הרואה' המשיך בישיבת 'פרחי אהרן' ב[[קרית שמואל]]. בשלב מסויים עבר הרב דרוקמן לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ז]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]], בסיומה חזר לארץ ישראל ולמד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].

בסיום לימודיו ב[[ירושלים]] נישא לרעייתו סטרנה (לבית הרב [[שניאור זלמן ברונשטיין]]{{הערת שוליים|בנו של הרב [[חיים עזרא ברונשטיין|חיים עזרא 'הסופר']] מצ'רקס.}}). לאחר חתונתו התגורר ב[[כפר חב"ד]] ולמד בכולל להוראה בראשות הרב [[אברהם צבי כהן]] ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. במקביל היה מרצה ומנהל חינוכי בסמינר [[בית רבקה כפר חב"ד]].

===התמנותו לרב===
הרב דרוקמן הוכשר לשמש ברבנות אצל [[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]] דאז; הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]]. בנוסף עשה שימוש אצל הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], מהבד"ץ [[העדה החרדית]]. בשנת [[תשמ"ד]] מונה הרב דרוקמן, בברכתו והוראתו של [[הרבי]], לרב של קהילת חב"ד ב[[קריות]]{{הערת שוליים|קרית מוצקין, קרית חיים, קרית ים, קרית ביאליק.}}. לאחר מכן מונה לרב [[שכונה]] במקום. בשנת [[תשמ"ז]], בעקבות פטירת הרב הקודם של קריית מוצקין, הרב מרדכי פוגלמן{{הערת שוליים|מחבר הספר בית מרדכי', ולפנים הרב הראשי של קאטוביץ-[[פולין]].}}, הוכתר באופן רשמי לרבה האשכנזי של קריית מוצקין.

בתחילה כיהן גם כרב של כלל חסידי חב"ד בקריות, אך עם התפתחותה של הקהילה והמוסדות ב[[קרית שמואל]], ביקשו בני הקהילה למנות עליהם לרב את ראש [[תומכי תמימים קריות|הישיבה המקומית]] ומייסד הקהילה הרב [[יגאל פיזם]]. המינוי עורר מספר חיכוכים והתנגדויות, מתוך חשש שהמינוי ידחוק את מעמדו של הרב דרוקמן כרבם של חסידי חב"ד בקריות, אך הרצון הטוב להשכין אחדות ושלום בין הצדדים הביאו לסיומה הטוב של המחלוקת.

בשנת [[תשע"ג]] קיבל מתנועת [[בני עקיבא]] תעודת הוקרה{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77419 תעודת הוקרה מבני עקיבא לרב דוד דרוקמן] ג אלול ה'תשע"ג (09.08.2013) {{אינפו}}}} על עזרתו לסניף הארגון בקרית מוצקין, ועל היענותו מידי שבוע לכתיבת שו"ת לשאלות שנשלחות אליו בסלולרי על ידי החנויכים, המתפרסמות בשבועון המקומי של הארגון.

==איש ארץ ישראל==
הרב דרוקמן פועל רבות בנושא [[ארץ ישראל השלמה]] ומניעת [[החזרת שטחים]] לערבים. הוא חבר ב[[וועד רבני פיקוח נפש]] וכותב מאמרי דעה בנושא שלימות הארץ. גישתו של הרב דרוקמן היא שהוא אינו מתערב בפוליטיקה וכל דבריו מתבססים על ה[[הלכה]]. כמו כן, אין הדגיש שיש לקיים את מצות [[אהבת ישראל]] גם כלפי [[יהודים]] המתקיפים אותו נוכח דעותיו האידאולוגיות.

בשנת [[תשס"ד]] עם פרסומו של הסכם ז'נבה המעודד מסירת חלקים מארץ ישראל לערבים, פרסם הרב דרוקמן קריאה לשריפת "ההסכם האומלל". הקריאה חוללה סערה תקשורתית, שגררה בקשה להעמידו לחקירה. הרב דרוקמן התבטא על ראש אש"ף יאסאר עראפת כי הוא מגלם את דמותם של הנאצים ועוזריהם. אמירה זו של הרב דרוקמן העלתה את חמתו של שר החינוך דאז יוסי שריד אשר אסר על הרב להיכנס לבתי ספר ולמוסדות חינוך ממלכתיים. בתגובה קרא הרב דרוקמן ליוסי שריד ש"ילך לעזה", בכדי "שיוכל להתגורר בשכנות לחברו יאסאר עראפת".

בשנת [[תשס"ה]], בעקבות [[תוכנית ההתנתקות]] פעל הרב דרוקמן רבות למניעת ביצועה וקראו לחיילים ושוטרים, שמבחינה [[הלכה|הלכתית]] עליהם לסרב לפקודת הגירוש. הרב דרוקמן אף הודיע כי הוא עובר להתגורר בגוש קטיף כאות הזדהות עם מאבק המגורשים. הרבנות הראשית זימנה את הרב דרוקמן לשימוע בעקבות אמירותיו. התנועה הרפורמית ב[[מדינת ישראל]] גינתה את אמירותיו ואף עתרה לבג"ץ, אך מלשכת שר המשפטים נטען שאין בסיס חוקי להאשמות נגד הרב דרוקמן. לימינו ציטט יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד שלמה כהן, שתביעת הרב דרוקמן מצביעה על "מגמה מסוכנת" של סתימת פיות. הדברים באו גם בתגובה לדרישת שרת המשפטים דאז ציפי ליבני "להעמיד את הרב דרוקמן במקומו".

בשנת [[תשע"א]] בטקס "יום השואה והגבורה" נאם הרב דרוקמן וכינה את הערבים תושבי ישראל "פלשתי-נאצים" באומרו "נזכור ולא נשכוח את אשר עוללו הפלשתי-נאצים אשר שחטו את ילדי משפחת פוגל באיתמר". דבריו עוררו זעם תקשורתי{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61244 הרב דרוקמן חולל סערה ביום השואה: הפלשתינים - נאצים] - [[חב"ד אינפו]]}}. לקראת חגיגות יום העצמאות באותה שנה קרא הרב דרוקמן לחסיד חב"ד שאמור להדליק משואה, שימנע מכך{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60781 משואה ביום העצמאות? אנא, לא בשם חב"ד • טור נוקב] - [[חב"ד אינפו]]}}. דבריו שוב עוררו הדים תקשורתיים{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61288 "מוישי וסבו לא צריכים להדליק משואה" ● להאזנה] דברי הרב דרוקמן אודות הדלקת משואות ביום העצמאות.}}.

ביום [[ט"ו בחשוון]] שנת [[תשע"ב]] נעצר הרב דרוקמן לחקירה פלילית{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202096&url=article_he&id=64945 הרב דרוקמן נעצר לחקירה - דיווח בחב"ד אינפו]}}. הרב סירב לשתף פעולה ואמר "אני, כרב, לא מתכונן לשתף פעולה בחקירה באופן עקרוני, כל עוד שלא חוקרים את אפרים הלוי - ראש המוסד לשעבר - ואנשי אקדמיה שמסיתים כנגד המדינה. הוספתי שכמיטב הבנתי פעלתי על פי החוק והנני שומר חוק ואין לי מה להוסיף מעבר לכך"{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64947 "רצו לקשר אותי לארגונים הזויים; לא אשבר" - דיווח בחב"ד אינפו]}}.

==משפחתו==
;בניו:
*הרב יצחק דרוקמן - טורונטו, קנדה. איש עסקים. נשיא חברת Drookman Holdings Inc
*הרב מנחם מענדל דרוקמן - מזכיר מכון אור החסידות, ניו יורק.
*הרב חיים עזרא דרוקמן - רב מרכז שווייץ.
*הרב צבי הירש דרוקמן - רב קהילת סאן-מור בסמיכות ל[[פריז]], [[צרפת]].

;חתניו:
*הרב שמעון אייזנבך - שליח ורב שכונת נווה-גנים בקרית מוצקין.
*הרב אברהם לפידות - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[חב"ד]] [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת ירושלים - גדולה]] ובעבר ראש ישיבת חב"ד בבואנוס-איירס, [[ארגנטינה]].
*הרב מאיר אשכנזי (בן הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של [[כפר חב"ד]]) - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)]]
*הרב לוי צייטלין - שליח בחיפה.
*הרב לוי לפידות - בואנוס איירס, ארגנטינה. מנהל עסקי טקסטיל. סגן נשיא Cladd SA.

==קישורים חיצונים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59851 פלא הדורות: הרוגצ'ובי והתבטלותו לאדמו"רי חב"ד. מאת: הרב דוד דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%F8%E1%20%E3%E5%E3%20%EE%E0%E9%F8%20%E3%F8%E5%F7%EE%EF אסופת מאמרי השקפה מאת הרב דוד מאיר דרוקמן] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77395 הרב דרוקמן מתארח במגזין 'לקראת שבת'] {{אינפו}}
* [http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77988 ה'תשכ"ח: הרב דרוקמן כותב לרב פיזם מכתב מ- 770], יב תשרי התשע"ד (16.09.2013), שבועון בית משיח - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:דרוקמן, דוד מאיר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ח]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]

שניאור זלמן ירוסלבסקי

2014-07-04T11:47:08Z

Mma770:

[[תמונה:שניאור זלמן ירוסלבסקי.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי נואם בתהלוכת [[ל"ג בעומר]]]]
[[תמונה:הכתרה ירוסלבסקי אלעד.jpg|left|thumb|250px|מודעה המבשרת על מעמד ההכתרה]]
הרב '''שניאור זלמן ירוסלבסקי''' מכהן כרב הקהילה של חב"ד בעיר [[אלעד]], וכראש מכון ה[[סמיכה]] בישיבת [[תומכי תמימים קרית גת]].

==תולדות חייו==
הרב ירוסלבסקי נולד והתחנך ב[[נחלת הר חב"ד]], כבנו של רב הקהילה הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], מזכיר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר סיום לימודיו בארץ, נסע בשנת [[תשמ"ז]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' כשלאחריה הוסמך לרבנות.

==מינויו כרב קהילת חב"ד אלעד==
קהילת חב"ד באלעד נוסדה בסוף שנת [[תש"ס]] ומונה כיום כ-200 משפחות. בקהילה כיום ישנם שלושה בתי כנסת חב"ד, [[תומכי תמימים אלעד|ישיבת תומכי תמימים]] גנים ומעונות. משך כשמונה שנים כיהן הרב [[דניאל גראבסקי]] בתפקיד רב הקהילה. מסיבות שונות הוא התפטר מתפקידו.

כשנה אחת הקהילה פעלה ללא רב, עד שבחודש סיוון [[תשס"ז]] התקיימו בחירות לרבנות בקהילה. כשנה לאחר מכן ביום חמישי י"ד בסיון תשס"ז התקיימה מעמד ההכתרה של הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי לכהן פאר כרב קהילת חב"ד אלעד. במעמד מרשים בהם השתתפו חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]], הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, רבה הספרדי של העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב"ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר ואורחים ומכובדים רבים.

הרב ירוסלבסקי פועל לפיתוח מוסדות הקהילה ולהבאת משפחות חב"ד חדשות לעיר.

==משפחתו==
*חתנו, הרב אלחנן יהודה לייב רייצעס.
==ראו גם==
* [[אלעד]]
==קישורים חיצוניים==
[http://www.chabad.info/files/video/hachtara.wmv וידאו ממעמד ההכתרה] {{אינפו}}

{{ערך חסר}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים קרית גת]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד אלעד: אישים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]

דוד צ'ייס

2014-07-04T11:44:23Z

Mma770:

[[תמונה:החיוך_המפורסם.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחייך למר דוד צ'ייס כשסיים את נאומו ב[[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]].]]
מר '''דוד צ'ייס''' שימש כיו"ר [[קרן ידידי מחנה ישראל]].

במהלך [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה ביום ראשון [[י"ז אלול תשמ"ח]] ניגש ר' דוד מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין [[770]] לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770.

להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי שכינה זאת הרבי ‘דיל' עם מר צ'ייס. העסקה הייתה שמר צ'ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת האידיש - שהיא שפת אמו. הרבי לחץ את ידו של מר צ'ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ'ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]]. מר צ'ייס הסכים ל'עיסקה' ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5.00".

במעמד מר צ'ייס פתח את דבריו באנגלית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)", באחלו ל[[הרבי|רבי]] בריאות והצלחה סיים מר צ'ייס נאומו.

גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.

==קישורים חיצוניים==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 טקס הנחת אבן הפינה להרחבת 770] - [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] (מר צ'ייס נראה בדקה ה-2:38) {{וידאו}}

[[קטגוריה:ידידי חב"ד|צ'ייס]]

דוד צ'ייס

2014-07-04T11:43:36Z

Mma770:

[[תמונה:החיוך_המפורסם.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מחייך למר דוד צ'ייס כשסיים את נאומו ב[[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]].]]
מר '''דוד צ'ייס''' שימש כיו"ר [[קרן ידידי מחנה ישראל]].

במהלך [[חלוקת דולרים]] שהתקיימה ביום ראשון [[י"ז אלול תשמ"ח]] ניגש ר' דוד מר דוד צ'ייס, וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין [[770]] לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770.

להפתעתו ולהפתעת הכל נענה הרבי בחיוב להזמנה, אלא שהתנה עמו תנאי, וכפי שכינה זאת הרבי ‘דיל' עם מר צ'ייס. העסקה הייתה שמר צ'ייס ינאם בטקס הנחת אבן הפינה בשפת האידיש - שהיא שפת אמו. הרבי לחץ את ידו של מר צ'ייס במשך כל השיחה עמו, ואמר שאם מר צ'ייס יכין נאום באידיש הרבי יואיל להגיע לטקס [[הנחת אבן הפינה להרחבת 770|הנחת אבן הפינה]]. מר צ'ייס הסכים ל'עיסקה' ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5.00".

במעמד מר צ'ייס פתח את דבריו באנגלית על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א, ואז הוסיף (באנגלית): רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי, אך זאת אומר: "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)", באחלו ל[[הרבי|רבי]]בריאות והצלחה סיים מר צ'ייס נאומו.

גם לאחר מכן זכה מר צ'ייס לקירובים גדולים.

==קישורים חיצוניים==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 טקס הנחת אבן הפינה להרחבת 770] - [[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] (מר צ'ייס נראה בדקה ה-2:38) {{וידאו}}

[[קטגוריה:ידידי חב"ד|צ'ייס]]

דוד צ'ייס

2014-07-04T11:42:26Z

Mma770:

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2014-06-13T12:10:52Z

Mma770:

[[קובץ:מרדכי אייזיק חודקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חודוקוב לצידו של הרבי (ימין)]]
הרב '''חיים מרדכי אייזיק חודוקוב''' ([[ד' שבט]] [[תרס"ב]]-[[ג' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מזכירם האישי של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. שימש כמנהל [[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].

==תולדות חייו==
הרב חודוקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] בעיירה [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך על ידי הרב [[יואל ברנצ'יק]]. כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל.

הוא היה אחראי על "[[תפארת בחורים]]" בתקופת מלחמת עולם הראשונה, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מרוסיה ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]].

מגיל 18 שימש הרב חודקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, הרבי הריי"צ הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ.

הרב חודקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך.

הרב חודקוב היה חבר אגודת ישראל בלטביה.

בשנת [[תרפ"ז]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חודקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"[[הרבי|אורח]] מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]].

==ארצות הברית==
הרב חודקוב ורעייתו הגיעו ל[[ארה"ב]] עם הרבי הריי"צ ב[[חודש אדר א']] [[ת"ש]].

התמנה על ידי הרבי הריי"צ למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חודקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]].

לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חודקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חודקוב היה אחראי על סדר ה'יחידות' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג.

הרב חודקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמא חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית.

סבל יסורים רבים במשך שנים רבות. נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91, ונטמן בבית החיים היהודי "מונטיפיורי" שבניו יורק.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית עטל צערנא חודקוב - נפטרה כ' [[סיון]] [[תשס"ו]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21333 הדיווח על פטירתה] {{אינפו}}}} - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה ה[[אידית]].
*'''בנו''': הרב [[שלום ישראל חודקוב]] - [[קראון הייטס]].
*'''בתו''': גברת חיה קרמר - [[קראון הייטס]].

== ספרו ==
*'''החינוך והמחנך''' - לקט הוראות בעניני [[חינוך]]. יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תשנ"ה]] בעריכת הרב [[חיים מאיר דיין]] מ[[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], תשס"ט.
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45892 תיאור פטירתו] - מתוך יומן [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=497 הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=608 העיתונות מדווחת על חתונתו של הרב חודקוב] {{שטורעם}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59597 מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%91_75117.html תמונות נדירות מחייו] {{תמונה}} {{COL}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], ''' [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_20_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7_75106.html הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא]''', לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון [[שבועון התקשרות]] במדור 'ניצוצי רבי' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חודוקוב, חיים מרדכי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]

חיים מרדכי אייזיק חדקוב

2014-06-13T12:08:08Z

Mma770:

[[קובץ:מרדכי אייזיק חודקוב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב חודוקוב לצידו של הרבי (ימין)]]
הרב '''חיים מרדכי אייזיק חודוקוב''' ([[ד' שבט]] [[תרס"ב]]-[[ג' אייר]] [[תשנ"ג]]) היה מזכירם האישי של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. שימש כמנהל [[מחנה ישראל]]" ו[[מרכז לעניני חינוך]], ויו"ר ועד [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]].

==תולדות חייו==
הרב חודוקוב נולד ב[[ד' בשבט]] [[תרס"ב]] בעיירה [[בישנקוביץ]] לאביו הרב שלום ישראל, נצר לחסידי [[חב"ד]] ולאמו חוה טריינא. בגיל שנתיים משפחתו עברה ל[[ריגא]], לטביה, שם התחנך על ידי הרב [[יואל ברנצ'יק]]. כבחור הוא החל להפיץ [[תורה]] ו[[יהדות]]. ר' [[מרדכי דובין]] עודדו לנצל את כשרונותיו המעולים ל[[חינוך]] ילדי ישראל.

הוא היה אחראי על "[[תפארת בחורים]]" בתקופת מלחמת עולם הראשונה, מיסודו של הרב ברנצ'יק, כשהוא מחנך את נוער הפליטים מרוסיה ליהדות, במסגרת שיעורי ערב של [[הלכה]] ו[[משנה|משניות]].

מגיל 18 שימש הרב חודקוב כמנהל בית הספר "תורה ודרך ארץ" וניהל אותו כמחנך בקי וותיק. תלמידו, הרב [[אברהם גודין]] סיפר על מסירותו הרבה של מנהלו האהוב לחינוך, כיצד השקיע שעות רבות מחוץ למסגרת העבודה, דאג באופן אישי לחינוך של כל אחד וסייע לכל תלמיד במצטרך לו. הורים רבים רשמו את ילדיהם לבית הספר ושמו הטוב הלך לפניו. סניפים רבים נפתחו תחת הנהלתו הברוכה. במקרה אחד, חסיד חב"ד רצה להעביר את בתו מבית הספר כדי שהיא תקבל תעודה יותר מקובלת, הרבי הריי"צ הורה להחזירה לבית ספר תורה ודרך ארץ.

הרב חודקוב התמנה כחבר במשרד החינוך העירוני, וכן שימש כשר החינוך היהודי של לטביה מטעם הממשלה הלטבית וכחלק מתפקידו זה דאג לדרבן את המורים ללמוד ולהשתלם בנושאי חינוך.

הרב חודקוב היה חבר אגודת ישראל בלטביה.

בשנת [[תרפ"ז]] כאשר [[הרבי הריי"צ]] הגיע לריגא, נפגש לראשונה עם הרבי הריי"צ. אז גם זכה לראות את [[הרבי]], היה זה ב[[פרשת נח]] תרפ"ז, פגישה שהתיר את רושמה ושינו את מהלך חייו של הרב חודקוב. למרות שהוא לא הירבה לספר על עצמו, הוא תיאר את פגישתו הראשונה עם הרבי, כיצד הוא נכנס לביתו של הרבי הריי"צ, וראה את ה"[[הרבי|אורח]] מ[[יקטרינוסלב]]" אומר "[[ויתן לך]]", אוחז את הסידור בשתי ידיו ואומר את הנוסח בשקט ובפשטות. המראה "לקח" אותו, והוא הצהיר שהוא ראה את האמת בהתגלמותה.

ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] התחתן בריגא עם מרת עטל צערנא לבית שוחאט. טרם חתונתו זכה להכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי הריי"צ ולשמוע הוראות מיוחדות ומנהגים הקשורים ב[[חתונה]].

==ארצות הברית==
הרב חודקוב ורעייתו הגיעו ל[[ארה"ב]] עם הרבי הריי"צ ב[[חודש אדר א']] [[ת"ש]].

התמנה על ידי הרבי הריי"צ למנהל [[מרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]] ו[[קה"ת]] בשנת [[תש"ב]]. כל זה תחת יו"ר המוסדות, חתנו של הרבי הריי"צ - הרבי. כאשר הרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, הרב חודקוב התמנה כראש [[מזכיר|המזכירות]], ולאחר מכן ליו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]].

לעיתים היה הרבי שולח אליו אנשים עם שאלות בחינוך. בשנת [[תשנ"ה]] יצא ספר בשם '[[החינוך והמחנך]]' ובו לקט הוראות בעניני חינוך מהרב חודקוב.

בתוקף תפקידו כמזכיר, הרב חודקוב היה אחראי על סדר ה'יחידות' אצל הרבי. מעולם לא העביר מענה של הרבי לאחר מאשר הכותב, גם לא לבן או לבת-הזוג.

הרב חודקוב היה מיזוג של מידות; מנהיג אך וותרן, מקושר אך משתמש בשכלו הישר, יצירתי ובו בזמן חיל נאמן, מקפיד ומהדר בהלכה, מסייע לזולת, מדריך [[שלוחים]] מתחילים לגבי תפקידם בשליחות במסירות ועוד. היווה דוגמא חיה ומופתית ל[[התקשרות]] והתבטלות אמיתית.

סבל יסורים רבים במשך שנים רבות. נפטר בליל [[שבת קודש]] [[ג' אייר תשנ"ג]], בגיל 91.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': הרבנית עטל צערנא חודקוב - נפטרה כ' [[סיון]] [[תשס"ו]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21333 הדיווח על פטירתה] {{אינפו}}}} - במהלך חייה תירגמה ספרים וחוברות חינוכיות. הבולט מביניהם הוא הספר "דער רב" - סיפור היסטורי על חייו וזמנו של [[אדמו"ר הזקן]] שתורגם ועובד על ידה מגרמנית לשפה ה[[אידית]].
*'''בנו''': הרב [[שלום ישראל חודקוב]] - [[קראון הייטס]].
*'''בתו''': גברת חיה קרמר - [[קראון הייטס]].

== ספרו ==
*'''החינוך והמחנך''' - לקט הוראות בעניני [[חינוך]]. יצא לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]] בשנת [[תשנ"ה]] בעריכת הרב [[חיים מאיר דיין]] מ[[כפר חב"ד]].

==לקריאה נוספת==
* '''[[סיפורים מחדר הרבי]]''' - [[מנחם זיגלבוים]], תשס"ט.
* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45892 תיאור פטירתו] - מתוך יומן [[תשנ"ג]] {{אינפו}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=497 הרגע המרגש בחיי הרב חדקוב] {{שטורעם}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=608 העיתונות מדווחת על חתונתו של הרב חודקוב] {{שטורעם}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=45941 כשהרב חדקוב מחק את יום העצמאות מלוח השנה] {{אינפו}}
* [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59597 מכתבו בקשר עם ניהול המוסדות] {{אינפו}}
* [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%97%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%91_75117.html תמונות נדירות מחייו] {{תמונה}} {{COL}}
*[[מרדכי מנשה לאופר]], ''' [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_20_%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%A2%D7%94_%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7_75106.html הרבי מעיד על הרב חדקוב: אינו שייך לדבר שקר וגוזמא]''', לקט התייחסויות מהרבי לרב חדקוב, בתון [[שבועון התקשרות]] במדור 'ניצוצי רבי' {{COL}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:חודוקוב, חיים מרדכי אייזיק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מרכז לעניני חינוך]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי קרן רייונדשל]]

שניאור זלמן ברונשטיין

2014-04-20T09:38:47Z

Mma770:

[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע"א]] - [[ט"ו תמוז]] [[תשס"ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.

==ילדותו==

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכו לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה מסירות נפש עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת ‘[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
ר' זלמן אכל ‘[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...

לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.

בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]] הי"ד.

לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה.

לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.

בגיל 20 לא היתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.

במוסקווה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.

כשפרצה מלחמת העולם השניה נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

==גיוסו לצבא האדום==

לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה היתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות היתה גדולה.
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

לאחר שחרורו מהצבא ארגן במסירות נפש שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.

הם עברו את הגבול לפולין ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע לצרפת שם היה עוד כשנה.

בשהותו בצרפת כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".

בשנת תש"ט עלה לארץ באוניית ‘קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה.

לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ"ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].

'''בנותיו:'''
*מרת לאה (ליזה) אשת הרב מרדכי גוראריה, [[קראון הייטס]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], [[קרית מוצקין]].
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברונשטיין שניאור זלמן]]

שניאור זלמן ברונשטיין

2014-04-20T09:37:26Z

Mma770:

[[קובץ:זלמן ברונשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' זלמן ברונשטיין]]
ר' '''שניאור זלמן ברונשטיין''', ([[תרע"א]] - [[ט"ו תמוז]] [[תשס"ד]]) נולד לאביו החסיד הרב [[חיים עזרא ברונשטיין]] שכונה "עזרא הסופר", בעיר צ'רקאס.

==ילדותו==

את שנות ילדותו עשה בעיר צ'רקאס, אליה נשלח אביו בשליחות הרבי הרש"ב כדי להפיץ שם את תורת החסידות.

במשפחה היו ארבעה ילדים. ר' זלמן, מיכאל, עטי ובלומה. הילדים מעולם לא הלכנו לבתי הספר הממשלתיים, וזו היתה מסירות נפש עצומה מצד ר' חיים עזרא. השלטונות הערימו עליו קשיים רבים אין-ספור. במשך תקופה ארוכה שיחד בכסף רב את שומר הבנין כדי שלא ידווח על ילדיו על זה שאינם הולכים לבית הספר. גם כשנודע הדבר, והשלטונות הערימו קשיים - ר' חיים עזרא עמד על שלו.

במשך תקופה מסויימת למד ר' זלמן בעיר, אך כשהגיע לגיל 11 ואחיו מיכאל היה בן 9 בלבד, נסעו לישיבת ‘[[תומכי-תמימים]]' ב[[קרמנצ'וג]]. חלק מהדרך לשם עשו באוניה. ר' חיים עזרא שמח מאוד כשהגיע לישיבה ופגש שם את חבריו החסידים מספסל הלימודים בשבתם תחכמוני בליובאוויטש; ביניהם היו ר' [[יחזקאל הימלשטיין]], ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ועוד, שלימדו שם.

הלימודים התקיימו במחתרת תוך פחד תמידי. התנאים שלמדו שם היו קשים מאד, אבל לא היה בפני מי להתלונן.
ר' זלמן אכל ‘[[טעג]]' אצל חסידישע בעל'בתים. אבל העוני באותם ימים היה כה גדול, שהיו ימים שפשוט לא אכל כלום...

לאחר שהישיבה בקרמענצ'וג נסגרה, נסעו ה'תמימים' ל[[פלוצק]] שם עמדו על פרשת דרכים; היו שנשארו בעיר והיו שהלכו ל[[נעוול]]. ר' זלמן המשיך לישיבה בנעוול בעוד אחיו מיכאל נשאר בפלוצק.

בנעוול היה רק שנה אחת, [[תרפ"ז]]. למדו שם כחמשה-עשר תלמידים בעזרת הנשים של אחד מבתי הכנסת אצל החסיד ר' [[יהודה עבער]] הי"ד.

לקראת יום כיפור, נסע יחד עם שאר ה'תמימים' להיות עם הרבי ב[[לנינגרד]], וגם כדי להפרד ממנו קודם שעזב את רוסיה.

לאחר נעוול למד ב[[וויטבסק]], ומשם המשיך בבריחות ממקום למקום, לאחר שהישיבות נחשפו ונסגרו בקצב מהיר יחסית.

בגיל 20 לא היתה לו ברירה, ור' זלמן עזב את הישיבה והתחיל לעבוד. ר' זלמן היה ב[[ניקולייב]] ועבד בטריקוטז'.

במוסקווה התחתן עם בת דודו ר' [[הרשל ברונשטיין]]. לאחר שהתייתמה מהוריה, לקחה אחד מדודיה לביתו במוסקבה. החתונה התקיימה במחתרת בביתו של ר' [[שלמה חיים קסלמן]]. בחתונה השתתפו חסידים גדולים כמו ר' [[פינייע ראקשיקער]], ועוד רבים.

כשפרצה מלחמת העולם השניה נאלצו לברוח מהעיר, ולאחר נדודים ארוכים הגיעו לטשימקנט שבקזאחסטאן, הסמוכה לגבול עם אוזבקיסטאן. מייד לאחמ"כ עברו לכפר מונקנט, אף הוא בקזאחסטאן. כעבור מספר ימים הצטרפו אליהם גם הוריו של ר' זלמן.

==גיוסו לצבא האדום==

לא רבים מאנ"ש והתמימים גוייסו לצבא. הסכנה היתה גדולה, וכל מי שיכל לברוח ולהימלט מאימת הגיוס - נמלט על נפשו. את ר' זלמן גייסו בע"כ, ובמשך כארבע שנים רצופות שירת בצבא הרוסי בקרבות קשים מול הגרמנים.
מיד לאחר שגוייס, נשלח לשרת בגדוד 123. גדוד זה עמד בהכון בתור עתודות רזרבה.

לא היה קל ליהודי להיות בצבא, שכן האנטישמיות היתה גדולה.
בתקופה הראשונה לשהותו בצבא היו עימו זוג התפילין, אבל לא היה פשוט להניחן. למרות הפחד והסכנה שבהנחת התפילין ר' זלמן לא ויתר. מידי בוקר, כשכולם עדיין היו שקועים בשנתם עמוק בבונקר, היה מתכסה בשמיכה ומניח תפילין.
בתקופות שהיו שוהים ביער, היה משכים קום ומניח את התפילין במהירות בין עצי היער. כך עשה מידי בוקר, עד שאיבד את התפילין.
במשך כל 4 שנות השירות בצבא, ר' זלמן מעולם לא אכל אוכל מבושל, והסתפק בלחם ובירקות בלבד.
לאחר גילגולים רבים נלקח ר' זלמן ל'מקהלה הצבאית' בזכות קולו הנדיר ובכך ניצלו חייו.

לאחר שחרורו מהצבא ארגן במסירות נפש שתי '[[עשאלונים]]' (רכבות משא) כשבכל 'עשאלון' היו כשבעים משפחות ביניהם היו ר' שלמה חיים קסלמן ומשפחתו, ר' ישראל נח בליניצקי ומשפחתו ועוד גדולים ורבים. ב'עשאלון' השני היה גם הוא ומשפחתו.

הם עברו את הגבול לפולין ומשם לאוסטריה. באוסטריה שהו במשך כשנה והתגוררו במחנה פליטים מיוחד שהקימו האמריקאים. תקופה מאוחרת יותר הגיע לצרפת שם היה עוד כשנה.

בשהותו בצרפת כתב לרבי [[הריי"צ]] שנמאס לו מהטלטולים בגלות והוא רוצה לעלות לארץ ישראל. כעבור זמן קיבל מכתב מהרבי שם כתב הרבי "נכון הדבר וטוב הדבר".

בשנת תש"ט עלה לארץ באוניית ‘קדמה', והגיע לחופי הארץ ימים מספר לפני חג הפסח. מיד הובאו למחנה עולים בפרדס-חנה ואז הקימו וועד שמנה את ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[אייזיק קרסיק]] ור' זלמן ברונשטיין, וביחד עם [[אגו"ח]] התחילו לחפש מקום נאות עבור מגורי החסידים שעלו זה עתה לארץ, בשיתוף פעולה של הסוכנות ומשרדי הממשלה.

לא עברו ימים רבים עד שמצאו את 'ספריא' (היום, כפ"ח), ועברו להתיישב בו ולהפריח אותה משממותיה.

נפטר ב[[ט"ז תמוז]] [[תשס"ד]], ונטמן ב[[הר הזיתים]].

==משפחתו==

'''בניו:'''
*ר' הרשל ברונשטיין, [[קראון הייטס]].
*ר' יוסף יצחק ברונשטיין, [[מיאמי]].

'''בנותיו:'''
*מרת לאה (ליזה) אשת ר' מרדכי גוראריה, [[קראון הייטס]].
*מרת שרה אשת ר' [[מאיר פרידמן]], [[כפר חב"ד]].
*מרת סטרנה אשת הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], [[קרית מוצקין]].
*מרת מוסיא אשת ר' גרשון קוק, [[כפר חב"ד]].

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ברונשטיין שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברונשטיין שניאור זלמן]]

ניח"ח

2014-04-20T09:34:30Z

Mma770:

[[תמונה:ניחח.jpg|left|thumb|250px|סמל החברה]]'''ניח"ח''' - ב[[ראשי תיבות]]: '''ניגוני ישראל חסידי חב"ד'''{{הערה|מקור לשם זה ראו בהמשך הערך}}, הינה חברת [[ניגוני חב"ד]] אותה הקים [[אדמו"ר הריי"צ]]. בראש החברה עמד הרב [[שמואל זלמנוב]], שהיה [[בעל מנגן]] נפלא, מחונן בכשרון מוסיקלי.

במסגרת תפקיד זה הפיק את [[ספר הניגונים]] וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל [[ניגוני חב"ד]]. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

== מטרת הארגון ==
תחילה עסק ר' שמואל בשימור הניגונים והעלאתם על הכתב בצורה מסודרת. על כך כתב במבוא ל'[[ספר הניגונים]]{{הערה|1=ראו גם ביידיש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25449&hilite=0b6e58fc-c6a9-491c-aa90-af9940c54fda&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93&pgnum=10 כאן]}}:
'''

''"... כיום, אשר לרגלי מאורעות הזמן האחרון מפוזרים הנם [[חסיד]]י חב"ד בכל קצוי תבל, נרגשת ביותר נחיצות השעה לאסוף מחדש כל אותם הניגונים החבדי"ים שעוד נזכרים ולאוצרם יחד בתוי זמרה בספר, למען תהיה האפשרות להשתמש בהם בכל זמן ובכל מקום הראוי ושישארו לזכרון בדברי ימי החסידות החב"דית.

''"למטרה זו נוסד - על פי הוראת הרבי מליובאוויטש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חברת ניגוני חב"ד בשם 'ניח"ח' - ראשי תיבות ניגוני ישראל חסידי חב"ד - שמטרתו לאסוף יחד כל ניגוני חב"ד הנודעים, לסגננם ולתקנם משגיאותיהם ולהחזיר להם אותו האופי המקורי, בו נוצרו בראשונה ולרשמם בתווי נגינה בספר מיוחד לזה.''

''"והנני להעתיק מכתב שקבלתי בנידון זה [[י"א בתמוז]] [[תש"ד]] מהרבי מליובאוויטש [[הריי"צ]] וזה לשונו:''

''"... בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב"ד - ניח"ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס...''

''"נוסף להדברים שבכתב, קיבלתי הוראות מיוחדות בעל פה, מפי הרבי [[הריי"צ]] איך לסדר העניין על צד היותר טוב בעזרת השם יתברך".''

==חברי ועד המנגנים==

ואכן, לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה בליובאוויטש]], והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], החזן ר' [[שמואל קנטרוף]] והרב [[שמעון לייב גרינברג]]. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב [[בנימין לויטין]], הרב [[יצחק דוב אושפאל]] והרב [[מענדל טננבוים]]. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'.

לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו ב[[התוועדות]] חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.

==הפקת תקליטי ניח"ח ==
בתקופה בה יצא הכרך השני, עורר [[הרבי]] על הפקת תקליטים (פטיפון) של ניגוני חב"ד. היה בזה משום שלב נוסף בעבודת שימור הניגונים.

הרבי לא הסתפק בעבודה שגרתית, וראה חשיבות עליונה בכך שהניגונים ינוגנו בדיוק רב. זו הייתה הסיבה שהרבי הסכים לכך שר' שמואל ייכנס לחדר ה'[[יחידות]]' וישמיע לו את הניגונים בטרם יצאו לאור.

על הוצאת התקליטים זכה ר' שמואל לקבל הוראות רבות מהרבי, ובין המפורסמות - להכניס תמונה של '[[מבצע תפילין]]' בכותל המערבי על גבי עטיפה של הקלטת "[[פרזות תשב ירושלים (קלטת)|פרזות תשב ירושלים]]".

ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] מסופר כי לאחר ההוצאה האזין הרבי לאחד התקליטים ואף העיר מספר הערות.

החל משנת [[תש"כ]], במשך כעשר שנים, הפיק שבעה תקליטים שנתקבלו בהערצה ובהוקרה לא רק בקרב חסידי חב"ד, אלא בכל העולם החסידי.

לאחר מכן בשנת תשל"ב, הוציא [[ועד ע"א מוסדות]] תשעה תקליטים נוספים.

==ראו גם==
*[[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]]
*[[ספר הניגונים]] - ספר תווים לניגוני חב"ד
*[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main1 להאזנה לקלטות ניחוח]{{שמע}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]
[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]

ניח"ח

2014-04-20T09:34:04Z

Mma770:

[[תמונה:ניחח.jpg|left|thumb|250px|סמל החברה]]'''ניח"ח''' - ב[[ראשי תיבות]]: '''ניגוני ישראל חסידי חב"ד'''{{הערה|מקור לשם זה ראו בהמשך הערך}}, הינה חברת [[ניגוני חב"ד]] אותה הקים [[אדמו"ר הריי"צ]]. בראש החברה עמד הרב [[שמואל זלמנוב]], שהיה [[בעל מנגן]] נפלא, מחונן בכשרון מוסיקלי.

במסגרת תפקיד זה הפיק את [[ספר הניגונים]] וכן שורה של קלטות שאצרו בתוכם את כלל [[ניגוני חב"ד]]. את עבודתו בניח"ח עשה על פי שורה של הוראות שקיבל בתדירות רבה מאדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]].

== מטרת הארגון ==
תחילה עסק ר' שמואל בשימור הניגונים והעלאתם על הכתב בצורה מסודרת. על כך כתב במבוא ל'[[ספר הניגונים]]{{הערה|1=ראו גם ביידיש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25449&hilite=0b6e58fc-c6a9-491c-aa90-af9940c54fda&st=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99+%D7%97%D7%91%22%D7%93&pgnum=10 כאן]}}:
'''

''"... כיום, אשר לרגלי מאורעות הזמן האחרון מפוזרים הנם [[חסיד]]י חב"ד בכל קצוי תבל, נרגשת ביותר נחיצות השעה לאסוף מחדש כל אותם הניגונים החבדי"ים שעוד נזכרים ולאוצרם יחד בתוי זמרה בספר, למען תהיה האפשרות להשתמש בהם בכל זמן ובכל מקום הראוי ושישארו לזכרון בדברי ימי החסידות החב"דית.

''"למטרה זו נוסד - על פי הוראת הרבי מליובאוויטש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חברת ניגוני חב"ד בשם 'ניח"ח' - ראשי תיבות ניגוני ישראל חסידי חב"ד - שמטרתו לאסוף יחד כל ניגוני חב"ד הנודעים, לסגננם ולתקנם משגיאותיהם ולהחזיר להם אותו האופי המקורי, בו נוצרו בראשונה ולרשמם בתווי נגינה בספר מיוחד לזה.''

''"והנני להעתיק מכתב שקבלתי בנידון זה [[י"א בתמוז]] [[תש"ד]] מהרבי מליובאוויטש [[הריי"צ]] וזה לשונו:''

''"... בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב"ד - ניח"ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס...''

''"נוסף להדברים שבכתב, קיבלתי הוראות מיוחדות בעל פה, מפי הרבי [[הריי"צ]] איך לסדר העניין על צד היותר טוב בעזרת השם יתברך".''

==חברי ועד המנגנים==

ואכן, לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ בחר ר' שמואל כמה מחשובי החסידים שלמדו [[תומכי תמימים ליובאוויטש|בישיבה בליובאוויטש]], והם היו 'ועד המבקר' של החברה. בין חברי הוועד היו: הרב [[משה דובער ריבקין]], הרב [[דובער חסקינד]], הרב [[יוחנן גורדון]], הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], החזן ר' [[שמואל קנטרוף]] והרב [[שמעון לייב גרינברג]]. מהדור הצעיר יותר של תלמידי התמימים נבחרו: הרב [[בנימין לויטין]], הרב [[יצחק דוב אושפאל]] והרב [[מענדל טננבוים]]. כולם היו בעלי חוש בנגינה, וכאמור, חלקם עוד למדו בישיבה בליובאוויטש וזכרו את הניגונים כפי שנוגנו בישיבת 'תומכי תמימים'.

לאחר עבודה רבה ומייגעת, אספו חברי הועד 175 ניגונים. כולם יחד עבדו כדי להחזיר כל צליל ותנועה לתבנית המקורית. בשלב הבא נוגנו כל הניגונים כמו ב[[התוועדות]] חסידית, בפני החזן מר יהושע וויסער - מומחה מפורסם בכתיבת תווי נגינה. הוא השקיע עמל רב לכתוב תווי נגינה תחת פיקוחם של חברי הוועד.

==הפקת תקליטי ניח"ח ==
בתקופה בה יצא הכרך השני, עורר [[הרבי]]על הפקת תקליטים (פטיפון) של ניגוני חב"ד. היה בזה משום שלב נוסף בעבודת שימור הניגונים.

הרבי לא הסתפק בעבודה שגרתית, וראה חשיבות עליונה בכך שהניגונים ינוגנו בדיוק רב. זו הייתה הסיבה שהרבי הסכים לכך שר' שמואל ייכנס לחדר ה'[[יחידות]]' וישמיע לו את הניגונים בטרם יצאו לאור.

על הוצאת התקליטים זכה ר' שמואל לקבל הוראות רבות מהרבי, ובין המפורסמות - להכניס תמונה של '[[מבצע תפילין]]' בכותל המערבי על גבי עטיפה של הקלטת "[[פרזות תשב ירושלים (קלטת)|פרזות תשב ירושלים]]".

ביומנו של המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] מסופר כי לאחר ההוצאה האזין הרבי לאחד התקליטים ואף העיר מספר הערות.

החל משנת [[תש"כ]], במשך כעשר שנים, הפיק שבעה תקליטים שנתקבלו בהערצה ובהוקרה לא רק בקרב חסידי חב"ד, אלא בכל העולם החסידי.

לאחר מכן בשנת תשל"ב, הוציא [[ועד ע"א מוסדות]] תשעה תקליטים נוספים.

==ראו גם==
*[[פורטל:ניגוני חב"ד|פורטל ניגוני חב"ד]]
*[[ספר הניגונים]] - ספר תווים לניגוני חב"ד
*[[מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי]]

==קישורים חיצוניים==

[http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main1 להאזנה לקלטות ניחוח]{{שמע}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים כללי]]
[[קטגוריה:דיסקים וקלטות לשמיעה]]