חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

ישראל מיידנצ'יק

2026-04-12T21:45:26Z

Murachvedain: /* משפחתו */ תוספת ועדכון פרטים

[[קובץ:ישרוליק מיידנצי'ק פ''ד.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל מיידנצ'יק בחתונת בתו (תשפ"ד)]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
[[קובץ:ישראליק מיידנציק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל מיידנצ'יק על רקע 770 בכפר חב"ד]]
[[קובץ:בית חב"ד לאישי ציבור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל מיידנצ'יק (מימין) ור' [[אברהם מיידנצ'יק]] ביחד עם הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] במסגרת פעילות בית חב"ד לאישי ציבור]]
הרב '''ישראל (ישראליק) מיידנצ'יק''' (יליד שנת [[תשכ"א]]) הוא מנהל בית אגודת חסידי חב"ד - [[770 כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 החלטת בית-דין רבני חב"ד בענין אגו"ח] באתר [[חב"ד און ליין]].}}, ממייסדי הכולל ב[[נחלת הר חב"ד]], ופעיל ב[[בית חב"ד לאישי ציבור]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ולאמו מרת רוזה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשלהי שנת [[תשמ"ז]] התחתן עם רעייתו מרת ציפורה בתו של הרב ד"ר [[יעקב לרנר]].

בתחילה קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שם היה ממייסדי הכולל הידוע.

בשנת [[תשמ"ט]] קיבל את ברכתו של הרבי לעבור ל[[שכונת לוי יצחק]] החדשה ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ג]] קבל הצעה לרבנות בעיר [[גן יבנה]] וכן הצעה מאביו ר' שלוימקה לעבוד באגו"ח, ר' ישראל שלח את התלבטותו לרבי באמצעות המזכיר ר' [[לייבל גרונר]], כשר' לייבל שאל את הרבי לאיזה הצעה יענה בחיוב הרבי הנהן בראשו לשלילה להצעת הרבנות ולחיוב להצעת העבודה באגו"ח, ר' לייבל שאל את הרבי שוב ופירט באוזניו את שני ההצעות והרבי חזר והנהן בראשו לחיוב לעבודת באגו"ח ולשלילה לרבנות בעיר גן יבנה.

בעקבות כך ובברכתו של הרבי התמנה ר' ישראל מיידנצ'יק למנהל הבניין [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג}}.

==משפחתו==
*חתנו, ר' יוסף יצחק לבקיבקר - שליח ב[[ראשון לציון]] שכונת "נאות אשלים", ומנכ"ל [[חדר אור ליובאוויטש]]
*בנו, ר' צבי הירש מיידנצ'יק - מורה ב[[חיידר אור ליובאוויטש]], מארגן כינוסי תורה בבניין 770 בכפר חב"ד מדי חול המועד פסח, מלפנים ר"מ בישיבת [[דרכי תמימים]]
*בנו, ר' יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]], מראשי ישיבת תומכי תמימים רמלה.
*חתנו, ר' מנחם מענדל איבערט - שליח ב[[אוניברסיטה]] העברית ב[[ירושלים]].
*בנו, ר' מנחם מענדל מיידנצ'יק - כפר חב"ד
*חתנו, ר' [[שלום דובער מישולובין]] - שליח הרבי בשכונת יפה נוף, [[בית שמש]].
*חתנו ר' [[שמואל מישולובין (רמת אביב)|שמואל מישולובין]] - משלוחי הרבי ב[[רמת אביב]], תל אביב.
*בנו, הרב זאב מיידנצ'יק - שליח הרבי בשכונת עומרים, [[פרדס חנה - כרכור]].
*חתנו, ר' שלום דובער וילהלם - שליח הרבי בשכונת שמעון פרס, נהריה.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/605757/ הסיפורים שמאחורי בנין אגו"ח בארץ • ראיון] {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47469 מימין ומשמאל]''' ראובן אדלר לצד ר' ישראל מיידנצ'יק, פורסם ב{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:פעילי בית חב"ד לאישי ציבור]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

ישראל מיידנצ'יק

2026-04-12T21:42:52Z

Murachvedain: /* משפחתו */ הוספת פרט

[[קובץ:ישרוליק מיידנצי'ק פ''ד.png|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל מיידנצ'יק בחתונת בתו (תשפ"ד)]]
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|משלחת אגודת חסידי חב"ד ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר [[יואב גלנט]] (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר אגו"ח הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש ממשלת [[ארץ ישראל|ישראל]], [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]] הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
[[קובץ:ישראליק מיידנציק 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל מיידנצ'יק על רקע 770 בכפר חב"ד]]
[[קובץ:בית חב"ד לאישי ציבור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל מיידנצ'יק (מימין) ור' [[אברהם מיידנצ'יק]] ביחד עם הפרזידנט [[יצחק הרצוג]] במסגרת פעילות בית חב"ד לאישי ציבור]]
הרב '''ישראל (ישראליק) מיידנצ'יק''' (יליד שנת [[תשכ"א]]) הוא מנהל בית אגודת חסידי חב"ד - [[770 כפר חב"ד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/4512 החלטת בית-דין רבני חב"ד בענין אגו"ח] באתר [[חב"ד און ליין]].}}, ממייסדי הכולל ב[[נחלת הר חב"ד]], ופעיל ב[[בית חב"ד לאישי ציבור]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשכ"א]] לאביו הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ולאמו מרת רוזה.

בילדותו למד ב[[תלמוד תורה כפר חב"ד]] ובבחרותו למד ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].

לקראת שנת הלימודים [[תשד"מ]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

בשלהי שנת [[תשמ"ז]] התחתן עם רעייתו מרת ציפורה בתו של הרב ד"ר [[יעקב לרנר]].

בתחילה קבע את מגוריו ב[[נחלת הר חב"ד]] שם היה ממייסדי הכולל הידוע.

בשנת [[תשמ"ט]] קיבל את ברכתו של הרבי לעבור ל[[שכונת לוי יצחק]] החדשה ב[[כפר חב"ד]].

בשנת [[תשנ"ג]] קבל הצעה לרבנות בעיר [[גן יבנה]] וכן הצעה מאביו ר' שלוימקה לעבוד באגו"ח, ר' ישראל שלח את התלבטותו לרבי באמצעות המזכיר ר' [[לייבל גרונר]], כשר' לייבל שאל את הרבי לאיזה הצעה יענה בחיוב הרבי הנהן בראשו לשלילה להצעת הרבנות ולחיוב להצעת העבודה באגו"ח, ר' לייבל שאל את הרבי שוב ופירט באוזניו את שני ההצעות והרבי חזר והנהן בראשו לחיוב לעבודת באגו"ח ולשלילה לרבנות בעיר גן יבנה.

בעקבות כך ובברכתו של הרבי התמנה ר' ישראל מיידנצ'יק למנהל הבניין [[770 כפר חב"ד|בית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|[[ליקוט מענות קודש]] קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג}}.

==משפחתו==
*חתנו, ר' יוסף יצחק לבקיבקר - שליח ב[[ראשון לציון]] שכונת "נאות אשלים", ומנכ"ל [[חדר אור ליובאוויטש]]
*בנו, ר' צבי הירש מיידנצ'יק - מורה ב[[חיידר אור ליובאוויטש]], מארגן כינוסי תורה בבניין 770 בכפר חב"ד מדי חול המועד פסח, מלפנים ר"מ בישיבת [[דרכי תמימים]]
*בנו, ר' יצחק מאיר מיידנצ'יק - [[כפר חב"ד]] ר"מ ב[[ישיבת הבוכרים (קטנה)|ישיבת הבוכרים הצעירה כפר חב"ד]]
*חתנו, ר' מנחם מענדל איבערט - שליח ב[[אוניברסיטה]] העברית ב[[ירושלים]].
*בנו, ר' מנחם מענדל מיידנצ'יק - כפר חב"ד
*חתנו, ר' [[שלום דובער מישולובין]]- [[בית שמש]], משפיע ב[[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|ישיבה קטנה בית שמש]]
*חתנו ר' [[שמואל מישולובין (רמת אביב)|שמואל מישולובין]] - שליח ב[[רמת אביב]]
*בנו, הרב זאב מיידנצ'יק - שליח הרבי בשכונת עומרים, [[פרדס חנה - כרכור]].
*חתנו, ר' שלום דובער וילהלם - שליח הרבי בשכונת שמעון פרס, נהריה.

==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/605757/ הסיפורים שמאחורי בנין אגו"ח בארץ • ראיון] {{אינפו|}}
*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47469 מימין ומשמאל]''' ראובן אדלר לצד ר' ישראל מיידנצ'יק, פורסם ב{{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:מיידנצ'יק, ישראל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת מיידנצ'יק]]
[[קטגוריה:משפחת גרינברג (2)]]
[[קטגוריה:משפחת לרנר]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ב]]
[[קטגוריה:פעילי בית חב"ד לאישי ציבור]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]

שיחת תבנית:שלשלת יחוס המשיח

2025-08-27T12:05:34Z

Murachvedain:

מופיעה בין האדמו"ר הזקן לצמח צדק בתו של האדמור הזקן, האם היחוס למלכות שלמה ודוד יכול לעבור גם דרך נקבות?--[[מיוחד:תרומות/141.226.79.217|141.226.79.217]] 14:17, 12 ביוני 2018 (IST)
:ראה במאמר הרב [[שלום דובער וולפא]] שהקישור אליו נמצא בסוף הערך [[דוד המלך]]. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 14:52, כ"ט בסיוון ה'תשע"ח
::חשוב ומתאים שקישור למאמר הזה יופיע גם כאן בערך. --[[משתמש:Murachvedain|Murachvedain]] - [[שיחת משתמש:Murachvedain|שיחה]], 15:05, ג' באלול, ה'תשפ"ה 15:05, 27 באוגוסט 2025 (IDT)

== לגבי העריכה החדשה ==

אשמח לתגובות אם צדקתי או טעיתי --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 01:55, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"ב 01:55, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:הורדתי רק את ה"ותחילת הגאונים" כי רב שמואל גאון היה יחסית בתחילת תקופת הגאונים (אא"כ ידוע לך אחרת שאז כדאי להעביר את השמות לגאונים). ישר כח על שאר התיקונים! ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:09 • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב
::אז אולי לפחות להוסיף את תקופת הסבוראים? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 04:23, כ"ח בחשוון, ה'תשפ"ב 04:23, 3 בנובמבר 2021 (UTC)
:::אם יש מספיק בהצלחה! העיקר שיראה טוב ●  [[User:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 04:46 • כ"ח בחשוון ה'תשפ"ב

מהר"ל מפראג

2025-08-27T11:57:07Z

Murachvedain: /* ייחוסו לדוד המלך */ ניסוח

{{דמות
|שם=מהר"ל מפראג
|תמונה=ציון המהרל.jpg
|תיאור=קבר המהר"ל
|תאריך לידה=[[ט"ו ניסן]] ה'רע"ב
|תאריך פטירה=[[ח"י אלול]] ה'שס"ט
}}
רבי '''יהודה ליווא בן בצלאל''', המוכר בכינויו '''מהר"ל''' ('''מורנו הגדול רבי ליווא''') '''מפראג''' (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") [[רב (תואר)|רב]], פוסק [[הלכה]], [[מקובל]] והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים מתחילת תקופת האחרונים (ה'רע"ב - ה'שס"ט). שמו השני נכתב בצורות שונות בגרמנית: Levai, Loewe, Löwe, Loew וגם בעברית: ליווא, ליוואי, ועוד.

==תולדות חיים==
[[קובץ:אלטנוי שול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'אלטנוי שול' - בית הכנסת של המהר"ל]]
המהר"ל מפראג, רבי יהודה ליואי, נולד בליל [[ט"ו בניסן]] ה'רע"ב, בעיר פוזנא שב[[פולין]] לאביו רבי בצלאל שהגיע מ[[גרמניה]]. המהר"ל היה הצעיר במשפחתו , אחיו היו גם הם תלמידי חכמים מובהקים: הראשון רבי חיים, תלמיד המהרש"ל, וחברו ובר הפלוגתא של הרמ"א. השני רבי סיני, אב בית דין ניקלשבורג, שהיה גם רבו של תלמיד המהר"ל, רבי דוד גאנץ, והשלישי רבי שמשון אב"ד קרמניץ.

בגיל שתים-עשרה נשלח המהר"ל לישיבתו של ר' יעקב פולק בפרמשילא. בשנת רפ"ח עזב ר' יעקב את פרמשילא והתמנה לרב בפראג, והמהר"ל יצא לערוך גלות. במשך שנתיים הסתובב המהר"ל בגלותו ולבסוף חזר ל[[פראג]].

אביו של המהר"ל ר' בצלאל, היה אדם חסר אמצעים ולכן חיפש להשיא את בניו לאנשים אמידים שיואילו לשלם את הוצאות הלימוד של בניו. ולכן השתדך המהר"ל עם מרת פערל בתו של ה[[עשירות|עשיר]] ר' שמואל רייך שהיה מקורב לבית המלכות.{{הערה|[[ספר הזכרונות]]}}

ר' שמואל רייך הביע רצונו לערוך החתונה לאלתר, אך המהר"ל סירב בשל גילה הצעיר של הכלה שהייתה רק בת 14. המהר"ל ביקש רשות לשוב וללמוד במשך עוד 4-5 שנים שלאחריהם ישוב להינשא. הרשות נתנה והמהר"ל יצא ללמוד אצל ר' יצחק קלובר בפוזנא. בתום השנים הקצובות, ביקש המהר"ל הארכה נוספת, ואמר שאם הכלה לא מעוניינת להמשיך ולחכות, הרי היא משוחררת להינשא לכל אדם. האישור ניתן, והמהר"ל המשיך ללמוד אצל ר' יצחק במשך מספר שנים נוספות.

בגיל שלושים ושתים נשא המהר"ל את מרת פערל, ויחד נולדו להם שלוש בנות ובן, הבן נקרא על שם סבו, [[בצלאל]].

כעבור 9 שנים התמנה המהר"ל כאב בית דין בניקלשבורג וכרבן של כל קהילות מוראביה. הוא כיהן שם כרב 20 שנה ותיקן בהן תקנות רבות שחלק גדול מהן עוסק בהגבלת השימוש במותרות.

בשנת ה'של"ג עזב את הרבנות בניקלשבורג ועבר להתגורר בפראג, כא כעבור זמן קצר ייסד ב"קלויז", אחד משני בתי הכנסת המרכזיים של פראג, בית מדרש גדול שבמכוון לא קרא לו ישיבה, כדי להדגיש את שיטתו השונה בלימוד, שדחתה בחריפות את שיטת ה[[פלפול]] ששלטה בישיבות אשכנז.

עוד בטרם נתמנה לרב או לדיין בפראג ייסד חברה קדישא וכתב את תקנותיה, . ספרו הראשון של המהר"ל "גור אריה", על פירוש [[רש"י]] למקרא, נדפס בשנת ה'של"ח, בבית דפוס הגרשוני בפראג. בשנת ה'שד"מ נפטר רבה של פראג, המהר"ל שהיה מעומד להחלפה, הוזמן לדרוש בבית הכנסת המרכזי שבעיר, ה"אלטנוישול", אולם בעקבות דרשתו שתקפה את ראשי הקהילה וההתנגדות לו בקרב חסידי ה[[פלפול]] נתמנה לרב העיר רבי יצחק חיות, אחיה החורג של אשתו, שתמך בשיטת הפלפול.

לנוכח אי מינויו חזר המהר"ל לעירו פוזנן וכיהן בה כרב ארבע שנים. במהלך שנים אלו גברו הסכסוכים הפנימיים בקהילה בפראג עד שאילצו את רבי יצחק חיות לעזוב את העיר. לאחר שעזב את העיר, חזר המהר"ל לפראג ועורר בדרשתו בבית הכנסת המרכזי שהמחלוקת נובעת מהניכור שבין המעמדות הכלכליים והחברתיים השונים. הוא דרש שהעשירים יתמכו בעניי הקהילה. באותה דרשה גם תקף את מוסד "ראש הקהל" וטען שיש לבטלו. בשלוש השנים הבאות חי המהר"ל בפראג ללא תואר רשמי, אך נחשב למעשה למנהיגם של יהודי פראג.

בשנת ה'תמ"ט פרצה שריפה בביתו שכילתה את המקום ואבדו בה ספרים רבים שכתב וטרם נדפסו.

נפטר ב[[ח"י באלול]] ה'שס"ט בגיל 97 ומקום קבורתו בפראג{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33676&st=&pgnum=20 מגילת יוחסין של המהר"ל] באתר היברו בוקס}}.

==הגולם מפראג==
{{ערך מורחב|הגולם מפראג}}
בעקבות [[עלילת דם|עלילות דם]] שהיו באותו עת על היהודים, הקים המהר"ל גולם שנועד להגן עליהם.

במשך השנים היו כאילו שפקפקו באמינות סיפור הגולם, [[הרבי]] כתב במכתב ש{{ציטוטון|"ובנוגע לעיקר העניין שהמהר"ל עשה את הגולם בעצמי שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שראה הנשאר ממנו בעליית ביהכנ"ס דמהר"ל בפראג ודיבר עד"ז עם אביו כ"ק אדנ"ע וכו'"}}{{הערה|לקוטי שיחות - ב (במדבר, דברים), וכן בספר מאוצר המלך, ניו-יורק, תשס"ה, עמ 207}}

==ייחוסו לדוד המלך==
המהר"ל מפראג מיוחס לדוד המלך ע"ה, ייחוס זה מובא ע"י רבותינו נשיאינו{{הערה|"שלשלת היחס" בתחילתו, בזה"ל: "הגאון מרנא ורבנא יהודה ליואי זצ"ל - מהר"ל מפראג - מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי: א) בנו הר' בצלאל. ב) בנו הר' שמואל. ג) בנו הר' יהודה ליב. ד) בנו הר' משה. ה) בנו הר' שניאור זלמן. ו) בנו הר' ברוך. ז) בנו הוד כ"ק אדמו"ר הר' שניאור זלמן". "ספר הזיכרונות" - אידיש - עמ' 343, בזה"ל: "שלשלת היחס פון דעם אלטען רבין ביז דעם מהר"ל - יהודא ליוואי - מפראג: א) דעם אלטען רבינ'ס פאטער, ר' ברוך בן ב) ר' שניאור זלמן, בן ג) ר' משה מפויזען, בן ד) ר' יהודה לייב, בן ה) ר' שמואל, בן ו) ר' בצלאל, בן - מהר"ל מפראג "מגזע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי". [וגם בסה"ש תשמ"ט ח"ב, עמ' 650: "דער יחוס פון דעם בעל ההילולא איז פון זרע דוד, כידוע אז ער איז דור השביעי פון דעם אלטען רבין, וועלכער איז דור השביעי פון מהר"ל פראג, און דער מהר"ל שטשמט פון זרע דוד". סה"ש תשנ"ב, עמ' 256: "פון רבותינו נשיאינו וועלכע זיינען מיוחסים לבית דוד משבט יהודה". "תורת שלום" (סוף שיחת י"ט כסלו תער"ג): "וואס מיר זיינען דאך פון דוד'ן, וועט דאס שטענדיק זיין ביז משיח'ן"].}}, וכן ע"י רבים מגדולי ישראל{{הערה|"מגילת יוחסין" (מאיר פערליש. נדפס לראשונה כהוספה לספר "מטה משה" לר' משה כץ). "מוצל מהאש" (אהרן הלברשטאם, עמ' כו). "נפלאות היהודי" (פשיסחא. עמ' נב, ב). "נזיר ה'" (ר שמואל שמלקה הורוויץ מניקלשבורג, עמ קע). "רשפי אש השלם" (ר מרדכי שפירא מנסכיז. חלק שבחי מוהר"מ, עמ 3). "דעת לנבונים" (שוורדשארף. עמ 57). "בית טוביה" (רפאפורט. עמ 9). "אמרות טהורות" (ר יעקב יצחק לאנדוי. עמ 8): "החסידות" (ר אהרן מרכוס. עמ 38): "עץ אפרים" (אפרים הלוי רעגנשבורג. בפתיחת הספר). "מאמר מרדכי" (ווינוגורה. עמ ב, ב). "תולדות אנשי שם" (אפרתי. עמ 28). "ספר היחס לבית היילפרין" (אלפסי. עמ 40). "אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל" (מרגליות. חג, עמ 4). "משפחות עתיקות בישראל" (שפירא. עמ 248). ועוד}}. רוב המקורות מביאים זאת כמסורת שמקובלת איש מפי איש, אך חלק מהמקורות מבססים את הייחוס על נוסח המצבה של ר' יהודה ליווא הזקן (סב סבו של המהר"ל מפראג), שהיה כתוב שם "והוא מזרע הגאונים המיוחסים לאדוננו דוד בן ישי"{{הערה|כמה מהמקורות שצויינו בהערה הקודמת.וראה גם ב"ספר הזיכרונות" (שם, הערת הרבי בשולי הגיליון): "פון דעם אויפשריפט אויף דער מצבה פון ר' יודא ליוואי הזקן, דער עלטער עלטער זיידע פון מהר"ל מפראג (מגילת יוחסין)". וראה גם ב"שלשלת היחס" (שם, הערת הרבי בכתי"ק בשולי הגיליון): "ל' מצבת מהר"ל מפראג". [ואין הכוונה לנוסח מצבתו של המהר"ל מפראג (שדבר זה לא נזכר שם כלל), אלא הכוונה למצבת ר' יהודה ליוואי הזקן ("בית משיח" גליון 690, עמ' 117. "הערות התמימים ואנ"ש - אשען פארקווי" גליון פו', עמ' 21. וב"היום יום" בהדפסות החדשות (בהערה שם). אך צע"ק מה שהשמיט שם (בשלשלת היחס) את המילה "לאדוננו"]}}.

בשנים האחרונות קיימים חוקרים המזהים את אחת ממצבות בית העלמין הישן כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן {{הערה|"כתובות מבית העלמין היהודי העתיק בפראג" (אוטו מונלש. נדפס בירושלים, תשמ"ח). ר' שלמה אלנגרד בקובץ "צפונות" (חוברת יב', עמוד ס"ט). מנחם קראוס בקובץ "דעת" (חוברת 60, עמ' 113). ר' נפתלי רובין בספר "נצר משרשים" (עמוד תצ"ד). ר' נפתלי אהרן ווקשטיין בקובץ "ויתיילדו" (חוברות 69, 118). "בית אהרן וישראל" (קד, קע). ועוד}} ובהתאם לזיהוי זה מפקפקים באמינות הייחוס. אך למעשה בבחינה מעמיקה זיהוי מצבה זו כמצבת ר' יהודה ליווא הזקן הוא קלוש ומופרך{{הערה|ראה מאמר [https://chabadpedia.co.il/images/5/55/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%A8%27_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F%2C_%D7%9B%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%27%27%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92_%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A.pdf אמינות מצבת ר' יהודה ליווא הזקן, כמקור לייחוס המהר"ל לדוד המלך]}}.

==צאצאיו==
[[אדמו"ר הזקן]] הינו בן אחר בן למהר"ל מפראג.
{{סדר הדורות מהמהר"ל עד אדמו"ר הזקן}}

==בתורת חב"ד==
כתביו של המהר"ל מהווים מקור לשיטת [[חב"ד]], בשער [[ספר התניא]] כותב [[אדמו"ר הזקן]] כי הספר נלקט "מפי ספרים וסופרים". אצל חסידים היה מקובל כי "ספרים" הכוונה לספרי המהר"ל והשל"ה, ו"סופרים" הכוונה ל[[בעל שם טוב]] וה[[מגיד ממזריטש]].[[הרבי]] כתב על כך במכתב: "לא שמעתי על כך ממו"ח אדמו"ר... אף שבכלל מסורת חסידים בעלת סמכא היא"

בשנת [[תש"ל]] נחטף הרב [[יצחק הוטנר]], ב[[י"ח אלול]] של אותו שנה נשא [[הרבי]] שיחה אודות המהר"ל (שפטירתו חלה באותו יום), בהמשך הזכיר [[הרבי]] את הרב הוטנר שהיה מתעסק רבות בכתבי המהר"ל, ואמר:{{ציטוטון|שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע}}, ואכן כשבוע לאחר מכן השתחרר הרב הוטנר{{הערה|שיחת שבת פרשת כי תבא [[י"ח אלול]], [[תש"ל]]}}.

ארעה הזדמנות בה יהודי בעל קומה גבוהה הגיע ל-[[770]] ונעמד בפתחו של בית המדרש, הרבי יצא לעבר היהודי ושוחח עימו למשך זמן, לאחר מכן חיפשו החסידים את היהודי הגבוה אך לא מצאו אותו, ר' [[ראובן דונין]] שאל את הרבי לזהותו של היהודי, והרבי השיב שמדובר במהר"ל מפראג. (קומת גופו של המהר"ל היתה גבוהה משל שאר האנשים){{הערה|מפי הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] סרטון 'הרב יצחק גינזבורג - המהר"ל אצל הרבי מליובאוויטש' ביוטיוב.}}.

==ספריו==
*'''אור חדש'''.
*'''באר הגולה'''.
*'''גבורות ה''''.
*'''גור אריה על התורה''' (ה' חלקים).
*'''דרוש דרש'''.
*'''דרוש נאה'''.
*'''דרוש על התורה והמצוה'''.
*'''דרך החיים'''.
*'''דרשות מהר"ל מפראג'''.
*'''הגדה של פסח'''.
*'''חידושי אגדות''' על אגדות הש"ס (ד' חלקים).
*'''גור אריה חידושי גפ"ת על הש"ס'''.
*'''נצח ישראל'''.
*'''תפארת ישראל'''.
*'''נתיבות עולם'''.

==ראו גם==
*[[הגולם מפראג]]

== קישורים חיצונים ==
*'''אדמו"ר הצמח צדק''', [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15733&hilite=8787a7b9-2bc6-41dc-ba48-e8b879906aff&st=%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%A9%22%D7%9C&pgnum=60 קונטרס ביקור בשיקגו] מנהגי המהר"ל ב[[פרשת בשלח]].
*הרב דוד מאיר דרוקמן, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48494 400 שנה ל[[הסתלקות]] המהר"ל], מאמר לזכרו, י"ז [[אלול]] התשס"ט (06.09.2009) - {{אינפו}}
* יהושע קעניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/690.pdf#page=87 גאון מבית דוד]''', [[שבועון בית משיח]], י"א [[ניסן]] תשס"ט, עמוד 112 {{PDF}}, באתר {{בית משיח}}
* הרב שמעון ויצהנדלר [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=73623 'גולה וגאולה במשנת המהר"ל'], שיעור פתיחה לקורס 'בית הספר לתורת הגאולה' קיץ תשע"ב, {{וידאו}} - {{אינפו}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Taib-Mimun%20-%20Sivan%2010%2C%205779.pdf סיפורי המהר"ל מפראג והגולם]''' {{PDF}} מתוך כתבי רבותינו נשיאינו
*מאיר בן אלעזר פרלס, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33676&st=&pgnum=20 מגילת יוחסין] של המהר"ל

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פראג]]
[[קטגוריה:דמויות מספר הזכרונות]]

מר שושני

2025-08-24T09:04:28Z

Murachvedain: /* תולדות חיים */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני בתקופת המלחמה]]
[[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור]]
[[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני]]
'''מר שושני''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשכ"ח]]), כונה גם '''פרופסור שושני''' או '''החכם שושני''' היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ושיטת לימודית ייחודית, שהסתיר את זהותו, ולכן פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל. בעת ביקור [[הרבי]] ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], שוחח ממושכות עם [[הרבי]]{{הערה|על פי עדותו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום בספר אודתיו - 'איש החינוך', עמודים 31–35. ירושלים, תשע"ו}}. גם בהמשך חייו היה בקשר עם הרבי ועם [[השלוחים|שליחיו]].

==שמו==
שמו האמיתי של שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא מתלמידיו של [[הראי"ה קוק]] אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. {{הערה| תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015; הנ"ל, "תעלומת הגאון", מוסף "שבת", 26 בינואר 2018. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.}} אך יש הסוברים ששמו מרדכי רוזנבאום או מרדכי בן שושן או עאיין-ויקטור סושון.

==תולדות חיים==
על פי ההשערה, נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת [[תרנ"ה]], עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית.
שימש כמורה לאישים מפורסמים ביניהם [[אלי ויזל]] ופרופ' שלום רוזנברג.

בתקופת ה[[שואה]] נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיות ותמורת כך שוחרר. לדיעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו [[ברית מילה|נימול]] הסגירה אותו כ[[יהודי]]. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי.

לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת שם שהה עד שנת [[תשי"ב]]. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשט"ז ]]התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטווידאו שבאורגוואי (בדרום אמריקה).

הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש [[כ"ו בטבת]] [[תשכ"ח]] בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "'''הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה'''"{{הערה|בית משיח 998}}.

החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הן קשות לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים.

==קשריו עם חב"ד==
בתקופת שהותו בצרפת שימש במשך תקופה כמלמדו של הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] בשנות ילדותו (כשהיה בן 8), הרב זילברשטרום למד במשך כשנה אצל מר שושני, גמרא, תוספות ומפרשים וחרף הקשר הקרוב עם משפחת זילברשטרום, בני המשפחה לא שמעו ממר שושני פרטים אישיים על עצמו, ורק ידעו שהוא מקבל מכתבים רבים, אך הוא לא גילה מי השולחים ומה תוכנם{{הערה|בית משיח 998}}.

שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה|[[ ימי מלך]] ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33. וראה: בית משיח 998}}.

מסופר שבעת ביקורו של הרבי בפריז בתש"ז כשהתארח הרבי בבית משפחת בוטמאן שוחח הרבי עם מר שושני בטלפון מספר פעמים.

כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}.

ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{הערה|כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני"}}, אך אין לדברים כל מקור מוסמך. ויש להעיר גם שאין ראיה שהרבי שמע זאת משושני, ולא ששושני שמע זאת מהרבי וניכס את הדברים לעצמו.

חלק מהמחברות שעליהן רשם את חידושיו, הן מחברות שהופקו על ידי ה[[מל"ח]] {{הערה|בצילום מפתיחה של מחברת מס' 60 בכתב-ידו של מר שושני, ניתן לראות שהשתמש במחברת של המל"ח עם סמל המל"ח וקה"ת. ראו את הצילום בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית במאמר מאת חן מלול (18.10.2021) "תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?". וראו באתר הבא את המחברת בשלמותה ואת יתר המחברות של שושני: mr-shoshani.co.il
כתביו של מר שושני.}}.
בא' מאלפי כתביו שחלקם עוד טרם פוענחו מזכיר את רבותינו נשיאנו מאדמו"ר האמצעי עד הרבי. {{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=5740&start=440#p833948 צילום פיענוח הכתב]}}

כששהה הרב [[בנימין קליין]] יחד עם ר' [[שמואל פסח בוגומילסקי]] בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו{{הערה|בית משיח 998}}.

כשנכנס הרב [[יונה סלפושניק]] ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ל[[יחידות]] אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1893, עמ' 93.}}.

==לקריאה נוספת==
* '''איש החינוך''', הרה"ג הרה"ח ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], פרק שני. עמ' 35-31. הוצאת משפחת זילברשטרום, ירושלים תשע"ו.
*[[מנחם זיגלבוים]], [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D.pdf '''אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו'''], בתוך [[שבועון בית משיח]], גיליון 998, עמ' 37 - 49.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/134529 מי אתה מר שושני? גאון מסתורי שאיש לא ידע את שמו האמיתי] באתר {{חב"ד און ליין}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]

מר שושני

2025-08-24T09:02:43Z

Murachvedain: /* תולדות חיים */

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני בתקופת המלחמה]]
[[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור]]
[[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני]]
'''מר שושני''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשכ"ח]]), כונה גם '''פרופסור שושני''' או '''החכם שושני''' היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ושיטת לימודית ייחודית, שהסתיר את זהותו, ולכן פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל. בעת ביקור [[הרבי]] ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], שוחח ממושכות עם [[הרבי]]{{הערה|על פי עדותו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום בספר אודתיו - 'איש החינוך', עמודים 31–35. ירושלים, תשע"ו}}. גם בהמשך חייו היה בקשר עם הרבי ועם [[השלוחים|שליחיו]].

==שמו==
שמו האמיתי של שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא מתלמידיו של [[הראי"ה קוק]] אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. {{הערה| תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015; הנ"ל, "תעלומת הגאון", מוסף "שבת", 26 בינואר 2018. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.}} אך יש הסוברים ששמו מרדכי רוזנבאום או מרדכי בן שושן או עאיין-ויקטור סושון.

==תולדות חיים==
על פי ההשערה, נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת [[תרנ"ה]], עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית.
שימש כמורה לאישים מפורסמים ביניהם [[אלי ויזל]] ופרופ' שלום רוזנברג.

בתקופת ה[[שואה]] נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיות ותמורת כך שוחרר. לדיעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו [[ברית מילה|נימול]] הסגירה אותו כ[[יהודי]]. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי.

לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת שם שהה עד שנת [[תשי"ב]]. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשט"ז ]]התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטווידאו שבאורגוואי (בדרום אמריקה).

הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש [[כ"ו בטבת]] [[תשכ"ח]] בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "'''הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה'''"{{הערה|בית משיח 998}}.

החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הן קשות לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים. חלק מהמחברות הן כאלו שהופקו ויצאו לאור בשנות הש' על ידי [[המרכז לענייני חינוך]].

==קשריו עם חב"ד==
בתקופת שהותו בצרפת שימש במשך תקופה כמלמדו של הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] בשנות ילדותו (כשהיה בן 8), הרב זילברשטרום למד במשך כשנה אצל מר שושני, גמרא, תוספות ומפרשים וחרף הקשר הקרוב עם משפחת זילברשטרום, בני המשפחה לא שמעו ממר שושני פרטים אישיים על עצמו, ורק ידעו שהוא מקבל מכתבים רבים, אך הוא לא גילה מי השולחים ומה תוכנם{{הערה|בית משיח 998}}.

שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה|[[ ימי מלך]] ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33. וראה: בית משיח 998}}.

מסופר שבעת ביקורו של הרבי בפריז בתש"ז כשהתארח הרבי בבית משפחת בוטמאן שוחח הרבי עם מר שושני בטלפון מספר פעמים.

כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}.

ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{הערה|כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני"}}, אך אין לדברים כל מקור מוסמך. ויש להעיר גם שאין ראיה שהרבי שמע זאת משושני, ולא ששושני שמע זאת מהרבי וניכס את הדברים לעצמו.

חלק מהמחברות שעליהן רשם את חידושיו, הן מחברות שהופקו על ידי ה[[מל"ח]] {{הערה|בצילום מפתיחה של מחברת מס' 60 בכתב-ידו של מר שושני, ניתן לראות שהשתמש במחברת של המל"ח עם סמל המל"ח וקה"ת. ראו את הצילום בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית במאמר מאת חן מלול (18.10.2021) "תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?". וראו באתר הבא את המחברת בשלמותה ואת יתר המחברות של שושני: mr-shoshani.co.il
כתביו של מר שושני.}}.
בא' מאלפי כתביו שחלקם עוד טרם פוענחו מזכיר את רבותינו נשיאנו מאדמו"ר האמצעי עד הרבי. {{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=5740&start=440#p833948 צילום פיענוח הכתב]}}

כששהה הרב [[בנימין קליין]] יחד עם ר' [[שמואל פסח בוגומילסקי]] בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו{{הערה|בית משיח 998}}.

כשנכנס הרב [[יונה סלפושניק]] ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ל[[יחידות]] אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1893, עמ' 93.}}.

==לקריאה נוספת==
* '''איש החינוך''', הרה"ג הרה"ח ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], פרק שני. עמ' 35-31. הוצאת משפחת זילברשטרום, ירושלים תשע"ו.
*[[מנחם זיגלבוים]], [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D.pdf '''אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו'''], בתוך [[שבועון בית משיח]], גיליון 998, עמ' 37 - 49.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/134529 מי אתה מר שושני? גאון מסתורי שאיש לא ידע את שמו האמיתי] באתר {{חב"ד און ליין}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]

מר שושני

2025-08-24T08:56:41Z

Murachvedain: /* תולדות חיים */ הרחבה

{{בעבודה מתמשכת}}
[[קובץ:שושני.jpg|ממוזער|מר שושני בתקופת המלחמה]]
[[קובץ:הלל פרלמן.jpg|ממוזער|הלל פרלמן בתור בחור]]
[[קובץ:מצבה שושני.jpg|ממוזער|מצבת החכם שושני]]
'''מר שושני''' ([[תרנ"ה]] - [[כ"ו טבת]] [[תשכ"ח]]), כונה גם '''פרופסור שושני''' או '''החכם שושני''' היה תלמיד חכם, בעל זיכרון צילומי ושיטת לימודית ייחודית, שהסתיר את זהותו, ולכן פרטיו האישיים שנויים במחלוקת ולוטים בערפל. בעת ביקור [[הרבי]] ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]], שוחח ממושכות עם [[הרבי]]{{הערה|על פי עדותו של הרב אהרן מרדכי זילברשטרום בספר אודתיו - 'איש החינוך', עמודים 31–35. ירושלים, תשע"ו}}. גם בהמשך חייו היה בקשר עם הרבי ועם [[השלוחים|שליחיו]].

==שמו==
שמו האמיתי של שושני שנוי במחלוקת. הדיעה הרווחת היא ששמו הלל פרלמן והוא מתלמידיו של [[הראי"ה קוק]] אשר נעלמו עקבותיו. כן גם הוכח מאנשים שמר שושני שהה אצלם בביתם, וכמו כן פרצופיהם זהים של פרלמן ושושני ביותר. {{הערה| תעלומת שושני: הפתרון. מאת יעל לוין. מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות. 18 בספטמבר 2015; הנ"ל, "תעלומת הגאון", מוסף "שבת", 26 בינואר 2018. עיינו גם במאמרו של משה נחמני: "מי כאן הלל?". מוסף "שבת" - הנ"ל, 1 בספט' 2011.}} אך יש הסוברים ששמו מרדכי רוזנבאום או מרדכי בן שושן או עאיין-ויקטור סושון.

==תולדות חיים==
על פי ההשערה, נולד בברסט (בריסק) שבבלארוס בשנת [[תרנ"ה]], עם זאת יש המשערים שמוצאו מצפון אפריקה. בתקופה מסויימת בחייו שהה באוראן, ובמקומות אחרים במגרב, ולמד את תרבות המזרח, מנהגי היהודים במקום והשפה הערבית.
שימש כמורה לאישים מפורסמים ביניהם [[אלי ויזל]] ופרופ' שלום רוזנברג.

בתקופת ה[[שואה]] נעצר על ידי איש גסטאפו, ובחקירתו הזדהה בתור גוי מתמטיקאי יליד אלזס (חבל ארץ בצרפת). איש הגסטאפו סירב להאמין לו שהוא מתמיטקאי ולעג לו על כך, אבל שושני הצליח להפגין את ידיעותיו המתמטיות ותמורת כך שוחרר. לדיעה נוספת הוא נתפס ללא מסמכים, ועובדת היותו [[ברית מילה|נימול]] הסגירה אותו כ[[יהודי]]. הוא טען שהוא איש דת מוסלמי, ולשם בירור הובא למקום המופתי הראשי של צרפת כדי לברר את טענותיו, ושושני הצליח לשכנעו כי הוא מוסלמי.

לאחר שהצליח להימלט הגיע לצרפת שם שהה עד שנת [[תשי"ב]]. לאחר מכן הגיע לארץ ישראל. בין השנים [[תשט"ו]] - [[תשט"ז ]]התגורר שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר עד סוף ימיו להתגורר במונטווידאו שבאורגוואי (בדרום אמריקה).

הוא נפטר מהתקף לב ביום שבת קודש [[כ"ו בטבת]] [[תשכ"ח]] בדוראסנו שבאורגוואי. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכיר. אך כשהתקשרו למספר התברר שאותו אדם נפטר 24 שעות קודם לכן, ובכך נותרה אישיותו עלומה בחייו ובמותו. על מצבתו נכתב: "'''הרב והחכם שושני ז"ל. לידתו וחייו סתומים כחידה'''"{{הערה|בית משיח 998}}.

החכם שושני השאיר אחריו קובץ מחברות, אך הן קשות לפיענוח עקב הקצרנות הרבה בה נכתבו הדברים. חלק מהמחברות הן מחברות שהופקו ויצאו לאור בשנות הש' על ידי [[המרכז לענייני חינוך]].

==קשריו עם חב"ד==
בתקופת שהותו בצרפת שימש במשך תקופה כמלמדו של הרב [[אהרן מרדכי זילברשטרום]] בשנות ילדותו (כשהיה בן 8), הרב זילברשטרום למד במשך כשנה אצל מר שושני, גמרא, תוספות ומפרשים וחרף הקשר הקרוב עם משפחת זילברשטרום, בני המשפחה לא שמעו ממר שושני פרטים אישיים על עצמו, ורק ידעו שהוא מקבל מכתבים רבים, אך הוא לא גילה מי השולחים ומה תוכנם{{הערה|בית משיח 998}}.

שנים לאחר מכן, בשנת [[תש"ז]], כאשר הגיע הרבי לקבל את פני אמו בפריז, נפגשו מר שושני והרבי ליותר משיחה אחת. על קשר זה העיד לימים הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו".{{הערה|[[ ימי מלך]] ח"ג ע' 956.}} עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' [[שניאור זלמן שניאורסון]] ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית".{{הערה| איש החינוך עמ' 33. וראה: בית משיח 998}}.

מסופר שבעת ביקורו של הרבי בפריז בתש"ז כשהתארח הרבי בבית משפחת בוטמאן שוחח הרבי עם מר שושני בטלפון מספר פעמים.

כעבור שנים, כשפגש הרב זילברשטרום את חכם שושני ב[[ארץ הקודש]] ושאלו על הרבי, הוא מיד השיב שהרבי בקיא היטב בבבלי ובירושלמי ובמדעים רבים{{הערה| איש החינוך עמ' 34.}}.

ישנם הטוענים כי הוא זה שהגה את רעיון [[הבן החמישי]], והוא העבירו לרבי שיפיץ אותו ברחבי העולם{{הערה|כך נטען למשל כאן: "הבן החמישי - Monsieur Chouchani - Mister Shoshani - מר שושני"}}, אך אין לדברים כל מקור מוסמך. ויש להעיר גם שאין ראיה שהרבי שמע זאת משושני, ולא ששושני שמע זאת מהרבי וניכס את הדברים לעצמו.

חלק מהמחברות שעליהן רשם את חידושיו, הן מחברות שהופקו על ידי ה[[מל"ח]] {{הערה|בצילום מפתיחה של מחברת מס' 60 בכתב-ידו של מר שושני, ניתן לראות שהשתמש במחברת של המל"ח עם סמל המל"ח וקה"ת. ראו את הצילום בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית במאמר מאת חן מלול (18.10.2021) "תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?". וראו באתר הבא את המחברת בשלמותה ואת יתר המחברות של שושני: mr-shoshani.co.il
כתביו של מר שושני.}}.
בא' מאלפי כתביו שחלקם עוד טרם פוענחו מזכיר את רבותינו נשיאנו מאדמו"ר האמצעי עד הרבי. {{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=5740&start=440#p833948 צילום פיענוח הכתב]}}

כששהה הרב [[בנימין קליין]] יחד עם ר' [[שמואל פסח בוגומילסקי]] בשליחות ה[[מל"ח]] באורגוואי, נפגשו עם מר שושני בבית הכנסת, וכשאמרו לו שהם חסידי חב"ד, הוא שאל אותם "אתם מכירים את הרבי?", הם ענו בחיוב, אך הוא אמר: "אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו". לאחר מכן ביקש מהם שהרבי ישלח לו [[ש"ס]] ו[[טלית]] גדולה. כשחזרו לניו יורק הם דיווחו על כך לרבי, והרבי הורה למלאות את בקשתו{{הערה|בית משיח 998}}.

כשנכנס הרב [[יונה סלפושניק]] ששימש כשליח הרבי באורגוואי, ל[[יחידות]] אצל הרבי, התעניין אצלו הרבי על מר שושני, כשהשיב שהוא מתנהג באופן מוזר עבר הרבי לנושא אחר{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1893, עמ' 93.}}.

==לקריאה נוספת==
* '''איש החינוך''', הרה"ג הרה"ח ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], פרק שני. עמ' 35-31. הוצאת משפחת זילברשטרום, ירושלים תשע"ו.
*[[מנחם זיגלבוים]], [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%96%D7%99%D7%92%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D.pdf '''אתם רואים אותו, אבל אינכם מכירים אותו'''], בתוך [[שבועון בית משיח]], גיליון 998, עמ' 37 - 49.

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/134529 מי אתה מר שושני? גאון מסתורי שאיש לא ידע את שמו האמיתי] באתר {{חב"ד און ליין}}.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]]

שיחה:בן ציון בנימין אלטהויז

2025-03-12T20:09:49Z

Murachvedain: תגובה

למה כל-כך חשוב המידע בעניין הס"ת? ומה זה מוסיף בהפצת המעיינות? [[משתמש:קודש לנשיא הדור|קודש לנשיא הדור]] - [[שיחת משתמש:קודש לנשיא הדור|שיחה]], 13:38, ז' בשבט, ה'תשפ"ה.
:מצטרף. ---[[משיח]] נאו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שיחה]]''' - ז' בשבט ה'תשפ"ה - 17:22, 5 בפברואר 2025 (IST)
::גם השורה האחרונה די צורמת. בברכה, [[משתמש:יוסף בן מלמד|יוסף בן מלמד]] ~ [[שיחת משתמש:יוסף בן מלמד|יחי המלך המשיח!]] ~ (18:28, ז' בשבט, ה'תשפ"ה)
:: מצטרף ממש לדברים דלעיל. יתירה מזו,כל הסיפור מעלה הרבה סימני שאלה ותחושה שחסרים חלקים בפאזל (למשל, האם ומה אמר הרבי בנידון). מהתמונות נראה ברור שהיה ב-770 ועבר אצל הרבי גם אחרי מ"ח.--[[משתמש:Murachvedain|Murachvedain]] - [[שיחת משתמש:Murachvedain|שיחה]], 22:09, י"ב באדר, ה'תשפ"ה 22:09, 12 במרץ 2025 (IST)

שיחה:מרוקו

2025-01-22T19:45:38Z

Murachvedain: /* "לכו אל יהודי מרוקו" - "ציטוט" שלא היה! */

מה עם הרב איידלמן, שליח רציני במרוקו? --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 17:46, 22 יולי 2007 (EDT)

בוודאי--שנזא 09:38, 16 ביוני 2015 (UTC)
כנראה אתה לא שומע עליו בגלל שכבר סומן בעיתונות החבדית את מי לגדל ... ואדרבא ה[[רבי]] אמר עליו שהוא איש שלו ב[[מרוקו]]... עייו בערכו ר [[שלום איידלמן]] [לא שהם לא עשו כלום חס ושלום אלא שגם הוא פעל גדולות ונצורות]--שנזא 09:55, 16 ביוני 2015 (UTC)
לא זכיתי להבין מדוע ערך זה זקוק לעריכה, יותר מאשר הרבה ערכים אחרים? --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 04:33, 1 בינואר 2010 (UTC)
:גם הם זקוקים, אלא שהוא עלה בחכתו של מכניס התבנית. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

== ישיבה באגדיר - וסופה ==

הייתה ישיבה פעילה מאוד בעיר 'אגדיר'. ברעידת אדמה שהייתה במרוקו היא נהרסה כליל וכל התלמידים, כולל הרבנים נספו מלבד ניצול אחד. כתבה נרחבת בבית משיח גיליון 869. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י' בניסן ה'תשע"ג 06:24, 21 במרץ 2013 (IST)
:חיפשתי שם ולא מצאתי. אתה תצליח אולי? http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/689.pdf. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 20:10, 1 ביוני 2014 (UTC)
::זה לא בגליון 689, אלא 869. נראה לי שאין אותו עדיין באתר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:21, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/2/15/869.html רק אל תריבו...] [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:33, 2 ביוני 2014 (UTC)
::::אגב, למשקיען התורן, זה עלול להיות ערך מאוד יפה, לא מוכר ומושך. לידיעה הבאה באינפו.. (מקווה שעד אז יהיו עוד ידיעות..) • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:41, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::::קיבלתי הערכה במייל, למקרה שהנ"ל יוכנס אי אז לערך... ציטוט: "אגרות קודש כותב הרבי שמספר מסויים (גדול) מתלמידי הישיבה באגדיר ניצלו ת''ל. בספר של גורדצקי כותב שניספו עשרה תלמידים, לכל היותר ארבעים מתוך 150, אנא בידקו לפני התיקונים, מה שכתבתם שניצל רק תלמיד אחד זה ודאי טעות" סוף ציטוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בשבט ה'תשע"ו 21:56, 23 בינואר 2016 (UTC)

==הסרת תבנית==
סידרתי מעט את הערך, ושמא יש להסיר התבנית --[[משתמש:דני770|דני770]] - [[שיחת משתמש:דני770|שיחה]] 13:05, 8 באוגוסט 2017 (UTC)

== "לכו אל יהודי מרוקו" - "ציטוט" שלא היה! ==

בפסקה 'התחלת השליחות' מופיע "ציטוט" אותו אמר כביכול הרבי הריי"צ. כמקור הובא ספר הצאצאים. {{ש}}
אלא שעיון שם מעלה ברור שלא מדובר בציטוט (הובא שם ללא מרכאות) אלא '''כעיבוד ספרותי''' להוראת הרבי הריי"צ אותה כתב הרבי מה"מ לרב מיכאל ליפסקר ("אחד הדברים אשר הואיל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לדבר אתי בימים שלפני ההסתלקות הי' בענין החינוך של ילדי ישראל במדינות אפריקא ליסד שם בעזהשי"ת סניף מעבודתו החינוכית אשר תפקידו יהי' גם לעזר לאחב"י שי' הדרים באפריקא ביסוד וסידור מוסדות חנוך כשרים - ולתכלית זו גם להכשיר חוג מלמדים משלהם - וגם להשגיח בל יעשה עול לבני הנעורים העולים מהתם לאה"ק ולשמור עליהם שלא ילכדו ח"ו לרשת הכפירה", אג"ק כרך ג', אגרת תקנט).{{ש}}

לצערי ה"ציטוט" ה(לא) אמור מוצא את דרכו מכאן גם לעיתונות המודפסת (כתבה של רמ"ז בבית משיח דשבוע זה).{{ש}}

אשר על כן אציע בזאת להשמיט אותו מכאן, ולשים במקומו את ההוראה הנזכרת לר' מיכאל ליפסקר, אשר היא היא דבר המלך ודתו אשר נחתמה בטבעת המלך ואחריה אין כלום.{{ש}}

--[[משתמש:Murachvedain|Murachvedain]] - [[שיחת משתמש:Murachvedain|שיחה]], 21:43, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ה 21:43, 22 בינואר 2025 (IST)

שיחה:מרוקו

2025-01-22T19:43:16Z

Murachvedain: /* "לכו אל יהודי מרוקו" - "ציטוט" שלא היה! */ פסקה חדשה

מה עם הרב איידלמן, שליח רציני במרוקו? --[[משתמש:ישראל|ישראל]] ([[שיחת משתמש:ישראל|שיחה]] | [http://chabad.info/infopedia/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:Contributions&target=%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C תרומות]) 17:46, 22 יולי 2007 (EDT)

בוודאי--שנזא 09:38, 16 ביוני 2015 (UTC)
כנראה אתה לא שומע עליו בגלל שכבר סומן בעיתונות החבדית את מי לגדל ... ואדרבא ה[[רבי]] אמר עליו שהוא איש שלו ב[[מרוקו]]... עייו בערכו ר [[שלום איידלמן]] [לא שהם לא עשו כלום חס ושלום אלא שגם הוא פעל גדולות ונצורות]--שנזא 09:55, 16 ביוני 2015 (UTC)
לא זכיתי להבין מדוע ערך זה זקוק לעריכה, יותר מאשר הרבה ערכים אחרים? --[[משתמש:Shalom|Shalom]] 04:33, 1 בינואר 2010 (UTC)
:גם הם זקוקים, אלא שהוא עלה בחכתו של מכניס התבנית. --בהצלחה רבה ומופלגה ב[[השליחות היחידה|שליחות היחידה]]!. [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]

== ישיבה באגדיר - וסופה ==

הייתה ישיבה פעילה מאוד בעיר 'אגדיר'. ברעידת אדמה שהייתה במרוקו היא נהרסה כליל וכל התלמידים, כולל הרבנים נספו מלבד ניצול אחד. כתבה נרחבת בבית משיח גיליון 869. [[חב"דפדיה|הפצצת המעיינות]] • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|בוא נתוועד]] • י' בניסן ה'תשע"ג 06:24, 21 במרץ 2013 (IST)
:חיפשתי שם ולא מצאתי. אתה תצליח אולי? http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/689.pdf. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ג' בסיוון ה'תשע"ד 20:10, 1 ביוני 2014 (UTC)
::זה לא בגליון 689, אלא 869. נראה לי שאין אותו עדיין באתר. • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:21, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/2/15/869.html רק אל תריבו...] [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 11:33, 2 ביוני 2014 (UTC)
::::אגב, למשקיען התורן, זה עלול להיות ערך מאוד יפה, לא מוכר ומושך. לידיעה הבאה באינפו.. (מקווה שעד אז יהיו עוד ידיעות..) • [[משתמש:שנוזל|שנוזעל]] - [[שיחת משתמש:שנוזל|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ד 11:41, 2 ביוני 2014 (UTC)
:::::קיבלתי הערכה במייל, למקרה שהנ"ל יוכנס אי אז לערך... ציטוט: "אגרות קודש כותב הרבי שמספר מסויים (גדול) מתלמידי הישיבה באגדיר ניצלו ת''ל. בספר של גורדצקי כותב שניספו עשרה תלמידים, לכל היותר ארבעים מתוך 150, אנא בידקו לפני התיקונים, מה שכתבתם שניצל רק תלמיד אחד זה ודאי טעות" סוף ציטוט. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י"ג בשבט ה'תשע"ו 21:56, 23 בינואר 2016 (UTC)

==הסרת תבנית==
סידרתי מעט את הערך, ושמא יש להסיר התבנית --[[משתמש:דני770|דני770]] - [[שיחת משתמש:דני770|שיחה]] 13:05, 8 באוגוסט 2017 (UTC)

== "לכו אל יהודי מרוקו" - "ציטוט" שלא היה! ==

בפסקה 'התחלת השליחות' מופיע "ציטוט" אותו אמר כביכול הרבי הריי"צ. כמקור הובא ספר הצאצאים. אלא שעיון שם מעלה ברור שלא מדובר בציטוט (הובא שם ללא מרכאות) אלא '''כעיבוד ספרותי''' להוראת הרבי הריי"צ אותה כתב הרבי מה"מ לרב מיכאל ליפסקר ("אחד הדברים אשר הואיל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לדבר אתי בימים שלפני ההסתלקות הי' בענין החינוך של ילדי ישראל במדינות אפריקא ליסד שם בעזהשי"ת סניף מעבודתו החינוכית אשר תפקידו יהי' גם לעזר לאחב"י שי' הדרים באפריקא ביסוד וסידור מוסדות חנוך כשרים - ולתכלית זו גם להכשיר חוג מלמדים משלהם - וגם להשגיח בל יעשה עול לבני הנעורים העולים מהתם לאה"ק ולשמור עליהם שלא ילכדו ח"ו לרשת הכפירה", אג"ק כרך ג', אגרת תקנט).
לצערי ה"ציטוט" ה(לא) אמור מוצא את דרכו מכאן גם לעיתונות המודפסת (כתבה של רמ"ז בבית משיח דשבוע זה).
אשר על כן אציע בזאת להשמיט אותו מכאן, ולשים במקומו את ההוראה הנזכרת לר' מיכאל ליפסקר, אשר היא היא דבר המלך ודתו אשר נחתמה בטבעת המלך ואחריה אין כלום.
--[[משתמש:Murachvedain|Murachvedain]] - [[שיחת משתמש:Murachvedain|שיחה]], 21:43, כ"ב בטבת, ה'תשפ"ה 21:43, 22 בינואר 2025 (IST)

שיחה:אברהם גד ונקרט

2024-11-26T14:32:14Z

Murachvedain: תגובה

ראיה לסתור?

מופיע עליו שכ"ק רבינו התבטא עליו שהיה מן '''העובדים''', ובהערה שם הוא דוגמא '''למשכילים'''? --[[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] - [[שיחת משתמש:אורח לרגע...|שיחה]], 00:49, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 00:49, 2 בספטמבר 2024 (IDT)

: [[משתמש:אורח לרגע...|אורח לרגע...]] טעות, יישר כח. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 00:56, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 00:56, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
::באותו ענין: ראוי לציין כי ילדיו לא שמעו את הסיפור על אביהם, וגם ילדיו של ר' נתן וואלף לא שמעו את הסיפור על אביהם. מה שמעלה בי את החשד שמא המעשה לא היה ולא נברא [[משתמש:עזריאל|עזריאל]] - [[שיחת משתמש:עזריאל|שיחה]], 15:14, כ"ט באב, ה'תשפ"ד 15:14, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
וביחד עם זה - לא שמענו אינה ראיה. במיוחד בקשרים רבי-חסיד מצוי מאוד שחברים וחסידים אחרים יודעים יותר מהילדים. כאן במיוחד לא נטען שזה נאמר לנתן וולף או לאברהם ונקרט, אלא עליהם --[[משתמש:Murachvedain|Murachvedain]] - [[שיחת משתמש:Murachvedain|שיחה]], 16:32, כ"ה בחשוון, ה'תשפ"ה 16:32, 26 בנובמבר 2024 (IST)

אברהם לייב שוחט

2024-11-26T11:38:28Z

Murachvedain: /* משפחתו */ הרחבה, עריכה

{{אין תמונה}}
הרב '''אברהם לייב (לייבל) שוחאט''' (יליד [[תשי"ז]]), הינו [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים קראקאס]] שבוונצואלה. בעבר שימש בתפקיד ראש ישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה]], מינוי שקיבל בהוראת הרבי עצמו.

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשי"ז]] ב[[קראון הייטס]] לאביו ר' [[משה שוחט]] ולאמו מרת ברכה ליפשע. אביו היה גבאי בית הכנסת החב"די ברחוב לפרץ ובעל תפילה נודע, וזכה לקירובים שונים מהרבי{{הערה|היה מהיושבים בקביעות מדי שבת על בימת ההתוועדויות מאחורי הרבי.}} ואמו הייתה הבלנית במקווה הטהרה לנשים בקראון הייטס וזכתה לנקות את המקווה ולהעניק שירות לרבי, אשר היה טובל במקווה זה.

התחנך בנערותו במוסדות חב"ד בארצות הברית ובאוסטרליה.

בהיותו בן 24, בעודו בחור ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], נשלח בשנת [[תשמ"א]] על ידי הרבי בראש קבוצה של שמונה בחורים, לייסד את ישיבת [[תומכי תמימים קזבלנקה]], כשהוא מונה לעמוד בראשות הישיבה. הקבוצה זכתה ליחס מיוחד מהרבי, והרבי אף נשא בפניהם שיחה מיוחדת בחדר המבוא לחדרו הקדוש, המכונה בפי חסידים 'גן עדן התחתון'.

נישא עם רעייתו למשפחת סויסה ביו"ד כסלו תשד"מ, ובשנת [[תשמ"ה]] התמנה לעמוד בראשות ישיבת [[תומכי תמימים קראקאס]] שבוונצואלה.

בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].

==משפחתו==
*גיסו, הרב [[דוד שלום פייפ]] - עורך מגזין 'משיח טיימס' חבר [[צבאות ה' ניו יורק]].
*גיסו, הרב [[יוסף איברט]] - שליח באוניברסיטה העברית בירושלים.
*בנו, הרב [[שלום דובער שוחאט]] - דיין ומורה צדק ב[[בית דין צדק|בד"ץ]] [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]] וראש כולל להלכה מעשות ב[[קראון הייטס]].
*בנו הרב שמואל שוחאט - ראש כולל יגדיל תורה, ומו"צ לאנ"ש הצעירים ב[[מונטריאול]].
*בנו הרב יוסף יצחק שוחאט - שליח ורב קהילת 'אור חב"ד במדבר' לקהילה הישראלית-ספרדית ב[[לאס ווגאס]].
*בנו, הרב מנחם מענדל שוחאט - ראש ישיבת חב"ד בפנמה.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שוחט, אברהם לייב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:משפחת שוחט]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ז]]

שיחה:מנחם לרר

2024-10-21T16:21:01Z

Murachvedain:

מתי היה בקבוצה ובמה עסק עד תשמ"ג? [[משתמש:קאגאן|קאגאן]] - [[שיחת משתמש:קאגאן|שיחה]], 07:54, י"א בסיוון, ה'תשפ"ד 07:54, 17 ביוני 2024 (IDT)

:עבד בהנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית. גם במקביל ולאחר סיום תפקידו בוועד.

== הוראה מהרבי לגבי נשיאת כפיים בכל יום? ==

בבירור אישי שנערך עימו -
אין ולא הייתה לו כל הוראה מהרבי לגבי נשיאת כפיים בכל יום.
הוא עושה זאת בהתאם להבנתו את הפשט בשו"ע ותו לא.
ממש הכחיש את העניין מכל וכל.

בהתאם הורדתי הפסקה בקשר לזה בתוך הערך{{שכח לחתום|Murachvedain‏ }}

: הוספתי את הקטע ע"פ מה ששמעתי מא' מתושבי כפר חב"ד, אם הרב לרר בעצמו הכחיש זאת כנראה מדובר בטעות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:49, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ה 15:49, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

שיחה:יצחק מאיר מורגנשטרן

2024-10-21T16:19:01Z

Murachvedain: הרחבות נוספות לטובת הוספה לערך

'''מספר נקודות נוספות לטובת הוספה לערך:'''
- לאורך השנים האחרונות נוהג יותר ויותר באדמו"רות. בספריו האחרונים מופיע התואר 'כ"ק אדמו"ר', הוא עורך שולחנות, חסידיו כמובן מתייחסים אליו כאדמו"ר וכו'.
- מפי השמועה למד במשך תקופה את שיחות הדבר מלכות בחברותא עם הרב זלמן נוטיק ע"ה.
- מתפלל באריכות גדולה ולאורך שעות ארוכות ביום. המניין האישי שלו מתחיל בשעה מאוחרת מידי יום.

--[[משתמש:Murachvedain|Murachvedain]] - [[שיחת משתמש:Murachvedain|שיחה]], 19:19, י"ט בתשרי, ה'תשפ"ה 19:19, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

מנחם לרר

2024-10-21T11:49:20Z

Murachvedain: /* תולדות חיים */ הגהה

[[קובץ:מנחם לרר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם הכהן לרר]]
ר' '''מנחם הכהן לרר''' (יליד שנת [[תש"ח]]) הוא יו"ר [[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה כפר חב"ד]], תפקיד בו שימש אף בין השנים [[תשמ"ג]] ל[[תשס"ג]]. משמש כיום כסמנכ"ל ישיבת תומכי תמימים המרכזית לוד-כפר חב"ד הכוללת מוסדות חשובים: [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד]], [[כולל אברכים]], [[בית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] ו[[תלמוד תורה לוד]].

==תולדות חיים==
{{ערך חסר|}}
נולד בשנת [[תש"ח]] לאביו הרב [[אפרים צבי לרר]] שהיה מאנשי הסוכנות היהודית, חבר קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] ולאמו מרת חיה דישא לרר{{הערה|נפטרה ביום [[ו' טבת]] [[תשפ"ב]] חודש לפני יום הולדת ה104.}}, בת הרב [[אברהם פריז]].

למד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]].

הרב לרר הוא חתנו של הרב [[חיים בנימיני]] מייסד מנהל וראש ישיבת [[מחנה ישראל]] בפטרופוליס שב[[ברזיל]].

==פעילות ציבורית==

בין השנים [[תשמ"ג]] - [[תשס"ג]] שימש כ[[יו"ר ועד כפר חב"ד]], במהלך כהונתו בנה מאות דירות בכפר חב"ד והצעיד את הכפר קדימה בתחומים רבים.

בין פועליו:

● בניית [[שכונת לוי יצחק]] א' וב' ושכונת בנה ביתך.

● סלילת כבישים ברחבי הכפר.

● הקמת קופת חולים כללית.

● בניית [[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד|בית אגו"ח 770 בכפר חב"ד]], ועוד.

● בנוסף נלחם במשך שנים נגד הקמת מחלף שתוכנן לעבור בתוך שטחי כפר חב"ד ויגרום חילול שבת והפרעה גדולה לתושבי הכפר, בזכותו אכן במשך עשרות שנים המחלף לא הוקם אך לאחרונה בהעדר התנגדות הועד המקומי המדינה החלה לבנות את המחלף לדאבונם של תושבי כפר חב"ד.

במקביל משמש כחבר הנהלה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ב[[תומכי תמימים לוד]] וב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] ובעבר שימש כחבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד]] עד לסגירתו בשנת [[תש"נ]].

בשנת [[תשס"ג]] הפסיד בבחירות לראשות [[ועד כפר חב"ד]] לר' [[בנימין ליפשיץ]], ומאז נכנס לעבוד במשרה מלאה כחבר הנהלה בישיבה, וכמנהל [[בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

ביום ראשון י' סיון תשפ"ד נערכו בחירות ל[[ועד כפר חב"ד|ועד האגודה]] ולאחר שרבים מתושבי הכפר לחצו עליו לחזור לוועד על מנת לתקן את הדברים טעוני התיקון אשר נעשו בכפר בשנים האחרונות, הוא נענה והסכים לרוץ לוועד בראשות רשימת כח, ולאחר עשרים שנה שלא היה בוועד הכפר הוא נבחר לכהן כיו"ר וועד כפר חב"ד בתמיכה של חמשה מחברי הוועד - ר' ימי ליפשיץ, ר' מוישל'ה גוטמן, ר' מענדי בלוי, ר' יצחק אמיתי ור' נחמן רייכמן.

הרב לרר ידוע בקשריו הרבים עם בכירי ה[[צה"ל|צבא]],בתי הרפואה, ומשרד הבריאות, ומשמש ככתובת לסיוע עבור רבים.

==משפחתו==
* רעייתו, רחל - גננת, [[כפר חב"ד]]
* בנו, ר' בנימין זאב לרר, מהנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
* בתו בלה
* בתו לאה
* חתנו, ר' יוסי וינפלד - הבעלים של חברת סיסטם וויז ומעסקני חב"ד בכפר חב"ד
* חתנו, ר' שלוימי פישר, [[קראון הייטס]]
;גיסיו:
* הרב [[יוסף הרטמן]] מ[[נחלת הר חב"ד]].
* הרב [[יוסף יצחק פייגלשטוק]] מ[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]].
* הרב [[אברהם דוד בנימיני]] מפטרופוליס, ברזיל.

{{סדרה|הקודם=[[שלמה מיידנצ'יק]]|הבא=[[בנימין ליפשיץ]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשמ"ג]] - [[תשס"ג]]}}

==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/feed?type=tags&id=95 תגית מנחם לרר] {{חב"ד און ליין|}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:לרר, מנחם}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]]
[[קטגוריה:משפחת לרר]]

שיחה:מנחם לרר

2024-10-21T11:48:27Z

Murachvedain: /* הוראה מהרבי לגבי נשיאת כפיים בכל יום? */

מתי היה בקבוצה ובמה עסק עד תשמ"ג? [[משתמש:קאגאן|קאגאן]] - [[שיחת משתמש:קאגאן|שיחה]], 07:54, י"א בסיוון, ה'תשפ"ד 07:54, 17 ביוני 2024 (IDT)

== הוראה מהרבי לגבי נשיאת כפיים בכל יום? ==

בבירור אישי שנערך עימו -
אין ולא הייתה לו כל הוראה מהרבי לגבי נשיאת כפיים בכל יום.
הוא עושה זאת בהתאם להבנתו את הפשט בשו"ע ותו לא.
ממש הכחיש את העניין מכל וכל.

בהתאם הורדתי הפסקה בקשר לזה בתוך הערך.

שיחה:מנחם לרר

2024-10-21T11:46:51Z

Murachvedain: /* הוראה מהרבי לגבי נשיאת כפיים בכל יום? */ פסקה חדשה