https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Naftaly1978חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-14T23:05:21Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=335460שלמה זלמן ברוין2020-05-08T04:06:33Z<p>Naftaly1978: /* רבנותו בניו יורק */</p>
<hr />
<div>{{שכתוב|לא אנציקלופדי בכלל, מלא תיאורים באופן מוגזם (רבע ערך)}}<br />
[[קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|ממוזער|הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי, י"ד מר חשון, תש"נ]]<br />
הרב שלמה זלמן ברוין, בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון"<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל-60 שנה.<br />
<br />
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי [[חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים".<br />
<br />
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב.<br />
<br />
תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפלה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה.<br />
<br />
הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו היתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. הוא קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. <br />
בתקופה ההיא נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]], בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.<br />
<br />
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו בנמצא כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה {{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב עד שקם מלוא קומתו כל אימת שהרב ברוין נכנס לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו!<br />
<br />
בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים, כאשר ארבע מאחיותיו חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו נהרגו, ובחסדי ה' הגיע לאוסטריה, שם נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, שארית הפליטה מהשואה הנוראה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". <br />
<br />
אשתו הרבנית רבקה אשת חבר עמדה לצידו וסייעה לו כל השנים, התמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.<br />
<br />
==רבנותו בניו יורק==<br />
<br />
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ח]] התיישב הרב ברוין בשכונת [[ברוזביל]] (בראונסוויל), ב[[ברוקלין]], שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי, ובית מדרשו נהפך עד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים רבים באו לשמוע את דברי תורתו ובסעודות השבת, את שיעוריו הקבועים בהלכה ובאגדה.<br />
<br />
לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הנהיג ברמה את קהילת "שערי ציון". גם כאן נהפך המקום לתלפיות הוא הפליא את שומעיו בכוח חידושו העצום בכל חלקי התורה, ודבריו המנעימים פעלו את פעולתם על שומעיהם.<br />
<br />
בשנות היו"דים ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" בפלטבוש.<br />
<br />
בשנות היו"דים המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון [[המאור (בטאון)|המאור]] מאמרים תורניים.<br />
<br />
בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיע סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]:<br />
<br />
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא, מטוב הרבנים ובעלי הבתים מהסביבה וממקומות הרחוקים אשר בניו יורק להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש, קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון בנוף ההוא.<br />
<br />
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין היתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגניה הכי מודרנית.<br />
<br />
במשתה חנוכת הבית שעשה רושם כביר על כל הנאספים שמלאו את אולם החגיגה מפה לפה, ואשר התענגו על מעדנים ומטעמים ובדברי תורה ובשירות ותשבחות השמיעו נאומיהם. הרבנים החשובים פתחו בכבודה של אכסניה, הרימו על נס את גדולתו של הרב ברוין ומפעליו הגדולים בשדה חיזוק התורה והיהדות בחיבוריו המפורסמים, והביעו כולם את שמחתם הרבה על המוסדות המפוארים שנוסדו עכשיו בפעם הראשונה באיסט פלטבוש, ושישמשו מבצרים חזקים להפצת תורה ויהדות, ובעיקר המפעל הכביר של המקוה שעל ידו תתרבה הטהרה באיסט פלטבוש."<br />
<br />
מוצאים אנו מכתב מהרבי באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'רמג}} לגיוס משאבים לבניית המקווה:<br />
<br />
כבוד ועד הרבנים דאיסט פלעטבוש . . בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בנין מקוה טהרה בשכונתם, ואשר קבעו ליום [[י"ד אייר]], [[פסח שני]] אסיפת-חגיגה מוקדשת לתכלית האמורה. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול אמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל דעות הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" - וכידועה הוראת התשב"ץ (סי' יז). ותתרבה הטהרה בישראל [[טהרת המשפחה]] וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית ע"י משיח צדקנו. וכמש"נ (יחזקאל [לו, כד-ח]) ולקחתי אתכם וגו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' וישבתם בארץ וגו' והייתם לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים.<br />
<br />
בכבוד ובברכת הצלחה.<br />
<br />
אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם כגון חבורה... הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה - השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור.<br />
<br />
==במיטת חוליו== <br />
גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו הייתה פתוחה תמיד גמרא ובידו הימין כתב כל העת, מתוך יסורים נוראים, חידושי תורה.<br />
<br />
את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרב ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו.<br />
<br />
במוצאי שבת פ' תולדות אור ל[[ג' כסלו]] [[תשנ"ה]], עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטהורה לצור מחצבתה.<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הגרשז ברוין.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב שלמה זלמן ברוין]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
אין ספק שמפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצאה לאור בשמונה מהדורות. <br />
<br />
החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת [[תש"ט]]. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור את חיבור על הקיצור שולחן ערוך, וספרו נהפך למעין אנציקלופדיה לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולוגיה.<br />
<br />
הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרים בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים".<br />
<br />
מהמיוחדות בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות הש"ס, ולעת זקנותו התיר להדפיסם תחת השם "שערים מצוינים בהלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצונים בהלכה על מסכת בבא בתרא" ספר זה קיבל במיטת חוליו, זמן קצר לפני פטירתו.<br />
<br />
בנו הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירת אביו — ממשיך בנו, הרב משה שמואל ברוין, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא על מסכת זבחים. <br />
<br />
בביקורת ספרים שנכתב בקובץ [[המאור (בטאון)| המאור]]{{הערה|שנה ו' חוברת ז' (נ"ג) עמוד 26.}} על הספר נכתב:<br />
<br />
"נדיר מאוד למצוא חיבור שעשה רושם סביר גם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערים מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים (חלק ראשון ורביעי נדפסו בדפוס הדר).<br />
<br />
המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד.<br />
<br />
מה שיש לציין הוא מראו החיצוני של החיבור ואופן הדפסתו. כבר נודע בשערים תהלתו ושבחו של בית הדפוס המפורסם "הדר" בניו יורק בהנהלתו של הרב נפתלי הלברשטם ואולם בספר הזה הפליא לעשות. האותיות זכות ומאירות כספירים, יופי ונקיון ההדפסה הוא עד להפליא. יש לו לבית דפוס הדר אופן מיוחד כדי למשוך את עין הקורא בהידור הדפסתו מאירת העינים...{{הערה|כאן הוסיף המבקר מילים רבות בדבר המחירים הנוחים בדפוס הדר, וגם מביא את דברי המחבר בספרו בשבח דפוס הדר.}}"<br />
<br />
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
בפעם הראשונה כנראה עוד קודם לנשיאות, במכתב מ[[כ' אדר]] [[תש"ט]]{{הערה|[http://www.lahak.org/media/pdf/890/wgxM8907770.pdf אגרות קודש]}}, מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו.<br />
<br />
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, ואך בקושי הבנתי את דבריו, כיון שכידוע בשנים הללו היה קשה להבין את הרבי, והרב [[ישראל ג'ייקובסון]], "תרגם" לי את דברי הרבי.<br />
<br />
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי שרק יצא לאור "שערים מצוינים בהלכה". והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה!<br />
<br />
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי האריז"ל שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי גם את הצמח צדק{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}} בזה, שאל אותי הרבי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפדים על זה?{{הערה|להעיר, שהרבי הרבה לחזור בריבוי יחידות ובמכתבים את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..<br />
<br />
לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות.<br />
<br />
לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבוא לרבי למסור לו בעצמו הספר ב[[י"ד חשון]] [[תש"נ]], כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו, אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8}}: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא". <br />
<br />
טרם נסיעתו ל'שליחות' בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב [[משה פלר]] ל'יחידות'{{הערה|מקדש מלך כרך ב' עמ' 407.}}. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? '''הרבי:''' 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!"<br />
<br />
כאשר נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עבר ל[[חסידות חב"ד]], הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8.}} בדאגה שנכדו יתעסק ב[[מבצעים]] ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]].<br />
<br />
לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!]<br />
<br />
הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [יתכן שחשש שילמד פחות בעקבות המעבר ללימוד בחב"ד...]<br />
<br />
הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].<br />
<br />
הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.<br />
<br />
דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.."<br />
<br />
הרבי מציין במספר מקומות לספרו{{הערה|כ-10 מקומות נדפסו, ובמכתבים שנדפסים מופיעים עוד כמה וכמה פעמים שציין לספריו.}}. <br />
לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)<br />
<br />
מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אבל מה יכולני לעשות שהליקוט כה ארוך כשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות.. ובספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות{{הערה|ראה לדוגמא שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).}}.<br />
<br />
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".<br />
<br />
==ציפיה לגאולה==<br />
רבו, הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל ה"מנחת אלעזר", היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב.<br />
<br />
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבוא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה.<br />
<br />
==אחדים מפסקיו המפורסמים==<br />
*מצדד כשיטת ה[[אמוראים]] שהחוצה את קו התאריך מאמריקה לאוסטרליה ומפסיד יום, אסור לו לברך [[ספירת העומר]] בברכה, אבל מי שחוצה מאוסטרליה לאמריקה, כיון שאין לילה בניהם, ורק יום ארוך, ימשיך לספור בברכה{{הערה|והוא שלא כדעת הרבי. המאור חוברת [[ג' אייר]] תש"י.}}.<br />
* בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור{{הערה|המאור תש"י חוברות ה'-ו'.}}.<br />
*ב[[חודש כסלו]] [[תשל"ט]] חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק{{הערה|נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]] - ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים.<br />
*נכדו, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=335459שלמה זלמן ברוין2020-05-08T04:04:52Z<p>Naftaly1978: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{שכתוב|לא אנציקלופדי בכלל, מלא תיאורים באופן מוגזם (רבע ערך)}}<br />
[[קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|ממוזער|הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי, י"ד מר חשון, תש"נ]]<br />
הרב שלמה זלמן ברוין, בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון"<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל-60 שנה.<br />
<br />
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי [[חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים".<br />
<br />
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב.<br />
<br />
תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפלה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה.<br />
<br />
הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו היתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. הוא קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. <br />
בתקופה ההיא נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]], בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.<br />
<br />
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו בנמצא כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה {{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב עד שקם מלוא קומתו כל אימת שהרב ברוין נכנס לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו!<br />
<br />
בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים, כאשר ארבע מאחיותיו חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו נהרגו, ובחסדי ה' הגיע לאוסטריה, שם נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, שארית הפליטה מהשואה הנוראה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". <br />
<br />
אשתו הרבנית רבקה אשת חבר עמדה לצידו וסייעה לו כל השנים, התמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.<br />
<br />
==רבנותו בניו יורק==<br />
<br />
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ח]] התיישב הרב ברוין בשכונת [[ברוזביל]] (בראונסוויל), ב[[ברוקלין]], שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי בבית מדרשו נהפך עד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים רבים באו לשמוע את דברי תורתו ובסעודות השבת, את שיעוריו הקבועים בהלכה ובאגדה.<br />
<br />
לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הנהיג ברמה את קהילת "שערי ציון". גם כאן נהפך המקום לתלפיות הוא הפליא את שומעיו בכוח חידושו העצום בכל חלקי התורה, ודבריו המנעימים פעלו את פעולתם על שומעיהם.<br />
<br />
בשנות היו"דים ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" בפלטבוש.<br />
<br />
בשנות היו"דים המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון [[המאור (בטאון)|המאור]] מאמרים תורניים.<br />
<br />
בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיע סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]:<br />
<br />
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא, מטוב הרבנים ובעלי הבתים מהסביבה וממקומות הרחוקים אשר בניו יורק להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש, קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון בנוף ההוא.<br />
<br />
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין היתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגניה הכי מודרנית.<br />
<br />
במשתה חנוכת הבית שעשה רושם כביר על כל הנאספים שמלאו את אולם החגיגה מפה לפה, ואשר התענגו על מעדנים ומטעמים ובדברי תורה ובשירות ותשבחות השמיעו נאומיהם. הרבנים החשובים פתחו בכבודה של אכסניה, הרימו על נס את גדולתו של הרב ברוין ומפעליו הגדולים בשדה חיזוק התורה והיהדות בחיבוריו המפורסמים, והביעו כולם את שמחתם הרבה על המוסדות המפוארים שנוסדו עכשיו בפעם הראשונה באיסט פלטבוש, ושישמשו מבצרים חזקים להפצת תורה ויהדות, ובעיקר המפעל הכביר של המקוה שעל ידו תתרבה הטהרה באיסט פלטבוש."<br />
<br />
מוצאים אנו מכתב מהרבי באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'רמג}} לגיוס משאבים לבניית המקווה:<br />
<br />
כבוד ועד הרבנים דאיסט פלעטבוש . . בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בנין מקוה טהרה בשכונתם, ואשר קבעו ליום [[י"ד אייר]], [[פסח שני]] אסיפת-חגיגה מוקדשת לתכלית האמורה. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול אמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל דעות הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" - וכידועה הוראת התשב"ץ (סי' יז). ותתרבה הטהרה בישראל [[טהרת המשפחה]] וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית ע"י משיח צדקנו. וכמש"נ (יחזקאל [לו, כד-ח]) ולקחתי אתכם וגו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' וישבתם בארץ וגו' והייתם לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים.<br />
<br />
בכבוד ובברכת הצלחה.<br />
<br />
אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם כגון חבורה... הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה - השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור.<br />
<br />
==במיטת חוליו== <br />
גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו הייתה פתוחה תמיד גמרא ובידו הימין כתב כל העת, מתוך יסורים נוראים, חידושי תורה.<br />
<br />
את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרב ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו.<br />
<br />
במוצאי שבת פ' תולדות אור ל[[ג' כסלו]] [[תשנ"ה]], עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטהורה לצור מחצבתה.<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הגרשז ברוין.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב שלמה זלמן ברוין]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
אין ספק שמפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצאה לאור בשמונה מהדורות. <br />
<br />
החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת [[תש"ט]]. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור את חיבור על הקיצור שולחן ערוך, וספרו נהפך למעין אנציקלופדיה לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולוגיה.<br />
<br />
הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרים בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים".<br />
<br />
מהמיוחדות בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות הש"ס, ולעת זקנותו התיר להדפיסם תחת השם "שערים מצוינים בהלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצונים בהלכה על מסכת בבא בתרא" ספר זה קיבל במיטת חוליו, זמן קצר לפני פטירתו.<br />
<br />
בנו הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירת אביו — ממשיך בנו, הרב משה שמואל ברוין, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא על מסכת זבחים. <br />
<br />
בביקורת ספרים שנכתב בקובץ [[המאור (בטאון)| המאור]]{{הערה|שנה ו' חוברת ז' (נ"ג) עמוד 26.}} על הספר נכתב:<br />
<br />
"נדיר מאוד למצוא חיבור שעשה רושם סביר גם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערים מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים (חלק ראשון ורביעי נדפסו בדפוס הדר).<br />
<br />
המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד.<br />
<br />
מה שיש לציין הוא מראו החיצוני של החיבור ואופן הדפסתו. כבר נודע בשערים תהלתו ושבחו של בית הדפוס המפורסם "הדר" בניו יורק בהנהלתו של הרב נפתלי הלברשטם ואולם בספר הזה הפליא לעשות. האותיות זכות ומאירות כספירים, יופי ונקיון ההדפסה הוא עד להפליא. יש לו לבית דפוס הדר אופן מיוחד כדי למשוך את עין הקורא בהידור הדפסתו מאירת העינים...{{הערה|כאן הוסיף המבקר מילים רבות בדבר המחירים הנוחים בדפוס הדר, וגם מביא את דברי המחבר בספרו בשבח דפוס הדר.}}"<br />
<br />
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
בפעם הראשונה כנראה עוד קודם לנשיאות, במכתב מ[[כ' אדר]] [[תש"ט]]{{הערה|[http://www.lahak.org/media/pdf/890/wgxM8907770.pdf אגרות קודש]}}, מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו.<br />
<br />
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, ואך בקושי הבנתי את דבריו, כיון שכידוע בשנים הללו היה קשה להבין את הרבי, והרב [[ישראל ג'ייקובסון]], "תרגם" לי את דברי הרבי.<br />
<br />
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי שרק יצא לאור "שערים מצוינים בהלכה". והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה!<br />
<br />
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי האריז"ל שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי גם את הצמח צדק{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}} בזה, שאל אותי הרבי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפדים על זה?{{הערה|להעיר, שהרבי הרבה לחזור בריבוי יחידות ובמכתבים את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..<br />
<br />
לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות.<br />
<br />
לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבוא לרבי למסור לו בעצמו הספר ב[[י"ד חשון]] [[תש"נ]], כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו, אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8}}: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא". <br />
<br />
טרם נסיעתו ל'שליחות' בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב [[משה פלר]] ל'יחידות'{{הערה|מקדש מלך כרך ב' עמ' 407.}}. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? '''הרבי:''' 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!"<br />
<br />
כאשר נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עבר ל[[חסידות חב"ד]], הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8.}} בדאגה שנכדו יתעסק ב[[מבצעים]] ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]].<br />
<br />
לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!]<br />
<br />
הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [יתכן שחשש שילמד פחות בעקבות המעבר ללימוד בחב"ד...]<br />
<br />
הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].<br />
<br />
הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.<br />
<br />
דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.."<br />
<br />
הרבי מציין במספר מקומות לספרו{{הערה|כ-10 מקומות נדפסו, ובמכתבים שנדפסים מופיעים עוד כמה וכמה פעמים שציין לספריו.}}. <br />
לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)<br />
<br />
מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אבל מה יכולני לעשות שהליקוט כה ארוך כשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות.. ובספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות{{הערה|ראה לדוגמא שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).}}.<br />
<br />
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".<br />
<br />
==ציפיה לגאולה==<br />
רבו, הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל ה"מנחת אלעזר", היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב.<br />
<br />
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבוא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה.<br />
<br />
==אחדים מפסקיו המפורסמים==<br />
*מצדד כשיטת ה[[אמוראים]] שהחוצה את קו התאריך מאמריקה לאוסטרליה ומפסיד יום, אסור לו לברך [[ספירת העומר]] בברכה, אבל מי שחוצה מאוסטרליה לאמריקה, כיון שאין לילה בניהם, ורק יום ארוך, ימשיך לספור בברכה{{הערה|והוא שלא כדעת הרבי. המאור חוברת [[ג' אייר]] תש"י.}}.<br />
* בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור{{הערה|המאור תש"י חוברות ה'-ו'.}}.<br />
*ב[[חודש כסלו]] [[תשל"ט]] חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק{{הערה|נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]] - ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים.<br />
*נכדו, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F&diff=335458שלמה זלמן ברוין2020-05-08T04:04:14Z<p>Naftaly1978: /* תולדות חיים */</p>
<hr />
<div>{{שכתוב|לא אנציקלופדי בכלל, מלא תיאורים באופן מוגזם (רבע ערך)}}<br />
[[קובץ:הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי מתוך בית משיח גליון 76.jpeg|ממוזער|הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי, י"ד מר חשון, תש"נ]]<br />
הרב שלמה זלמן ברוין, בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון"<br />
<br />
==תולדות חיים==<br />
הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל-60 שנה.<br />
<br />
נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז [[רבי חיים הלברשטאם]] בעל "דברי חיים".<br />
<br />
כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב.<br />
<br />
תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפלה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה.<br />
<br />
הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו היתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. הוא קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. <br />
בתקופה ההיא נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש [[רבי חיים אלעזר שפירא]], בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.<br />
<br />
באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו בנמצא כמו ה[[תניא]] וה[[לקוטי תורה]], והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על [[אדמו"ר הזקן]] כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.<br />
<br />
לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה {{הערה|בת ר' שלמה ברוין הי"ד}} נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב [[יהונתן שטייף]], הרב יהונתן כיבדו כבוד רב עד שקם מלוא קומתו כל אימת שהרב ברוין נכנס לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו!<br />
<br />
בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים, כאשר ארבע מאחיותיו חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו נהרגו, ובחסדי ה' הגיע לאוסטריה, שם נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, שארית הפליטה מהשואה הנוראה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון". <br />
<br />
אשתו הרבנית רבקה אשת חבר עמדה לצידו וסייעה לו כל השנים, התמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.<br />
<br />
==רבנותו בניו יורק==<br />
<br />
בהגיעו ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ח]] התיישב הרב ברוין בשכונת [[ברוזביל]] (בראונסוויל), ב[[ברוקלין]], שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי בבית מדרשו נהפך עד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים רבים באו לשמוע את דברי תורתו ובסעודות השבת, את שיעוריו הקבועים בהלכה ובאגדה.<br />
<br />
לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הנהיג ברמה את קהילת "שערי ציון". גם כאן נהפך המקום לתלפיות הוא הפליא את שומעיו בכוח חידושו העצום בכל חלקי התורה, ודבריו המנעימים פעלו את פעולתם על שומעיהם.<br />
<br />
בשנות היו"דים ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" בפלטבוש.<br />
<br />
בשנות היו"דים המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון [[המאור (בטאון)|המאור]] מאמרים תורניים.<br />
<br />
בגליון [[המאור (בטאון)|המאור]]{{הערה|שנה י' חוברת ה' (צ"א) עמוד 40}} מופיע סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים{{הערה|בכתובת 348 איסט 92 סט.}} שבנה הרב ברוין בשנת [[תשי"ט]]:<br />
<br />
"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא, מטוב הרבנים ובעלי הבתים מהסביבה וממקומות הרחוקים אשר בניו יורק להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש, קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון בנוף ההוא.<br />
<br />
והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין היתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגניה הכי מודרנית.<br />
<br />
במשתה חנוכת הבית שעשה רושם כביר על כל הנאספים שמלאו את אולם החגיגה מפה לפה, ואשר התענגו על מעדנים ומטעמים ובדברי תורה ובשירות ותשבחות השמיעו נאומיהם. הרבנים החשובים פתחו בכבודה של אכסניה, הרימו על נס את גדולתו של הרב ברוין ומפעליו הגדולים בשדה חיזוק התורה והיהדות בחיבוריו המפורסמים, והביעו כולם את שמחתם הרבה על המוסדות המפוארים שנוסדו עכשיו בפעם הראשונה באיסט פלטבוש, ושישמשו מבצרים חזקים להפצת תורה ויהדות, ובעיקר המפעל הכביר של המקוה שעל ידו תתרבה הטהרה באיסט פלטבוש."<br />
<br />
מוצאים אנו מכתב מהרבי באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש כרך י"ז אגרת ו'רמג}} לגיוס משאבים לבניית המקווה:<br />
<br />
כבוד ועד הרבנים דאיסט פלעטבוש . . בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בנין מקוה טהרה בשכונתם, ואשר קבעו ליום [[י"ד אייר]], [[פסח שני]] אסיפת-חגיגה מוקדשת לתכלית האמורה. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול אמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל דעות הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" - וכידועה הוראת התשב"ץ (סי' יז). ותתרבה הטהרה בישראל [[טהרת המשפחה]] וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית ע"י משיח צדקנו. וכמש"נ (יחזקאל [לו, כד-ח]) ולקחתי אתכם וגו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' וישבתם בארץ וגו' והייתם לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים.<br />
<br />
בכבוד ובברכת הצלחה.<br />
<br />
אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם כגון חבורה... הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה - השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור.<br />
<br />
==במיטת חוליו== <br />
גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו הייתה פתוחה תמיד גמרא ובידו הימין כתב כל העת, מתוך יסורים נוראים, חידושי תורה.<br />
<br />
את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרב ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו.<br />
<br />
במוצאי שבת פ' תולדות אור ל[[ג' כסלו]] [[תשנ"ה]], עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטהורה לצור מחצבתה.<br />
<br />
[[קובץ:מצבת הגרשז ברוין.jpg|ממוזער|מצבתו של הרב שלמה זלמן ברוין]]<br />
<br />
==ספריו==<br />
אין ספק שמפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצאה לאור בשמונה מהדורות. <br />
<br />
החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת [[תש"ט]]. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור את חיבור על הקיצור שולחן ערוך, וספרו נהפך למעין אנציקלופדיה לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולוגיה.<br />
<br />
הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרים בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים".<br />
<br />
מהמיוחדות בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.<br />
<br />
בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות הש"ס, ולעת זקנותו התיר להדפיסם תחת השם "שערים מצוינים בהלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצונים בהלכה על מסכת בבא בתרא" ספר זה קיבל במיטת חוליו, זמן קצר לפני פטירתו.<br />
<br />
בנו הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]], המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירת אביו — ממשיך בנו, הרב משה שמואל ברוין, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא על מסכת זבחים. <br />
<br />
בביקורת ספרים שנכתב בקובץ [[המאור (בטאון)| המאור]]{{הערה|שנה ו' חוברת ז' (נ"ג) עמוד 26.}} על הספר נכתב:<br />
<br />
"נדיר מאוד למצוא חיבור שעשה רושם סביר גם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערים מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים (חלק ראשון ורביעי נדפסו בדפוס הדר).<br />
<br />
המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד.<br />
<br />
מה שיש לציין הוא מראו החיצוני של החיבור ואופן הדפסתו. כבר נודע בשערים תהלתו ושבחו של בית הדפוס המפורסם "הדר" בניו יורק בהנהלתו של הרב נפתלי הלברשטם ואולם בספר הזה הפליא לעשות. האותיות זכות ומאירות כספירים, יופי ונקיון ההדפסה הוא עד להפליא. יש לו לבית דפוס הדר אופן מיוחד כדי למשוך את עין הקורא בהידור הדפסתו מאירת העינים...{{הערה|כאן הוסיף המבקר מילים רבות בדבר המחירים הנוחים בדפוס הדר, וגם מביא את דברי המחבר בספרו בשבח דפוס הדר.}}"<br />
<br />
==קשריו עם אדמו"רי חב"ד==<br />
<br />
בפעם הראשונה כנראה עוד קודם לנשיאות, במכתב מ[[כ' אדר]] [[תש"ט]]{{הערה|[http://www.lahak.org/media/pdf/890/wgxM8907770.pdf אגרות קודש]}}, מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו.<br />
<br />
כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ב[[יחידות]] אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, ואך בקושי הבנתי את דבריו, כיון שכידוע בשנים הללו היה קשה להבין את הרבי, והרב [[ישראל ג'ייקובסון]], "תרגם" לי את דברי הרבי.<br />
<br />
כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי שרק יצא לאור "שערים מצוינים בהלכה". והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה!<br />
<br />
הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי{{הערה|סימן ק"ע סק"א}} את דברי האריז"ל שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי גם את הצמח צדק{{הערה|שו"ת צמח צדק חיו"ד סימן צ"ג.}} בזה, שאל אותי הרבי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפדים על זה?{{הערה|להעיר, שהרבי הרבה לחזור בריבוי יחידות ובמכתבים את דברי האריז"ל הללו, ושאל מה המקור לנהוג אחרת.}} עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..<br />
<br />
לאחר מכן היה שוב ביחידות ב[[תשכ"ח]]-[[תשכ"ט]], לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות.<br />
<br />
לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבוא לרבי למסור לו בעצמו הספר ב[[י"ד חשון]] [[תש"נ]], כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו, אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8}}: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא". <br />
<br />
טרם נסיעתו ל'שליחות' בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב [[משה פלר]] ל'יחידות'{{הערה|מקדש מלך כרך ב' עמ' 407.}}. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? '''הרבי:''' 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? '''רמ"פ:''' כן. '''הרבי:''' ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!"<br />
<br />
כאשר נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] עבר ל[[חסידות חב"ד]], הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ{{הערה|דברי משיח תש"נ ח"א ע' 337-8.}} בדאגה שנכדו יתעסק ב[[מבצעים]] ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]].<br />
<br />
לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...<br />
<br />
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!]<br />
<br />
הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [יתכן שחשש שילמד פחות בעקבות המעבר ללימוד בחב"ד...]<br />
<br />
הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].<br />
<br />
הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.<br />
<br />
דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.."<br />
<br />
הרבי מציין במספר מקומות לספרו{{הערה|כ-10 מקומות נדפסו, ובמכתבים שנדפסים מופיעים עוד כמה וכמה פעמים שציין לספריו.}}. <br />
לדוגמא באגרת של הרבי מ[[ח' טבת]] [[תשט"ו]] מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון{{הערה|חלק א' עמ' קי"ב}}" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)<br />
<br />
מדי שבוע היה מקבל את ה[[לקוטי שיחות]] בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אבל מה יכולני לעשות שהליקוט כה ארוך כשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות.. ובספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות{{הערה|ראה לדוגמא שערים המצוינים בהלכה על מסכת קידושין (מ"ט, ב' ד"ה תשע נטלו).}}.<br />
<br />
בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".<br />
<br />
==ציפיה לגאולה==<br />
רבו, הרב [[חיים אלעזר שפירא]] בעל ה"מנחת אלעזר", היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב.<br />
<br />
כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבוא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה.<br />
<br />
==אחדים מפסקיו המפורסמים==<br />
*מצדד כשיטת ה[[אמוראים]] שהחוצה את קו התאריך מאמריקה לאוסטרליה ומפסיד יום, אסור לו לברך [[ספירת העומר]] בברכה, אבל מי שחוצה מאוסטרליה לאמריקה, כיון שאין לילה בניהם, ורק יום ארוך, ימשיך לספור בברכה{{הערה|והוא שלא כדעת הרבי. המאור חוברת [[ג' אייר]] תש"י.}}.<br />
* בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור{{הערה|המאור תש"י חוברות ה'-ו'.}}.<br />
*ב[[חודש כסלו]] [[תשל"ט]] חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק{{הערה|נדפס באוצרות ירושלים עמוד תתתשי.}}.<br />
<br />
==משפחתו==<br />
*בנו, הרב [[חיים אלעזר ישראל ברוין]] - ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים.<br />
*נכדו, הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] - מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%22%D7%97_%D7%91%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95&diff=312619שיחה:כ"ח בכסלו2018-06-04T22:30:14Z<p>Naftaly1978: /* הגהה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== הגהה ==<br />
<br />
מתוך ספר "לוח דבר בעתו":<br />
א'תרנ"ו (או א'תרנ"ז): תמו ארבעים ימי המבול (לדעת רבי אליעזר. ולגרסת רש"י, בכח' בכסלו). עד שבנה שלמה המלך את בית המקדש וביקש רחמים שייפסק, היה מטר כל שנה 40 יום בימים אלה, כנגד מי המבול (תנחומא נח, יא).</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%22%D7%98_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=312572שיחה:כ"ט בחשוון2018-06-04T05:56:17Z<p>Naftaly1978: /* הגהה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== הגהה ==<br />
<br />
הרב מאיר אבצן - לפי הערך שלו הוא נפטר ב-א כסלו.</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9B%22%D7%94_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=312570שיחה:כ"ה בחשוון2018-06-04T05:18:30Z<p>Naftaly1978: /* הגהה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== הגהה ==<br />
<br />
רבי מרדכי רוקח מבולגרייא - צ"ל '''בילגוריא''' או '''בילגוריי'''. זו עיר קרובה ללובלין, ובולגריה נמצאת רחוק רחוק משם...</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%98%22%D7%95_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=312564שיחה:ט"ו בחשוון2018-06-04T03:13:14Z<p>Naftaly1978: /* הגהה */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== הגהה ==<br />
<br />
בסוף השורה: "תקי"ד - הסתלק רבי צבי הירש הורוויץ מטשארטקוב" נשמטה אות, וצ"ל כתוב "בעל ההפלאה" (או אפילו "ר' פנחס, בעל ההפלאה")</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%99%22%D7%91_%D7%91%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=312561שיחה:י"ב בחשוון2018-06-04T02:59:21Z<p>Naftaly1978: /* תיקון טעות */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== תיקון טעות ==<br />
<br />
הרב יעקב שוויכה כבר מופיע בי"א מרחשוון, וכן כתוב בדף שלו.</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%94%27_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99&diff=312560שיחה:ה' בתשרי2018-06-03T23:55:26Z<p>Naftaly1978: /* יום פטירת ה"סמיכת חכמים" */ פסקה חדשה</p>
<hr />
<div>== יום פטירת ה"סמיכת חכמים" ==<br />
<br />
במקום אחר מובא שהיא"צ של ר' נפתלי כ"ץ הוא כד טבת תע"ט</div>Naftaly1978https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9C%D7%99%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%9C&diff=304665ליל ניטל2017-12-25T19:27:38Z<p>Naftaly1978: /* ניצול הזמן */ הגהה</p>
<hr />
<div>[[קובץ:שחמט.jpg|left|thumb|250px|הרבי משחק [[שחמט]] עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]<br />
'''ליל ניטל''' (או '''ליל ניתל''') הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] ימח שמו וזכרו. בלילה זה מנהג קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא לעסוק ב[[לימוד התורה]]. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות ב[[קליפות]].<br />
<br />
כיום, לילה זה נהוג ברוב הקהילות בליל ה-25 בדצמבר, אך יש עדות שנוהגים בליל ה-7 בינואר, ויש נוהגים בכך בשני הלילות. חילוקי המנהגים נובעים משינוי הזמנים בהם חגגו הנוצרים את חג המולד (עקב המעבר שעשו חלקם מהלוח היוליאני ללוח הגרגוריאני) הרבי כותב כי בניגוד לכמה הנוהגים באופן קבוע באחד הימים דווקא{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8807&st=&pgnum=318 דרכי חיים ושלום סימן תתכה].}}, למעשה יש לנהוג בכל מדינה לפי מנהג הנוצרים באותו מקום{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 שערי הלכה ומנהג חלק יורה דעה עמוד סה].}} ב[[ארץ ישראל]] נוהגים שליל ניטל הוא בלילה שבין ה-24 לדצמבר ל-25 בדצמבר.<br />
<br />
==פירוש השם ניטל==<br />
במשך השנים ניתנו לשם ניטל כמה רמזים. <br />
* שביום זה מת [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל על שם נטילתו ועקירתו של אותו האיש מן העולם.<br />
* שביום זה נולד [[ישו הנוצרי|אותו האיש]] - ניטל מלשון נטאל שפירושו ברומית לידה, כי ביום זה נולד אותו האיש.<br />
*ויש שפירושו את ראשי התיבות של ניט"ל בשפת האידיש: "יידען טארן נישט לערנען" = ליהודים אסור ללמוד.<br />
<br />
==מנהגי לילה זה==<br />
היות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בלילה זה מהשקיעה עד חצות{{הערה|1=לוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.<br />
<br />
הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.{{הערה|1=משמעות [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי האדמו"ר מסאטמר בביקורו של הרבי אצלו בניחום אבלים].}} מקור המנהג לקוח כפי הנראה מהחשש שבימי הביניים היו מכים הגויים בעת חגגם בלילה זה את היוצאים ולכן גזרו שלא יצאו לישיבות.{{הערה|1=הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14556&pgnum=513 טעמי המנהגים] בשם <br />
ספר ליקטי הפרדס (המיוחס לרש"י) הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=62 מכתבו של הרבי].}}<br />
אמנם כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], .}}, וכדברי [[הרבי הריי"צ]] ש:{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]] "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה.}}.<br />
<br />
[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב{{הערה|במדינת [[רוסיה]] לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}}}.<br />
<br />
מאידך מסופר כי פעם נכנס חסיד לחדרו של [[הצמח צדק]] בליל ניטל וראהו יושב ולומד תורה, על שאלתו: "הרי היום ניטל?" ענה לו הרבי: '''"פעטח! פעטח! ווער האט דיר געהייסען זאגען?{{כתב קטן|טיפש, טיפש, מי שאל אותך?}}''', אך בכל זאת סגר את הספר{{הערה|1=[[אגרות קודש]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=&pgnum=177 חלק ז' עמוד קס"א]}}.<br />
<br />
הרבי דן אודות קיום מצוות עונה בלילה זה{{הערה|1=ראה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\11\B0000292.tif&ilIF=G&ilSC=30 לקוטי שיחות חלק יא עמד 292].}}.<br />
<br />
===ניצול הזמן===<br />
בתש"נ אמר הרבי בשיחה שגם בניטל אסור להתבטל וצריך לנצל את הזמן, ונתן מספר הצעות לניצול הזמן:<br />
א) [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג בניטל "לשחק" [[שחמט]] או לעמוד בשעת מעשה ולהציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי [[לימוד התורה]] - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה ב[[צדקה]] וחסד, או בהנהגת הבית.<br />
<br />
ב) לתקן [[בגד|בגדים]] וכדו' וסיפר שפעם ראה בחור שמסתובב עם כפתור לא תפור והבחור הסביר שאם יתפור לא ישאר לו מה לעשות בניטל...<br />
<br />
ג) גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף ב[[אהבה]] ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.<br />
<br />
בשנת [[תש"נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]] [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.<br />
<br />
מסופר על כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ, הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מה[[תורה]] אז איך בליל ניטל העולם מתקיים, והשיב לו ר' יונתן אייבשיץ מכיוון ש[[מנהג]] ישראל, [[תורה]] הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד - על ידי זה העולם מתקיים{{מקור}}.<br />
<br />
==מנהגי החסידים==<br />
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].<br />
<br />
עיסוקים נוספים בלילה זה:<br />
*משחק ב[[שחמט]].<br />
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.<br />
*צפיה בוידאו מהרבי.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{קישור חבד אינפו|65690|ניתל - מנהג ומקורו ● מצגת בתמונות|הרב בלאו מישיבת [[חובבי תורה]]|{{תע|12/23/2011}}}}<br />
* {{קישור התקשרות צאח|547|1594|544|מה עושים ב'ניטל'?|הרב מרדכי-מנשה לאופר}}<br />
* [http://www.shturem.net/images/news/60917_news_24122012_5791.pdf הניטל ומנהגיו] הרב טוביה פריינד {{שטורעם}}<br />
{{הלכה}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]<br />
[[קטגוריה:מנהגים שאינם מנהגי חב"ד]]<br />
[[קטגוריה:עבודה זרה]]</div>Naftaly1978