https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=PaulFחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-15T22:17:45Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=88904שמואל שלמה ליינר2010-10-10T23:57:19Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:שמואל שלמה מראדזין.gif|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שלמה מראדזין]]<br />
הרב הקדוש רבי '''שמואל שלמה ליינער מראדזין''' זי"ע נולד לאביו הגה"ק ר' [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]] בעיירה [[ראדזין]] בח"י [[שבט]] [[תרס"ט]]. בצעירותו התחנך אצל הגה"ק ר' [[דוד טייבלום]]-ריקער זצ"ל, לימים ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]] ואדמו"ר מפילאוו.<br />
<br />
מיד עם הסתלקות אביו בשבט תרפ"ט קיבל על עצמו את ה[[אדמו"ר]]ות, בהוראת דוד זקנו, ר' מרדכי יוסף ליינר, בנו של ה'בית יעקב' מאיז'ביצא.<br />
<br />
את נשיאותו הנהיג בתקיפות דקדושה. הוא סילק מהחסידות חסידים רבים שאורחות חיים היו 'מודרניים' במקצת. בתרצ"ד עקר בחזרה מוורשא לראדזין, וייסד שם את רשת ישיבות 'סוד ישרים', שמרכזה הי' בראדזין, ובו שהו שלוש-מאות תלמידים, שהוא דאג להם כאב.<br />
<br />
למרות תקיפותו, הצטיין באהבת ישראל הגדולה שלו. על גדול אהבתו תעיד האפיזודה הבאה: כשאחייניתו, הרבנית [[חיה דבורה גולדשמיד]] ע"ה, בתו של גיסו החסיד ר' [[יחיאל צבי גוראריה]], נישאה לבעלה ה[[משפיע]] הנודע הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]], חיכו בליל החתונה אלפי חסידי [[חב"ד]] ו[[ראדזין]], ובראשם [[אדמו"ר הריי"צ]], לר' שמואל שלמה שיסיים להאכיל יהודי גלמוד, חולה וחלש שהתארח אצלו. (אמנם באמצע ההמתנה הלך אדמו"ר הריי"צ, וכ'פיצוי' בא ל[[שבע הברכות]] ואף אמר שם את מאמר 'אשר ברא').<br />
<br />
רש"ש היה בידידות גדולה עם הרבי הריי"צ רש"ש היה גם בקי גדול בספרי תורת חב"ד, ודיבר הרבה פעמים עם הרבי הריי"ץ בתורת חב"ד{{הערת שוליים|מפי ר' זלמן גוראריה ע"ה.}}.<br />
<br />
בפרוץ מלחמת העולם השנייה פיזר את הישיבה ושיכן בבתי' פליטי מלחמה. הוא הסית ודרש מאלפי היהודים לעמוד ולהתקומם מול הנאצים. אנשי היונדארט הלשינו עליו לגרמנים, והם דרשו למוסרו מידיהם. משמשו הנאמן הלך אליהם והציג עצמו כהאדמו"ר מראדזין, והוא נתלה בכיכר השוק.<br />
<br />
כעבור שבועיים נודע למרצחים כי רש"ש ממשיך להתקיים, ביום כ"ד [[אייר]] [[תש"ב]] תפסוהו ועצרוהו. ביום השבת ער"ח [[סיוון]] [[תש"ב]], לעיני אלפי יהודים, קרא האדמו"ר [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]!, ונפטר. <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=86712אברהם יששכר אנגלרד2010-08-30T12:56:17Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
הרב הקדוש רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].<br />
<br />
יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] פעל כל השנים בשכונת [[קראון הייטס]], ואף לאחר ששאר האדמורי"ם והרבנים עזבו את השכונה, [שכידוע היתה זאת למורת רוחו של [[הרבי]]], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים. <br />
<br />
בסוף שנת תש"ס נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. בכ' [[תשרי]], חוהמ"ס [[סוכות]], שנת [[תשס"ו]], נסתלק האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%90&diff=80722חסידות בישטינא2010-07-21T13:52:11Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>[[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבישטניא פ"ת רוכש ספרי קה"ת]]<br />
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה.<br />
<br />
לעיר זו נודעת עבר יהודי חסידי. רבי מרדכי מנדבורנה עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן.<br />
<br />
== רבי אתמר מבישטינא ==<br />
<br />
לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' אתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' אתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כהמורה הוראה לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' אתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם נאבדו בשואה. נהרג ע"י הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיון [[תש"ד]].<br />
<br />
== רבי מרדכי לייפר מבישטינא ==<br />
<br />
בנו ר' מרדכי לייפר, נולד לאביו רבי איתמר, בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את בת זוגתו. הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבארה"ב. ברב ענוונותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמורי"ת, למרות שבביתו לא שרר מאומה ואף פת לאכול, גם בקשותיו של האדמו"ר [[אהרן רוקח]] מ[[בעלזא]] זצ"ל ממנו כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמורו"ת לא נענו. למרות שהאדמו"ר מבלז הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמורו"ת תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעא על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שבארה"ב.<br />
<br />
ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] וע"פ בקשתו הובא מיטתו למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
== רבי ישכר בער מבישטינא ==<br />
<br />
בנו של [[ר' מרדכי]] הוא רבי ישכר בער לייפר שליט"א. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך האדמורו"ת. בתחילה דר בבני ברק ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את ביתו לשכונת [[עמישב]] שבפאתי העיר [[פתח תקוה]]. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש [[בישטינא]] ב[[פתח תקוה]] מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גווני היהדות. חילונים, דתיים, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידים]], [[חסידי חב"ד]] וליטאים.<br />
<br />
ר' [[ישכר בער]] הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר ע"ה - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]].<br />
<br />
ר' [[ישכר בער]] אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא היה ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי מליובאוויטש. <br />
<br />
מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה י"ט כסליו במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורינו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר 'דרך מצוותיך' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'תניא' או ב'ליקוטי תורה' לסירוגין.<br />
<br />
לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד בפתח תקוה המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת תשס"ז לאחר סיום ההתוועדות בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף בהתוועדות שערך הרה"ח המשפיע ר' חיים שלום שיחי' דייטש.{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}<br />
<br />
בשנת [[תשס"ח]] השתתפו ב[[התוועדות]] רבי [[שמואל הבר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קראון הייטס]] שהגיע במיוחד להתוועדות זו ואף נשא נאום מרתק על חובת הדור בלימוד החסידות ובתוך דבריו פרץ בבכי לעיני המשתתפים ברגשי געגועים לכ"ק אדמו"ר. כמו"כ נכח המשפיע רבי חיים פרוס מכפ"ח והמשפיע רבי וועלוול סלאווין מכפ"ח שנאם ג"כ בנוגע ללימוד החסידות. ראשון הנואמים היה האדמו"ר מבישטינא שקרא לכל חסידיו ומעריציו הרבים להוסיף בלימוד החסידות ולהשתתף בשיעורים בתורת החסידות המתקיימים בבית מדרשו ואף ייסד באותו הזדמנות שיעור נוסף והוא בספר דרך מצותיך. גם השתתפו הרב שניאורסאהן מכפ"ח, והרב אשר דייטש שליח הרבי לפתח תקוה. לקראת סוף ההתוועדות הגיד האדמו"ר מבישטינא את המאמר החסידי המפורסם "פדה בשלום נפשי".<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{חצרות}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=80720ירוחם ליינר2010-07-21T13:51:35Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
רבי '''ירוחם ליינר''' האדמו"ר מראדזין נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט [[תר"פ]]) אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נכדת רבי אביש מפרנפורט, [[הפני יהושע]], ורבי הערשלע מהלברשטאט.<br />
<br />
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)<br />
<br />
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין.<br />
<br />
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. {{הערת שוליים|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}} הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות.{{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 145 מכתב משנת תש"כ. ועוד.}}<br />
<br />
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".<br />
<br />
לאחר פטירתו נדפסו חלק מדברי תורתו בספר תפארת ירוחם, ולאחרונה נדפס הספר מחדש ברוב פאר והדר.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=80719ירוחם ליינר2010-07-21T13:51:15Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
רבי '''ירוחם ליינר''' האדמו"ר מראדזין נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט [[תר"פ]]) אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נכדת רבי אביש מפרנפורט, [[הפני יהושע]], ורבי הערשלע מהלברשטאט.<br />
<br />
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)<br />
<br />
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין.<br />
<br />
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. {{הערת שוליים|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}} הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות.{{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 145 מכתב משנת תש"כ. ועוד.}}<br />
<br />
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".<br />
<br />
לאחר פטירתו נדפסו חלק מדברי תורתו בספר תפטארת ירוחם, ולאחרונה נדפס הספר מחדש ברוב פאר והדר.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=80716ירוחם ליינר2010-07-21T13:48:57Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
רבי '''ירוחם ליינר''' האדמו"ר מראדזין נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט [[תר"פ]]) אחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת.<br />
<br />
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית נכדת רבי אביש מפרנפורט, [[הפני יהושע]], ורבי הערשלע מהלברשטאט.<br />
<br />
מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)<br />
<br />
לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמורו"ת עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארה"ב]] ונתיישב בברוקלין.<br />
<br />
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון. {{הערת שוליים|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}} הקשר התהדק בארה"ב, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות.{{הערת שוליים|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 145 מכתב משנת תש"כ. ועוד.}}<br />
<br />
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%96%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%90_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=80715חסידות איזביצא ראדזין2010-07-21T13:44:35Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מרדזין, בעל התפארת יוסף]]<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
'''שושלת ראדזין''' הינה שושלת בת של [[חסידות]] איזביצא. <br />
<br />
אותה יסד רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים, ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם. <br />
<br />
בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים".<br />
<br />
בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת". בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז [[שבט]] [[תר"פ]]), שלא כיהן כאדמו"ר.<br />
<br />
רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]<REF>ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוה"ק]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.</REF> הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.<REF>מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוה"ק וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור ע"י מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, ע"י חסידי ראדזין בבני ברק.</REF><br />
<br />
ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו. <br />
<br />
אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך ע"י הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.<br />
<br />
אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה זצ"ל הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.<REF>מיוזמי ההכתרה היו חסידי חב"ד משפחת ר' [[נחום גולדשמיד]], היורשים היחידים של חסידות ראדזין, של בעל התכלת והתפארת יוסף.</REF> נפטר ב[[תשס"ו]].<br />
<br />
אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[שלמה יוסף אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת הזהב של איזביצא - ראדזין. <REF>מיוזמי ההכתרה נמנה הגה"ח רבי [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמידט]], נצר לאדמור"י ראדזין, בעל ה[[תכלת]] ו[[התפארת יוסף]].</REF><br />
<br />
ממשיכי הדרך ב[[ארה"ב]] היה רבי [[ירוחם ליינר]], שהיה נצר לשושלת ראדזין. הוא היה בנו של רבי אברהם יהושע העשיל, אחיו של בעל התכלת, וכאביו לא כיהן כ[[אדמו"ר]]. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%96%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%90_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=80712חסידות איזביצא ראדזין2010-07-21T13:41:00Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי גרשון חנוך העניך, בעל התכלת]]<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
'''שושלת ראדזין''' הינה שושלת בת של [[חסידות]] איזביצא. <br />
<br />
אותה יסד רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים, ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם. <br />
<br />
בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים".<br />
<br />
בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת". בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז [[שבט]] [[תר"פ]]), שלא כיהן כאדמו"ר.<br />
<br />
רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]<REF>ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוה"ק]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.</REF> הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.<REF>מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוה"ק וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור ע"י מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, ע"י חסידי ראדזין בבני ברק.</REF><br />
<br />
ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו. <br />
<br />
אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך ע"י הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.<br />
<br />
אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה זצ"ל הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.<REF>מיוזמי ההכתרה היו חסידי חב"ד משפחת ר' [[נחום גולדשמיד]], היורשים היחידים של חסידות ראדזין, של בעל התכלת והתפארת יוסף.</REF> נפטר ב[[תשס"ו]].<br />
<br />
אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[שלמה יוסף אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת הזהב של איזביצא - ראדזין. ההכתרה נעשתה בראשות הגה"ח רבי [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמידט]], נצר לאדמור"י ראדזין, בעל ה[[תכלת]] ו[[התפארת יוסף]].<br />
<br />
ממשיכי הדרך ב[[ארה"ב]] היה רבי [[ירוחם ליינר]], שהיה נצר לשושלת ראדזין. הוא היה בנו של רבי אברהם יהושע העשיל, אחיו של בעל התכלת, וכאביו לא כיהן כ[[אדמו"ר]]. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=80711אברהם יששכר אנגלרד2010-07-21T13:33:12Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].<br />
<br />
יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] פעל כל השנים בשכונת [[קראון הייטס]], ואף לאחר ששאר האדמורי"ם והרבנים עזבו את השכונה, [שכידוע היתה זאת למורת רוחו של [[הרבי]]], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים. <br />
<br />
בסוף שנת תש"ס נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. בכ' [[תשרי]], חוהמ"ס [[סוכות]], שנת [[תשס"ו]], נסתלק האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%96%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%90_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=80710שיחה:חסידות איזביצא ראדזין2010-07-21T13:31:31Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>מצמרר לראות ערך כזה דל. '''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ב' בסיוון ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''<br />
<br />
<br />
הערות קצרות - <br />
<br />
א. איך יכול להיות רש"ש ידיד הרבי אם נהרג בשואה?<br />
<br />
ב. אין איך איזכור על החסיד ר' הירש'ל גורארי'.<br />
<br />
ג. נכתב שר' אברהם ישכר מכהן כרבי, למרות שנפטר ב[[תשס"ו]].<br />
<br />
ד. לא מוכזר מאום על הפרישה המסעירה מקוצק.<br />
<br />
ה. הן ר' אברהם יהושע העשיל והן בנו ר' ירוחם מעולם לא כיהנו כאדמו"רים.<br />
<br />
יש עוד...'''[[משיח]] נאו!''' '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' - '''היום ב' בסיוון ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!'''<br />
<br />
תשובות:<br />
<br />
א. אכן טעות.<br />
<br />
ב. יש אזכור בערך על חותנו, השאלה היא אם צריך גם כאן.<br />
<br />
ג. תיקנתי.<br />
<br />
ד. הוספתי.<br />
<br />
ה. לכן זה אנציקלופדיה שכל אחד מוסיף מידיעותיו. הוספתי את ידיעותי, ועכשיו תורכם. אגב כמדומני שר' ירוחם מופיע בנשיאי חבד ובני דורם כאדמור מראדזין, אך בל"נ אבדוק זאת שוב --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ג' בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 05:08, 16 במאי 2010 (UTC)<br />
:הוא מופיע, אבל לא הי' אדמו"ר ולא כיהן באדמו"רות. בניו שרוצים ליצור 'המשכיות', הכתירו אותו ואת אביו ל[[אדמו"ר]]ים לאחר מותם...---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''<br />
:תיקנתי. --חייבים בוט החלפות! אם אפשר, לפני '''ביאת משיח, היום י"ט בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 22:55, 1 ביוני 2010 (UTC)<br />
<br />
<br />
לידיעת האחראי. אני פשוט לאיודע איך מתקנים את זה.<br />
התמונה שכתוב עליו רבי גרשון העניך הוא באמת תמונתו של רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין בעל התפארת יוסף. אין בנמצא תמונה של בעל התכלת.<br />
אגב, רש"ש היה בידידות גדולה עם הרבי הריי"ץ. כך שמעתי מפי ר' זלמן גוראריה ע"ה. הוא גם סיפר לי שרש"ש היה בקי גדול בספרי תורת חב"ד, והוא זוכר פעמים שהרבי הריי"ץ והרש"ש מראדזין דברו ביניהם בתורת חב"ד.</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=73079אברהם יששכר אנגלרד2010-06-14T01:16:20Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].<br />
<br />
יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] פעל כל השנים בשכונת [[קראון הייטס]], ואף לאחר ששאר האדמורי"ם והרבנים עזבו את השכונה, [שכידוע היתה זאת למורת רוחו של ה[[רבי]]], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים. <br />
<br />
בסוף שנת תש"ס נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. בכ' [[תשרי]], חוהמ"ס [[סוכות]], שנת [[תשס"ו]], נסתלק האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=73078אברהם יששכר אנגלרד2010-06-14T01:15:15Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].<br />
<br />
יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] פעל כל השנים בשכונת [[קראון הייטס]], ואף לאחר ששאר האדמורי"ם והרבנים עזבו את השכונה, [שכידוע היתה זאת למורת רוחו של ה[[רבי]]], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים. <br />
<br />
בסוף שנת תש"ס נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. בכ' תשרי, חוהמ"ס סוכות, שנת תשס"ו, נסתלק האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.<br />
<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=72638אברהם יששכר אנגלרד2010-06-10T11:33:59Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].<br />
[[קטגוריה:אדמור"ים]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=72559אברהם יששכר אנגלרד2010-06-10T01:14:57Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד בתרס"ט (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת תש"ב נהרג עקד"ה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת תש"ט הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[אדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחתץ ופתחו בשבילו קבילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת תשי"ג התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=72558אברהם יששכר אנגלרד2010-06-10T01:13:54Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד בתרס"ט (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת תש"ב נהרג עקד"ה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת תש"ט הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[האדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[האדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחתץ ופתחו בשבילו קבילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת תשי"ג התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%96%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%90_%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%96%D7%99%D7%9F&diff=72557חסידות איזביצא ראדזין2010-06-10T01:13:09Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>{{חצרות}}<br />
[[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי גרשון חנוך העניך, בעל התכלת]]<br />
[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]<br />
'''שושלת ראדזין''' הינה שושלת בת של [[חסידות]] איזביצא. <br />
<br />
אותה יסד רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים, ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם. <br />
<br />
בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים".<br />
<br />
בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת". בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז [[שבט]] [[תר"פ]]), שלא כיהן כאדמו"ר.<br />
<br />
רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]<REF>ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוה"ק]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.</REF> הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.<REF>מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוה"ק וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור ע"י מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, ע"י חסידי ראדזין בבני ברק.</REF><br />
<br />
ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו. <br />
<br />
אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך ע"י הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.<br />
<br />
אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה זצ"ל הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.<REF>מיוזמי ההכתרה היו חסידי חב"ד משפחת ר' [[נחום גולדשמיד]], היורשים היחידים של חסידות ראדזין, של בעל התכלת והתפארת יוסף/</REF> נפטר ב[[תשס"ו]].<br />
<br />
ממשיכי הדרך ב[[ארה"ב]] היה רבי [[ירוחם ליינר]], שהיה נצר לשושלת ראדזין. הוא היה בנו של רבי אברהם יהושע העשיל, אחיו של בעל התכלת, וכאביו לא כיהן כ[[אדמו"ר]]. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:חצרות]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%93&diff=72556אברהם יששכר אנגלרד2010-06-10T01:11:54Z<p>PaulF: דף חדש: האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין היה האדמו"ר הששי בחסידות ראדזין. האדמו"ר נולד בתרס"ט (בערך) ל…</p>
<hr />
<div>האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] היה האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד בתרס"ט (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר [[סוסנובצא]] ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.<br />
<br />
לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות [[סוד ישרים]] של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.<br />
<br />
בכ"ט אייר שנת תש"ב נהרג עקד"ה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר [[וולאדובה]] ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...<br />
<br />
בשנת תש"ט הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[האדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ו[[האדמו"ר הריי"ץ]] פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...<br />
<br />
חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחתץ ופתחו בשבילו קבילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מ[[סוסנובצא]], ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].<br />
<br />
חסידי [[ראדזין]] ב[[ארה"ק]] לחצו עליו שיואיל לבוא ל[[ארה"ק]] ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר ב[[ארה"ק]]. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]] בעל ה[[תכלת]], ורבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]].<br />
<br />
בשנת תשי"ג התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.<br />
<br />
[[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.<br />
<br />
לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[כ"ק האדמו"ר הרמ"מ]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=42858מרדכי יוסף אלעזר ליינר2009-12-31T11:53:11Z<p>PaulF: /* משפחתו */</p>
<hr />
<div>ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].<br />
<br />
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.<br />
<br />
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו<br />
<br />
באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".<br />
<br />
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".<br />
<br />
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], על-ידי ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>. [[חסיד]]ים מספרים כי בעת שה[[אדמו"ר]] עזב את החתונה נראתה הבעת צער על פני הוד כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]<ref>קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם.</ref>.<br />
<br />
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה [[הי"ד]]. אשת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] זצ"ל.<br />
<br />
*בתו הדסה [[הי"ד]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*"תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.<br />
<br />
==הערות==<br />
<br />
<references/><br />
<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=42857יחיאל צבי גוראריה2009-12-31T11:52:23Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>הרה"ח ר' '''יחיאל צבי (הערשל) גוראריה''' - בנו הבכור של הרה"ח ר' [[נתן גוראריה]] וחתנו של האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. מראשוני ה[[תמים|תמימים]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[ליובאוויטש]]. <br />
<br />
נחשב ל'עובד' גדול ו'משכיל' נפלא בחסידות. מהמקורבים ביותר ל'בית רבי'. <br />
<br />
נולד והתגורר בקרעמנצ'וג אוקראינה, שם ניהל יחד עם אחיו מפעל לטבק ועסקים נוספים, מהם היה לגביר נכבד בעמיו. <br />
<br />
עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית נישלוהו השלטונות מכל נכסיו והוא ברח עם משפחתו לוורשה. גם פה היה מן הבולטים בעשייה והיה מראשי חסידי חב"ד בפולין ומחברי הנהלת 'תומכי תמימים' בוורשה. <br />
<br />
זכה ובימי המלחמה התארח אדמו"ר הריי"צ בביתו. <br />
<br />
בימי השבעה על [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי בכדי להניח ד' זוגות תפילין יש צורך בגוף נקי ביותר. הרבי אף מנה אלו שבדורות קודמים הניחו ד' זוגות, ולאחר מכן אף הוסיף ומנה שניים מהדור האחרון בציינו: "היו בדורנו חסידים שנהגו להניח ארבע זוגות תפילין כגון ר' [[יצחק מתמיד]], ר' צבי הירש גוראריה ועוד". הרבי אמר שהוא עצמו חשש להניח ד' זוגות עד שאמר לו אדמו"ר הריי"צ לעשות כן. <br />
<br />
ר' יחיאל צבי נספה עם כל בני משפחתו על קידוש השם בגיטו וורשה, הי"ד. מכל משפחתו ניצלה רק בתו מרת חיה דבורה (רעיית החסיד הנודע הרה"ח ר' [[נחום גולדשמיד]]). <br />
:<small>(החומר בערך זה נלקח מתוך [[שבועון בית משיח]])</small><br />
<br />
<br />
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=41985מרדכי יוסף אלעזר ליינר2009-12-18T01:14:58Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].<br />
<br />
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.<br />
<br />
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו<br />
<br />
באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".<br />
<br />
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".<br />
<br />
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], על-ידי ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>. גדולי חסידי חב"ד מספרים, כי אמנם הכירו והבינו היטב לא רק את דברי רבם הגדול, אלא גם את הבעת פניו, והכירו כי צורת קבלת הפנים וכן פרידה כזו שראו אצל רבם ביחס להאדמו"ר מראדזין כשהגיע לחתונה וכשעזב, כמעט וטרם זכו לראות. ומזה הם יכולים ללמוד לדעת את מידת גודלו של אורח גדול זה בעיני רבם<ref>קובץ [[תפארת ראדזין]] שבט תשמ"ט - מפי עדות אחד שנכח שם</ref>.<br />
<br />
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה [[הי"ד]]. אשת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] זצ"ל.<br />
<br />
*בתו הדסה [[הי"ד]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*"תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קארנבליט.<br />
<br />
==הערות==<br />
<br />
<references/><br />
<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]</div>PaulFhttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8&diff=41984מרדכי יוסף אלעזר ליינר2009-12-18T01:04:48Z<p>PaulF: </p>
<hr />
<div>ה[[אדמו"ר]] רבי '''מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין''' הינו האדמו"ר הרביעי מ[[חסידות ראדזין]]. עמד בקשרים חמים עם [[חסידות חב"ד]].<br />
<br />
האדמו"ר נולד ביום כ"ז ב[[שבט]] [[תרל"ג]] בעיירה איז'ביצה, לאביו, ה[[אדמו"ר]] רבי [[גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין]], הידוע בשם "בעל התכלת" בשנת [[תרל"ג]].<br />
<br />
בד' [[טבת]] [[תרנ"א]] נפטר אביו, ור' מרדכי יוסף אלעזר הוכתר כאדמו"ר בראדזין.<br />
<br />
אחד ממעשיו הראשונים היה הגדלת רעיון חידוש ה[[תכלת]] של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לגדולי ישראל בדורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין ה[[תכלת]] בימינו, בין היתר, הוא שלח את ספרי אביו בעניין ל[[אדמו"ר הרש"ב]].<br />
<br />
[[אדמו"ר הרש"ב]] ענה לו במכתב<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] חלק [[א']] עמ' שנ[[ראשי תיבות|"]]א</ref>, בו הוא כותב כי אמנם מייסד העניין - אביו - הוא צדיק וקדוש אך "עם עצם העניין אין לי להסכים..." ומוכיח כי אין תכלת בימינו<br />
<br />
באסיפת רבנים שנערכה בשנים ההם, השתתפו [[אדמו"ר הרש"ב]], רבי [[אברהם מרדכי אלטר מגור]] והאדמו"ר מראדזין, הועלתה הצעה מסוימת בנוגע לרבנים. אדמו"ר הרש"ב התנגד להצעה, באומרו "מונח אצלי אחרת". האדמו"ר מגור פנה אליו: "הרבי מליובאוויטש, על זה אתם סומכים?". ענה לו הרבי "הרגלתי את גופי שיתנהג ע"פ השולחן ערוך, ומה שמונח אצלי שאין כן, הרי אין כן לפי השולחן ערוך". שאר הרבנים דרשו נימוק ענייני, אך האדמו"ר מראדזין אמר: "כיוון שאצל הרבי מליובאוויטש מונח כן, הרי שכן האמת".<br />
<br />
חתנו של האדמו"ר היה הרב [[יחיאל צבי גוראריה]], בנו של הרב [[נתן גוראריה]]. הרב גוראריה היה [[חסיד]] [[חב"ד]], וכאשר הגיע לחצר ראדזין, ביקשו ממנו בני ביתו של האדמו"ר להטיל [[תכלת]] ב[[ציצית]]. הרב גוראריה, שידע את דעת [[אדמו"ר הרש"ב]] כי אין תכלת בימינו, סירב. הדבר הגיע לאוזני [[אדמו"ר הרש"ב]], שהורה לו להטיל תכלת בציצית מפני כבודו של האדמו"ר כי "אדם גדול הוא".<br />
<br />
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] גר ב[[ראדזין]] - ולאחריה - ב[[ורשה]], על-ידי ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]].<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ז]], כאשר [[י"ב תמוז תרפ"ז|שוחרר]] [[אדמו"ר הריי"צ]] [[ט"ו סיון תרפ"ז|ממאסרו]], שלח לו האדמו"ר אגרת ברכה על הצלתו<ref>נחשפה על-ידי הרב [[שלום יעקב חזן]] ופורסמה ב[[שבועון בית משיח]]</ref>.<br />
<br />
בשנת [[תרפ"ט]] [[י"ד כסלו תרפ"ט|בעת חתונת]] [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] עם [[הרבנית חיה מושקא]], ה[[אדמו"ר]] מראדזין היה האדמו"ר היחיד שכובד בכיבוד בחתונה - קריאת הכתובה<ref>מסורת ראדזין מספרת כי האדמו"ר כובד בסידור קידושין, אלא שלא אסתייע מילתא</ref>. <br />
<br />
ה[[אדמו"ר]] [[הסתלקות|נסתלק]] ביום כ"ו [[שבט]] [[תרפ"ט]] בעיר [[ורשה]], ושם מנוחתו כבוד. לאחר פטירתו שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] מכתב תנחומים לבני משפחתו<ref>[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ז</ref>, בו הוא מכנהו בשם "מחותני נשיא ישראל".<br />
<br />
==משפחתו==<br />
<br />
*בנו (מייסד ישיבת "[[סוד ישרים]]") ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת [[טויבע בינה (טאפצ'ע) גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*חתנו הרב החסיד [[יחיאל צבי גוראריה]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו מרת חוה גרומן. אשת הרב [[יעקב גרומן]] [[הי"ד]].<br />
<br />
*בתו הרבנית מרת שרה זלדה [[הי"ד]]. אשת ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] זצ"ל.<br />
<br />
*בתו הדסה [[הי"ד]].<br />
<br />
==ספריו==<br />
<br />
*"תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על [[חודשי השנה]] ו[[פרשיות השבוע]], בעריכת הרב יעקב קראנבליט.<br />
<br />
==הערות==<br />
<br />
<references/><br />
<br />
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|ליינר מרדכי יוסף אלעזר ראדזין]]</div>PaulF