https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=SkySibeחב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]2026-04-12T19:42:35Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.43.1https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94&diff=673351נסירה2024-04-09T22:18:11Z<p>SkySibe: /* המקור לעניין הנסירה */ הגהה, ניסוח</p>
<hr />
<div>ה'''נסירה''' היא מסודות מעשי בראשית ומעשי [[מרכבה]] המורה על חיתוך והפרדת הזכר והנקבה זה מזה ממה שהיו בתחילת בריאתם מחוברים יחד לגוף אחד כעין אנדרוגינוס ודיפרוסופון (דו פרצופי). על פי קבלת [[האר"י]] מראה הנסירה על תיקון העולמות ה[[רוחני|רוחניים]] העליונים, הפרדת וחיתוך [[פרצוף]] [[זעיר אנפין]] (בחינת הזכר) מפרצוף ה[[נוקבא]] שהם היו מחוברים יחד בזמן [[בריאת העולם]] ואחר כך 'נוסרו' והופרדו לשני פרצופים נפרדים. בספרי [[קבלה]] מובא שבכל [[ראש השנה]] חוזר המצב בבחינות מסוימות לקדמותו, ומתרחשת נסירה מחדש{{הערה|פרי עץ חיים ע' תקמ"ו}}.<br />
<br />
==המקור לעניין הנסירה==<br />
בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח, א.}}. ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו:<br />
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את [[אדם הראשון]] דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו'''נסרו''' ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=בראשית רבה רבה ח, א.|מרכאות=כן}}<br />
<br />
אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה.<br />
<br />
מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם{{הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "[[גורעין ומוסיפין ודורשין]]", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים אות אחת ממילה על מנת להוסיף אות למילה אחרת.<br />
<br />
רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"{{הערה|חיי שרה כד, כה}}, שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים ד[[ראש השנה]]) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור ([[יום הכיפורים]]) תיעשה ענין הנסירה[נסירה גימטריה נער''ה] שתוסר המל' (הנערה) מז"א ([[יצחק אבינו]]) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים.<br />
<br />
רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה{{הערה|לג, ב}} לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה{{הערה|וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"}}, היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, ועל ידי התרגום{{הערה|שהוא בגימטריה "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים}} נעשית פעולת הנסירה.<br />
<br />
==הנסירה בז"א ומלכות==<br />
לפני הנסירה ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[זעיר אנפין|ז"א]] ומלכות דבוקים באופן של אחור באחור{{הערה|עץ חיים שער הנסירה (שער יג). הובא בעת"ר שם. ובהוספות שם עמ' עד"ר. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב שם}} כלומר שהבחינות של נצח הוד ויסוד של ז"א היו דבוקים בנצח הוד יסוד של מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו עמ' רא.}}. באופן זה ההשפעה מז"א למלכות היא השפעה חיצונית בלבד. נוסף על כך הבחינות של [[בינה]] ו[[כתר]] ד[[גבורה]] אינם מאירים בז"א ועולים לשרשם ב[[ספירת הבינה]]. מצב זה נקרא [[דורמיטא דז"א]]{{הערה|ראה ספר השיחות תשנ"ב עמ' 172 ועוד}}.<br />
<br />
הנסירה נעשית כאשר נמשכת השפעה פנימית יותר מז"א - מבחינת חסד דז"א{{הערה|ושורשו בבחינת רב חסד של [[אריך אנפין]]}}, השפעה כזו שאין ספירת המלכות יכולה לקבל, ולכן נעשית נסירה בין ז"א למלכות, ומלכות נבדלת להיות פרצוף בפני עצמה{{הערה|סה"מ עת"ר עמ' נג. ועיי"ג בדרך מצותיך מצות עריות קצ"ו (עמ' לא).}}. לאחמ"כ נעשית הנסירה של מלכות בכל תשע הבחינות שבז"א (שכל ספירה כלולה מעשר הספירות){{הערה|ראה מאמרי אדמוה"ז תקסז עמ' קפג. וראה לקוטי תורה דרושים ליה"כ (ע, ב).}}. ומלכות נעשית פרצוף שלם בפני עצמה שמקבלת מכל בחינות המלכות שבכל הספירות.<br />
<br />
לאחר מכן נעשית המשכה מ[[חב"ד]] דז"א לחב"ד דמלכות ונעשה יחוד פנים בפנים{{הערה|עת"ר עמ' נח. אור התורה פ' נצבים א'קצ-א. מאמרי אדה"ז אתהלך-ליאזנא עמ' רה. תורת שמואל תרל"ה ח"כ עמ' תלג. סה"מ תרנ"א עמ' ט, ועמוד נ. תרנ"ג עמ' קסב, תער"ב ח"א עמ' רעט. וראה גם תרס"ו ד"ה אז ישב ישראל בענין "יחוד פנים בפנים" בז"א ומלכות.}}.<br />
<br />
הנסירה הייתה בבריאת העולם, ובכל שנה בראש השנה חוזרת לקדמותה, ועל ידי עבודת [[בנין המלכות]] נמשכת בכל הימים של עשרת ימי תשובה עד יום כיפור.<br />
<br />
==הנסירה בהוי' ואלוקים==<br />
קודם הנסירה שם [[אלוקים]] מעלים לנבראים שלא יורגש בהם הכח האלוקי שמהווה את העולם, אלא יהי' בידיעתם בלבד. במצב אין מאיר העצם של שמות [[הוי']] ואלוקים בנבראים אלא רק 'בחי' האחור שלהם' כביכול - הארה מהם בלבד, ונמצא שבמצב זה שם הוי' ואלוקים מיוחדים באופן של אחור באחור כביכול.<br />
<br />
על ידי הנסירה נעשית ההבדלה בשכל האדם בין הגילוי וההעלם, ועי"ז הנברא מבין בשכלו שהעיקר הוא הגילוי ושההעלם אינו בשביל ההעלם אלא בשביל שהגילוי הגילוי יהיה גם בנבראים התחתונים.<br />
<br />
לאחמ"כ הוי' ואלוקים מתייחדים בשכל האדם בבחינת פנים בפנים. והיינו שנמשך העצם של שם הוי', ואז מובן ומושג שגם שם אלקים הוא אלוקות ממש ולכן באמת לגבי שם הוי' אין שם אלוקים מסתיר.<br />
<br />
==הנסירה בעבודה==<br />
===לביאור שזהו על דרך הנסירה באדם וחווה===<br />
{{להשלים}}<br />
===לביאור שזהו ע"ד גורעין ומוסיפין ודורשין===<br />
בעבודת הבעלי תשובה יש לעבוד באופן של "גורעין מוסיפין ודורשין"<br />
<br />
'''גורעין''' - גריעה והתרחקות מהמעשים הקודמים, גריעה מהתפשטות נפש הבהמית, גריעה מהנאה מענייני העולם לבד מהנצרך לעבודת ה', ושינוי ההתנהגות לצד ההופכי. שלפני התשובה האדם בתוקף הרע ועניינים אלוקיים אינם פועלים בו, ולאחר התשובה האדם בתוקף גדול של הקדושה שכל דבר אלוקי נוגע לו.<br />
<br />
'''מוסיפין''' - הוספה בעבודת ה' יותר מהאופן בו הי' רגיל לפני כן{{הערה|ע"ד הנאמר בתנא דבי אליהו:"היה רגיל לקרוא פרק אחד יקרא שניים"}}. ושיהי' קשור לאלוקות ומרוחק מעניינים הופכיים יותר מהרגיל. <br />
<br />
'''דורשין''' - פשפוש ודרישה גם בדקות הרע בלב ולבערו{{הערה|ועל ידי זה מה שמשיג במוחו יתקבל בליבו ויהי' "בר לבב"}} ודרישה אחרי הקב"ה בכל הלב ועל ידי זה מציאת ענייני אלוקות בכל מקום ודבר ואף בקליפות{{הערה|כמו שופט שדורש וחוקר גם בעניינים שלא קשורים באופן ישיר}}{{הערה|מגיד דבריו ליעקב פ' רנד. אור תורה פ' רסב. עת"ר ע' ס-סא. ד"ה כי עמך הסליחה תש"ט - סה"מ ע' 220 ואילך. ד"ה זה תרכ"ג. וע"ע באור התורה ואתחנן שסד ואילך. וע"ע בסה"מ תרנ"א ע' לב ובסה"מ תרנ"ג ע' קס שענין התשובה שבנסירה הו"ע התעוררות בחי' עצמות נקודת הלב עיי"ש.}}<br />
<br />
הסיבה שהסדר הוא גורעין ואח"כ מוסיפין הוא מפני שההסתר של נפש הבהמית בא להאדם לפני הגילוי של הנפש האלוקית ולכן יש להסירו קודם{{הערה|סה"מ עת"ר ע' סב ואילך, תש"ט שם}}<br />
<br />
==בזמן הגלות==<br />
כל זמן הגלות הינו נסירה ארוכה, שבו לא יכול להיות יחוד פנים בפנים בחיצוניות העולמות, אלא בפנימיותם. זאת מאחר שאומות העולם מעכבים את הייחוד, וגם יש מעם ישראל שמפנה עורף לה'. שלימות היחוד של פנים בפנים יהיה בגאולה השלימה, כשהקב"ה יהיה מלך על כל הארץ ויתגלה גם בחיצוניות העולמות{{הערה|בונה ירושלים לאדמו"ר הזקן ס"ח. שיחת ש"פ וארא תשנ"ב ס"ב}}.<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - '''עניין הנסירה''' -[[התמים]] גיליונות 18-19.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[בנין המלכות]]<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:תורת הקבלה]]<br />
[[קטגוריה:תורת החסידות]]<br />
[[קטגוריה:ימים נוראים]]</div>SkySibehttps://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=612915אופנים2023-07-16T10:14:21Z<p>SkySibe: /* ענינם */תקנתי שגיאת מקור</p>
<hr />
<div>{{מלאכים}}<br />
'''אופנים''' הוא שמם של [[מלאכים]] המוזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]. ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[מלאכים]] אלו הם ב[[עולם העשייה]].<br />
<br />
==ענינם==<br />
ה[[מלאכים]] שנקראים אופנים נזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]{{הערה|יחזקאל א, טז.}}: "מראה ה'''אופנים''' ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן..." ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[חיות הקודש]] הם ה[[מלאכים]] ב[[עולם היצירה]], והאופנים הם ה[[מלאכים]] ב[[עולם העשייה]].<br />
<br />
על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת [[מלאכים]] אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל ל[[מקום]], שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נמוכים מ[[חיות הקודש]], ועל כן הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשייה, אף על פי כן עבודתם מגעת במקום גבוה יותר{{הערה|לקוטי תורה האזינו עז, ב.}}. <br />
<br />
ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם{{הערה|פסוק כ.}}: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, מכיון שהכוונה היא לא ל[[מלאכים]] הנקראים חיות הקודש אלא לכללות ארבעת ה[[חיות]] שיוצרים את בחינת ה[[אדם]] שעל הכסא, שחיות הקודש נחלקות ל"פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל", שיש חילוקי מקום, מה שאין כן בבחינת אדם שאין בו ימין ושמאל.<br />
<br />
==עבודתם==<br />
שורשם של האופנים הוא במידות [[נה"י]] ולכן עבודת האופנים היא באופן של [[עגולים ויושר|עיגול]], [[סובב כל עלמין|סובב]] ו[[מקיף]], מפני שאין הם משיגים כלל ב[[אור אין סוף]], ורק עובדים את ה[[קדוש ברוך הוא]] בגלל [[אהבה|אהבתם]] הטבעית בבחינת [[הודאה]], בשונה מעבודת ה[[שרפים]] שהם בבחינת [[יושר]], מכיון שהם משיגים ב[[אור אין סוף]], ולכן נאמר על עבודתם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", שבשעה שהם שומעים את השבח "קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו", שזה הוא למעלה מהשגתם, הם מתפעלים כמו אדם ששומע דבר שאינו מבין אבל יודע שהוא דבר גדול.<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[ברוך כבוד ה' לעולם]]}}<br />
<br />
==שמם== <br />
האופנים נקראים בשם זה על שם עבודתם, כי "אופן" פירושו "גלגל" שהוא [[עגולים ויושר|עיגול]], דבר המורה על עבודתם בבחינת מקיף וסובב ללא הבנה והשגה.<br />
<br />
==מקורם==<br />
ה[[אופנים]] מקבלים את שפעם מ[[מלכות דמלכות]] של [[עולם העשייה]]. <br />
<br />
==השפעתם==<br />
השפעת האופנים נקראת בשם "שמרי האופנים" שהיא בחינת החיצוניות של האופנים, והפסולת שבהם, כמו שמרי היין שהם הפסולת של היין.<br />
<br />
מן [[שמרי האופנים]] שהוא הדרגה האחרונה והפסולת שבהם, נמשך ל[[שבעים שרים]], ומהם נשפע ל[[מזלות]], ועל ידם נמשכים עניני עולם הזה.<br />
<br />
המשכה זו נחלקת בכללות לשתי בחינות: מפנימיות שמרי האופנים נמשך [[נפש הבהמית]], שיש לה שכל ומדות, ומחיצוניות שמרי האופנים נמשך [[נפש]] [[בהמה]] ממש, ושאר השפעות חיצוניות. <br />
<br />
באמירת [[ברכות קריאת שמע]] של [[שחרית]], על ידי הבנת וידיעת שורשה של נפש הבהמית משמרי האופנים, והבנת וידיעת ביטולם, נחלשת הנפש הבהמית ויוצאת ממעמדה ומצבה ונעשית כלי מוכשר לאור האלוקי{{הערה|ראה לדוגמא מאמר ד"ה נעשה נא עליית קיר תרצ"א.}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{ערך חסר}}<br />
[[קטגוריה:מלאכים]]<br />
[[קטגוריה:סדר השתלשלות]]</div>SkySibe