חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

יוסף יצחק קמינצקי

2022-05-01T12:51:46Z

Tmimim:

[[קובץ:יוסף יצחק קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קמינצקי (במרכז)]]
הרב '''יוסף יצחק קמינצקי''' (יליד שנת [[תשי"א]], 1951) הוא יו"ר המועצה הדתית שדות דן, סופר, וחוקר ההיסטוריה החב"דית.

==תולדות חיים==
נולד בכפר חב"ד ב[[כ"ב סיון]] [[תשי"א]] לרב ראובן ודובה קמינצקי.

בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] התחתן עם מרת בתיה, בת הרב [[שלום דובער רסקין]], וקבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]].

בתחילה עבד כמזכיר כללי של [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל החל להתמחות בחקר ההיסטוריה החב"דית. מחקריו מתמקדים בהיסטוריה הקשורה למקומות אתרים ותאריכים בדברי ימי [[רבותינו נשיאינו]] והחסידים ב[[רוסיה]]. פירסם ומפרסם: ספרים, סרטים, מאמרים ותגליות בבימות חב"דיות שונות.

בשנת [[תשע"א]] התמנה ליושב ראש המועצה הדתית עמק לוד.

במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מר' [[יהושע מונדשיין]], שטען כי הוא אינו מדייק בסיפורים שכתב{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?id=584&section=artdays "החוקר החסידי נחמן" חי ובועט!] באתר {{שטורעם}}}}. קמינצקי מצידו טען כי למונדשיין יש מגמה להפריך את סיפוריו, ובנוסף הוכיח כי מונדשיין הפריך סיפורים של רבותינו נשיאנו{{הערה|[https://col.org.il/news/28910 סדרה חדשה ב-COL: לאן מתגלגל "בעל הגלגולים"] באתר {{חב"ד און ליין}}}}.

==ספריו והוצאותיו==
[[קובץ:קיצור תולדות.jpg|שמאל|ממוזער|100px|הספר קיצור תולדות חב"ד]]
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''', [[תשנ"ד]]. מהדורה מחודשת תשע"ז.
*'''קיצור תולדות חב"ד''' - סקירה תמציתית על תולדות [[חסידות חב"ד]] מתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ועד לתחילת נשיאות [[הרבי]] ([[י' בשבט]] [[תש"י]]) בליווי תמונות נדירות ומסמכים. יצא לאור בהוצאת "המעיין החסידי [[תשס"ד]].
*'''אנשים חסידים היו''' - ביוגרפיה על החסידים ר' [[זלמן משה היצחקי]] וחתנו ר' [[אברהם דרייזין (מאיור)]]. יצא לאור בהוצאת [[המעיין החסידי]] ב[[כפר חב"ד]], ערב [[ראש השנה]] תשס"ד.
*'''ערי ילדות''' - אלבום על הערים [[ניקולייב]] ו[[דנייפרפטרובסק]] בהם גדל [[הרבי]] בילדותו ועל פעילות שלוחי הרבי בדנייפרפטרובסק וניקולייב כיום. יצא לאור על ידי הרב [[שמואל קמינצקי]] בשנת [[תשנ"ג]].
*סדרת הספרים '''[[רבותינו נשיאינו (ספר)|רבותינו נשיאינו]]''' - סיפורים לילדים על אדמו"רי חב"ד. עד כה ראו אור ששה כרכים.
*'''[[הרבי והמוסד (ספר)|הרבי והמוסד]]''', יצא לאור בהוצאת המעיין החסידי [[תשנ"ח]].
*סרט וידאו: '''"מסע אל תולדות חב"ד"''' - סקירה מצולמת בתחנות חייהם של נשיאי חב"ד ברוסיה.

==משפחתו==
*בנו, ר' משה קמינצקי - נחלת הר חב"ד.
*בנו, הרב לוי קמינצקי - שליח והרב הראשי בעיר טומסק שב[[רוסיה]].
*בנו, הרב יהושע קמינצקי - שליח הרבי והרב הראשי בסרביה.
*בנו ר' ראובן קמינצקי - ניו יורק.
*חתנו, הרב נפתלי דייטש - שליח הרבי והרב הראשי ב[[רומניה]].
*חתנו הרב דן קריצ'בסקי - שליח בעיר אופה [[שברוסיה]].
*חתנו, הרב לוי יצחק וגנר - מנהל [[אגף עלייה בצעירי חב"ד|אגף עלייה וקליטה בצעירי חב"ד]].
*חתנו, הרב שניאור גרינברג.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/10/8/279915157172.html עושים היסטוריה]''' - ראיון עם ר' שניאור זלמן ברגר לרגל [[חג הסוכות]] [[תשע"ה]] {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 944

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:קמינצקי יוסף יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תש"ל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]

מנחם מענדל טייכמן

2022-04-27T16:43:59Z

Tmimim:

[[קובץ: מנחם מענדל טייכמן.jpeg|350px|ממוזער|הרב מנחם מענדל טייכמן]]
הרב '''מנחם מענדל טייכמן''' (יליד [[תשל"ו]]) הוא סופר חב"די ו[[שליח]] [[הרבי]] לדוברי רוסית ב[[נתניה]].

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ו]] לרב [[דב טייכמן]] ולמרת חדוה בעיר [[טבריה]].

למד בישיבת [[תורת אמת]] ו[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ובשנת [[תשנ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] כחלק משנת ה[[קבוצה]].

מספר שנים היה כותב ב[[שבועון בית משיח]] במדור "יומנו של תמים". בשנת [[תשנ"ו]] הוציא לאור את חוברת "מנהגי מלך" - ובו מנהגים והנהגות של [[הרבי]].

לאחר נישואיו (בשנת [[תשנ"ט]]) עם רעייתו מרת חיה מושקא בתו של הרב אפרים קמינקר (מנהל בית משיח ב[[עפולה]] עילית) יצא לשליחות [[הרבי]] בעיר ז'יטומיר שב[[אוקראינה]]. כעבור מספר שנים עבר לשליחות בעיר הוז'גורוד ואחרי זמן בעיירה [[האדיטש]].

משנת [[תשע"ה]] משמש כ[[שליח]] לדוברי רוסית תחת [[חב"ד בעליה|האגף לעליה וקליטה בצא"ח]] בעיר [[נתניה]].

משנת [[תשפ"ב]] כותב טור קבוע ב[[שבועון כפר חב"ד]] בשם "פניני שליחות כהלכה".

==קישורים חיצוניים==

* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20מנחם%20מענדל%20טייכמן תגית - הרב מנחם מענדל טייכמן] באתר [[חב"ד אינפו]] הישן {{אינפו}}
* [https://drive.google.com/file/d/1YMxM2IGcGm7VdAY5MMOL6sYr92VYIM8M/view מנהגי מלך] - קובץ בעריכתו {{PDF}}
* [http://www.shturem.net/index.php?section=blogs&id=73 להבה בשליחות], טור מאתר הרב טייכמן {{שטורעם}}
* [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/12/31-12-2020-18-19-16-פניני-שליחות-כהלכה.pdf פניני שליחות כהלכה] - תשורה מחתונת בתו (בעריכתו), [[י"ד טבת]] [[תשפ"א]] {{PDF}} {{אינפו}}

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ה]]
[[קטגוריה:אישים בנתניה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]

הוצאת ספרים קה"ת

2022-04-27T13:03:27Z

Tmimim:

{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}
[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]
'''הוצאת ספרים קה"ת''' הינה מחלקת ההוצאה לאור של [[פורטל:נשיאי חב"ד|חסידות חב"ד]].

==על ההוצאה==
השם "קה"ת" הינו ראשי התיבות של "קרני הוד תורה". כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד [[אדמו"ר הזקן]] (תק"ה), מייסד [[חסידות חב"ד]].

המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}.

בשנותיו הראשונות של המוסד, [[הרבי]] דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1s-2Xajmzi50CJhuzfDj8Z-MRyfS85bmX/view?usp=drivesdk [[אגרות קודש]], חלק ה', עמוד רצז].}}, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.

קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.

ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.

לקה"ת מחלקות הוצאה לאור ב[[ארץ הקודש]], [[ארגנטינה]], [[צרפת]] ועוד.

ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[ועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן יוצאים ספרי קה"ת ע"י [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.

==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.

==סניפי ההוצאה לאור==
===סניף קה"ת בארץ הקודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]}}
בשנת [[תשט"ו]] הוקם סניף של ההוצאה ב[[ארץ הקודש]], בניהולו של הרב [[אברהם פריז]], ולאחר פטירתו התמנה בשנת [[תשל"ב]] הרב [[מנחם מענדל וולף]] למנהל ההוצאה.

מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי ב[[בית הספר לדפוס יד החמישה]].

==קישורים חיצוניים==
* מענדי שוחט, סדרת כתבות על תפקידו ופעילותו ההיסטורית של הוועד להפצת שיחות: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75428 את מי מינה הרבי לניהול הוצאת הספרים קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75476 בהוראות מפורשות של הרבי: הוועד מדפיס תורת הבעש"ט], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75513 הוועד מדפיס את הלקוטי תורה] - {{אינפו}}
* סדרת כתבות המשך בנושא הועד: [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75512 הרבי מעביר את ניהול קה"ת ל'וועד להפצת שיחות'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75581 הרבי הורה: לא להכניס שינויים בסדור תהלת ה'], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75596 מי מכריע במחלוקות בנושא קה"ת?], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75612 הוראות הרבי לוועד בקשר להדפסת התניא], [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75691 חשיפה: מי עמד מאחרי הוצאת ספר הערכים חב"ד?] - {{אינפו}}
*[[ועד חיילי בית דוד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf תורתו של משיח]''', קובץ העוסק בהוצאת הספרים קה"ת, [[תשע"א]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]

סניף קה"ת כפר חב"ד

2022-04-27T13:01:46Z

Tmimim:

[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה"ת בארץ הקודש]]
סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב"ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.

הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל וולף]] והרב [[שייע סגל]].

==הקמת הסניף==
===הפצת ספרי קה"ת לפני התייסדות הסניף===
בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה"ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג את [[חסידות חב"ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.

מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב"ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ"ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.

בשנת [[תש"ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.

===הקמת הסניף בכפר חב"ד===
בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט"ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשי"ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.

בשנת [[תשי"ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה"ת בביטאונים וכתבי עת שונים.

פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:
*פרסום ספרי קה"ת בעיתונות ובקטלוגים.
*הפצת הספרים ברחבי הארץ.
*השתתפות בירידי הספרים השונים.
*הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.
*תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק.
*עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.

לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ"ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.

עד לשנת [[תשמ"ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב"ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.

בשנת [[תשפ"ב]], קיבלה חנות הספרים צו פינוי מ[[770 כפר חב"ד|770 ]], וחויבה בלמעלה מחצי מליון ש"ח להוצאה לפועל.

===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===
[[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב"ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש"ל]]
החל משנת [[תשכ"ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב"ד ותורת החסידות.

ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב"דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה"ת.

כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.

== ספרים בהוצאת סניף כפר חב"ד ==

ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.

*'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ"א.
*'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ"ב]].
*'''התמים''', ב' כרכים המכילים את שמונת [[התמים (ורשה)|קובצי 'התמים']] שיצאו לאור, [[תשל"א]].
*'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל"ב]].
*'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]], (15 כרכים).
*'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל"ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ"ה]], (ג' כרכים).
*'''[[כללי רש"י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש"מ]], (מהדורה ראשונה).
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ"א]].
*'''[[חת"ת|חת"ת - חומש, תהלים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ"א]].
*'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ"א]].
*'''תורת חב"ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ"א]].
*'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ג]].
*'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"ד]].
*'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ"ד]].
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ"ה]], (ב' כרכים).
*'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ז]].
*'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ט]], (ג' כרכים).
*'''[[ספר היחידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"ט]].
*'''[[כללי רמב"ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש"א]].
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ"ג]].
*'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ז]], (ח"י כרכים).
*'''תאריכים בדבר ימי חב"ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ"ד]].

===ספרים בתרגום ללשון הקודש===
*'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ"ג]], (ב' כרכים).
*'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש"נ]].
*'''[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] מתורגם ללשון הקודש''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).
*'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"א]], (ד' כרכים).
*'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי"ז]]-[[תשמ"ג]], (9 כרכים).
*'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ"ה]].

==לקריאה נוספת==
*'''הוצאת ספרים קה"ת''', שער 'הוצאת קה"ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה"ת]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|קה"ת]]

סניף קה"ת כפר חב"ד

2022-04-27T13:01:28Z

Tmimim: /* הקמת הסניף */

[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה"ת בארץ הקודש]]
סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב"ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.

הסניף מנוהל על ידי הרב [[מנחם מענדל וולף]] והרב [[שייע סגל]].

==הקמת הסניף==
===הפצת ספרי קה"ת לפני התייסדות הסניף===
בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה"ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג את [[חסידות חב"ד]].}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.

מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב"ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ"ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.

בשנת [[תש"ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.

===הקמת הסניף בכפר חב"ד===
בעקבות האירוע של [[רצח יד החמישה]] בשנת [[תשט"ז]], הוקם [[בית הספר לדפוס יד החמישה]] ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשי"ט]] נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.

בשנת [[תשי"ט]] החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' [[אברהם פריז]], כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]] בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב [[אפרים וולף]], כשלצידו עומד הרב [[זושא ווילימובסקי]] שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב [[חנוך גליצנשטיין]] שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה"ת בביטאונים וכתבי עת שונים.

פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:
*פרסום ספרי קה"ת בעיתונות ובקטלוגים.
*הפצת הספרים ברחבי הארץ.
*השתתפות בירידי הספרים השונים.
*הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}.
*תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק.
*עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם.

לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ"ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.

עד לשנת [[תשמ"ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב"ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.

בשנת תשפ"ב, קיבלה חנות הספרים צו פינוי מ[[770 כפר חב"ד|770 ]], וחויבה בלמעלה מחצי מליון ש"ח להוצאה לפועל.

===השתתפות ביריד הספרים הבין לאומי===
[[קובץ:דוכן יריד הספרים תשל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דוכן חב"ד ביריד הספרים במסגרת שבוע הספר העברי הומה ממבקרים, תש"ל]]
החל משנת [[תשכ"ז]] החל הסניף להשתתף בתערוכה הדו-שנתית של 'יריד הספרים הבין לאומי' ב[[ירושלים]], וביריד המתקיים מידי שנה בכיכר מלכי ישראל ב[[תל אביב]] במסגרת חגיגות שבוע הספר העברי. ההשתתפות ביריד החלה על פי הוראתו הישירה של הרבי, שהיה מעורב באופן אישי בפרטי הסיכומים, והורה להשתדל לקבל מקום מרכזי ביריד להקמת הדוכן, כדי שיוכלו לפעול במקום להפצתם של ספרי חב"ד ותורת החסידות.

ההשתתפות בעיקרה לא נועדה לצורכי מסחר, אלא לצורכי הפצת רעיונות תורת החסידות. לשם כך פעלו העסקנים החב"דיים להביא למקום אישי ציבור בכירים, כדי לגרום לחשיפה תקשורתית רחבה של הדוכן, ולגירוי באי היריד לבוא ולהתעניין בספרים שיוצאים לאור על ידי קה"ת.

כמו כן החסידים שנבחרו לתפעל את הדוכן היו חסידים בעלי כושר השפעה, שניצלו את התעניינותם של האנשים בספרים המוצעים בדוכן, כדי לפתוח עמהם שיחה מעמיקה ואינטלקטואלית.

== ספרים בהוצאת סניף כפר חב"ד ==

ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.

*'''חג הגאולה [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - פרשת [[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], תשכ"א.
*'''מאמרים מלוקטים מספר [[לקוטי תורה]]''', [[תשכ"ב]].
*'''התמים''', ב' כרכים המכילים את שמונת [[התמים (ורשה)|קובצי 'התמים']] שיצאו לאור, [[תשל"א]].
*'''מראי מקומות ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]''', הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], [[תשל"ב]].
*'''[[ספר התולדות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], יצא לאור בין השנים [[תשל"ב]]-[[תשמ"ז]], (15 כרכים).
*'''[[תולדות לוי יצחק]]''', [[נפתלי צבי גוטליב]], הוצאה ראשונה - [[תשל"ז]], הוצאה אחרונה - [[תשנ"ה]], (ג' כרכים).
*'''[[כללי רש"י]]''', הרב [[טוביה בלוי]], [[תש"מ]], (מהדורה ראשונה).
*'''מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל''', גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, [[תשמ"א]].
*'''[[חת"ת|חת"ת - חומש, תהלים, תניא]]''', הרב [[זאב דב סלונים (ירושלים)|זאב דב סלונים]], [[תשמ"א]].
*'''רעיון החודש''', הרב [[יוסף גרליצקי]], [[תשמ"א]].
*'''תורת חב"ד (ביביליוגרפיה)''', [[יהושע מונדשיין]], [[תשמ"א]].
*'''ילקוט בר מצוה''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ג]].
*'''[[אור החסידות (ספר)|אור החסידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"ד]].
*'''ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס''', הרב [[יהושע גרוס]], [[תשמ"ד]].
*'''[[חידושים וביאורים בש"ס]]''', הרב [[אברהם ברוך פבזנר]], [[תשמ"ה]], (ב' כרכים).
*'''ספר השליחות''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ז]].
*'''[[ימי מלך]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשמ"ט]], (ג' כרכים).
*'''[[ספר היחידות]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"ט]].
*'''[[כללי רמב"ם]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תנש"א]].
*'''[[המלך במסיבו]]''', [[מרדכי מנשה לאופר]], [[תשנ"ג]].
*'''[[אוצר סיפורי חב"ד]]''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ז]], (ח"י כרכים).
*'''תאריכים בדבר ימי חב"ד''', [[יוסף יצחק קמינצקי]], [[תשנ"ד]].

===ספרים בתרגום ללשון הקודש===
*'''[[ספר הזכרונות]] מתורגם ללשון הקודש''', [[טוביה בלוי]], [[תשמ"ג]], (ב' כרכים).
*'''[[לקוטי דיבורים]] מתורגם ללשון הקודש''', [[חנוך גליצנשטיין]], [[תש"נ]].
*'''[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] מתורגם ללשון הקודש''', הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], [[תשנ"ב]].
*'''[[אגרות קודש]] - מתורגמות ללשון הקודש''', תרגום חופשי של האגרות באידיש מלוקטים מכרכים א-ל, (ד' כרכים).
*'''[[שיעורים בספר התניא]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם על ידי הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [[תשמ"א]], (ד' כרכים).
*'''[[שיחות לנוער]]''', ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום ל[[עברית]] בין השנים [[תשי"ז]]-[[תשמ"ג]], (9 כרכים).
*'''[[ואני תפילתי]] (מתורגם ללשון הקודש)''', תורגם מ[[אנגלית]] על ידי נ. בן יצחק, [[תשמ"ה]].

==לקריאה נוספת==
*'''הוצאת ספרים קה"ת''', שער 'הוצאת קה"ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש|קה"ת]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|קה"ת]]

דובר חב"ד

2022-04-24T10:17:56Z

Tmimim: /* דוברות חב"ד בארץ הקודש */

'''דובר חב"ד''' הוא אדם אשר קיבל מינוי מ[[הרבי]] שבכל דבר אשר צריך לצאת לעיתונות וכיוצא בזה הוא מוסמך לומר את דעת הרבי.

==דוברות חב"ד בארץ הקודש==
בתפקיד דובר חב"ד שימש הר' [[ברק'ה וולף]] עד ל[[תש"נ]], שלאחרי [[התרגיל המסריח]] כשהוקיעו הרבנים את חברי [[ארגון הגג]] ועוד עסקנים, הוא פוטר מתפקידו. עקב כך כתב מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] מכתב לרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] שבהיות ואין לחב"ד דובר הוחלט בישיבת הבית דין{{הערה|בה השתתפו הרבנים חנזין, סלונים, ירוסלבסקי, גלוכובסקי וגוראריה}} שעל הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד]] לפרסם את כל הוראות הרבי הנוגעות לפעילות צא"ח, כגון [[תהלוכות ל"ג בעומר]] וכיוצא בזה, ועליהם לפרסם זאת בפרסום וההיקף הכי גדול{{הערה|על פי [https://shnior.blogspot.com/search?updated-max=2018-01-06T23:43:00%2B02:00&max-results=20&start=40&by-date=false צילום המכתב]}}.

על אף שמעולם לא מונה באופן רשמי אי מי למלא את מקומו של הרב וולף, הרב [[מנחם ברוד]] שכיהן רשמית כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הופיע פעמים רבות בתקשורת כדובר תנועת חב"ד בארץ הקודש.

==דוברות חב"ד בארצות הברית==
כדובר חב"ד הרשמי ב[[ארצות הברית]] ומייצגה כלפי חוץ, מינה הרבי את מזכירו הרב [[חיים יהודא קרינסקי]], אשר כונה בשל כך גם "שר החוץ".

כחלק מתפקידו הוא היה אחראי על כל המודעות שיצאו לעיתונות האמריקאית, והוא היה המכניס והמוציא של אנשי הממשל האמריקאי אשר באו להתקבל אצל הרבי.
על תפקיד זה, לו מונה על ידי הרבי, קמו עוררים בשנת [[תשנ"ג]] לאחר הצהרות מסויימות שהוציא לתקשורת בנוגע למצבו הבריאותי של הרבי.

{{ערך חסר}}

==לקריאה נוספת==
*'''"בלחודוהי"''' - ראיון מקיף עם הרב יהודה קרינסקי, 'תחיינו' גליון ה, [[תשע"ו]].

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]