חב"דפדיה - תרומות המשתמש [he]

לוח היום יום

2023-04-05T06:03:44Z

Yoni:

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}
[[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]
'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', חיבורו הראשון של הרבי, הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==
ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח "היום יום".

רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"א]].

==הספר הראשון==

עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}

יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.

ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.

==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]...{{דרוש מקור}}

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}.

הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

==הלוח מתקבל בעולם==
[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק אליטוב מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח==
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

==הלוח והקשר למשיח==
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".

בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".

"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".

"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

==שלשלת היחס==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.

הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

==היום יום - חלק שני==
היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה"ת]].
כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}

בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

==מהדורה מורחבת==
{{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

==לימוד הלוח כיום==
בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.
ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13]}}.

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].
*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].
*[[לוח כיס יומי לתלמיד]]

==לקריאה נוספת==
*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א
*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א

==קישורים חיצוניים==

* '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''
* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:היום יום|*]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T04:57:00Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

בשנים אלו - '''[[קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:

*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).

*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "'''פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל''' [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית. הרב מינדל הודה לרבי על עיונו בחוברות טרם הדפסתם{{הערה|כפר חב"ד 2004, מאמר גרינפלד אודות חוברות מל"ח לפסח}}.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T04:26:17Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

בשנים אלו - '''[[קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:

*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).

*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "'''פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל''' [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T04:25:20Z

Yoni: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

בשנים אלו - '''[[קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:

*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).

*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T04:24:41Z

Yoni: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:

*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).

*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T04:24:03Z

Yoni: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי. שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:

*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).

*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T04:23:26Z

Yoni: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] אדמו"ר הריי"צ יזם הפקת שלושה חיבורים ועל ההוצאה בפועל מינה את הרבי.

שלושת החיבורים הם:[[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.

בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה והם נחלקים לשני סוגים:

*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (2 חלקים).

*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים...{{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

לוח היום יום

2023-04-05T03:57:06Z

Yoni: /* הספר הראשון */

{{פירוש נוסף|נוכחי=לוח כיס יומי המיועד לחסידים|אחר=לוח בעריכת הרבי עם פתגמים יומיים המיועד לילדים|ראו=ילקוט יומי - אנציקלופדיה של כיס}}
[[קובץ:היום יום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|היום יום - דפוס ראשון]]
'''היום יום - לוח אור זרוע לחסידי חב"ד''', הינו לוח שנה, המחלק את לימודי ה[[חת"ת]] בהתאם לתקנתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. התווספו בהוצאתו שתי מטרות נוספות, פרסום מנהגי חב"ד, וריכוז פתגמים קצרים מ[[תורת החסידות]]. הליקוט נערך על ידי [[הרבי]]. המנהג שהתפשט בין אנ"ש הוא ללמוד בכל יום את האמרה המופיעה בלוח בתאריך היום.

==עריכת הלוח==
ביום [[כ' בכסלו]] שנת [[תש"ג]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] אל חתנו, הרבי, וביקשו "יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מ[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] זה עד י"ט כסלו הבע"ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב"ד. ג) לקוטי [[פתגם חסידי|פתגמים]] מ[[תורת החסידות]] ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב"ד"{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] - חלק ט"ו ע' ש"ע}}.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל "הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב"ד היוצא לאור בימים אלה". הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של [[הרבי הריי"צ]] שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות ה[[זהב]] של לוח "היום יום".

רק לקראת י"א [[ניסן]] יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון "[[הקריאה והקדושה]]": "היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ'מנורת שמונת הנרות'..."

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל בי"ט [[כסלו]] - ראש השנה לתורת החסידות, ובפתחו אף מודפס, כ"הקדמה", קטע ממכתבו של [[אדמו"ר הרש"ב]] אודות ראש השנה ל[[תורת החסידות]] י"ט כסלו, וניצולו באופן המתאים.

הלוח נדפס ב-21 הוצאות (חוץ מהוצאות התרגומים), כאשר הלוח נדפס לראשונה בשנת [[תש"ג]] וההוצאה האחרונה נדפסה בשנת [[תש"פ]] והדפסה שניה בפורמט מוגדל בשנת [[תשפ"א]].

==הספר הראשון==

עם התמנות הרבי בשנת תש"ב, למנהל קה"ת מל"ח ומחנה ישראל, הרבי החל לעסוק בהוצאה לאור והיה מעורב בעריכת חוברות וקונטרסים, מדברי חסידות של אדמו"ר הריי"צ ועד חוברות שיצאו בסגנון עממי עבור יהודי ארצות הברית, חיילים, ילדים ועוד. הרבי עצמו כתב אודות חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}

יש לציין כי גם בשנים מוקדמות יותר, עסק הרבי בהוצאה לאור ועריכה, כגון: עריכת ביטאון התמים, מפתחות לספרי חסידות ועוד.

ההוצאות לאור הנזכרות, בהן היה הרבי מעורב בשלבים כאלו ואחרים, אך החיבור הראשון של הרבי, נחשב ספר 'היום יום', אותו הרבי כתב בכתב יד קודשו מתחילתו ועד סופו, לאחר שבחר פתגמים מתאימים לפי תאריכים, וזאת על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ.

==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==
"אני יכול להסתמך ב"ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי"ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע". בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] אחרון של פסח ת"ש, בחר הרבי הריי"צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח "היום יום".

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל [[מנהגי חב"ד]] בספר מיוחד לצד [[פתגם חסידי|פתגמים]] וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין 'חק יומי' לעדת חסידי חב"ד. "כזה ליקוט מסודר", אמר הרבי הריי"צ, "מסוגל לעשות רק 'פנימי' עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה".

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי"צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר לרב [[יעקב לנדא]]: "כל ההנהגות שהדפסתי ב"היום יום" הכנסתים על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)". הרבי התבטא פעם אחרת שהדפסת הספר הייתה בציוויו של הרבי הריי"צ, והרבי הוסיף והתבטא{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ח חלק ג עמ' 385}} שרואים במוחש את השפעת הפתגמים שבספר מאז שהודפס. כך גם בשיחת י"ט כסלו [[תשמ"ט]] התבטא הרבי אודות ה"היום יום" - "הספר'ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות".

הרבי הריי"צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: "הלוח הזה הוא [[מזון]] רוחני יום-יומי"!.

בהזדמנות אחרת אמר לרב [[חודקוב]] במנגינה מיוחדת: "היום -יום! דער טאג איז טאג!" [=היום הוא יום]...{{דרוש מקור}}

במכתב מאותם ימים כותב [[הרבי הריי"צ]] לאחר החסידים "ודאי קיבלתם את הספר 'היום יום', שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב"ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי"ת חנן, בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר' מנחם מענדיל שליט"א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" {{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ז' ע' רלא.}}.

הרבי הריי"צ עצמו היה לומד את "היום יום", ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר "לחיות" עם הפתגם היומי. במכתבים רבים מצטט הרבי הריי"צ את פתגם "היום יום" לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה - לפונים אליו. ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[חג השבועות]] תש"ג התבטא הרבי הריי"צ, שמי ששומר את שיעורי "היום יום", ביכולתו ללכת "לגמרי אחרת" לקראת קבלת התורה!

==הלוח מתקבל בעולם==
[[קובץ:היום יום בית כנסת.jpg|ממוזער|הרב יוסף יצחק אליטוב מגיש לרבי לוח היום יום לתליה בבית כנסת (מעמד [[חלוקת דולרים]] [[ט"ו כסלו]] [[תנש"א]]), מעוצב בצורת [[770]]]]
הלוח החדש התקבל "בחיבה בעולם החסידי", כתיאורו של הרבי ([[אגרות קודש]] חלק א' ע' קסז). מנהלי [[כולל חב"ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: "קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ"ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו: יישר חילו!".

בהוראת הרבי הריי"צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[ישראל אריה לייב שניאורסון]], שהתגורר באותה תקופה בתל אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. "אחי שלח לי את חיבורו הראשון", סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: "חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה". בהזדמנות אחרת אמר: "תמיד ידעתי שלאחי יש "א גוטע קאפ" [=ראש טוב], אבל עד כדי כך!"...

==יחודו של הלוח==
לוח "היום יום" לא נועד להיות "לוח שנה" רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב"ד לדורות.

לוח רגיל - יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא "אור זרוע לחסידי חב"ד" - הרי עם השנים הולכת אותה [[מלאכת זורע|זריעה]] וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא "לוח נצחי". ואכן, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג - בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש [[770]] בית משיח, ומשם לבתי כנסת חב"ד ברחבי העולם - לחזור מידי יום את פתגם "היום יום" לאחר תפילת שחרית.

==הלוח והקשר למשיח==
הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות - מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם "חבלי משיח" ולקבל את פני משיח צדקנו.

כך מיד בתחילת הלוח, בכ"א כסלו, כותב הרבי: "יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי' דילי', ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח".

בה' טבת כותב הרבי ש"בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב"ה, בתורתו ומצותיו.. מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה"מעשה גדול" של התמימות - עבודה לבבית-רצינית".

כמה ימים אחר-כך, בט"ו טבת, כותב הרבי: "הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה.. "שובה ישראל עד ה' אלוקיך", והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".

"בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי"ת אנו עומדים על [[סף הגאולה]]", כותב הרבי בח' שבט, "עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה' אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש".

בכ"ב [[ניסן]] כותב הרבי על התגלות העניין של "סעודת משיח" באחרון של פסח, ויום למחרת כותב: "קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני 'מדלג' ו'ליל שימורים', ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם".

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ"ד אייר: "בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים [[תהלים]] בתמימות".

"בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח"ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה"י, לגאולה שלימה", כך כותב הרבי בי"ח סיון.

"מעלת המשיח", כותב הרבי בא' מנחם אב, "שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם [[האבות]] ומשה רבינו, בכל זה יהיה בתכלית ה[[ענווה]] והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים".

יומיים אחר-כך כותב הרבי:"אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב'עבודה'. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודה כעת, ימי הגלות - הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".

==שלשלת היחס==
{{ערך מורחב|ערך=[[שלשלת היחס]]}}
שלשלת היחס היא ההקדמה המופיעה בתחילת לוח ה'יום יום', ובה מופיעה תולדותיו של כל נשיאי חב"ד, פעולותיהם, ספריהם, ובני משפחתם.

הקדמה זו הוגהה בפרטיות על ידי [[הרבי]], ובמהלך השנים עם כל מהדורה חדשה שיצאה לאור הגיה הרבי את עדכון שלשלת היחס עם הפרטים שנוגעים לפעולותיו במהלך השנים שעברו מאז ההוצאה הקודמת. ההגהה האחרונה נעשתה ב[[תשמ"ח]].

==היום יום - חלק שני==
היום יום חלק שני הינו ליקוט פתגמים שרשמם [[הרבי]] לעצמו במחברת - כנראה על מנת להוציאם לדפוס בלוח היום יום לשנים [[תש"ד]] - [[תש"ה]], אך לא נסתייע הדבר.

בשנת [[תשמ"ט]] הודפסו צילומי ארבעים ושבעה פתגמים ופיענוחיהם בתרגום ל[[לשון הקודש]] כחלק מהמהדורה המחודשת של [[היום יום]], על ידי [[קה"ת]].
כשהגיע ספר זה לרבי, כתב במחאה (התוכן - מפי השמועה): "מאיפה ניתן להם רשות להדפיס את הכת"י (של הלוח הב'), הרי לא ניתן לדפוס? מדוע השמיטו את ה"מורה שיעור מהתניא? מי נתן להם רשות לשנות מהלה"ק של סגנון הפתגמים (שהיו כתובים בלה"ק)?{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ט ח"ג יומן לתאריך ח"י אדר א'.}}

בשנת [[תשנ"ח]] הודפס על ידי [[אגודת חסידי חב"ד העולמית]] לקראת ה[[התוועדות חסידית|התוועדות]] המרכזית של [[ג' תמוז]] תשנ"ח קונטרס בשם '''היום יום חלק ב'''', ובו קרוב לתשעים פתגמים, ערוכים בידי הרב [[מרדכי צבי ליברוב]].

==מהדורה מורחבת==
{{ערך מורחב|ערך=[[לוח היום יום עם הערות וציונים]]}}
בשנת [[תשמ"ב]] יצאה לאור בעריכת הרב [[מיכאל אהרון זליגסון]] מהדורה מורחבת של הלוח, בה צוין מקורו של כל פתגם, וציונים נוספים המקשרים את תוכן הפתגם ליום בו נקבע לאומרו. הספר זכה לשתי מהדורות נוספות, והרבי עודד את עריכתו והפצתו.

==לימוד הלוח כיום==
בשיחת י"ט כסלו תשמ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"ד לימוד ההיום יום בכל יום.
ב[[תשנ"ב]] עודד כ"ק אד"ש את ההצעה ללמוד כל יום את הקטע היומי{{הערה|[https://hageula.com/uploads/source/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%20%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9%20%D7%A0%D7%91-%D7%A0%D7%93.pdf ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד ע' 13]}}.

== ראו גם ==
*[[:קטגוריה:היום יום|קטגוריית פתגמי "היום יום"]].
*[[תבנית:היום יום/ניווט|ניווט בלוח היום יום]].
*[[לוח כיס יומי לתלמיד]]

==לקריאה נוספת==
*'''היום יום לעם''' - מהדורה מעובדת לציבור הכללי, תשפ"א
*'''לגלות צבע ביום''' - פתגמי היום יום מעובדים בציורי צבע, תשפ"א

==קישורים חיצוניים==

* '''[https://www.chabad.fm/155/ הפתגם היומי] מתורגם ללשון הקודש עם אפשרות חיפוש פתגמים ותאריכים, באתר {{חב"ד אף אם}}'''
* ספר [http://chabadlibrarybooks.com/43302 לוח היום יום] בפורמט ספר, דפוס שלישי, אתר שיתופי של [[ספריית חב"ד]] עם [[HebrewBooks]].
* [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hymym/index.htm '''לוח היום יום'''] בפורמט טקסט, באתר [[חב"ד לייבורי (אתר)|ספריית חב"ד]].
*'''[https://drive.google.com/drive/folders/19SsXo4c35OGKaTxmhMx-325ALl24Uy62?usp=sharing פתגמים מלוח היום יום - מעוצבים]''', בעריכת ישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]]
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/3a/Cohen-Blau_-_Tamuz_13%2C_5771.pdf '''"שלשלת היחס" עם ביאורים'''], הוצאת קה"ת
* [http://chabadpedia.co.il/images/3/32/הלוח_החבדי.pdf '''הלוח החב"די'''], - סקירה על לוח היום יום, בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}
*הרב יוסף חנינא ביינדמן, '''[http://www.col.org.il/files/0.53734553455_59143.pdf מבוא לספר]''' מורה הדרך לדור השביעי העוסק בספר היום יום {{PDF}} {{COL}},
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/תשורה%20גורארי%20אוצר%20היום%20יום%20שבט.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-שערי-ישיבה-ספר-העשריםpdf.pdf מהי מטרתו של לוח היום יום?]''', שערי ישיבה תשפ"א עמוד 676

{{הערות שוליים}}
{{תורת הרבי}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:היום יום|*]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T03:56:04Z

Yoni: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון:
*חיבורים בעריכת הרבי: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח).
*חיבורים בהפקת הרבי: ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את החיבורים הנזכרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]'.

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

מרכז לעניני חינוך

2023-04-05T03:54:01Z

Yoni: /* פעילות המרכז */

[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.

==ייסוד המרכז==

המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.

כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].

==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:

*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].

*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].

*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).

*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).

*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].

*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).

*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.

*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].

*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.

*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.

*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.

*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו, אך לא נחשב עורך או מחבר. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}

בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}

===פעילות המרכז המתחדשת===
כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:
*'''[[CTeen]]'''
*'''Ckeeds'''
*'''[[jem]]'''
*'''JNet'''
*'''בית מדרש לשלוחים'''
*'''מיי שליח'''
*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''
*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.

==תש"י ואילך==

לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.

עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].

בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].

==מינויים ודיונים==
===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.

===ניירות רשמיים===

בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].

===שני מרכזים===
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי ר' [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}

===זבל"א===
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].

==לקריאה נוספת==
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}
*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T03:51:58Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון:
*[[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]].
* ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי אל הרב [[חיים נאה]], עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T03:51:07Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון:
*[[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]].
* ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-05T03:49:52Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון:
*[[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]].
* ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה כל מילה ואות, בחוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

מנחם מענדל גרינפלד

2023-04-04T11:51:31Z

Yoni: /* לקריאה נוספת */

{{אין תמונה}}

הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], מנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], וחזן מקצועי מבוקש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב [[ראובן גרינפלד]] ולאמו מרת אילנה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' יעקב חיים יעקובוביץ מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].

לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].

בשנת תשפ"ג פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י מל"ח וקה"ת {{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}

לאורך השנים התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק, ולצד זאת החל לעסוק בחזנות ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.

==ספריו==
*'''מכתבי פאר''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]
*'''אגרת-מבוארת''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]

==לקריאה נוספת==
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1924
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]

מנחם מענדל גרינפלד

2023-04-04T11:50:18Z

Yoni: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}

הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], מנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], וחזן מקצועי מבוקש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב [[ראובן גרינפלד]] ולאמו מרת אילנה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' יעקב חיים יעקובוביץ מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].

לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].

בשנת תשפ"ג פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י מל"ח וקה"ת {{הערה|כפר חב"ד 1997, 2004, הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן- פסח תשפ"ג}}

לאורך השנים התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק, ולצד זאת החל לעסוק בחזנות ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.

==ספריו==
*'''מכתבי פאר''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]
*'''אגרת-מבוארת''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]

==לקריאה נוספת==
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1924
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]

מנחם מענדל גרינפלד

2023-04-04T11:48:55Z

Yoni: /* לקריאה נוספת */

{{אין תמונה}}

הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], מנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], וחזן מקצועי מבוקש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב [[ראובן גרינפלד]] ולאמו מרת אילנה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' יעקב חיים יעקובוביץ מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].

לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].

בשנת תשפ"ג פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י מל"ח וקה"ת {{הערה|כפר חב"ד, הערות וביאורים אוהלי תורה}}

לאורך השנים התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק, ולצד זאת החל לעסוק בחזנות ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.

==ספריו==
*'''מכתבי פאר''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]
*'''אגרת-מבוארת''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]

==לקריאה נוספת==
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1924
*'''ה'בענצ'רל''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]

מנחם מענדל גרינפלד

2023-04-04T11:48:24Z

Yoni: /* תולדות חיים */

{{אין תמונה}}

הרב '''מנחם מענדל גרינפלד''' (יליד שנת [[תשל"ו]], 1976) הוא עורך ומחבר תורני, מייסד [[מכון אנכ"י]], מנהל גשמי ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], וחזן מקצועי מבוקש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג סיון]] [[תשל"ו]] לאביו הרב [[ראובן גרינפלד]] ולאמו מרת אילנה.

לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ו]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

לאחר שנת [[התלמידים השלוחים|שליחות]] ו[[סמיכה לרבנות]], בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת חנה, בת החסיד ר' יעקב חיים יעקובוביץ מ[[צפת]] וקבע את מגוריו ב[[פתח תקווה]].

לאחר לימוד ב[[כולל אברכים]], החל לשמש כמזכיר ב[[תלמוד תורה חב"ד בני ברק]], ובמקביל החל לעסוק בפיענוח אגרותיו התורניות של הרבי הכלולות בסדרת ה[[אגרות קודש]] ולעמוד על החידושים התורניים הגלומים בהם, עבודה הדורשת לימוד מעמיק של הספרים והסוגייות אודותם הרבי מעיר בקצרה במכתבים המיועדים לאנשים שהיו מונחים היטב בנבכי הסוגיות, כשאת המאמרים פרי עטו פרסם בבימות תורניות שונות, ובהמשך לכך ייסד בשנת [[תשע"ה]] את [[מכון אנכ"י]].

בשנת תשפ"ג פירסם מחקרים אודות חוברות וקונטרסים שיצאו לאור ע"י מל"ח וקה"ת {{הערה|כפר חב"ד, הערות וביאורים אוהלי תורה}}

לאורך השנים התמנה לשמש כמנהל גשמי של תלמוד תורה חב"ד בבני ברק, ולצד זאת החל לעסוק בחזנות ואף התמקצע בכך, ובחגים ובימים הנוראים מוזמן לקהילות יהודיות מכובדות ברחבי העולם ומתפלל לפני העמוד.

==ספריו==
*'''מכתבי פאר''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ה]]
*'''אגרת-מבוארת''', [[פתח תקוה]] [[תשע"ו]]-[[תשע"ז]]

==לקריאה נוספת==
*'''צפון''', ראיון עם העורך. [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1601
*'''לשמוע אל הרינה ואל התפילה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1924
*'''ה'בענצ'רל' של הרבי''', בתוך שבועון כפר חב"ד, גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42.

{{מיון רגיל:גרינפלד, מנחם מענדל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]]
[[קטגוריה:קבוצה תשנ"ו]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:אישים בפתח תקווה]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T06:25:07Z

Yoni: /* הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון:
*[[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]].
* ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '[[קרן סטולמן]]' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה.
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T05:14:16Z

Yoni: /* לקריאה נוספת */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה.
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T05:13:51Z

Yoni: /* הרבי משיב לשאלות ודיוקים */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה.
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.
נראה כי הרבי הגן על תכנים של המל"ח, גם אם לא כתבם או הגיהם בדקדקנות.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T05:12:57Z

Yoni: /* ברכון קה"ת בתפוצה רחבה */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה.
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון המל"ח בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T05:12:22Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה.
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות, הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

===ברכון קה"ת בתפוצה רחבה===

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T05:11:07Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה.
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

מאגרת הרבי עולה כי במהלך עריכת סדר ברכות ותפילות,הורה לרב חודקוב להפנות שאלות ובקשת הבהרות, אל אדמו"ר הריי"צ. ומאגרת זו מובן כי הרב חודקוב היה קשור לעריכת וחיבור סדר ברכות ותפילות, אלא שכיום לא ידוע חלקו המדוייק {{הערה|בית משיח 1311 במדור אגרות בפרסום ראשון}}

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T05:05:40Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק. ומצד שני הרבי עצמו כתב על סדר ברכות ותפילות - (תוכן המענה) חוברות מסוג זה אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה.
ולאחר דברי הרבי אלו ברור כי הרבי לא כתב, חיבר או הגיה חוברות מסוג זה.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]

סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי

2023-04-04T05:00:13Z

Yoni: /* הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך */

'''סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי''' (מכונה '''בענטשערעל''') הוא ברכון עם תרגום ל[[אנגלית]] בהוצאת [[קה"ת]], והופק על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] ומתרגם (יתכן הרב [[ניסן מינדל]]).

==הוצאות קה"ת בפיקוח הרבי==
בשנת [[תש"ב]] מונה [[הרבי]] על ידי חותנו [[הרבי הריי"צ]] למנהל [[קה"ת]]. בתקופת כניסתו לתפקיד, קיבל הרבי הוראה מאדמו"ר הריי"צ, לערוך [[לוח כיס יומי לתלמיד|לוח שנה]], ברכון באנגלית, ו[[היום יום]]{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, חלק ו', עמ' של"ה.}}.
בשנים אלו - '''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" וחוברות על פסח ובהן "הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן' (מלבד ספר היום יום שנערך על ידי הרבי מתחילתו ועד סופו וילקוט יומי שנמצא בכתי"ק).

===הרבי עורך ראשי, אלמוני תירגם כתב וערך===
הברכון יצא לאור בהפקת ופיקוח אדמו"ר הריי"צ.
הרבי נחשב כעורך ראשי, והרב חודקוב גם היה מעורב בעריכה.

הברכון מכיל חלקים מהתפילה עם תרגום לאנגלית. לא ידוע מי תירגם לאנגלית והוא כנראה כתב וערך את הברכון לפי ההוראות שהתקבלו{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' ]''', בתוך [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.}}

בהערות וביאורים גיליון פסח תשפ"ג, מובאת השערה כי כיון שאדמו"ר הריי"צ כתב כי הורה לרבי לערוך 3 חיבורים ומהם שניים ידוע כיום כי נמצאו בכתי"ק, הרי הדעת נותנת שגם הברכון נכתב ע"י הרבי בכתי"ק.

ולפי זה יתכן והרבי הורה אלו קטעים לתרגם או אפילו כתבם בכתי"ק בלה"ק, אבל מכיון שלא ידוע שהרבי עסק בתרגומים לאנגלית, הרי הדעת נותנת שאת הברכון תירגם וחיבר הרב מינדל שעסק בתירגום ועריכת חוברות קה"ת ומל"ח וגם ידיו רב לו בכתיבה תרגום ועריכה באנגלית.

הברכון נערך במהלך קיץ תש"ב ויצא לאור בסוף חודש שבט [[תש"ג]].

במודעה שהתפרסמה בירחון [[הקריאה והקדושה]] עם צאתו לאור של הברכון נכתב: "הברכון החדש! הפעילות המוצלחת והענפה של ה[[מרכז לענייני חינוך]] מציינת בימים אלו הישג חשוב וחדש עם הופעתו של הברכון - סדר תפילות וברכות, עם תרגום לאנגלית - שיצא כעת מהדפוס. הברכון המדובר הכה גלים במראהו יוצא הדופן: פורמט כיס יפהפה, הדפסה באותיות מאירות עיניים, נוח לנשיאה בכל עת ועוד. הברכון מכיל מספר מעלות חשובות: בראשו באה הקדמה קצרה באנגלית על חשיבותה ומשמעותה של הברכה. לוח נאה עם אותיות הא"ב, ברכות השחר, ברכות הנהנין, ברכת המזון, קריאת שמע שעל המיטה, תפילת הדרך ועוד". תחת הכותרת 'זכור את חובתך', באה רשימה בת שלושה-עשר סעיפים המורכבים ממצוות דאורייתא, מצוות דרבנן, מנהגים, מילי דחסידותא ועוד, אותם ראה הרבי כחובה לכל ילד {{הערה|גיליון מס' 30.}}.

הברכון זכה להצלחה מרובה, וכבר באותה שנה הוא נדפס במהדורה שנייה ושלישית.

==הרבי משיב לשאלות ודיוקים==

לאחר הדפסת הברכון, כתב הרב [[משה פנחס כ"ץ]] לרבי מכתב ארוך בן חמישה-עשר סעיפים המכיל הערות תורניות על הברכון. הרבי השיב לו על המכתב, וציין את המקורות לדברים עליהם תמה הרב כץ{{הערה|הודפס בתשורה רייכמן רייניץ תשנ"ז.}}.
ובאופן דומה הרבי השיב לרב כץ על שאלותיו אודות גיליונות השמועסן {{הערה|תשורה זינגער תשס"ו}}.

==שימוש בברכון==
במכתב מקיץ [[תש"י]] כותב הרב חודקוב לרב [[שלום ריבקין]], על קבוצת אבלים שאינם דוברי לשון הקודש, וצריכים להגיד [[קדיש]]: "...וטוב מאוד שלכל אחד מהם יהיה תמיד בענטשערל משלנו"{{הערה|צדיק למלך, קובץ ה', עמ' 91.}}.

במהלך חגיגות יום הולדתו ה-75 של הרבי ב[[י"א ניסן תשל"ז]], התקיים אירוע קבלת הפנים מטעם הקונגרס של [[ארצות הברית]] לכבוד היום. במהלך האירוע חולק הברכון עם הטבעה של סמל ארצות הברית ותיאור של הערב.
==לקריאה נוספת==
*[[מנחם מענדל גרינפלד]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/be/%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%98%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%9C.pdf ה'בענצ'רל' של הרבי]''', [[שבועון כפר חב"ד]], גיליון מס' 1997, עמ' 34 - 42 וגיליון 2004 על חוברות המל"ח שנכתבו על ידי צוות המרכז והרבי פיקח והגיה. הערות וביאורים אוהלי תורה גיליון י"א ניסן תשפ"ג - עוד ביאורים אודות תוכן הטקסט סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי.

==קישורים חיצוניים==
*{{אוצר החכמה|סדר ברכות ותפילות עם תרגום אנגלי|מהדורת תשי"ז|143259}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חוברות וקבצים]]
[[קטגוריה:סידורים]]