https://chabadpedia.co.il/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=Z770 2026-04-11T15:09:25Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.43.1 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=840796 2026-04-10T11:32:07Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:ועדת הניגונים על פרק הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התכנסות חברי ועדת הניגונים. יושבים מימין לשמאל: הרב מענדל רייצס, הרב [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], הרב מענדל שניאורסאהן, הרב שניאור זלמן בוימגרטן ([[תשע&quot;א]])]]<br /> '''ניגונים על פרקי [[הרבי]]''' הינם ניגונים המולחנים מידי שנה בשנה לקראת יום הולדתו של [[הרבי]]. הניגון מולחן על פסוק, או על כמה פסוקים, מפרקו החדש של הרבי. כיום נהוג ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] הנערכת ב-[[770]] בליל [[י&quot;א בניסן]], לשיר ולקבוע את הניגון החדש לפרק החדש, כפי שנבחר על ידי [[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]].<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> [[קובץ:תודה על הניגון.jpg|ממוזער|'''ותשואות חן על הניגון וכו'''' - כתב יד בו מודה הרבי לאחד ממחברי הניגונים משנת תשמ&quot;ב]]<br /> <br /> את שלבי ההתפתחות של מנהג זה אפשר לחלק לשלושה שלבים:<br /> <br /> א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות של הרבי]] באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים &quot;[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]&quot; שב[[תהלים ס&quot;א|פרק ס&quot;א]]; הניגון על המילים &quot;[[ניגון אך לאלוקים|אך לאלוקים דומי נפשי]]&quot; שב[[תהלים ס&quot;ב|פרק ס&quot;ב]]; הניגון על המילים &quot;צמאה לך נפשי&quot; שב[[תהלים ס&quot;ג|פרק ס&quot;ג]], וכיוצא בזה.<br /> <br /> ב. כתוצאה מכך החלה יוזמת בחורים בשנת [[תש&quot;ל]], לבחור במיוחד מילים מהפרק ו&quot;להלביש&quot; עליהם מנגינה חב&quot;דית ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב&quot;ד|ניגוני חב&quot;ד]] מדורות עברו שהייתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: &quot;[[כי אלקים יושיע ציון]]&quot; ב[[תהלים ס&quot;ט|פרק ס&quot;ט]]; &quot; ( שהיה מושר על המילים דיינו מהגש&quot;פ)<br /> [[אבוא בגבורות]]&quot; בפרק ע&quot;א; ו&quot;[[ואלקים מלכי מקדם]]&quot; ב[[תהלים ע&quot;ד]], וכיוצא בזה. <br /> את ניגון זה החל לשיר הרב [[שמואל חפר ]] ביום ראשון של [[חג השבועות]] [[תש&quot;ל]] היה ניכר שהרבי היה מרוצה. <br /> באותה סעודה הרבי התעניין בניגון ודן בו עם המסובים. <br /> למחרת שרו את הניגון ביציאה לתהלוכה והרבי עודדו, ובהתוועדות של יום ב' דחגה&quot;ש הרבי עודדו בחזקה.<br /> בכוס של ברכה שלאחריו היו אנשים שהרבי אמר להם בניגון וזרע עבדיו גו' במקום לחיים.<br /> <br /> כך היה הסדר מפרק ס&quot;ט עד לפרק פ' (משנת [[תש&quot;ל]] עד שנת [[תשמ&quot;א]] (ועד בכלל)). <br /> <br /> בשנת [[תשל&quot;א]] לא הותאם ניגון לי&quot;א ניסן ובתשרי תשל&quot;ב הביא הרה&quot;ח [[אהרון מרדכי זילברשטרום]] את הניגון '''[[ישישו וישמחו]]'''<br /> לאחר מכן בקשה הרבנית חיה מושקא הקלטה מהניגון המיוחד כפי שהושר בהתוועדות. <br /> <br /> לשנת [[תשל&quot;ג]] התאים הרב [[שלמה קונין]] ניגון וויז'ניצאי ישן למילים '''יפרח בימיו'''. בפעמים הראשונות שרו אותו בכל הכוח והרבי התעלם, לכן כנראה{{הבהרה}} בשבת אחרי [[ל&quot;ג בעומר]] לא שרו אותו, הרבי העיר על כך ומאז המשיכו לשיר אותו.<br /> <br /> לשנת [[תשל&quot;ד]] הלחין ר' [[בן ציון]] שנקר ניגון על המילים '''ואני קרבת אלוקים''', הוא סיפר על כך לידידו ר' [[יוסף וינברג ]] שכתב על כך לרבי, והרבי אישר שהוא ינגנו בהתוועדות.<br /> ב[[חג השבועות]] הוא שר את הניגון בהתוועדות, הרבי עודד לנגנו במהירות למרות שקיצבו היה איטי וכן עשו.<br /> <br /> בתקופה זו לא הקפידו לבחור ולהיצמד לניגון אחד בלבד, אלא קרה וחיברו כמה ניגונים לכמה פסוקים. כמו למשל לתהלים פרק ע&quot;א בשנת השבעים היתה התעוררות גדולה לעניין שגרמה שבאותה שנה חוברו ארבעה ניגוני חב&quot;ד ישנים על פסוקים שונים אבל הרבי עודד בעיקר את הניגון בך ה' <br /> והחזן ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את המילים בך ה' לניגון ישן. <br /> <br /> ג. לקראת [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשמ&quot;ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרב (אז - הת') ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] מנגינה חדשה, על הפסוקים &quot;[[הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'&quot;; &quot;שאו זמרה גו'&quot;; &quot;ויאכילהו מחלב חטה גו'&quot;, שבתהלים פרק פ&quot;א. <br /> <br /> הניגון התקבל, ומאז הפך הדבר למסורת. בכל שנה בהתקרב היום הבהיר, מלחינים כמה בעלי מנגנים מוכשרים ניגונים שונים על הפרק של הרבי. <br /> <br /> וכך ענה הרבי לא' ממלחיני הניגונים ב[[תשמ&quot;ב]]:<br /> ות&quot;ח על הניגון וכו' ויעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז]] בחרה הוועדה שהוקמה אז, בניגון אודך ה' שמח נפש שהולחן ע&quot;י ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ח]] הגיעו עשר הצעות לניגונים מכל העולם, ומהם בחרה הוועדה את הניגון אוהב ה' של ר' אהרון בלעסופסקי.<br /> <br /> לשנת [[תנש&quot;א]] נבחר הניגון שובה שהולחן ע&quot;י ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]] והוא היה מושר מדי שבת, לפי חלק מהמקורות{{הבהרה}} זכה ניגון זה ליחס מיוחד בעידודו כמעט כל שבת בהתלהבות רבה וכן פעמים רבות ב[[חלוקת דולרים]] ב[[זאל הגדול]] אחר התפילות היה הרבי מעודדו בהתלהבות.<br /> <br /> גם ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשנ&quot;ב]] כחודש ומחצה לאחר האירוע של כ&quot;ז אדר כאשר מצב הרוח לא היה בשיאו, הלחין הרה&quot;ח ר' [[שלום ברוכשטט]] שכמה מניגוניו התקבלו בעבר ניגון על המילים אורך ימים. הפעם הראשונה שניגנוהו בפני הרבי היתה ב[[ חג השבועות]] [[תשנ&quot;ב]] בעת היציאה לתהלוכה והרבי עודדו. <br /> <br /> אחד מניגונים אלו - שמתקבל אצל עדת החסידים - הופך להיות הניגון של הפרק, הניגון השייך לשנה זו במיוחד. הניגון הנבחר מושר לכל לראש בהתוועדויות של הרבי הרבי היה מרבה לעודדו בתחילת ההתוועדות ופעמים רבות בשנת תש&quot;ל אף במהלכה וגם בפי [[אנ&quot;ש]] וה[[תמים|תמימים]] בכל העולם כולו.<br /> <br /> וכן נהג הרבי לצטט במברק במכתבים הכלליים ולפעמים בהתוועדויות הסמוכות לי&quot;א ניסן פסוקים מהפרק החדש וכן במאמר חסידות לי&quot;א ניסן או קרוב לסוף השנה שבה נאמר הפרק.<br /> <br /> את הנח&quot;ר הגדולה שגרמו הניגונים, אפשר לראות מכך, שלפני הוצאת א' מתקליטי [[ניחו&quot;ח]] הציעו לרבי רשימת ניגונים, והוא הורה בכת&quot;י להוסיף את הניגון ואלוקים שיצא לאותה שנה [[תשל&quot;ה]].<br /> <br /> ==בחירת הניגון==<br /> [[קובץ:שיטת_בחירת_הניגונים_2017-04-04_16-20.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיטת בחירת הניגונים]]<br /> בתחילת היוזמה לא היה סדר מסודר בקביעת הניגון, כשההחלטה מתבצעת על ידי הניגון שהתחבב ביותר על הקהל.<br /> <br /> אך משראו &quot;מחברי הניגונים וחבר המנגנים&quot; שלא תמיד באים לעמק-השווה וכן עקב ריבוי הצעות הניגונים על פרק פ&quot;ו של אותה שנה , החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' [[יוסף יצחק גרינברג]]; הת' [[נחום גרינוולד]]; הת' [[יוסף קרסיק]]; הת' [[יוסף יצחק קפלן]]) בשנת תשמ&quot;ז להקים ועדה מיוחדת בשם &quot;[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]&quot;. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים ר' שניאור זלמן בוימגרטן ר' צבי הירש גאנזבורג ר' מרדכי גור אריה ר'אליעזר זלמנוב ר' משה טלישבסקי ר' אברהם פריד ור' מענדל שניאורסאהן . וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה. חברי הועדה עצמם, לא יכלו באותה שנה להלחין ניגון על הפרק, ומסיבה מובנת - כדי שתהיה זו בחירה אובייקטיבית.<br /> <br /> ==התערבות הרבי==<br /> <br /> אמנם באופן כללי לא היה [[הרבי]] מתערב בבחירת הניגון בצורה ישירה ונותן את ההכרעה לחסידים ולחברי הוועדה, ונהג לעודד את כל הניגונים. עם זאת לעיתים כאשר עודד הרבי ניגון מסויים באופן מיוחד נבחר הניגון ההוא.<br /> <br /> בניגון לפרק פ&quot;ח (בשנת [[תשמ&quot;ט]]) ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטאט]] בחר את הפסוקים &quot;[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]]&quot;, והלחין עליהם ניגון.<br /> <br /> בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר{{הערה|[[מדיה:הניגון הנבחר לשנת תשמ&quot;ט.MP3 | תבוא לפניך ]]}}, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.<br /> <br /> כשראו את הבלבול שנוצר הכריזו ב[[שבת הגדול]], ערב [[י&quot;א ניסן]], לפני ה[[התועדות]] של הרבי, שכדי שלא יווצר מצב של היפך הכבוד בנוכחות הרבי, מתבקש הקהל לנגן ניגון אחד בלבד - את הניגון שהועדה בחרה.<br /> <br /> ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל ה[[שליח ציבור|חזן]] ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים &quot;תבא לפניך תפילתי&quot;.<br /> <br /> והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: &quot;שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי&quot;. ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.<br /> <br /> וכן בהזדמנויות נוספות ראו כיצד הרבי מדגיש פסוקים מסויימים והוסיפו פסוקים אלו לאחר מכן לניגון שנבחר{{הערה|כגון בשנת תשמ&quot;ו בניגון 'רצית' הוחלט להוסיף את הפסוק ה'אך קרוב' אותו ביאר הרבי}}.<br /> <br /> == ניגונים ומלחינים שהרבי עודד ==<br /> {{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}<br /> === ניגונים שהותאמו לפסוקים ===<br /> <br /> * שנת [[תש&quot;ל]] - [[תהלים ס&quot;ט|פרק ס&quot;ט]]: [[כי אלוקים יושיע ציון]] - הותאם על ידי התמים [[שניאור זלמן חאנין]], '''[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm להאזנה לניגון]'''.<br /> <br /> * שנת [[תשל&quot;א]] - [[תהלים ע'|פרק ע']]: [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)#מקורו|ישישו וישמחו]] - הותאם על ידי ר' [[יהושע מרדכי ליפקין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=692 להאזנה לניגון]'''.<br /> <br /> * שנת [[תשל&quot;ב]] - [[תהלים ע&quot;א|פרק ע&quot;א]]: <br /> <br /> # [[בך ה' חסיתי]] - הותאם על ידי החזן הרב [[משה טלישבסקי]], '''[[מדיה:עא-א - בך ה' חסיתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''. <br /> <br /> # [[כמופת הייתי לרבים (ניגון)|כמופת הייתי לרבים]] - הותאם על ידי הת' [[שניאור זלמן וילשאנסקי]], '''[[מדיה:עא-ב - כמופת הייתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''. <br /> <br /> # [[אבוא בגבורות]] - הותאם על ידי הת' [[יעקב לייב אלטיין]], '''[[מדיה:עא-ג - אבוא בגבורות.mp3|להאזנה לניגון]]'''. <br /> <br /> # [[תרננה שפתי]] - הותאם על ידי הרב [[שמואל בצלאל אלטהויז]], '''[[מדיה:עא-ד - תרננה שפתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.<br /> <br /> *שנת [[תשל&quot;ג]] - [[תהלים ע&quot;ב|פרק ע&quot;ב]]: [[יפרח בימיו צדיק]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=697 להאזנה לניגון]'''.<br /> <br /> *שנת [[תשל&quot;ד]] - [[תהלים ע&quot;ג|פרק ע&quot;ג]]: [[ניגון של&quot;ו|כלה שארי]] - הותאם על ידי הרב [[שלמה קונין]], - ניגון נוסף [[יפרח בימיו צדיק|מי לי בשמים]] - הותאם על ידי תמימים (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), [http://chabadpedia.co.il/images/4/4f/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A2%22%D7%91_%D7%A2%22%D7%92.mp3 '''להאזנה לניגון''' מפי ר' דוד הורביץ (לשני הניגונים המחוברים)], (ניגון נוסף - '''ואני קרבת אלקים לי טוב''' - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר,).<br /> <br /> *שנת [[תשל&quot;ה]] - [[תהלים ע&quot;ד|פרק ע&quot;ד]]: [[ואלקים מלכי מקדם]], '''[[מדיה:עד - ואלקים מלכי מקדם.mp3|להאזנה לניגון]]'''.<br /> <br /> *שנת [[תשל&quot;ו]] - [[תהלים ע&quot;ה|פרק ע&quot;ה]]: [[וכל קרני רשעים אגדע]], '''[[מדיה:עה - וכל קרני רשעים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.<br /> <br /> *שנת [[תשל&quot;ז]] - [[תהלים ע&quot;ו|פרק ע&quot;ו]]: [[נודע ביהודה אלקים]] '''[[מדיה:עו - נודע ביהודה.mp3|להאזנה לניגון]]'''.<br /> <br /> *שנת [[תשל&quot;ח]] - [[תהלים ע&quot;ז|פרק ע&quot;ז]]: [[אתה הא-ל עושה פלא]], '''[[מדיה:עז - אתה הא-ל.mp3|להאזנה לניגון]]'''. <br /> <br /> *שנת [[תשל&quot;ט]] - [[תהלים ע&quot;ח|פרק ע&quot;ח]]: <br /> <br /> # [[וינחם לבטח]], '''[[מדיה:עח-א - וינחם לבטח.mp3|להאזנה לניגון]]'''. <br /> <br /> # [[ויבחר בדוד]], '''[[מדיה:עח-ב - ויבחר בדוד עבדו.mp3|להאזנה לניגון]]'''. <br /> <br /> * שנת [[תש&quot;מ]] - [[תהלים ע&quot;ט|פרק ע&quot;ט]]: [[ואנחנו עמך וצאן מרעיתך]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=704 להאזנה לניגון]'''. <br /> <br /> * שנת [[תשמ&quot;א]] - [[תהלים פ'|פרק פ']]: [[רועה ישראל האזינה]], '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=705 להאזנה לניגון]'''.<br /> <br /> === ניגונים שהולחנו במיוחד ===<br /> * שנת [[תשמ&quot;ב]] - [[תהלים פ&quot;א|פרק פ&quot;א]]: [[הרנינו לאלקים עוזנו]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פא - הרנינו לאלקים.mp3|להאזנה לניגון]]'''.<br /> * שנת [[תשמ&quot;ג]] - [[תהלים פ&quot;ב|פרק פב]]: [[אני אמרתי אלקים אתם]] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], '''[[מדיה:פב - אני אמרתי.mp3|להאזנה לניגון]]'''.<br /> * שנת [[תשד&quot;מ]] - [[תהלים פ&quot;ג|פרק פג]]: [[וידעו כי אתה]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פג - וידעו כי אתה.mp3|להאזנה לניגון]].<br /> * שנת [[תשמ&quot;ה]] - [[תהלים פ&quot;ד|פרק פד]]: [[ילכו מחיל אל חיל (ברוכשטט)|ילכו מחיל אל חיל]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט - [[מדיה:פד - ילכו מחיל אל חיל.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|[https://col.org.il/news/136589 להאזנה לניגון בביצוע מיכאל אזולאי].}}.<br /> * שנת [[תשמ&quot;ו]] - [[תהלים פ&quot;ה|פרק פה]]: [[רצית ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פה - רצית ה'.mp3|להאזנה לניגון]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/799451/ רבי לילדים: רצית ה' • לנגן ביחד] {{וידפו}}}}.<br /> * שנת [[תשמ&quot;ז]] - [[תהלים פ&quot;ו|פרק פו]]: [[אודך ה' אלוקי]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקר]]. - [[מדיה:פו - אודך ה' אלקי.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשמ&quot;ח]] - [[תהלים פ&quot;ז|פרק פז]]: [[אוהב ה' שערי ציון]] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&amp;id=712 להאזנה].<br /> * שנת [[תשמ&quot;ט]] - [[תהלים פ&quot;ח|פרק פח]]: [[שיר מזמור לבני קרח]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:פח - שיר מזמור לבני קרח.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תש&quot;נ]] - [[תהלים פ&quot;ט|פרק פט]]: [[כרתי ברית]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תנש&quot;א]] - [[תהלים צ'|פרק צ]]: [[שובה ה']] - הולחן על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל הלוי לוין]]. - [[מדיה:צ - שובה.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ב]] - [[תהלים צ&quot;א|פרק צא]]: [[אורך ימים]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צא - אורך ימים.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ג]] - [[תהלים צ&quot;ב|פרק צב]]: [[מזמור שיר ליום השבת]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צב - מזמור שיר ליום השבת.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ד]] - [[תהלים צ&quot;ג|פרק צג]]: [[נכון כסאך]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (מוריסטון)|יוסף יצחק ליפסקער]]- [https://drive.google.com/file/d/17u8EWadlnhBYCz--IxQ-3hvV6rdehmrs/view?usp=sharing להאזנה].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ה]] - [[תהלים צ&quot;ד|פרק צד]]: [[א-ל נקמות ה']] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צד - א-ל נקמות.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ו]] - [[תהלים צ&quot;ה|פרק צה]]: [[לכו נרננה (ניגון)|לכו נרננה]] - הולחן על ידי ר' [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:פרק צה.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשנ&quot;ז]] - [[תהלים צ&quot;ו|פרק צו]]: [[שירו לה' שיר חדש]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-01-פרק-צו.mp3 להאזנה]<br /> * שנת [[תשנ&quot;ח]] - [[תהלים צ&quot;ז|פרק צז]]: [[ה' מלך תגל הארץ]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/04/04-04-2018-21-29-26-פרק-צז.mp3 להאזנה]<br /> * שנת [[תשנ&quot;ט]] - [[תהלים צ&quot;ח|פרק צח]]: [[זכר חסדו]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטאט]]. - [[מדיה:צח - זכר חסדו.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תש&quot;ס]] - [[תהלים צ&quot;ט|פרק צט]]: [[יודו שמך (ניגון)|יודו שמך]] - הולחן על ידי ר' שלום ברוכשטאט. - [[מדיה:צט - יודו שמך.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;א]] - [[תהלים ק'|פרק ק]]: [[מזמור לתודה (ניגון)|מזמור לתודה]] - הולחן על ידי ר' [[זאב פיזם]]. - [[מדיה:מזמור לתודה ק.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;ב]] - [[תהלים ק&quot;א|פרק קא]]: [[לדוד מזמור (פרק ק&quot;א)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קא - לדוד מזמור.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;ג]] - [[תהלים ק&quot;ב|פרק קב]]: [[ואתה ה' לעולם תשב (ניגון)|ואתה ה' לעולם תשב]] - הולחן על ידי ר' דובער מתתיהו פרבר. - [[מדיה:קב - ואתה ה'.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;ד]] - [[תהלים ק&quot;ג|פרק קג]]: [[ברכי נפשי (פרק ק&quot;ג)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]]. - [[מדיה:קג - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]] {{*}} ע&quot;פ מענה הרבי באגרות קודש לר' ישראל גרנובטר ([[לקוטי שיחות]] כרך כ&quot;א ע´ 450-451) על כפלים לתושיה, יש שהבינו שבשנה זו צריכים לנגן שתי ניגונים, ולכן גם ניגונו של ר' [[מנחם מענדל לבקיבקר]] התקבל, וניגנו אותו ב[[התוועדות של הרבי]] ב[[שבת הגדול]] וב[[אחרון של פסח]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/6192.html הבהרה בנוגע לניגון של הרבי מלך המשיח שליט&quot;א].}}.<br /> * שנת [[תשס&quot;ה]] - [[תהלים ק&quot;ד|פרק קד]]: [[ברכי נפשי (פרק ק&quot;ד)|ברכי נפשי]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [[מדיה:קד - ברכי נפשי.mp3|להאזנה]]. {{*}} [[יהי כבוד (ניגון)]] - הולחן על ידי התמימים לוי יוסף יצחק ומנחם מענדל קראוס, והתקבל בעיקר אצל אנ&quot;ש והתמימים. - [[מדיה:קד - יהי כבוד.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;ו]] - [[תהלים ק&quot;ה|פרק קה]]: [[הודו לה' קראו בשמו (ניגון)|הודו לה' קראו בשמו]] - הולחן על ידי ר' [[דוד כהנוב]]. - [[מדיה:קה - הודו לה' קראו בשמו.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;ז]] - [[תהלים ק&quot;ו|פרק קו]]: [[הללוי-ה הודו לה' כי טוב (ניגון)|הללוי-ה הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' מנחם מענדל לבקיבקר. - [[מדיה:קו - הללוי-ה הודו לה'.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;ח]] - [[תהלים ק&quot;ז|פרק קז]]: [[הודו לה' כי טוב (ניגון)|הודו לה' כי טוב]] - הולחן על ידי ר' יוסף גרייזמן. - [[מדיה:קז - הודו לה' כי טוב.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשס&quot;ט]] - [[תהלים ק&quot;ח|פרק קח]]: [[שיר מזמור לדוד (ניגון)|שיר מזמור לדוד]] - הולחן על ידי ר' ברוך נחום פרבר. - [[מדיה:קח - שיר מזמור לדוד.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תש&quot;ע]] - [[תהלים ק&quot;ט|פרק קט]]: [[אודה ה' מאוד בפי]] - הולחן על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. - [[מדיה:קט - אודה ה' מאד בפי.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;א]] - [[תהלים ק&quot;י|פרק קי]]: [[לדוד מזמור (פרק ק&quot;י)|לדוד מזמור]] - הולחן על ידי הרב [[שלום הורביץ]] והותאם על ידי ר' [[שמואל פרלשטיין]]. - [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60902_he_1.mp3 להאזנה].<br /> * שנת [[תשע&quot;ב]] - [[תהלים קי&quot;א|פרק קיא]]: [[הוד והדר פעלו (ניגון)|הוד והדר פעלו]] - הולחן על ידי הרב [[בערל פאשטער]]. - [[מדיה:קיא.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;ג]] - [[תהלים קי&quot;ב|פרק קיב]]: [[ניגון אשרי איש (י&quot;א ניסן)|אשרי איש]] - הולחן על ידי הרב בערל פאשטער. - [[מדיה:קיב - אשרי איש.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;ד]] - [[תהלים קי&quot;ג|פרק קיג]]: [[יהי שם ה']] - הולחן על ידי ר' [[אהרון בלסופסקי]]. - [[מדיה:קיג - יהי שם ה' מבורך.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;ה]] - [[תהלים קי&quot;ד|פרק קיד]]: [[בצאת ישראל ממצרים (ניגון)|בצאת ישראל ממצרים]] - הולחן על ידי ר' [[ישראל גרנובטר]] - [[מדיה:קיד - בצאת ישראל.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;ו]] - [[תהלים קט&quot;ו|פרק קטו]]: [[לשמך תן כבוד (ניגון)|לא לנו ה']] - הולחן על ידי הת' אברהם חריטונוב. - [[מדיה:קט''ו - לא לנו ה.mp3|להאזנה]].<br /> * שנת [[תשע&quot;ז]] - [[תהלים קט&quot;ז|פרק קטז]]: [[אתהלך לפני ה' בארצות החיים (ניגון)|אתהלך לפני ה']] - הולחן על ידי הרב [[דוד כהנוב]] - נבחר על ידי ה[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|וועדה]]. [http://chabadpedia.co.il/images/d/d2/כהנוב_NiggunYANissan5777.mp3 להאזנה] {{*}} [[כוס ישועות אשא (ניגון)|כוס ישועות אשא]] - הולחן על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] והתקבל אצל אנ&quot;ש והתמימים. [[מדיה:פרק קט''ז - קאפיטל'אך של הרבי שליט''א מלך המשיח - כוס ישועות אשא.mp3|להאזנה]]<br /> * שנת [[תשע&quot;ח]] - [[תהלים קי&quot;ז|פרק קיז]]: [[הללו את ה' כל גויים (ניגון י&quot;א ניסן תשע&quot;ח)|ניגון הללו את ה']] - הולחן על ידי הת' חיים אליהו שטרנברג. - [http://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/22-03-2018-21-27-30-הניגון-הנבחר-לפרק-קיז.mp3 להאזנה].<br /> * שנת [[תשע&quot;ט]] - [[תהלים קי&quot;ח|פרק קיח]]: [[אודך כי עניתני (ניגון)|אודך כי עניתני]] - הולחן על ידי התמים לוי ניאזוב. - [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2019/04/11-04-2019-04-23-10-הניגון-לקאפיטל-קיח.mp3 להאזנה].<br /> * שנת [[תש&quot;פ]] - [[תהלים קי&quot;ט|פרק קיט]]: [[כלתה לתשועתך נפשי (ניגון)|כלתה לתשועתך נפשי]] - הולחן על ידי התמים מאיר ששונקין. - [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/03-04-2020-05-26-17-119.mp3 להאזנה], בהמשך הוציאו תמימים מ-770 הקלטה חדשה לניגון עם שינויי מילים. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/04/09-04-2020-19-04-33-כלתה-לתשועתך-קיט.mp3 להאזנה].<br /> * שנת [[תשפ&quot;א]] - [[תהלים ק&quot;כ|פרק ק&quot;כ]]: [[שיר המעלות אל ה']] - הולחן על ידי התמים יענקי הורביץ והרב [[יקותיאל פלדמן]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/19-03-2021-01-07-36-48-Music.mp3 להאזנה].<br /> *שנת [[תשפ&quot;ב]] - [[תהלים קכ&quot;א|פרק קכ&quot;א]]: [[אשא עיני אל ההרים]] - הולחן ע&quot;י ר' [[שלום ברוכשטט|שלום ברוכשטאט]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/08-04-2022-02-31-41-WhatsApp-Audio-2022-04-07-at-10.23.09-PM.mp4 להאזנה].<br /> *שנת [[תשפ&quot;ג]] - [[תהלים קכ&quot;ב|פרק קכ&quot;ב]]: [[שיר המעלות לדוד (ניגון)|שיר המעלות לדוד]] - הולחן ע&quot;י התמים [[יענקי מרטון]]. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2023/03/31-03-2023-01-47-14-WhatsApp-Audio-2023-03-30-at-9.40.54-PM.mp3 להאזנה].<br /> *שנת [[תשפ&quot;ד]] - [[תהלים קכ&quot;ג|פרק קכ&quot;ג]]: [[שיר המעלות אליך]] - הולחן ע&quot;י התמים לוי יצחק ניאזוב. [https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/04/12-04-2024-01-27-11-הניגון-הנבחר-קאפיטל-קכג-לוי-יצחק-ניאזוב.mp3 להאזנה].<br /> *שנת [[תשפ&quot;ה]] - [[תהלים קכ&quot;ד|פרק קכ&quot;ד]]: [[לולי ה' שהיה לנו]] - הולחן ע&quot;י הרב [[ישראל גרנובטר]]. [https://chabadpedia.co.il/images/5/51/לולי_ה'_שהיה_לנו_-_קאפיטל_קכ%22ד%2C_תשפ%22ה.mp3 להאזנה].<br /> *שנת [[תשפ&quot;ו]] - [[תהלים קכ&quot;ה|פרק קכ&quot;ה]]: [[שיר המעלות הבוטחים בה' (ניגון)|שיר המעלות הבוטחים בה']] - הולחן ע&quot;י הת' מאיר ששונקין. [https://chabad.info/wp-content/uploads/2026/03/27-03-2026-02-06-46-%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%97%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.mp3?_=1 להאזנה].<br /> <br /> == ניגונים לתאריכים וזמנים נוספים ==<br /> [[קובץ:ראש חודש כסלו.mp3|ממוזער|'''ניגון ראש חודש כסלו''', בביצוע ר' [[דוד הורביץ]]]]<br /> [[קובץ:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|ממוזער|הניגון '''וקדשתם את שנת החמישים''' - שחיבר הרב סילברמן בשנת תש&quot;ס - שנת היובל]]<br /> בנוסף לניגונים שחוברו במיוחד לכבוד [[י&quot;א ניסן]], היו פעמים אחדות שלרגל איזה מאורע או שמחה מיוחדת הקשורה לרבי הולחן ניגון מיוחד. <br /> <br /> ואלו הם:<br /> <br /> === ניגונים שהרבי עודד ===<br /> * לכבוד [[ראש חודש כסלו תשל&quot;ח]] הולחן [[מארש]] מיוחד על ידי ר' [[פייטל לוין (ניו יורק)|פייטל לוין]], המכונה '[[ניגון ראש חודש כסלו]]'.<br /> * לאחר הניצחון ב[[משפט הספרים]] (בשנת [[תשמ&quot;ז]]) הולחן '[[מארש דידן נצח]]' - על ידי ר' [[שלום ברוכשטט]] ([[מדיה:מארש דידן נצח.mp3|להאזנה]]). אין הכוונה לניגון המפורסם על מילים אלו.<br /> *לכבוד [[י' שבט]] [[תש&quot;נ]], - 'שנת הארבעים' ל[[קבלת הנשיאות של הרבי]] הולחן הניגון &quot;[[ויתן בפי שיר חדש]]&quot; על ידי ר' שלום הלוי ברוכשטט. ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=76393 להאזנה]).<br /> <br /> === ניגונים שנבחרו ===<br /> *לכבוד י' שבט [[תש&quot;ס]] - שנת היובל לנשיאות הרבי, הולחן והתקבל הניגון &quot;[[וקדשתם את שנת החמישים]]&quot; על ידי הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([[מדיה:וקדשתם - יוסף סילברמן.mp3|להאזנה]]){{הערה|וכן הולחן הניגון &quot;[[תשמיעני ששון ושמחה]]&quot; על ידי ר' [[שלום ברוכשטט|שלום הלוי ברוכשטט]] ([[מדיה:וקדשתם את שנת החמישים.mp3|להאזנה]]).}}.<br /> *לכבוד י' שבט [[תשע&quot;ח]] - שבה מלאו 68 שנים לנשיאות הרבי, שנת 'חיים'{{הערה|האותיות 'חיים' בגימטריה 68}}, יצא ניגון בלחנו של המשפיע הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] ([https://hageula.com/news/nigunim/17499.htm להאזנה]), המילים: כי אורך ימים ושנות חיים, חיים ושלום יוסיפו לך. אתהלך לפני ה' בארצות החיים, אתהלך לפני ה' בשנת החיים. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! חיים ושלום יוסיפו לך! חי וקיים לעולם ועד!. בנוסף תלמידי התמימים התאימו על מנגינת הניגון &quot;לדוד מזמור&quot; (שהולחן במקורו בשנת תשס&quot;ב על פרק ק&quot;א, כנ&quot;ל) את המילים: &quot;כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך. חיים שנה - שירו לאלוקים, חיים שנה - זמרו שמו. [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]. חי וקים לעולם ועד&quot;.<br /> * לכבוד [[י' שבט]] [[תש&quot;פ]] - 70 שנה לנשיאות כ&quot;ק אדמו&quot;ר, הולחן ניגון חדש על ידי התמים ברוך שניאור נחשון. על פסוקים ומאמרי [[חז&quot;ל]] הקשורים בשלימות ומעלת &quot;שבעים שנה&quot;{{הערה|על פי דברי [[רבי אלעזר בן עזריה]] במשנה במסכת ברכות א, ה. תהלים צ, י. ודברי רבי אלעזר בן עזריה ב[[גמרא]] סנהדרין צט, א - שהובאו בשיחת שבת פרשת שמות תשנ&quot;ב.}}: &quot;למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כל ימי חייך להביא לימות המשיח&quot;. &quot;ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ימות המשיח שבעים שנה&quot;. והפסוקים מתהלים פרק ע' ופרק קי&quot;ח: &quot;אודך כי עניתני ותהי לי לישועה, זה היום עשה ה' נגילה ושמחה בו, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, ימלא פי תהילתך כל היום תפארתך&quot;, ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/02/03-02-2020-03-25-10-הניגון-הנבחר-לי-שבט-שבעים-שנה.mp3 להאזנה]).<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> *'''[https://drive.google.com/drive/folders/1RAV-cwXU8UoTnABKPKeUWH6gYjoKsh0X כל ניגוני י&quot;א ניסן במשך השנים - להאזנה]''' {{דרייב}}<br /> *'''[https://drive.google.com/file/d/1DdB9udTGDCGxEREy39hG9BqC4kH26RLf/view?usp=sharing ראיון עם ר' שלום ברוכשטט, בשילוב עניינים נוספים ממקורות שונים]''' - [[התמים (בית משיח)]] גליון כז (ע' 42 ואילך).<br /> *'''[https://col.org.il/news/110175 '''שִׁיר מִזְמוֹר לר' שָׁוֹלם'''], ר' שולם ברוכשטט בשיחה חגיגית עם מענדי קורטס לקראת [[י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ח]], באתר {{COL}}<br /> * {{קישור שטורעם|14271|news|הניגונים על פרקי הרבי|הרב זושא וואלף|י&quot;א בניסן תשס&quot;ז}} {{שטורעם}}<br /> *לב לייבמן, '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/03/blog-post.html הזהירות הנדרשת בחיבור ניגון לי&quot;א ניסן]''' (פורסם בעבר ב[[שבועון בית משיח]] בכותרת &quot;זהירות בחיבור ניגון לקאפיטל החדש&quot;)<br /> *[https://he.chabad.org/ מה זה &quot;הפרק של הרבי&quot; ולמה אומרים את זה? הרב יהודה שורפין] [[אתר בית חב&quot;ד]]<br /> *הרב חיים דלפין, [https://sinun770.org/יא-ניסן-יום-הולדת-של-הרבי-הניגון-על-המז/ י&quot;א ניסן , יום הולדת של הרבי , הניגון על המזמור של התהילים בהתוועדות , הרב חיים דלפין שנת תשפ&quot;ו] בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו|}}<br /> <br /> == לקריאה נוספת ==<br /> *'''הניגון של הקאפיטל''', מדור חיי רבי, [[שבועון כפר חב&quot;ד]] 1953{{הערה|ראו תגובות בקשר לזה בשבועון כפר חב&quot;ד 1956 עמוד 20 בנוגע להוספת מילים לניגון מלבד מילות התהלים בפרק עצמו.}}.<br /> *ספר היכל הנגינה הוצאת [[היכל מנחם]] ירושלים [[תשס&quot;ח]].<br /> <br /> {{ניגוני חב&quot;ד}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:סוגי ניגונים]]<br /> [[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי|*]]<br /> [[קטגוריה:אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:י&quot;א ניסן]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A1_%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96_(%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9F)&diff=840769 2026-04-10T09:46:36Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{מפנה|פנחס אלטהויז}}<br /> [[קובץ:פנחס טודרוס אלטהויז (חולון).jpg|ממוזער|הרב אלטהויז (תשפ&quot;ד)]]<br /> הרב '''פנחס טודרוס אלטהויז''' (נולד ב[[ד' בתשרי]] [[תשכ&quot;ד]], 1963) הוא רב שכונה ראש מחלקת נישואין ברבנות העיר [[חולון]] משלוחי הרבי בעיר וממלא מקום הרב הראשי של העיר [[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[תשכ&quot;ד]] ב[[כפר חב&quot;ד]] לר' [[חיים זעליג אלטהויז (כפר חב&quot;ד)|חיים זעליג אלטהויז]] ולטובה גיטל.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשד&quot;מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ו]] התמנה להיות [[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[בית הר&quot;מ נחלת הר חב&quot;ד|ישיבת בית הר&quot;מ]] ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ז|תשמ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ז]] התחתן עם חיה ביילא, בתו של הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]]. <br /> <br /> לאחר החתונה קבע את מגוריו בירושלים והמשיך את עבודותו בנחלת הר חב&quot;ד. <br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ט]] עבר לשמש כ[[ראש מתיבתא|ר&quot;מ]] ב[[אחי תמימים ראשון לציון|ישיבת תומכי תמימים בראשון לציון]] ועבר לגור בעיר.<br /> <br /> במקביל לעבודתו בישיבה שימש כחבר ב[[מכון אהלי שם]] בראשותו של הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]]. <br /> <br /> בשנת תשנ&lt;nowiki&gt;''&lt;/nowiki&gt;ט התמנה לשמש כרב שכונת רסקו בעיר חולון וכחבר מועצת הרבנות המקומית.<br /> <br /> במשך השנים התמנה למנהל מחלקת הנישואין בעיר במשך כמה שנים היה הרב של חברת התעופה ישייאיר ושימש גם כנציג הקהילות היהודיות ורבני חבר העמים בישראל.<br /> <br /> לאורך השנים צבר נסיון רב בעריכת חופות, וערך את החופות של מאות ואלפי זוגות.<br /> <br /> מלבד פעילותו ב[[חולון]], מקיים קשרים קרובים עם רבנים ואישי ציבור בעלי השפעה, ונחשב לאחד מעסקני חב&quot;ד הבולטים ביותר ב[[ארץ ישראל|ארץ]] ועוזר רבות לקהילות יהודיות ו[[שלוחי הרבי]] מכל העולם.<br /> <br /> במשך השנים יזם קורסים להכשרת [[שלוחי הרבי|שלוחים]] בעולם בסידור חופה וקידושין והכרה באופן רשמי על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]], במהלך השנים הכשיר מאות שלוחים בעולם (בצרפת, פלורידה, קנדה, קליפורניה, ובמדינות נוספות).<br /> <br /> בהמשך השתתף בקורסים של מכון למען ילמדו בתחום.<br /> <br /> כיום משמש כממלא מקום הרב הראשי לעיר [[ראשון לציון]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, ר' מנשה אלטהויז<br /> *בנו, ר' [[חיים זעליג אלטהויז (דנייפר)]] - משפיע ישיבת חב&quot;ד בדנייפרו, ומשלוחי הרבי בעיר{{הערה|רעייתו מרת לאה נפטרה בגיל 28 בלבד בט&quot;ו אדר שני תשפ&quot;ד.}}<br /> *בנו, ר' מנחם בן ציון אלטהויז<br /> *בנו, ר' שמואל בצלאל אלטהויז<br /> *חתנו, הרב [[שמואל גליצינשטיין]] שליח הרבי לצור יצחק.<br /> *חתנו, הרב שמוליק רייניץ מייסד ישיבת אהלי תמימים כפר חב&quot;ד<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בחולון]]<br /> [[קטגוריה:אישים בכפר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת וילהלם]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:עורכים תורניים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשד&quot;מ]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%9F_(%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%98)&diff=840593 2026-04-09T18:02:24Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:62fbb38d49ca9 1660662669 news images gallery.jpg|ממוזער|ר' מנחם מענדל קפלן (משמאל)]]<br /> הרב '''מנחם מענדל קפלן''' הוא [[משפיע]], מהדיר ספרים, וחבר [[ועד הנחות בלה&quot;ק]]. עורך ראשי של סדרת [[תניא השלם]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד לרב [[אריה לייב קפלן]] שליח הרבי ב[[צפת]] בשכונת [[קראון הייטס]].<br /> <br /> בהיותו תינוק יצאו הוא והוריו בשליחות הרבי לצפת וזכה שהרבי ילווה אותם במבטו דקות ארוכות{{מקור}}{{הבהרה|מתי והיכן?}}.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. <br /> <br /> במהלך לימודיו בישיבה בכפר חב&quot;ד הוציא לאור מידי שבוע במשך שנה וחצי יחד עם הרב [[שמעון וינר]] קובץ &quot;הערות התמימים ואנ&quot;ש&quot;. <br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]] במסגרת שנת ה[[קבוצה]]. <br /> <br /> במהלך קיץ תנש&quot;א, כתב את הראשי דברים משיחות הרבי שנמסרו באותה תקופה.<br /> <br /> בין השנים [[תשנ&quot;ב]] ל[[תשנ&quot;ד]] תרגם מאידיש ללשון הקודש (בסגנון החרוזים) את שיריו של ר' [[יום טוב עהרליך]] שבוצעו ע&quot;י [[אברהם פריד]] בסדרת האלבומים [[אידישע אוצרות]] ויצאו לאור בסדרת [[אוצרות יהודיים]].<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] פרסם מידי שבוע במהלך כשנה גיליון בשם &quot;השבוע שחלף - סדר במחשבה&quot; שעסק בחדשות הפוליטיות החב&quot;דיות שהתרחשו במהלך אותו שבוע.<br /> <br /> התחתן עם בת הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]].<br /> <br /> שימש כעורך וכתב בעיתון &quot;[[פרדס חב&quot;ד]]&quot;. במשך מספר שנים היה כותב טורים באתר [[שטורעם נט]]. <br /> <br /> ההדיר את ספרי אביו, [[שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן#חיבורים על השולחן ערוך|פסקי אדמו&quot;ר הזקן בהלכות איסור והיתר]] ו[[משלחן הארי]] - עיונים וביאורים בכללות שלחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן. כיום משמש כ[[משפיע]] בקהילה החב&quot;דית במקום מגוריו - [[דטרויט]],חבר ב[[ועד הנחות בלה&quot;ק]], ומעורכי הסדרה &quot;[[תורת מנחם]]&quot; שבהוצאת הוועד.<br /> <br /> בשנת [[ה'תשפ&quot;ג]], ביארצייט ה-25 של אביו סיים את ה[[ש&quot;ס]] בפעם השנייה.<br /> <br /> לקראת [[כ&quot;ז אדר]] [[תשע&quot;א]] הועלה על ידי מספר חסידי חב&quot;ד קמפיין תחת הסלוגן 'אייכה?!' שמטרתו לאחד את כלל חסידי חב&quot;ד{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=48214 חשיפה ● היוזמה שתאחד את שני החלקים בחב&quot;ד?] {{שטורעם}}}}. הרב קפלן יצא אז נגד היוזמה, והתנגד לויתורים מצד הקרובים בדעות אליו למען ה[[אחדות חסידים|אחדות]]{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=975 לא ל&quot;אחדות&quot; מזויפת ● מאמר דעה נוקב] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=977 למען האחדות: פתרון קסם או מפלט בלהות? ● תגובה] {{שטורעם}} {{קישור שבור}}}}.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *חתנו ר' יהודה אייזנבך, [[שליח]] ב[[ניו ג'רזי]].<br /> *חתנו, הרב יהודה לוינגר- דטריוט.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=10472 החמצה: כינוס השלוחים נ&quot;ד.] - הרב מנחם מענדל קפלן מתארח במדור &quot;מילה של חסיד&quot;, באתר {{שטורעם}}.<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;cat_id=43 טוריו של הרב מנחם מענדל קפלן במדור &quot;עלה במחשבה&quot;] באתר {{שטורעם}}.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:משפחת קפלן]][[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה&quot;ק]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תנש&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים בארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:משפחת חיטריק]]<br /> [[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F_(%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A8%D7%93)&diff=840587 2026-04-09T17:59:42Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>הרב '''מאיר פרידמן''' ([[תרל&quot;ג]] - [[ח' ניסן]] [[תרצ&quot;ח]]) היה ממנהלי הארגון &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד בשנת [[תרל&quot;ג]] לר' יוסף פרידמן בעיירה פעטריקאוו שבפלך [[מינסק]] שב[[רוסיה]]. <br /> <br /> היה ממנהלי הארגון &quot;[[תפארת בחורים]]&quot;. שמר על קשר מכתבים עם [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]. <br /> <br /> ב[[ב' אדר]] [[תרצ&quot;ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים. ב[[י&quot;ז אדר ב']] תרצ&quot;ח נידן לעונש מוות. ב[[ח' ניסן]] הורג בירייה. בני משפחתו ניסו לברר מה עלה בגורלו, רק לאחר תקופה נודע להם שהוא נהרג על ידי המשטרה. את משפחתו גרשו מלנינגרד והגלו לקוסטרומה, כיון שאסור היה להם להוסיף ולהתגורר בעיר.<br /> <br /> ב[[כ&quot;ב אדר ב']] [[תשי&quot;ט]] טוהר שמו{{הערה|תהליך 'טיהור שם אסיר' ברוסיה הסובייטית באותה תקופה היה תהליך משפטי, שבאם היו מגיעים למסקנה שיש 'לטהר את שמו' השלטונות היו מתירים לפרסום את מסמכי ופרטי מאסרו}}.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> אחיו, [[אלכסנדר סנדר פרידמן|ר' אלכסנדר סנדר פרידמן]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[לנינגרד]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 108.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:פרידמן מאיר}}<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרל&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]]<br /> [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%AA%D7%A2%D7%99%D7%96%D7%99&diff=840586 2026-04-09T17:57:18Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{בעבודה מתמשכת}}<br /> [[קובץ:הרב תעיזי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב תעיזי נושא דברים בארוע התוועדות י&quot;א ניסן באור יהודה (תשפ&quot;ג)]]<br /> הרב '''צמח צדק תעיזי''' (יליד שנת [[תשמ&quot;ג]], 1983) הוא [[ר&quot;מ]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]], רב בית הכנסת לעולי תימן, [[שליח הרבי|ושליח]] בשכונת נוה רבין בעיר.<br /> <br /> ==תולדות חיים== <br /> נולד בשנת תשמ&quot;ג בעיר [[לוד]] לרב [[שלמה תעיזי|שלמה]] ולאילה.<br /> <br /> למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת|חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]. <br /> <br /> לקראת שנת [[תשס&quot;ג]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', ונשאר שם עד לשנת [[תשס&quot;ה]]. <br /> <br /> לאחר שנות לימודיו ב-[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]] החל לשמש כמדריך בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה (קטנה)|תומכי תמימים אור יהודה]], בהמשך התמנה לשמש בה [[מגיד שיעור|כר&quot;מ]] בשיעור א'. <br /> <br /> בנוסף פועל כ[[שלוחי הרבי|שליח]] בעיר בשכונת נוה רבין, הוא מוסר שיעורים בקביעות בבתי הכנסת צדוק יל ובית מנחם בעיר.<br /> <br /> משמש כרב בית הכנסת לעולי תימן, עורך התוועדויות וסעודה שלישית קבועה במקום.<br /> <br /> {{קצרמר|אישים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:תעיזי, צמח}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:רבני בתי כנסת]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:מדריכי חתנים]]<br /> [[קטגוריה:קצרמר אישים]]<br /> [[קטגוריה:משפחת תעיזי]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=840583 2026-04-09T17:44:56Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840512 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים בני ברק<br /> |תמונה=תותל בב.jpg<br /> |כתובית=התוועדות כללית בזאל הישיבה (תשפ&quot;א)<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד= אלול [[תשנ&quot;ד]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=רח' ברוט 11 [[בני ברק]]<br /> |מייסד=הרב [[שלמה רוזנברג]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[בנימין קופרמן]]<br /> |מספר תלמידים=150<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}'''ישיבת תומכי תמימים [[בני ברק]]''' נוסדה על ידי הרב [[שלמה רוזנברג]] באלול שנת [[תשנ&quot;ד]].<br /> <br /> בתחילה הוקמה [[ישיבה קטנה|הישיבה הקטנה]] ולאחר שנתיים נפתחה הישיבה הגדולה. שתי הישיבות שכנו יחד. ראש הישיבה הראשון היה הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס&quot;ג]], אז החליף אותו הרב [[יוסף יצחק קפלן]]. בשנת [[תשס&quot;ה]] מונה במקום הרב קפלן הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ביחידות של ראש עיריית בני ברק ר' [[יצחק גרשטנקורן]] עם הרבי ב[[ט&quot;ו בתמוז]] [[תשי&quot;ג]] עלה נושא הקמת ישיבה חב&quot;דית בבני ברק כשהרבי שואל על מקום ועל בנין והעלויות שלהם. במכתב ששיגר אחרי היחידות לרב [[יעקב לנדא]] כתב זאת ראש העיר וציין את התרשמותו שלרבי יש חשק לגשת לפתוח ישיבת חב&quot;ד בבני ברק&lt;ref&gt;תשורה וינטראוב - ליפשיץ&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תשט&quot;ו]] הקצתה העירייה מגרש עבור הקמת הישיבה וכשכתב על כך הרב לנדא לרבי התקבל מכתב ארוך בו הסביר הרבי ש&quot;ענין זה בבני ברק עדיין מוקדם הוא&quot; בנמקו שהדבר עלול להזיק להפצת המעיינות בהיכלי הישיבות הקיימות בבני ברק ולעורר התנגדות מהנהלותיהם עקב החשש מתחרות ומעבר התלמידים מישיבתם לישיבה חב&quot;ד, וכדי לשכנע את תלמידיהם שלא לעבור לישיבה יצביעו על כך שרמת לימוד ה[[נגלה]] שבישיבה החדשה שבוודאי תהיה נמוכה בתחילה משאר הישיבות הוותיקות&lt;ref&gt;המכתב נדפס בבית משיח י' סיון תשפ&quot;ה&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] עלתה ההצעה שוב ע&quot;י הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] כאשר והרבי שוב הגיב לשלילה בכתבו במענה: &quot;האמנם יש מי שאומר אשר בעיר בני ברק חסרים ישיבות?&quot;&lt;ref&gt;ליקוט מענות קודש תשמ&quot;ג מענה 79&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ד]], על יסוד דברי הרבי שבכל עיר צריך להיות סניף של ישיבת תומכי תמימים ובשילוב עידוד גלוי שקיבל הרב [[שלמה רוזנברג]] אחרי ג' תמוז, הוקמה הישיבה.<br /> <br /> תחילה שכנה הישיבה בבית הכנסת חב&quot;ד בעיר ברחוב רש&quot;י ולאחר שנה עברה לפרדס כץ (הבנין בו שוכנת הישיבה כיום) ולאחר מכן לבנין &quot;מאפיית כהן&quot; ברחוב מתתיהו בבני ברק. משם עברה לבנין [[חסידות נדבורנא]] (ברחוב עזרא).<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] עברה הישיבה למשכנה הקבוע בפרדס כץ לבנין בן שש קומות שיכול להכיל כמאה חמישים תלמידים וחדרי שיעורים מרווחים.<br /> <br /> ראש הישיבה הראשון היה הרב [[אברהם אשר בלינוב]] ששימש בתפקיד זה במשך מספר שנים עד לבואו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] ששימש בתפקידו עד לשנת [[תשס&quot;ג]], אז עבר על פי הוראתו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לכהן רק כראש הישיבה בישיבה גדולה בבני ברק.<br /> <br /> במקומו מונה הרב [[יוסף יצחק קפלן]], ששימש עד אז כ[[משגיח]] בישיבה.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ה]] עזב הרב קפלן את תפקידו ובמקומו נכנס הרב [[בנימין קופרמן]] שמשמש כראש הישיבה עד היום.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשע&quot;ב]] התחיל לכהן הרב יוסף יצחק הכהן כ&quot;ץ, איש חינוך ותיק ומנוסה, כמשגיח ראשי ומשפיע ראשי בישיבה, וכאיש האחראי על קבלת התלמידים לישיבה. עם הגעתו של הרב כ&quot;ץ נכנסה רוח חיה לישיבה, שהתבטאה בעליית רמת הלימודים בישיבה, משמעת מיוחדת, רישום מוגבר של בחורים לישיבה שהביא להכפלת כמות התלמידים הלומדים בישיבה, הכנסת צוות חדש וצעיר, ועוד פעולות שהביאו לכך שכיום נחשבת הישיבה מהמשובחות בסוגה.<br /> <br /> בחורף [[תשפ&quot;ג]] עזב הרב [[יוסף יצחק כ&quot;ץ]] את הישיבה ואת מקומו מילא הרב [[אליעזר קרישבסקי]].<br /> <br /> ב[[כ&quot;ט חשון]] [[תשע&quot;ט]] פרצה שריפה בישיבה, שכילתה את קומה 5 בבניין{{הערה|קומת הפנימייה של שיעור ב'}}, והתמימים פונו למשך תקופה מהישיבה. השריפה פרצה עקב תקלה מארון החשמל.<br /> <br /> בליל [[כ' בסיוון|כ' סיוון]] [[תשפ&quot;ה]], עקב מתקפת טילים מאיראן על ישראל, נפגע בניין הישיבה עקב הדף הטיל שנפל כ-50 מטרים מהבניין, הנזק שנגרם היה בעיקר במבנה עצמו, בחלונות ודלתות של הזאל והחדר אוכל, וקומה 6, הפנימייה של תלמידי שיעור ג' שיצאה לגמרי מכלל שימוש. הרב [[ישראל ויינפלד|ישראל ווינפלד]] ששהה במבנה באותו הלילה, יצא ללא פגע בשל שהייה באחד מהממ&quot;דים בישיבה. הבחורים למעט שיעור ג' חזרו לאחר כשבוע בלבד.<br /> <br /> מידי שנה בישיבה מתקיים מבצע שלם כהכנה לי' שבט שממנו יוצאים הבחורים מוכנים כדבעי לי' שבט וכן יוצא מסע עם הזוכים בגורל ממבצע זה.<br /> <br /> בסוף שנת הלימודים [[תשפ&quot;ה]] עזב הרב [[אליעזר קרישבסקי]] את הישיבה לישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה החדשה]], ממלא מקומו הוא הרב מנחם מענדל ברים בתור משגיח.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]] מונה הישיבה כ-150 תלמידים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[בנימין קופרמן]]<br /> * מנהל - [[לוי יצחק רוזנברג]]<br /> * משגיח כללי - הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]<br /> * משגיח - הרב מנחם מענדל ברים.<br /> * אחראי לילה - הרב [[דניאל שאול אהרון]].<br /> <br /> ;[[ר&quot;מים]]:<br /> *הרב [[מרדכי גולדשמיד]]<br /> *הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]<br /> *הרב [[לוי יצחק וילהלם]]<br /> *הרב [[ישראל ויינפלד]]<br /> *הרב [[יוסף דובער קסטל]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]<br /> *הרב אליעזר גולכובסקי<br /> *הרב שמעיה גרינוולד<br /> *הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]<br /> *הרב יצחק גרינוולד<br /> *הרב [[מנחם מענדל מרכוס]]<br /> <br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[יעקב שאול ויינפלד (בני ברק)]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל זלמנוביץ]]<br /> *הרב אליעזר גלוכובסקי<br /> *הרב [[יוסף דובער קסטל]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן דוברוסקין]]<br /> *הרב [[שניאור זלמן גולדברג]]<br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> * הרב [[לימא וילהלם]]<br /> * הרב [[אברהם אשר בלינוב (אלעד)]]<br /> * הרב [[דניאל מקובצקי]]<br /> * הרב [[דוד פלדמן (כפר חב&quot;ד)]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק קפלן]]<br /> * הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]<br /> * הרב [[יוסף יצחק כץ]]<br /> * הרב [[דוד זילברשטרום]]<br /> * הרב [[פנחס סלפושניק]]<br /> * הרב [[משה אסולין]]<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=56549 גלריית תמונות מהישיבה] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_שריפה_בישיבת_תותל_בבני_ברק_התלמידים_נשלחו_לביתם_114404.html שריפה בישיבה] {{COL}}<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-בני-ברק/ תג: ישיבת חב&quot;ד בני ברק] {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/news/war/1218891/ פגיעת הטיל בבניין הישיבה]<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=840582 2026-04-09T17:44:36Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840511 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{להשלים|כל הערך=כן}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש ביתר עילית (קטנה)<br /> |תמונה=תותל ביתר.jpg<br /> |כתובית=מבנה הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשנ&quot;ז]]<br /> |מיקום=[[ביתר עילית]]<br /> |מייסד=הרב מרדכי מישולובין, הרב [[יצחק יהודה ציטרון]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[מרדכי מישולובין]]<br /> |משגיח ראשי=הרב מנחם מענדל אופנר<br /> |משפיע ראשי=הרב שלמה יהודה ליצמן<br /> |מנהל גשמי=הרב שניאור לידר<br /> |ספר פלפולים= <br /> |קובץ הערות=<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}'''ישיבת [[תומכי תמימים]] ביתר עלית''' הינה ישיבה קטנה הפועלת בעיר [[ביתר עילית]].<br /> הישיבה שמה דגש על רמה לימודית גבוהה, שמירת הסדרים ואווירה חסידית.<br /> <br /> == תולדות הישיבה ==<br /> [[קובץ:סיום מבצע תורה ביתר.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|סים '[[מבצע תורה]]' בישיבה, [[תשס&quot;ח]]]]<br /> <br /> הישיבה הוקמה בשנת [[תשנ&quot;ז]] על ידי הרב [[יצחק יהודה ציטרון]] וראש הישיבה הרב [[מרדכי מישולובין]]. <br /> <br /> במהלך השנים עברה הישיבה מספר מקומות ושכנה במבנים ארעים{{הערה|[https://col.org.il/news/5744 מעמד הנחת אבן פינה לישיבת חב&quot;ד בביתר עלית{{col}}]}}, ולקראת שנת [[תשס&quot;ט]] נכנסה הישיבה למבנה גדול וקבוע ברחוב כף החיים 7 בעיר.<br /> <br /> כמות התלמידים בישיבה מאפשר לצוות הרבנים להעניק יחס אישי לכל בחור ולעקוב בהתמדה אחר התקדמותו ברמה הלימודית והנהגתו החסידית. האווירה המשפחתית והחמה הן בין הבחורים והן בקשר של הבחורים עם רבני הישיבה, מוליד אצל כל בחור ובחור את הרצון להתחזק בחסידשקייט וברמה הלימודית - תוך שימת דגש מיוחדת שהכל ייעשה בהכוונת משפיע ו'עשה לך רב' כהוראת הרבי - כאשר שימת הדגש היא על חיזוק הקשר האישי עם הרבי ע&quot;י לימוד תורתו וקיום הוראותיו הק'. בישיבה קיים קאך מיוחד בין הבחורים בעניני גאולה ומשיח.<br /> <br /> מיקום הישיבה בעיר ביתר-עילית, נותן את הכלים ומאפשר לבחור להיות שקוע אך ורק בלימוד התורה - נגלה וחסידות - כרצונו הק' של הרבי ומייסדי הישיבה. עם זאת, מידי יום שישי יוצאים התמימים ל[[מבצע תפילין]] בעיה&quot;ק ירושלים וסביבתה בהובלת ארגון [[את&quot;ה]] בישיבה - אותו מובלים תלמידי שיעור ג'.<br /> <br /> בכל ערב מימי השבוע מתקיים סדר '[[לקוטי שיחות]]', ומידי [[ליל שישי]] מתקיים סדר לימוד מיוחד בעיקר בענייני [[משיח וגאולה]]. <br /> <br /> בהתוועדויות בישיבה משתתפים לעיתים קרובות אברכים מאנ&quot;ש ביתר כאשר לרוב מתוועדים המשפיעים הרב ליצמן והרב רוט - ובכך משמשת הישיבה כמגדלור חסידי אף לאנ&quot;ש שיחיו. <br /> <br /> מפעם לפעם יוצא לאור בישיבה קובץ בשם 'תמימים כסדרם'{{הערה|[https://col.org.il/news/3968 ביתר עלית: עלון חדש &quot;תמימים כסדרם&quot;{{col}}]}}.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * ראש הישיבה: הרב מרדכי מישולובין.<br /> * מנהל רוחני: הרב [[מרדכי מישולובין]].<br /> * מנהל גשמי: הרב שניאור לידר.<br /> * [[משגיח]] ראשי: הרב מנחם מענדל אופנר.<br /> * משגיח בוקר: הרב יחיאל קוצר.<br /> ; [[משפיע]]ים:<br /> * שיעור א': בוקר: הרב יחיאל קוצר. ערב: הרב ישראל זיגלבוים.<br /> * שיעור ב': הרב שלמה יהודה ליצמן.<br /> * שיעור ג': הרב אדרעי.<br /> * משפיע ראשי: הרב שלמה יהודה ליצמן. וכן הרב [[מנחם מענדל הכהן רוט]].<br /> <br /> ;מגידי שיעורים<br /> *הרב מנחם מענדל רוט, הרב מרדכי מינצברג, הרב צבי כפר<br /> *נ&quot;ך: הרב [[עזריאל זעליג וולפא]].<br /> ====צוות בעבר====<br /> * משגיח כללי: הרב דוד קירשנבוים<br /> * משגיח ערב: הרב [[יעקב טורנהיים]] (שליח הרבי לעיר).<br /> * המשפיע בשנה הראשונה: הרב [[נעם ישראל הרפז]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/780320/ תות&quot;ל ביתר עילית: קובץ הערות וביאורים לכבוד י&quot;א ניסן{{אינפו}}]<br /> *[https://chabad.info/news/756340/ תות&quot;ל ביתר-עילית: נחתם מבצע הכנה מיוחד ליו&quot;ד שבט{{תמונה}}{{אינפו}}]<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|ב]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בביתר עילית]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ביתר עילית|*]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%9E%D7%AA&diff=840581 2026-04-09T17:44:11Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840510 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם=ישיבה קטנה תורת אמת - ירושלים<br /> |תמונה=תורת אמת קטנה.jpg<br /> |כתובית=מבנה הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[תשל&quot;ז]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[ירושלים]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[ראובן בורושנסקי]]<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יוסף יצחק רוזנברג]]<br /> |מספר תלמידים=כ-90<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=http://torath-emeth.org/<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:מבצע תורה תורת אמת.jpeg|ממוזער|סיום [[מבצע תורה]], [[תשע&quot;ו]]]]<br /> '''ישיבה קטנה תורת אמת''' ב[[ירושלים]] היא ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בירושלים]], הפועלת תחת [[ישיבה גדולה תורת אמת|רשת מוסדות החינוך החב&quot;דיים בעיר]], בראשה עומד הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]]. הישיבה דוגלת בפרסום האמונה [[הרבי כמלך המשיח|ברבי כמלך המשיח]].<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]] מונה הישיבה כ-90 תמימים.<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> בשנת [[תרע&quot;ב]] שלח [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את [[ישיבה גדולה תורת אמת]] ב[[חברון]]. לאחר שהישיבה נסגרה בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נוסדה הישיבה מחדש בירושלים.<br /> <br /> עם התפתחות הקהילה ה[[חב&quot;ד]]ית בעיר, והתבססות המוסדות תחת ניהולו של הרב [[יהושע יוזביץ']], נוסדה בשנת [[תשל&quot;ז]] מסגרת של [[ישיבה קטנה]], המסונפת להנהלת הישיבה גדולה.<br /> <br /> ב[[חודש שבט]] [[תשס&quot;ז]] נשלח מכתב פיטורים לכל צוות הישיבה, בטענה שאינם מתאמצים להגדיל את מספר התלמידים בישיבה. ראש הישיבה הרב [[יעקב רוזנשיין]] הועבר ממשרתו אך המשיך להיות כחלק מהצוות הרוחני של הישיבה{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=13605 תורת אמת: כל הצוות פוטר]{{שטורעם}}}}. את תפקידו קיבל הרב [[זאב סגל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/27789 ראש-ישיבה חדש לישיבה הקטנה 'תורת-אמת': הרב סגל] {{COL}}}}.<br /> <br /> ===המבנה===<br /> הישיבה שוכנת ב[[שיכון חב&quot;ד ירושלים|שיכון חב&quot;ד בעיר]], מעל ל[[בית הכנסת]] [[חב&quot;ד]] המרכזי, במבנה שהוקם בשנת [[תשס&quot;ד]] בסיועו של הנגיד החסידי ר' [[שמואל מלמד]]{{הערה|[https://col.org.il/news/2072 אוכלסה]{{COL}}}}.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *הרב [[יחיאל מיכל דוברוסקין (ירושלים)|יחיאל מיכל דוברוסקין]] - ראש הישיבה.<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ|רמי&quot;ם]]<br /> *הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]] - שיעור א'.<br /> *הרב [[לוי יצחק כהן]] - ר&quot;מ בעיונא - שיעור א'.<br /> *הרב [[יחיאל מיכל דאברוסקין]] - ר&quot;מ שיעור ב'.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי ליצמן - ר&quot;מ שיעור ג'.<br /> *הרב [[יחיאל קדם]] - ר&quot;מ גירסא שיעור א'.<br /> <br /> ;[[משפיע|משפיעים]]<br /> *הרב יעקב ישראל אהרונסון- שיעור א'.<br /> *הרב לירון ליפא אברהם שוורץ- שיעור ב'.<br /> *הרב יוסף יצחק רוזנברג - שיעור ג'.<br /> <br /> <br /> ;[[משגיח|משגיחים]]<br /> *הרב [[ראובן בורושנסקי]].<br /> הרב [[יוסף יצחק ליסון]]<br /> הרב [[מאיר נוטיק]]<br /> <br /> ;[[נו&quot;נ|נו&quot;נים]]<br /> *הרב [[חיים דוד לאופר]].<br /> הרב [[עזריאל זעליג וולפא]]<br /> <br /> ===חברי צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[זלמן נוטיק]]<br /> *הרב ראובן הורביץ<br /> *הרב [[מאיר אליהו מחפוץ]].<br /> *הרב [[יעקב יוסף משה סלונים]]<br /> *הרב אריאל נווה<br /> *הרב צבי רודרמן<br /> *הרב מאיר אליאני<br /> *הרב [[נועם הרפז]]<br /> *הרב ישראל אריה לייב וולוסוב<br /> *הרב עודד למברג<br /> *הרב [[נחמיה גרייזמן]]<br /> *הרב [[דוד אופן]]<br /> *הרב שמואל קוביטשעק<br /> *הרב יצחק מאיר בריכטא<br /> *הרב [[עזריאל זליג סלונים]].<br /> * הרב משה יצחק הכט<br /> * הרב שניאור זלמן כהן<br /> }}<br /> <br /> ==בוגרי הישיבה==<br /> *הרב [[יוסף יצחק אליטוב]] - סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי.<br /> *הרב [[יעקב סלונים (ירושלים)]] - שליח הרבי ומנהל בית חב&quot;ד בשכונת גבעת מרדכי בירושלים.<br /> *הרב [[שרגא פייבל פרידמן]] - שליח הרבי ב[[זכרון יעקב]] ומחנך וסגן מנהל ב[[תלמוד תורה בני מנחם חדרה]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[תורת אמת חברון]]<br /> *[[תורת אמת ירושלים]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://torath-emeth.org אתר האינטרנט של הישיבה]<br /> *'''[https://77012.blogspot.com/2025/03/blog-post_25.html הוידאו המלא מכנס מושקע לחב&quot;ד בירושלים על 'עבודת התפילה' עם זקני החסידים]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=63213 סקירה על ישיבת תורת אמת בירושלים] - [[שניאור זלמן ברגר]]<br /> * [https://drive.google.com/file/d/1WzYkZiZ2Oq7mTe79cNCgvaET8BtrNNOS/view?usp=sharing קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ'] - י&quot;ב-י&quot;ג תמוז תשע&quot;ה<br /> * [https://drive.google.com/file/d/17uP78vFHC5J-9hmkwrvvlk5hHUCn_Vsj/view?usp=sharing קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ&quot;א] - ר&quot;ח מנחם-אב תשע&quot;ו<br /> * [https://drive.google.com/open?id=17qeypEbulxgi89jet3YjDEx14dgigPG0 קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ&quot;ב] - חג השבועות תשע&quot;ח<br /> * [https://drive.google.com/file/d/18a0aClwVFHWHChUAQ4IRmwSLrLaGt4-Z/view?usp=sharing קובץ 'הערות התמימים ואנ&quot;ש', גליון מ&quot;ג] - ט&quot;ו מנחם-אב תש&quot;פ<br /> * [https://col.org.il/news/24696 היו ימים]<br /> * [https://chabad.info/beis-medrash/1116155/ קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש גליון מ&quot;ו - א' מנחם אב תשפ&quot;ד]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * הרב יוסף אשכנזי, '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע&quot;ב<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורת אמת ירושלים]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=840580 2026-04-09T17:43:47Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840506 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם=ישיבה קטנה תומכי תמימים אור יהודה<br /> |תמונה=שיעור אור יהודה.jpg<br /> |כתובית=שיעור בזאל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[תשס&quot;ד]]<br /> |מיקום=[[אור יהודה]]<br /> |מייסד=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> |מנהל גשמי=הרב עמנואל מזרחי<br /> |מספר תלמידים=120<br /> |ספר פלפולים=אור התמימים<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים אור יהודה<br /> |משגיח ראשי=הרב שלום דובער מרכוס<br /> |משפיע ראשי=הרב נחמיה סגל<br /> |ראש הישיבה=הרב [[שלום דובער הנדל]]<br /> }}<br /> [[קובץ:סמל מוסדות אור יהודה.png|ממוזער|סמל הישיבה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים ליובאוויטש אור יהודה''' היא [[ישיבה קטנה]] שנוסדה לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ה]] על ידי הרב [[שלום דובער הנדל]] והרב אברהם בן שמעון שהיה המנהל הגשמי במשך 3 שנים הראשונות.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ישיבת [[תומכי תמימים]] אור יהודה נוסדה ב[[חודש אלול]] בשנת [[תשס&quot;ד]], כמסגרת לישיבה קטנה בתיאום ושיתוף פעולה עם שליח הרבי בעיר הרב מנחם מענדל פרידמן. מנהל הישיבה בשנים הראשונות הרב אברהם בן שמעון כשראש הישיבה והמנהל החינוכי היה הרב שלום דובער הנדל.<br /> <br /> בין החידושים שהובילה הישיבה החדשה עם פתיחתה היה הכנסת סדר לימוד ב[[ענייני משיח וגאולה]] אל תוך סדרי החובה מטעם הישיבה, כמו כן שמה הישיבה דגש על יחס אישי והשקעה רבה בכל תלמיד. בנוסף הנהלת הישיבה שמה לה למטרה למקסם את ימי הלימודים וימי הלימודים היו מעבר לשאר ימי הלימודים הרגילים המקובלים בישיבות.<br /> <br /> בשנתה הראשונה התקיימו הלימודים במבנה בית חב&quot;ד בעיר, ברחוב דוד אלעזר כשהשינה הייתה במבנה סמוך, בשנה שלאחריה עקב הגידול במספר התלמידים עברה הישיבה אל המבנה בו היא שוכנת עד היום ברחוב מעלה המגדל השוכן באזור התעשייה החדש בעיר.<br /> <br /> עם היווסדות הישיבה שימש הרב הנדל כראש הישיבה ו[[ר&quot;מ]] והרב [[משה רוזנבלט]] שימש כ[[משפיע]], בנוסף כיהן הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] כחבר והנהלה והרב [[חיים אשכנזי]] כמשפיע כללי.<br /> <br /> בשנת הלימודים [[תשס&quot;ו]] הצטרפו לצוות הרוחני המשגיח הרב לוי יצחק שמח, הר&quot;מ הרב שמואל קליינמן והמשפיעים הרב [[יוסף יצחק בקשי]] והרב [[יוסף יצחק שוורץ]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] הצטרף לצוות הישיבה הרב [[שמואל ביטון]], שמשמש כמנהל הרוחני.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ט]] התחילה הישיבה פרויקט שיפוץ מקיף במהלכו שופץ כליל מבנה הזאל, ונבנו מקווה ופנימיה חדשה במבנה סמוך.<br /> <br /> ב[[תשפ&quot;ה]] ערכה קמפיין לקניית בניין חדש וגדול עבור הישיבה קטנה, ובתאריך [[י&quot;ט אדר]] חתם הרב הענדל את הקמפיין שבמסגרתו גוייסו 20 מיליון ש&quot;ח{{הערה|אבריימקה אייזנשטיין, [https://chabad.info/meoravut/1193019/ הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20,000,000 לבניית הזאל] {{אינפו}} כ' אדר תשפ&quot;ה.}}{{הערה|{{כפר||לקראת בניית זאל מרווח: הישיבה הקטנה באור יהודה גייסה 20 מליון שקל|2103|82|תשפ&quot;ה}}}}.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]] מונה הישיבה קטנה כ-120 תלמידים.<br /> <br /> ==נסיעה לרבי וישיבת קיץ==<br /> ===מבצע תורה ונסיעה לרבי===<br /> בשנת [[תשס&quot;ז]] התחיל בישיבה 'מבצע תורה' כשבמרכזו התלמידים עושים סיום של כל המסכת הנלמדת באותה שנה בישיבה, בסיום המבצע חולקו לבחורים מלגות בהתאם להצלחתם במבחנים התקופתיים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ו]] קיימה הנהלת הישיבה מבצע לימוד מקיף הכולל גם שמירת הסדרים ולימוד בשקידה והתמדה וכן תוספת של לימוד מחוץ לזמני הלימוד מטעם הישיבה כהכנה ל[[נסיעה לרבי]] לרגל [[י' בשבט|י']] - [[י&quot;א שבט]] אליה הצטרפו תלמידי הישיבה קטנה וגדולה העוברים את המבצע בהצלחה, דבר שהיווה חידוש בקרב ישיבות חב&quot;ד. מאז כל שנה מקיימת הישיבה נסיעה לרבי של תלמידי הישיבה יחד עם הצוות, כאשר החל משנת [[תשע&quot;ח]] הנסיעה מתקיימת בחג השבועות. במהלך הנסיעה התמימים זוכים לשהות ללמוד ולהתפלל בבית משיח - [[770]] . מדי יום מתקיימים התוועדויות ושיעורים לתלמידי הישיבה עם רבני ומשפיעי שכונת המלך{{הערה|[https://chabad.info/news/934591/ המסע בשנת תשפ&quot;ג{{אינפו}}]}}.<br /> <br /> ===ישיבת הקיץ באלמא אטא ===<br /> [[קובץ:ישיבת-קיץ-אור-יהודה-קזחסטן.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|תמונה קבוצתית של הישיבת קיץ בשנת [[תשפ&quot;ב]]]]<br /> במהלך השנים דאגה הנהלת הישיבה לניהול ישיבת קיץ באור יהודה עבור תלמידי הישיבה. החל משנת תשע&quot;ח הצטרפו לראשונה תלמידי הישיבה, לישיבת קיץ אהלי לוי יצחק ב[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]] שכללה נציגים מכל ישיבות חב&quot;ד בארץ.<br /> <br /> בהמשך החליטה הנהלת הישיבה לקבוע ישיבת קיץ באלמא אטא כל שנה, החלו בשנת תשע&quot;ט (והופסק עקב הקורונה) וחודש לאחמ&quot;כ משנת תשפ&quot;ב ואילך. הישיבת קיץ היא בשיתוף עם השלוחים המקומיים{{הערה|[https://chabad.info/news/825682/ נחתמה ישיבת הקיץ של תות&quot;ל אור יהודה בקזחסטן] {{אינפו}} כ&quot;ו אב התשפ&quot;ג.}}<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ד]] עקב מחירי הטיסות, ישיבת הקיץ התקיימה במצפה רמון.<br /> <br /> ==מאפייני הישיבה==<br /> מאז היווסדה הנהיגה הנהלת הישיבה חידושים רבים שלא היו נהוגים בקרב ישיבות קטנות בארץ ובהם:<br /> * [[אחדות]] - הישיבה אינה משתייכת לשום צד פוליטי ב[[חסידות חב&quot;ד]], ו[[תמים|התמימים]] הלומדים בה נמנים על [[ג' בתמוז תשנ&quot;ד|כל גוני הקשת החב&quot;דיים]].<br /> * סדר לימוד [[גאולה ומשיח]], בעיקר התעמקות בשיחות ה[[דבר מלכות]] כחלק מסדרי הישיבה.<br /> * קיום התוועדות ונוכחות בחג ה[[פורים]] בישיבה.<br /> * [[נסיעה לרבי]] משותפת של תלמידי הישיבה עם הצוות בנוסף ל[[חודש תשרי]].<br /> * בניית חדר מיוחד 'קליימקע' ל[[כתיבה לרבי|כתיבה]] ו[[התקשרות לרבי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/116969 חדר כתיבה לרבי ייחודי נחנך בישיבה באור יהודה {{col}}]}}.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> ===הצוות הרוחני===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = * ראש הישיבה - הרב [[שלום דובער הכהן הנדל]]<br /> * משגיח כללי - הרב לוי יצחק שמח<br /> * משגיח - הרב שלום דובער מרכוס<br /> * משגיח אחה&quot;צ: הרב יוסף יצחק הכהן כץ<br /> * מנהל פנימייה - הרב ישראל חייבי<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים:<br /> ;עיונא:<br /> * שיעור א'- הרב [[צמח תעיזי]]<br /> * שיעור ב' 1 - הרה&quot;ת לוי הענדל <br /> * שיעור ב' 2 - הרב מאיר ג'ובאני<br /> * שיעור ג' - הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ<br /> ;ר&quot;מים הפרטניים לעיונא:<br /> הרב מנחם מענדל סינגאוי.<br /> הרב שניאור זלמן לייכטר.<br /> ;גירסא:<br /> * שיעור א' - הרב [[נחמיה סגל]]<br /> * שיעור ב' [[נו&quot;נ]] - הרב צמח תעיזי<br /> * שיעור ג' נו&quot;נ - הרב [[יוסף יצחק שוורץ]]<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים:<br /> * שיעור א' 1 - הרה&quot;ת יהודה לייב חנונו<br /> * שיעור א' 2 - הרה&quot;ת לוי הענדל<br /> * שיעור ב' - הרב לוי יצחק שמח<br /> * שיעור ג' - הרב [[נחמיה סגל]]<br /> <br /> ;נו&quot;נ פרטני:<br /> * הרב שניאור זלמן לייכטר<br /> * הרב מנחם מענדל סנגאוי<br /> <br /> ;הצוות הגשמי<br /> * מנכ&quot;ל - הרב [[שלום דובער הכהן הנדל]]<br /> * סמנכ&quot;ל - [[יחיאל פלמן]]<br /> * מנהל אדמיניסטרטיבי - הרב עמנואל מזרחי,<br /> * הרב מיכאל הכהן פרידמן,<br /> * הרב דוד רוזן,<br /> * הרב לוי אוטינסקי.<br /> }}<br /> <br /> ===צוות הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[שמואל ביטון]]<br /> *הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]]<br /> *הרב [[יצחק אקסלרוד]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בקשי]]<br /> *הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]<br /> *הרב [[שמואל קליינמן]]<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תומכי תמימים אור יהודה (גדולה)]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''תומכי תמימים הצמיחה נא''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1291 עמוד 32<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אור-יהודה/ חדשות ועדכונים על הישיבה]''' באתר [[חב&quot;ד אינפו]]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:אור יהודה (קטנה)}}<br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:מוסדות וארגונים באור יהודה]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A9_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=840579 2026-04-09T17:43:17Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840505 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה|אחר=ישיבה אחרת בבית שמש|ראו=תומכי תמימים בית שמש (פירושונים)}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה)<br /> |תמונה=תמונה קבוצתית בית שמש.png<br /> |כתובית=תמונה קבוצתית של תלמידי ה[[ישיבה]] [[י&quot;ג תמוז]] ה'[[תש&quot;פ]].<br /> |אפיון= ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשע&quot;ו]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=בן עזאי 4, שכונת יפה נוף, [[בית שמש]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[משה לידר]]<br /> |משגיח ראשי=הרב יונתן מנחם אנקווה<br /> |מנהל גשמי=ר' חיים שארף<br /> |מספר תלמידים= כ-160<br /> |ספר פלפולים=שער הפלפול<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש]], מאה ועשרים - הערות וביאורים<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:שיעור ראשלצ לידר.jpg|ממוזער|שיעור שנמסר בפתיחת הישיבה [[אלול]] [[תשע&quot;ו]]]]<br /> [[קובץ:זאל בית שמש.png|ממוזער|זאל הישיבה החדש]]<br /> [[קובץ:תותלבש77.jpg|ממוזער|טקס סיום ספר הרמב&quot;ם בישיבה]]<br /> [[קובץ:תותלבש78.jpg|ממוזער|זאל הישיבה במהלך התוועדות חסידית]]<br /> [[קובץ:תותלבש79.jpg|ממוזער|חלק מרבני הישיבה]]<br /> [[קובץ:תותלבש71.jpg|ממוזער|חלק ממצטייני מבצע תורה בישיבה]]<br /> [[קובץ:התוועדות בית שמש.png|ממוזער|כנס סיום הרמב&quot;ם בזאל הישיבה הישן]]<br /> [[קובץ:סמל ערוך חדש.jpg|ממוזער|סמל הישיבה]]<br /> [[קובץ:זאל ישיבת תות&quot;ל בית שמש.jpg|ממוזער|הזאל]]<br /> '''ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש''' היא [[ישיבה קטנה]] שפועלת בעיר [[בית שמש]]. הישיבה נוסדה על ידי הרב [[משה לידר]] והרב שניאור זלמן אודרמן כמנהל הגשמי בשנת [[תשע&quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]], ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] ומנהלה הגשמי מאז הוא הרב שניאור לידר מנכ&quot;ל מוסדות ופרצת.<br /> <br /> ==תולדות הישיבה==<br /> הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשע&quot;ו]] בעיר [[ראשון לציון]] על ידי הרב [[משה לידר]] העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים [[תשע&quot;ח]] עברה הישיבה למתחם ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש הישנה]], בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן. לאחר המעבר למתחם ב[[בית שמש]] חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת{{הערה|[[תומכי תמימים בית שמש (תשס&quot;ב-תשע&quot;ג)|תומכי תמימים בית שמש]]}}.<br /> <br /> בשנים [[תשע&quot;ח]] - [[תשע&quot;ט]] הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם &quot;[[הישיבה של הרבי]]&quot;, שהופץ בקהילות אנ&quot;ש ברחבי הארץ.<br /> <br /> בתקופת [[מגפת הקורונה]] יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את [[תומכי תמימים]] לכל בית{{הערה|ב[[פרשת תצא]] [[י&quot;ד אלול]] [[תנש&quot;א]] מורה הרבי להקים בכל בית &quot;מעין ישיבת תומכי תמימים&quot;.}}. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה{{הערה|[https://rabbi24.com האתר דרכו הועברו השיעורים], רבי 24.}}{{הערה|[https://chabad.info/news/604619/ &quot;תומכי תמימים בכל בית&quot; • הצצה מאחורי הקלעים] {{אינפו}}.}}. האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים תשפ&quot;ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת ב[[ביתר עילית]].<br /> <br /> לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את&quot;ה]], יח&quot;צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו&quot;ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[שלמה רוזנבלט]], חיים מרטון, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ו[[מנחם מענדל טאלער]].}}.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ב]] נבנה זאל גדול ומרווח עקב התרחבות הישיבה.<br /> <br /> לקראת [[י' שבט]] [[תשפ&quot;ג]] הושלמה בניית מקווה חדש ומפואר בתוך שטח הישיבה.<br /> <br /> נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]] מונה הישיבה כ-160 [[תמימים]].<br /> === התוועדויות ויומי דפגרא ===<br /> בישיבה מודגשת החיות המיוחדת ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שמובאים מחוץ לכותלי הישיבה.<br /> <br /> === שיעורים ומבצעים מיוחדים ===<br /> מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:<br /> * מבצע תורה - חסידות: בכל חודש הישיבה מפיקה חוברת מהודרת עם כ12 מאמרים יסודיים שהבחורים לומדים ומשננים בכדי שיהיה מונח אצלם סוגיה שלימה בחסידות. המשפיעים בישיבה עמלים על ליקוט מאמרי חסידות של רבותינו נשיאנו ובמיוחד של הרבי מלך המשיח, מאמרי אדמו&quot;ר הזקן בליקוטי תורה - תורה אור ומאמרי אדמו&quot;ר הריי&quot;צ, שמתפרש על שלוש שנים ומחולק לפי נושאים{{הערה|בשנה הראשונה – עניינם הפנימי של מועדי השנה. בשנה השנייה – סוגיות בחסידות. ובשנה השלישית – עבודת ה' בפנימיות התורה. }}. <br /> * מבצע תורה - נגלה: מבחנים בעל-פה על המסכת לעיון בהם נדרש הבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות{{הערה|בשנת תשפ&quot;ד סיימו 21 מתלמידי הישיבה את מסכת בבא בתרא עם תוספות לאחר שנבחנו באופן מלא [https://chabad.info/news/1135134/ ישי&quot;ק בית שמש: מבחן פומבי על &quot;גאנץ בבא בתרא&quot; עם תוספות] {{אינפו}}.}}.<br /> הרב אליהו אמויאל פתח בכיתתו את '''מועדון התפילה''' המיועד לתת דגש על עבודת התפילה של כל תמים בישיבה ומחוצה לה, התוכנית זוכה לתאוצה והתלהבות בקרב הבחורים.<br /> <br /> === שיטה לימודית ===<br /> לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, בכך שהתלמידים מחולקים לכיתות על פי רמתם הלימודית, וכך יכול התלמיד להתקדם ביתר קלות, כשהוא מוצא עצמו ברמה המקבילה שאר תלמידי הכיתה. בכדי לעקוב אחר התקדמות התלמידים מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו נבחנת מחדש התאמתו של כל תלמיד לכיתתו.<br /> <br /> בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבה ניתן מענה לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד פרטני.<br /> <br /> בישיבה קיים 'קאך' מיוחד על לימודי ההלכה ומלבד הסדר הרגיל ישנו מבצע ללימוד מקיף של 'הלכה למעשה', שיעורי העשרה וידע ומבצעים לעיתים תכופות. בסוף שנת הלימודים תשפ&quot;ג אף התקיים מבחן מקיף וכוללני על החומר הנלמד שבסופו מעל לשישים תלמידים השקיעו וקיבלו תעודת הכשרה מיוחדת.<br /> <br /> בישיבה ניתן מקום וערך מיוחד ללימוד ענייני גאולה ומשיח ועל הנושא מתקיימים מבצעים וקורסים רבים אשר נותנים לתלמיד הסתכלות רחבה על שיחותיו של הרבי על הגאולה.<br /> <br /> === שיטה חינוכית ===<br /> הישיבה נמנעת מקנסות כספיים ודוגלת בחינוך באמצעות שיח עם התלמידים. במידת הצורך תיתכן הרחקת תלמיד מהישיבה לזמן מוגבל או זימון הורים.<br /> <br /> בהתאם לגישתה החינוכית, ישנו שיח פתוח בין ההנהלה ותלמידי הישיבה, והתלמידים מעורבים במגוון החלטות שהישיבה מקבלת.<br /> <br /> ישנם מספר נושאים עליהם מושם דגש מיוחד בישיבה: ביניהם '''שמירת הזמנים''', הנהגת התלמידים בבית, הזהירות משימוש באינטרנט ובכליו ובפרט בזמני החופשות, ההכנות לקראת '''הנסיעה לרבי''' ועוד.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = === הנהלת הישיבה ===<br /> *הרב [[משה לידר]] - [[ראש הישיבה]]<br /> *הרב [[שניאור לידר]] - מנהל כללי<br /> *הרב יונתן מנחם אנקווה - [[משגיח]] שיעור ג' ומשגיח ראשי<br /> *הרב שניאור אנקווה - [[משגיח]] שיעור ב' ומשפיע שיעור א'<br /> *הרב אליהו אמויאל - [[משגיח]] שיעור א' ומשפיע שיעור ב'.<br /> <br /> ===[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] בגמרא עיונא וגירסא ===<br /> &lt;!-- נא לא לשנות את סדר הרמות! הרמות השתנו וזה הרמות החדשות נכון לשנת הלימודים פ&quot;ה(הרמות מהקטן לגדול)! --&gt;<br /> '''שיעור א':'''<br /> *הרב אליהו קטורזה - רמה א'<br /> *הרב [[שניאור זלמן וויספיש]] - רמה א'<br /> *הרב יוסף יצחק באשה - רמה ב'<br /> *הרב שלום דובער מיפעי - רמה ג'<br /> *הרב נועם בן חמו - רמה ד'<br /> *הרב אברהם חיים מעטוף - מורה עזר.<br /> '''שיעור ב' וג':'''<br /> *הרב חנניה כהן - רמה א'<br /> *הרב [[מנשה אמיתי]] - רמה ב'<br /> *הרב לוי יצחק שניאורסון - רמה ג'<br /> *הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ד'<br /> *הרב מנחם מענדל כהן - רמה ה'<br /> *הרב שלום דובער וויספיש - [[נו&quot;נ]]<br /> *הרב התמים יוסף יצחק ישראלי - [[משיב]] בעיונא וגירסא<br /> <br /> ===[[משפיע|משפיעים]] ו[[ר&quot;מ|ר&quot;מים]] לפי שיעורים===<br /> '''שיעור א':'''<br /> *הרב שלום בער קטורזה - [[משפיע]].<br /> *הרב שניאור זלמן אנקווה - [[משפיע]].<br /> *הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]].<br /> <br /> '''שיעור ב':'''<br /> *הרב מענדי מקלר - [[משפיע]].<br /> *הרב אליהו אמויאל.<br /> *הרב [[יצחק איתן מזרחי]] - [[משיב]] בהלכה ובגאומ&quot;ש.<br /> <br /> '''שיעור ג':'''<br /> *הרב [[משה לידר]] - [[משפיע]].<br /> *הרב [[חיים דוד וילהלם (בית שמש)|חיים דוד וילהלם]] - [[משפיע]].<br /> *הרב ישראל בר כוכבא - משיב בהלכה ובגאומ&quot;ש.<br /> *הרב שניאור זלמן גליס- [[משיב]] בהלכה ובגאומ&quot;ש.<br /> <br /> ===הנהלה גשמית===<br /> *ר' חיים שארף - מנהל גשמי<br /> *ר' מנחם מענדל אנגל - חבר הנהלה גשמית<br /> *ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי<br /> *ר' צבי לוין - מזכיר משנה<br /> *ר' אברהם חנוך - מנהל מטבח<br /> *ר' אברהם רוזנפלד - מנהל פנימיות<br /> <br /> ===יועצים===<br /> *ר' יעקב (יענק'ל) סגל - יועץ חינוכי<br /> *ר' [[זאב רייניץ]] - יועץ<br /> <br /> ===רבני הישיבה בעבר===<br /> *הרב [[שלום דובער וולפא]] - משפיע ראשי - [[תשע&quot;ח]] - [[תש&quot;פ]]<br /> *הרב [[זושא פויזנר]] - משפיע ראשי - [[תש&quot;פ]] - [[תשפ&quot;א]]<br /> *הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר&quot;מ ומשפיע - [[תשע&quot;ו]] - [[תשע&quot;ט]]<br /> *הרב [[ישראל יצחק זלמנוב (לוד)]] - ר&quot;מ, משפיע ומנהל חינוכי [[תשע&quot;ז]] - [[תשפ&quot;ב]]<br /> *הרב ישראל גדסי - משגיח - [[תשע&quot;ט]] - [[תשפ&quot;ב]]<br /> *הרב [[שי שמעון כהן]] - ר&quot;מ, משיב בהלכה [[תשע&quot;ט]] - [[תשפ&quot;ב]]<br /> }}<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> * [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [https://www.tmimim.com תמימים קום] - בלוג הישיבה {{קישור שבור|א' תמוז (בדר&quot;ח) תשפ&quot;ב, ימות המשיח}}<br /> * [https://drive.google.com/drive/folders/11IiBQzVCgn2dUQ_12DKntRZbBq0xU4rH הערות התמימים ואנ&quot;ש, ישיבת קטנה תות&quot;ל בית שמש.]<br /> * [https://chabad.info/tag/תותל-בית-שמש/ כתבות וחדשות אודות הישיבה] {{אינפו}}<br /> * [https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_7.html גלריה מרהיבה: מאות התעוררו בבית שמש בכנס על 'עבודת התפילה']''' - [https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_30.html לצפייה בוידאו המלא מהכנס], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:בית שמש (קטנה)}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים בית שמש]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9_%D7%A6%D7%A4%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=840578 2026-04-09T17:42:47Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840503 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה 'חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת'|אחר=ישיבה אחרת בצפת|ראו=[[תומכי תמימים צפת]]}}<br /> {{ישיבה<br /> |שם=חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (קטנה)<br /> |תמונה=בניין ישיבת חח&quot;ל צפת קטנה במבט מלמעלה.png<br /> |כתובית=בניין הישיבה במבט מלמעלה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] [[תשס&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=רחוב חטיבת יפתח 1, [[צפת]]<br /> |מייסד=<br /> |ראש הישיבה=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br /> |מנהל גשמי=הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br /> |משפיע ראשי=הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]<br /> |מספר תלמידים=250 (נכון לשנת [[תשפ&quot;ו]])<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות התמימים ואנ&quot;ש<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> [[קובץ:חחל צפת קטנה.jpg|ממוזער|תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה ([[תשע&quot;ג]])]]<br /> [[קובץ:ישיבה קטנה צפת.jpeg|ממוזער|[[זאל]] ה[[ישיבה]] ([[תשפ&quot;ד]])]]<br /> [[ישיבה|ישיבת]] '''חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת''' היא [[ישיבה קטנה]] הפועלת בעיר [[צפת]], תחת הנהלת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה הגדולה]].<br /> <br /> == היסטוריה ==<br /> הישיבה הוקמה ב[[חודש אלול]] [[תשס&quot;ט]] (לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;ע]]) על ידי הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]] . וזאת לאחר שבעיר פעלה בעבר [[תומכי תמימים צפת (תש&quot;נ - תשנ&quot;ח)|ישיבה קטנה תומכי תמימים]] שנסגרה בשנת [[תשנ&quot;ח]] לאחר פטירתו של הרב [[אריה לייב קפלן]] שניהל את הישיבה.<br /> הישיבה שכנה עד סוף חודש אלול [[תש&quot;פ]] בדרום העיר, במבנה בן ארבע קומות שהיה שייך בעבר לסוכנות היהודית וכיום ברשות מוסדות &quot;יתד התשובה&quot;.<br /> <br /> בתחילה השתמשה הישיבה בקומה העליונה של הבנין, בשנת [[תשע&quot;ב]] שכרה עוד קומה, בשנת [[תשע&quot;ה]] שכרה הישיבה קומה שלישית וב[[תשע&quot;ו]] את הקומה הרביעית. שתי קומות שימשו לפנימיה, קומה שלישית ל[[זאל]] ולמשרדים וקומה רביעית לכיתות ולחדר האוכל.<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] מחוסר מקום הוחלט לעבור מבנה והישיבה רכשה את מלון רון הסמוך ל[[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|ישיבה גדולה]] וביום רביעי [[י' חשוון]] [[תשפ&quot;א]] נכנסה הישיבה למשכנה החדש. רכישתו התבצעה בסיוע קמפיין גיוס המונים שנערך למען הישיבה בשנת תשע&quot;ט.<br /> <br /> בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב&quot;ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות [[תומכי תמימים בית שמש (קטנה)|תומכי תמימים בית שמש]] ותומכי תמימים צפת, למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה בבית שמש הרב [[משה לידר]].<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]] מונה הישיבה 250 [[תמימים]].<br /> <br /> =='בית שמיל'==<br /> לקראת שנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]], הודיעה הישיבה שבעקבות הצורך הגדל במקומות הלימוד, ולעילוי נשמת ראש הישיבה הרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]], ייפתח סניף סמוך לישיבה במבנה שנרכש זמן קצר לפני זה. הסניף כולל כיתה של תלמידי שיעור א', כיתה אחת של שיעור ב', וכיתה אחת של שיעור ג'. הישיבה תמנה כשמונים בחורים. צוות הישיבה יהיה צוות מנוסה שכבר מלמד בישיבה, ויעברו ללמד בסניף. הסניף כלול פניימיה, חדר אוכל, זאל וכיתות לימוד{{הערה|[https://chabad.info/special/1210434/ חשיפה ראשונית: הישיבה קטנה בצפת מתרחבת ומתפצלת ל-2] באתר {{אינפו}}.}}.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> '''ראש הישיבה'''<br /> * הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]]<br /> <br /> '''חברי ההנהלה'''<br /> * הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br /> * הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']]<br /> * [[משה לייב מאירי]] - יועץ חינוכי<br /> <br /> ;[[משגיח]]ים<br /> * הרב [[דניאל מוסטר]] - משגיח שיעור א'<br /> * הרב [[ישראל שניאור זלמן וילשאנסקי]] והרב יעקב אריה משגיחים שיעור ב' וג'<br /> <br /> ;הישיבה הוותיקה (מלון רון)<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> * הרב [[מנחם שניאור מיודובניק]] - ר&quot;מ למצויינים בגמרא ומנהל מבצע תורה<br /> * הרב [[נחמיה גרייזמן]] - ר&quot;מ שיעור א'<br /> * הרב [[מנחם מענדל פרבר]] - ר&quot;מ שיעור א'<br /> * הרב [[מנחם מענדל מרגליות]] - ר&quot;מ שיעור א'<br /> * הרב התמים יוסף יצחק כהן - ר&quot;מ שיעור ב'<br /> * הרב ישראל ויינטראוב - ר&quot;מ שיעור ב'<br /> * הרב מנחם מענדל גולדשטיין - ר&quot;מ שיעור ג'<br /> * הרב [[איסר שפרינגר]] - ר&quot;מ שיעור ג' ור&quot;מ כללי<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> * הרב יהודה אריה קורנט - משפיע שיעור א'<br /> * הרב מיכאל גורעוויטש - משפיע שיעור א'<br /> * הרב שלום דובער מלכיאלי - משפיע שיעור א'<br /> * הרב [[בנימין זאב גנדל]] - משפיע שיעור ב'<br /> * הרב יואל נפרסטק - משפיע שיעור ב'<br /> * הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - משפיע שיעור ג'<br /> * הרב [[בנימין מאירי]] - משפיע שיעור ג'<br /> <br /> ;[[נושא ונותן|משיבים]]<br /> * הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]]<br /> *הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]]<br /> * הרב [[גד רון גואל עמנואל]]<br /> * הרב מנחם מענדל הניג<br /> * הרב התמים שניאור זלמן גלאס<br /> * הרב התמים יוסף יצחק דרורי<br /> * הרב התמים ישראל אריה לייב ליפשיץ<br /> * הרב יהודה אריה הבר<br /> <br /> ;הנהלה גשמית<br /> * הרב [[מנחם מענדל פרידמן (צפת)|מנחם מענדל פרידמן]] - מנהל גשמי<br /> * הרב אור סיקוראל - מזכיר<br /> * הרב ישראל מלכה - מנהל פנימיה<br /> ;הסניף החדש (בית שמול)<br /> <br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> * הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] - ר&quot;מ שיעור א'<br /> * הרב [[מנחם מענדל רייכמן]] - ר&quot;מ שיעור ב'<br /> * הרב [[דוד מנחם מענדל ברוך]] - ר&quot;מ שיעור ג'<br /> <br /> ;[[משפיע]]ים<br /> * הרב דובער גנדל - משפיע שיעור א'<br /> * הרב שניאור זלמן ניאזוב - משפיע שיעור ב'<br /> * הרב [[לוי יצחק ניסלביץ']] - משפיע שיעור ג' ומשפיע ראשי<br /> <br /> <br /> בעבר:<br /> <br /> * הרב [[מתניה אברג'ל]] - משיב<br /> * הרב [[מנחם מענדל רחימי]] - משיב<br /> * הרב שניאור זלמן ניסילעוויטש - מנהל הפנימיה<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבה-קטנה-צפת/ תגיות:ישיבה קטנה צפת] {{אינפו}}<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:צפת}}<br /> [[קטגוריה:ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות בצפת]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=840577 2026-04-09T17:42:03Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840502 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים אלעד<br /> |תמונה= זאל אלעד.jpg<br /> |כתובית=[[התוועדות]] בזאל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=[[אלול]] תשס&quot;ג<br /> |מיקום=[[אלעד]]<br /> |מייסד=הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> |ראש הישיבה=הרב אברהם אשר בלינוב<br /> |משגיח ראשי=הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br /> |משפיע ראשי=הרב [[יעקב קטן]]<br /> |מנהל גשמי=הרב שועי שטרסברג, הרב יוסף יצחק חנונו<br /> |קובץ הערות=<br /> |מספר תלמידים=152}}<br /> [[קובץ:אלעד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה בשנות הקמתה]]<br /> ישיבת '''תומכי תמימים אלעד''' היא ישיבה קטנה הממוקמת ב[[אלעד]] בראשות הרב [[אברהם אשר בלינוב]].<br /> <br /> הישיבה מתאפיינת במתן דגש על [[שמירת הסדרים]], יחס אישי, עבודה אישית, חיות חסידית, רמת לימודים המותאמת לרמת הבחור ותנאים גשמיים טובים.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הישיבה נפתחה בחודש [[אלול]] בשנת [[תשס&quot;ג]] על ידי הרב [[אברהם אשר בלינוב]] לאחר שנסגרה הישיבה בבני ברק בה שימש כר&quot;מ.<br /> <br /> בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים ומימון, כשבמהלך תקופה זו למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב&quot;ד בעיר וישנו בדירות שכורות. בשנת [[תשס&quot;ד]] הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.<br /> <br /> בחודש תשרי תשפ&quot;א החלו העבודות לבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות&quot;ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}, במהלכן החלה בניה אינטנסיבית .<br /> <br /> בחודש סיוון תשפ&quot;א פתחה הישיבה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש&quot;ח.<br /> <br /> בח&quot;י אלול תשפ&quot;ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה, הכולל את הבניין הראשון - בו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני המכיל את משרדי ההנהלה. כמו כן כולל המבנה אוצר ספרים גדול, שפותח במסע התרמה של עשרות אלפי שקלים.<br /> <br /> לקראת שנה&quot;ל תשפ&quot;ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות לצורך הכפלת גודלם ומספר החדרים.<br /> <br /> בחורף תשפ&quot;ד נערך אירוע הנחת אבן הפינה (שבו הוצג את החפירה שבו נטען שנגע הרבי בהרחבת בית חיינו ב[[י&quot;ז אלול תשמ&quot;ח]]) לבנייני הפנימייה המתעדים להיבנות בקרוב בעז&quot;ה.<br /> <br /> בסוף חורף תשפ&quot;ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק הרחבה ושיפוץ לחצר הישיבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ומזרקת נוי לרווחת התמימים.<br /> <br /> בתחילת שנות הישיבה מנה כל שיעור כיתה אחת בלבד. לאחר כניסת הישיבה לקמפוס החדש, בתחילת שנה&quot;ל תשפ&quot;ה, הוכפלה כמות התלמידים ונוספה כיתה נוספת בשיעור א' ולאחר שנה נוסף גם המשפיע הרב [[מנחם מענדל בן הרא&quot;ש]] כמשפיע לכיתה הנוספת.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[ה'תשפ&quot;ה]] מונה הישיבה כ-100 תלמידים.<br /> <br /> == מפעילות הישיבה ==<br /> תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]], [[יהוד]] הסמוכות, ול&quot;[[מסיבות שבת]]&quot; ברחבי העיר, &quot;[[מבצע הקהלת קהילות|הקהלת קהילות]]&quot; ו[[חזרת דא&quot;ח ברבים|חזרת דא&quot;ח]] בבתי כנסיות, וכמו כן פעילות מיוחדת של הפצת המעיינות עם בחורי ישיבות שאינם מבתים חב&quot;דים.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> * '''[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]''': הרב [[אברהם אשר בלינוב]]<br /> *'''[[משגיח]] כללי''': הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)]]<br /> *'''משגיח [[נגלה]]''': הרב [[שניאור זלמן לישנר]]<br /> *'''מנהל רוחני''': הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br /> *'''מזכיר''': הרב [[אליעזר צבי וייספיש]]<br /> *'''מנהל:''' הרב שניאור בלינוב<br /> *'''הנהלה גשמית''': הרב שועי שטרסברג, הרב יוסף יצחק חנונו<br /> *'''מנהל פנימייה''': הרב מנחם מענדל פולק<br /> *'''משיב לגירסא מס' ברכות''': הרב [[משה דב זילברשטרום]]<br /> *'''אחראי תחום לימודי הגירסא וההלכה:''' הרב הגאון [[דוד מוזגורשווילי]].<br /> *'''רמי&quot;ם לגירסא (שיעור א'):''' הרב יוסף אלפרוביץ', הרב יהודה לייב חנונו.<br /> <br /> '''משפיעים ורמ&quot;ים:'''<br /> :'''שיעור א'''': רמי&quot;ם: הרב [[משתמש:מוישי גורליק/שניאור זלמן לסקר|שניאור זלמן לסקר]], הרב [[אהרן בלינוב]]. משפיעים: [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]], הרב מנחם מענדל גמליאל.<br /> :'''שיעור ב'''': ר&quot;מים: הרב [[אליעזר זוננפלד]], הרב [[מנחם מענדל מקובצקי|מנחם מענדל מקוביצקי]]&lt;ref&gt;בנו של הרב [[דניאל מקובצקי]]&lt;/ref&gt;. משפיע: הרב [[חיים יהושע זקלס]], משפיע: הרב משה קסטל.<br /> :'''שיעור ג'''': ר&quot;מ [[דניאל אביגדור מקוביצקי]]. משפיע: הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]].<br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> *'''הרב [[אברהם חיים מזרחי]]'''<br /> *'''הרב [[אהרן יואל בייטש]]'''<br /> *'''הרב [[נתנאל לב]]'''<br /> *'''הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי (כפר חב&quot;ד)]]'''<br /> *'''הרב [[שלום רוזנברג]]'''<br /> *הרב [[דוב גרינברג]]<br /> *הרב [[אלישע גולדובסקי]]<br /> *הרב [[משה פולק]]<br /> <br /> ==ארגונים בישיבה==<br /> *'''את&quot;ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון תהלוכת ל&quot;ג בעומר, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.<br /> *'''מטה מבצע תפילין''' - בו תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]],שוהם,מודיעין ויהוד, והערים הסמוכות.<br /> *'''הערות התמימים ואנ&quot;ש''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה ומחוצה לה.<br /> *'''מטה רמב&quot;ם''' - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב&quot;ם המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)|אלחנן יהודה לייב רייצעס]]. וחיזוק התקנה הק' בין תלמידי התמימים.אחראי גם על סדר לימוד מידי בוקר לאחר ארוחת הבוקר בפרק אחד ברמב&quot;ם עם הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]]<br /> *'''מטה מראות קודש''' - מקרין בזאל כל יום לאחרי 'שחרית' וידיאו'ס של הרבי. ובליל שישי הקרנה של פארבריינגען שלם עם כיבוד קל לכל אורך הפארבריינגען.<br /> *'''מטה נ&quot;א נ&quot;ב''' - מקיים בערב שבת לפני מעריב לימוד שיחות אלו. מידי פעם מתקיימים מבחנים על השיחות עם הגרלות וכו'.<br /> *'''מטה סדר השכם''' - בחורים שמגיעים לזאל לפני חסידות בוקר, ויושבים ולומדים. לעיתים יש כיבוד קל מהמשגיח המסור.<br /> *'''מטה לחלוחית''' - התולה מודעות בישיבה, קטעים מתוך מכתבים\פארבריינגענ'ס של הרבי העוסקים בענייני השעה.<br /> *'''מטה ספרים והו&quot;ל'''- המוסיף לישיבה סידורים, ספרי לימוד, קובצי 'דבר מלכות' השבועי.<br /> *'''מטה מסיבות שבת''' - בו יוצאים תלמידי שיעור ב' להסתובב ברחובות העיר ולומר עם ילדי ישראל פסוקים.<br /> *'''מטה הקהלת קהילות''' - בו יוצאים תלמידי שיעור ג' למסור דא&quot;ח בבתי הכנסיות בצהרי יום שבת.<br /> *'''מטה 'נחת רוח'''' - המקיים בליל שבת אחרי ההתוועדות, לימוד פארברייגענ'ס שיש בהם משפטים נדירים מפיו הק', ומאחורי הקלעים שבהם.<br /> *'''סדר לקוטי שיחות''' - מתקיים בכל ערב אחרי חסידות ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות.<br /> *'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל יום רביעי ומוצאי שבת &quot;רשימות&quot; של כ&quot;ק אדמו&quot;ר, הנמסרים ע&quot;י הרב [[אלחנן יהודה לייב רייצס (אלעד)]].<br /> *'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ&quot;ק אדמו&quot;ר בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים ארבע פעמים בשבוע, כמו כן מידי פעם נמסרים שיעורים בידי אישים שונים.<br /> *'''מטה הפצת המעיינות''' - אחראי על הפצת החסידות בעיר ישנם כמאה חברותות (תחת ארגון לב לדעת) וחמישה שיעורים בישיבות כגון באיאן, סאטמעאר, סקווירא, תורת רפאל ועוד הפרוסות ברחבי העיר. וכן מארגן אירועים והתוועדיות לקהל הרחב.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * תגית '''[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-אלעד/ ישיבת תומכי תמימים אלעד]''' {{אינפו}}<br /> *[https://col.org.il/news/126742 פינוי-בינוי: ישיבת תות&quot;ל באלעד נערכת לבניית בניין חדש ומפואר] באתר [[col]]<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/163932 דעטשע לתלמידי הישיבה] {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=23228 אלעד מחדשת ומעירה] באתר [[שטורעם (אתר)|שטורעם]] {{שטורעם}}<br /> *[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?145764 קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש הראשון] - אוצר החכמה<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=63311 תלמידי ישיבת חב&quot;ד באלעד שבתו וחיזקו בזיכרון יעקב] באתר [[col]] {{בםך}}<br /> *'''[https://col.org.il/news/131572 חלום חסידי מתגשם • הסרטון המדובר של הישיבה באלעד]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ישיבות חב&quot;ד בארץ הקודש|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות|אלעד]]<br /> [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים אלעד|*]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%91%D7%9F&diff=840576 2026-04-09T17:41:39Z

<p>Z770: /* השחתות בנוגע לליבה בישיבות חב&quot;ד */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{בה}}{{חממה}}בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|תיבת התלונות]] 21:30, 16 באפריל 2025 (IDT)<br /> <br /> == ברוך הבא ==<br /> <br /> בן שלום. בקש ל[[תומכי תמימים לוד]] אין להכנס ל[[חב&quot;דפדיה:מלחמת עריכה|מלחמת עריכה]] בשום אופן. כמו כן, כללי האתר דורשים ממך לשים לב לנאמר בתקצירי עריכה ובדף השיחה הרלוונטיים. גוט מועד [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ' בניסן ה'תשפ&quot;ו 03:09, 7 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> == השחתות בנוגע לליבה בישיבות חב&quot;ד ==<br /> <br /> כבר כתבו לך על כך, בבקשה להפסיק אם זה [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:41, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:41, 9 באפריל 2026 (IDT)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%92%D7%AA_(%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94)&diff=840573 2026-04-09T17:39:03Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840501 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים קריית גת קטנה<br /> |תמונה=זאל תות&quot;ל קריית גת.jpg<br /> |כתובית=זאל הישיבה<br /> |אפיון=ישיבה קטנה<br /> |תאריך יסוד=תשמ&quot;ג<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[קריית גת]]<br /> |מייסד=הרב [[דב טייכמן]]<br /> |ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]<br /> |משגיח ראשי=הרב שניאור זלמן רבינוביץ'<br /> |משפיע ראשי=הרב דובער ירוסלבסקי<br /> |מנהל גשמי=הרב [[לוי יצחק הבלין]]<br /> |מספר תלמידים=כ-210<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=הערות ועיונים<br /> |אתר אינטרנט=<br /> |מפה=<br /> }}<br /> ישיבה קטנה '''תומכי תמימים קריית גת''' פועלת בעיר קריית גת ומסתעפת תחת הנהלת תות&quot;ל המרכזית שבלוד.<br /> <br /> נכון לשנת הלימודים [[תשפ&quot;ו]] הישיבה מונה כ-210 תלמידים.<br /> <br /> [[קובץ:ישיבה-קטנה-קריית-גת.jpg|ממוזער|מבנה הכיתות (והזאל בעבר)]]<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> בשנת [[תשמ&quot;ג]] יצאה מ-770 קבוצה שמנתה כ10 תמימים לעיר [[קריית גת]] על מנת לחזק את הישיבה הקטנה חלקם אף נותרו והצטרפו בעתיד לצוות הישיבה, ביניהם הרב [[יעקב סינגאווי]], הרב [[פנחס סטזגובסקי]], הרב אשר קוביטשעק ועוד. את אשר פעלו ה[[התלמידים השלוחים|תלמידים השלוחים]] בישיבה קשה לתאר, עשרות תמימים מבתים לא חב&quot;דיים שנכנסו ללמוד בישיבה יצאו חסידים והקימו משפחות אנ&quot;ש לתפארת, חלקם אף משמשים [[שליחות|שלוחים]] ברחבי העולם.<br /> <br /> במשך השנים הצטרפו לישיבה הרב [[יצחק אלישביץ]] כ[[משפיע]] והרב ישראל זהר כ[[משגיח]].<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נתמנה ל[[ראש ישיבה]] הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] ואיתו למשפיע ראשי הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]] שהפכו את הישיבה מן הקצה אל הקצה לאחר מכן הרחיב הרב זילברשטרום את צוות הרמי&quot;ם והמשפיעים.<br /> <br /> בתקופת ה[[קורונה]] פתחה הישיבה מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/600883/ תיעוד: ישיבת חב&quot;ד קרית גת – סניף ביתר עילית]}} עד אשר פתחה את הלימודים במתווה קפסולות כך שעד סוף שנת הלימודים [[תש&quot;פ]] חזרו כמעט כל תלמידי הישיבה ללימודים רגילים.<br /> <br /> באחת מהשבתות האחרונות של השנה, מקיימת הישיבה '''&lt;nowiki/&gt;'שבת אבות התמימים'''' במסגרתה מגיעים אבות התמימים לישיבה למשך שבת שלמה. במהלך השבת לומדים האבות עם התמימים וחוזרים להיות 'תמימים' לשבת אחת. ובנוסף מתוועדים עם התמימים.<br /> <br /> לקראת סיומה של שנת [[תשפ&quot;ג]] והגידול במספר התלמידים הוכרז על הקמת מבנה כיתות חדש לישיבה הקטנה והונחה אבן הפינה למבנה החדש{{הערה|[https://col.org.il/news/146075 קרית גת: טקס הנחת אבן הפינה לבניין כיתות חדש לישיבה{{col}}]}}.<br /> <br /> בחודש ניסן [[תשפ&quot;ד]] ערכה הישיבה אירוע התרמה עבור בנייה מהירה של זאל גדול עבור הישיבה קטנה{{הערה|[https://col.org.il/news/161777 כנס הבוגרים של ישיבה קטנה קרית גת]}}.<br /> <br /> בחודש [[אלול]] [[תשפ&quot;ה]] נחנך ה'זאל' החדש והמפואר{{הערה|[https://chabad.info/news/1243481/ זאל חדש בישיבת תות&quot;ל קרית גת] באתר {{אינפו}}}}.<br /> <br /> ==ארגונים בישיבה==<br /> *[[את&quot;ה]]<br /> *[[הערות התמימים]]<br /> *[[סדר לקוטי שיחות|סדר שיחות]] - כל ערב אחרי [[תפילת ערבית]] לומדים [[לקוטי שיחות]].<br /> *סדר [[רשימות הרבי|רשימות]] - מדי שבוע יושבים בערב ולומדים מה'רשימות' של הרבי.<br /> *שידור - מדי שבוע מוקרן וידאו של הרבי בישיבה.<br /> *[[משיח וגאולה]] - כל יום מתקיים סדר משיח וגאולה בסוף הפסקת הצהריים.<br /> *די לעצטע שיחות - מדי שבוע ביום חמישי מתקיים שיעור בשיחה השבועית מהשנים ה'תנש&quot;א - ה'תשנ&quot;ב.<br /> *סדר השכם - כל שבת מתקיים סדר חסידות רשות לפני חסידות בוקר.<br /> *ללמוד ולשמור- מדי שבוע מתקיים שיעור או סדר ב[[שו&quot;ע אדמוה&quot;ז|הלכה - שולחן ערוך אדמוה&quot;ז]].<br /> *סדר לימוד [[רמב&quot;ם]] ברבים - הוקם בשנת ה'תשפ&quot;ד ביוזמת תמימים משיעור ב'.<br /> *די תמימים פון א מאל - עיתון המסקר תולדות חיים של תמימים מליובוויטש הוקם בשנת ה'תשפ&quot;ה ביוזמת תמימים משיעור ב'.<br /> <br /> == צוות הישיבה ==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]].<br /> <br /> ;[[משגיח]]ים<br /> *הרב ישראל דב זוהר.<br /> *הרב [[יחיאל אלפנביין]].<br /> *הרב שניאור זלמן רבינוביץ.<br /> * הרב ארי מינצברג.<br /> * הרב מנחם מענדל פרידמן.<br /> ;[[ר&quot;מ]]ים<br /> *הרב [[משה דובער הלוי הבר]].<br /> *הרב מנחם מענדל הכהן.<br /> *הרב [[דובער ירוסלבסקי]].<br /> *הרב נתן נטע פריז.<br /> *הרב אברהם אלעזר מרינובסקי.<br /> *הרב יעקב יוסף רסקין.<br /> *הרב אריה לייב פרידמן<br /> *הרב אלחנן הכהן.<br /> *הרב אריה יונתן חדד.<br /> *הרב לוי יצחק הלוי הבר.<br /> ;[[משפיע]]ים<br /> *הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]].<br /> *הרב יהודה הניג.<br /> *הרב [[יעקב מויאל]].<br /> *הרב שמואל בוטמן.<br /> *הרב שניאור זלמן גולדמאן.<br /> *הרב [[יעקב סינגאווי]].<br /> *הרב [[הוד דוד אריה]].<br /> *הרב אהרן קופרמן.<br /> *הרב לויק בן שחר<br /> ;[[משיב]]ים<br /> *הרב אהרן יעקובוביץ.<br /> *הרב שלמה יהודה הלוי סגל.<br /> *הרב יעקב הכהן.<br /> *הרב [[יעקב סינגאווי]].<br /> *הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.<br /> *הרב זלמן הכהן.<br /> *הרב יאיר בס.<br /> *הת' מנחם מענדל אדרעי.<br /> * הרב יהודה שניידר.<br /> ===צוות בעבר===<br /> *הרב [[מנחם מענדל רייצס]].<br /> *הרב [[פנחס סטזגובסקי]].<br /> *הרב אשר קוביטשעק.<br /> *הרב צבי אליהו בלוי.<br /> *הרב אהרן פורסט.<br /> *הרב [[חיים ברוך רוזן]].<br /> *הרב לוי מושקוביץ.<br /> *הרב דובער הבלין.<br /> *הרב נהוראי ביטון.<br /> *הרב [[ירחמיאל גורליק]].<br /> * הרב ישראל מאיר הלל.<br /> }}<br /> <br /> ==מתיבתא==<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[תלמוד תורה אוהלי מנחם קרית גת#מתיבתא|מתיבתא חב&quot;ד קרית גת]]}}<br /> המתיבתא כוללת כיום את כיתות ז'–ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת [[תשס&quot;ג]]. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת [[תשע&quot;ה]]. אחריו ניהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה, עד שנת [[תשע&quot;ז]]. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא היא קיבלה תנופה ניכרת מבחינה חינוכית, תורנית וחסידית. כיום מסועפת המתיבתא לתלמוד תורה 'אוהלי מנחם' שאותו מנהל הרב [[טוביה חבקין]] יחד עם המתיבתא.<br /> <br /> בשנת [[תשס&quot;ד]] נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ ל[[קריית גת]] במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.<br /> <br /> במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ', הרב חיים אלבז, הרב פנחס דדון, הרב מרדכי גבאי, הרב משה לחיאני, הרב [[ברוך מנחם הכהן כהנא]], הרב [[נתן נטע פריז]] (עבר בשנת [[תש&quot;ע]] לר&quot;מ בישיבה קטנה), הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו&quot;נ בישיבה קטנה), הרב שמואל חיים פרנקל, הרב משה רושל חיימוב, הרב מנחם מענדל גמליאל, הרב מנחם מענדל עובדיה, הרב יצחק מלכא, הרב אברהם הגר, הרב [[דובער אליעזר הבלין]], הרב [[שלמה חנניה ממן]], הרב יוחאי מדליה, הרב [[יעקב מיוחס]], הרב ידידיה אייזן, הרב נתן יעקובוב והרב יהודה הניג.<br /> <br /> נכון לשנת תשפ&quot;ב לומדים במתיבתא כ-60 תלמידים.<br /> <br /> ==קישורים חיצונים==<br /> *[https://www.yeshivatchabad.co.il/ אתר הבית של ישיבת תומכי תמימים קרית גת]<br /> *[https://chabad.info/tag/ישיבת-תותל-קרית-גת/ תגית &quot;תומכי תמימים קריית גת&quot; {{אינפו}}]<br /> <br /> {{תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים קריית גת]]<br /> [[קטגוריה:ישיבות קטנות]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%93&diff=840572 2026-04-09T17:38:43Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840500 של בן (שיחה)</p> <hr /> <div>{{ישיבה<br /> |שם=תומכי תמימים לוד<br /> |תמונה=זאל תות&quot;ל לוד פ&quot;ה.jpg<br /> |כתובית=זאל הישיבה<br /> |אפיון=[[ישיבה קטנה]]<br /> |תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש&quot;ט]]<br /> |תאריך סגירה=<br /> |מיקום=[[לוד]]<br /> |מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]<br /> |ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]<br /> |מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]<br /> |משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]<br /> |מספר תלמידים= 415<br /> |ספר פלפולים=<br /> |קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]<br /> |אתר אינטרנט=https://tmimim.co.il/<br /> |מפה=<br /> |מנהל גשמי=הרב [[שלום בער חדד]]<br /> }}<br /> {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה קטנה, 'תומכי תמימים' בעיר לוד|אחר=ישיבה אחרת המכונה 'תומכי תמימים המרכזית'|ראו=תומכי תמימים המרכזית (פירושונים)}}<br /> ישיבת '''תומכי תמימים לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחודש שבט [[תש&quot;ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו בלוד, נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר כונתה הישיבה &quot;ישיבת תומכי תמימים לעולי תימן ועולי רוסיה&quot;.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> ===התייסדות הישיבה בפרדס===<br /> [[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס]]<br /> [[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]<br /> [[קובץ:מבנה תות&quot;ל לוד המרכזית החדש.jpg|ממוזער|מבנה הישיבה החדש, מייד אחר הקמתו]]<br /> בראשית שנת [[תש&quot;ט]], קבוצת חסידי חב&quot;ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש]], בברכתו של [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש&quot;ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ברוסיה בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ישיבת &quot;[[אחי תמימים תל אביב]]&quot; בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת &quot;[[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]]&quot;, אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.<br /> <br /> בתחילת [[חודש שבט]] תש&quot;ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב&quot;דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב&quot;ד ומוסדותיו.<br /> <br /> בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר&quot;מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם &quot;הפרדס&quot; מפני מיקומה במרכז פרדס תפוזים.<br /> <br /> כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ&quot;ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה שב[[מצרים]] ללוד בדרכו ל[[ירושלים]], הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br /> וכך קמה ישיבה ובה נכללו גם תלמידים בגיל תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב&quot;דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הורה להנהלת הישיבה והת&quot;ת לעמוד בקשר עם אנ&quot;ש במקומות אחרים באה&quot;ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.<br /> <br /> האגרות הראשונות מאת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] ביחס להווסדות הישיבה בלוד, הן מיום י&quot;ט באדר תש&quot;ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.<br /> <br /> כך נוסדה ישיבת &quot;תומכי תמימים&quot; בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, פרק ז}}.<br /> <br /> ===המנהל ר' זושא וילימובסקי===<br /> חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב&quot;ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב&quot;ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס&quot;ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}.<br /> <br /> ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.<br /> <br /> ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:<br /> &quot;עם עלייתם ארצה של אנ&quot;ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב&quot;די בארצנו הקדושה&quot;{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.<br /> <br /> ===המנהל ר' אפרים וולף===<br /> בשלהי שנת [[תש&quot;ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב&quot;ד באה&quot;ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]].<br /> <br /> מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש&quot;ט]] עד [[תשי&quot;ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי&quot;ג עבר עם משפחתו ללוד.<br /> את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.<br /> <br /> ===התפתחות הישיבה===<br /> עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו&quot;ח לאדמו&quot;ר הריי&quot;צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו&quot;ח השיב אדמו&quot;ר הריי&quot;צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: &quot;נעים היה לי להתוודע עם הדו&quot;ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד&quot;{{הערה|אגרות אדמו&quot;ר הריי&quot;צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}.<br /> <br /> בקיץ [[תשי&quot;א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.<br /> <br /> על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי&quot;א: &quot;מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות&quot;ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפני עצמם, וכולם יחד בערך ארבעים תלמידים כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה&quot;.<br /> <br /> ===פיצול ובניה===<br /> בשנת [[תשכ&quot;ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב&quot;ד]] והישיבה הקטנה המשיכו ללמוד במבנה בפרדס. מעבר הלמידים הבוגרים לישיבה בכפר חב&quot;ד אפשר את הרחבת הישיבה בכדי לקלוט בה תלמידים נוספים.<br /> בערב י&quot;ט מרחשון [[תשכ&quot;ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב [[הרבי]] משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור ה[[ישיבה]]. כחצי שנה אחר כך בט&quot;ו [[אייר]] [[תשכ&quot;ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.<br /> <br /> בשלב הראשון הוקם מבנה הפנימייה שבנייתו החלה בשלהי שנת [[תשכ&quot;ט]] והסתיימה לקראת סוף שנת [[תש&quot;ל]]. כאשר הושלם בניין הפנימייה החדש, עברו התלמידים אליו לאחר עשרים שנים שבהם היו בפרדס.<br /> חלק מהחדרים הוסבו לכיתות לימוד וחדרי עזר. בשנת [[תשל&quot;ד]] הושלמו בניית חדר האוכל, המטבח וקומת המשרדים של הישיבה. מנהל הישיבה, הרב [[אפרים וולף]] דיווח לרבי ב[[י&quot;ח באלול|ח&quot;י אלול]] תשל&quot;ד, שנערכה חנוכת המבנה, ונערך בו טקס חלוקת הפרסים לנבחני [[גמרא]] בעל פה.<br /> במקביל נבנו ה'[[זאל]]' וחדרי הכיתות שבנייתם הסתיימה בשנת [[תשל&quot;ח]]. באותה שנה בכ' [[סיוון]] עברו התלמידים לאולם הגדול, אשר לפני כן למדו בחדרי הפנימייה&lt;ref&gt;סדרת 'ימי תמימים'. מתוך התכתבות ההנהלה עם ה[[רבי]].&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> === המשך השינויים במבני הישיבה ===<br /> בשנים הבאות, עקב ריבוי התלמידים, הוסרו דלתות ההזזה אשר הפרידו בין הזאל לבין המרפסת, בכדי שתלמידים יוכלו לשבת וללמוד בה, ובכך הורחב האולם מצפון, מזרח ומערב. מרפסת זו מכונה עד היום 'התעלה' על שם תעלת הניקוז שעוברת בה. בשנת [[תשנ&quot;ח]] הסתיימה בניית בניין הכיתות החדש אשר היה אמור לשמש את התלמוד תורה אך הועבר לרשות הישיבה, ובתוך כך פונו שתי כיתות מקומת הזאל לבניין החדש, לטובת אוצר הספרים שעבר להשתכן שם במקום שני אלו. הכיתה השלישית בקומה נהפכה לחדר תאים. לאחר העברת [[ספרייה|אוצר הספרים]], נבנה במקומו הקודם כמה משרדים ביניהם חדר הרמי&quot;ם וחדרי ה[[משגיח]]ים.<br /> <br /> בהמשך נעשתה הרחבה נוספת לזאל על חשבון חדר הצילום. בסוף שנת [[תשפ&quot;ב]] נבנו תאי נוחיות במקום חדר התאים הסמוך לזאל, וכן שופצו חדרי הכיתות בקומת חדר האוכל. בשנת [[תשפ&quot;ג]] שופץ משמעותית מבנה משרדי ההנהלה הסמוכה לחדר האוכל. כמו כן נוספו חדרים בפנימייה בקומה הראשונה והשנייה. במקביל הורחב הזאל ואוצר הספרים על חשבון משרדי ה[[ראש מתיבתא|רמי&quot;ם]] והמשגיחים, והם הועברו לקומת חדר האוכל. המדריגות המובילות לזאל נבנו מחדש מחוץ למבנה הזאל. בשנת תשפ&quot;ד נוספו עוד חדרים לפנימייה, לקומה השלישית והרביעית.<br /> <br /> בתחילת ניסן [[ה'תשפ&quot;ה|תשפ&quot;ה]] (עם היציאה ל[[בין הזמנים]] [[פסח]]), החלה תוכנית השיפוץ הגדולה, במהלכה שופץ הזאל מהמסד ועד הטפחות ואף הורחב (על חשבון חדר-אוצר הספרים). במשך זמן זה עבר אולם לימוד הישיבה בתחילת חודש [[אייר]] לחדר האוכל, כשחדר האוכל עבר לאוהל שהוקם מאחורי מבנה הזאל.<br /> <br /> במהלך חודש [[אייר]] נפתח קמפיין התרמה גדול בקריאה לבוגרי הישיבה לנדב ממונם בשביל עתיד הישיבה. בכ&quot;ט באייר כונסו הורי התלמידים בתוך הזאל הנמצא תחת בנייה בקריאה לעידוד ההתרמה. היעד שהוצב היה בתחילה 5,000,000 ₪, לאחר שעמדו ביעד, הוצב יעד בונוס על סך 8,000,000 ₪, ולבסוף הגיעו לכמעט 12,500,000 ₪.<br /> <br /> בחודש אלול תשפ&quot;ה, עם תחילת שנת הלימודים החדשה, הושלם שיפוץ הזאל והתלמידים חזרו ללמוד בו.<br /> <br /> ===תקופת קורונה===<br /> לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב&quot;ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית הספר למלאכה|בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב&quot;ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ&quot;א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.<br /> <br /> ===כיום===<br /> [[קובץ:לוד ישיבה.jpg|ממוזער|חזית הישיבה עד [[תשפ&quot;ו]]]]<br /> [[קובץ:זאל לוד.jpeg|ממוזער|חזית הישיבה כיום]]<br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ו]] לומדים בישיבה 415 תמימים.<br /> <br /> הישיבה תאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד הזמנים וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. <br /> <br /> קבלת התלמידים השתנתה עם השנים, ואם בשנות ההקמה בהכוונת הרבי נקלטו תלמידים מכל העדות והחוגים ובכל רמה, הרי בשנים מאוחרות וכך נהוג כיום, מתקבלים תלמידים חזקים בלימוד והנהגה חסידית ורובם ככולם ממשפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> ===ארגונים בישיבה===<br /> בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.<br /> *'''את&quot;ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.<br /> *'''מטה [[לקוטי שיחות]]''' - תמימים הנבחרים ע&quot;י הנהלת הישיבה לניהול סדר לקוטי שיחות בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות בלקוטי שיחות. מידי פעם יו&quot;ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו&quot;ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו&quot;ש.<br /> *'''מטה [[משיח וגאולה]]''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בעניני משיח וגאולה, על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה' ועל השיעורים היומיים לאחר התפילה, על מבחנים בענייני משיח וגאולה ועל שיעורי המשיח וגאולה השבועיים הנמסרים ע&quot;י אחד מרבני הישיבה, התלמידים השלוחים, או אורחים מבחוץ. המטה מפעיל מזמן לזמן מבצעים שונים.<br /> *'''[[הערות התמימים ואנ&quot;ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ&quot;ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה בחוברות תורה תמימה ועוד, והפצתם בישיבה ובכל ריכוזי אנ&quot;ש.<br /> *'''מטה די לעצטע שיחות''' - אחראי על לימוד [[דבר מלכות|השיחות משנת תנש&quot;א ותשנ&quot;ב]], ולהחדרת ה'קאך' בענין ע&quot;י מבצעים ומבחנים ועוד.<br /> *'''מטה [[לוח היום יום|היום יום]]''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'היום יום' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.<br /> *'''מטה [[Wlcc]]''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]', והקרנת קטעים יומיים ברחבת הישיבה.<br /> *'''מטה רמב&quot;ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב&quot;ם היומי|בשיעור היומי ברמב&quot;ם]] המתקיים בכל יום לקראת סוף ההפסקה הגדולה.<br /> *'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני תפילת שחרית.<br /> *'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו&quot;ש|הלקו&quot;ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.<br /> *'''מטה א חסידשע פרשה''' - אחראי על סדר לימוד בשבת בבוקר בתורה אור ובלקוטי תורה, ולהחדרת ה'קאך' בעניין.<br /> *'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.<br /> *'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת בשבתות החורף וכל שבת בצהריים לפני מנחה בשבתות הקיץ מ&quot;[[רשימות הרבי|רשימות]]&quot; של הרבי .<br /> *'''מטה אגרות קודש''' מפרסם בכל יום אגרת יומית ומחזק את ה'קאך' בעניין.<br /> <br /> ==צוות הישיבה==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = ;ההנהלה הרוחנית:<br /> <br /> *הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי<br /> *הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני<br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'<br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'<br /> *הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'<br /> <br /> ;ההנהלה הגשמית:<br /> *הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי<br /> *הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה<br /> *הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה<br /> *הרב [[אלעזר גלבשטיין]] - חבר הנהלה ומנהל חשבונות<br /> *הרב [[יצחק מאיר סוסובר]] - חבר הנהלה ומזכיר הוועדה הכללית<br /> *יהודה בן חיים - מזכיר<br /> *הרב [[יענקי מרטון]] - מנהל פרוייקטים<br /> *הרב [[ג'ובאני]] - רכז לימודי ה[[ליב&quot;ה]] בישיבה<br /> ;פנימייה:<br /> *הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל הפנימייה<br /> *הרב [[שניאור זלמן מחפוץ]] - מדריך שיעור א'<br /> *הרב ציון אמיתי - מדריך שיעור ב'<br /> *הרב אהרן מירלשוילי - מדריך שיעור ג'<br /> *הרב יפת מדוויל - מדריך<br /> *הת' מענדי זרחיה - מדריך לילה<br /> *הת' ישראל מיכאלשווילי - מדריך לילה<br /> ;שיעור א':<br /> <br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח שיעור א'<br /> *הרב [[אריה קדם]] - [[ר&quot;מ]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל פקטור]] - מג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> * הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר&quot;מ]], מג&quot;ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'<br /> *הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג&quot;ש ב[[גמרא]] לגירסא<br /> <br /> ;שיעור ב':<br /> <br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח שיעור ב'<br /> *הרב [[דב קוק (לוד)|דב קוק]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'<br /> *הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר&quot;מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[אברהם יצחק בראך]] משפיע ומשיב ב'סדר גירסא'<br /> *הרב [[מאיר מזרחי]] - מג&quot;ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'<br /> *הרב [[חננאל פנחס חדד]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[לוי גולדשמיד]]- [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי<br /> *הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר&quot;מ]]<br /> <br /> ;שיעור ג':<br /> <br /> *הרב [[שמואל גרשון ניסן מרוזוב]] - משגיח שיעור ג'<br /> *ראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[חננאל פנחס חדד]] - משפיע<br /> *הרב [[דוד בייטש]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]]<br /> *הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר<br /> *הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר&quot;מ]]<br /> *הרב [[משה גופין]] - [[משפיע]]<br /> <br /> ;[[משיב|משיבים]]:<br /> *הרב [[ראובן בראל]] - נו&quot;נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו&quot;ע הרב|שו&quot;ע]] ומשיב בסדר גמרא לגירסא<br /> *הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים בגמרא לגירסא של שיעור ב' ומשיב בסדר גמרא לגירסא<br /> *הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'<br /> *הרב [[נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר 'הכנה' ובסדר [[גמרא]] לגירסא<br /> *הרב [[עשהאל ישעיהו]] - משיב בסדר גמרא לגירסא<br /> *הרב [[מאיר מזרחי]] - מגיד שיעור בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא' ועורך המבחנים בגרסא לשיעור ג'<br /> *הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'<br /> }}<br /> <br /> ===צוות בעבר===<br /> {{טורים<br /> | תוכן = ====מנהלים====<br /> *הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה<br /> *הרב [[אפרים וולף]] - מנהל<br /> *הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל<br /> *הרב [[מנשה חדד]] - מנהל<br /> <br /> ====ראשי הישיבה====<br /> * הרב [[שרגא מלך קפלן]]<br /> *הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]<br /> *הרב [[ישראל גרוסמן]]<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]]<br /> ====חברי הנהלה====<br /> *הרב [[שלום דובער וולף]]<br /> *הרב [[אליעזר קרסיק]]<br /> *הרב [[משה אשכנזי]]<br /> ====משפיעים====<br /> *הרב [[שלמה חיים קסלמן]]<br /> *הרב [[יעקב זכריה קטן]]<br /> *הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]<br /> *הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]<br /> <br /> ====ר&quot;מים====<br /> * הרב [[אברהם וינברג]]<br /> * הרב [[שרגא מלך קפלן]]<br /> * הרב [[משה דובער הלוי הבר]]<br /> * הרב [[ישראל תעיזי]]<br /> * הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]<br /> <br /> ====צוות====<br /> *הרב [[יעקב בלינוב]]<br /> *הרב [[אליעזר ברוד]]<br /> *הרב [[אהרון כהן]]<br /> *הרב [[חיים מנחם מענדל חפר]]<br /> *הרב [[משה הבר]]<br /> *הרב [[מרדכי שניאור]]<br /> *הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע<br /> *הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]<br /> *הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי<br /> *הרב [[בנימין זאב סגל]] -ראש הישיבה<br /> *הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך<br /> *הרב [[ישראל משה דירינפלד]]<br /> *הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]<br /> *הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח<br /> *הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל<br /> *הרב [[משה יהודה שלום וויס]] - מדריך ומנהל פנימיה<br /> }}<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]<br /> *[[הערות התמימים ואנ&quot;ש לוד|הערות התמימים - לוד]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]<br /> *זושא וולף, '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס&quot;ד]]-[[תשע&quot;ב]].<br /> *[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס&quot;ט]].<br /> *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע&quot;ב]].<br /> *שניאור זלמן ברגר, '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד<br /> <br /> == קישורים חיצונים ==<br /> *[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה<br /> *'''[https://sinun770.org/הפרדס-סרט-שצולם-בשנת-תשסב-105-שנים-לתותל/ הפרדס – סרט שצולם בשנת תשסב- 105 שנים לתות&quot;ל]''' בערוץ היוטיוב דובי גורביץ באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&amp;id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&amp;url=article&amp;id=5616 תדהמה: ישיבות חב&quot;ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}<br /> *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: &quot;הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'&quot;] באתר {{חב&quot;ד און ליין}}<br /> * [https://www.kcm.co.il/אַלְפֵי-מְנַשֶּׁה/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב&quot;ד}}<br /> *[https://col.org.il/news/164909 מודל חסידי: תמונות נדירות מהווי הישיבה בפרדס בלוד{{תמונה}}{{COL}}]<br /> <br /> {{תבנית:תומכי תמימים}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל: לוד}}<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=840555 2026-04-09T17:21:58Z

<p>Z770: /* קרדיט */ תגובה</p> <hr /> <div>{{א|Z770}} הערך עדיין לא מוכן, אנא ערוך במרחב האישי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:38, 15 ביוני 2025 (IDT)<br /> : לא הבנתי מה מוסיף הערך על הערכים [[תלמוד]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:20, ט&quot;ו בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 16:20, 11 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> אם כבר הם הערכים שצריך למחוק (תלמוד ירושלמי פחות חשוב מתלמוד בבלי)<br /> --[[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:54, ט&quot;ו בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 16:54, 11 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == לוקה בחסר ==<br /> <br /> @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] מדוע ערך זה לוקה בחסר? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:55, י' באב, ה'תשפ&quot;ה 20:55, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :(אני מקווה ש)אתה מבין שבאינצי' חב&quot;דית יש הרבה יותר מה לכתוב על התלמוד בבלי מכמה שורות בודדות בעניין ההדרנים.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:56, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::תוכל לתת לי דוגמאות? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:57, י' באב, ה'תשפ&quot;ה 20:57, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::דוגמא בודדת שעולה בראשי: עניין הבבלי ע&quot;פ המבואר בחסידות במקומות כ&quot;כ רבים; 'במחשכים הושיבני' והחילוק מהירושלמי. ועוד רבות בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:59, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == קרדיט ==<br /> <br /> @[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] תראה את הערך בויקיפדיה ותשווה ביניהם, אין שום השוואה, וזה קצת מצחיק לכתוב שהערך כאן מבוסס עליהם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 01:06, י&quot;ט בניסן, ה'תשפ&quot;ו 01:06, 6 באפריל 2026 (IDT)<br /> <br /> :אתה בוודאות העתקת את הערך מוויקיפדיה עם קצת מחיקות. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:14, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> ::[https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&amp;oldid=775289 זה] לא העתקה? [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 15:15, 9 באפריל 2026 (IDT)<br /> :::שכתבתי את זה זה היה אחד העריכות הראשונות שלי בחבדפדיה, ואכן ערך זה נמחק, והוחזר לאחר שינוים אם תבנית קרדיט מכיון שעדין היה מבוסס על הערך בויקיפדיה, כרגע הערך כבר לא מזכיר את הערך בויקיפדיה מלבד מספר לשונות דומים, ואם אתה לא מאמין לי, תפתח ויקיפדיה ותשווה [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:21, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:21, 9 באפריל 2026 (IDT)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=840468 2026-04-09T12:15:45Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>'''תלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.<br /> <br /> במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.<br /> <br /> החל מהדפסת ש&quot;ס ונציה בשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ג נקבעה &quot;צורת הדף&quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.<br /> <br /> == סגנונו של התלמוד בבלי ==<br /> סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (בניגוד ל[[תלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&quot;ל ש&quot;במחשכים הושיבני&quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.<br /> <br /> == תקופת חיבור התלמוד ==<br /> תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע&quot;ט ועד ד'ר&quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&quot;י אחרוני ה[[אמוראים]]&lt;ref&gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&quot;י רב אשי ורבינא&lt;/ref&gt; בחיבור מסודר.<br /> <br /> == אגדה בתלמוד ==<br /> {{ערך מורחב|אגדה}}<br /> בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי. חלקם מעוררים פליאה כמו &quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&lt;ref&gt;לדוגמה ה[[מהרש&quot;א]]&lt;/ref&gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]].<br /> <br /> מבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&lt;ref&gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&lt;/ref&gt;. והנגלות שבו, הם &quot;דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&quot;.<br /> <br /> == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==<br /> [[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&lt;ref&gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 834.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו ה[[תלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&lt;ref&gt;ראו ספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד עמוד 2080&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות<br /> <br /> # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.<br /> # דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&lt;ref&gt;ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ. שיחות קודש תש&quot;מ כרך א' עמ' 723-722&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == דפוסים ומהדורות של התלמוד ==<br /> <br /> מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ&quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ&quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר&quot;פ–ה'רפ&quot;ג, וזכתה לכינוי ש&quot;ס ונציה. ש&quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס זיטומיר ======<br /> [[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&quot;ס זה בלבד.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס מאורות ======<br /> בסוף שנות היו&quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את &quot;הש&quot;ס החב&quot;די&quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&quot;ס וילנה ע&quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.<br /> <br /> ====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&quot;ס שטיינזלץ]] ======<br /> מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&lt;sup&gt;[דרושה הבהרה]&lt;/sup&gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]<br /> <br /> == הדרנים על הש&quot;ס ==<br /> {{ערך מורחב|הדרנים על הש&quot;ס}}<br /> <br /> [[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]<br /> '''הדרנים על הש&quot;ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.<br /> <br /> במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].<br /> <br /> רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש&quot;ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br /> <br /> עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תלמוד ירושלמי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}<br /> <br /> {{מסכתות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]<br /> {{קרד}}</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=840465 2026-04-09T12:06:48Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>'''תלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.<br /> <br /> במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.<br /> <br /> החל מהדפסת ש&quot;ס ונציה בשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ג נקבעה &quot;צורת הדף&quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.<br /> <br /> == סגנונו של התלמוד בבלי ==<br /> סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (בניגוד ל[[תלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&quot;ל ש&quot;במחשכים הושיבני&quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.<br /> <br /> == תקופת חיבור התלמוד ==<br /> תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע&quot;ט ועד ד'ר&quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&quot;י אחרוני ה[[אמוראים]]&lt;ref&gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&quot;י רב אשי ורבינא&lt;/ref&gt; בחיבור מסודר.<br /> <br /> == אגדה בתלמוד ==<br /> {{ערך מורחב|אגדה}}<br /> בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&lt;ref&gt;לדוגמה ה[[מהרש&quot;א]]&lt;/ref&gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]].<br /> <br /> מבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&lt;ref&gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&lt;/ref&gt;. והנגלות שבו, הם &quot;דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&quot;.<br /> <br /> == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==<br /> [[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&lt;ref&gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 834.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו ה[[תלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&lt;ref&gt;ראו ספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד עמוד 2080&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות<br /> <br /> # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.<br /> # דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&lt;ref&gt;ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ. שיחות קודש תש&quot;מ כרך א' עמ' 723-722&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == דפוסים ומהדורות של התלמוד ==<br /> <br /> מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ&quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ&quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר&quot;פ–ה'רפ&quot;ג, וזכתה לכינוי ש&quot;ס ונציה. ש&quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס זיטומיר ======<br /> [[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&quot;ס זה בלבד.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס מאורות ======<br /> בסוף שנות היו&quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את &quot;הש&quot;ס החב&quot;די&quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&quot;ס וילנה ע&quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.<br /> <br /> ====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&quot;ס שטיינזלץ]] ======<br /> מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&lt;sup&gt;[דרושה הבהרה]&lt;/sup&gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]<br /> <br /> == הדרנים על הש&quot;ס ==<br /> {{ערך מורחב|הדרנים על הש&quot;ס}}<br /> <br /> [[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]<br /> '''הדרנים על הש&quot;ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.<br /> <br /> במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].<br /> <br /> רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש&quot;ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br /> <br /> עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תלמוד ירושלמי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}<br /> <br /> {{מסכתות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]<br /> {{קרד}}</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=840464 2026-04-09T12:06:33Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>'''תלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי ההלכה ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.<br /> <br /> במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.<br /> <br /> החל מהדפסת ש&quot;ס ונציה בשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ג נקבעה &quot;צורת הדף&quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.<br /> <br /> == סגנונו של התלמוד בבלי ==<br /> סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (בניגוד ל[[תלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&quot;ל ש&quot;במחשכים הושיבני&quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.<br /> <br /> == תקופת חיבור התלמוד ==<br /> תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע&quot;ט ועד ד'ר&quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&quot;י אחרוני ה[[אמוראים]]&lt;ref&gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&quot;י רב אשי ורבינא&lt;/ref&gt; בחיבור מסודר.<br /> <br /> == אגדה בתלמוד ==<br /> {{ערך מורחב|אגדה}}<br /> בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&lt;ref&gt;לדוגמה ה[[מהרש&quot;א]]&lt;/ref&gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]].<br /> <br /> מבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&lt;ref&gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&lt;/ref&gt;. והנגלות שבו, הם &quot;דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&quot;.<br /> <br /> == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==<br /> [[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&lt;ref&gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 834.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו ה[[תלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&lt;ref&gt;ראו ספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד עמוד 2080&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות<br /> <br /> # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.<br /> # דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&lt;ref&gt;ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ. שיחות קודש תש&quot;מ כרך א' עמ' 723-722&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == דפוסי ומהדורות של התלמוד ==<br /> <br /> מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ&quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ&quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר&quot;פ–ה'רפ&quot;ג, וזכתה לכינוי ש&quot;ס ונציה. ש&quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס זיטומיר ======<br /> [[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&quot;ס זה בלבד.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס מאורות ======<br /> בסוף שנות היו&quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את &quot;הש&quot;ס החב&quot;די&quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&quot;ס וילנה ע&quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.<br /> <br /> ====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&quot;ס שטיינזלץ]] ======<br /> מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&lt;sup&gt;[דרושה הבהרה]&lt;/sup&gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]<br /> <br /> == הדרנים על הש&quot;ס ==<br /> {{ערך מורחב|הדרנים על הש&quot;ס}}<br /> <br /> [[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]<br /> '''הדרנים על הש&quot;ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.<br /> <br /> במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].<br /> <br /> רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש&quot;ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br /> <br /> עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[תלמוד ירושלמי]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}<br /> <br /> {{מסכתות}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]<br /> {{קרד}}</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=840463 2026-04-09T11:59:53Z

<p>Z770: /* חשיבות הערך */ תגובה</p> <hr /> <div>==מהדורות==<br /> האם יש הבדל בין קטע &quot;מהדורות הספר&quot; לקטע &quot;מהדורות עיקריות&quot;? כלומר האם זה לא כפילות? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:37, י&quot;ד באדר א', ה'תשפ&quot;ב 18:37, 15 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :אכן כפילות, תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:51 • ט&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==קרדיט==<br /> הערך מבוסס על הערך בויקיפדיה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:57 • ט&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> מה עניין שמיטה להר סיני? הספר שמירת שבת אינו של חב&quot;ד ואינו לפי פסקי אדה&quot;ז!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/213.151.57.221|213.151.57.221]] 19:18, 6 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==ערך מיותר==<br /> <br /> אין לספר זה שחובר ע&quot;י מתנגד ומבוסס על פסקי הרב אויערבאך והחזון איש שום קשר לחב&quot;ד [פה ושם הוא מצטט את שוע&quot;ר אך לא יותר מכך. את הרבי בתשובות וביאורים בשו&quot;ע הוא לא מביא אפילו פעם אחת, אך מצד שני הר' נויבערט מצטט מכל מיני ספרים של אחרוני אחרונים שחשיבותם מוטלת בספק]. ובחב&quot;ד פוסקים לפי אדמו&quot;ר הזקן ולא לפי הספר הזה. מה הקשר בין ספר זה לחבדפדיה??? {{אנונימי|}}<br /> :ערך מצויין להמכלול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:27, כ&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ג<br /> :: גם לענ&quot;ד הערך מיותר לחב&quot;דפדיה --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:28, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 15:28, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == חשיבות הערך ==<br /> <br /> '''בעד להשאיר את הערך''' (ולנסות להוסיף בו הקשר חב&quot;די). זהו ספר מאוד בסיסי שבחב&quot;ד משתמשים בו רבות וסומכים עליו [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:37, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:37, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] האם לאחר שמשתמש בעל זכות הצבעה הביע עמדה בעד - אמורים להסיר את התבנית? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:40, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:40, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::א. לא, צריך לדון על חשיבות הערך<br /> ::ב. זה באמת ספר בסיסי שבחב&quot;ד סומכים עליו, אבל זה לא מקנה לו חשיבות בחבדפדיה, אם תוסיף הקשר חבדי מספק זה בהחלט יכול להשאר, אבל אני לא רואה סיכוי כי אין כ&quot;כ מה להוסיף [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:21, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 16:21, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::: העובדה שמשתמשים בו וסומכים עליו מזכה אותו בערך? אולי גם ייצרו ערכים על הספרים הליכות שלמה ושו&quot;ת ציץ אליעזר? ועיין גם בדף שיחת משתמש:חב&quot;פדי פעיל/פסקי תשובות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:15, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 22:15, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::אוקיי. אם אין שום הקשר חב&quot;די להוסיף, אני חוזר בי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:55, ג' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:55, 21 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::כבר זמן רב לא השתתפתי בדיוני חשיבות מכיון שרוב הדיונים הינם על ערכים בעלי חסרי חשיבות או חשיבות גבולית ולא משמעותיים. לגופו של עניין אני חושב שיש לערך זה חשיבות מרובה, עקב תפוצתו הרחבה, וההקשר החבד&quot;י שיש לספר זה. מחבר הספר אינו [[מתנגד]], ואף משתתף לעיתים באירועים חבדיי&quot;ם (ראה למשל בגליון בית משיח כ&quot;ז סיוון ה'תשס&quot;ו), ונותן מקום של כבוד למנהגי חב&quot;ד (ככל שהדבר נוגע להלכה למעשה). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:11, ח' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:11, 26 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::מה ההקשר החבדי? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:28, י&quot;א בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:28, 29 במרץ 2026 (IDT)<br /> :::::::פסקים ומנהגים של חב&quot;ד, שהוא מהבודדים שמביאים אותם (כמו למשל שכל בת תדליק נרות שבת), ועוד - ראה בגוף הערך. זה משמעותי מאוד. למשל, כשיש המערערים על המנהג הנ&quot;ל, הוא מוכיח שמדובר בפסק הלכה לכל דבר. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:57, י&quot;ג בניסן, ה'תשפ&quot;ו 00:57, 31 במרץ 2026 (IDT)<br /> ::::::::אני לא חושב שמספר פסקים בודדים זה קשר לחב&quot;ד, יש מאות ספרים לא חב&quot;דים שמובאים בהם פסקים חב&quot;דים או חידושים של הרבי וכדומה ואין ערך עליהם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:52, י&quot;ג בניסן, ה'תשפ&quot;ו 16:52, 31 במרץ 2026 (IDT)<br /> ::::::::@[[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] מבחינתך אפשר לשים תבנית מחיקה? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:59, כ&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:59, 9 באפריל 2026 (IDT)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7&diff=840462 2026-04-09T11:58:15Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{למ}}<br /> {{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=31.03.2026}}<br /> {{קשר חב&quot;די}}<br /> [[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור - אחד מאבות הנזיקין]]<br /> [[קובץ: לג בעומר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אש - אחת מאבות הנזיקין]]<br /> ערך זה עוסק ב'''מזיק''' שהוא אדם, [[שור]] או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו. אם התכוונת ל&quot;מזיק&quot; במובן &quot;שד&quot; ראה [[שדים ורוחות|כאן]].<br /> <br /> בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.<br /> <br /> === היזק שאינו ניכר ===<br /> היזק שאינו ניכר הינו כל היזק שאין ניכר לעין ההיזק. היזק כזה אינו נחשב להיזק ממשי אלא להיזק רוחני, ולכן נחלקו האמוראים בגמרא אם הינו נחשב להיזק, ולהלכה נפסק כי אינו נחשב להיזק כזה שהתורה חייבה לשלם עליו, ולכן פטור הוא מדיני אדם וחייב בדיני שמים{{הערה|ראה [[גיטין]] נג א.}}.<br /> <br /> === דיני דגרמי ===<br /> כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.<br /> <br /> מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:{{הערה|1=ראה תוס' [[ב&quot;ב]] כג ב, ד&quot;ה זאת.}} גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.<br /> <br /> המין השני של גרמא, הוא &quot;דיני דגרמי&quot;, כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.<br /> <br /> בעוד שביחס לדין &quot;גרמא&quot; מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כ[[רבי מאיר]] שחייב.<br /> <br /> למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!{{הערה|1=הצ&quot;צ בשם [[הרמב&quot;ן]].}}<br /> ===מוחל שטר חוב===<br /> ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.<br /> <br /> הצמח צדק{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&amp;st=&amp;pgnum=246 צמח צדק גיטין פ&quot;ה, עמ' 238]}} מביא בנוגע לזה את דברי הרשב&quot;א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש&quot;היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא&quot;. כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חושן משפט]]<br />  </div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91&diff=840461 2026-04-09T11:56:10Z

<p>Z770: ביטול גרסה 840396 של 213.151.60.234 (שיחה)</p> <hr /> <div>{{עריכה|סיבה=ראשי תיבות, חוסר בקישורים פנימייים.}}[[קובץ:הרב שניאור זלמן חביב.jpg|ממוזער|הרב שניאור זלמן חביב ([[תשע&quot;ז]])]]<br /> הרב '''שניאור זלמן דוד חביב''' הוא מחנך ב[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], כתב ובעל טור ב[[שבועון בית משיח]], מנחה אירועים ופובליציסט [[חסידות חב&quot;ד|חב&quot;די]].<br /> <br /> == תולדות חיים ==<br /> נולד לאביו הרב [[יצחק חביב]] בטולוז שבצרפת, כשעלו לארץ התגורר בשכונת [[גילה (ירושלים)|גילה (ירושלים),]] למד בתלמוד תורה &quot;[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תורת אמת]]&quot;, ובישיבת [[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת (גדולה)|חח&quot;ל צפת]]. בה היה מקורב מאוד לרב [[יוסף יצחק וילשאנסקי]].<br /> <br /> לפני חתונתו יצא לשליחות לעיר [[פונה]] שב[[הודו]], שם עסק רבות בהפצת המעיינות לקירוב ה[[גאולה]]. <br /> <br /> נשא את רעייתו נחמה דינה בת הרב יהודה קוסקס מ[[אלעד]] ולאחר חתונתו הצטרף לצוות ישיבת ‏‏‏‏‏‏[[תומכי תמימים רמת אביב]] ובהמשך הקים את [[בית חב&quot;ד רמת אביב ג']] שם פעל ב[[שליחות]] עשר שנים. השנים הראשונות להקמת הבית חב&quot;ד לוו במאבקים רבים של גורמים אנטי דתיים בשכונה שגררו התעניינות תקשורתית רבה&lt;ref&gt;דורון ברוש, '''חב&quot;ד ברמת אביב, והם לא הולכים לשום מקום''', עיתון &quot;זמן תל אביב&quot; של &quot;מעריב&quot;, סיון ה׳תשס״ט.&lt;/ref&gt;. <br /> <br /> בתקופת שליחותו הגה לראשונה את רעיון אוהל התפילה הפתוח לתפילות [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. <br /> <br /> במקביל לפעילותו בבית חב&quot;ד, עסק בעבודה עיתונאית והתפרסם בכתבות בסגנון ייחודי שפרסם במשך שנים רבות ב[[שבועון בית משיח]] ובפרט בטור בשם &quot;אחרון חביב&quot; שזכה לתהודה ותפוצה רבה, טוריו וכתבותיו פורסמו ב[[חב&quot;ד אינפו]]. <br /> <br /> במקביל עסק כמחנך בתלמוד תורה חב&quot;ד ב[[בני ברק]] ובשנת [[תשפ&quot;ג]] עבר לעבוד כמחנך ב[[תלמוד תורה פאר מנחם אלעד]], וכיום משמש כמחנך בכיתה ב'&lt;ref&gt;[https://chabad.info/news/997272/ פותחים שנה: ראש עיריית אלעד ביקר בת&quot;ת 'פאר מנחם'] {{חב&quot;ד אינפו}}.&lt;/ref&gt;ורכז חברתי.<br /> <br /> מוסר שיעור שבועי בפרשת שבוע בבית הכנסת &quot;בית מנחם&quot; חב&quot;ד באלעד.<br /> <br /> רעייתו, גב' נחמה דינה מארגנת שיעורי תורה והתוועדויות לנשים בקהילה ולנשות העיר אלעד ומוציאה עלון שבועי &quot;מובילות לגאולה&quot; לנשות אנ&quot;ש באלעד.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ג]] התמנה למנהל קעמפ &quot;גן ישראל אלעד&quot; לשנה אחת.<br /> <br /> == משפחתו ==<br /> <br /> * אחיו, הרב [[שלום דובער חביב]]<br /> * אחיו, הרב [[שמואל ברוך חביב]]&lt;ref&gt;נהרג בתאונה ב[[י&quot;ט בניסן|י&quot;ט ניסן]] [[תשפ&quot;ה]]&lt;/ref&gt;<br /> * גיסו, הרב [[מנחם כהן (אלעד)]] עורך [[שבועון כפר חב&quot;ד]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> [https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/990914/ תיעוד: 'מלחמת ופרצת' בדיי-קעמפ גן ישראל אלעד] {{חב&quot;ד אינפו}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> [[קטגוריה:משפחת חביב]]<br /> [[קטגוריה:משפחת קוסקס]]<br /> [[קטגוריה:אישים באלעד]]<br /> [[קטגוריה:עיתונאים]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד בני ברק]]<br /> [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב&quot;ד אלעד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:סגל שבועון בית משיח]]<br /> [[קטגוריה:צוות חב&quot;ד אינפו]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%9C%D7%A2%D7%93&diff=840459 2026-04-09T11:53:51Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{קהילת חב&quot;ד|<br /> |שם=קהילת חב&quot;ד<br /> |תמונה=התוועדות אלעד.jpg<br /> |כתובית=[[התוועדות חסידית]] לקהל הכלל חסידי בעיר<br /> |עיר=[[אלעד]]<br /> |מדינה=[[ארץ ישראל]]<br /> |רב הקהילה=הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]]<br /> |שלוחים מרכזיים=הרב [[יוסף יצחק סילברמן]], הרב [[בועז שוורץ]], הרב [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]], [[הרב שניאור זלמן סלונים]]<br /> |מוסדות בקהילה= [[בית חב&quot;ד]], גני חב&quot;ד, [[ספריה]] תורנית, [[תלמוד תורה]], בית ספר בנות, ו[[תומכי תמימים אלעד|ישיבה קטנה]]<br /> |מספר משפחות בקהילה=כ-250<br /> |ראו גם='''ראו גם'''<br /> |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באלעד|אישים באלעד]]<br /> |מוסדות בקהילה (קטגוריה)=<br /> |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=<br /> }}<br /> <br /> '''אלעד'''{{הערה|ראשי תיבות '''א'''זור '''ל'''בניית '''ע'''יר '''ד'''תית.}} היא עיר חרדית במחוז המרכז [[ארץ ישראל|בארץ]]. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[תשנ&quot;ח]] ובשנת [[תשס&quot;ח]] הוכרזה כעיר. ממוקמת במרכז הארץ. כבר בשנתה הראשונה החלו להגיע משפחות מכל הגוונים כולל גם מהמגזר החסידי. כבר מהקמת היישוב התגוררו בו שבע משפחות [[חסידי חב&quot;ד]].<br /> <br /> נכון לשנת [[תשפ&quot;ה]] מונה העיר כ-50,000 תושבים, מתוכם כ-300 משפחות של חסידי [[חב&quot;ד]].<br /> <br /> == קהילות חב&quot;ד ==<br /> ===בית כנסת &quot;בית מנחם&quot;===<br /> בסוף חודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ט]] הגיע לעיר [[שליח]] [[הרבי]] הרב [[יוסף יצחק סילברמן]]. שלשה שבועות לאחר מכן, במוצאי &quot;[[שבת]] סליחות&quot;, ביקש מראש המועצה, הרב צוריאל קריספל לקבל מבנה עבור [[בית כנסת]] [[חב&quot;ד]]. הרב קריספל הבטיח שכאשר יהיה מנין לחב&quot;ד, יקבלו בית כנסת. ב[[חודש תשרי]] [[תש&quot;ס]] התקיים מניין בביתו של הרב סילברמן ולאחריה הגיש הרב סילברמן לראש המועצה בקשה ממניין אנשים המתגוררים באלעד. ראש המועצה דחה את הבקשה והתנה את מתן המבנה בחמישים משפחות חב&quot;דיות.<br /> <br /> לקראת [[י' בשבט]] [[תש&quot;ס]]{{הערה|שהייתה שנת החמישים לנשיאות [[הרבי]].}}, החל הרב סילברמן גיוס החתמת חמישים איש מתושבי אלעד המעוניינים בבית כנסת חב&quot;ד. ב[[ראש חודש]] [[אדר א']] כבר הוגשה הרשימה וב[[כ&quot;ג סיוון]] הוחלט לאשר את הבקשה ולתת מבנה לבית כנסת חב&quot;ד. ב[[חודש מנחם אב]] הוקם מבנה זמני, שנמסר לאחר עבודות פיתוח וחתימת חוזה בין יו&quot;ר הקהילה לבין רכז מחלקת דת במועצה המקומית, תומר כהן, ב[[י&quot;ח באלול]]. ב[[כ&quot;א באלול]] קיבל הרב סילברמן את המפתחות, ומאותה שבת החלו להתפלל שם. בערב [[ראש השנה]], התקיים טקס &quot;[[חנוכת הבית]]&quot; של בית כנסת חב&quot;ד &quot;בית מנחם&quot; בהשתתפות ר' [[מרדכי שמואל אשכנזי]], ר' יוסף בנימין הלוי ואזנר, ר' [[משה אהרון ברוידא]] וראש המועצה ר' צוריאל קריספל.<br /> <br /> יחד עם המבנה, נתנה המועצה המקומית את הציוד הבסיסי הנדרש לפתיחת [[בית הכנסת]] (חומשים, סידורים, [[ארון קודש]] ופרוכת, במה ל[[קריאת התורה]], עמוד לחזן, כונניות לספרי קודש, שולחנות, כסאות ושלט לכניסה).<br /> <br /> עם פתיחת בית הכנסת, הקים השליח הרב סילברמן מערך של שיעורי תורה ב[[חסידות]], [[הלכה]] ו[[ליקוטי שיחות]] ב[[בית הכנסת]].<br /> <br /> בבית כנסת מסר שיעור קבוע בגמרא לאחר תפילת ערבית הרב אברהם אליעזר זיגלבוים.<br /> <br /> ב[[ב' ניסן]] [[תשע&quot;ב]] התקיימה טקס [[הנחת אבן הפינה]] לבניית מבנה קבע [[בית הכנסת]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ד]] אירע ניסיון הצתה של [[בית הכנסת]].<br /> <br /> ===בית כנסת 'דרך מצוותיך'===<br /> ב[[ב' בתמוז]] [[תשס&quot;ג]] התקיימה פגישה בין רב קהילת [[חב&quot;ד]] דאז הרב [[דניאל גראבסקי]] לבין השליח הרב סילברמן בה סוכם ביניהם אשר הרב גראבסקי יכהן כמנהל [[בית חב&quot;ד]] [[אלעד]] ואילו השליח הרב סילברמן יכהן כרב [[בית כנסת]] נוסף שיוקם בכיתת לימוד של התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot;. כמו כן סוכם ביניהם אשר ה[[ספר תורה]] הראשון של הקהילה אשר הרב סילברמן תרם את הכתר ועזר בהשגת תרומה לסעודת מצוה ימוקם בבית כנסת החדש. בפועל, המניין החל בכיתת הלימוד של &quot;פאר מנחם&quot; רק לאחר [[חג הפסח]] [[תשס&quot;ד]].<br /> <br /> לאחר כשנה מתפללי המניין השני הקימו את [[בית הכנסת]] &quot;[[דרך מצוותיך]]&quot; שנמצא ברח' [[רבי חייא]], בעיר בו מתפללים רוב בני הקהילה שגרים בחלק העליון של העיר, והוא משמש כביהכנ&quot;ס חב&quot;ד המרכזי בעיר ומשמש כמרכז פעילות חב&quot;ד בעיר ומתקיימים בו [[התוועדויות]] ושיעורי [[תורה]] רבים.<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ז]] התקיים מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניין קבע של [[בית הכנסת]] וב[[פסח]] [[תשפ&quot;ב]], החל קמפיין קהילתי במטרה לסיים את בניית המבנה המבנה בתוך שנה, בשנת [[תשפ&quot;ד]] הושלם כמעט לחלוטין שלד הקומה הראשונה.<br /> <br /> === בית הכנסת 'היכל הברכה' צפון אלעד (רובע A) ===<br /> עם התפתחות העיר אלעד, החלו בשנת [[תשס&quot;ה]], להגיע עשרות משפחות חב&quot;דיות לצפון אלעד המכונה רובע A. בפגישה בין הנהלת עמותת [[חב&quot;ד]] אלעד דאז לבין השליח הרב סילברמן בתחילת שנת [[תשס&quot;ו]] סוכם על פתיחת [[בית כנסת]] בראשות הרב סילברמן לרווחת [[חסידי חב&quot;ד]]. ואכן בשבת פרשת [[לך לך]] תשס&quot;ו, פתח הרב סילברמן מנין בביתו ברחוב אבן גבירול. לאחרי מספר שבועות, עקב התנגדות השכנים למניין, הוחלט להשהות את המניין עד שיושג מקום מסודר. אחרי שהעירייה העניקו רשות להעביר את הספרייה של בית חב&quot;ד לקראוון ברובע A ברחוב האב&quot;ד ב[[אדר]] תשס&quot;ו, החליט השליח להקים מחדש את המניין במבנה הספרייה; אולם אחר כך התברר שהעירייה העניקה רשות גם למנין אחר בשם &quot;כנסת שלום&quot; להתפלל שם בשבתות וחגים (עוד לפני שהספרייה עברה לשם), והם סירבו לפנות את הקראוון (בשבתות וחגים) לטובת קאראוון אחר שהוצע להם על ידי העירייה. בסוף הוחלט לחכות עד שהעירייה תאשר להעביר את הקראוון הישן של הספרייה מרחוב שמאי לרובע A, או שתיתן קראוון חילופי לספרייה בתמורה לקראוון שברחוב שמאי.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;ע]] הקים ר' ישראל חן את המניין ברובע A מחדש במבנה מול מרכזי המסחרי רימון.<br /> <br /> משפיעי בית הכנסת הם הרב [[זאב דב הלפרין (אלעד)|זאב דב הלפרין]] והרב [[משה זילברשטרום]].<br /> <br /> ===בית הכנסת חב&quot;ד &quot;אהל רינה&quot; מערב אלעד ===<br /> <br /> בשנת תשע&quot;א, החליטו הנהלת בית חב&quot;ד אלעד להקים בית כנסת בשכונת מערב אלעד בראשות השליח הרב סילברמן שיועד לציבור הרחב שאינם חסידי חב&quot;ד אבל מעוניינים לשמוע דברי חסידות. בית הכנסת פעל למשך כמה שנים ברחוב שמאי 11.<br /> לבקשת בית דין רבני חב&quot;ד באה&quot;ק, בית הכנסת הנ&quot;ל נסגר.<br /> בעקבות החלטת בית הדין, קבוצה של מתפללים שאינם נמנים על חסידי חב&quot;ד פתחו בית כנסת חדש באותו מבנה בשם &quot;בית שמואל&quot; - באישור ובהסכמת הבד&quot;ץ חושן משפט אלעד.<br /> בשנת תשע&quot;ח הרחיבו את בית הכנסת ושינו את שמו ל&quot;אהל רינה&quot;.<br /> בשנת תשפ&quot;ב בכ&quot;ד שבט, אישר רב קהילת חב&quot;ד אלעד הרה&quot;ג שניאור זלמן ירוסלבסקי שליט&quot;א את הפעלת בית הכנסת על ידי בית חב&quot;ד אלעד.<br /> בעקבות כך, התקיימה אסיפת מתפללים בה הוחלט פה אחד לאפשר לעמותת בית חב&quot;ד אלעד להפעיל את בית הכנסת כבית כנסת חב&quot;ד בהנהגת השליח הרב סילברמן בשכונת מערב אלעד.<br /> בשנת תשפ&quot;ג התמנה הרב נתנאל רוטנברג כגבאי בית הכנסת.<br /> <br /> ===רבני הקהילה===<br /> ב[[ב' בניסן]] [[תשס&quot;א]] התקיימו בחירות לרב הקהילה בהם נבחר הרב [[דניאל גראבסקי]]. בתקופת רבנותו, הוכנסו שלשה ספרי תורה, והוקמו תלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; ובית הספר &quot;תפארת חיה&quot;. עקב מחלוקות הרב גראבסקי עזב את העיר, בעקבות כך הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] שנקנה מכספי הציבור, לאחדות הקהילה. ההתרמה נערכה בזריזות רבה כך שכבר לתאריך [[י&quot;א ניסן]] שנת [[תשס&quot;ה]] הוכנס ספר התורה הקהילתי.<br /> <br /> לאחר יותר משנה של העדרות רב קהילה, התקיימו בחירות בט&quot;ז [[סיוון]] [[תשס&quot;ו]] בהם נבחר הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]], בנו של הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], לכהן כרב בקהילה. הבחירות בהן ניתן זכות הצבעה לכל ראש משפחה מהקהילה, התקיימו תחת פיקוח של סגן מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]]. הרב ירוסלבסקי זכה ב-59 קולות. במקום השני זכה הרב [[חיים פרוס]] מכפר-חב&quot;ד ב-32 קולות. הרב יוסף יצחק כ&quot;ץ מרחובות זכה ב-10 קולות.<br /> <br /> ביום חמישי י&quot;ד בסיון [[תשס&quot;ז]] התקיימה מעמד ההכתרה של הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] לכהן כרב קהילת חב&quot;ד אלעד. במעמד ההכתרה השתתפו חברי [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]], [[הרב הראשי לישראל]] הרב [[יונה מצגר]], רב העיר הרב מרדכי מלכא, רבני חב&quot;ד מכל הארץ, רבני הקהילות החסידיות באלעד, חברי כנסת, ראש העיר ר' צביקה כהן וחבר מועצת העיר, ועוד.<br /> <br /> ===משפיעי הקהילה===<br /> לאחר פתיחת המניין השלישי של חב&quot;ד ברובע A על ידי השליח, התמנה ר' '''אברהם אליעזר זיגלבוים''' כ[[משפיע]] [[בית הכנסת]] בית מנחם. הרב זיגלבוים מסר שיעורים שבועיים בחסידות, בגמרא ובפרקי אבות. והתוועד בבית הכנסת. וכן סייע במקרים של בעיות ב&quot;שלום בית&quot;.<br /> <br /> מספר שנים לאחר שנפטר, התמנה ר' [[משה זילברשטרום]], משפיע בישיבה בעיר, למשפיע בבית הכנסת בית מנחם, כמו&quot;כ הרב זילברשטרום משמש כמשפיע בבית הכנסת היכל הברכה - חן.<br /> <br /> בביהכנ&quot;ס &quot;דרך מצוותיך&quot; משמש הרב [[דוד יואל ויינפלד]], כמשפיע וכמוסר שיעורים בחסידות מאז בואו לקהילה בפסח תשפ&quot;ב.<br /> <br /> ===נציגי חב&quot;ד בעירייה===<br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו ב[[חודש חשון]] [[תשס&quot;ט]] נבחר ר' מני אמיתי לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשע&quot;ט]] נבחר ר' [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר.<br /> <br /> בבחירות מקומיות שהתקיימו בשנת [[תשפ&quot;ד]] נבחר שוב ר' [[אורן מזרחי]] לחבר מועצה בעיר והתמנה לתפקיד משנה לראש העיר.<br /> <br /> ==מוסדות חב&quot;ד==<br /> *'''בית חב&quot;ד''' - לאחרי עזיבת הרב הראשון של קהילת חב&quot;ד, פנו תושבי העיר אל הרב סילברמן בבקשה לפתוח [[בית חב&quot;ד]] לתושבי אלעד המעוניינים לשמוע [[חסידות]] ולהתקרב יותר. בפגישה שהתקיימה עם הנהלת [[צא&quot;ח בארץ הקודש|צא&quot;ח]] בר&quot;ח אדר [[תשס&quot;ה]] הוחלט על פתיחת &quot;קהילת בית חב&quot;ד באלעד&quot; בראשות השליח הרב סילברמן שתיתן מענה לתושבים המתקרבים לחסידות באמצעות שיעורים, הפצת חומר על חסידות, הרצאות והתוועדויות. כמו כן, שתארגן את [[תהלוכת ל&quot;ג בעומר]], [[ליל סדר ציבורי]] ב[[פסח]] ואת [[הדלקה מרכזית|הדלקת החנוכיות המרכזיות]] ברחבי העיר ב[[חנוכה]] באופן שיתאים לציבור הרחב. ב[[ה' מנחם אב]], [[תשס&quot;ח]] התמנה מנהל גני חב&quot;ד באלעד, הרב בועז שורץ, כשליח נוסף באלעד ובח&quot;י אלול [[תשפ&quot;א]] התמנה הרב שמואל וולוסוב כשליח תורה . ב ו' שבט תשפ&quot;ו התמנה הרב שניאור זלמן סלונים כשליח נוסף , וב ה' אדר תשפ&quot;ו התמנה הרב מנחם כהן כשליח לשכונת מערב אלעד. <br /> *'''גני חב&quot;ד''' - בראש חודש מנחם אב, [[תש&quot;ס]] הודיע מנהל מחלקת חינוך מר רמי לברון על פתיחת ארבעה גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד לשנת הלימודים תש&quot;ס-[[תשס&quot;א]]. על מלאכת ההקמה ניצחה השליחה גב' לאה סילברמן בשיכנוע הורים לרשום את ילדיהם לגן ובסיוע הגב' ברכה ברגדא שיזמה את הרעיון להקים גני חב&quot;ד באלעד. במשך עשור, פעלו הגנים תחת הנהלת השלוחים הרב סילברמן ורעיתו והרב בועז שורץ, והוקמו ברחבי העיר 5 גנים לבנים, ו-3 גנים לבנות וכן גן לילדי חינוך מיוחד. לקראת [[תש&quot;ע]], נוספו להנהלת הגנים הרבנים: הרב משה פולק והרב [[משה זילברשטרום]]. בשנת הלימודים [[תשע&quot;א]] לבקשת רב הקהילה הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] עברו 3 מגני ממ&quot;ד-חב&quot;ד מהנהלת הבית חב&quot;ד אל הנהלת המוסדות החינוך של הקהילה. 3 גנים נוספים שהופעלו באמצעות רשת גני חב&quot;ד ב[[ארץ הקודש]] נסגרו, ובמקומם נפתחו 3 גני ממ&quot;ד-חב&quot;ד נוספים;<br /> *'''תלמוד תורה''' - בשנת [[תשס&quot;ב]] פנו הורי גני חב&quot;ד לשליח הרב סילברמן שכיהן אז גם כיושב ראש קהילת חב&quot;ד אלעד וביקשו שיוקמו מוסדות המשך לגנים: תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות. באסיפה של ועד קהילת חב&quot;ד הוחלט למנות את הרה&quot;ג דניאל גראבסקי כמנהל המוסדות. הרב גראבסקי פתח את תלמוד התורה ובית הספר בשנת הלימודים [[תשס&quot;ג]] וניהל אותם בהצלחה רבה עד סוף שנת [[תשס&quot;ה]]. כיום מוסדות חב&quot;ד מתנהלים תחת הנהלתו ופיקוחו של ה[[מרא דאתרא]] הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] מנהל התלמוד תורה &quot;פאר מנחם&quot; הוא הרב דוב סגל ולומדים בתלמוד תורה כ200 תלמידים.<br /> *'''בית ספר בנות''' &quot;תפארת חיה&quot; בניהול הגב' שיינא לישנר .<br /> *'''ישיבה קטנה''' - ישיבת [[תומכי תמימים אלעד]] הוקמה על ידי הרב אברהם אשר בלינוב.<br /> *'''כוללי ערב מרכז חמ&quot;ש''' - סניף &quot;[[מעייני ישראל]]&quot; בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> *'''גמ&quot;חים''' - &quot;עזרת אחים&quot;, בניהול הרב ארוסי. מכירות ויוזמות לתועלת הציבור אנ&quot;ש וכללי.<br /> *'''שפרה ופועה''' - עזרה ליולדות ולמשפחות נצרכות.<br /> *'''נשי ובנות חב&quot;ד''' - כנסים לנשים ופעולות בנשות חב&quot;ד בעיר<br /> *'''גן ישראל אלעד''' - לאחר שנתיים בהם הרב [[שניאור זלמן לישנר]] ניהל את הדיי קעמפ תחת ישיבת תומכי תמימים בעיר, הרב לישנר פרש, וההנהלה עברה לידי הרב [[שניאור זלמן חביב]] למשך שנה אחת לאחר מכן הקעמפ נכנס תחת מוסדות חב&quot;ד בעיר.<br /> *'''היכל החסידות''' - מרכז למכירת ספרי חסידות ומוצרי יודאיקה בהנהלת הרב שלום רוזנברג.<br /> <br /> ===ייסוד מקווה טהרה אלעד===<br /> לקראת שבת פרשת נח תשס&quot;א, יזם השליח רעיון לשכנע את ראש המועצה לבנות מכספי העירייה [[מקווה]] שיהיה מתאים לשיטת חב&quot;ד באמצעות מכתבים מרבני העיר, אדמו&quot;רים ותושבי העיר שיחתמו על עצומה בה מבקשים כי יבנה מקווה בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> תוך מספר חודשים הצטברו המכתבים. בפגישה שהתקיימה בין ראש המועצה והרב סילברמן, ציין ראש המועצה את מכתבו הארוך של הרב יוסף בנימין הלוי וואזנר וכן מכתבו של האדמו&quot;ר מחוסט שהיה בעל השפעה רב על ראש המועצה והשפיעה עליו לשאול מהר' עובדיה יוסף באם לבנות מקווה באלעד בשיטת חב&quot;ד.<br /> <br /> ב[[חודש אדר]] [[תשס&quot;ב]], החלה המועצה בבניית המקווה בפיקוח הרב דניאל גראבסקי. בגלל העדר תקציב, וכן עקב דרישת רב העיר האשכנזי- הרב שלמה זלמן גרוסמן לבניית דרכי גישה מיוחדים למקווה, נפסקה הבנייה לקראת סיומה. רק ב[[חודש אייר]] שנת תשס&quot;ט, השיגה עיריית אלעד תרומה להשלמת המקווה ממשפחת קטן מברזיל.<br /> <br /> בי&quot;א חשוון [[תש&quot;ע]] ירדו גשמים שמילאו את הבור, ובכ&quot;ה חשוון לאחרי שהרב [[עובדיה יוסף]] הורה לעירייה לפתוח את המקווה, הוא נפתח. לאחר חודש גילו שהמים שבבור זוחלים, והודיעו שהתיקון יארך חודש.<br /> <br /> בפועל השיפוצים נמשכו מספר חודשים, ולאחריהם הוא נפתח מחדש. כיום הוא פועל תחת פיקוח המד&quot;א, רב קהילת חב&quot;ד, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *'''לא מפסיקים לצמוח''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 30<br /> *'''המרכז למורשת הרבי''', שבועון כפר חב&quot;ד גליון 1996 עמוד 44<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2014/9/18/317201422799.html מהקראוון לאולם השמחות]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]]<br /> *'''[https://col.org.il/news/140508 בעלות של עשרה מיליון שקלים: תיכון חב&quot;די חדש יוקם באלעד]''' {{COL}}<br /> <br /> {{מחוז המרכז}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:אלעד|*]]<br /> [[קטגוריה:ערים בישראל]]<br /> [[en:El'ad]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=840458 2026-04-09T11:47:17Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן הרצל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל]]<br /> [[קובץ:זלמן ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל בהרצאה לאורחי המלך ב[[תשרי]]]]<br /> הרב '''שניאור זלמן הרצל''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הוא מחנך, עסקן, סופר והיסטוריון [[חב&quot;ד]]י. כיהן בעבר כחבר הועדה הרוחנית של האתר [[חב&quot;דפדיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז בשבט]] [[תש&quot;ל]] לרב [[ישעיהו הרצל]] ולשרה רחל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> את שנות ילדותו עשה ב[[נוף הגליל]] וב[[כפר תבור]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישיבה קטנה]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|גדולה]] בקרית גת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נסע לללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וכתב יומן, אותו פרסם עשרים שנה לאחר מכן, לקראת שנת [[תש&quot;ע]]. כמן כן יסד עם כמה בחורים מכון שבו היו מסכמים את השיחות של הרבי ומחלקים ליהודים במבצעים, תחת השם 'פנינים'. העלונים מתנש&quot;א-ב עסקו בגאומ&quot;ש בפרשה ולאחר מכן לוקטו ונדפסו עם הוספות בספר פניני גאולה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] התגורר ב[[קראון הייטס]] והחל ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)]].<br /> <br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] ערך את הספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] ויסד (ביחד עם הרב [[שלמה הלפרן]] ור' [[מנחם מענדל הענדל]]) את [[שבועון בית משיח]] והחל לערכו בפועל עד סוף שנת [[תשנ&quot;ה]].<br /> <br /> בעבר שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] ומנהל חיידר [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]].<br /> <br /> עוסק רבות בתיעוד ימי החתונות של רבותנו נשיאנו ובמיוחד של החתונה של הרבי עם הרבנית בתרפ&quot;ט, והוציא על כך ב' אלבומים מפוארים ומלאי תוכן ומסמכים.<br /> <br /> בחודש אב [[תש&quot;פ]] התחיל למסור שיעור יומי ברמב&quot;ם ב-770.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] פרסם סדרת טורים בבית משיח בשם 'טעם למנהג' בו סוקר את מקורותיהם של מנהגי חב&quot;ד, תדפיסים מספר שמתוכנן להוציא לאור.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> [[קובץ:ספרים הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספריו של הרב הרצל]]<br /> הרב הרצל כתב חוברות וספרים רבים, ביניהם:<br /> *'''נישואי הנשיאים (א-ב)''' - הספר סוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של [[רבותינו נשיאנו]], מתוך המקורות החב&quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים. חלק ב' סוקר את [[חתונת הרבי|חתונתו של הרבי]]. מהדורה ראשונה בכרך אחד נדפסה בשנת תשנ&quot;ג.<br /> *'''שליט&quot;א - אמונת חסידים בדור השביעי''' - חוברת המסבירה את אמונת החסידים כי [[הרבי]] חי וקיים גם אחרי [[ג' בתמוז תשנ&quot;ד]]. חלקים ממנו פורסמו תחילה בעתון בית משיח ולאחר מכן קובצו לחוברת שנדפסה בשנת [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''שנת ניסים בבית חיינו''' - יומן מלא מאירועי שנת [[תש&quot;נ]] ב-[[770]].<br /> *'''תפילין דמארי עלמא''' - ליקוט תיאורי חגיגות הבר מצוה של רבותינן נשיאינו. נדפס בשנת תשע&quot;ה.<br /> *'''פניני גאולה''' - נושאים בתורת ה[[גאולה]] מסודרים לפי פרשיות השבוע. שם הספר נבחר על ידי הרבי{{הבהרה}}. החומר בעלונים לוקט על ידי הרב הרצל ונערך על ידי [[עוזיהו קפלון|הרב עוזיהו קפלון]], והספר עם חלק ב' שבו נערך על ידי הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]] על ידי [[מכון להפצת תורת הגאולה]], ומאז כמה פעמים.<br /> *'''הקץ''' - ליקוט מקיף מדברי חז&quot;ל אודות [[קץ הגלות]], לאור תורתו של [[הרבי]], בצירוף סיפורים ופזמונים מאת גדולי ישראל אודות הקץ. יצא לאור בחודש [[אלול]] ה'[[תשע&quot;ג]] (מהדורה ראשונה - [[תש&quot;ס]]).<br /> *'''הבר מצווה של הרבי''' - תיאור חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[הרבי]] (ב[[עברית]] וב[[אנגלית]] (באותה חוברת)). יצא לאור לקראת י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ה]] - 100 שנה לבר המצווה של [[הרבי]].<br /> *וכן כתב מאמרים רבים ב[[עיתון בית משיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת שרה רחל, רעיית הרב יוסף יצחק גאנזבורג - קראון הייטס<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרצל, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שיפרין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יוניק]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=840457 2026-04-09T11:44:18Z

<p>Z770: /* חיבוריו */</p> <hr /> <div>[[קובץ:זלמן הרצל.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל]]<br /> [[קובץ:זלמן ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרצל בהרצאה לאורחי המלך ב[[תשרי]]]]<br /> הרב '''שניאור זלמן הרצל''' (יליד שנת [[תש&quot;ל]], 1970) הוא מחנך, עסקן, סופר והיסטוריון [[חב&quot;ד]]י. כיהן בעבר כחבר הועדה הרוחנית של האתר [[חב&quot;דפדיה]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ז בשבט]] [[תש&quot;ל]] לרב [[ישעיהו הרצל]] ולשרה רחל ב[[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> <br /> את שנות ילדותו עשה ב[[נוף הגליל]] וב[[כפר תבור]]. בצעירותו למד ב[[תומכי תמימים קריית גת (קטנה)|ישי&quot;ק]] ו[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישי&quot;ג]] בקרית גת.<br /> <br /> בשנת [[תש&quot;נ]] נסע לללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] וכתב יומן, אותו פרסם עשרים שנה לאחר מכן, לקראת שנת [[תש&quot;ע]]. כמן כן יסד עם כמה בחורים מכון שבו היו מסכמים את השיחות של הרבי ומחלקים ליהודים במבצעים, תחת השם 'פנינים'. העלונים מתנש&quot;א-ב עסקו בגאומ&quot;ש בפרשה ולאחר מכן לוקטו ונדפסו עם הוספות בספר פניני גאולה.<br /> <br /> לאחר נישואיו עם רעייתו בת הרב [[דוד אליהו משה יוניק]] התגורר ב[[קראון הייטס]] והחל ללמוד ב[[כולל אברכים (קראון הייטס)]].<br /> <br /> בחודש [[מנחם אב]] [[תשנ&quot;ד]] ערך את הספר [[והוא יגאלנו (ספר)|והוא יגאלנו]] ויסד (ביחד עם הרב [[שלמה הלפרן]] ור' [[מנחם מענדל הענדל]]) את [[שבועון בית משיח]] והחל לערכו בפועל עד סוף שנת [[תשנ&quot;ה]].<br /> <br /> בעבר שימש כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]], כמנהל ישיבת [[תומכי תמימים ניו ג'רזי]] ומנהל חיידר [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]].<br /> <br /> עוסק רבות בתיעוד ימי החתונות של רבותנו נשיאנו ובמיוחד של החתונה של הרבי עם הרבנית בתרפ&quot;ט, והוציא על כך ב' אלבומים מפוארים ומלאי תוכן ומסמכים.<br /> <br /> בחודש אב [[תש&quot;פ]] התחיל למסור שיעור יומי ברמב&quot;ם ב-770.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] פרסם סדרת טורים בבית משיח בשם 'טעם למנהג' בו סוקר את מקורותיהם של מנהגי חב&quot;ד, תדפיסים מספר שמתוכנן להוציא לאור.<br /> <br /> ==חיבוריו==<br /> [[קובץ:ספרים הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מספריו של הרב הרצל]]<br /> הרב הרצל כתב חוברות וספרים רבים, ביניהם:<br /> *'''נישואי הנשיאים (א-ב)''' - הספר סוקר את סיפור דברי ימי ה[[נישואין]] של [[רבותינו נשיאנו]], מתוך המקורות החב&quot;דיים ועל פי סיפורי חסידים. חלק ב' סוקר את [[חתונת הרבי|חתונתו של הרבי]]. מהדורה ראשונה בכרך אחד נדפסה בשנת תשנ&quot;ג.<br /> *'''שליט&quot;א - אמונת חסידים בדור השביעי''' - חוברת המסבירה את אמונת החסידים כי [[הרבי]] חי וקיים גם אחרי [[ג' בתמוז תשנ&quot;ד]]. חלקים ממנו פורסמו תחילה בעתון בית משיח ולאחר מכן קובצו לחוברת שנדפסה בשנת [[תשס&quot;ב]].<br /> *'''שנת ניסים בבית חיינו''' - יומן מלא מאירועי שנת [[תש&quot;נ]] ב-[[770]].<br /> *'''תפילין דמארי עלמא''' - ליקוט תיאורי חגיגות הבר מצוה של רבותינן נשיאינו. נדפס בשנת תשע&quot;ה.<br /> *'''פניני גאולה''' - נושאים בתורת ה[[גאולה]] מסודרים לפי פרשיות השבוע. שם הספר נבחר על ידיהרבי. החומר בעלונים לוקט על ידי הרב הרצל ונערך על ידי [[עוזיהו קפלון|הרב עוזיהו קפלון]], והספר עם חלק ב' שבו נערך על ידי הרב [[ישראל יהודה אלפנביין]]. יצא לאור בשנת [[תשנ&quot;ג]] על ידי [[מכון להפצת תורת הגאולה]], ומאז כמה פעמים.<br /> *'''הקץ''' - ליקוט מקיף מדברי חז&quot;ל אודות [[קץ הגלות]], לאור תורתו של [[הרבי]], בצירוף סיפורים ופזמונים מאת גדולי ישראל אודות הקץ. יצא לאור בחודש [[אלול]] ה'[[תשע&quot;ג]] (מהדורה ראשונה - [[תש&quot;ס]]).<br /> *'''הבר מצווה של הרבי''' - תיאור חגיגת ה[[בר מצווה]] של [[הרבי]] (ב[[עברית]] וב[[אנגלית]] (באותה חוברת)). יצא לאור לקראת י&quot;א [[ניסן]] [[תשע&quot;ה]] - 100 שנה לבר המצווה של [[הרבי]].<br /> *וכן כתב מאמרים רבים ב[[עיתון בית משיח]].<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בתו מרת שרה רחל, רעיית הרב יוסף יצחק גאנזבורג - קראון הייטס<br /> <br /> {{מיון רגיל:הרצל, שניאור זלמן}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:סופרים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תש&quot;נ]]<br /> [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פאר]]<br /> [[קטגוריה:משפחת הרצל]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]]<br /> [[קטגוריה:משפחת שיפרין]]<br /> [[קטגוריה:משפחת יוניק]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=839733 2026-04-05T22:06:24Z

<p>Z770: /* קרדיט */ פסקה חדשה</p> <hr /> <div>{{א|Z770}} הערך עדיין לא מוכן, אנא ערוך במרחב האישי. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 00:38, 15 ביוני 2025 (IDT)<br /> : לא הבנתי מה מוסיף הערך על הערכים [[תלמוד]] ו[[תלמוד ירושלמי]]. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 16:20, ט&quot;ו בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 16:20, 11 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> אם כבר הם הערכים שצריך למחוק (תלמוד ירושלמי פחות חשוב מתלמוד בבלי)<br /> --[[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:54, ט&quot;ו בתמוז, ה'תשפ&quot;ה 16:54, 11 ביולי 2025 (IDT)<br /> <br /> == לוקה בחסר ==<br /> <br /> @[[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] מדוע ערך זה לוקה בחסר? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:55, י' באב, ה'תשפ&quot;ה 20:55, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :(אני מקווה ש)אתה מבין שבאינצי' חב&quot;דית יש הרבה יותר מה לכתוב על התלמוד בבלי מכמה שורות בודדות בעניין ההדרנים.. בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:56, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> ::תוכל לתת לי דוגמאות? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:57, י' באב, ה'תשפ&quot;ה 20:57, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> :::דוגמא בודדת שעולה בראשי: עניין הבבלי ע&quot;פ המבואר בחסידות במקומות כ&quot;כ רבים; 'במחשכים הושיבני' והחילוק מהירושלמי. ועוד רבות בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:59, 4 באוגוסט 2025 (IDT)<br /> <br /> == קרדיט ==<br /> <br /> @[[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] תראה את הערך בויקיפדיה ותשווה ביניהם, אין שום השוואה, וזה קצת מצחיק לכתוב שהערך כאן מבוסס עליהם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 01:06, י&quot;ט בניסן, ה'תשפ&quot;ו 01:06, 6 באפריל 2026 (IDT)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%A2%D7%9D_%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99_%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D&diff=839491 2026-04-05T10:35:45Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:הגדה.gif|שמאל|ממוזער|שער ההגדה]]<br /> '''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים''' של [[הרבי]] הודפסה לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]]. ב[[הגדה של פסח]] ליקט הרבי מאות ביאורים מעשרות ספרים על סדר ונוסח ה[[הגדה של פסח|הגדה]], בעיקר על פי נוסח [[אדמו&quot;ר הזקן]] ופסקיו, בתוספת ליקוט מנהגים עבור חסידי חב&quot;ד.<br /> <br /> ==התפתחות ההגדה==<br /> [[קובץ:הגדה ב כרכים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח]]<br /> <br /> <br /> ההגדה הופיעה לראשונה בשנת [[תש&quot;ו]], בשם לקוטי מנהגים וטעמים, והכילה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פסקאות נוספות (40), לפחות בשלושה שלבים&lt;ref&gt;כמו שאפשר לראות בשו&quot;ע אדה&quot;ז (הוצאה ישנה) בהוספות לחלק [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]].&lt;/ref&gt;<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] התבטא במענה לשאלה מתבקשת הקשורה להדפסתה של ההגדה: כידוע במסגרת פרסומי מערכת '[[אוצר החסידים]]' נקבעו '[[היכלות]]' המתחילים מ[[הבעש&quot;ט]], [[המגיד ממעזריטש]], [[אדמו&quot;ר הזקן]] וכך הלאה. לכל היכל נקבעה על ידי הרבי הריי&quot;צ מסגרת בעלת ציור שער מיוחד. וכאשר עמדה לדפוס ההגדה עלתה השאלה - באיזה 'שער' תודפס ההגדה? נענה אדמו&quot;ר הריי&quot;צ ואמר לחתנו: &quot;אבא ([[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]]) היה '[[פנימי]]', ואתה הנך 'פנימי'. מן הראוי, איפוא, שההגדה תופיע ב'שער' כזה כשל אבא&quot;{{הערה|{{אוצר החכמה|מרדכי מנשה לאופר|ימי מלך - ב|157297|ב||עמוד דיגיטלי=243}} עמ' 797. [[מפי השמועה]], הרב [[יואל כהן]] מחד פקפק באמינות הסיפור בשל העובדה שלשיחה זו בין אדמו&quot;ר הריי&quot;צ לרבי לא אמורים להיות עדים, מאידך לא שלל זאת לגמרי משום שתקדים לכך ארע בכך שסיפור המופיע ב[[רשימות הרבי]] (י&quot;ב כסלו תרצ&quot;ג) על חלום של אדמו&quot;ר הריי&quot;צ התפרסם עוד לפני גילוי הרשימות בספר תולדות אברהם הרופא עמ' 48. הערת הרב [[יואב למברג]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL הגדת הרבי - כתר תורה וכתר מלכות]''' [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א'רפט (יב), י&quot;א ניסן תשפ&quot;ו, עמוד 45 הערה 22.}}.<br /> <br /> רק בשנת [[תשל&quot;ג]] - 27 שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. בעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה. מאז נדפסו מהדורות רבות להגדה, שהאחרונה שבהם י&quot;ל לקראת חג הפסח [[תשפ&quot;ה]].<br /> <br /> שינוי בולט יותר נעשה בשמה של ההגדה - במהדורה הראשונה היא קרויה &quot;לקוטי מנהגים וטעמים&quot; ואחר כך בסדר הפוך &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot;.<br /> <br /> מהדורות שונות יצאו לאור במרוצת השנים של ההגדה ובכלל זה ובפרט היא 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים' של ה'ועד להפצת שיחות' (ב' כרכים) בה נוספו כל ביאורי הרבי על ההגדה שנאמרו (ו[[מוגה|הוגהו]]) במשך השנים וה[[מכתב כללי|מכתבים הכלליים]] לחג הפסח.<br /> <br /> ===הגדת רב לתלמיד===<br /> <br /> ההגדה של הרבי ייחודית בתחומים רבים ומגוונים, אך עיקר העיקרים שלה היא בהתאמה מדוייקת - ואפילו קפדנית - לצרכיו של המעיין. יש בה את כל הדרוש להבנה עניינית ישרה של ההגדה ולשם קיום המצוות הרבות של [[ליל הסדר]] - כהלכתן, במלוא ההידור. לא חסר אך גם לא יתיר.<br /> <br /> ועם זאת - וזו פלאה - היא לא מוותרת על מאומה, וככל שנעמיק בה נגלה בה יצירתיות בכל תחום אפשרי: לכל לראש בניסוח תמציתי מדוייק של השתלשלות מבנה ההגדה, דרך בחירת פירושים בסיסיים ויסודיים המיישבים להפליא כל פיסקה או מילה עמומה וקשה, וכלה בסיכום מושלם של כל דיני הסדר בטעמיהם ובמיוחד שילובם של [[מנהגי חב&quot;ד]], להם נלוות הערות למדניות מעמיקות.<br /> <br /> זו אחת ההגדות הבודדות שמחברה הציב לו מטרה אחת: לספק את כל הדרוש לקורא. בכך היא מתייחדת מהמגוון האדיר של ההגדות שהופיעו מאז ומקדם.<br /> <br /> ===מטרת ההגדה===<br /> [[קובץ:אין לדייק.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לרב [[עזרא בנימין שוחט]] שעסק בביאור דברי הרבי ב'הגדה': '''אין לדייק כל-כך בהפיסוק שבהגדה של פסח עם הלקוטי טעמים הנדפסת''' (הוספה ל[[מכתב כללי פרטי]] מט&quot;ו כסלו תשכ&quot;ט, אגרות קודש חלק כ&quot;ו עמוד מב)]]<br /> מטרתה של היצירה - לספק לקורא את כל הדרוש להבנה מושלמת. דבר זה משתקף גם במקורותיו של 'המלקט', שכמובן אינו מעלימם ואדרבה. הרבי מגיש מגוון רחב ככל האפשר של פירושים, בבחינת 'קבל האמת ממי שאמרה'. וכך מקנה הרבי ללומדי יצירתו שיטת לימוד יסודית-פנימית שמאפייניה הם: אמונה טהורה בכל תג, מנהג והלכה, וחתירה להבנה בסיסית-ראשונית של הדברים.<br /> <br /> ==שמה של ההגדה==<br /> &quot;לקוטי טעמים ומנהגים&quot; - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.<br /> <br /> ===מרכיבי ההגדה===<br /> כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי&quot;ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד&quot;י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו&quot;ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.<br /> <br /> לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.<br /> <br /> ===ההגדה===<br /> 'חומר הגלם' הראשוני של ההגדה מקורו ב&quot;משנה פסחים פרק י', מכילתא פרשת בא, [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]] בפסחים שם&quot; [וכן בספרי דברים] (ראה עמ' ח' בהגדה). בחומר ראשוני זה קיימים, כרגיל בכגון דא, גרסאות ונוסחאות שונות{{הערה|ראה פיסקא &quot;ויעבידו.. וימררו&quot; עמ' לו.}}.<br /> <br /> מתוך אותם מדרשי הלכה ואגדה בחר 'מסדר ההגדה' את הפיסקאות וסידרם לפי סדר של קדימה ואיחור, אלא שמכורח מבנה ההגדה, וסיבות נוספות, ערך המסדר בחלק מהפיסקאות שינויי לשון שונים{{הערה|עליהם עומד הרבי בכמה מקומות, ראה עמ' כט 'לי ולא לו', עמ' לה 'ואעבור עליך', עמ' מו 'שהיו אבותינו', עמ' מח 'לא את אבותינו' ועוד.}}. לפנינו אם כן דור שני של שינויים.<br /> <br /> לאחר שנסדרה ההגדה היא שוב מופיעה במקומות שונים - &quot;סידור ר' עמרם גאון, סימן רס&quot;ג, ברמב&quot;ם, מחזור ויטרי ועוד&quot;{{הערה|עמ' ח'.}} - בשינויים וניסוחים לא מעטים, כפי שמציין הרבי לאורך כל ההגדה.<br /> <br /> ואחרון חביב הנוסח של רבינו הזקן אותו בירר וליבן מתוך שישים נוסחאות{{הערה|כדברי ה&quot;[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]&quot;.}}. והיא ההגדה שבידינו. הרי לנו דור רביעי של נוסחאות.<br /> <br /> ובהתחשב במבנה ההגדה המורכב, בצירוף ארבעה דורות של שינויים, הרי דבר זה מחייב, שלא כרגיל, להעניק תשומת לב לנוסחאות ולסדר השתלשלותם ולולא זאת קטעים רבים נותרים קשי הבנה. ומכאן החשיבות שמעניק הרבי - במיוחד בהגדה - לנוסחאות{{הערה|הנה ציון לכמה דוגמאות המלמדים כיצד חילופי נוסחאות מבהירים פיסקאות רבות: עמ' כו 'אמר ראב&quot;ע', עמ' יט 'לפניך', עמ' לד 'אנוס', עמ' לד 'ועתה שמך', 'ואעבור עליך', עמ' ל 'ויעבידו גו' וימררו', עמ' מג פיסקת דיינו ועוד.}}.<br /> <br /> אך כאמור, הרבי עושה זאת בשפה ברורה מסוכמת ונעימה כדי לא להלאות את הקורא. ולכן רק כאשר הדבר נוגע ישירות להבנה מתעכב על כך, אך בדרך כלל רק מציין לעיין בשינויים הקיימים. רק מי שישוב לעיין בדברים ימצא שיטה 'פילולוגית' [=בלשנית, חוקרת לשון] מוגדרת וייווכח כיצד מנווט הרבי ברוחב בינתו בים הנוסחאות.<br /> <br /> ===ביאורים ופירושים===<br /> לצד הנוסחאות מלאה ההגדה בפירושים, אשר כפי שכבר נאמר הצד השווה בהם הוא היסודיות. ניתן לחלקם לשלושה: א) פירושים במבנה ורצף ההגדה. ב) ביאור תכנים ורעיונות. ג) ביאורי מילים.<br /> <br /> ההבנה הבסיסית הנדרשת מקורא ההגדה היא לכל לראש הבנת המבנה של פיסקאות ההגדה ושמירת הרצף החל מ'מה נשתנה' ועד לסיומו של ההלל. בהגדה מקדיש לכך הרבי תשומת לב מיוחדת, וכדרכו הוא משחיל זאת בקצרה תוך כדי קריאת ההגדה.<br /> <br /> אחד המאפיינים הבולטים במבנה ההגדה הוא שילוב פסוקים עם דרשות חז&quot;ל וביאורי מילים{{הערה|ובלשון הרבי: &quot;כוונת בעל ההגדה בדרשותיו היא, לבאר ולפרט יותר את הענינים על פי מה שנתבאר במקום אחר&quot; עמ' לו.}}. יש גם ביאורי מילים. לרוב הם מלוקטים מתוך כתובי המקרא ומאמרי חז&quot;ל.<br /> <br /> ===דינים ומנהגים===<br /> <br /> אף בדיני ומנהגי [[ליל הסדר]] מציג 'המלקט' בכל ענין את מקורותיו הראשוניים בשילוב נימוקים וביאורים, ואגב - מבחינה כמותית עיקר המלאכה בהגדה זו היא דווקא בחלק מעשי זה.<br /> <br /> לחלק זה יש פנים רבות. פעמים הרבי מסכם ומתמצת את כל השיטות והטעמים לדין מסויים. חלק זה גדוש במיוחד בהערות למדניות הדורשות עיון מעמיק. יש שעוסק בקביעת השתלשלות המנהגים - לדוגמא: הזרוע והביצה שבקערה. 'המלקט' מסיק שכבר בזמן הבית נהגו כך ושולל את הסברא לפיה המנהג לקחת ביצה הוא &quot;משום שעושים זכר לאבילות דחורבן ביהמ&quot;ק&quot;. שהרי &quot;מוכח במשנה ובירושלמי&quot; שנהגו כן כבר מזמן הבית. לפעמים אף משחיל סברות למדניות לפשר דיני הסדר.<br /> <br /> ==הגדת רבינו הזקן==<br /> בליל הסדר של שנת [[תש&quot;ד]] אצל [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]], לאחר אכילת המרור ביקש אחד הנוכחים מהאחראים שיתחילו להגיש לשולחן את הסעודה כך שמיד לאחר אכילת ה'כורך' יוכלו לגשת היישר ל'שולחן עורך'. [[הרבי הריי&quot;צ]] לא ניחא דעתו משינוי זה והתבטא אז: &quot;הוד [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב|אאמו&quot;ר הרה&quot;ק]] אמר, שבלילות אלו - שני הסדרים של חג הפסח - לפני שעושין איזה דבר מעניני הסדר, דארף מען א קוק טאן אין סידור [= יש להביט בסידור]&quot;. כוונת הדברים היא לעיין באותם משפטי הדרכה מתומצתים שהציב [[אדמו&quot;ר הזקן]] בין קטעי ההגדה ובהם הביא הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. משפטים אלו כל עניינם אינו אלא הדרכה מעשית לעורכי הסדר, אך הרבי נאמן לגישתו האמונתית לכל הנכתב בידי רבותינו נשיאנו, מדקדק במשפטים אלו כחוט השערה ושולה מתוכם פנינים ודיוקים מופלאים.<br /> <br /> כידוע [[אדמו&quot;ר הזקן]] בירר וליבן נוסח תפילה מתוך ששים סידורים מנוסחאות שונות. ובכלל זה הייתה גם ההגדה של פסח, אשר כמוה כסידור התפילה רבו בה הנוסחאות.<br /> <br /> ביצירה שלפנינו מתעכב הרבי בהרחבה יתירה לכל שינוי נוסח, או גירסא נדירה שבחר בה רבינו הזקן ואינו זז מחבבה עד שמגלה כיצד הנוסח הזה הוא הוא המושלם, המעולה והמקובל מכל צד ופינה. היותר מפורסם הוא סדר ארבעת הקושיות שב'מה נשתנה' - מטבילין, מצה, מרור, מסובין, השונה מנוסח 'העולם'. הרבי פותח בשפע נדיר של מקורות ראשוניים לנוסח זה{{הערה|&quot;משנה שבירושלמי רי&quot;ף ורא&quot;ש.. בסי' רע&quot;ג, בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, טור, אבודרהם.. זבח פסח למהר&quot;י אברבנל, פע&quot;ח, סימן האריז&quot;ל, מ&quot;ח ועוד..&quot;.}} וממשיך להוכיח כיצד דווקא נוסח זה &quot;מתאים לסדרם בליל זה&quot; ואף ל&quot;סדר העולמות מלמטה למעלה..&quot; אך לא מסתפק בכך ובמילים חדות וקצרות מתפלפל עם דעות נוספות העוסקות בכלל בסדר התפתחותם של ארבעת הקושיות במרוצת הדורות. ומסיים ברעיון מקורי המבאר בפשטות את סיבת שינויי המנהגים בנוסח זה.<br /> <br /> זאת בנוסף לשינויים נוספים בהם מסתפק הרבי בציון שורה של נוסחאות הזהים לנוסח שלפנינו, וכדרכה של אמת תורנית - תמיד מקפיד גם לציין את כל אותם מקורות שבהם מופיע הנוסח בשונה מ[[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|ראו לדוגמה עמ' לה 'ויהי שם לגוי'. במח&quot;ו, אבודרהם, של&quot;ה, יעבץ קו&quot;י גריס כאן לגוי גדול, אבל בסי' רס&quot;ג, רמב&quot;ם, מהר&quot;ל, סימן הרש&quot;ר נשמטה תיבת גדול.. [וממשיך לבאר את שתי הנוסחאות]&quot;.}}.<br /> <br /> =='לקוטי מנהגים'==<br /> <br /> אחד החלקים העיקריים בכל היצירה הזו, אשר בהחלט ניתן לשער שלשמם היא נוצרה הוא - 'לקוטי מנהגים'. כאן לראשונה הוצגו במרוכז ובמסודר כל [[מנהגי חב&quot;ד]] לליל הסדר, ובכלל זה גם מנהגי בית הרב אשר חלקם נועדו לנשיאים בלבד.<br /> <br /> הרבי היה הראשון שסידר בירר וליבן את המנהגים החב&quot;דיים באחידות, לא זה בכה וזה בכה. ואכן - בהוראת [[אדמו&quot;ר הריי&quot;צ]] הוכנסו בהגדה זו כל המנהגים. בדרך כלל מסתפק הרבי בציונם, אך מפעם לפעם, בפרט כאשר המנהג לא כל כך שיגרתי, מראה לו הרבי פנים אם בציון מקורות תורניים נוספים{{הערה|ראה עמ' מח 'מנהג בית הרב'.}} ואם בביאור. הנה דוגמה אחת למנהג שלא נוהגים בו: &quot;אין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב&quot;. הרבי לא מתעלם מאלו הנוהגים לחטוף ואף מציין לכך רמז שהביאו ספרי המנהגים, אך את מנהג חב&quot;ד הוא מבאר בציטוט פתגם הגמרא{{הערה|ברכות ה, ב.}}: &quot;בתר גנבא גנוב וטעמא טעים&quot; אשר משמעותו, בהקשר זה, גניבה - בכל צורה שהיא - היא מחלה מדבקת...<br /> <br /> ===על ההגדה===<br /> הרב [[שלמה יוסף זווין]] כתב על הגדה זו: &quot;הגדה נפלאה שמעטים דוגמתה, ומתאימה לכל אדם מישראל, {{מונחון|כחסיד כאשר איננו חסיד|בין למי שחסיד ובין למי שאיננו חסיד}}. אלמלא הייתי חושש לסלידתם של חסידים מהגדרת חול לעבודת קודש, הייתי אומר שזוהי זוהי עבודה מדעית ממדריגה ראשונה. על כל פנים: פנינה בספרות ההגדית{{הערה|זוין, ספרים וסופרים ח&quot;ג, עמ' 263}}.&quot;.<br /> <br /> החוקר והבלשן מאיר מדן כתב: &quot;הגדה זו קטנת הכמות מפתיעה משתי בחינות: א) השפע העצום של מקורות מדבר חז&quot;ל ומספרי ראשונים ואחרונים - קשה להבין כיצד נקלט שפע עצום זה של בקיאות בחוברת דקה וצנומה של 47 עמודים, שרובם גוף ההגדה ומיעוטם דברי המלקט והעורך. ב) העובדה שהמחבר, אדמו&quot;ר חסידי, מתגלה לא כאדמו&quot;ר שחסידותו אומנותו ודבריו דברי רמז ודרוש כדרך שאר האדמו&quot;רים, אלא כחוקר מדעי ממדרגה ראשונה, פילולוג בעל שיעור קומה, המפליא בבקיאותו העצומה, בשכלו הישר ובכושר הבירור והניתוח המדעי של מקורות, של נוסחאות, של מקודם ומאוחר, של פשוטו של מקרא, והכל בלשון קצרה, תמציתית ומדוייקת למופת{{הערה|מחניים, גליון ל&quot;ב, תשי&quot;ז}}&quot;.<br /> <br /> ==הוצאות נוספות==<br /> *הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים - &quot;הגדת הרבי&quot;, - מנוקדת, עם פיענוחים - בתוספת סקירה של הרב [[שמעון וייצהנדלר]], בהוצאת מכון תורת מנחם (מהדורה ראשונה תשס&quot;ו. מאז נדפס במהדורות נוספות ומתוקנות, שהאחרונה שבהן יצאה לאור בתשפ&quot;ב).<br /> * הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים. מנוקדת. עם פענוח המ&quot;מ והציונים על הדף. קה&quot;ת, תשס&quot;ז.<br /> *'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים, מנהגים ובאורים''' - ההגדה בתוספת ביאורי הרבי על ההגדה וחג הפסח, ב' כרכים, [[ועד להפצת שיחות]].<br /> *'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]<br /> *'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון היכל מנחם<br /> *הרב שלום דובער לוין, הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים עם ביאור &quot;דובר שלום&quot;, הוצאת ספרים קה&quot;ת, תשע&quot;ח.<br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *הרב יוסף ישעיה ברוין, '''[https://asktherav.com/wp-content/uploads/2019/10/%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%90-%D7%93%D7%A8%D7%91-%D7%93.pdf ביאורים על ההגדה של הרבי]''', בעניין כורך, מרור, אפיקומן<br /> *הרב [[עזרא שוחט]], [https://drive.google.com/file/d/1eYrhtCGgiwK7TsMCN4etOiL4ATks5dSF/view?usp=sharing '''דיוקים וביאורים בהגדה של פסח''']<br /> *הרב [[שלום שפלטר]], [https://drive.google.com/file/d/1LCi9QMItrjzOuXRLvSnFsAvWFAqKVC0Z/view?usp=sharing '''שערי שלום''' על הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]<br /> *הרב [[אברהם אלאשווילי]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL עיונים ב&quot;צריך עיון&quot; שבהגדת הרבי]''', [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א'רפט (יב), י&quot;א ניסן תשפ&quot;ו עמ' 20<br /> *הרב [[יואב למברג]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1sVEl-IGae0vc3gXeU22ExEMXmaui3nxL הגדת הרבי - כתר תורה וכתר מלכות]''', [[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] א'רפט (יב), י&quot;א ניסן תשפ&quot;ו עמ' 35<br /> *הרב [[נחמן לרנר]], '''כללי ההגדה - עיון בכללים מנחים ללימוד הגדת הרבי''', גליון 'התמים' [https://drive.google.com/file/d/14fG2BKP20rR6eofhh_pBdZxmxfcAErDj/view ערב פסח תשע&quot;ז] ו[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/03/26-03-2018-22-10-08-התמים-יא-ניסן-התשעח.pdf ערב חג הפסח תשע&quot;ח] (2 חלקים)<br /> *הרב [[נחמן לרנר]], [https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=37 '''כללי ההגדה 'לשיטתיה''''], בטאון 'היכל ליובאוויטש' גליון ד', י&quot;א ניסן תשפ&quot;ג, עמוד 37<br /> *הרב [[נחמן לרנר]], [https://online.fliphtml5.com/nvvpt/bqdx/#p=17 מנהגים בהגדה], בטאון [[היכל ליובאוויטש]] גליון ו' עמ' 17 ואילך.<br /> *הרב [[יוסף חנינא ביינדמן]], '''הגדה של פסח - דברי מנחם''', בהוצאת קה&quot;ת, אדר תשפ&quot;א<br /> *'''ביאורים נפלאים מהגדת הרבי''', במדור 'סוגיות בתורת רבינו', שבועון התקשרות פרשת צו תשפ&quot;א<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/141803/ מתנת תות&quot;ל נתניה לי&quot;א ניסן: &quot;הגדת מלך&quot;{{PDF}}{{אינפו}}]<br /> * '''[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=116830 אוצרות ההגדה]''', אוצרות מתוך הגדת הרבי, בהוצאת מכון אור החסידות<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{מיזמים|חב&quot;דטקסט=הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים}}<br /> * '''[http://chabadpedia.co.il/images/9/97/הגדה_של_פסח_עם_לקוטי_טעמים_ומנהגים_-_מהדורה_ראשונה_(תש%22ו).pdf הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים - מהדורה ראשונה, עמוד הגדה מול עמוד ביאור (תש&quot;ו)]''' {{PDF}}<br /> *[https://chabadlibrary.org/books/6400000000 טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים'] - {{ספרייה}}.<br /> * מכתבי [[הרבי]] לרב [[שלמה יוסף זווין]], מתוך חליפת מכתבים תורנית שניהלו בנושא ההגדה ונדפסו בסדרה [[אגרות קודש (אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|אגרות קודש]] ; [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/2 כרך ב' עמ' רמא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ב' עמ' רס], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig כרך ט&quot;ו, עמ' ל&quot;ט] {{ספרייה}}<br /> * מכתב הרבי לגה&quot;ח [[מנחם זאב גרינגלאס|מנחם זאב גרינגלאס,]] שהפנה לרבי שאלה על ההגדה מאת המקובל הירושלמי ישעיה אשר זליג מרגליות, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig אגרות קודש כרך י&quot;א עמ' קסו] {{ספרייה}}<br /> *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/04/06-04-2021-02-43-07-חוברת-א-לדפוס.pdf פניני ההגדה]''', בתוך קובץ לימוד לישיבת בין הזמנים של [[את&quot;ה העולמי]] פסח תשפ&quot;א, עמוד 36<br /> *'''[http://chabadpedia.co.il/images/0/0e/תשורה_פבנזר_בלינוב.pdf הגהות הרבי על הוספות להגדה]''', בתוך תשורה מנישואי פבזנר-בלינוב, טבת תשפ&quot;ב (ע' טז-יח) {{PDF}}<br /> *הרב משה שטרנבוך, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/04/14-04-2022-16-30-56-בית-ההוראה-15-E.pdf גדר מצוות &quot;והגדת לבנך&quot;]''', בגליון מבית ההוראה, פסח תשפ&quot;ב<br /> *'''[https://files.anash.org/uploads/2025/04/Final-%D7%99%D7%90-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%9F.pdf דיוקים וביאורים בהגדת הרבי]''', קובץ הערות התמימים ואנ&quot;ש מוריסטון, גליון תתקעד עמודים כה-מה, [https://drive.google.com/file/d/1pz-TSlT08GXbpdudiSL8yYBBNx_JsKqm/view הערות וביאורים אהלי תורה א'רסח עמוד 20-35]<br /> <br /> {{תורת הרבי}}<br /> {{פסח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:ספרי ועד להפצת שיחות]]<br /> [[en:The Rebbe's Haggadah]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=839487 2026-04-05T10:32:00Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>'''התלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]] ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.<br /> <br /> במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.<br /> <br /> החל מהדפסת ש&quot;ס ונציה בשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ג נקבעה &quot;צורת הדף&quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.<br /> <br /> == סגנונו של התלמוד בבלי ==<br /> סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&quot;ל ש&quot;במחשכים הושיבני&quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.<br /> <br /> == תקופת חיבור התלמוד ==<br /> תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע&quot;ט ועד ד'ר&quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&lt;ref&gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&quot;י רב אשי ורבינא&lt;/ref&gt; בחיבור מסודר.<br /> <br /> == אגדה בתלמוד ==<br /> {{ערך מורחב|אגדה}}<br /> בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&lt;ref&gt;לדוגמה [[מהרש&quot;א|המהרש&quot;א]]&lt;/ref&gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. <br /> <br /> מבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&lt;ref&gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&lt;/ref&gt;. והנגלות שבו, הם &quot;דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&quot;.<br /> <br /> == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==<br /> [[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&lt;ref&gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 834.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&lt;ref&gt;ראו ספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד עמוד 2080&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות<br /> <br /> # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.<br /> # דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&lt;ref&gt;ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ. שיחות קודש תש&quot;מ כרך א' עמ' 723-722&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == דפוסי התלמוד ==<br /> <br /> מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ&quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ&quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר&quot;פ–ה'רפ&quot;ג, וזכתה לכינוי ש&quot;ס ונציה. ש&quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס זיטומיר ======<br /> [[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&quot;ס זה בלבד.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס מאורות ======<br /> בסוף שנות היו&quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את &quot;הש&quot;ס החב&quot;די&quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&quot;ס וילנה ע&quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.<br /> <br /> ====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&quot;ס שטיינזלץ]] ======<br /> מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&lt;sup&gt;[דרושה הבהרה]&lt;/sup&gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]<br /> <br /> == הדרנים על הש&quot;ס ==<br /> {{ערך מורחב|הדרנים על הש&quot;ס}}<br /> <br /> [[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]<br /> '''הדרנים על הש&quot;ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.<br /> <br /> במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].<br /> <br /> רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש&quot;ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br /> <br /> עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}<br /> {| class=&quot;wikitable mw-collapsible&quot;<br /> ! colspan=&quot;3&quot; |מסכתות ששה סדרי משנה<br /> |-<br /> |זרעים<br /> |ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)<br /> |-<br /> |מועד<br /> |שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)<br /> |-<br /> |נשים<br /> |יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)<br /> |-<br /> |נזיקין<br /> |מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)<br /> |-<br /> |קדשים<br /> |זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים<br /> |-<br /> |טהרות<br /> |כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין<br /> |-<br /> | colspan=&quot;3&quot; |&lt;small&gt;'''ב''' – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי '''י''' – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&lt;/small&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=839486 2026-04-05T10:31:26Z

<p>Z770: /* סגנונו של התלמוד בבלי */</p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{להשלים}}<br /> '''התלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]] ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.<br /> <br /> במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.<br /> <br /> החל מהדפסת ש&quot;ס ונציה בשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ג נקבעה &quot;צורת הדף&quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.<br /> <br /> == סגנונו של התלמוד בבלי ==<br /> סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&quot;ל ש&quot;במחשכים הושיבני&quot; זה תלמוד בבלי בגלל ש&quot;שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה&quot;, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.<br /> <br /> == תקופת חיבור התלמוד ==<br /> תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע&quot;ט ועד ד'ר&quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&lt;ref&gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&quot;י רב אשי ורבינא&lt;/ref&gt; בחיבור מסודר.<br /> <br /> == אגדה בתלמוד ==<br /> {{ערך מורחב|אגדה}}<br /> בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&lt;ref&gt;לדוגמה [[מהרש&quot;א|המהרש&quot;א]]&lt;/ref&gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. <br /> <br /> מבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&lt;ref&gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&lt;/ref&gt;. והנגלות שבו, הם &quot;דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&quot;.<br /> <br /> == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==<br /> [[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&lt;ref&gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 834.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&lt;ref&gt;ראו ספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד עמוד 2080&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות<br /> <br /> # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.<br /> # דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&lt;ref&gt;ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ. שיחות קודש תש&quot;מ כרך א' עמ' 723-722&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == דפוסי התלמוד ==<br /> <br /> מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ&quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ&quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר&quot;פ–ה'רפ&quot;ג, וזכתה לכינוי ש&quot;ס ונציה. ש&quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס זיטומיר ======<br /> [[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&quot;ס זה בלבד.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס מאורות ======<br /> בסוף שנות היו&quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את &quot;הש&quot;ס החב&quot;די&quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&quot;ס וילנה ע&quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.<br /> <br /> ====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&quot;ס שטיינזלץ]] ======<br /> מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&lt;sup&gt;[דרושה הבהרה]&lt;/sup&gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]<br /> <br /> == הדרנים על הש&quot;ס ==<br /> {{ערך מורחב|הדרנים על הש&quot;ס}}<br /> <br /> [[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]<br /> '''הדרנים על הש&quot;ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.<br /> <br /> במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].<br /> <br /> רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש&quot;ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br /> <br /> עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}<br /> {| class=&quot;wikitable mw-collapsible&quot;<br /> ! colspan=&quot;3&quot; |מסכתות ששה סדרי משנה<br /> |-<br /> |זרעים<br /> |ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)<br /> |-<br /> |מועד<br /> |שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)<br /> |-<br /> |נשים<br /> |יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)<br /> |-<br /> |נזיקין<br /> |מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)<br /> |-<br /> |קדשים<br /> |זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים<br /> |-<br /> |טהרות<br /> |כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין<br /> |-<br /> | colspan=&quot;3&quot; |&lt;small&gt;'''ב''' – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי '''י''' – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&lt;/small&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]<br /> {{קרד|}}</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=839484 2026-04-05T10:29:21Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{להשלים}}<br /> '''התלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]] ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.<br /> <br /> במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.<br /> <br /> החל מהדפסת ש&quot;ס ונציה בשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ג נקבעה &quot;צורת הדף&quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.<br /> <br /> == סגנונו של התלמוד בבלי ==<br /> סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו התלמוד ירושלמי שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&quot;ל ש&quot;במחשכים הושיבני&quot; זה תלמוד בבלי שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.<br /> <br /> == תקופת חיבור התלמוד ==<br /> תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע&quot;ט ועד ד'ר&quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&lt;ref&gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&quot;י רב אשי ורבינא&lt;/ref&gt; בחיבור מסודר.<br /> <br /> == אגדה בתלמוד ==<br /> {{ערך מורחב|אגדה}}<br /> בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&lt;ref&gt;לדוגמה [[מהרש&quot;א|המהרש&quot;א]]&lt;/ref&gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. <br /> <br /> מבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&lt;ref&gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&lt;/ref&gt;. והנגלות שבו, הם &quot;דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&quot;.<br /> <br /> == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==<br /> [[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&lt;ref&gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 834.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&lt;ref&gt;ראו ספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד עמוד 2080&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות<br /> <br /> # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.<br /> # דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&lt;ref&gt;ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ. שיחות קודש תש&quot;מ כרך א' עמ' 723-722&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == דפוסי התלמוד ==<br /> <br /> מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ&quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ&quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר&quot;פ–ה'רפ&quot;ג, וזכתה לכינוי ש&quot;ס ונציה. ש&quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס זיטומיר ======<br /> [[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&quot;ס זה בלבד.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס מאורות ======<br /> בסוף שנות היו&quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את &quot;הש&quot;ס החב&quot;די&quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&quot;ס וילנה ע&quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.<br /> <br /> ====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&quot;ס שטיינזלץ]] ======<br /> מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&lt;sup&gt;[דרושה הבהרה]&lt;/sup&gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]<br /> <br /> == הדרנים על הש&quot;ס ==<br /> {{ערך מורחב|הדרנים על הש&quot;ס}}<br /> <br /> [[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]<br /> '''הדרנים על הש&quot;ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.<br /> <br /> במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].<br /> <br /> רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש&quot;ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br /> <br /> עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}<br /> {| class=&quot;wikitable mw-collapsible&quot;<br /> ! colspan=&quot;3&quot; |מסכתות ששה סדרי משנה<br /> |-<br /> |זרעים<br /> |ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)<br /> |-<br /> |מועד<br /> |שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)<br /> |-<br /> |נשים<br /> |יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)<br /> |-<br /> |נזיקין<br /> |מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)<br /> |-<br /> |קדשים<br /> |זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים<br /> |-<br /> |טהרות<br /> |כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין<br /> |-<br /> | colspan=&quot;3&quot; |&lt;small&gt;'''ב''' – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי '''י''' – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&lt;/small&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]<br /> {{קרד|}}</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99&diff=839483 2026-04-05T10:28:38Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{עריכה}}<br /> {{להשלים}}<br /> '''התלמוד הבבלי''' הוא הספר המרכזי ב[[תורה שבעל פה]] שמהווה בסיס לכל [[הלכה|הספרות ההלכתית]] בדורות הבאים אחריו. חיבור שבו מסוכמים דברי [[הלכה|ההלכה]] ו[[אגדה|האגדה]] המרכזיים של האמוראים מבבל בתקופה שלאחר חתימת המשנה. חיבור זה נכתב בעיקרו כביאור והרחבה על המשניות והברייתות, על פי סדר ששת סדרי המשנה.<br /> <br /> במהדורות השגרתיות – שבהן נדפס התלמוד כשאליו מסופחים אוסף של מפרשים ופוסקים שונים – הוא מודפס ב-20 כרכים.<br /> <br /> החל מהדפסת ש&quot;ס ונציה בשנים תר&quot;פ-תרפ&quot;ג נקבעה &quot;צורת הדף&quot;, שקבעה את עיצובם וחלוקתם של דפי התלמוד והמפרשים שלצדם. חלוקה זו נשמרה גם במהדורת וילנא, שהיא הבסיס למהדורות הנפוצות של התלמוד הבבלי עד לימינו. לפי חלוקה זו מצויים בתלמוד הבבלי 2,711 דפים.<br /> <br /> == סגנונו של התלמוד בבלי ==<br /> סגנונו של התלמוד בבלי, הוא שבשביל להגיע למסקנה צריך לעבור דרך קושיות ופלפולים, (שלא כמו התלמוד ירושלמי שבו מגיעים למסקנה בדרך ישירה וללא פלפולים), ולכן אמרו חז&quot;ל ש&quot;במחשכים הושיבני&quot; זה תלמוד בבלי שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, והדרך למסקנא היא בדרך כלל ארוכה ומפולפלת.<br /> <br /> == תקופת חיבור התלמוד ==<br /> תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע&quot;ט ועד ד'ר&quot;ס לבריאת העולם). וסוכם ע&quot;י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]]&lt;ref&gt;לפי רוב הדעות התלמוד סוכם ע&quot;י רב אשי ורבינא&lt;/ref&gt; בחיבור מסודר.<br /> <br /> == אגדה בתלמוד ==<br /> {{ערך מורחב|אגדה}}<br /> בנוסף על דברי הלכה, מכיל התלמוד דברי [[אגדה]] רבים (אגדתא). לעיתים באים דברי האגדה להטעים עיקרון הלכתי, כמו סוגיית תנורו של עכנאי. חלקם מעוררים פליאה כמו &quot;אגדתא ד[[רבה בר בר חנה]]&quot; בבבא בתרא, ומשום כך נוטים מפרשים רבים&lt;ref&gt;לדוגמה [[מהרש&quot;א|המהרש&quot;א]]&lt;/ref&gt; לבאר אותם או כמשלים או על פי [[תורת הקבלה|הקבלה]]. <br /> <br /> מבואר ב[[כתבי האריז&quot;ל]] שאגדות שבספר [[עין יעקב]] רוב סודות התורה גנוזים בה, והם מכפרים על עונותיו של האדם&lt;ref&gt;ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.&lt;/ref&gt;. והנגלות שבו, הם &quot;דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו&quot;.<br /> <br /> == שיטת התלמוד בבלי מול שיטת ה[[תלמוד ירושלמי]] ==<br /> [[הרבי]] הוכיח ששיטת הבבלי היא שמתחשבים עם מצב ההוה, ושיטת [[תלמוד ירושלמי|הירושלמי]] היא שמתחשבים גם עם המצב בעתיד&lt;ref&gt;[[התוועדויות]] [[תשמ&quot;ב]] חלק ב' עמ' 834.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> כמו כן מבואר כי ענינו של התלמוד בבלי הוא [[אור חוזר]] (לכן יש שם קושיות ופילפולים ) ואילו [[תלמוד ירושלמי|התלמוד ירושלמי]] ענינו הוא [[אור ישר]] (ולכן מגיעים למסקנא ללא פילפול)&lt;ref&gt;ראו ספר המאמרים תש&quot;ח עמוד 121 ואילך. התוועדויות תשמ&quot;ב חלק ד עמוד 2080&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> למרות ש[[אור ישר]] (התלמוד ירושלמי) מגיע ממקום יותר גבוה מ[[אור חוזר]] (התלמוד בבלי) הלכה כמו התלמוד בבלי משתי סיבות<br /> <br /> # הלכה כבתראי וחתימת התלמוד בבלי היתה לאחר התלמוד ירושלמי.<br /> # דוקא על ידי הבנה והשגה בתורה ישנו הכוח לקביעת ופסק דין ההלכה, מטעם זה הלכה כמו התלמוד בבלי כי שם יש יותר פלפול&lt;ref&gt;ש&quot;פ מקץ תש&quot;מ. שיחות קודש תש&quot;מ כרך א' עמ' 723-722&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> == דפוסי התלמוד ==<br /> <br /> מהדורות של המסכתות הראשונות מן התלמוד הודפסו בספרד החל משנת ה'רמ&quot;ב ואילך. רוב הדפוסים ממהדורות אלו אבדו בגירוש ספרד שאירע עשור לאחר מכן, ושרדו מהם שרידים בלבד. בשנת ה'רמ&quot;ד הדפיסו האחים שונצינו באיטליה מספר מסכתות אחדות, והדפסה מלאה ראשונה של התלמוד נעשתה בידי דניאל בומברג בוונציה בשנים ה'ר&quot;פ–ה'רפ&quot;ג, וזכתה לכינוי ש&quot;ס ונציה. ש&quot;ס ונציה קבע את עימוד התלמוד (=צורת הדף) בכל הדפוסים שאחריו, עד ימינו.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס זיטומיר ======<br /> [[דפוס ז'יטומיר]] היה המשך של [[דפוס סלאוויטא]] ולכן היה אצל חסידים חשיבות לדפוס זה דווקא ורבים למדו בש&quot;ס זה בלבד.<br /> <br /> ====== ש&quot;ס מאורות ======<br /> בסוף שנות היו&quot;דים הדפיס הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] בהוצאת דפוס 'מאורות' את &quot;הש&quot;ס החב&quot;די&quot; - תלמוד בבלי עם הוספת פירושי ה[[ספר צמח צדק|צמח צדק]] לכל מסכת אשר הושמטו מש&quot;ס וילנה ע&quot;י [[ההתנגדות לתורת החסידות|מתנגדים]], וקיבל הוראות מ[[הרבי]] על כך.<br /> <br /> ====== [[תלמוד שטיינזלץ|ש&quot;ס שטיינזלץ]] ======<br /> מאת הרב [[עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)|עדין אבן ישראל]], הביאור המקיף הראשון, הרבי מאוד עודדו לכתוב את הביאור.&lt;sup&gt;[דרושה הבהרה]&lt;/sup&gt;.[[קובץ:תלמוד שטיינזלץ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) עם התלמוד המבואר על ידו]]<br /> *<br /> <br /> == הדרנים על הש&quot;ס ==<br /> {{ערך מורחב|הדרנים על הש&quot;ס}}<br /> <br /> [[קובץ:הדרנים על השס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הספר]]<br /> '''הדרנים על הש&quot;ס''' הינו אוסף של ה[[סיום מסכת#הדרן|הדרנים]] על מסכתות ה[[ש&quot;ס]] שנאמרו על ידי [[הרבי]] במהלך השנים.<br /> <br /> במהלך השנים, ערך הרבי עשרות רבות של הדרנים על מסכתות, הן מה[[תלמוד בבלי]], הן מה[[תלמוד ירושלמי]] והן מסכתות [[משניות]]. רבים מן ההדרנים נאמרו לרגל ימי [[יארצייט]], ב[[י&quot;ט כסלו]], או ב[[ערב פסח]], אז נהוג [[סיום מסכת|לסיים מסכת]].<br /> <br /> רובם של ההדרנים נאמרו במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] הקבועות, ואז לרוב הרבי מצטט את סיום המסכת, מקשה על הקטע כמה קושיות ומבארו. לעיתים הרבי אף מבאר את השינויים בסיום ב[[תלמוד הבבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]. חלק גדול מההדרנים [[מוגה|הוגהו]] על ידי הרבי, ויצאו לאור בסדרת [[לקוטי שיחות]] או בצורה אחרת.<br /> <br /> בשנת [[תשנ&quot;ה]] יצאו לאור הספרים 'הדרנים על הש&quot;ס' המאגדים את כל ה'הדרנים' שהוגהו על ידי הרבי, כאשר השיחות שהוגהו ב[[אידיש]] תורגמו ל[[לשון הקודש]].<br /> <br /> בסדרה יצאו לאור שני כרכים על ידי ה[[וועד להפצת שיחות]].<br /> <br /> בסוף הכרך השני נוספו [[אגרות קודש]] שכתב הרבי לחגיגות סיום שתוכנן הוא כעין 'הדרן', תוכן ענינים של ההדרנים, פירוט חיצוני של זמן אמירת כל הדרן והמקום בו נדפס, ומפתח ענינים. כמו כן נוספה רשימה של ה'הדרנים' ש[[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.<br /> <br /> עורך הספר הוא הרב [[אברהם ברוך פבזנר]]{{מיזמים|חב&quot;דציטוט = תלמוד בבלי|חב&quot;דטקסט = תלמוד בבלי}}<br /> {| class=&quot;wikitable mw-collapsible&quot;<br /> ! colspan=&quot;3&quot; |מסכתות ששה סדרי משנה<br /> |-<br /> |זרעים<br /> |ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)<br /> |-<br /> |מועד<br /> |שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)<br /> |-<br /> |נשים<br /> |יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)<br /> |-<br /> |נזיקין<br /> |מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)<br /> |-<br /> |קדשים<br /> |זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים<br /> |-<br /> |טהרות<br /> |כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין<br /> |-<br /> | colspan=&quot;3&quot; |&lt;small&gt;'''ב''' – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי '''י''' – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי&lt;/small&gt;<br /> |}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תורה]]<br /> {{קרד|}}</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%90_%D7%9E%D7%AA&diff=839463 2026-04-05T10:06:12Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{לאחד|יעקב אבינו לא מת|יעקב אבינו}}<br /> {{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=27.03.2026}}<br /> '''יעקב אבינו לא מת''' הוא משפט מהגמרא ב[[מסכת תענית]]{{הערה|דף ה', עמוד ב.}} שאומר שגם לאחר הסתלקותו, [[יעקב אבינו]] נשאר חי.<br /> ==המקורות==<br /> === הרש&quot;י===<br /> בפרשת [[ויחי]] נאמר על יוסף &quot;ויאסוף רגליו אל המיטה ויגווע ויאסף אל עמיו&quot;. רש&quot;י אומר על פסוק זה &quot;ומיתה לא נאמרה בו, ואמרו רז&quot;ל: יעקב אבינו לא מת&quot;.<br /> <br /> === הגמרא ===<br /> ב[[מסכת תענית]] ב[[גמרא]], מובא שרב יצחק אמר ל[[רב נחמן]] מימרא בשם [[רבי יוחנן]] ש{{ציטוטון|יעקב אבינו לא מת}}, רב נחמן שאל אותו על כך {{מונחון|וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא|וכי לחינם ספדו הסופדים, חנטו החונטים וקברו הקוברים?}}?, ובתגובה ציטט רב יצחק את הפסוק {{ציטוטון|ואתה אל תירא עבדי יעקב נאום ה’ ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים|[[ספר ירמיהו|ירמיהו]], ל, י.}} ומסביר שההיקש בין יעקב לזרעו מלמד ש{{ציטוטון|מה זרעו בחיים אף הוא בחיים}}.<br /> <br /> === הזוהר ===<br /> ב[[זוהר]] נכתב שיעקב אבינו לא מת, ו[[הקב&quot;ה]] מושיב אותו לפני [[כסא הכבוד]] שיהיה עד לבני ישראל האומרים כל יום &quot;[[פרשת שמע ישראל|שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]]&quot;{{הערה|ספר הזוהר, [[מגילת רות]].}}.<br /> <br /> == ביאורי הרבי ==<br /> <br /> === למה דווקא יעקב אבינו ===<br /> ב[[שיחה]]{{הערה|תורת מנחם, כרך סה, עמ' 97}} הרבי מביא את שאלת המפרשים, למה דווקא על יעקב אבינו, נאמר &quot;לא מת&quot; ולא על שאר ה[[אבות]] ([[אברהם]] ו[[יצחק]]). ועונה שרק אצל יעקב אבינו היה &quot;זרעו בחיים&quot; כיוון שלשאר האבות היו גם בנים רשעים, ([[ישמעאל]] ו[[עשיו]])<br /> <br /> === התירוץ על קושיית הגמרא ===<br /> ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[י' בשבט|י' שבט]] [[תשכ&quot;ו]], תירץ הרבי את קושיית הגמרא{{הערה|וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטיא}}: שחיי צדיק הם חיים רוחניים ואילו העניין ש&quot;חנטו חנטייא כו'&quot; הוא ב[[גשמיות]]{{הערה|והרי גשמיות של צדיק, היא רק טפל לצדיק עצמו.}}.<br /> <br /> == ראו גם ==<br /> [[דוד מלך ישראל חי וקיים]]<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{טורים<br /> | תוכן = *[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=21147&amp;CategoryID=4092 מדוע דווקא 'יעקב אבינו לא מת']{{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/34679 יעקב אבינו ע&quot;ה לא מת ● היבטים ומשמעויות] {{Col}}<br /> <br /> *[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/796341 &quot;יעקב אבינו לא מת&quot;] {{בית חבד (אתר)}}<br /> <br /> *[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/802378 &quot;ויחי&quot; בפרשה העוסקת במיתת יעקב?] {{בית חבד (אתר)}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?CategoryID=78&amp;ArticleID=289&amp;ArticleTitle=%E9%F2%F7%E1%20%E5%EE%F9%E4%20%22%EC%E0%20%EE%FA%E5%22 יעקב ומשה &quot;לא מתו&quot;] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/84311 יעקב אבינו לא מת - בין דרשה להלכה ● צפו בוידאו] {{Col}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=288&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=12&amp;SelectdDate= חיים נצחיים] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/87377 &quot;יעקב אבינו לא מת&quot; ● סיפור אמיתי בראי הפרשה] {{Col}}<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/159552 'יעקב אבינו לא מת' - האמנם? &amp;#x7C; היבטים ומשמעויות] {{Col}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=280&amp;CategoryID=78&amp;SelectdDate= לחיות חיי-נצח] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[https://www.chabadlibrary.org/books/1402810007 שיחת יום ב' פ' בשלח, יו&quot;ד שבט, ה'תשכ&quot;ו]<br /> <br /> *[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/12/61b7173562c88_1639388981.pdf &lt;nowiki&gt;'יעקב אבינו [ע&quot;ה] לא מת' – היבטים ומשמעויות&lt;/nowiki&gt;] {{Col}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8343&amp;CategoryID=1595 יהודי מחולל 'תחיית המתים'] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[https://col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&amp;artID=102126 יעקב אבינו לא מת ● מוצ&quot;ש חי] {{Col}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8337&amp;CategoryID=1594 פרשת ויחי] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[https://col.org.il/news/135331 'יעקב אבינו לא מת' - האמנם כפשוטו? הרב יחזקאל סופר] {{Col}}<br /> <br /> *[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13005&amp;CategoryID=2131 הסתלקות יעקב] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=12007&amp;CategoryID=2020 &quot;זרעו בחיים&quot; – גם אם בחיצוניות נראה אחרת] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16931&amp;CategoryID=2571 חיים של אמת; לא זיקוקים] {{חב&quot;ד}}<br /> <br /> *[http://www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=861&amp;CategoryID=78&amp;ParashaID=7 חיים של צדיק] {{חב&quot;ד}}<br /> }}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> <br /> [[קטגוריה:האבות]]<br /> [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99&diff=839462 2026-04-05T10:00:40Z

<p>Z770: /* סדר היום */</p> <hr /> <div>[[קובץ:הבנקעט.jpeg|ממוזער|הבנקעט המרכזי (תשפ&quot;ה)]]<br /> '''יום תמים לרבי''' הוא כינוס המאורגן על ידי [[ועד התמימים העולמי]] ב[[י&quot;א ניסן]] יום ההולדת של [[הרבי]] לכלל תלמידי ה[[תמים|תמימים]] ב[[ארץ הקודש]], ומשתתפים בו אלפי בחורים מכל הארץ.<br /> <br /> ==היסטוריה==<br /> הכינוס התקיים לראשונה ב[[י&quot;א ניסן]] [[תשס&quot;ג]], הבחורים שנתנו את התנופה העיקרית הם חברי שיעור ג' ב[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תש&quot;ע]]. כיום מתקיים האירוע המיוחד בכל שנה ושנה. משנת [[תשפ&quot;ג]] מתקיים הבנקעט באולם בית זלטה ב[[כפר חב&quot;ד ב']]. קודם לכן הוא התקיים ב'זאל' של ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> האירוע מאורגן בידי הרה&quot;ח הרב [[מנחם מענדל קנלסקי]], יו&quot;ר ועד תלמידי התמימים בארץ הקודש.<br /> <br /> ==סדר היום==<br /> האירוע כולו, למעט הבנקעט, מתקיים בשטח ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]. בחלקו הראשון של היום מתקיים סדר לימוד מיוחד בתורת הרבי. לאחר מכן צופים תלמידי התמימים בהתוועדות י&quot;א ניסן עם הרבי באורך מלא בזאל הישיבה. לקראת ערב מתכנסים אלפי תמימים ואנ&quot;ש לכינוס רבתי משולב בקטעי מראות קודש מהרבי, [[ניגונים]], והרצאות מגדולי ה[[משפיעים]].<br /> <br /> בערבו של יום מתחיל באנקעט ענק - בהשתתפות רבנים ומשפיעים. <br /> <br /> את הנאום המרכזי נושא אורח מיוחד , שליח משפיע או ראש ישיבה מחו&quot;ל.<br /> <br /> במהלך האירוע מוקרן תכנית מולטימדיה יחודית שמופקת עבור האירוע. את התכניות שהופקו במשך השנים ניתן למצוא בערוץ היוטיוב של ועד תלמידי התמימים העולמי<br /> <br /> לקראת סוף האירוע מנגנים הבחורים ניגון ל[[הפרק של הרבי|פרק של הרבי]] במשך שעה ארוכה.<br /> <br /> ולאחר מכן [[התוועדות חסידית|מתוועדים]] התמימים כל הלילה לפי שיעורים עם טובי המשפיעים בארץ ובעולם.<br /> <br /> למחרת מתקיים סדר [[חסידות]] מוקדם בבוקר בשילוב שיעורים ממשפעים שונים.<br /> <br /> במשך שאר היום מתקיימים פעילויות שונות ומבחנים על מבצעי הועד במשך השנה, ויציאה ל[[מבצע תפילין]].<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> * [https://col.org.il/news/168868 יום תמים לרבי: המוני תמימים התכנסו יחד להתוועדות י&quot;א ניסן] {{Col}}<br /> * [https://col.org.il/feed?keyword=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A8%D7%91%D7%99 תגית: יום תמים לרבי] {{Col}}<br /> <br /> [[קטגוריה:כינוסים חב&quot;דיים]]<br /> [[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב&quot;ד]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99&diff=839458 2026-04-05T09:50:09Z

<p>Z770: /* משפחתו */</p> <hr /> <div>{{דמות<br /> |שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי<br /> |תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg<br /> |תיאור= רבה של [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> |תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש&quot;ג]]<br /> |מקום פעילות= [[נחלת הר חב&quot;ד]]<br /> |תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]<br /> }}<br /> [[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב&quot;ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]<br /> הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (נולד ב[[ט' בתשרי]] [[תש&quot;ג]], 1943) הוא [[רב (תואר)|רב]] שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב&quot;ד]]. ממונה על ועד כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]]. חבר ב[[אגודת חסידי חב&quot;ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש&quot;ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי|משה זאב]] ולחיה ירוסלבסקי בתל אביב.<br /> <br /> בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ב[[תל אביב]]. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.<br /> <br /> [[נישואין|התחתן]] ב[[תשכ&quot;ד]] עם שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב&quot;ד]].<br /> <br /> עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב&quot;ד]] בשנת [[תשכ&quot;ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&amp;CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}.<br /> <br /> הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב&quot;ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר&quot;ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו&quot;ר הזקן]].<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב&quot;ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] על פי הוראה שקיבל, הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה.<br /> <br /> כשהוקם [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי. הרב ירוסלבסקי חותם על התעודות של ספר התורה של ילדי ישראל, מתפקידו כמזכיר הבית דין.<br /> <br /> ביחידות בשנת [[תשמ&quot;א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב&quot;ד בארץ הקודש{{הערה|גליון התקשרות פ&quot;ב.}}.<br /> <br /> בשנת [[תנש&quot;א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].<br /> <br /> בשנת תנש&quot;א חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף שלח את הרב [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] והרב [[אברהם טאוב|אבי טאוב]] להקריא את פסק הדין על ציוני רבותינו נשיאינו.<br /> <br /> בשנת תשנ&quot;ג הורה בשם הבית דין להשתתף במעמד ה[[סאטלייט (י' שבט תשנ&quot;ג)|סאטלייט]] בו עודד הרבי את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] לעיני כל העולם.<br /> <br /> ב[[אלול]] [[תשפ&quot;ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו כמזכיר בית דין רבני חב&quot;ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חב&quot;ד אלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב&quot;ד און ליין}}}}. בפועל לא פרש, כיוון שחברי הבי&quot;ד לא קיבלו את בקשת הפרישה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מו&quot;צ ומחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב&quot;ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב&quot;ד ב[[אלעד]], [[בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש|חבר בית דין רבני חב&quot;ד]] וראש מכון הסמיכה ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תות&quot;ל קרית גת]].<br /> *בנו, הרב [[מנחם מענדל ירוסלבסקי (כפר חב&quot;ד)|מנחם מענדל ירוסלבסקי]]- כפר חב&quot;ד.<br /> *חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב&quot;ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]] לשעבר. מנהל נחלת הכשרות.<br /> *חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].<br /> *חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו&quot;ר [[יד לאחים]].<br /> *חתנו, הרב [[אלחנן יעקובוביץ' (נחלת הר חב&quot;ד)|אלחנן יעקובוביץ']] - [[נחלת הר חב&quot;ד]], ספרן בספרית היכל מנחם בבני ברק.<br /> *חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות&quot;ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].<br /> *חתנו, הרב [[יצחק שמואל מלוב]] - [[נחלת הר חב&quot;ד]].<br /> *חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.<br /> *חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב&quot;ד]] ומנהל [[בד&quot;צ|בד&quot;ץ]] 'נחלת הכשרות' (מערכת הכשרות שתחת הרב ירוסלבסקי), נחלת הר חב&quot;ד.<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/הרב_ירוסלבסקי_נחלה.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]<br /> *'''[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%20%D7%97%D7%91%27%27%D7%93%3B%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%90.pdf הזוכר למזכיריו]''' - אסופה מהוראות הרבי לרב ירוסלבסקי, תשורה מ&quot;אויפרופעניש&quot; של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ&quot;ג]].<br /> *'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ&quot;ז בסיון תש&quot;פ]<br /> * [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב&quot;ד}} 1906 עמוד 37<br /> * [[מנחם כהן (אלעד)|מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''&quot;הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב&quot;ד&quot;''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב&quot;ד]] גליון 2000 עמוד 40<br /> *[https://col.org.il/news/125317 צרור גילויים מפעימים בראיון עם הרב ירוסלבסקי{{COL}}]<br /> <br /> {{חברי בי&quot;ד רבני חב&quot;ד בארץ הקודש}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:רבני חב&quot;ד בהווה]]<br /> [[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב&quot;ד בארץ הקודש]]<br /> [[קטגוריה:דיינים]]<br /> [[קטגוריה:רבני קהילות חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב&quot;ד]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשכ&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:רבני שכונות]]<br /> [[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש&quot;ג]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:מרא דאתרא]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97&diff=839456 2026-04-05T09:46:32Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>'''[[הידור מצווה|הידורים וחומרות]] בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג ה[[פסח]] כדי להישמר מחשש [[חמץ]]. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי [[האריז&quot;ל]], ש&quot;הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה&quot;.<br /> <br /> [[חסיד]]י [[חב&quot;ד]] נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]] והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי [[רבותינו נשיאינו]].<br /> <br /> ==המקור לחומרות==<br /> איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב&quot;משהו&quot;, דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:<br /> *כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש&quot;י פסחים כט, ב ד&quot;ה שלא במינו.}}.<br /> *כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב&quot;[[חמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]]&quot;{{הערה|תוספות חולין צ, א ד&quot;ה אמר.}}.<br /> *כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}.<br /> <br /> ו[[הרדב&quot;ז]] כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, אינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ל[[יצר הרע]], ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&amp;st=&amp;pgnum=397&amp;hilite= שו&quot;ת הרדב&quot;ז חלק ג' סימן תקמו].}}.<br /> <br /> בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו&quot;ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו&quot;ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז&quot;ל]], שיש &quot;להחמיר כל החומרות בפסח&quot;. עוד מובא בשמו{{הערה|1=באר היטב אורח חיים ר&quot;ס תמז. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&amp;st=&amp;pgnum=774&amp;hilite= שיחת אחש&quot;פ תש&quot;מ], ש&quot;כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז&quot;ל&quot;. מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ובשיחת פסח שני ה'תש&quot;מ.}} ש&quot;הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה&quot;.<br /> <br /> לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב&quot;ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.<br /> <br /> אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1682&amp;st=&amp;pgnum=47&amp;hilite= שאלות ותשובות מן השמים], סימן עא.}}.<br /> <br /> [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר &quot;אני מתיירא מאוד מחומרות&quot;{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&amp;st=&amp;pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}.<br /> <br /> היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י&quot;א בניסן, אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}} כמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע, והסביר זאת בכך &quot;שקשה ביותר להדר כפי הרצון בעניני פסח - כשנמצאים במקום אחר&quot;{{הערה|1= [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/37/14/4/150.htm לקוטי שיחות חלק לז ע' 150]. קובץ מענות קודש תש&quot;נ, [https://chabad.info/beis-medrash/470688/ מענה קסב]. פורסם קודם לכן ביומן &quot;פאקס א שיחה&quot; גליון 37}}.<br /> <br /> הרב [[חיים שלמה דיסקין]] הבהיר שאין לנהוג באופן של [[מילון חסידי:שפיץ חב&quot;ד|שפיץ חב&quot;ד]] בחומרות בהם עלול להיווצר חוסר ב[[שלום בית]]{{הערה|[https://machon-halacha.co.il/courses/קידוש-בשעה-השביעית/lesson/מקרים-בהם-כן-ניתן-לקדש/ שיעור קידוש בשעה השביעי, מקרים בהם כן ניתן לקדש] דקה: 5:43 באתר מכון הלכה חב&quot;ד.}}.<br /> <br /> ==בערב פסח אחר חצות==<br /> יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות.<br /> <br /> הרבי העיד על אדמו&quot;ר הריי&quot;צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.<br /> <br /> ==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו==<br /> ===ההכנות לפסח===<br /> *'''ניקיון''': גם במצבים שמעיקר ההלכה החמץ די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}<br /> *'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו&quot;ר הרש&quot;ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב&quot;ד, הכנת מים קודם הפסח]. אוצר החסידים ארץ הקודש עמוד 285.}}.<br /> <br /> ===מצות===<br /> *'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי&quot;צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש&quot;ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&amp;st=&amp;pgnum=164&amp;hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו&quot;ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש&quot;ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא הייתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - הייתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&amp;st=&amp;pgnum=22 ע' קנ].}}.<br /> *'''שמירת החיטים למצות''': לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש&quot;ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה&quot;שמורה&quot; - החיטים והמצות].}}.<br /> *'''רכישת מצות ממוסד חב&quot;די''': על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב&quot;ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.<br /> *'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''': <br /> *'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ&quot;ח חלק ג' עמ' 111.}}.<br /> <br /> ===מאכלי הפסח===<br /> *'''לא לכבד באכילה ושתיה''': בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן. וראה מאמר הרב יעקב הורביץ '''מדוע אין מכבדים באכילה ושתיה בחג הפסח''' הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ&quot;ב עמוד 125.}}.<br /> *'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו&quot;ר הרש&quot;ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי&quot;ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.<br /> *'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי&quot;צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&amp;st=&amp;pgnum=113&amp;hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.<br /> *'''זהירות בעת סינון המים''': בשנת [[תשל&quot;ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש&quot;ע, ע' 28. הנ&quot;ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}.<br /> <br /> ===מוצרים שאין משתמשים בהם===<br /> {{ערך מורחב|ערך=[[איסור קטניות בפסח]]}}<br /> *'''[[קטניות]]''': לפי פסק ההלכה של פוסקי יהדות אשכנז החל מתקופת הראשונים, אין אוכלים בפסח מיני קטניות, או מינים דומים שעקב הדמיון ביניהם לבין [[חמשת מיני דגן]] יש חשש שיבואו להחליף ביניהם, ולהיכשל באיסור חמץ{{הערה|שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים סימן תנג, סעיפים א-ו. ראו בהרחבה בערך [[איסור קטניות בפסח]].}}.<br /> *'''תבלינים''': [[אדמו&quot;ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3101060861 אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכרכום (זעפרן){{הערה|בעברית ישנה חלוקה בין שני סוגי הכרכום, והסוג המכונה 'זעפרן' משמש בעיקר כתוסף תזונה רפואי, ככל הנראה בזמנם גם הכרכום הרגיל נקרא כך}}. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.<br /> *'''יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראו בארוכה אוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי&quot;ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב&quot;ד שם.}}.<br /> *'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.<br /> *'''[[סוכר]]''' – [[אדמו&quot;ר הרש&quot;ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי&quot;צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראו באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש&quot;ב התבטא על מנהגו זה &quot;אינני אוהב שמחקים אותי&quot;{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב&quot;ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.<br /> :יש מחסידי חב&quot;ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.<br /> <br /> ===חומרות נוספות===<br /> *'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל&quot;ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.<br /> *באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב&quot;ד גליון 2033 עמוד 32.}}.<br /> <br /> ==חומרות מקובלות בין חסידי חב&quot;ד== <br /> להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב&quot;ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב&quot;ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:<br /> <br /> *'''לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה''' – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.<br /> *'''רכישת כל המוצרים לפני החג''' – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.<br /> *'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל{{הערה|כך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן-אייר תש&quot;ע, ע' 56.}}. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ&quot;ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842.htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).<br /> {{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.<br /> *'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=56141 הריל&quot;ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב&quot;ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי. ישנה שמועה שהרבי אכל שוקולד שמערלינג שנוצר בפס ייצור מיוחד בעבורו, אך ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]] הפריך את השמועה וסיפר ש[[הרבנית]] היתה מקבלת ממוכר שוקולד ב[[קראון הייטס]] חפיסות שוקולד שמערלינג ואף היתה מודה לו אך לאחר מכן שמה את החפיסות יחד עם ה[[חמץ]], היא והרבי כלל לא אכלו מהשוקולד (מענדי קורטס, &quot;הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא&quot; ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב&quot;ד (שבועון)|כפר חב&quot;ד]], גליון 2045, עמ' 31).}}.<br /> *'''שימוש במצות חבורה''' – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.<br /> *'''שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ'''.<br /> *'''קילוף כל הפירות והירקות''' – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר){{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ILJo82o-zim87cJ_cMz9xC47SbZJ-ZTn/view קובץ הערות תורת השליחות י&quot;א ניסן תשפ&quot;ד עמוד 11].}}.<br /> *'''בישול האוכל קודם חג הפסח''' - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.<br /> *'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ&quot;ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}} להשתמש באוכל חג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל וסלק בלבד,יתכן ובעבר לא היו אצל חסידי חב&quot;ד ירקות נוספים, ויש אומרים שלאו דווקא זו הסיבה.<br /> ==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==<br /> *'''אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.<br /> *'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו&quot;ר הרש&quot;ב. ראו בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/מחקר-הלכתי-בענין-אכילת-שום-בפסח-עפ-מנה/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע&quot;פ מנהגי חב&quot;ד] {{אינפו}}}}.<br /> *'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו&quot;ר הריי&quot;צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.<br /> *'''שטיפת הביצים לפני החג''': אדמו&quot;ר הריי&quot;צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, מכיוון שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.<br /> *'''בית נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.<br /> *'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב&quot;ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> *[[הידור מצווה]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *איסר שפרינגר, '''ויקץ כישן - למקורות חומרות הפסח''', בטאון 'התמים' (מוסף שבועון בית משיח) גליון נ&quot;ו ניסן ה'תשפ&quot;ה עמוד 24<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]<br /> *'''[http://chabad.info/special/חומרות-או-הידורים-•-ראיון-מקיף-ומרתק/ חומרות או הידורים? {{*}} ראיון מקיף ומרתק]''' {{אינפו}} ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] על הידורים וחומרות בפסח<br /> *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב&quot;ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}<br /> *'''[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=14235 בחב&quot;ד &quot;הפסח אינו נאכל&quot;]''' {{שטורעם}} מתוך עיתון 'בקהילה'<br /> *'''[https://col.org.il/news/123156 הרב ירוסלבסקי במכתב חריף נגד השהייה בפסח במלונות]''' {{COL}}, שבט ה'תש&quot;פ<br /> ;אודיו:<br /> *'''[http://chabad.info/beis-medrash/שואלין-ודורשין-שיעור-בהלכות-פסח-מהרב-ל/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}<br /> *'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&amp;id=1103 פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא]''' {{שטורעם}} {{אודיו}} {{קישור שבור}}<br /> *'''[https://sinun770.org/הידורים-וחומרות-ומנהגי-חבד-בפסח-הרב-א/ הידורים וחומרות ומנהגי חב&quot;ד בפסח , הרב אליהו לנדא שנת תשפ&quot;ד]''', בתוך ערוץ היוטיוב 'חסידות Chassidus' באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> *'''[https://sinun770.org/מנהגים-והידורים-בפסח-תשפה/ מנהגים והידורים בפסח – תשפ&quot;ה]''', הרב [[אלחנן משה נחמנסון]], באתר סינון חב&quot;ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}<br /> *'''[https://chabad.info/beis-medrash/659481/ מכון הלכה חב&quot;ד: חומרות והידורים בפסח] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/775258/ ברוך בעוז יורקוביץ']''' {{וידפו}}<br /> *[https://chabad.info/beis-medrash/351437/ מנהג חב&quot;ד: אכילת מצה מתוך השקית הרב יעקב הלוי הורוויץ] {{אינפו}}<br /> *לוי יצחק רסקין, '''[https://anash.org/pesach-chumros-boiling-sugar-and-coarse-salt/ הידורים וחומרות בחג הפסח]''' {{אודיו}}{{אנש}} {{אנגלית}}<br /> <br /> {{פסח}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:פסח]]<br /> [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%A4%D7%95%D7%9F_%D7%90_%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A2_(%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F)&diff=839453 2026-04-05T09:37:17Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>'''די הארץ פון די מאמע''' הוא לחן חסידי שהולחן על ידי ר' [[יום טוב עהרליך]], המתאר סיפור על רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] כיצד העביר [[סנגוריה]] ב[[ערב יום כיפור]] על בני ישראל, כאשר גרם לאשה יהודיה לבטא את האהבה והמסירות הגדולה שלה כלפי בנה הצעיר, ופנה לקב&quot;ה בתחינה: &quot;רחם נא כמו אם על בניה!&quot;.<br /> <br /> הלחן הושר על ידי הבעל מנגן ר' [[אברהם פריד]], שאף תירגם ושר אותו בעברית{{הערה|נכלל כניגון מספר 270 בספר 'סדר ניגונים' מאת ר' משה פייפ, 'אהלי תורה' קראון הייטס.}}.<br /> <br /> ==מילות הלחן==<br /> {{טורים|תוכן=<br /> ערב יום כיפור פאר נאכט'''{{ש}}<br /> '''דער עולם עס ווארט'''{{ש}}<br /> '''באם טיר פון דער בארדיטשאווער רבי'ן'''{{ש}}<br /> '''יעדער עס שטייט'''{{ש}}<br /> '''און געלט האלט ער גרייט'''{{ש}}<br /> '''א פדיון נפש צו געבן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''דער רבי האט קלאר'''{{ש}}<br /> '''געזאגט אז דעם יאר'''{{ש}}<br /> '''דורכלאזן וועט ער נישט קיינעם'''{{ש}}<br /> '''ער לאזט נישט אראפ'''{{ש}}<br /> '''א רובל א קאפ'''{{ש}}<br /> '''מוז ער נעמען היינט בא יעדן איינעם'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''א זקן גאר אלט, אפילו א קינד'''{{ש}}<br /> '''א רובל מוז יעדערער געבן'''{{ש}}<br /> '''דער רבי וועט באלד אפווישן די זינד'''{{ש}}<br /> '''פארשרייבן אין ספר פון לעבן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''א פחד א שרעק, אין היינטיגע טעג'''{{ש}}<br /> '''די גרויסע הוצאות אצינדער'''{{ש}}<br /> '''ווי אזוי קאן, אזא זאך צו טאן'''{{ש}}<br /> '''א משפחה מיט צען צוועלעף קינדער'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''נאר יעדער עס ווייסט, אז דער רבי הייסט'''{{ש}}<br /> '''קיינער וועט איהם נישט אפזאגן'''{{ש}}<br /> '''מען קרעכצט און מען זארגט, מען לייט און מען בארגט'''{{ש}}<br /> '''מען ברענגט צום דעם רבי’ן צו טראגן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''ביים טיש אויף זיין ארט, דער רבי זיצט דארט'''{{ש}}<br /> '''און נעמט אויף דעם עולם צופרידן'''{{ש}}<br /> '''א שיסל געשטעלט, איז פול שוין מיט געלט'''{{ש}}<br /> '''א רשימה ליגט פון אלע אידן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''עס עפנט זיך די טיר, א פרוי שטייט אין איר'''{{ש}}<br /> '''ארעם אזוי אפגעריסן'''{{ש}}<br /> '''געקומען אצינד, מיט איר פיצעלע קינד'''{{ש}}<br /> '''און וויל אז דער רבי זאל וויסן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''אן אלמנה אליין, דאס קינד איז נאך קליין'''{{ש}}<br /> '''שטענדיג מוז זיין מיט דער מאמען'''{{ש}}<br /> '''דאס לעבן איז שווער, זי האט דאך ניט מער'''{{ש}}<br /> '''ווי א רובל פאר ביידן צוזאמען'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''א פחד א שרעק, די פרוי פאלט אוועק'''{{ש}}<br /> '''דער רבי וויל פון גארנישט וויסן'''{{ש}}<br /> '''נאך א רובל מען דארף, גיי זאגט ער שארף'''{{ש}}<br /> '''ווייל די טיר וועל איך באלד דא פארשליסן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''זי לויפט שנעל און זי שרייט, גיט אדער לייט'''{{ש}}<br /> '''דער עולם עס העלפט איר אויס גערן'''{{ש}}<br /> '''פון גראשנס נישט מער, איז זייער שווער'''{{ש}}<br /> '''א רובל עס זאל פון דעם ווערן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''די גאסן שוין פול, מען גייט שוין אין שול'''{{ש}}<br /> '''אלעס האט זי אפגעלאזן'''{{ש}}<br /> '''זי לויפט מיטן קינד, צום רבי’ן געשווינד'''{{ש}}<br /> '''די טיר זאל נאך ניט זיין פארשלאסן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''עס איז שוין באלד ביינאכט, דער רבי ער ווארט'''{{ש}}<br /> '''פונקט ווי אינגאנצן פארגעסן'''{{ש}}<br /> '''די רביצין שרייט געוואלד, דאס עסן ווערט קאלט'''{{ש}}<br /> '''מען וועט באלד ניט טארן שוין עסן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''עס עפנט זיך די טיר, עס בלייבט שטיין אין איר'''{{ש}}<br /> '''די פרוי מיט צושראקענע בליקן'''{{ש}}<br /> '''רבי גלויבט מיר, איך האב געזוכט אן א שיעור'''{{ש}}<br /> '''קיין רובל האב איך ניט געקראגן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''דער רבי שרייט ניין, אזוי קאן ניט גיין'''{{ש}}<br /> '''נאר דיר אליין וועל איך פארשרייבן'''{{ש}}<br /> '''דיין קליינטשינקע קינד, האט ניט קיין זינד'''{{ש}}<br /> '''נישט קשה עס מעג איבערבלייבן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''א פחד א שרעק, די פרוי פאלט אוועק'''{{ש}}<br /> '''ניט זיין מיט איר ברעקל צוזאמען'''{{ש}}<br /> '''זי שרייט רבי ניין, מיט א גרויסן געוויין'''{{ש}}<br /> '''איר פילט נישט די הארץ פון א מאמען'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''איהר ווייסט רבי הערט, וואס איך האב באקלערט'''{{ש}}<br /> '''דעם רובל וועל איך אייך דא געבן'''{{ש}}<br /> '''און נעמט גלייך געשווינד, שרייבט אריין מיין קינד'''{{ש}}<br /> '''פאר מיר איז שוין אלץ איינס מיין לעבן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''דער רבי ער שפרינגט אויף, די קאפ אויף ארויף'''{{ש}}<br /> '''אויף די רייד געטאן האט ער ווארטן'''{{ש}}<br /> '''באשעפער נאר הער, מען דארף שוין נישט מער'''{{ש}}<br /> '''עס איז שוין נישטא וואס צו טראכטן'''{{ש}}{{ש}}<br /> '''האסט געזען אצינד, ווי א מאמע פאר איהר קינד'''{{ש}}<br /> '''האט איהר לעבן געגעבן אצינדער'''{{ש}}<br /> '''דיין פאלק איז דיין קינד, בעט’ך דיר אצינד'''{{ש}}<br /> '''האב רחמנות ווי א מאמע אויף אירע קינדע'''{{ש}}{{ש}}<br /> ערב יום כיפור{{הערה|1=התרגום כאן הוא תרגום מילולי צמוד למשמעות המילים באידיש. ראו ב[kolhaemet.co.il/video/64089 קישור זה, את התרגום של אברהם פריד לשיר, בעברית].}}{{ש}}<br /> ממתין הציבור{{ש}}<br /> לפני דלתו של הרבי מברדיטשוב{{ש}}<br /> כולם עומדים{{ש}}<br /> הכסף מוכן{{ש}}<br /> לתת את ה[[דמי פ&quot;נ|פדיון נפש]]{{ש}}{{ש}}<br /> הרבי הבהיר{{ש}}<br /> אומר הוא השנה{{ש}}<br /> הוא לא יוותר לאף אחד{{ש}}<br /> הוא לא ירפה, ידרוש{{ש}}<br /> רובל לכל 'ראש'{{ש}}<br /> מוכרח הוא היום לקחת מכל אחד{{ש}}{{ש}}<br /> זקן מאוד, אפילו ילד צעיר{{ש}}<br /> מוכרח הוא לתת רובל{{ש}}<br /> הרבי מייד ימחוק את החטא{{ש}}<br /> יכתוב בספר החיים{{ש}}{{ש}}<br /> פחד ומורא, ביום הזה{{ש}}<br /> ההוצאות כעת גדולות{{ש}}<br /> הכיצד אפשר, כזה דבר לעשות{{ש}}<br /> משפחה עם עשרה שנים עשר ילדים{{ש}}{{ש}}<br /> אך כל אחד יודע, הרבי ציווה{{ש}}<br /> אף אחד לא יסרב לו{{ש}}<br /> גונחים ודואגים, ממשכנים ולווים{{ש}}<br /> לרבי מביאים שיכפר{{ש}}{{ש}}<br /> על יד השולחן במקומו, הרבי יושב{{ש}}<br /> מקבל את האנשים בשמחה{{ש}}<br /> הקערה שהונחה, כבר מלאה בכסף{{ש}}<br /> הרשימה מונחת עם כל היהודים{{ש}}{{ש}}<br /> הדלת נפתחת, אשה שם עומדת{{ש}}<br /> כך, ענייה ומיוסרת{{ש}}<br /> הגיעה כעת, עם בנה הפעוט{{ש}}<br /> רוצה היא שהרבי ידע{{ש}}{{ש}}<br /> היא אלמנה לבדה, הילד כה קטן{{ש}}<br /> תמיד צריך להיות עם אמא{{ש}}<br /> החיים כה קשים, אין לה יותר{{ש}}<br /> מאשר רובל עבור שניהם יחד{{ש}}{{ש}}<br /> פחד ומורא, האשה נרעדה{{ש}}<br /> הרבי לא רוצה לשמוע כולם{{ש}}<br /> &quot;צריך עוד רובל אחד&quot;, הוא אומר בחריפות{{ש}}<br /> &quot;השער עוד מעט ננעל&quot;{{ש}}{{ש}}<br /> היא רצה במהירות וצועקת, לתת או ללוות{{ש}}<br /> האנשים מנסים לסייע{{ש}}<br /> רק קצת ולא יותר, זה קשה מאוד{{ש}}<br /> 'לעשות מזה' רובל{{ש}}{{ש}}<br /> הרחובות מלאים, לבית הכנסת הולכים{{ש}}<br /> היא ניסתה כבר הכל{{ש}}<br /> היא רצה עם בנה, אל הרבי בבכיות{{ש}}<br /> לפני שהדלת תינעל{{ש}}{{ש}}<br /> עוד מעט כבר לילה, הרבי מחכה{{ש}}<br /> בדיוק כמו מי שנשכח לגמרי{{ש}}<br /> הרבי מתחננת, האוכל מתקרר{{ש}}<br /> תיכך כבר יהיה אסור לאכול{{ש}}{{ש}}<br /> הדלת נפתחת, היא נשארת לעמוד{{ש}}<br /> האשה במבט מתחנן{{ש}}<br /> תאמין לי רבי, חיפשתי בלי שיעור{{ש}}<br /> לא הצלחתי להשיג רובל{{ש}}{{ש}}<br /> הרבי מסרב בתוקף, כך זה לא יכול 'ללכת'{{ש}}<br /> אכתוב רק אותך בעצמך{{ש}}<br /> לבנך הקטן, אין כל חטא{{ש}}<br /> לא נורא הוא יכול 'להישאר'{{ש}}{{ש}}<br /> פחד ומורא, האשה נרעדת{{ש}}<br /> אין רצונה להסכים להיות מושלכת{{ש}}<br /> זועקת היא: &quot;רבי, לא!&quot;, בבכיות גדולות{{ש}}<br /> איך יכול לעשות כך לב של אמא{{ש}}{{ש}}<br /> רבי שמע ודע, מה שהחלטתי{{ש}}<br /> את הרובל אתן לכם{{ש}}<br /> קח אותו מידי, ורשום את בני{{ש}}<br /> עבורי כבר יש הכל, אחד הם חיי{{ש}}{{ש}}<br /> הרבי 'קופץ', ראשו מתרומם{{ש}}<br /> לדיבורים האלו הוא חיכה{{ש}}<br /> הבורא, אנא שמע, אינך צריך יותר{{ש}}<br /> אין יותר מה להתלבט{{ש}}{{ש}}<br /> הבט כעת, כמו אמא לילד שלה{{ש}}<br /> שנתנה את חייה{{ש}}<br /> עמך הוא בנך, מבקשים כעת ממך{{ש}}<br /> רחם נא כמו אם על בניה!<br /> }}<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *'''[https://col.org.il/news/133464 אברהם פריד בביצוע לייו לשיר (באידיש, עם כיתוביות תרגום בלשון הקודש)]''' {{וידאו}}{{COL}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ערב יום כיפור]]<br /> [[קטגוריה:ניגוני חב&quot;ד שלא נכללו בספר הניגונים]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Z770&diff=838614 2026-03-31T14:08:14Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div><br /> {{תיבות משתמש|<br /> {{משתמש - מצפה לגאולה}}<br /> {{משתמש - התגלות היום 2}}<br /> {{משתמש - אחדות}}<br /> {{משתמש - תמים}}<br /> {{משתמש - הרבי מה&quot;ם}}<br /> {{משתמש - נוסע לרבי}}<br /> {{משתמש - מבצע תפילין}}<br /> {{משתמש - אוהב גאומ&quot;ש}}<br /> {{משתמש - שלימות התורה העם והארץ}}<br /> {{משתמש - הר הבית}}<br /> {{משתמש - נגד ציונות}}<br /> <br /> }}.<br /> [[קובץ:50fc248aff45457a4cbf4498f750a779.jpg|לא ממוסגר|164x164px]]<br /> {{אות משתמש - 1000 עריכות}}<br /> <br /> == קצת עלי ==<br /> אני [[תמים]] הלומד [[תומכי תמימים לוד|בישיבת תות&quot;ל]]. המונח בלימוד תורתו הק' של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי נשי&quot;ד]], אשר על כן איני יכול לשבת ולשקוד על [[חב&quot;דפדיה|דבר נפלא זה]] כי כל מהותי וענייני (כפי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|שהרבי]] דיבר עשרות אם לא מאות פעמים) זה [[לימוד התורה]] ו&quot;מדארף איינעמען די וועלט דורך לימוד התורה&quot;. אבל בכל זאת בזמני הפנוי אני מקדיש ואקדיש זמן לדבר חשוב זה. <br /> <br /> ישנם כמה כללים שמנחים אותי.<br /> # [[חב&quot;דפדיה]] צריכה להיות על-מפלגתית&lt;ref&gt;דהיינו להתייחס לשני הצדדים שבמטבע, ולהפסיק וויכוחי סרק בנושאים שלא קשורים לאתר.&lt;/ref&gt;.<br /> # לא על כל משהו שפחות מוצא חן צריך לסגור ערך.<br /> # טוב תיקון ערך קיים - מאשר פתיחת ערך חדש.<br /> # אם למישהו משעמם ואין לו מה לעשות, פשוט שיערוך [[חב&quot;דפדיה|בחב&quot;דפדיה]] ולענין בלבד!<br /> # [[חב&quot;דפדיה]] הינה אנציקלופדיה אשר ע&quot;כ מובן שאין לפתוח בה ערכים שאינם אנציקלופדיים!<br /> == [[אחדות החסידים|אחדות!!!]] ==<br /> משתמש זה מאמין שזה הדבר שנשאר להתגלותו של [[הרבי]] [[מלך המשיח|כמלך המשיח]] לעיני כל, <br /> <br /> וסובר שכל גוף [[חסידות חב&quot;ד|בחב&quot;ד]] (כולל [[חב&quot;דפדיה|חבדפדיה]]) צריך לעשות '''הכול''' למען מטרה זו, גם משתמש זה מוכן לותר על עקרונותיו\דעותיו גם למען השגת מטרה זו.<br /> <br /> == ערכים בחסידות ==<br /> משתמש זה סובר שהעיקר [[חב&quot;דפדיה|בחבדפדיה]] הוא יצירת ושיפור ערכים ב[[חסידות]], ורואה את כל השאר כטפל (אך חשוב) לכך.<br /> <br /> אם תרצה תוכל למצוא [[פורטל:חסידות/ערכים מבוקשים|כאן]] ערכים בחסידות החסרים [[חב&quot;דפדיה|בחבדפדיה]]&lt;ref&gt;שים לב שלא כל הערכים הכתובים כאן באמת זכאים לערך &lt;/ref&gt;, [[:קטגוריה:קצרמר חסידות|וכאן]] ערכים בחסידות שקיימים בחבדפדיה אך זקוקים להרחבה. <br /> <br /> == תרומותי ==<br /> '''ערכים שיצרתי:''' (לפי סדר יצירתם)<br /> <br /> * [[תלמוד בבלי]]<br /> * [[בדד]]<br /> * [[צבי הלפרין]]<br /> * [[אליהו ליפש]]<br /> * [[המשכה]]<br /> * [[סיבה ומסובב (חסידות)]]<br /> * [[בן חמש למקרא]]<br /> * [[מאיר ריבקין]]<br /> * [[משתמש:Z770/איצ'ה נח ריבקין]]<br /> * [[משתמש:ספרא רבא/שמואל גרשון ניסן מרוזוב]]&lt;ref&gt;הערך הוא ערך שאני יצרתי אך הועבר ל[[משתמש:ספרא רבא]] מכיון ששיפר את הערך רבות.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> '''קטגוריות שיצרתי:'''<br /> <br /> * [[:קטגוריה:משפחת ונקרט]]<br /> * [[:קטגוריה:משפחת ריבקין (2)]]<br /> * [[:קטגוריה:משפחת ריבקין (3)]]<br /> <br /> ==== ערכים ששיפרתי רבות ====<br /> <br /> * [[אדום (קליפה)]]<br /> * [[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770 מרכז חב&quot;ד העולמי]]<br /> <br /> '''אין תמונה:'''<br /> <br /> הוספתי 2 תמונות ל2 ערכים על אישיות ללא תמונה.<br /> <br /> '''עריכות:&lt;br /&gt;'''ערכתי בחבדפדיה מעל 1000 עריכות.<br /> <br /> === עובדות מענינות עלי ===<br /> <br /> * יצרתי בחבדפדיה את הערך ה12,000 ([[בדד]])<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> == הערות שוליים ==</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=838609 2026-03-31T13:59:55Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=15.03.2026}}<br /> [[קובץ:שמירת שבת כהלכתה.jpg|ממוזער|המהדורה החדשה של שמירת שבת כהלכתה]]<br /> '''שמירת שבת כהלכתה''' הוא ספר [[הלכה]] העוסק בהלכות [[שבת]] ו[[יום טוב]], שכתב הרב יהושע ישעיה נויבירט, על פי פסקיו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. הספר הוא סיכום ממצה של כל הלכות שבת, שנכתב במטרה ללימוד הלכות שבת וזיכוי הרבים.<br /> <br /> הספר יצא בשנת [[תשכ&quot;ה]] בהוצאת פלדהיים ומשמש [[הלכה]] למעשה לבית היהודי.<br /> <br /> ==מבנה הספר==<br /> פרקי הספר מסודרים לפי נושאים. חלקו הראשון של הספר עוסק בהלכות הקשורות בהכנת אוכל בשבת, רחיצה וסיכה, טיפול בבגדים, משחקים, איסור הוצאה ומוקצה, טיפול בצומח ובבעלי חיים, מלאכת נוכרי ודיני חולה ופיקוח נפש. החלק השני כולל את ההלכות הנוגעות למצוות החיוביות ב[[שבת]]: [[הדלקת נרות שבת]], קידוש והבדלה, סעודות שבת וכן דיני אבלות בשבת ודיני חול המועד. חלקו השלישי של הספר, שיצא בשנת [[תשנ&quot;ג]], כולל &quot;תיקונים ומילואים&quot; מאת הרב שלמה זלמן אוירבך, מבוא להלכות שבת מאת הרב נויבירט ומפתחות נוספים. הספר עוסק גם בהלכות השייכות לעידן המודרני, כגון שימוש בטכנולוגיה, בחשמל וברפואה מודרנית בשבת.<br /> <br /> בספרו (בשני החלקים) מצטט המחבר פעמים רבות משולחן ערוך אדמו&quot;ר הזקן, וכן מספריו של הגר&quot;ח נאה. בחלק ב' של ספרו, הוא מביא גם מנהגי חב&quot;ד בכמה מקומות, למשל בענין מנהג הדלקת נר כל אשה ובת{{הערה|שמירת שבת כהלכתה פרק מ&quot;ג ועיין שם הערה נ}}, 'מנהג חב&quot;ד לברך &quot;להדליק נר של שבת קודש&quot;'{{הערה|בשמירת שבת כהלכתה, חלק ב, עמ' מט, הערה קנב מביא מקובץ יגדיל תורה (ירושלים), שנה שלישית, גליון ב, קובץ העשור, ניסן תשל&quot;ט, את מנהג חב&quot;ד לברך &quot;להדליק נר של שבת קודש&quot; (מדובר במכתב מהרבי (מי&quot;ט סיוון תשי&quot;ב) שמופיע בקובץ הנ&quot;ל בעמ' 74 בעניין זה.)}}. וכן בעניין ברכה על הנר במוצש&quot;ק שחל ביו&quot;ט {{הערה|שמירת שבת כהלכתה שם, עמ' רע&quot;ה, הערה לב, מביא זאת ממנהגי חב&quot;ד שנדפסו בסוף שו&quot;ע אדמו&quot;ר הזקן.}}<br /> <br /> חסידי חב&quot;ד נוהגים על פי פסקי אדמו&quot;ר הזקן, ואילו ספר &quot;שמירת שבת כהלכתה&quot; נכתב לפי פסקים של פוסקים שונים כמו המשנה ברורה, הרב אויערבאך, ועוד, כך שלא כל מה שנכתב בספר - מתאים לשיטת אדמו&quot;ר הזקן, אך ישנם מקומות שבהם הפסקים בספר זה מתאימים עם דעת אדמו&quot;ר הזקן, ואותן פסיקות הועתקו גם בספרי הלכה שנכתבו על פי פסקי אדמו&quot;ר הזקן, כמו &quot;שמירת השבת&quot; לרב גדסי, ועוד. גם בספר &quot;שבת כהלכה&quot; של הרב יקותיאל פרקש, הוא נושא ונותן בהלכות שבספר &quot;שמירת שבת כהלכתה&quot;.<br /> <br /> ==קבלת הספר==<br /> אחת הסיבות למרכזיותו של הספר היא עובדת היותו אחד מספרי ההלכה הראשונים שבסופו יש מפתח ערכים מפורט. כך הספר היה לשימושי, מהיר ומעשי ולא רק בתור ספר לימוד ועיון, בכך שהוא מאפשר את מציאת ההלכה במהירות לכל מקרה, ולא רק לפי נושא או סימן הלכתי. את המפתחות סידר העורך של כל שלוש המהדורות אשר וסרטיל, ודבר זה היה לדגם אב לספרי הלכה רבים שיצאו לאחר מכן. כיום, כמעט כל ספר פסקי הלכה כולל מפתח בסופו כדוגמת המתפתח שבשמירת שבת כהלכתה.<br /> <br /> פסקים וספרי הלכה רבים בנושא שבת מצטטים מהספר או נסמכים על פסקיו. עם זאת, רבנים שונים חלקו על הספר בפסקים מסוימים. אחד מהם נוגע למעלית שבת, שבה פוסק הספר להקל. כמה פוסקים חרדים חשובים התנגדו לפסק זה, כדוגמת רבי יוסף שלום אלישיב ורבי שמואל ווזנר.<br /> <br /> בשנת [[תשכ&quot;ה]] הוענק להרב נויבירט 'פרס [[הרב קוק]]' על ספר זה.<br /> <br /> ==מהדורות הספר==<br /> את שלוש המהדורות ערך ר' אשר וסרטיל שהכין גם את המפתחות שבסוף הספר. תבנית הספר וכן המפתח היוו דוגמה לספרי [[הלכה]] שיצאו לאחר מכן.<br /> *שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת, יום טוב וחול המועד, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו. לדברי המערכת, הוא נמכר בכעשרת אלפים עותקים בשנה. הוצאת פלדהיים, ירושלים, תשכ&quot;ה<br /> *שמירת שבת כהלכתה, כולל דיני שמירת שבת ויום טוב, בשים לב לבעיות שהתעוררו בזמננו (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ&quot;א). בספר זה הוכנסו הדעות המחמירות יותר לגוף הטקסט כשהמקלות עברו להערות שוליים. נוספו לעריכתו הרבנים יעקב וייל ואשר זלצמן ויצא בירושלים בהוצאת מוריה, תשל&quot;ט (חלק א') ותשמ&quot;ט (חלק ב').<br /> *שמירת שבת כהלכתה, מהדורה מחודשת בתוספת פרקי מבוא להלכות שבת: כולל דיני שמירת שבת ויום טוב בשים לב לשינויים הטכנולוגיים (לאלה הנוהגים לפסוק כשיטת הרמ&quot;א) ובהוספת פסקי הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. חלק א' ירושלים, פלדהיים, מכון לבירור הלכה נשמת אהרן ויעקב, תש&quot;ע<br /> <br /> ===תרגומים וספרים נוספים===<br /> הספר פוסק על פי דעת ה[[רמ&quot;א]], כלומר לפי הנוהג האשכנזי. בשל הפופולריות של הספר והרצון להשמישו גם לספרדים, כתב עליו הרב יהודה לביא בן-דוד קונטרס הערות בשם &quot;בדי השלחן&quot;, המביא את שיטות הפוסקים הספרדים.<br /> <br /> שמירת שבת כהלכתה יצא לאור גם בתרגום ל[[יידיש]] ו[[אנגלית]].<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:ספרי הלכה ומנהג]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%9E%D7%9F&diff=838607 2026-03-31T13:58:35Z

<p>Z770: ביטול גרסה 838586 של 213.255.197.11 (שיחה)</p> <hr /> <div>[[קובץ:י פרידמן.jpg|ממוזער|הרב יהודה פרידמן בתפילת שחרית עם הרבי ([[תשפ&quot;ג]])]]<br /> הרב '''יהודה פרידמן''' (נולד ב[[י&quot;ז בתמוז]] [[תשי&quot;ז]], 1957) הוא [[שליח הרבי]] בשכונת מיל בייסין, [[ניו יורק]]. בעבר היה מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]] וממנהלי [[רשת אהלי יוסף יצחק]].<br /> [[קובץ:יהודה פרידמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם ב[[ערב עם חב&quot;ד - 770|כנס לישראלים]] לכבוד [[י&quot;א בניסן|י&quot;א ניסן]] [[תשע&quot;ג]]]]<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> [[קובץ:יהודה פרידמן 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה פרידמן [[התוועדות חסידית|מתוועד]] יחד עם הרב [[אריק לוזון]] ב-[[770 - מרכז חב&quot;ד העולמי|770]] ([[תשרי]] [[תשפ&quot;ד]])]]<br /> נולד ב[[י&quot;ז תמוז]] [[תשי&quot;ז]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> בצעירותו למד ב[[ישיבת הדרום]], שם נמסרו שיעורי [[ספר התניא|תניא]] על ידי בחורי ה[[תומכי תמימים כפר חב&quot;ד|ישיבה בכפר חב&quot;ד]]. השיעורים שבעקבותם התקרב הרב פרידמן ל[[חסידות חב&quot;ד]] נמסרו על ידי הרב [[אברהם ישעיהו קמינקר|שייע קמינקר]].<br /> <br /> שיעורי התניא שבו את ליבו והרב פרידמן החליט לעבור לישיבה בכפר חב&quot;ד. במהלך הלימודים בכפר הושפע עמוקות מהמשפיע הנודע הרב [[מענדל פוטרפס]] והחל להתקרב לחסידות חב&quot;ד יחד עם אחיו הרב [[זאב פרידמן]].<br /> <br /> [[נישואין|התחתן]] עם יהודית בת ר' [[יהודה לייב סברדלוב]] מקראון הייטס.<br /> <br /> לאחר נישואיו התגורר ב[[קריית גת]] ושימש כמזכיר [[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים המקומית]], ובהמשך הפך ליד ימינו של הרב [[משה סלונים]] בניהול רשת החינוך [[רשת אהלי יוסף יצחק|'אהלי יוסף יצחק']].<br /> <br /> עקב המצב הכלכלי ברשת נאלץ בחודש [[סיוון]] [[תשמ&quot;ו]] לברוח ל[[ארצות הברית]] יחד עם הרב [[משה סלונים]], והרב פרידמן עבר לגור בקראון הייטס.<br /> <br /> לאחר שהתגורר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]] יצא לשליחות בשכונת סטרט סיטי הסמוכה והחל לפעול עם הקהילה הישראלית המקומית. בעקבות השתלטות אפרו-אמריקאיים על השכונה עזבו רוב התושבים היהודיים את האזור ועברו לשכונת קנארסי. בהתאם לכך עבר אף הוא להתגורר במקום ופתח בשכונה [[בית חב&quot;ד]]. בהמשך, עבר לשכונת מיל בייסין שם המשיך את פעילותו עם בני הקהילה.<br /> <br /> יזם הקמת בית חב&quot;ד בשכונת 'ג'ורג טאון' הסמוכה אותו מנהל שליח הרבי שם הרב [[אברהם אהרן שיינברגר]].<br /> <br /> בבית חב&quot;ד של הרב פרידמן מושם דגש מיוחד על האמונה בהתגלותו של הרבי ובאמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי|חייו הנצחיים]].<br /> <br /> הרב פרידמן חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף על [[פסק הדין שהרבי חי וקיים|פסק דין שהרבי חי וקיים]] בגוף גשמי, ויש לפרסם זאת.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *אחותו, רחל שיקלר אשת ר' צבי מראשון לציון<br /> *אחיו, הרב [[זאב פרידמן]] - מנהל גשמי ומשפיע בישיבת [[חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]]<br /> *אחיו, ר' חיים פרידמן - טירת צבי, עמק בית שאן.<br /> *בנו, הרב שניאור זלמן פרידמן - מנהל חינוכי בדרכי מנחם, קראון הייטס.<br /> *בנו, הרב שמואל פרידמן - שליח הרבי בס. פרנסיסקו, קליפורניה.<br /> *בנו, מנחם מענדל פרידמן - שליח בוועסטלי טשאפל, פלורידא.<br /> *בנו, הרב לוי פרידמן - [[אור יהודה]]<br /> *בנו, משה פרידמן - שליח בקפריסין.<br /> <br /> {{מיון רגיל:פרידמן, יהודה}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]<br /> [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי&quot;ז]]<br /> [[קטגוריה:משפחת פרידמן]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת הדרום]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%99%D7%A7&diff=838604 2026-03-31T13:57:23Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{הבהרת חשיבות עם זמן|סוג=|זמן=31.03.2026}}<br /> {{קשר חב&quot;די}}<br /> [[קובץ:שור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שור - אחד מאבות הנזיקין]]<br /> [[קובץ: לג בעומר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אש - אחת מאבות הנזיקין]]<br /> ערך זה עוסק ב'''מזיק''' שהוא אדם, [[שור]] או כל דבר אחד המזיק לממונו של חבירו. אם התכוונת ל&quot;מזיק&quot; במובן &quot;שד&quot; ראה [[שדים ורוחות|כאן]].<br /> <br /> בכללות נחלקים המזיקים לארבעה אבות{{הערה|1=[[בבא קמא]] דף ב, א.}} נזיקין: 'שור', - נגיחה בקרן או ברגל. 'בור', כל תקלה ברשות הרבים הנעשית על ידי בור או כל דבר אחר. 'מבעה' - אדם המזיק ובהמות המזיקות על ידי אכילה,{{הערה|1=ראה שם ג, ב מחלוקת רב ושמואל.}}. 'הבער' - היזק הנעשה על ידי אש.<br /> <br /> === היזק שאינו ניכר ===<br /> היזק שאינו ניכר הינו כל היזק שאין ניכר לעין ההיזק. היזק כזה אינו נחשב להיזק ממשי אלא להיזק רוחני, ולכן נחלקו האמוראים בגמרא אם הינו נחשב להיזק, ולהלכה נפסק כי אינו נחשב להיזק כזה שהתורה חייבה לשלם עליו, ולכן פטור הוא מדיני אדם וחייב בדיני שמים{{הערה|ראה [[גיטין]] נג א.}}.<br /> <br /> === דיני דגרמי ===<br /> כל היזק שלא נגרם על ידי האדם, בהמתו או חפציו ישירות, נחשב להיזק שנעשה על ידי גרמא.<br /> <br /> מיני היזקות אלו נחלקות לשנים:{{הערה|1=ראה תוס' [[ב&quot;ב]] כג ב, ד&quot;ה זאת.}} גרמא, שהינו היזק שאינו קשור כלל לפעולה של האדם עצמו אלא הינו פועל יוצא, כגון המסלק כרים מתחת לכלי הנופל מראש הגג ועומד ליפול, הכופף את תבואת חבירו לפני האש, הנותן סם המוות לפני בהמת חבירו, בכל היזקות אלו אין האדם עצמו עושה את פעול ההיזק, אלא רק מכשיר בעקיפין פועל אחר של היזק שאינה נעשית על ידו, וכן את ההיזק נעשה מיד בשעת הפעולה, אלא זמן מה לאחר מכן.<br /> <br /> המין השני של גרמא, הוא &quot;דיני דגרמי&quot;, כגון מי שהטעה את חבירו ביחס לשויו של מטבע, וכן כל דבר שמיד בשעת מעשה נגמר ההיזק ואינו זקוק לפעולה נוספת.<br /> <br /> בעוד שביחס לדין &quot;גרמא&quot; מודים כולם שפטור הוא המזיק מדיני אדם וחייב רק בדיני שמים, שונה הוא הדין ביחס לדיני דגרמי, עליו נחלקים רבי מאיר וחכמים, וההלכה נפסקת כ[[רבי מאיר]] שחייב.<br /> <br /> למרות זאת נפסקת ההלכה ביחס להיזק שאינו ניכר, שפטור הוא, מכיון ששם, מכיון שההיזק אינו ניכר, אין זה נחשב להיזק כלל!{{הערה|1=הצ&quot;צ בשם [[הרמב&quot;ן]].}}<br /> ===מוחל שטר חוב===<br /> ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה [[אדמו&quot;ר הצמח צדק]] - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.<br /> <br /> הצמח צדק{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&amp;st=&amp;pgnum=246 צמח צדק גיטין פ&quot;ה, עמ' 238]}} מביא בנוגע לזה את דברי הרשב&quot;א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש&quot;היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא&quot;. כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:חושן משפט]]<br />  </div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=838602 2026-03-31T13:52:33Z

<p>Z770: /* חשיבות הערך */ תגובה</p> <hr /> <div>==מהדורות==<br /> האם יש הבדל בין קטע &quot;מהדורות הספר&quot; לקטע &quot;מהדורות עיקריות&quot;? כלומר האם זה לא כפילות? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:37, י&quot;ד באדר א', ה'תשפ&quot;ב 18:37, 15 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :אכן כפילות, תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:51 • ט&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==קרדיט==<br /> הערך מבוסס על הערך בויקיפדיה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:57 • ט&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> מה עניין שמיטה להר סיני? הספר שמירת שבת אינו של חב&quot;ד ואינו לפי פסקי אדה&quot;ז!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/213.151.57.221|213.151.57.221]] 19:18, 6 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==ערך מיותר==<br /> <br /> אין לספר זה שחובר ע&quot;י מתנגד ומבוסס על פסקי הרב אויערבאך והחזון איש שום קשר לחב&quot;ד [פה ושם הוא מצטט את שוע&quot;ר אך לא יותר מכך. את הרבי בתשובות וביאורים בשו&quot;ע הוא לא מביא אפילו פעם אחת, אך מצד שני הר' נויבערט מצטט מכל מיני ספרים של אחרוני אחרונים שחשיבותם מוטלת בספק]. ובחב&quot;ד פוסקים לפי אדמו&quot;ר הזקן ולא לפי הספר הזה. מה הקשר בין ספר זה לחבדפדיה??? {{אנונימי|}}<br /> :ערך מצויין להמכלול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:27, כ&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ג<br /> :: גם לענ&quot;ד הערך מיותר לחב&quot;דפדיה --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:28, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 15:28, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == חשיבות הערך ==<br /> <br /> '''בעד להשאיר את הערך''' (ולנסות להוסיף בו הקשר חב&quot;די). זהו ספר מאוד בסיסי שבחב&quot;ד משתמשים בו רבות וסומכים עליו [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:37, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:37, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] האם לאחר שמשתמש בעל זכות הצבעה הביע עמדה בעד - אמורים להסיר את התבנית? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:40, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:40, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::א. לא, צריך לדון על חשיבות הערך<br /> ::ב. זה באמת ספר בסיסי שבחב&quot;ד סומכים עליו, אבל זה לא מקנה לו חשיבות בחבדפדיה, אם תוסיף הקשר חבדי מספק זה בהחלט יכול להשאר, אבל אני לא רואה סיכוי כי אין כ&quot;כ מה להוסיף [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:21, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 16:21, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::: העובדה שמשתמשים בו וסומכים עליו מזכה אותו בערך? אולי גם ייצרו ערכים על הספרים הליכות שלמה ושו&quot;ת ציץ אליעזר? ועיין גם בדף שיחת משתמש:חב&quot;פדי פעיל/פסקי תשובות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:15, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 22:15, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::אוקיי. אם אין שום הקשר חב&quot;די להוסיף, אני חוזר בי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:55, ג' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:55, 21 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::כבר זמן רב לא השתתפתי בדיוני חשיבות מכיון שרוב הדיונים הינם על ערכים בעלי חסרי חשיבות או חשיבות גבולית ולא משמעותיים. לגופו של עניין אני חושב שיש לערך זה חשיבות מרובה, עקב תפוצתו הרחבה, וההקשר החבד&quot;י שיש לספר זה. מחבר הספר אינו [[מתנגד]], ואף משתתף לעיתים באירועים חבדיי&quot;ם (ראה למשל בגליון בית משיח כ&quot;ז סיוון ה'תשס&quot;ו), ונותן מקום של כבוד למנהגי חב&quot;ד (ככל שהדבר נוגע להלכה למעשה). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:11, ח' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:11, 26 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::מה ההקשר החבדי? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:28, י&quot;א בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:28, 29 במרץ 2026 (IDT)<br /> :::::::פסקים ומנהגים של חב&quot;ד, שהוא מהבודדים שמביאים אותם (כמו למשל שכל בת תדליק נרות שבת), ועוד - ראה בגוף הערך. זה משמעותי מאוד. למשל, כשיש המערערים על המנהג הנ&quot;ל, הוא מוכיח שמדובר בפסק הלכה לכל דבר. [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 00:57, י&quot;ג בניסן, ה'תשפ&quot;ו 00:57, 31 במרץ 2026 (IDT)<br /> ::::::::אני לא חושב שמספר פסקים בודדים זה קשר לחב&quot;ד, יש מאות ספרים לא חב&quot;דים שמובאים בהם פסקים חב&quot;דים או חידושים של הרבי וכדומה ואין ערך עליהם [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:52, י&quot;ג בניסן, ה'תשפ&quot;ו 16:52, 31 במרץ 2026 (IDT)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=838258 2026-03-30T15:03:52Z

<p>Z770: /* עיסוק בבשורת הגאולה וזהות המשיח */ תגובה</p> <hr /> <div>==קישור לאתר וביקורת מהותית==<br /> האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> :ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב&quot;דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> <br /> <br /> :: אעלק קרייזי אבאוט משיח אבאוט משיח וודאי שלא כל הנ&quot;ל ולא רק הוא סותר לגמרי <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :::אם אכן מטרתנו היא להביא ל&quot;שלמות הערך&quot;, אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב&quot;הפצת תורת חסידות חב&quot;ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''&quot;. ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ&quot;ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).<br /> :::זו גם הסיבה שנדהמתי מה&quot;ביקורת&quot;, שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).<br /> :::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב&quot;דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב&quot;דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - &quot;אנן פועלי דיממא אנן&quot;. את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ&quot;ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ&quot;ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב&quot;ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על &quot;אחדות הפשוטה&quot;, והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב&quot;די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.<br /> ::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.<br /> ::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.<br /> ::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]<br /> [[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''&lt;noinclude&gt; '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == פתיח מוזר ==<br /> ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ&quot;ש בארה&quot;ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ&quot;א נ&quot;ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].<br /> ::אבל לענ&quot;ד אפשר פשוט למחוק את המילה &quot;שנוי&quot;. ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ו, 04:37 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> :::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> <br /> בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ&quot;ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב&quot;דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'. <br /> ::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר א' ה'תשע&quot;ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)<br /> :::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: &quot;ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב&quot;דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)&quot;<br /> :::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא &quot;איך שהארגון רואה את עצמו&quot; או איך &quot;חלק גדול מחסידי חב&quot;ד רואים אותו&quot;?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ&quot;ם.<br /> :::באמת אותו ויכוח חוזר ע&quot;ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא&quot;א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> ::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:<br /> ::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב&quot;ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע&quot;י רבני חב&quot;ד.<br /> ::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב&quot;די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ו, 18:31 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> :::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: &quot;רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך&quot;.. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> {{שבירה}}<br /> הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא.&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> :לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.<br /> :ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ו, 20:29 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> ::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב&quot;דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.<br /> ::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה. &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC) <br /> :::יש ערך מענין מאוד בחב&quot;דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...<br /> :::ולנדו&quot;ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב&quot;דפדיה - לארגון בחב&quot;ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט&quot;א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)<br /> ::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ&quot;כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה. <br /> ::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב&quot;די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב&quot;דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע&quot;ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)<br /> :::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)<br /> ::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז&quot;ב המסייע רבות לחב&quot;דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט&quot;א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!<br /> <br /> מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?<br /> ;בעד:<br /> * {{בעד|}}&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו<br /> * {{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)<br /> * {{בעד}} --● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;מנחם מענדל קיי&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 20:00, 4 בינואר 2023 (UTC)<br /> ;נגד:<br /> * {{נגד|}} -- [[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> * {{נגד|}} -- [[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:44, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א 17:44, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:חי משיח|חי משיח]] - [[שיחת משתמש:חי משיח|שיחה]], 18:41, כ' בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 18:41, 26 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- ● [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|חב&quot;דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|פארבריינגען]] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] היא 11:13, כ&quot;א בתשרי, ה'תשפ&quot;ב, '''[[ימות המשיח]]'''<br /> <br /> לדעתי לא צריך לעשות על זה אפילו הצבעה, אם זה מוסד כל כך נגד [[הרבי]] הוא לא ראוי בכלל לערך, ואם הוא כן ראוי לערך לא אמורים לכתוב על תחילת הפתיח &quot;שנוי במחלוקת&quot;, אין עוד ערך כזה. הרי הפתיח הוא מורה על הערך, ופה אומרים: &quot;כל עניינו של ארגון זה הוא - שהוא שנוי במחלוקת, אם כן או שפשוט תמחקו את כל הערך או שישנו את הפתיח לפתיח יותר נורמלי [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 13:20, כ&quot;ג בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 13:20, 14 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מענין לענין... ==<br /> <br /> ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב&quot;דפדיה...<br /> <br /> אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט&quot;א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)<br /> <br /> == העברה מדף שיחה ==<br /> <br /> ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=prev&amp;oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר &quot;אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים&quot;. <br /> <br /> אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור? <br /> <br /> באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ&quot;ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)<br /> :מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם &quot;צבאות השם&quot; באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ&quot;ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).<br /> :לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא &quot;מרכז צבאות השם חב&quot;ד&quot; שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.<br /> :באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו, 12:23 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> ::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע&quot;ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה. <br /> ::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)<br /> :::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש&quot;כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות. <br /> :::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)<br /> לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)<br /> <br /> ==תפקיד הרב גופין בארגון==<br /> מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא&quot;כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)<br /> :פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == רשת מחנות הקיץ ==<br /> <br /> ע&quot;פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :לא, ראה באתר הרשת: &lt;nowiki&gt; http://www.hakhel.co.il &lt;/nowiki&gt; --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע&quot;ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ&quot;ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע&quot;ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==<br /> <br /> בד&quot;כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.<br /> <br /> אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.<br /> <br /> אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!<br /> <br /> ע&quot;י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC) <br /> ::::: אכן דייקת בלשונך שבד&quot;כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == אובייקטיביות ==<br /> <br /> אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == התעלמות מבשורת הגאולה? ==<br /> <br /> מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע&quot;ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת &quot;להביא לימות המשיח&quot;, המבוסס על [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> ::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> == הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==<br /> <br /> תיאור ההוצאה לאור של וידיאו 'מזאגט לחיים' כתוכנית חודשית אינה נכונה בעליל לכל מי שמכיר את הנעשה. בפועל תוכנית הוידיאו יוצאת בצורה לא קבועה וממש לא אחת לחודש. יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!<br /> <br /> <br /> ר' שמעון רבינוביץ, אינו יו&quot;ר הועד כעת.<br /> <br /> == כותרת המשוב ==<br /> <br /> סניף קריות רוצה מדים.<br /> <br /> == פעילות ההארגון ==<br /> <br /> לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים <br /> הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע&quot;ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)<br /> <br /> == הפתיח ==<br /> <br /> לפי דעתי זה ממש לא מתאים הפתיח, הרבה מחסידי חב&quot;ד נמצאים בזה , ואנו באים להביא עובדה ולא דעתו של הכותב (המשיכיסטי...) {{שכח|שמואל חיים}}<br /> :היה על זה דיון [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|בעבר]] והצבעה ולא השתנה כלום מאז ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 20:25 • ד' בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> אז כנראה שצריכים לשנות --[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:31, ה' בסיוון, ה'תש&quot;ף 12:31, 28 במאי 2020 (IST)<br /> ::{{בעד}} לשנות ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 14:28, 28 במאי 2020 (IST)<br /> :::צריך לשנות כי התקבל היפך דעתך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 14:51 • ה' בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> :::: ר'[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] צריכים לשנות כי ככה זה דעת חלק נרחב מחב&quot;ד!--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:36, כ&quot;ג בסיוון, ה'תש&quot;ף 19:36, 15 ביוני 2020 (IST)<br /> :::::{{נגד חזק}} לעשות שינוי בנושא הזה. הארגון שנוי במחלוקת - כך היה, וכך גם נשאר. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:44, כ&quot;ג בסיוון, ה'תש&quot;ף 20:44, 15 ביוני 2020 (IST)<br /> ::::::{{א|שמואל חיים}}, א. {{הזחה}} ב. אני לא רואה שינוי מהחלטות המשתמשים בעבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 00:32 • כ&quot;ד בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> לטעמי צריך לפי הערך הזה לכתוב על כל ארגון שקם אחרי ג' תמוז 'שנוי במחלוקת'. אגב אני חושב שמחלוקת זה דבר בריא להתפתחות דברים בעולם. <br /> לטעמכם כל המושגים שקמו נגד ארגוני חב&quot;ד קיימים כולל משיחיסטים הם 'שנויים במחלוקת' והייתי מצפה לכתוב על ערכים משיחיסטים דומים ככה למשל ה'ועד להפצת שיחות' וספר המאמרים של גרנובטר וכו'כי שנוי במחלוקת הוא שנוי במחלוקת ללא הבדל. [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 05:09, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 05:09, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::אכן אני {{בעד חזק}} לשנות --[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 09:27, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::מקווה שקראת קודם את [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|זה]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 17:41, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == להוסיף ==<br /> <br /> יש להוסיף שהעיתון פנסאים צעירים צורף לכפר חב&quot;ד למי שיכול--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:23, כ&quot;ה בסיוון, ה'תש&quot;ף 14:23, 17 ביוני 2020 (IST)<br /> :ולהוציא את פסקת ספרים מהביקורת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 17:58 • כ&quot;ה בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==תמונה אחת שאומרת הרבה==<br /> [[קובץ:פנסאים.png|מרכז|ממוזער|250px|תמונה אחת שאומרת הרבה..]]<br /> {{א|חסיד של הרבי}} - עוד לא הכנסת את זה לערך??? אתה מדי מתון, יש שיאמרו אנטי מדי!!! לא מתאים!!! ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 21:00, י&quot;א באב, ה'תש&quot;ף<br /> :חחח &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 09:12, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==טענה==<br /> ממש לא באופן אוביקטיבי!<br /> באופן מאוד, מאוד משיחי!<br /> :מה לא באופן אוביקטיבי? &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 12:56, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::חחחחחחחחחחחחחחחח<br /> כל הערך לא אוביקטיבי (אוביקטיבי זה אומר לכתוב בלי ענינים אישיים ואם יש מחלוקות לציין ולפרט את דעת שני הצדדים)<br /> עשית טעות שלא למדת ליב&quot;ה<br /> :::אשתדל לא להתייחס לטענות כמו אלה שמקורן בשנאה וביצירת מחלוקות. יחי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 15:04, 20 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> משום מה נראה שמטרת הערך אינה לתאר את הארגון אלא להסביר את הביקורת עליו.סיבה זו גם מסבירה את הפתיח של הערך [[משתמש:רשימות|רשימות]] - [[שיחת משתמש:רשימות|שיחה]], 07:05, כ&quot;ב בחשוון, ה'תשפ&quot;א 07:05, 9 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::דווקא נראה שהעורך של הדף הזה הוא אנטי מחבורת האנטים הרשעים, עובדה: הוא לא נותן לערוך אותו!<br /> <br /> == תיקון ==<br /> <br /> בפיסקה ביקורת צריך לשנות במקום &quot;ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' רשותם&quot; ל &quot;ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה'&quot;. [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:13, ט&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:13, 29 בינואר 2021 (UTC)<br /> :תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:17 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==עריכה==<br /> למה הערך מוגן גם ממשתמשים ותיקים??(למרות שאני וותיק אני לא יכול לערוך אותו)-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:57, ט&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == כיצד ייתכן שאין לי אפשרות לערוך את הדף?... ==<br /> <br /> לא קשור לזה שאני עצמי יצרתי אותו, פשוט מופרך לי שאפילו משתמש בעל ותק רחב כל כך לא יכול לעדכן ערך.<br /> <br /> בכל אופן, כשיתאפשר, צריך להכניס את הטקסט דלקמן:<br /> <br /> ===לקריאה נוספת===<br /> *'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 20<br /> <br /> יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:34, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:34, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :שיניתי לצורך הסדר בשיחה. בוצע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::יישר כח. ועדיין אשמח להסבר מה ההגיון לחסום עריכה בצורה כל כך קשיחה. אי אפשר להגביל לוותק של 5000 עריכות נאמר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:22, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 13:22, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::אין לי ידע איך להגביל למספר עריכות וגם לא יודע מדוע הגבילו למשתמשים ותיקים. אשמח אם אחד מה{{מפעילי מערכת}} האחרים יאמר מה דעתו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:28 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::אני בעד שיהיה פתוח לוותיקים, באמת תמוהה למה חסמו -'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:58, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::חסמו משום שהיו משתמשים ותיקים שלצערנו ניהלו מלחמות עריכה, ולא דנו בנועם כראוי לחסידים. אך אכן לא מובן מדוע לא הסתפקו באזהרה או חסימה, ופעלו בצורה זו. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:18, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 11 בפבר' למניינם.<br /> ::::::גם לדעתי לשחרר. חסימת ערך מוותיקים בעיני זו גם בירוקרטיה וגם דיקטטורה מיותרת, לא אמור להיות בחב&quot;דפדיה שום ערך שרק מפעילים יכולים לערכו (זה שייך רק בעמוד ראשי, רשימת האתרים החסומים ותו לא). אם יש מלחמת עריכה בין ותיקים, ואין ברירה אחרת - מקסימום להשתמש בחסימה כזו כמוצא אחרון לפרק זמן הכי קצר שניתן (שבועיים-חודש). בערך זה לא היתה מלחמה לאחרונה ויש לשחררו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ה' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::כעת הערך לא פתוח לכל המשתמשים הוותיקים? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:23, ג' באב, ה'תשפ&quot;א 11:23, 12 ביולי 2021 (UTC)<br /> ::::::::כעת הוא פתוח, באדר הוא לא היה פתוח. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]] •''' 11:25, ג' באב, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'' • [[קובץ:דגל המשיח.png|קישור=הרבי מלך המשיח|30px]] <br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> ציטוט מתוך פסקת ביקורת בנוגע לגאולה ומשיח: {{ציטוטון|פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מבשורת הגאולה ומזהותו של הרבי כמלך המשיח.}} - מי הכלומניק שכתב את השטות הזאת? דבר ראשון - כתבו מקור! דבר שני - לא יהיה לזה מקור, כי זה פשוט לא נכון! ארגון הפנסאים עוסק רבות בנושא כה חשוב זה, ופשוט מאוד: תראו את החוברות שלהם וכיו&quot;ב. אני מזועזע עד איפה הרדיפה של שלטונו הדיקטטורי של חב&quot;דפדיה. דעו לכם, שבשיטה וגישה זו, אתם גורמים לעשרות משתמשים טובים להמנע מלכתוב ולשפר את האתר חב&quot;דפדיה, שמצוי בו פונטציאל גדול, ולפני שתלגלגו עלי, אני כותב את שורות אלו בתקוה שתשנו את דרך החשיבה והגישה שלכם, ולעסוק באור ולא בחושך, בהפצת המעיינות ולא בביקורת (נ.ב: במדיניות הכתיבה של הביקורת שלכם - כתוב שאין לכתוב ביקורת ללא מקור. ולמשפט זה אין מקור!). החותם בכאב על התנהלות של האתר מחד, ובתקוה שישתנה הגישה הנ&quot;ל מאידך - [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 14:58, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 14:58, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :במידה שאדם מודד (בלשון העם: דמגוגיה), בה מודדים לו: היות ואין לי כח להגיב לגופו של ענין, אז אגיב רק על מה שכתבת על &quot;דרך החשיבה והגישה . . ולעסוק באור ולא בחושך&quot;, אכן 99.9% מהעריכות באתר וכמות המידע עוסקים באור ולא בחושך והחשיבה והגישה היא להפיץ את המעיינות ולהנגיש את הידע וההיסטוריה החב&quot;דית, ואתה מוזמן להצטרף ולשנות מבפנים. לי אישית כמשתמש ותיק אין שום בעיה שיימחקו כל פסקאות הביקורת מכלל הערכים. אבל אם אתה חושב שבכניסה חד פעמית לאתר וכתיבת דעתך משהו ישתנה - אתה טועה. אינך יכול לעמוד מבחוץ ולהורות לאחרים כיצד להתנהל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:53, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:53, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::מצטרף ללהתראות. איני גם חושב שאולי יש לשקול לשנות את המדיניות בנושא הביקורת, אך לבוא ולהורות מן הצד, מבלי שום תרומה משמעותית, זו עזות. אדרבה, אני מזמין {{א|ביקורת|אותך}} לבוא ולהצטרף לעבודת הקודש, ואולי, תצליח להשפיע על המדיניות, אם כי במקרים אלו זה תלוי בועדה הרוחנית. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:23, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 11 בפבר' למניינם.<br /> :::כפי שאמרתי, קשה לי לתרום לאתר הפועל באופן דקטטורי וקיצוני, על דעת עצמו בלבד. חבל שאתם לא עונים עניינית, ורק מביאים תירוצים שונים ומשונים. עם זאת, אשקול אפשרות של תרומה לאתר באופן נוסף מביקורת.--[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 05:51, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 05:51, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == שינוי פתיח מחדש והסרת ביקורת ==<br /> <br /> אמנם בוצעה הצבעה, בה הוכרע שאין לשנות, אך ברצוני לחדש את הדיון אודות כך. אי אפשר להתעלם, שהביקורת על הארגון, והבהלה להצבת האזכור שהארגון שנוי במחלוקת, נובעת מכך שהאתר פועל בשיטה המשיחיסטית. על ארגונים שונים, גם אם יש ביקורת, בין אם כתוב ובין אם לא - לא ממהרים להציב עובדה כזאת. ובכלל, כפי שדובר בדיון הנ&quot;ל, עובדה זו אינה אנציקלופדית בעליל. בל נשכח שבשנת [[תשמ&quot;ט]] פסק [[בית דין רבני חב&quot;ד]] שפעילות צבאות השם בארץ (כמו כל פעילות של הפצת היהדות ע&quot;י חב&quot;ד), '''חייבת להיות כפופה למרכז הפעילות של צא&quot;ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}, ובשנת [[תש&quot;נ]] כתב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] שלר' דוד נחשון מותר לפעול במסגרת צבאות השם באופן אוטונומי, '''ללא קשר לצא&quot;ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=1AXliXUHhiOkKKQvuBrrSW3XvqiWLjT-n מכתבו של הרב ירוסלבסקי].}}! איני דורש שיציבו על ערכים של אישים וארגונים שלדעתי חובה להציב עליהם ביקורת, אלא שוויון וצדק. כפי שאני מכיר את ההנהלה כבעבר, היא מסתמא תפסוק שעניין זה קשור לועדה הרוחנית. באם וכאשר יגישו דיון לועדה, אנא תנו לנו להציג את הצד שלנו, שמייצג את רוב חסידי חב&quot;ד, בכדי שיהיה משפט צדק. עד אז - אני מבקש להסיר את פסקת הביקורת ולשנות את הפתיח בהתאם, או לשנות ע&quot;י הצבעה. בברכת &quot;השיבה משפטינו כבראשונה כו'&quot;, --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:14, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 06:14, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :אני בעד שבאמת הפתיח לא יתחיל ב&quot;הארגון שנוי במחלוקת&quot; אלא ב&quot;על הארגון&quot; (ורק אז &quot;הארגון שנוי...&quot; עם בכלל). (אך להשאיר את הפסקה ביקורת). -'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:25, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::צעקות ותלונות לא יעזרו לך. תתרום לאתר בנושאים שלא שנויים במחלוקת, ואולי אח&quot;כ יהיה אפשרי לדון בצורה נומרטיבית. לגופו של עניין אני אכן בעד להסיר את האזכור אודות הארגון שנוי במחלוקות, לאור נימוק הצד האנציקלופדי ועוד, ובכלל, דעתי היא להתעסק באור ולא ברע, ולהסיר את כלל הביקורת באתר, על חסידים ומוסדות, שישנם רבנים וחסידים שטוענים ההפך, ובא לציון גואל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:00, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א, 14 בפבר' למניינם.<br /> :::כמו שאמר הרב {{א|פולע}} קודם {{א|ביקורת|תתרום}} משהו לאתר ואחר-כך יהיה לאדוני ה&quot;מיייצג את רוב חסידי חב&quot;ד&quot; זכות להביא פה את עמדתו. ולא יעזור לכבוד-קדושתו לפתוח פה כל מיני דיונים ממינים שונים, במיוחד שהדיון זה היה פה כבר באתר כך שעוד לפני שהדיון התחיל - הוא בטל ומבוטל. בתקווה שתתחיל '''לתרום''' לאתר ולא ליצור פה מהומות. בברכת יחי המלך המשיח שליט&quot;א המייצגת את דעתי ואת דעת כל אשר בשם חסיד חב&quot;ד יקרא ואת דעתו של הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:59, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::בעז&quot;ה עוד אתרום, אבל אני מצפה ממשתמש וותיק כמוך לענות עניינית לגופו של עניין. לא ראיתי שום מקום בו אמרתי וכתבתי כנציג כלל חסידי חב&quot;ד, אז נא אל תכתוב שטויות מעוותות. להגיד שהדיון הזה בטל ומבוטל - זה בדיוק התנהגות דיקטטורית לכל דבר. וגם אם יש נושאים שלדעתך אתה חולק עליהם, מותר ואף חובה לשמוע את דעתו של השני, גם אם לא להסכים. כפי הידוע לך, ולמרות שאני מבין שאתה בוחר להתעלם מעובדה הידועה, (רוב) חסידי חב&quot;ד ידועים כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד התסלק מעינינו הגשמיות, אך לאור שיחותיו אנו יודעים, כי גם מיתה גשמית לא יכולה להשפיע עליו ועלינו, ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים, ובברכת אנו רוצים משיח עכשיו - --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 13:25, ה' באדר, ה'תשפ&quot;א 13:25, 17 בפברואר 2021 (UTC)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==הוספה לועד הרוחני של הסרטים==<br /> אם אפשר להוסיף את [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 20:45, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 20:45, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :הכנסתי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:50 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> תודה --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:20, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:20, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ==ניסוח==<br /> כרגע הוספתי בפסקה &quot;היסטוריה&quot; דבר ממש חשוב, זה נכתב באופן חריף מידי, אני ישמח אם מישהו יוכל לשנות את הנוסח לנוסח יותר עדין - אך עם אותה משמעות והבנה של הדברים, ניסיתי ולא הצלחתי לכתוב זאת פחות חריף.. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:39, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :חסיד, מה המקור של כל זה? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:56, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::זה לא חידוש, מאמין שכולם יודעים את החיכוכים בינם לרב הקודם והעכשווי, זה לא 'נצרך' להכניס את זה לערך. לכן השמטתי חלק מעריכתך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:59 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == צריך להקטין את התמונה ==<br /> <br /> אודה מאוד למי שיעשה זאת (ואולי גם ילמד אותי) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 21:14, ג' בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 21:14, 9 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> :תראה את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=ארגון_הפנסאים&amp;diff=499573&amp;oldid=499550 הזו]. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:41 • ד' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == צריך עדכון ==<br /> <br /> בפסקה &quot;פעילות ארצית ועולמית&quot; צריך לעדכן שנכון לשנת תשפ&quot;א הארגון פועל ב45 סניפים ברחבי הארץ<br /> <br /> == דיון מחודש ==<br /> <br /> בעקבות תשובת הוועדה הרוחנית, אני פותח דיון מחודש:<br /> א. האם להשאיר את הפתיח &quot;הוא ארגון שנוי במחלוקת&quot; כמו שהוא.<br /> ב. פסקת הביקורת השניה (הפסקה הראשונה בוודאי שלא ניתן להגדירה כביקורת) האם להשאיר כביקורת או לנסח מעט לשנות את השם ל&quot;משפטים&quot;, &quot;פולמוס&quot;, ומשהו בסגנון.<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}}<br /> --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 08:27, 29 בנובמבר 2022 (UTC)<br /> {{בעד חזק|}} כל א<br /> {{נגד|}} ב --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 21:26, כ&quot;ו בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 21:26, 20 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> == ועד רוחני ==<br /> <br /> {{מפעילי מערכת}} - הר' אלטוהיז פרש מהצוות של הפנסאים כרשמי, אם כי מגיע כמשפיע אורח לטיסה השנתית וכיו&quot;ב (בוודאות לפחות עד תשפ&quot;ג)<br /> :{{א|אלף}} תיקנתי שכוייח --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - ח' בחשוון ה'תשפ&quot;ד - 11:43, 23 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==למה???==<br /> למה בכל ערך על אדם\אירגון שהשקפותיו אינם זהות לשל מנהלי האתר שי' יהיה פיסקה של ביקורת?<br /> (ולא שאין, פשוט התקשיתי למה על ערכים מקבילים פיסקא זו איננה...)[[משתמש:אַ העלפאַנד אין אַ כינע קראָם|אַ העלפאַנד אין אַ כינע קראָם]] - [[שיחת משתמש:אַ העלפאַנד אין אַ כינע קראָם|שיחה]], 19:17, י&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ד 19:17, 27 בינואר 2024 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> {{ציטוט|'''&lt;/big&gt;שאלה לועדה&lt;/big&gt;'''<br /> מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב&quot;דפדיה. <br /> <br /> כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת חב&quot;דפדיה.<br /> <br /> מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור.<br /> <br /> '''&lt;big&gt;תשובת הועדה&lt;/big&gt;'''<br /> אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.|[[חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית]]}}{{ש}}{{יישור טקסט|שמאל|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!'''}} 14:33, 16 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> ==הסבר לעריכותי==<br /> שחזרתי חלק מהמחיקות שנעשו לאחרונה. את סיפור הקמתו נגד עוגן אני מכיר מגוף ראשון, והוא מופיע גם בערך על [[שלמה רייניץ (כפר חב&quot;ד)|שלמה רייניץ]], ולמען הסדר הטוב אני צריך בהזדמנות 'לראיין' אותו כך שיהיה מקור. אבל זה לא ימחק בינתיים. את העובדה שהוא מתעלם מבשורת הגאולה וזהותו של הרבי כמשיח יש לציין בפתיח כי זה חלק מהותי ממהות הארגון ומסיבת הקמתו. את הקישור לכתבה על קריעת המודעות לא נכניס, בדיוק מהסיבה בשלה COL חוגג בראש חוצות ובפרסומי ניסא כל מקרה של 'טרור משיחיסטי' (החל ממריבות ב-770 ועד לחפירת מנהרות), בעוד שחב&quot;ד אינפו מקפיד לא להכניס כתבות על 'טרור אנטי' לאורך ההיסטוריה (החל ממכות וכלה בהשחתת ספרים ומודעות). אנחנו לא נוסיף בתיעוד הפומבי המכוער והמבזה שם חב&quot;ד הזה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו 18:39, 1 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :א. הקמת הארגון נגד העוגן - בנתיים הביקורת היא ללא מקור ונוגדת את הכללים של חב&quot;דפדיה.<br /> :ב. &quot;התעלמות מבשורת הגאולה&quot; - [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת|ביקורת]] ללא מקור.<br /> :ג. בנוגע לקישור מCOL - ראה את דברי @[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] בתקציר [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=prev&amp;oldid=816585 העריכה]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 21:36, 1 בינואר 2026 (IST)<br /> ::א. היא מבוססת על קורות חייו של רייניץ שכתובות גם בערך שלו. מסכים שזה עוד לא מקור מספק וקביל ולכן בהזדמנות אצור מקור (כמו שהסברתי אני יכול פשוט לראיין את עצמי ואותו). <br /> ::ב. עם כל הכבוד, אין לנו גם מקור לזה שהשמש זורחת. או שמא אתה מבקש לכתוב שהארגון מחדיר בחניכיו את '[בשורת הגאולה]'?! כמדומני שהם יגישו נגדנו דיבה אם תעשה זאת...<br /> ::ג. ראיתי את התקציר של ספרא רבא, זה לא רלוונטי. הרב לא מזכיר את הפנסאים ולא מחדש או מוסיף מאומה למידע עליהם. באותה מידה, אני יכול להעלות את הוידאו הזה ולמסגר אותו בהקשר למה שקורה בכפר חב&quot;ד כל הזמן על מודעות של צבאות השם שמושחתות הן על ידי 'התמימים' והן על ידי החניכים שלהם ב'פנסאים'... לא צריך לשנות מילה מדברי הרב וזה עדיין יהיה רלוונטי.<br /> ::ועוד והוא העיקר, כפי שהברתי, כתבות שטנה מסוג זה לא יכנסו לאתר שלנו, במכ&quot;ש מהסטנדרט של חב&quot;ד אינפו שהוא רק אתר חדשות. ומכיוון שזה לא ברור אבהיר שוב, COL נוהג להתהדר בכתבות שחוגגות ומאדירות אלימות, במטרה להשחיר ציבור, לשיא מיוחד הגיעו בפרשת 'מנהרות 770' חילול השם העולמי, ממש כמעשה הפצ&quot;רית הידוע, בבחינת תמות נפשי עם פלישתים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו 01:28, 2 בינואר 2026 (IST)<br /> :::בקשר לג., דברי הרב בנושא, חוץ מהגינוי לפעולה באופן כללי כפשוט, משקפים את היחס והפורפורציות שלו הנדרשים כלפי הארגון (כלומר: אדם מצוי שיקרא את דברי הנאצה בערך על הארגון, שכבי' כל מהותו מנוגדת לפסק רבני חב&quot;ד וגונב את הסמל והשם בניגוד לדברי הרבי וכו' לא יחשוב שיש פסול בהסרת מודעות תעמולה של הארגון המשוקץ למען הציל נפשות ילדי ישראל מרדת שחת, ולזה חשובים והכרחיים דברי הרב - לאזן את הנ&quot;ל, שב' צדדים למטבע. מצדי לא לקשר כלל לכתבה באונליין אלא לסרטון בלבד, אם יש לך משהו נגדם. בכתבה לא נכתב דבר ושום שמץ של &quot;חגיגת אלימות&quot;, אלא אך ורק הסרטון שפורסם ע&quot;י הרב '''עצמו''' - שלדעתך &quot;חוגג אלימות&quot;? אלא מה, ההבהרה בנושאים כאלו בדיוק (משא&quot;כ במקרים אחרים, בהם לא יצא כזה סרטון, כי כמו שהזכרת - הדבר פשוט לשלילה) חשובה בהחלט, ממש כמו הביקורת ואולי אף יותר ממנה (כמו שמבקרים גוף (שעלול להצטייר כלגטימי בנוף החב&quot;די) כדי להסתייג ממעשיו, כך מבקרים פעולה בעלת נטיות כאלו לצורך הנ&quot;ל). וק&quot;ל). כלומר: החשיבות שבדברים, יותר מהדברים כלעצמם - היא ב'''הקשר''' בו נאמרו (והופצו - בהוראת המד&quot;א). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 19:02, 3 בינואר 2026 (IST)<br /> ::::א. תקרא שוב את דברי המתחילים בפסקה ועוד והוא העיקר. ואז תקדיש את הזמן לדברים שאולי כן יקרו באתר. ב. זה תפקידו של רב קהילה לחנך, להוכיח ולהתריע על התנהגויות פסולות, זה לא קשור לבחירה של COL לחגוג כל אירוע דומה עם כתבות וכותרות בבחינת 'כתבוני לדורות' (ולכן זאת דמגוגיה זולה לעוות את הטענות שהצגתי וזה לא מכבד את הדיון, מכיון שאני מעריך את יכולת ההבנה שלך ולא מאמין שבאמת טעית לחשוב כך). ג. הטענה כביכול אם כותבים באתר שלנו על מזיד/שוגג/ טועה/מטעה/חוטא/מחטיא - מיהו ומהו - הדבר מתיר אלימות והשחתה - ולכן חובה לאזן זאת, מניחה שבחב&quot;ד המושכל פשוט הוא שמותר להיות אלימים כלפי הנ&quot;ל - ולא היא!!!! (לפי ההגיון שלך, במכ&quot;ש וק&quot;ו נכניס גם פסקה כזו בישיבת הכפר שחלק מתלמידיה נוהגים כך בפועל באופן קבוע) ד. אתה מוזמן בהחלט ליצור ערך על היחס הראוי לאלימות, השחתה וכו', מבחינה הלכתית, ערכית וחסידית ושם זה יכול להכנס. (לא הכתבה, כנ&quot;ל א'. אלא דברי הרבי, דעת ההלכה וכן דברי רבנים כגון דברי הרב יורקוביץ ). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;ו 14:02, 4 בינואר 2026 (IST)<br /> :::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני רואה שערך השתנה ללא הסכמה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:05, 21 בינואר 2026 (IST)<br /> ::::::שוחזר חלקית. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ&quot;ו 01:15, 26 בינואר 2026 (IST)<br /> :::::::לכאורה אינו הגון שהאדם בידו נתונה ההכרעה במקרה זה הינו נוגע בדבר (במידת מה עכ&quot;פ), דהיינו חלק ובשר מבשר הארגון המתחרה, וק&quot;ל.. ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.44.176|37.60.44.176]]‬ 22:28, 3 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::::::::כמעט כל נושא וכל ערך באתר נכתב על ידי נוגעים בדבר. חברי קהילה, שלוחים, בנים, תלמידים וכו'. זה המצב. יחד עם זאת בד&quot;כ ולמעט מקרי קיצון, האתר נכתב על ידי כלל המשתמשים בעזרת דיון והסכמות או הכרעות משותפות ולא בהכרעה בודדת שלי או של אחרים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;ו 23:45, 3 בפברואר 2026 (IST)<br /> :::::::::א. כאן אין מדובר בכתיבת סתם ערך או נושא, אלא בדיון ביקורת, וההבדל מובן. ב. כפשוט ישנו הבדל עצום בין &quot;חברי קהילה, שלוחים, בנים, תלמידים&quot; לבין כך שהמכריע עצמו חלק ובשר מבשר הארגון המתחרה. ג. במקרים בהם לא מצליחי להגיע להסכמה או הכרעה, כמו כאן, מי שמחליט וקובע מה יהיה בערך בפועל (כהמצב כעת) הוא ____ (השלם את החסר) ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.44.176|37.60.44.176]]‬ 07:54, 4 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::::::::::אכן. זה המצב. אין לי מה להוסיף. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו 22:37, 10 בפברואר 2026 (IST)<br /> :::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]], שיניתי את הכותרת בהתאם להחלטת הוועד הרוחני [[חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית|כאן]]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 13:23, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::שלום איל, בהמשך למה שכתבתי כעת ב[[שיחת חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית]], מכיון שהוועדה לא ממש הייתה פעילה, גם בעקבות התשובה הנ&quot;ל לא הוסרו פסקאות הביקורת מערך זה ומכל שאר הערכים בהם יש ביקורת. בעז&quot;ה מקווה בקרוב לעדכן שהוועדה חזרה לפעול והנושא יעלה שוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו 17:28, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::מה הקשר? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 20:00, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::כלומר שכרגע המדיניות בחב&quot;דפדיה היא שכן כותבים ביקורת. וכשתהיה וועדה פעילה בעז&quot;ה הנושא יישאל שוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו 23:32, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::אז בנתיים אין ועדה ושום סמכות רוחנית לאתר? הייתכן? בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:36, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::: הודאת בעל דין, [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA? ושו&quot;ת זה יתבאר]... --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:42, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ו 01:42, 6 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] הערך שוב שונה ללא הסכמה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 12:57, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::הוספתי פרטים שלא קשורים לדיון כאן. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 12:59, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::::נכון, לא צריך לבקש הסכמה לפני כל עריכה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;ו 22:59, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::::אם תשים לב גם הביקורת השתנת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 23:04, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == ניסוח פתיח ==<br /> <br /> לשם מה לכתוב: &quot;ר' שמעון רבינוביץ, יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד - הוא ממייסדי הארגון.&quot; , לא עדיף - &quot;הארגון נוסד על ידי ר' שמעון רבינוביץ&quot; ? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:58, ט&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 07:58, 4 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :האם הוא המייסד היחיד? אם יש מקור לזה אפשר לשנות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו 17:19, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == הקשר של הפנסאים לצא&quot;ח ==<br /> <br /> ארגון הפנסאים הוא ארגון עצמאי שלא הוקם על ידי צא&quot;ח ולא כפוף לו. ולכן מחקתי את כל הפסקה שהוספה, והיא טיעון קש בניסיון לשוות לארגון היסטוריה ותיקה ולגיטימיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;ו 23:01, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == עיסוק בבשורת הגאולה וזהות המשיח ==<br /> <br /> מכיון שהדיון בזה ממשיך. מעתיק מהאמור לעיל. <br /> :&quot;התעלמות מבשורת הגאולה&quot; - ביקורת ללא מקור.<br /> ::עם כל הכבוד, אין לנו גם מקור לזה שהשמש זורחת. או שמא אתה מבקש לכתוב שהארגון מחדיר בחניכיו את '[[בשורת הגאולה]]'?! כמדומני שהם יגישו נגדנו דיבה אם תעשה זאת...<br /> :::את העובדה שהוא מתעלם מבשורת הגאולה וזהותו של הרבי כמשיח יש לציין בפתיח כי זה חלק מהותי ממהות הארגון ומסיבת הקמתו.<br /> סוף ציטוטים.<br /> ::::עוד הערה חשובה בנושא: העובדה הנ&quot;ל לא כתובה כביקורת אלא כעובדה. ונראה לי ברור, שמי שסבור שאין לעסוק בכך, לא אמור לראות בכך ביקורת אלא שבח.<br /> [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;ו 23:40, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :{{ציטוטון|ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב.|[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]]}}<br /> :{{ציטוטון|מטרת הביקורת היא הימנעות ממתן 'הכשר' לחוסר הצמדות להלכה ולדברי הרבי.|[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]]}} (וראה ערכים [[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח]] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 12:01, 12 במרץ 2026 (IST)<br /> :רציתי להעיר שזה לא נכון שהם ח&quot;ו מתעלמים מבשורת הגאולה וכו' אלא מזהותו של הרבי כמלך המשיח ובכך הם רואים בהחלט שבח [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:27, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 16:27, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> ::איל, עניתי על זה, זה לא נכתב כביקורת אלא כעובדה. Z770, את הגאולה הם מציינים, את בשורת הגאולה לא. אדרבה אשמח שתראה לי פרסומים שלהם שמתייחסים אליה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו 21:48, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> :::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]], כתבתי כבר כמה פעמים, ע&quot;פ מדיניות חב&quot;דפדיה אין לכתוב ביקורת ללא מקור, לא משנה כמה זה ברור. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 11:15, 16 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::@[[משתמש:Z770|Z770]] צודק, אכן הארגון מתעלם מזהות הרבי כמלך המשיח ורואה בכך שבח, (וכל מה שכתוב [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח|כאן]] היה לפני ג' תמוז) ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 15:34, 16 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני מקוווה שאתה זוכר מה שכתב לך [[מיוחד:תרומות/37.60.44.176|האנונימי]]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 14:02, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::עוד לפני השאלה אם יש לזה מקור. מצד אחד אתה טוען שזה שבח, מצד שני אתה טוען שזה ביקורת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו 23:56, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::ההתעלמות משורת הגאולה היא ביקורת. ההתעלמות מזהות הרבי כמלך המשיח היא שבח ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 00:18, 18 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::א.י.ל. אם אתה יודע על מקום שבו הם מזכירים את בשורת הגאולה תביא (סביר להניח שהם מדברים על כך רבות פשוט אני לא בקיא בתכנים שלהם) [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:55, כ&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;ו 14:55, 18 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::שיחו בכל נפלאותיו עמ' ו197 ואילך, (וכנראה שגם בספרים &quot;טועמים גאולה&quot; ו&quot;להביא לימות המשיח&quot;)<br /> :::::::::וכן, [https://col.org.il/news/102386 נושא שבת הפנסאים: להביא לימות המשיח], [https://col.org.il/news/77306 להביא לימות המשיח ● הסרט שסחף אלפי ילדים - עכשיו לצפייה], ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 16:54, 18 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אפשר מבחינתך למחוק את זה שהם 'מתעלמים מבשורת הגאולה'? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:28, א' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:28, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::[https://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%A2%D7%A0%D7%A7_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_75779.html הפנסאים במבצע ענק: אלפיים ילדים לומדים ענייני גאולה], [https://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_75874.html הצצה: תוכנית הלימודים המהפכנית של הפנסאים בנושאי גאולה], [https://col.org.il/news/88695 מיזם &quot;העקשנים&quot; של הפנסאים: כך נביא את הגאולה ● תיעוד], [https://col.org.il/news/103965 שיר הפנסאים: עשו כל אשר ביכולתכם!]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 20:07, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::לא כל הדברים כאן הם 'בשורת הגאולה' אבל רובם כן ונראה לי שזה מספיק, נחכה לראות מה שיע יאמר [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:14, א' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:14, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::אין ספק שהם מלמדים ילדים על הגאולה. בכוונה יש קישור לערך ב[[בשורת הגאולה]]. ולא לערך [[גאולה]]. האם הם מלמדים את הילדים משיחות נ&quot;א נ&quot;ב? (ובמיוחד את הקטעים מאותן השיחות שיצאו באישור הרבי תחת השם [[בשורת הגאולה (ספר)]])? לא ראיתי בקישורים שהבאת עדות לכך. אני לא חושב שתעדיפו את הניסוח הבא, אבל אולי כן? הארגון נמנע מעיסוק ב'''חלק''' מבשורת הגאולה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בניסן ה'תשפ&quot;ו 02:49, 22 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]:<br /> :::::::::::::1.מאיזה חלק בבשורת הגאולה הם מתעלמים?<br /> :::::::::::::2.מה הכוונה &quot;מתעלמים&quot;{{הערה|אפשר גם לכתוב בערך [[חב&quot;דפדיה]] ש&quot;האתר מתעלם מדעת חצי מחסידי חב&quot;ד&quot;}}.<br /> :::::::::::::3.וכמובן נא להביא '''מקור'''. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 12:46, 22 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::הקישור הראשון והשתים האחרונים זה בשורת הגאולה (כ&quot;ח ניסן נמצא [[בשורת הגאולה (ספר)|בבשורת הגאולה (ספר)]]) בכל מקרה גם אם הם לא מתעסקים בכך באותה רמה שצבאות ה' עוסקים בכך זה פרט תכני בלבד ואין ענין לכתוב אותו ובטח לא נכון לכתוב '''בפתיח''' שהם '''מתעלמים''' [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:57, ד' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:57, 22 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::שיחות נ&quot;א נ&quot;ב... ההכרזה שדורנו הראשון לגאולה. שהעבודה היחידה שנותרה היא קבלת פני משיח. שיש יועץ ונביא לדור. ש'נשיא הדור הוא המשיח שבדור' ש'משיח מנחם שמו'. להמשיך? איך יכול להיות שילדים שמתחנכים אצלם לא יודעים שהרבי המשיח? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בניסן ה'תשפ&quot;ו 00:29, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::: אולי בהמנונים יש בשורת הגאולה, לדוגמה: היכונו היכונו לביאת המשיח, רבי מיר זיינען דא, התקווה והביטחון אשר בטח בהם (&quot;כי כבר כלו כל הקיצין&quot;) --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:19, ה' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 06:19, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]:<br /> ::::::::::::::::א רוב הנושאים האלה כן מוזכרים אצלם<br /> ::::::::::::::::ב. '''מקור''' ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 13:22, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::1 אין קשר בין אי שימת דגש על השיחות מהשנים נ&quot;א נ&quot;ב להתעלמות מבשורת הגאולה<br /> :::::::::::::::2 את חיי שרה נ&quot;ב הם כן מזכירים (בצורה כזאת או אחרת)<br /> :::::::::::::::3 שוב לא קשור לבשורת הגאולה ואגב אשמח שתראה לי פרסום של צ&quot;ה על כך שהרבי הוא שופט יועץ ונביא<br /> :::::::::::::::4-6 גם לא קשור לבשורת הגאולה, והם רואים זאת כחלק מהקו שלהם שלא צריך להתעסק ב'זהותו', והילדים אצלם כן יודעים שהרבי הוא משיח והם מחנכים אותם שלא צריך לדבר על זה [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:47, ה' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:47, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::איל, הדרישה למקור היא כשכותבים ביקורת, והסיבה לכך היא שמשתמש אנונימי לא יכתוב ביקורת מטעם עצמו אלא רק ביקורת שפורסמה בבמה מקובלת. כבר הבהרתי פה שלא מדובר בביקורת אלא בתיאור עובדות (שלדעתי הם גאים בזה ולשם כך הוקמו). אם היה נכתב שזו בושה שהם מחנכים כך ילדים, או שהם לא ראויים לשם חב&quot;ד וכיו&quot;ב זו הייתה ביקורת.<br /> ::::::::::::::::Z770, אני לא יודע איך אתה מגדיר את 'בשורת הגאולה' אבל כפי שהבהרתי, המשפט מקשר לערך [[בשורת הגאולה]]. אם תרצה אפשר להוסיף שהם מתעלמים גם מעניין הנבואה ש'צריך לפרסם לכל אנשי הדור' אבל דומני שאפשר להסתפק במושג הכללי בשורת הגאולה. <br /> ::::::::::::::::זה מרגיש לי מגוחך לענות על השאלה איפה צ&quot;ה עוסקים בזה אבל שאלת... אז צ&quot;ה הדפיסו דבר מלכות במהדורה מעובדת לנוער ולילדים, את הספר 'בשורת הגאולה', 'גאולה יומית לילדים', 'הגאולה' ב' חלקים ועוד... <br /> ::::::::::::::::נ.ב. לא אוכל לעצור מלכתוב בכאב, למרות שזה לא רלוונטי לדיון. כתושב כפר חב&quot;ד, כבר שנים אני פוגש את ילדים וילדות (מאותו ארגון) שמחונכים כמו שכתבת: שלא צריך להתעסק ב'זהותו'. אך התוצאה (בניגוד לדבריך) היא שהם מבולבלים ואינם בטוחים ב'זהותו' (במקרה הלא הכי גרוע, שמעתי אומרים: שאולי... והלוואי... שנזכה שהרבי יתגלה כמשיח). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בניסן ה'תשפ&quot;ו 03:31, 25 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::בדיוק על [[בשורת הגאולה|זה]] דיברתי, ואכן כמו שהובא בקישורים דלעיל (הקישור הראשון והשתים האחרונים) הם מדברים על כך (גם אם הם לא עוסקים בכך כמו צ&quot;ה עדין זה לא נכון לכתוב שהם '''מתעלמים''') [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:18, ז' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 16:18, 25 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::הסתבכתי קצת לאורך הדיון, תסלח לי שאני לא מחזיק ראש במספרי הקישורים.<br /> ::::::::::::::::::הוכח עד כה שהם עוסקים / מלמדים שיחה אחת מנ&quot;א 'עשו כל אשר ביכולתכם'. <br /> ::::::::::::::::::תוכל לתת קישור / מקור לעוד משהו? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תשפ&quot;ו 16:09, 26 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::::ציינתי כבר מקורות מהספרים שלהם ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 16:17, 26 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; י' בניסן ה'תשפ&quot;ו 23:10, 28 במרץ 2026 (IDT)<br /> :::::::::::::::::::כן, [https://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_75874.html כאן] הם מדברים על חיי שרה נ&quot;ב, ואני חושב שאתה מסכים שכ&quot;ח ניסן נ&quot;א וחיי שרה נ&quot;ב הם שתי השיחות היסודיות ביותר [[בשורת הגאולה|בבשורת הגאולה]], ולכן לכתוב שאחת ממטרות הארגון היא התעלמות מבשורת הגאולה זה פשוט לא נכון [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:25, י&quot;א בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:25, 29 במרץ 2026 (IDT)<br /> ::::::::::::::::::::לגופו של עניין, בנוסף למקורות שהבאתם, ומכיון שאין הגדרה 'מילונית' ל'בשורת הגאולה' - אני מסכים לבטל את התנגדותי למחיקה של זה מהערך. (למרות שאני סבור שהם אכן מתעלמים מרובה ובפרט מחלקים עיקריים בה). <br /> ::::::::::::::::::::בשולי הדברים, א.י.ל. אם כבר ציינת משהו אפשר לעשות 'העתבק'. Z770 לא כתוב שזו מטרת הארגון, אלא שהם עושים זאת בפועל. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ב בניסן ה'תשפ&quot;ו 00:43, 30 במרץ 2026 (IDT)<br /> :::::::::::::::::::::כתבת לעיל ש&quot;את העובדה שהוא מתעלם מבשורת הגאולה וזהותו של הרבי כמשיח יש לציין בפתיח כי זה חלק מהותי ממהות הארגון ומסיבת הקמתו.&quot; <br /> :::::::::::::::::::::עכ&quot;פ יש&quot;כ [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 18:03, י&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 18:03, 30 במרץ 2026 (IDT)<br /> <br /> == עריכות פזיזות ==<br /> <br /> כל יומיים עורכים פה את הערך, עריכות פזיזות בלי תשומות לב, כפילויות, שיבושים כרונולוגיים ועוד. בקצב הזה אנעל את הערך למפעילי מערכת בלבד. אנא שימו לב וחישבו לפני עריכה.<br /> <br /> למשל <br /> משרדי הארגון ממוקמים סמוך ל[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]] בבניין [[מרכז לענייני חינוך|המל&quot;ח]], ובארץ ב[[כפר חב&quot;ד]] סמוך לבניין [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. בשנת [[תשע&quot;ו]] חנך הארגון מבנה קבע במרכז כפר חב&quot;ד{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=86655 באירוע מיוחד נחנך 'מרכז צבאות השם' של ארגון הילדים הרשמי של חב&quot;ד - &quot;צבאות השם&quot;] shturem.net}}.<br /> <br /> אבל בפתיח כתוב שמרכז הארגון הוא בכפר. בנוסף 'מבנה הקבע המדובר הוא קראון, אז אפשר לכתוב מבנה יביל או אם רוצים לכבד, סתם מבנה אבל לא לעשות צחוק... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו 22:08, 15 במרץ 2026 (IST)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%90_%D7%A8%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F&diff=838252 2026-03-30T14:45:31Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:אבא רפסון.jpg|ממוזער|הרב אבא רעפסון]]<br /> הרב '''אברהם אבא רפסון''' (נולד ב[[ט' בשבט]] [[תשל&quot;ב]]) הוא מנהל [[בית חב&quot;ד]] שעל יד הציון הקדוש של כ״ק אדמו״ר הריי״צ וכ״ק אדמו״ר וקומפלקס האוהלים והמבנים הסמוך [[בית אהל חב&quot;ד ליובאוויטש]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[ט' שבט]] [[תשל&quot;ב]] לרב [[יהודה יעקב רפסון]], שליח הרבי, ה[[רב]] וה[[דיין]] בעיר לידז שב[[אנגליה]] ולעטיל.<br /> <br /> למד ב[[ישיבת ליובאוויטש מנצ'סטר|ישיבת ליובאוויטש מנשסטר]] ובישיבת [[אהלי תורה]] בשכונת [[קראון הייטס]]. מאז [[כ&quot;ז באדר]] [[תשנ&quot;ד]] לא מש מבית הרפואה 'בית ישראל' במנהטן, ושהה שם במשך כל הזמן שהרבי שהה שם. לאחר [[ג' תמוז תשנ&quot;ד]] החל לשהות בסמיכות ל{{ה|אוהל}} יחד עם כמה מתלמידי התמימים. כאשר נקנה הבית הסמוך ל[[בית העלמין מונטיפיורי|בית החיים]]{{הערה|על ידי הרב [[חיים ברוך הלברשטם]] בתרומת הרב [[יוסף יצחק גוטניק]].}} והפך לבית חב&quot;ד, הוא החל לקבל את הקהל שהגיע למקום. במשך השנים קנו הנהלת אהל חב&quot;ד עוד בתים עבור מקום שינה, לימוד ותפילה לקהל שהגיע למקום.<br /> <br /> לקראת תאריכים מיוחדים במעגל השנה, דואג הרב רפסון להיערך לקראת אלפי האורחים הבאים למקום, כולל סידורי אבטחה, תנאי אש&quot;ל נאותים, בניית שבילי גישה מוארים ומחוממים בתקופת החורף וממוזגים בתקופת הקיץ.<br /> <br /> ב[[חודש סיוון]] [[תש&quot;ס]] נשא את רבקה, בתו של השליח והמחנך הרב [[שמעון דרוק]], מ[[שלוחי הרבי]] ל[[דטרויט]], מישיגן בנו של הרב [[יהודה אריה לייב דרוק]]. יותר מעשור לאחר מכן, ב[[י&quot;ח מנחם אב]] [[תשע&quot;א]] זכו לחבוק בת ראשונה, לאחר שנות ציפייה רבות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&amp;id=51258 אבא, מזל טוב. רבי, מזל טוב ● טור מיוחד] {{שטורעם}}.}}.<br /> <br /> מתגורר ברובע קווינס ב[[ניו יורק]], ולו 3 בנות ובן.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[בית אהל חב&quot;ד ליובאוויטש]]<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> * [http://www.shturem.net/index.php?section=cols&amp;id=295 לא ימיש מתוך האהל] {{שטורעם}}<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:רפסון, אבא}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל&quot;ב]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בניו יורק]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%A7&diff=838251 2026-03-30T14:44:08Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>{{אין תמונה}}<br /> הרב '''משה צבי אריה ביק''' ([[כ&quot;ג טבת]] [[תרע&quot;א]] - [[י&quot;ט סיון]] [[תש&quot;נ]]) היה רב בשכונת ברונקס שבניו יורק (ומאוחר יותר ב[[בורו פארק]]), פוסק הלכה, ומחשובי הרבנים בארצות הברית ששימש כחבר ב[[אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], חבר ועד ההנהלה של התאחדות הרבנים בארצות הברית, וחבר ועד הנשיאות של הארגון למען [[טהרת המשפחה]] בארץ ישראל וראש הנהלת הארגון בארצות הברית.<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[מז'יבוז']] לרב העיר הרב חיים יחיאל מיכל ביק ולאמו מרת מרים (לבית הורביץ).<br /> <br /> כבר בהיותו בגיל חמש עשרה בלבד הוסמך להוראה על ידי הרב שלום מוטרפרל מפרוסקורב (חלימניצקי).<br /> <br /> בשנת [[תרצ&quot;ב]] התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת זיסל בת ר' יצחק אייזיק באלד.<br /> <br /> בשנת תרפ&quot;ו היגר לארצות הברית ו[[שימוש להוראה|שימש]] את הרב מאיר דן פלוצקי, וכן למד בישיבת 'רבינו יצחק אלחנן' אצל ר' [[שמעון שקופ]] ור' משה סולובייצ'יק.<br /> <br /> בשנת תרצ&quot;ג מונה לרב בית כנסת ברובע [[ברונקס]] שבניו יורק ובשנת תרצ&quot;ו מונה לרב קהילת יוצאי קרשניק &quot;בני משה&quot; בברונקס. בשנת תרצ&quot;ז יסד את ישיבת אהבת תורה במקום, ובשנת תש&quot;א יסד בית הספר 'בית יעקב' לבנות.<br /> <br /> בשנת תש&quot;ב מונה לשמש כראש ישיבת 'חתן סופר', ובשנת תשכ&quot;ב מונה לר&quot;מ בישיבת נייטרה במאונט קיסקא.<br /> <br /> בשנת תשכ&quot;ז עבר לשכונת [[בורו פארק]], ונמנה על גדולי הפוסקים.<br /> <br /> כיהן כחבר באגודת הרבנים, חבר וועד ההנהלה של התאחדות הרבנים, וחבר ועד הנשיאות של הארגון למען טהרת המשפחה בארץ ישראל ווראש הנהלת הארגון בארצות הברית, וכן שימש כנשיא ארגון 'עזרת תורה'.<br /> <br /> בשנת תש&quot;נ, כשרצו להחתים את הרב שלמה זלמן אוייערבך על [[פסק דין|פסק]] נגד [[חב&quot;ד]], סירב הרב אוייערבך לחתום, באמרו ששמע מהרב ביק על [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ&quot;ק אדמו&quot;ר שליט&quot;א)|הרבי]] ש&quot;אין תוספות אחד מכל הש&quot;ס שאין הוא מכיר כלשונו&quot;.<br /> <br /> ניהל קשרי מכתבים עם הרבי{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/8/8e/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%A4%D7%A1%D7%97_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%A3_%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9E_1407.pdf גודל הרגישות בכבוד בת ישראל]''', בתוך 'התמים' (בית משיח) גליון נב, עמוד 5.}}.<br /> <br /> נפטר ב[[י&quot;ט סיון]] [[תש&quot;נ]] בגיל 79.<br /> <br /> ==ספריו==<br /> *'חיי משה' על התורה.<br /> <br /> ==משפחתו==<br /> *בנו, הרב שאול בער ביק.<br /> *בנו, הרב אברהם יהושע השיל ביק - ממלא מקומו, חבר נשיאות התאחדות הרבנים.<br /> *בנו, הרב יצחק נתן ביק - רב קהילת נחלת משה.<br /> *בתו, מרת חיה חנה, אשת הרב יצחק יעקב שפיגל - האדמו&quot;ר מאסטרוב-קולשין.<br /> *בתו, מרת דבורה רבקה, אשת הרב חיים אלעזר פרידמן - גאב&quot;ד טענקא, ברוקלין.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{מיון רגיל:ביק, משה צבי אריה}}<br /> [[קטגוריה:אישים בברונקס]]<br /> [[קטגוריה:אישים בבורו פארק]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%9E.%D7%97.%D7%90&diff=838250 2026-03-30T14:39:46Z

<p>Z770: יצירת דף חדש</p> <hr /> <div>{{בה חממה}} --[[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 17:39, י&quot;ב בניסן, ה'תשפ&quot;ו 17:39, 30 במרץ 2026 (IDT)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%91%D7%90%D7%A8&diff=838249 2026-03-30T14:38:13Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>רבי '''מנחם מנדל מבאר''' (נפטר י&quot;ב [[ניסן]] [[תקכ&quot;ה]]){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&amp;hilite=2453a626-a78a-4945-b934-af5136b57b63&amp;st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F+%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%91&amp;pgnum=124 שם ושארית].}} היה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע כמגיד מישרים של העיר באר.<br /> <br /> הוא היה מראשי וחכמי הקלויז בבראדי, וכשהחל להתגלות אורו של הבעש&quot;ט הוא נתדבק הקדושתו יחד עם רעיו המפורסמים רבי נחמן מהורדנקה, ורבי נחמן מקוסוב, והרבה לעשות נפשות לתורת החסידות.<br /> <br /> מסופר עליו כי שאף לקרב את [[המגיד ממזריטש]] אל רבו הבעש&quot;ט, באותה תקופה התגורר המגיד בטורטשין, ועסק בלימוד התורה עם תלמידים צעירים. פעם אחת ביקר שם רבי מנחם מנדל, ואכסנייתו הייתה אצל פרנס העירה, ובסמוך בדירה התחתונה הייתה אכסנייתו של המגיד, כשעבר שם רבי מנדל שמע בפרוזדור כיצד המגיד לומד עם תלמידיו ומצא חן בעיניו, וכששמע שהמגיד חולה מאוד נכנס לבקרו ואמר לו &quot;האם לא שמעתם שיש בעש&quot;ט בעולם?&quot; אך המגיד ענה לו בפסוק &quot;טוב לחסות בה' מבטוח בבני אדם&quot;. כאשר הוא הגיע לבעש&quot;ט הוא אמר לו &quot;הייתי בקהילת קודש טורטשין וראיתי כלי יפה,&quot; נענה הבעש&quot;ט &quot;ראיתי אותו מכמה שנים ויש לי געגועים שיבוא אלי&quot;, ואכן לאחר זמן מה התעורר בלבו של המגיד לנסוע למזיבוז ואז נתקרב לחסידות.{{הערה|אור יקרות עמ' רה.}}<br /> <br /> במכתב של הבעל שם טוב אליו{{הערה|הגניזה החרסונית, מכתב קכב.}} הוא מכנהו בתוארים<br /> <br /> :::''הרב המגיד הקדוש איש חי רב פעלים בו&quot;ק וכו' מו&quot;ה מנדיל נ&quot;י, מנחם מנדל דק&quot;ק באר&quot;..<br /> <br /> תורתו מובאת רבות בספרי החסידות, כמו תולדות יעקב יוסף, דגל מחנה אפרים, בקדושת לוי, ועוד.<br /> <br /> הוא היה נוהג לומר דברי [[תורה]] רק במקום שנותנים לו נדבה. בסוף ספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו&quot;ר הצמח צדק, נדפס מאמר-קצר של אדמו&quot;ר הזקן, שתוכנו הוא ביאור הנהגה זו&lt;ref&gt;[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43298&amp;st=&amp;pgnum=226 המאמר] מתוך דרך מצותיך הוצאה ראשונה [קיב, ב. בהוצאות החדשות (תנש&quot;א ואילך) נדפס בקצו, ב וראה מה שציינו בהערה שם]. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הוא בחר לעצמו את מקום מנוחתו בעיר דוביסאר (דובסרי), במדינת מולדובה ובי&quot;ב [[ניסן]] תקכ&quot;ה עלה למרום ונטמן במקום.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%9E%D7%91%D7%90%D7%A8&diff=838248 2026-03-30T14:36:04Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>רבי '''מנחם מנדל מבאר''' (נפטר י&quot;ב [[ניסן]] [[תקכ&quot;ה]]){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29141&amp;hilite=2453a626-a78a-4945-b934-af5136b57b63&amp;st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F+%D7%9E%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%91&amp;pgnum=124 שם ושארית].}} היה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע כמגיד מישרים של העיר באר.<br /> <br /> הוא היה מראשי וחכמי הקלויז בבראדי, וכשהחל להתגלות אורו של הבעש&quot;ט הוא נתדבק הקדושתו יחד עם רעיו המפורסמים רבי נחמן מהורדנקה, ורבי נחמן מקוסוב, והרבה לעשות נפשות לתורת החסידות.<br /> <br /> מסופר עליו כי שאף לקרב את [[המגיד ממזריטש]] אל רבו הבעש&quot;ט, באותה תקופה התגורר המגיד בטורטשין, ועסק בלימוד התורה עם תלמידים צעירים. פעם אחת ביקר שם רבי מנחם מנדל, ואכסננייתו הייתה אצל פרנס החודש, ובסמוך בדירה התחתונה הייתה אכסנייתו של המגיד, כשעבר שם רבי מנדל שמע בפרוזדור כיצד המגיד לומד עם תלמידיו ומצא חן בעיניו, וכששמע שהמגיד חולה מאוד נכנס לבקרו ואמר לו: האם לא שמעתם שיש בעש&quot;ט בעולם? אך המגיד ענה לו בפסוק &quot;טוב לחסות בה' מבטוח בבני אדם&quot;. כאשר הוא הגיע לבעש&quot;ט הוא אמר לו: הייתי בק&quot;ק טורטשין וראיתי כלי יפה, נענה הבעש&quot;ט &quot;ראיתי אותו מכמה שנים ויש לי געגועים שיבוא אלי&quot;, ואכן לאחר זמן מה התעורר בלבו של המגיד לנסוע למזיבוז ואז נתקרב לחסידות.{{הערה|אור יקרות עמ' רה.}}<br /> <br /> במכתב של הבעל שם טוב אליו{{הערה|הגניזה החרסונית, מכתב קכב.}} הוא מכנהו בתוארים:<br /> <br /> :::''הרב המגיד הקדוש איש חי רב פעלים בו&quot;ק וכו' מו&quot;ה מנדיל נ&quot;י, מנחם מנדל דק&quot;ק באר&quot;..<br /> <br /> תורתו מובאת רבות בספרי החסידות, כמו תולדות יעקב יוסף, דגל מחנה אפרים, בקדושת לוי, ועוד.<br /> <br /> הוא היה נוהג לומר דברי [[תורה]] רק במקום שנותנים לו נדבה. בסוף ספר [[דרך מצוותיך]] של אדמו&quot;ר הצמח צדק, נדפס מאמר-קצר של אדמו&quot;ר הזקן, שתוכנו הוא ביאור הנהגה זו&lt;ref&gt;[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43298&amp;st=&amp;pgnum=226 המאמר] מתוך דרך מצותיך הוצאה ראשונה [קיב, ב. בהוצאות החדשות (תנש&quot;א ואילך) נדפס בקצו, ב וראה מה שציינו בהערה שם]. &lt;/ref&gt;.<br /> <br /> הוא בחר לעצמו את מקום מנוחתו בעיר דוביסאר (דובסרי), במדינת מולדובה ובי&quot;ב [[ניסן]] תקכ&quot;ה עלה למרום ונטמן במקום.<br /> <br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%A5%27&diff=838247 2026-03-30T14:33:31Z

<p>Z770: </p> <hr /> <div>[[קובץ:מנחם מענדל ניסלביץ'.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מנחם מענדל ניסלביץ']]<br /> הרב '''מנחם מענדל ניסלביץ'''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] ומנהל [[בית חב&quot;ד]] לקהילה הישראלית ב[[פאולו]], [[ברזיל]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים פאולו]].<br /> <br /> ==תולדות חיים==<br /> נולד ב[[כ&quot;ט באדר|כ&quot;ט אדר]] [[ תשמ&quot;ח]] לאביו הרב [[חיים ניסלביץ']] [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]], ומ[[משפיע]]י קהילת חב&quot;ד המקומית, ולאמו מרת בלומה יהודית. <br /> <br /> בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה גילה|מוסדות חב&quot;ד בגילה]] וב[[תלמוד תורה תורת אמת]] בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]] ובישיבה גדולה ב[[חח&quot;ל צפת|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש צפת]].<br /> <br /> לקראת שנת הלימודים [[תשס&quot;ח]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'. לאחר מכן שימש כאחד מ[[התלמידים השלוחים]] בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ובישיבה הגדולה ב[[צפת]].<br /> <br /> לאחר נישואיו עם מרת חיה מושקא בתו של הרב ישראל גרינוולד מ[[כפר חב&quot;ד]], החל לשמש כ[[משפיע]] ב[[ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבת חסידי חב&quot;ד ליובאוויטש נוף הגליל]].<br /> <br /> בשנת [[תשע&quot;ג]] יצאו בשליחות הרבי ל[[פאולו]] שב[[ברזיל]], תחילה פעלו תחת הרב [[יעקב גרנשטט]] בשכונת ברוקלין בעיר, ולאחר מכן פתחו בית חב&quot;ד לקהילה הישראלית בעיר הפועל ברחבי העיר כולה.<br /> <br /> הבית חב&quot;ד מקיים פעילות שבועית קבועה, ביקורי בית ופעילות חגים מושקעת, ועומד בקשר אישי קרוב עם היהודים הישראלים המתגוררים ב[[פאולו]] לרגל עסקיהם, וכן עם חברי הקונסוליה והשגירירות הישראלית.<br /> <br /> במקביל, שימש הרב ניסלביץ כמחנך במתיבתא של מוסדות [[אור מנחם ברזיל|אור מנחם]] בעיר.<br /> <br /> בשנת [[תשפ&quot;ב]] החל לשמש כ[[משפיע|ר&quot;מ]] ב[[ישיבת תומכי תמימים]] הפועלת בעיר בראשותו של הרב [[שמאי ענדע]].<br /> <br /> בערב חג שבועות [[תשפ&quot;ג]] נפטרה בתו החיילת הצבאות ה' שרה צביה לאחר מצבי בריאות וייסורים קשים בהיותה כבת 4 שנים. נקברה במקום השליחות ופעולות רבות נעשו לזכרה.<br /> <br /> * בתו חנה ברכה ניסילביץ<br /> * בתו פייגא ליבא ניסילביץ (ליבי)<br /> * בתו שרה צביה ז&quot;ל ניסילביץ<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *[https://chabad.info/news/605045/ הוקרה והצדעה לשלוחים לישראלים בברזיל] י' בתמוז ה'תש&quot;פ {{אינפו}}<br /> *[https://chabad.info/magazine/668134/ פעילות בצל הקורונה: &quot;המטען היהודי&quot; של המשלחת הברזילאית] מגזין [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 1258<br /> <br /> {{מיון רגיל:ניסלביץ', מנחם מענדל}}<br /> [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו&quot;ר שליט&quot;א]]<br /> [[קטגוריה:קבוצה תשס&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נתניה]]<br /> [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חח&quot;ל צפת]]<br /> [[קטגוריה:משפיעים בישיבות בחו&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:משפחת ניסלביץ']]<br /> [[קטגוריה:משפחת שאולזון]]<br /> [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשמ&quot;ח]]<br /> [[קטגוריה:שלוחים בפאולו]]</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%94&diff=837931 2026-03-29T11:28:21Z

<p>Z770: /* חשיבות הערך */ תגובה</p> <hr /> <div>==מהדורות==<br /> האם יש הבדל בין קטע &quot;מהדורות הספר&quot; לקטע &quot;מהדורות עיקריות&quot;? כלומר האם זה לא כפילות? --[[משתמש:דוד קורצוג|דוד קורצוג]] - [[שיחת משתמש:דוד קורצוג|שיחה]], 18:37, י&quot;ד באדר א', ה'תשפ&quot;ב 18:37, 15 בפברואר 2022 (UTC)<br /> :אכן כפילות, תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 00:51 • ט&quot;ו באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> ==קרדיט==<br /> הערך מבוסס על הערך בויקיפדיה ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 08:57 • ט&quot;ז באדר א' ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == משוב ==<br /> <br /> מה עניין שמיטה להר סיני? הספר שמירת שבת אינו של חב&quot;ד ואינו לפי פסקי אדה&quot;ז!{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/213.151.57.221|213.151.57.221]] 19:18, 6 בפברואר 2023 (UTC)<br /> <br /> <br /> ==ערך מיותר==<br /> <br /> אין לספר זה שחובר ע&quot;י מתנגד ומבוסס על פסקי הרב אויערבאך והחזון איש שום קשר לחב&quot;ד [פה ושם הוא מצטט את שוע&quot;ר אך לא יותר מכך. את הרבי בתשובות וביאורים בשו&quot;ע הוא לא מביא אפילו פעם אחת, אך מצד שני הר' נויבערט מצטט מכל מיני ספרים של אחרוני אחרונים שחשיבותם מוטלת בספק]. ובחב&quot;ד פוסקים לפי אדמו&quot;ר הזקן ולא לפי הספר הזה. מה הקשר בין ספר זה לחבדפדיה??? {{אנונימי|}}<br /> :ערך מצויין להמכלול. [[משתמש:אליהו ב.|אליהו ב.]] - [[שיחת משתמש:אליהו ב.|שיחה]], 02:27, כ&quot;ג בשבט, ה'תשפ&quot;ג<br /> :: גם לענ&quot;ד הערך מיותר לחב&quot;דפדיה --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:28, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 15:28, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == חשיבות הערך ==<br /> <br /> '''בעד להשאיר את הערך''' (ולנסות להוסיף בו הקשר חב&quot;די). זהו ספר מאוד בסיסי שבחב&quot;ד משתמשים בו רבות וסומכים עליו [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:37, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:37, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :@[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] האם לאחר שמשתמש בעל זכות הצבעה הביע עמדה בעד - אמורים להסיר את התבנית? [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 02:40, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:40, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::א. לא, צריך לדון על חשיבות הערך<br /> ::ב. זה באמת ספר בסיסי שבחב&quot;ד סומכים עליו, אבל זה לא מקנה לו חשיבות בחבדפדיה, אם תוסיף הקשר חבדי מספק זה בהחלט יכול להשאר, אבל אני לא רואה סיכוי כי אין כ&quot;כ מה להוסיף [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:21, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 16:21, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::: העובדה שמשתמשים בו וסומכים עליו מזכה אותו בערך? אולי גם ייצרו ערכים על הספרים הליכות שלמה ושו&quot;ת ציץ אליעזר? ועיין גם בדף שיחת משתמש:חב&quot;פדי פעיל/פסקי תשובות. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 22:15, ב' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 22:15, 20 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::אוקיי. אם אין שום הקשר חב&quot;די להוסיף, אני חוזר בי [[משתמש:שולם ס.|שולם ס.]] - [[שיחת משתמש:שולם ס.|שיחה]], 20:55, ג' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:55, 21 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::כבר זמן רב לא השתתפתי בדיוני חשיבות מכיון שרוב הדיונים הינם על ערכים בעלי חסרי חשיבות או חשיבות גבולית ולא משמעותיים. לגופו של עניין אני חושב שיש לערך זה חשיבות מרובה, עקב תפוצתו הרחבה, וההקשר החבד&quot;י שיש לספר זה. מחבר הספר אינו [[מתנגד]], ואף משתתף לעיתים באירועים חבדיי&quot;ם (ראה למשל בגליון בית משיח כ&quot;ז סיוון ה'תשס&quot;ו), ונותן מקום של כבוד למנהגי חב&quot;ד (ככל שהדבר נוגע להלכה למעשה). [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 02:11, ח' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 02:11, 26 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::מה ההקשר החבדי? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:28, י&quot;א בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:28, 29 במרץ 2026 (IDT)</div>

Z770 https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&diff=837929 2026-03-29T11:25:28Z

<p>Z770: /* עיסוק בבשורת הגאולה וזהות המשיח */ תגובה</p> <hr /> <div>==קישור לאתר וביקורת מהותית==<br /> האם אפשר לשים קישור לאתר שלהם?• [[משתמש:כתית למאור|כבושה בגולה הושענא]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 21:37, 24 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> :ערך שהורתו ולידתו בחטא צריך עוד קישור לאתר? כמדומני שגם ב[[ידיעות אחרונות|ערך זה]] אין קישור לאתר. בכלל תמהני מה מקומו של הערך בחב&quot;דפדיה אשר (למרות חשיבותה של אובייקטיביות מבורכת) למיטב ידיעתי לא מכניסה ערך על כל [[אלעזר מנחם מן שך|צרוע]] וכל [[אהרן קוטלר|זב]]... [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 03:38, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> <br /> <br /> :: אעלק קרייזי אבאוט משיח אבאוט משיח וודאי שלא כל הנ&quot;ל ולא רק הוא סותר לגמרי <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> ::אני כמובן חולק עליך.. אין שום סיבה שלא יהיה קישור כמו כל שאר הקישורים שבאתר לשלמות הערך. גם כשיש טענות לא צריך להגזים ולהשוות אותם ל.. (נס שלא כתבת את שמם בגלוי..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:52, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :::אם אכן מטרתנו היא להביא ל&quot;שלמות הערך&quot;, אתה בודאי צודק. אלא שלדעתי מטרת העל היא שערך זה, בתוך שאר הערכים, יהווה נדבך ב&quot;הפצת תורת חסידות חב&quot;ד '''תוך דגש על ענייני גאולה ומשיח'''&quot;. ולכן כאשר מושאי הערך מטרתם (בשוגג, במזיד או גם וגם) לטשטש ולטאטא את הדגש הנ&quot;ל, כנראה בחוש, עדיף לוותר על שלמות הערך (או יותר נכון על קיומו של הערך בכלל).<br /> :::זו גם הסיבה שנדהמתי מה&quot;ביקורת&quot;, שממנה משתמע שהבעיה היא מה קדם למה - סכסוך בעלות אישי ופוליטי בין משפחת נחשון לועד הכפר, ועוד שטויות כאלו. ואין כל זכר לשאלה המהותית: האם חינוך ילדי ישראל יהיה באופן שיראו עליהם משיח, או...! (חבל שאין לי רשות להעלאת תמונות, כי אז הייתי שם את הקריקטורה הידועה של מכבי האש בתור תמונת הערך...{{קריצה}}).<br /> :::בכל אופן לא אתעקש על דעתי, כי אמנם מציקה לי הבעיה שיש בחב&quot;דפדיה ערכים שנותנים לגיטימציה עקיפה להפיכת החושך לאור; אך חמורה מזאת, היא הבעיה שכל ערך כזה הופך לזירת התגוששות ארוכה ומעסיק את כל משתמשי חב&quot;דפדיה, במקום להמשיך בעבודת הקודש - &quot;אנן פועלי דיממא אנן&quot;. את דעתי הבעתי, ואלו דבריי האחרונים בדף שיחה זה... וכעת נמשיך להוסיף באור - עד שכל הדיונים והויכוחים הסוערים יעברו לנושאים המהותיים - לימוד גאומ&quot;ש, ודפי השיחה של הערכים בפורטל גאומ&quot;ש יהיו ארוכים יותר מכל שאר [[שיחה:האוהל|השטויות]]! [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] 11:22, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::גם אם הורתו של הארגון בחטא (וכך אכן אני סבור), אין הורתו של הערך בחטא. וזו מהסיבה הפשוטה: מדובר באחד הארגונים הפעילים והמשפיעים ביותר בחב&quot;ד, וזו פשוט בדיחה שלא יהיה עליו ערך. בל נשכח שאף אחד מהרחוב לא מחליט פתאום לפתוח ערך על &quot;אחדות הפשוטה&quot;, והמבוא שמגרה אותו וגורם לו להגיע לשם זה שיטוט בדפי מידע שיותר קרובים אליו והמטרה היא שכשיחפש מידע חב&quot;די, יגיע בסופו של דבר גם לשם.<br /> ::::בנוגע לעצם השאלה, זה אפשרי אחרי שמבקשים ממפעילי המערכת להוסיף את האתר לרשימת הספאם.<br /> ::::אפשר להרחיב את הביקורת, ולציין לטור שכתב משיח פרידמן בנושא.<br /> ::::את התמונה שיצר עקיבא פ. אפשר כמובן להעלות בדף השיחה... [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::::[[קובץ:283.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה אחת שווה אלף מילים]]<br /> [[קובץ:Yes check.jpg|18px|בוצע]] '''בוצע'''&lt;noinclude&gt; '''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י&quot;ח בטבת ה'תשע&quot;ו 05:34, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> == פתיח מוזר ==<br /> ממתי מתחיל ערך בכך שהוא שנוי במחלוקת תכתוב מה מאפיין אותו תוסיף פסקה שהוא שנוי במחלוקת אם אתה מעוניין.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:54, 25 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :לא מדוייק. אם הביקורת התעוררה אחרי שהארגון הוקם ואחרי שהתחיל לפעול זה ענין אחד. אם הביקורת התעוררה עוד לפני שקם בעצם המטרה שהגדיר לעצמו לפעול עם ילדי אנ&quot;ש בארה&quot;ק - זו לא עוד פיסקא אלא מידע נחוץ ועיקרי שצריך להוסיף מייד בפתיחת הערך. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:18, 27 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::איך הביקורת קמה לפני הארגון אם לא הי' ארגון לעורר עליו ביקורת? אם המטרה שנוי' במחלוקת צריך לכתוב 'ארגון שמטרתו שנוי' במחלוקת'. [ופירושו בשני פנים: א. מטרתו האמיתית (למחוק את נ&quot;א נ&quot;ב מההיסטורי'. עיין לדוגמא: רשימת ה'תיקונים' בשחזור הקלטת 'אוי רבי') שנוי' במחלוקת (בין הארגון לבין כל חסיד שמאמין בשיחות הרבי). ב. ישנה מחלוקת (בין יחצני הארגון לפעיליו ומייסדיו) '''מהי''' מטרתו של הארגון...].<br /> ::אבל לענ&quot;ד אפשר פשוט למחוק את המילה &quot;שנוי&quot;. ארגון מחלוקת... -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ו, 04:37 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> :::{{חיוך}}'''[[משתמש:מ. פינחסי|מ. פינחסי]] - [[שיחת משתמש:מ. פינחסי|שיחה]]''' • י&quot;ז בטבת ה'תשע&quot;ו 04:40, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::'להתראות' טענתך אולי נכונה אבל אינה עונה לכתיבה מקצועית. כתיבה ראויה צריכה להגדיר את המוסד כפי שמייסדיה קבעו דעות של אנשים אחרים על המוסד צריכה להיכתב בפסקה העוסקת בביקורת. יש לך 'הרבה' ביקורת תכתוב פסקה גדולה וכו'. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:05, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :::::אם מותר לי לחלוק על מי שחולק עלי, אז אני עושה זאת. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:58, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::::::על מה בדיוק אתה חולק?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 15:21, 29 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> <br /> <br /> בלא קשר לאתר, בדרך כלל משתדלים להעלות את הלוגו של המוסדות, האם אתם חושבים שזה בקטגוריה של הנ&quot;ל?• [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] • [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 05:41, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> :ודאי. לא היה סיפק בידי. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:08, 30 בדצמבר 2015 (UTC)<br /> ::לדעתי, היות שאנחנו אנציקלופדיה חב&quot;דית, חובה להדגיש את היותו 'שנוי במחלוקת' בפתיח. בדיוק כמו שלא נכתוב על דברים אחרים שמנוגדים לרצון הרבי בלשון מאוזנת, כך גם כאן. אני לא מסכים עם הטענה שיש לכתוב על הארגון כפי שהוא רואה עצמו. להבדיל, רפורמי שרואה עצמו כרב, ארגון טרור שרואה עצמו כארגון זכויות אזרח וכו' וכו'. <br /> ::מספיק מאוזן זה עצם הכתיבה שהוא שנוי במחלוקת, ואי הכתיבה בפתיח שזהו ארגון משיג גבול, המתחרה בארגון שהוקם על ידי הרבי. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר א' ה'תשע&quot;ו 22:55, 6 במרץ 2016 (UTC)<br /> :::אין בעיה לכתוב ביקורת אפי' בפתיח, אלא שאופן הכתיבה כאן הוא לא תיקני הגדרת הערך הוא לא שהוא שנוי במחלוקת.. כך צריך לכתוב: &quot;ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב&quot;דית בארץ ובעולם. לארגון 18 סניפים פעילים.... ארגון זה שנוי במחלוקת.. (וכאן המקום להוסיף תמצות של פסקה בקורת)&quot;<br /> :::את זה צריך לכתוב כי אנו כאנציקלופדיה מביאים דברים כהוויתם, בעוד הרפורמים נחשבים על פי כל רבני ישראל כגויים וכו' (ואילו ימצא דיון בפוסקים אודות כת מסוימת אזי דבר ברור שאנציקלופדיה חבדית תקינה תציין לדיון) כאן עובדה שיש לארגון 18 סניפים!! האם לזה ייקרא &quot;איך שהארגון רואה את עצמו&quot; או איך &quot;חלק גדול מחסידי חב&quot;ד רואים אותו&quot;?! אם יש לך ציטוטים על ביקורת ואפי' חריפים אתה חייב (?) לציין ויש להאריך ואכ&quot;ם.<br /> :::באמת אותו ויכוח חוזר ע&quot;ע בכל דבר ששייך לאותו עניין ונראה שא&quot;א להתנתק מהרגש בעת הכתיבה וחבל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 05:54, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> ::::אף אחד לא ביקש ממך להתנתק מהרגש ולא משנה מתי, אבל אם אתה רוצה להביע דעה משכנעת בדיון אכן מומלץ שתנתק את הכתיבה מהרגש. במיוחד כאשר רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך להציג הוכחות שאינן ממין הענין:<br /> ::::לדאבוננו לארגונים הרפורמיים ישנם הרבה יותר מ18 סניפים... אך משום מה הגידול במספר הסניפים לא הופך אותם לאנשי שלום. מאידך הגדרתם כגויים לא סותרת את יכולתם לייסד ארגונים שאינם שנויים במחלוקת, ולא ברור הקשר הדברים לנידון. כך גם היחס של 'חלק גדול מחסידי חב&quot;ד' (במיוחד אם לא הוכח סטטיסטית) אינו אמור לשכנע יותר מדעתו הברורה של הרבי כפי שמוצגת ע&quot;י רבני חב&quot;ד.<br /> ::::מוטב איפה שתגדיר היטב את טענותיך בטרם תעלה אותם על הכתב עד שתגיע לידי הסבר משכנע מדוע לדעתך היחס לארגון צריך להיות חיובי. (הדיון על ה'צורה התקנית' לפתיחת הערך לא יניב תועלת מרובה, אלא אם כן חפצך העיקש הוא להמיר את הנוסח המעודן 'ארגון שנוי במחלוקת' בנוסח 'תקני' יותר כמו למשל 'ארגון אנרכיסטי' או 'אנטי חב&quot;די'...) -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ו, 18:31 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> :::::מצטער, איני מתכנן לבזבז את זמני עם דיונים טפשיים נגד טענות מתלהמות! נראה כי קראת את דברי, ואולי אינך מבין קרוא וכתוב או שאינך מעונין להבין, אלא רק לזעוק כי: &quot;רגשות ההזדהות שלך עם גורמי המחלוקת מניעים אותך&quot;.. --[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 19:14, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> {{שבירה}}<br /> הרב הכוכב, כמדומני שבזה יש מעלה להצעה של הרב הנחה, ועל כן אני מכריז על הצבעה בנושא.&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> :לא ביקשתי מאף אחד לבזבז את זמנו ואין צורך להצטער על חוסר התכנון לנהוג כך. אני מסכים עם הצורך להימנע מטענות מתלהמות ושימוש מופרז בסימני קריאה במהלך הדיון. אפשרי בהחלט לנהל כאן דיון הגיוני מבלי לנתח את כישורי הקריאה והכתיבה של המשתמשים.<br /> :ולמען המצביעים אזכיר שוב את דברי הרב שיע, אשר המילים 'שנוי במחלוקת' נכתבו כניסוח מעודן ביותר, והשארתם במקומם - חרף הבעיה הטכנית - מונעת בינתיים את האילוץ לכתוב מילים חריפות יותר. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • כ&quot;ז באדר א' ה'תשע&quot;ו, 20:29 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> ::כעת הסתכלתי שוב על הפתיח, ואני חושב שצריך להיות כך: {{ציטוטון|מרכאות=כן|ארגון הפנסאים הינו ארגון הפועל עם ילדי הקהילה החב&quot;דית בארץ ובעולם. ארגון זה הינו שנוי במחלוקת[1]}}. כך המשפט תקין, וכולל את כל מה שצריך. דהיינו, אתה אומר - ראובן הוא בעייתי, והוא עושה כך וכך; או שתאמר - ראובן עושה כך וכך, והוא בעייתי.<br /> ::וכן, אם כך דעתך, תכתוב בהצבעה בבקשה. &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 02:59, 8 במרץ 2016 (UTC) <br /> :::יש ערך מענין מאוד בחב&quot;דפדיה [[משאל עם]]. הייתי ממליץ לעיין שם בדעתו של הרבי, אודות העמדה להצבעה שאלה מעורפלת שלא מבהירה בדיוק את הנושא העומד בליבו של הענין...<br /> :::ולנדו&quot;ד: מנוסח הפתיחה של ההצבעה לקמן מובן שמדובר בשאלה ניסוחית-טכנית (איך יותר נכון לכתוב בצורה קריאה), ומהדיון דלעיל מובן שמדובר בשאלה אידיאולוגית-מהותית (איך צריך להיות יחס של חסיד - ובמילא של חב&quot;דפדיה - לארגון בחב&quot;ד שבמטרתו נכללת מלחמה ברבי שליט&quot;א). אז על מה ההצבעה בכלל? • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:28, 9 במרץ 2016 (UTC)<br /> ::::למען הפרוטוקול ולאחר סיום ההצבעה, לדעתי אין בעיה טכנית או ניסוחית בכך שמיד בתחילת המשפט מופיע 'שנוי במחלוקת', זאת לאור החשיבות של עובדה זו. לדוגמה אם נכתוב על האבולוציה, נכתוב את הביקורת מיד במשפט הראשון למען הסר ספק, כך: 'האבולוציה היא תאוריה שגויה המנסה להסביר ש...' ולא כך: 'האבולוציה מסבירה וכו' ורק לאחמ&quot;כ נכתוב שעל פי תורה תאוריה זו שגויה. <br /> ::::היות שבנידון דידן מדובר בארגון חב&quot;די שרבים רואים בו ארגון טוב, או שיש בו תערובת עם טוב, ואנחנו משתדלים לכתוב אנציקלופדיה כלל חב&quot;דית, נקטנו בניסוח מאוזן של 'שנוי במחלוקת', כמובן שאם היינו כותבים מנקודת מבט משיחיסטית בלבד, היה כתוב: 'ארגון משיג גבול - ששם לו למטרה להחביא את האמונה ברבי כמלך המשיח ובחייו הנצחיים'.--[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' באדר ב' ה'תשע&quot;ו 23:49, 15 במרץ 2016 (UTC)<br /> :::::{{חיוך}} [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 09:29, 16 במרץ 2016 (UTC)<br /> ::::::תמיד ידעתי שאתה מומחה בניסוח, אבל עכשיו זה התעצם שבעתיים... אגב, בשבת האחרונה פגשתי לראשונה את ידידינו הרשז&quot;ב המסייע רבות לחב&quot;דפדיה באופן אנונימי, והיה לי לעונג רב. מחכה לפגוש בהזדמנות המתאימה גם את כבודו שליט&quot;א. לחיים! [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 14:23, 16 במרץ 2016 (UTC)<br /> <br /> ===הצבעה===<br /> כאן זה רק למצביעים, דעות - למעלה!!!<br /> <br /> מי בעד לשנות את פתיח הערך, שיהיה בצורה יותר קריאה. דהיינו, שבמקום שיפתח במילים - שנוי במחלוקת, יפתח בתיאור המוסד, וידגיש לאחר מכן שהוא שנוי במחלוקת?<br /> ;בעד:<br /> * {{בעד|}}&lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[משתמש:כתית למאור|מתעקשים]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:כתית למאור|ועידת ליובאוויטש]] 19:29, 7 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{בעד}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:35, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{בעד}}-- -- אביי - משיח עכשיו<br /> * {{בעד}}-- -- [[מ. שניאורסאן]] - [[שיחת משתמש:מ. שניאורסאן|שיחה]] 13:24, 13 ביוני 2017 (UTC)<br /> * {{בעד}} --● &lt;span style=&quot;color:khaki&quot;&gt;[[משתמש: Mmkaye770 |&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot;&gt;מנחם מענדל קיי&lt;/font&gt;]]&lt;/span&gt;‏ 20:00, 4 בינואר 2023 (UTC)<br /> ;נגד:<br /> * {{נגד|}} -- [[משתמש:חצקל|חצקל. יחי המלך המשיח!]] - [[שיחת משתמש:חצקל|שיחה]] 04:38, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 10:57, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 12:55, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:הקהל|הקהל]] - [[שיחת משתמש:הקהל|שיחה]] 16:47, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:חבר|חבר]] - [[שיחת משתמש:חבר|שיחה]] 19:09, 8 במרץ 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:ירוחם|ירוחם]] - [[שיחת משתמש:ירוחם|שיחה]] 11:25, 5 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:משיח עכשיו!|משיח עכשיו! ]] - [[שיחת משתמש:משיח עכשיו!|שיחה]] 11:35, 15 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> * {{נגד|}} -- [[משתמש:יענקל משה|יענקל משה]] - [[שיחת משתמש:יענקל משה|שיחה]], 17:44, י&quot;ב בשבט, ה'תשפ&quot;א 17:44, 25 בינואר 2021 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- [[משתמש:חי משיח|חי משיח]] - [[שיחת משתמש:חי משיח|שיחה]], 18:41, כ' בתשרי, ה'תשפ&quot;ב 18:41, 26 בספטמבר 2021 (UTC)<br /> * {{נגד}} -- ● [[משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|חב&quot;דפדי פעיל]] ● [[שיחת משתמש:חב&quot;דפדי פעיל|פארבריינגען]] ● [[יחי|יחי המלך המשיח]] ● שעת התגלות [[הרבי מלך המשיח שליט&quot;א]] היא 11:13, כ&quot;א בתשרי, ה'תשפ&quot;ב, '''[[ימות המשיח]]'''<br /> <br /> לדעתי לא צריך לעשות על זה אפילו הצבעה, אם זה מוסד כל כך נגד [[הרבי]] הוא לא ראוי בכלל לערך, ואם הוא כן ראוי לערך לא אמורים לכתוב על תחילת הפתיח &quot;שנוי במחלוקת&quot;, אין עוד ערך כזה. הרי הפתיח הוא מורה על הערך, ופה אומרים: &quot;כל עניינו של ארגון זה הוא - שהוא שנוי במחלוקת, אם כן או שפשוט תמחקו את כל הערך או שישנו את הפתיח לפתיח יותר נורמלי [[משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|בובת קש קער א וועלט היינט]] - [[שיחת משתמש:בובת קש קער א וועלט היינט|שיחה]], 13:20, כ&quot;ג בחשוון, ה'תשפ&quot;ו 13:20, 14 בנובמבר 2025 (IST)<br /> <br /> == מענין לענין... ==<br /> <br /> ממש נהניתי לראות דף שיחה זה - המשקף תנועה ערה ביממה האחרונה, של כותבים פעילים שאכפת להם מהנעשה בחב&quot;דפדיה...<br /> <br /> אני רואה בכך הזדמנות להפנות את תשומת לב המשתמשים היקרים שליט&quot;א, ולהציע לכולם למקד את ההתלהבות והרצון לפעול, כדי לתרום גם בשאר הערכים החשובים שהזמן גרמא ונערכו לאחרונה; כגון [[ביטול המועדים לעתיד לבוא]] שעלה כעת, או [[חג פורים]] ו[[מגילת אסתר]] שזקוקים לשיפוצים נרחבים ומהותיים, וכמובן הרבה ערכים ב[[פורטל:גאולה ומשיח|ענין האחד ויחיד]]. בקיצור, עוד הרבה ערכים מרכזיים באיזורנו, שחשיבותם יותר מערכים מטופשים שנוח להם שלא נבראו... • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • '''[[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|בואו נרקוד ביחד!]]''' 09:34, 9 במרץ 2016 (UTC)<br /> <br /> == העברה מדף שיחה ==<br /> <br /> ד.שטרן שלום וברכה. [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=prev&amp;oldid=215524 מחקתי את ההוספה], ונימקתי בתקציר &quot;אין טעם להתייחס באריכות כזו לאירוע נקודתי במסכת הנפרשת על פני שנים&quot;. <br /> <br /> אפרט, ראשית הפנסאים עורכים כנסים ואירועים מזה כמה שנים ומשתמשים בשם צבאות ה' כך שלא מובן מדוע הערך צריך להתייחס באריכות שכזו לאירוע בודד, זו נקודה שצריך לשים לב אליה באופן כללי, אנחנו כותבים אנציקלופדיה ולא עיתון. לפעמים אירועים בהווה נראים משמעותיים מאוד כאן ועכשיו, אבל צריך לזכור להתסכל עליהם בפרספקטיבה ולשאול מה יהיה משקלם בעוד שנה? בעוד עשור? <br /> <br /> באם לאחר הדיון כאן, יוסכם שכן צריך להכניס את הפסקה הנ&quot;ל, היא צריכה להכנס בפסקה ביקורת, ולא בפסקה פעילות הארגון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו 04:17, 23 במרץ 2016 (UTC)<br /> :מסכים שזה יכול להיות יותר קצר. אבל חנוכת בנין היא בהחלט מאורע ראוי לציון (ואכן להתראות הוסיפו כעת). הסיבה שראיתי צורך לכתוב על כך בהמשך להתפתחות הארגון היא עקב הדברים שנאמרו שם, שמהם עולה שהארגון רוצה ליטול לעצמו את השם &quot;צבאות השם&quot; באופן בלעדי - בניגוד לטענתו עד היום שכל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול (ולכן '''גם''' הם יכולים). וגם עתה אפשר לציין זאת כמקור היכן שהצבת את התבנית. (לטענתך שהם משתמשים מזה שנים בשם צ&quot;ה צריך לבדוק זאת ואם זה נכון לשנות בגוף הערך שם נכתב שהתחילו רק השנה).<br /> :לדעתי גם עכשיו ראוי לציין בפיסקא של להתראות שהמרכז שנחנך הוא &quot;מרכז צבאות השם חב&quot;ד&quot; שפנסאים הוא אחד מפעילויותיו (לפי הדיווח שם). ולו בשל הדיוק ההיסטורי. ובהתאם למה שייכתב שם לערוך את הביקורת.<br /> :באשר להרשאה שנתת לי, משום מה זה לא מספיק לעריכה כאן. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו, 12:23 • '''&lt;span style=&quot;color: indigo&quot;&gt;יחי המלך המשיח!&lt;/span&gt;'''<br /> ::כל מי שראה עלון שלהם יכול לראות שמאז תשע&quot;ב לפחות הם קוראים לעצמם גם פנסאים וגם צ''ה. <br /> ::להתראות צר לי למחוק אבל אין צורך בכל הפסקה שמסבירה באריכות מדוע יש לארגון מבנה, זה דרכו של כל ארגון, שכשהוא גדל הוא מתבסס כמיטב יכולתו במבנה וכו'. מה גם שבפשטות ברגע שיכלו לקבל מבנה, דאגו לכך, בלי קשר להיותם בחורים או אברכים. שלא לדבר על כך שגם לפני מבנה זה הוועד נתן להם קארוון. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו 17:50, 23 במרץ 2016 (UTC)<br /> :::ד. שטרן, הכנסתי את המקור שהבאת פעמיים, יש&quot;כ. לגבי אזכור המרכז כ'מרכז צבאות ה', לדעתי אין לכתוב זאת כעובדה אלא שהם מכנים עצמם בשם זה. וגם זאת רק בפסקה ביקורת. בכלל עדיף לא למהר עם שינויים כאלו. כדאי לחכות מספר חודשים, לראות האם אכן יתבצע שימוש שוטף בשם 'מרכז צבאות ה'. כפי שניתן לראות לגבי שם הארגון עצמו, שהכל קוראים לו 'פנסאים' ולא צבאות ה' למרות שכבר זמן רב שהם משתמשים בשתי השמות. <br /> :::לדעתי צריך לזכור שאנחנו אנציקלופדיה ולא עיתון, ולכן עדיף להמתין קצת ולראות את המציאות בשטח, לא רק בהצהרות וכתבות ראשוניות. --[[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג באדר ב' ה'תשע&quot;ו 17:54, 23 במרץ 2016 (UTC)<br /> לאחרונה יצא לאור מגזין של ממש בשם פנסאים. כדאי שמישהו מהוותיקים יסדר את העניין עם הפניות נכונות וכו'--[[משתמש:משה מ.|משה מ.]] - [[שיחת משתמש:משה מ.|שיחה]] 07:11, 26 באפריל 2016 (UTC)<br /> <br /> ==תפקיד הרב גופין בארגון==<br /> מאיפה המקור לכך שר' זלמן גופין הוא הדמות הרוחנית של הארגון (וא&quot;כ, יש לכתוב אותו בגוף הערך בועדה רוחנית)?--[[משתמש:הפוך עולם היום|הפוך עולם היום]] - [[שיחת משתמש:הפוך עולם היום|שיחה]] 18:56, 28 במאי 2016 (UTC)<br /> :פרסומי הארגון המודפסים, וחלק מהכתבות. תקיד בגוגל את צמד המילים ארגון הפנאים זלמן גופין, ותראה פלאות. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]] 20:47, 28 במאי 2016 (UTC)<br /> <br /> == רשת מחנות הקיץ ==<br /> <br /> ע&quot;פ הפרסומים השנה הרשת של הפנסאים אינה תחתם יותר ועברה להנהלת ארץ הקודש--[[מיוחד:תרומות/212.76.124.65|212.76.124.65]] 13:46, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :לא, ראה באתר הרשת: &lt;nowiki&gt; http://www.hakhel.co.il &lt;/nowiki&gt; --[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע&quot;ו 13:56, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> ::התוספת לערך פשוט לא נכונה. זה לא הוקם אחרי וכתחרות לרשת של צ&quot;ה, אלא לפני. עדיף פשוט לא להשוות ביניהן וזהו. • [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 18:29, ז' באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע&quot;ו<br /> :::לעלות תמונה של סמל הרשת? (מתוך האתר שלהם)--[[משתמש:חבר|אהבת ישראל]] - [[שיחת משתמש:חבר|מיר ווילן משיח יעצט]] - [[משתמש:שלמה חיים]] לשעבר - [[חסידישעפדיה]]! - [[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=תשעת הימים]] ז' באב ה'תשע&quot;ו 19:10, 11 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == אתם מ-פ-ח-ד-י-ם!!! ==<br /> <br /> בד&quot;כ איני נכנס לאתר הטינופת שלכם.<br /> <br /> אבל הפעם, עקב חיפוש אחר פעילות הפנסאים, נחשפתי לערך הנפלא והשיחה שבעקבותיו.<br /> <br /> אין מילים! הדף שלכם משמש כאלף עדים להצלחת הארגון!<br /> <br /> ע&quot;י הוספה באור, החושך הולך ונסוג.--[[מיוחד:תרומות/173.220.28.226|173.220.28.226]] 21:56, 18 באוגוסט 2016 (UTC) <br /> ::::: אכן דייקת בלשונך שבד&quot;כ ולא אמרת שזה הפעם הראשונה כי כבר תועד ביומן העריכות מספר עריכות שלך ולפלא על חסיד נעלה כמוך שנכנס וכבר כמה פעמים ל'אתר הטינופת' כלשונך [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 22:15, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> :: ::: נ.ב. מבדיקת היומן מתברר שחוץ משתי השחתות שלך הרי שבכמה ערכים תרמת מידע חשוב ז.א שבעצם אולי אתה לא מודע אבל 'אתר הטינופת' הוא גם שלך. [[משתמש:דור השביעי|דור השביעי]] - [[שיחת משתמש:דור השביעי|שיחה]] 23:28, 18 באוגוסט 2016 (UTC)<br /> <br /> == אובייקטיביות ==<br /> <br /> אינו אובייקטיבי כלל וכלל{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/66.250.99.186|66.250.99.186]] 03:39, 19 בספטמבר 2016 (UTC)<br /> <br /> == התעלמות מבשורת הגאולה? ==<br /> <br /> מצחיק ביותר שמופיע בערך שאחת הסיבות המרכזיות להיות הארגון שנוי במחלוקת - הוא מהתעלמות מבשורת הגאולה, שכן עוד בימיו הראשונים של הארגון שליש מחומר הלימודים שבחוברת היה על ענייני גאולה ומשיח. מאוחר יותר, הם הוציאו ספר המעבד את מדרשי הגאולה, ומאוחר יותר (תשע&quot;ג) כל החומר של לימודי הקיץ היה חוברת &quot;להביא לימות המשיח&quot;, המבוסס על [[דבר מלכות י&quot;ב (קונטרס)]]. ונראה שכל השנאה המופנת כלפי הארגון היא ממחולקת כולשהי בליובאוויטש...--[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 10:11, 30 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> :[[בשורת הגאולה]], ולא תורת הגאולה. --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 15:12, 30 באוקטובר 2017 (UTC)<br /> ::נו, באמת... אז עכשיו נעבור בכל ערך וערך של כל אשר 'אנטי' יכונה ונכתוב על זה פסקת ביקורת.... הם לא עושקים לא בזה ולא בזה מכיוון שאינם דוגלים לא בזה ולא בזה! --[[משתמש:קער אַ וועלט היינט!|קער אַ וועלט היינט!]] - [[שיחת משתמש:קער אַ וועלט היינט!|שיחה]] 14:50, 19 בנובמבר 2017 (UTC)<br /> <br /> == הסתייגות בתיאור תוכנית הוידיאו 'מזאגט לחיים' כחודשית ==<br /> <br /> תיאור ההוצאה לאור של וידיאו 'מזאגט לחיים' כתוכנית חודשית אינה נכונה בעליל לכל מי שמכיר את הנעשה. בפועל תוכנית הוידיאו יוצאת בצורה לא קבועה וממש לא אחת לחודש. יחי המלך! החדור בהכרזה הנצחית!<br /> <br /> <br /> ר' שמעון רבינוביץ, אינו יו&quot;ר הועד כעת.<br /> <br /> == כותרת המשוב ==<br /> <br /> סניף קריות רוצה מדים.<br /> <br /> == פעילות ההארגון ==<br /> <br /> לאחר שקראתי את הדף הארגון פנסאים <br /> הארגון הוא פועל ומפיץ עיתונים מסתמא גורם למריבות בין הדעות בגלל דעתם השונה אבל אינו מחכה אחרי הדברים של הארגון השני . ככל הדעות שאומרות כההעתקה. [[משתמש:Anutk|Anutk]] - [[שיחת משתמש:Anutk|שיחה]], 16:14, י' באב, ה'תשע&quot;ט 16:14, 11 באוגוסט 2019 (UTC)<br /> <br /> == הפתיח ==<br /> <br /> לפי דעתי זה ממש לא מתאים הפתיח, הרבה מחסידי חב&quot;ד נמצאים בזה , ואנו באים להביא עובדה ולא דעתו של הכותב (המשיכיסטי...) {{שכח|שמואל חיים}}<br /> :היה על זה דיון [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|בעבר]] והצבעה ולא השתנה כלום מאז ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 20:25 • ד' בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> אז כנראה שצריכים לשנות --[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 12:31, ה' בסיוון, ה'תש&quot;ף 12:31, 28 במאי 2020 (IST)<br /> ::{{בעד}} לשנות ||| '''[[משתמש:חב&quot;דניק|חב&quot;דניק]] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|בית חב&quot;ד פתוח]]''' ~ 14:28, 28 במאי 2020 (IST)<br /> :::צריך לשנות כי התקבל היפך דעתך? ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 14:51 • ה' בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> :::: ר'[[משתמש:חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] צריכים לשנות כי ככה זה דעת חלק נרחב מחב&quot;ד!--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 19:36, כ&quot;ג בסיוון, ה'תש&quot;ף 19:36, 15 ביוני 2020 (IST)<br /> :::::{{נגד חזק}} לעשות שינוי בנושא הזה. הארגון שנוי במחלוקת - כך היה, וכך גם נשאר. [[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]] - [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]], 20:44, כ&quot;ג בסיוון, ה'תש&quot;ף 20:44, 15 ביוני 2020 (IST)<br /> ::::::{{א|שמואל חיים}}, א. {{הזחה}} ב. אני לא רואה שינוי מהחלטות המשתמשים בעבר ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 00:32 • כ&quot;ד בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> לטעמי צריך לפי הערך הזה לכתוב על כל ארגון שקם אחרי ג' תמוז 'שנוי במחלוקת'. אגב אני חושב שמחלוקת זה דבר בריא להתפתחות דברים בעולם. <br /> לטעמכם כל המושגים שקמו נגד ארגוני חב&quot;ד קיימים כולל משיחיסטים הם 'שנויים במחלוקת' והייתי מצפה לכתוב על ערכים משיחיסטים דומים ככה למשל ה'ועד להפצת שיחות' וספר המאמרים של גרנובטר וכו'כי שנוי במחלוקת הוא שנוי במחלוקת ללא הבדל. [[משתמש:שמואל קניג|שמואל קניג]] - [[שיחת משתמש:שמואל קניג|שיחה]], 05:09, י&quot;ג בתמוז, ה'תשפ&quot;ב 05:09, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> ::אכן אני {{בעד חזק}} לשנות --[[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;זינגען א ניגן&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] [[שיחת משתמש:זינגען א ניגן|&lt;font face=&quot;Guttman stam&quot;&gt;הדברן החסידי&lt;/font&gt;]] [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|-]] , [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/הערך ה-9000|הקישו בכל הכוח! '''9000!''' ]] 09:27, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> :::מקווה שקראת קודם את [[שיחה:ארגון הפנסאים#פתיח מוזר|זה]]. ● [[User:חלוקת קונטרסים|&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • י&quot;ג בתמוז ה'תשפ&quot;ב • 17:41, 12 ביולי 2022 (UTC)<br /> <br /> == להוסיף ==<br /> <br /> יש להוסיף שהעיתון פנסאים צעירים צורף לכפר חב&quot;ד למי שיכול--[[משתמש:שמואל חיים|יחי המלך]] - [[שיחת משתמש:שמואל חיים|שיחה]], 14:23, כ&quot;ה בסיוון, ה'תש&quot;ף 14:23, 17 ביוני 2020 (IST)<br /> :ולהוציא את פסקת ספרים מהביקורת ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט&quot;א]] • 17:58 • כ&quot;ה בסיוון ה'תש&quot;ף<br /> <br /> ==תמונה אחת שאומרת הרבה==<br /> [[קובץ:פנסאים.png|מרכז|ממוזער|250px|תמונה אחת שאומרת הרבה..]]<br /> {{א|חסיד של הרבי}} - עוד לא הכנסת את זה לערך??? אתה מדי מתון, יש שיאמרו אנטי מדי!!! לא מתאים!!! ~ [[משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;חב&quot;דניק&lt;/span&gt;''']] ~ [[שיחת משתמש:חב&quot;דניק|'''&lt;span style=&quot;color: blue;;&quot;&gt;בית חב&quot;ד פתוח&lt;/span&gt;''']] ~ 21:00, י&quot;א באב, ה'תש&quot;ף<br /> :חחח &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 09:12, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> <br /> ==טענה==<br /> ממש לא באופן אוביקטיבי!<br /> באופן מאוד, מאוד משיחי!<br /> :מה לא באופן אוביקטיבי? &lt;span class=&quot;mw-userlink&quot;&gt;[[משתמש:חסיד של הרבי|חסיד של הרבי]]&lt;/span&gt; • [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|שיחה]] • [[ חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד לעבודה!]] 12:56, 2 באוגוסט 2020 (UTC)<br /> ::חחחחחחחחחחחחחחחח<br /> כל הערך לא אוביקטיבי (אוביקטיבי זה אומר לכתוב בלי ענינים אישיים ואם יש מחלוקות לציין ולפרט את דעת שני הצדדים)<br /> עשית טעות שלא למדת ליב&quot;ה<br /> :::אשתדל לא להתייחס לטענות כמו אלה שמקורן בשנאה וביצירת מחלוקות. יחי. [[קובץ:יחי המלך המשיח.png|קישור=[[משתמש:חסיד של הרבי]]]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] &lt;span style=&quot;white-space:nowrap; font-weight:bold;&quot;&gt;&amp;nbsp;•&amp;nbsp;&lt;/span&gt; [[חב&quot;דפדיה:עלון|חב&quot;ד על הזמן שלנו!]] 15:04, 20 באוקטובר 2020 (UTC)<br /> <br /> משום מה נראה שמטרת הערך אינה לתאר את הארגון אלא להסביר את הביקורת עליו.סיבה זו גם מסבירה את הפתיח של הערך [[משתמש:רשימות|רשימות]] - [[שיחת משתמש:רשימות|שיחה]], 07:05, כ&quot;ב בחשוון, ה'תשפ&quot;א 07:05, 9 בנובמבר 2020 (UTC)<br /> ::::דווקא נראה שהעורך של הדף הזה הוא אנטי מחבורת האנטים הרשעים, עובדה: הוא לא נותן לערוך אותו!<br /> <br /> == תיקון ==<br /> <br /> בפיסקה ביקורת צריך לשנות במקום &quot;ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה' רשותם&quot; ל &quot;ולכן אין להשתמש בשם צבאות ה'&quot;. [[משתמש:מה עם הארמון?|מה עם הארמון?]] - [[שיחת משתמש:מה עם הארמון?|שיחה]], 11:13, ט&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:13, 29 בינואר 2021 (UTC)<br /> :תוקן ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:17 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> ==עריכה==<br /> למה הערך מוגן גם ממשתמשים ותיקים??(למרות שאני וותיק אני לא יכול לערוך אותו)-'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 13:57, ט&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(29 בינו' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> <br /> == כיצד ייתכן שאין לי אפשרות לערוך את הדף?... ==<br /> <br /> לא קשור לזה שאני עצמי יצרתי אותו, פשוט מופרך לי שאפילו משתמש בעל ותק רחב כל כך לא יכול לעדכן ערך.<br /> <br /> בכל אופן, כשיתאפשר, צריך להכניס את הטקסט דלקמן:<br /> <br /> ===לקריאה נוספת===<br /> *'''מבצעים, בפקודה!''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב&quot;ד]] חג הסוכות תש&quot;פ, עמוד 20<br /> <br /> יישר כח. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 11:34, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 11:34, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :שיניתי לצורך הסדר בשיחה. בוצע ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 12:15 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::יישר כח. ועדיין אשמח להסבר מה ההגיון לחסום עריכה בצורה כל כך קשיחה. אי אפשר להגביל לוותק של 5000 עריכות נאמר? [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 13:22, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 13:22, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :::אין לי ידע איך להגביל למספר עריכות וגם לא יודע מדוע הגבילו למשתמשים ותיקים. אשמח אם אחד מה{{מפעילי מערכת}} האחרים יאמר מה דעתו ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:28 • כ&quot;ח בשבט ה'תשפ&quot;א<br /> ::::אני בעד שיהיה פתוח לוותיקים, באמת תמוהה למה חסמו -'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:58, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(11 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> :::::חסמו משום שהיו משתמשים ותיקים שלצערנו ניהלו מלחמות עריכה, ולא דנו בנועם כראוי לחסידים. אך אכן לא מובן מדוע לא הסתפקו באזהרה או חסימה, ופעלו בצורה זו. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:18, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 11 בפבר' למניינם.<br /> ::::::גם לדעתי לשחרר. חסימת ערך מוותיקים בעיני זו גם בירוקרטיה וגם דיקטטורה מיותרת, לא אמור להיות בחב&quot;דפדיה שום ערך שרק מפעילים יכולים לערכו (זה שייך רק בעמוד ראשי, רשימת האתרים החסומים ותו לא). אם יש מלחמת עריכה בין ותיקים, ואין ברירה אחרת - מקסימום להשתמש בחסימה כזו כמוצא אחרון לפרק זמן הכי קצר שניתן (שבועיים-חודש). בערך זה לא היתה מלחמה לאחרונה ויש לשחררו. -- [[משתמש:קרייזי אבאוט משיח|קרייזי אבאוט משיח]] • [[שיחת משתמש:קרייזי אבאוט משיח|מביאים אותו ביחד]] - 12:44, ה' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> :::::::כעת הערך לא פתוח לכל המשתמשים הוותיקים? [[משתמש:שלום עליכם|שלום עליכם]] - [[שיחת משתמש:שלום עליכם|שיחה]], 11:23, ג' באב, ה'תשפ&quot;א 11:23, 12 ביולי 2021 (UTC)<br /> ::::::::כעת הוא פתוח, באדר הוא לא היה פתוח. '''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|הדרך הישרה להבאת משיח]] • [[שיחת משתמש:הדרך הישרה להבאת משיח|שיחה]] •''' 11:25, ג' באב, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(12 ביולי למניינם)&lt;/font&gt;'' • [[קובץ:דגל המשיח.png|קישור=הרבי מלך המשיח|30px]] <br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> ציטוט מתוך פסקת ביקורת בנוגע לגאולה ומשיח: {{ציטוטון|פעולות הארגון שנויות במחלוקת, עקב ההתעלמות העקבית בפעילויות וההוצאות לאור של הארגון מבשורת הגאולה ומזהותו של הרבי כמלך המשיח.}} - מי הכלומניק שכתב את השטות הזאת? דבר ראשון - כתבו מקור! דבר שני - לא יהיה לזה מקור, כי זה פשוט לא נכון! ארגון הפנסאים עוסק רבות בנושא כה חשוב זה, ופשוט מאוד: תראו את החוברות שלהם וכיו&quot;ב. אני מזועזע עד איפה הרדיפה של שלטונו הדיקטטורי של חב&quot;דפדיה. דעו לכם, שבשיטה וגישה זו, אתם גורמים לעשרות משתמשים טובים להמנע מלכתוב ולשפר את האתר חב&quot;דפדיה, שמצוי בו פונטציאל גדול, ולפני שתלגלגו עלי, אני כותב את שורות אלו בתקוה שתשנו את דרך החשיבה והגישה שלכם, ולעסוק באור ולא בחושך, בהפצת המעיינות ולא בביקורת (נ.ב: במדיניות הכתיבה של הביקורת שלכם - כתוב שאין לכתוב ביקורת ללא מקור. ולמשפט זה אין מקור!). החותם בכאב על התנהלות של האתר מחד, ובתקוה שישתנה הגישה הנ&quot;ל מאידך - [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 14:58, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 14:58, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :במידה שאדם מודד (בלשון העם: דמגוגיה), בה מודדים לו: היות ואין לי כח להגיב לגופו של ענין, אז אגיב רק על מה שכתבת על &quot;דרך החשיבה והגישה . . ולעסוק באור ולא בחושך&quot;, אכן 99.9% מהעריכות באתר וכמות המידע עוסקים באור ולא בחושך והחשיבה והגישה היא להפיץ את המעיינות ולהנגיש את הידע וההיסטוריה החב&quot;דית, ואתה מוזמן להצטרף ולשנות מבפנים. לי אישית כמשתמש ותיק אין שום בעיה שיימחקו כל פסקאות הביקורת מכלל הערכים. אבל אם אתה חושב שבכניסה חד פעמית לאתר וכתיבת דעתך משהו ישתנה - אתה טועה. אינך יכול לעמוד מבחוץ ולהורות לאחרים כיצד להתנהל. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 16:53, כ&quot;ח בשבט, ה'תשפ&quot;א 16:53, 10 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::מצטרף ללהתראות. איני גם חושב שאולי יש לשקול לשנות את המדיניות בנושא הביקורת, אך לבוא ולהורות מן הצד, מבלי שום תרומה משמעותית, זו עזות. אדרבה, אני מזמין {{א|ביקורת|אותך}} לבוא ולהצטרף לעבודת הקודש, ואולי, תצליח להשפיע על המדיניות, אם כי במקרים אלו זה תלוי בועדה הרוחנית. בהצלחה. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 08:23, כ&quot;ט בשבט, ה'תשפ&quot;א, 11 בפבר' למניינם.<br /> :::כפי שאמרתי, קשה לי לתרום לאתר הפועל באופן דקטטורי וקיצוני, על דעת עצמו בלבד. חבל שאתם לא עונים עניינית, ורק מביאים תירוצים שונים ומשונים. עם זאת, אשקול אפשרות של תרומה לאתר באופן נוסף מביקורת.--[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 05:51, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 05:51, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> == שינוי פתיח מחדש והסרת ביקורת ==<br /> <br /> אמנם בוצעה הצבעה, בה הוכרע שאין לשנות, אך ברצוני לחדש את הדיון אודות כך. אי אפשר להתעלם, שהביקורת על הארגון, והבהלה להצבת האזכור שהארגון שנוי במחלוקת, נובעת מכך שהאתר פועל בשיטה המשיחיסטית. על ארגונים שונים, גם אם יש ביקורת, בין אם כתוב ובין אם לא - לא ממהרים להציב עובדה כזאת. ובכלל, כפי שדובר בדיון הנ&quot;ל, עובדה זו אינה אנציקלופדית בעליל. בל נשכח שבשנת [[תשמ&quot;ט]] פסק [[בית דין רבני חב&quot;ד]] שפעילות צבאות השם בארץ (כמו כל פעילות של הפצת היהדות ע&quot;י חב&quot;ד), '''חייבת להיות כפופה למרכז הפעילות של צא&quot;ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=17ppWs7fdnZbK836P1hx4jgsthTK9i2s8 פסק הדין].}}, ובשנת [[תש&quot;נ]] כתב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי|הרב ירוסלבסקי]] שלר' דוד נחשון מותר לפעול במסגרת צבאות השם באופן אוטונומי, '''ללא קשר לצא&quot;ח'''{{הערה|1=[https://drive.google.com/open?id=1AXliXUHhiOkKKQvuBrrSW3XvqiWLjT-n מכתבו של הרב ירוסלבסקי].}}! איני דורש שיציבו על ערכים של אישים וארגונים שלדעתי חובה להציב עליהם ביקורת, אלא שוויון וצדק. כפי שאני מכיר את ההנהלה כבעבר, היא מסתמא תפסוק שעניין זה קשור לועדה הרוחנית. באם וכאשר יגישו דיון לועדה, אנא תנו לנו להציג את הצד שלנו, שמייצג את רוב חסידי חב&quot;ד, בכדי שיהיה משפט צדק. עד אז - אני מבקש להסיר את פסקת הביקורת ולשנות את הפתיח בהתאם, או לשנות ע&quot;י הצבעה. בברכת &quot;השיבה משפטינו כבראשונה כו'&quot;, --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 06:14, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א 06:14, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :אני בעד שבאמת הפתיח לא יתחיל ב&quot;הארגון שנוי במחלוקת&quot; אלא ב&quot;על הארגון&quot; (ורק אז &quot;הארגון שנוי...&quot; עם בכלל). (אך להשאיר את הפסקה ביקורת). -'''נכתב ע&quot;י: [[משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#40D0E0;&quot;&gt;מר&quot;ש ~ יחי המלך המשיח&lt;/span&gt;]] • [[שיחת משתמש:מר&quot;ש|&lt;span style=&quot;color:#9090EE;&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]''' • 06:25, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א ''&lt;font size=&quot;1&quot;&gt;(14 בפבר' למניינם)&lt;/font&gt;'' •<br /> ::צעקות ותלונות לא יעזרו לך. תתרום לאתר בנושאים שלא שנויים במחלוקת, ואולי אח&quot;כ יהיה אפשרי לדון בצורה נומרטיבית. לגופו של עניין אני אכן בעד להסיר את האזכור אודות הארגון שנוי במחלוקות, לאור נימוק הצד האנציקלופדי ועוד, ובכלל, דעתי היא להתעסק באור ולא ברע, ולהסיר את כלל הביקורת באתר, על חסידים ומוסדות, שישנם רבנים וחסידים שטוענים ההפך, ובא לציון גואל. נכתב על ידי '''[[משתמש:פולע|פולע]]''' ([[שיחת משתמש:פולע|שיחה]]) בשעה 07:00, ב' באדר, ה'תשפ&quot;א, 14 בפבר' למניינם.<br /> :::כמו שאמר הרב {{א|פולע}} קודם {{א|ביקורת|תתרום}} משהו לאתר ואחר-כך יהיה לאדוני ה&quot;מיייצג את רוב חסידי חב&quot;ד&quot; זכות להביא פה את עמדתו. ולא יעזור לכבוד-קדושתו לפתוח פה כל מיני דיונים ממינים שונים, במיוחד שהדיון זה היה פה כבר באתר כך שעוד לפני שהדיון התחיל - הוא בטל ומבוטל. בתקווה שתתחיל '''לתרום''' לאתר ולא ליצור פה מהומות. בברכת יחי המלך המשיח שליט&quot;א המייצגת את דעתי ואת דעת כל אשר בשם חסיד חב&quot;ד יקרא ואת דעתו של הוד כ&quot;ק אדמו&quot;ר מה&quot;מ שליט&quot;א, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 09:59, 14 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::::בעז&quot;ה עוד אתרום, אבל אני מצפה ממשתמש וותיק כמוך לענות עניינית לגופו של עניין. לא ראיתי שום מקום בו אמרתי וכתבתי כנציג כלל חסידי חב&quot;ד, אז נא אל תכתוב שטויות מעוותות. להגיד שהדיון הזה בטל ומבוטל - זה בדיוק התנהגות דיקטטורית לכל דבר. וגם אם יש נושאים שלדעתך אתה חולק עליהם, מותר ואף חובה לשמוע את דעתו של השני, גם אם לא להסכים. כפי הידוע לך, ולמרות שאני מבין שאתה בוחר להתעלם מעובדה הידועה, (רוב) חסידי חב&quot;ד ידועים כי כ&quot;ק אדמו&quot;ר נשי&quot;ד התסלק מעינינו הגשמיות, אך לאור שיחותיו אנו יודעים, כי גם מיתה גשמית לא יכולה להשפיע עליו ועלינו, ומה זרעו בחיים אף הוא בחיים, ובברכת אנו רוצים משיח עכשיו - --[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]], 13:25, ה' באדר, ה'תשפ&quot;א 13:25, 17 בפברואר 2021 (UTC)<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> ==הוספה לועד הרוחני של הסרטים==<br /> אם אפשר להוסיף את [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 20:45, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 20:45, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :הכנסתי ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 21:50 • ג' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> תודה --[[משתמש:איקס|איקס]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 22:20, ג' באדר, ה'תשפ&quot;א 22:20, 15 בפברואר 2021 (UTC)<br /> <br /> ==ניסוח==<br /> כרגע הוספתי בפסקה &quot;היסטוריה&quot; דבר ממש חשוב, זה נכתב באופן חריף מידי, אני ישמח אם מישהו יוכל לשנות את הנוסח לנוסח יותר עדין - אך עם אותה משמעות והבנה של הדברים, ניסיתי ולא הצלחתי לכתוב זאת פחות חריף.. בברכה, [[משתמש:חסיד של הרבי|{{צבע גופן|ירוק|'''~ חסיד של הרבי ~'''}}]] {{*}} [[שיחת משתמש:חסיד של הרבי|פארבריינגען חסידי]] {{*}} [[חב&quot;דפדיה:מיזמים/דבר מלכות|'''הדרך הישרה''' להבאת הגאולה!]] 13:39, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> :חסיד, מה המקור של כל זה? --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 13:56, 19 בפברואר 2021 (UTC)<br /> ::זה לא חידוש, מאמין שכולם יודעים את החיכוכים בינם לרב הקודם והעכשווי, זה לא 'נצרך' להכניס את זה לערך. לכן השמטתי חלק מעריכתך ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 13:59 • ז' באדר ה'תשפ&quot;א<br /> <br /> == צריך להקטין את התמונה ==<br /> <br /> אודה מאוד למי שיעשה זאת (ואולי גם ילמד אותי) [[משתמש:ב. א. א.|ב. א. א.]] - [[שיחת משתמש:ב. א. א.|שיחה]], 21:14, ג' בחשוון, ה'תשפ&quot;ב 21:14, 9 באוקטובר 2021 (UTC)<br /> :תראה את העריכה [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=ארגון_הפנסאים&amp;diff=499573&amp;oldid=499550 הזו]. בהצלחה! ● &lt;/font&gt;&amp;nbsp;[[User:חלוקת קונטרסים|&lt;span style=&gt;&lt;font face=&quot;Guttman yad-brush&quot; size=&quot;2.5&quot;&gt;חלוקת קונטרסים&lt;/font&gt;]] • [[שיחת משתמש:חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי|יחי המלך המשיח]] • 02:41 • ד' בחשוון ה'תשפ&quot;ב<br /> <br /> == צריך עדכון ==<br /> <br /> בפסקה &quot;פעילות ארצית ועולמית&quot; צריך לעדכן שנכון לשנת תשפ&quot;א הארגון פועל ב45 סניפים ברחבי הארץ<br /> <br /> == דיון מחודש ==<br /> <br /> בעקבות תשובת הוועדה הרוחנית, אני פותח דיון מחודש:<br /> א. האם להשאיר את הפתיח &quot;הוא ארגון שנוי במחלוקת&quot; כמו שהוא.<br /> ב. פסקת הביקורת השניה (הפסקה הראשונה בוודאי שלא ניתן להגדירה כביקורת) האם להשאיר כביקורת או לנסח מעט לשנות את השם ל&quot;משפטים&quot;, &quot;פולמוס&quot;, ומשהו בסגנון.<br /> {{חב&quot;דפדים פעילים}}<br /> --{{גופן|4|רשי|[[משתמש:שמואל חיים|'''שמואל חיים''']]}} ♦ [[שיחת משתמש:שמואל חיים|{{צבע גופן|שחור|'''שיחה'''}}]] 08:27, 29 בנובמבר 2022 (UTC)<br /> {{בעד חזק|}} כל א<br /> {{נגד|}} ב --[[משתמש:איקס|איקס ]] - [[שיחת משתמש:איקס|שיחה]], 21:26, כ&quot;ו בכסלו, ה'תשפ&quot;ג 21:26, 20 בדצמבר 2022 (UTC)<br /> <br /> == ועד רוחני ==<br /> <br /> {{מפעילי מערכת}} - הר' אלטוהיז פרש מהצוות של הפנסאים כרשמי, אם כי מגיע כמשפיע אורח לטיסה השנתית וכיו&quot;ב (בוודאות לפחות עד תשפ&quot;ג)<br /> :{{א|אלף}} תיקנתי שכוייח --[[משתמש:חיים כ|חיים כ]] - [[שיחת משתמש:חיים כ|&lt;span style=&quot;color:#40E0D0;&quot;&gt;מסמ ציכל&lt;/span&gt;]] - ח' בחשוון ה'תשפ&quot;ד - 11:43, 23 באוקטובר 2023 (UTC)<br /> <br /> ==למה???==<br /> למה בכל ערך על אדם\אירגון שהשקפותיו אינם זהות לשל מנהלי האתר שי' יהיה פיסקה של ביקורת?<br /> (ולא שאין, פשוט התקשיתי למה על ערכים מקבילים פיסקא זו איננה...)[[משתמש:אַ העלפאַנד אין אַ כינע קראָם|אַ העלפאַנד אין אַ כינע קראָם]] - [[שיחת משתמש:אַ העלפאַנד אין אַ כינע קראָם|שיחה]], 19:17, י&quot;ז בשבט, ה'תשפ&quot;ד 19:17, 27 בינואר 2024 (UTC)<br /> <br /> == ביקורת ==<br /> <br /> {{ציטוט|'''&lt;/big&gt;שאלה לועדה&lt;/big&gt;'''<br /> מעת לעת מתעוררים דיונים בנוגע לפסקאות ביקורת בערכים שונים (דוגמת [[ועד תלמידי התמימים]], [[ארגון הפנסאים]], ועוד), האם מקומם בחב&quot;דפדיה. <br /> <br /> כמובן שעיקר ענינינו בהפצת אור, ולכן כדאי ככל האפשר להמעיט בפסקאות ביקורת, השאלה אם נכון להידרש לביקורת אידיאלוגית ולא פרסונלית על ארגון/אישיות שפעילותם עומדת בסתירה מובהקת וחד משמעית ליסודות המשמעותיים ביותר שאנו מאמינים בהם כחסידים האמונים על שיחות הדבר מלכות והשליחות היחידה, דברים המעוגנים בקווי היסוד של האנציקלופדיה החב&quot;דית ברשת חב&quot;דפדיה.<br /> <br /> מצד אחד ייתכן שזהו המקום היחיד בו ניתן להעביר ביקורת מאופקת המנוסחת בזהירות על הארגון, ומצד שני ייתכן שזהו כלל לא העניין שלנו, ואנו מתמקדים רק באור.<br /> <br /> '''&lt;big&gt;תשובת הועדה&lt;/big&gt;'''<br /> אין מניעה מציון העובדות בצורה אנציקלופדית, או מהדגשת השוני בין ארגונים וכיוצא בזה, אך יש להשמיט ולהימנע מהצגת הדברים כביקורת.|[[חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית]]}}{{ש}}{{יישור טקסט|שמאל|[[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] - [[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] '''היום {{תאריך עברי}} [[הרבי]] [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] מתגלה!'''}} 14:33, 16 בספטמבר 2025 (IDT)<br /> ==הסבר לעריכותי==<br /> שחזרתי חלק מהמחיקות שנעשו לאחרונה. את סיפור הקמתו נגד עוגן אני מכיר מגוף ראשון, והוא מופיע גם בערך על [[שלמה רייניץ (כפר חב&quot;ד)|שלמה רייניץ]], ולמען הסדר הטוב אני צריך בהזדמנות 'לראיין' אותו כך שיהיה מקור. אבל זה לא ימחק בינתיים. את העובדה שהוא מתעלם מבשורת הגאולה וזהותו של הרבי כמשיח יש לציין בפתיח כי זה חלק מהותי ממהות הארגון ומסיבת הקמתו. את הקישור לכתבה על קריעת המודעות לא נכניס, בדיוק מהסיבה בשלה COL חוגג בראש חוצות ובפרסומי ניסא כל מקרה של 'טרור משיחיסטי' (החל ממריבות ב-770 ועד לחפירת מנהרות), בעוד שחב&quot;ד אינפו מקפיד לא להכניס כתבות על 'טרור אנטי' לאורך ההיסטוריה (החל ממכות וכלה בהשחתת ספרים ומודעות). אנחנו לא נוסיף בתיעוד הפומבי המכוער והמבזה שם חב&quot;ד הזה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ב בטבת ה'תשפ&quot;ו 18:39, 1 בינואר 2026 (IST)<br /> <br /> :א. הקמת הארגון נגד העוגן - בנתיים הביקורת היא ללא מקור ונוגדת את הכללים של חב&quot;דפדיה.<br /> :ב. &quot;התעלמות מבשורת הגאולה&quot; - [[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת|ביקורת]] ללא מקור.<br /> :ג. בנוגע לקישור מCOL - ראה את דברי @[[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] בתקציר [https://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D&amp;diff=prev&amp;oldid=816585 העריכה]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 21:36, 1 בינואר 2026 (IST)<br /> ::א. היא מבוססת על קורות חייו של רייניץ שכתובות גם בערך שלו. מסכים שזה עוד לא מקור מספק וקביל ולכן בהזדמנות אצור מקור (כמו שהסברתי אני יכול פשוט לראיין את עצמי ואותו). <br /> ::ב. עם כל הכבוד, אין לנו גם מקור לזה שהשמש זורחת. או שמא אתה מבקש לכתוב שהארגון מחדיר בחניכיו את '[בשורת הגאולה]'?! כמדומני שהם יגישו נגדנו דיבה אם תעשה זאת...<br /> ::ג. ראיתי את התקציר של ספרא רבא, זה לא רלוונטי. הרב לא מזכיר את הפנסאים ולא מחדש או מוסיף מאומה למידע עליהם. באותה מידה, אני יכול להעלות את הוידאו הזה ולמסגר אותו בהקשר למה שקורה בכפר חב&quot;ד כל הזמן על מודעות של צבאות השם שמושחתות הן על ידי 'התמימים' והן על ידי החניכים שלהם ב'פנסאים'... לא צריך לשנות מילה מדברי הרב וזה עדיין יהיה רלוונטי.<br /> ::ועוד והוא העיקר, כפי שהברתי, כתבות שטנה מסוג זה לא יכנסו לאתר שלנו, במכ&quot;ש מהסטנדרט של חב&quot;ד אינפו שהוא רק אתר חדשות. ומכיוון שזה לא ברור אבהיר שוב, COL נוהג להתהדר בכתבות שחוגגות ומאדירות אלימות, במטרה להשחיר ציבור, לשיא מיוחד הגיעו בפרשת 'מנהרות 770' חילול השם העולמי, ממש כמעשה הפצ&quot;רית הידוע, בבחינת תמות נפשי עם פלישתים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] י&quot;ג בטבת ה'תשפ&quot;ו 01:28, 2 בינואר 2026 (IST)<br /> :::בקשר לג., דברי הרב בנושא, חוץ מהגינוי לפעולה באופן כללי כפשוט, משקפים את היחס והפורפורציות שלו הנדרשים כלפי הארגון (כלומר: אדם מצוי שיקרא את דברי הנאצה בערך על הארגון, שכבי' כל מהותו מנוגדת לפסק רבני חב&quot;ד וגונב את הסמל והשם בניגוד לדברי הרבי וכו' לא יחשוב שיש פסול בהסרת מודעות תעמולה של הארגון המשוקץ למען הציל נפשות ילדי ישראל מרדת שחת, ולזה חשובים והכרחיים דברי הרב - לאזן את הנ&quot;ל, שב' צדדים למטבע. מצדי לא לקשר כלל לכתבה באונליין אלא לסרטון בלבד, אם יש לך משהו נגדם. בכתבה לא נכתב דבר ושום שמץ של &quot;חגיגת אלימות&quot;, אלא אך ורק הסרטון שפורסם ע&quot;י הרב '''עצמו''' - שלדעתך &quot;חוגג אלימות&quot;? אלא מה, ההבהרה בנושאים כאלו בדיוק (משא&quot;כ במקרים אחרים, בהם לא יצא כזה סרטון, כי כמו שהזכרת - הדבר פשוט לשלילה) חשובה בהחלט, ממש כמו הביקורת ואולי אף יותר ממנה (כמו שמבקרים גוף (שעלול להצטייר כלגטימי בנוף החב&quot;די) כדי להסתייג ממעשיו, כך מבקרים פעולה בעלת נטיות כאלו לצורך הנ&quot;ל). וק&quot;ל). כלומר: החשיבות שבדברים, יותר מהדברים כלעצמם - היא ב'''הקשר''' בו נאמרו (והופצו - בהוראת המד&quot;א). בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 19:02, 3 בינואר 2026 (IST)<br /> ::::א. תקרא שוב את דברי המתחילים בפסקה ועוד והוא העיקר. ואז תקדיש את הזמן לדברים שאולי כן יקרו באתר. ב. זה תפקידו של רב קהילה לחנך, להוכיח ולהתריע על התנהגויות פסולות, זה לא קשור לבחירה של COL לחגוג כל אירוע דומה עם כתבות וכותרות בבחינת 'כתבוני לדורות' (ולכן זאת דמגוגיה זולה לעוות את הטענות שהצגתי וזה לא מכבד את הדיון, מכיון שאני מעריך את יכולת ההבנה שלך ולא מאמין שבאמת טעית לחשוב כך). ג. הטענה כביכול אם כותבים באתר שלנו על מזיד/שוגג/ טועה/מטעה/חוטא/מחטיא - מיהו ומהו - הדבר מתיר אלימות והשחתה - ולכן חובה לאזן זאת, מניחה שבחב&quot;ד המושכל פשוט הוא שמותר להיות אלימים כלפי הנ&quot;ל - ולא היא!!!! (לפי ההגיון שלך, במכ&quot;ש וק&quot;ו נכניס גם פסקה כזו בישיבת הכפר שחלק מתלמידיה נוהגים כך בפועל באופן קבוע) ד. אתה מוזמן בהחלט ליצור ערך על היחס הראוי לאלימות, השחתה וכו', מבחינה הלכתית, ערכית וחסידית ושם זה יכול להכנס. (לא הכתבה, כנ&quot;ל א'. אלא דברי הרבי, דעת ההלכה וכן דברי רבנים כגון דברי הרב יורקוביץ ). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ו בטבת ה'תשפ&quot;ו 14:02, 4 בינואר 2026 (IST)<br /> :::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני רואה שערך השתנה ללא הסכמה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 20:05, 21 בינואר 2026 (IST)<br /> ::::::שוחזר חלקית. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בשבט ה'תשפ&quot;ו 01:15, 26 בינואר 2026 (IST)<br /> :::::::לכאורה אינו הגון שהאדם בידו נתונה ההכרעה במקרה זה הינו נוגע בדבר (במידת מה עכ&quot;פ), דהיינו חלק ובשר מבשר הארגון המתחרה, וק&quot;ל.. ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.44.176|37.60.44.176]]‬ 22:28, 3 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::::::::כמעט כל נושא וכל ערך באתר נכתב על ידי נוגעים בדבר. חברי קהילה, שלוחים, בנים, תלמידים וכו'. זה המצב. יחד עם זאת בד&quot;כ ולמעט מקרי קיצון, האתר נכתב על ידי כלל המשתמשים בעזרת דיון והסכמות או הכרעות משותפות ולא בהכרעה בודדת שלי או של אחרים. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז בשבט ה'תשפ&quot;ו 23:45, 3 בפברואר 2026 (IST)<br /> :::::::::א. כאן אין מדובר בכתיבת סתם ערך או נושא, אלא בדיון ביקורת, וההבדל מובן. ב. כפשוט ישנו הבדל עצום בין &quot;חברי קהילה, שלוחים, בנים, תלמידים&quot; לבין כך שהמכריע עצמו חלק ובשר מבשר הארגון המתחרה. ג. במקרים בהם לא מצליחי להגיע להסכמה או הכרעה, כמו כאן, מי שמחליט וקובע מה יהיה בערך בפועל (כהמצב כעת) הוא ____ (השלם את החסר) ‫[[מיוחד:תרומות/37.60.44.176|37.60.44.176]]‬ 07:54, 4 בפברואר 2026 (IST)<br /> ::::::::::אכן. זה המצב. אין לי מה להוסיף. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ג בשבט ה'תשפ&quot;ו 22:37, 10 בפברואר 2026 (IST)<br /> :::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]], שיניתי את הכותרת בהתאם להחלטת הוועד הרוחני [[חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית|כאן]]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 13:23, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::שלום איל, בהמשך למה שכתבתי כעת ב[[שיחת חב&quot;דפדיה:ועדה רוחנית]], מכיון שהוועדה לא ממש הייתה פעילה, גם בעקבות התשובה הנ&quot;ל לא הוסרו פסקאות הביקורת מערך זה ומכל שאר הערכים בהם יש ביקורת. בעז&quot;ה מקווה בקרוב לעדכן שהוועדה חזרה לפעול והנושא יעלה שוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו 17:28, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::מה הקשר? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 20:00, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::כלומר שכרגע המדיניות בחב&quot;דפדיה היא שכן כותבים ביקורת. וכשתהיה וועדה פעילה בעז&quot;ה הנושא יישאל שוב. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו 23:32, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::אז בנתיים אין ועדה ושום סמכות רוחנית לאתר? הייתכן? בברכה, [[משתמש:ספרא רבא|ספרא רבא]] • [[שיחת משתמש:ספרא רבא|שיחה]] 23:36, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::: הודאת בעל דין, [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A9%D7%99%D7%A2.%D7%A7#%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA? ושו&quot;ת זה יתבאר]... --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 01:42, י&quot;ז באדר, ה'תשפ&quot;ו 01:42, 6 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] הערך שוב שונה ללא הסכמה. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 12:57, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::הוספתי פרטים שלא קשורים לדיון כאן. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 12:59, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::::נכון, לא צריך לבקש הסכמה לפני כל עריכה... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;ו 22:59, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::::אם תשים לב גם הביקורת השתנת. [[משתמש:מ. רובין|מ. רובין]] &lt;small class=&quot;plainlinks&quot;&gt;([[שיחת משתמש:מ. רובין|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/מ.רובין|תרומות]])&lt;/small&gt; 23:04, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == ניסוח פתיח ==<br /> <br /> לשם מה לכתוב: &quot;ר' שמעון רבינוביץ, יושב ראש ועד כפר חב&quot;ד - הוא ממייסדי הארגון.&quot; , לא עדיף - &quot;הארגון נוסד על ידי ר' שמעון רבינוביץ&quot; ? [[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 07:58, ט&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 07:58, 4 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :האם הוא המייסד היחיד? אם יש מקור לזה אפשר לשנות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ט&quot;ז באדר ה'תשפ&quot;ו 17:19, 5 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == הקשר של הפנסאים לצא&quot;ח ==<br /> <br /> ארגון הפנסאים הוא ארגון עצמאי שלא הוקם על ידי צא&quot;ח ולא כפוף לו. ולכן מחקתי את כל הפסקה שהוספה, והיא טיעון קש בניסיון לשוות לארגון היסטוריה ותיקה ולגיטימיות. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;ו 23:01, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> == עיסוק בבשורת הגאולה וזהות המשיח ==<br /> <br /> מכיון שהדיון בזה ממשיך. מעתיק מהאמור לעיל. <br /> :&quot;התעלמות מבשורת הגאולה&quot; - ביקורת ללא מקור.<br /> ::עם כל הכבוד, אין לנו גם מקור לזה שהשמש זורחת. או שמא אתה מבקש לכתוב שהארגון מחדיר בחניכיו את '[[בשורת הגאולה]]'?! כמדומני שהם יגישו נגדנו דיבה אם תעשה זאת...<br /> :::את העובדה שהוא מתעלם מבשורת הגאולה וזהותו של הרבי כמשיח יש לציין בפתיח כי זה חלק מהותי ממהות הארגון ומסיבת הקמתו.<br /> סוף ציטוטים.<br /> ::::עוד הערה חשובה בנושא: העובדה הנ&quot;ל לא כתובה כביקורת אלא כעובדה. ונראה לי ברור, שמי שסבור שאין לעסוק בכך, לא אמור לראות בכך ביקורת אלא שבח.<br /> [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ב באדר ה'תשפ&quot;ו 23:40, 11 במרץ 2026 (IST)<br /> <br /> :{{ציטוטון|ביקורת ללא שם האומר כמוה כביקורת אישית של הכותב.|[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]]}}<br /> :{{ציטוטון|מטרת הביקורת היא הימנעות ממתן 'הכשר' לחוסר הצמדות להלכה ולדברי הרבי.|[[חב&quot;דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת]]}} (וראה ערכים [[בשורת הגאולה]] ו[[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח]] ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 12:01, 12 במרץ 2026 (IST)<br /> :רציתי להעיר שזה לא נכון שהם ח&quot;ו מתעלמים מבשורת הגאולה וכו' אלא מזהותו של הרבי כמלך המשיח ובכך הם רואים בהחלט שבח [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:27, כ&quot;ו באדר, ה'תשפ&quot;ו 16:27, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> ::איל, עניתי על זה, זה לא נכתב כביקורת אלא כעובדה. Z770, את הגאולה הם מציינים, את בשורת הגאולה לא. אדרבה אשמח שתראה לי פרסומים שלהם שמתייחסים אליה. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו 21:48, 15 במרץ 2026 (IST)<br /> :::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]], כתבתי כבר כמה פעמים, ע&quot;פ מדיניות חב&quot;דפדיה אין לכתוב ביקורת ללא מקור, לא משנה כמה זה ברור. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 11:15, 16 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::@[[משתמש:Z770|Z770]] צודק, אכן הארגון מתעלם מזהות הרבי כמלך המשיח ורואה בכך שבח, (וכל מה שכתוב [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח#פרסום זהותו של הרבי כמשיח|כאן]] היה לפני ג' תמוז) ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 15:34, 16 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אני מקוווה שאתה זוכר מה שכתב לך [[מיוחד:תרומות/37.60.44.176|האנונימי]]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 14:02, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::עוד לפני השאלה אם יש לזה מקור. מצד אחד אתה טוען שזה שבח, מצד שני אתה טוען שזה ביקורת. [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ח באדר ה'תשפ&quot;ו 23:56, 17 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::ההתעלמות משורת הגאולה היא ביקורת. ההתעלמות מזהות הרבי כמלך המשיח היא שבח ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 00:18, 18 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::א.י.ל. אם אתה יודע על מקום שבו הם מזכירים את בשורת הגאולה תביא (סביר להניח שהם מדברים על כך רבות פשוט אני לא בקיא בתכנים שלהם) [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:55, כ&quot;ט באדר, ה'תשפ&quot;ו 14:55, 18 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::שיחו בכל נפלאותיו עמ' ו197 ואילך, (וכנראה שגם בספרים &quot;טועמים גאולה&quot; ו&quot;להביא לימות המשיח&quot;)<br /> :::::::::וכן, [https://col.org.il/news/102386 נושא שבת הפנסאים: להביא לימות המשיח], [https://col.org.il/news/77306 להביא לימות המשיח ● הסרט שסחף אלפי ילדים - עכשיו לצפייה], ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 16:54, 18 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]] אפשר מבחינתך למחוק את זה שהם 'מתעלמים מבשורת הגאולה'? [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:28, א' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:28, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::[https://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A6%D7%A2_%D7%A2%D7%A0%D7%A7_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_75779.html הפנסאים במבצע ענק: אלפיים ילדים לומדים ענייני גאולה], [https://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_75874.html הצצה: תוכנית הלימודים המהפכנית של הפנסאים בנושאי גאולה], [https://col.org.il/news/88695 מיזם &quot;העקשנים&quot; של הפנסאים: כך נביא את הגאולה ● תיעוד], [https://col.org.il/news/103965 שיר הפנסאים: עשו כל אשר ביכולתכם!]. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 20:07, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::לא כל הדברים כאן הם 'בשורת הגאולה' אבל רובם כן ונראה לי שזה מספיק, נחכה לראות מה שיע יאמר [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 20:14, א' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 20:14, 19 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::אין ספק שהם מלמדים ילדים על הגאולה. בכוונה יש קישור לערך ב[[בשורת הגאולה]]. ולא לערך [[גאולה]]. האם הם מלמדים את הילדים משיחות נ&quot;א נ&quot;ב? (ובמיוחד את הקטעים מאותן השיחות שיצאו באישור הרבי תחת השם [[בשורת הגאולה (ספר)]])? לא ראיתי בקישורים שהבאת עדות לכך. אני לא חושב שתעדיפו את הניסוח הבא, אבל אולי כן? הארגון נמנע מעיסוק ב'''חלק''' מבשורת הגאולה [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ד' בניסן ה'תשפ&quot;ו 02:49, 22 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]:<br /> :::::::::::::1.מאיזה חלק בבשורת הגאולה הם מתעלמים?<br /> :::::::::::::2.מה הכוונה &quot;מתעלמים&quot;{{הערה|אפשר גם לכתוב בערך [[חב&quot;דפדיה]] ש&quot;האתר מתעלם מדעת חצי מחסידי חב&quot;ד&quot;}}.<br /> :::::::::::::3.וכמובן נא להביא '''מקור'''. ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 12:46, 22 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::הקישור הראשון והשתים האחרונים זה בשורת הגאולה (כ&quot;ח ניסן נמצא [[בשורת הגאולה (ספר)|בבשורת הגאולה (ספר)]]) בכל מקרה גם אם הם לא מתעסקים בכך באותה רמה שצבאות ה' עוסקים בכך זה פרט תכני בלבד ואין ענין לכתוב אותו ובטח לא נכון לכתוב '''בפתיח''' שהם '''מתעלמים''' [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:57, ד' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:57, 22 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::שיחות נ&quot;א נ&quot;ב... ההכרזה שדורנו הראשון לגאולה. שהעבודה היחידה שנותרה היא קבלת פני משיח. שיש יועץ ונביא לדור. ש'נשיא הדור הוא המשיח שבדור' ש'משיח מנחם שמו'. להמשיך? איך יכול להיות שילדים שמתחנכים אצלם לא יודעים שהרבי המשיח? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ה' בניסן ה'תשפ&quot;ו 00:29, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::: אולי בהמנונים יש בשורת הגאולה, לדוגמה: היכונו היכונו לביאת המשיח, רבי מיר זיינען דא, התקווה והביטחון אשר בטח בהם (&quot;כי כבר כלו כל הקיצין&quot;) --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 06:19, ה' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 06:19, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]:<br /> ::::::::::::::::א רוב הנושאים האלה כן מוזכרים אצלם<br /> ::::::::::::::::ב. '''מקור''' ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 13:22, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::1 אין קשר בין אי שימת דגש על השיחות מהשנים נ&quot;א נ&quot;ב להתעלמות מבשורת הגאולה<br /> :::::::::::::::2 את חיי שרה נ&quot;ב הם כן מזכירים (בצורה כזאת או אחרת)<br /> :::::::::::::::3 שוב לא קשור לבשורת הגאולה ואגב אשמח שתראה לי פרסום של צ&quot;ה על כך שהרבי הוא שופט יועץ ונביא<br /> :::::::::::::::4-6 גם לא קשור לבשורת הגאולה, והם רואים זאת כחלק מהקו שלהם שלא צריך להתעסק ב'זהותו', והילדים אצלם כן יודעים שהרבי הוא משיח והם מחנכים אותם שלא צריך לדבר על זה [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:47, ה' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:47, 23 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::איל, הדרישה למקור היא כשכותבים ביקורת, והסיבה לכך היא שמשתמש אנונימי לא יכתוב ביקורת מטעם עצמו אלא רק ביקורת שפורסמה בבמה מקובלת. כבר הבהרתי פה שלא מדובר בביקורת אלא בתיאור עובדות (שלדעתי הם גאים בזה ולשם כך הוקמו). אם היה נכתב שזו בושה שהם מחנכים כך ילדים, או שהם לא ראויים לשם חב&quot;ד וכיו&quot;ב זו הייתה ביקורת.<br /> ::::::::::::::::Z770, אני לא יודע איך אתה מגדיר את 'בשורת הגאולה' אבל כפי שהבהרתי, המשפט מקשר לערך [[בשורת הגאולה]]. אם תרצה אפשר להוסיף שהם מתעלמים גם מעניין הנבואה ש'צריך לפרסם לכל אנשי הדור' אבל דומני שאפשר להסתפק במושג הכללי בשורת הגאולה. <br /> ::::::::::::::::זה מרגיש לי מגוחך לענות על השאלה איפה צ&quot;ה עוסקים בזה אבל שאלת... אז צ&quot;ה הדפיסו דבר מלכות במהדורה מעובדת לנוער ולילדים, את הספר 'בשורת הגאולה', 'גאולה יומית לילדים', 'הגאולה' ב' חלקים ועוד... <br /> ::::::::::::::::נ.ב. לא אוכל לעצור מלכתוב בכאב, למרות שזה לא רלוונטי לדיון. כתושב כפר חב&quot;ד, כבר שנים אני פוגש את ילדים וילדות (מאותו ארגון) שמחונכים כמו שכתבת: שלא צריך להתעסק ב'זהותו'. אך התוצאה (בניגוד לדבריך) היא שהם מבולבלים ואינם בטוחים ב'זהותו' (במקרה הלא הכי גרוע, שמעתי אומרים: שאולי... והלוואי... שנזכה שהרבי יתגלה כמשיח). [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ז' בניסן ה'תשפ&quot;ו 03:31, 25 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::בדיוק על [[בשורת הגאולה|זה]] דיברתי, ואכן כמו שהובא בקישורים דלעיל (הקישור הראשון והשתים האחרונים) הם מדברים על כך (גם אם הם לא עוסקים בכך כמו צ&quot;ה עדין זה לא נכון לכתוב שהם '''מתעלמים''') [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 16:18, ז' בניסן, ה'תשפ&quot;ו 16:18, 25 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::הסתבכתי קצת לאורך הדיון, תסלח לי שאני לא מחזיק ראש במספרי הקישורים.<br /> ::::::::::::::::::הוכח עד כה שהם עוסקים / מלמדים שיחה אחת מנ&quot;א 'עשו כל אשר ביכולתכם'. <br /> ::::::::::::::::::תוכל לתת קישור / מקור לעוד משהו? [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] ח' בניסן ה'תשפ&quot;ו 16:09, 26 במרץ 2026 (IST)<br /> :::::::::::::::::::ציינתי כבר מקורות מהספרים שלהם ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; 16:17, 26 במרץ 2026 (IST)<br /> ::::::::::::::::::::@[[משתמש:שיע.ק|שיע.ק]]? ~ [[משתמש:א.י.ל.|א.י.ל.]] &lt;small&gt;({{#שווה:|כן|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|ש]]&lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt;[[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|ת]]|[[שיחת משתמש:א.י.ל.|שיחה]] &lt;nowiki&gt;|&lt;/nowiki&gt; [[מיוחד:תרומות/א.י.ל.|תרומות]]}})&lt;/small&gt; י' בניסן ה'תשפ&quot;ו 23:10, 28 במרץ 2026 (IDT)<br /> :::::::::::::::::::כן, [https://col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A6%D7%A6%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%99_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_75874.html כאן] הם מדברים על חיי שרה נ&quot;ב, ואני חושב שאתה מסכים שכ&quot;ח ניסן נ&quot;א וחיי שרה נ&quot;ב הם שתי השיחות היסודיות ביותר [[בשורת הגאולה|בבשורת הגאולה]], ולכן לכתוב שאחת ממטרות הארגון היא התעלמות מבשורת הגאולה זה פשוט לא נכון [[משתמש:Z770|בברכה Z770 ]] - [[שיחת משתמש:Z770|שיחה]], 14:25, י&quot;א בניסן, ה'תשפ&quot;ו 14:25, 29 במרץ 2026 (IDT)<br /> <br /> == עריכות פזיזות ==<br /> <br /> כל יומיים עורכים פה את הערך, עריכות פזיזות בלי תשומות לב, כפילויות, שיבושים כרונולוגיים ועוד. בקצב הזה אנעל את הערך למפעילי מערכת בלבד. אנא שימו לב וחישבו לפני עריכה.<br /> <br /> למשל <br /> משרדי הארגון ממוקמים סמוך ל[[מרכז חב&quot;ד העולמי - 770]] בבניין [[מרכז לענייני חינוך|המל&quot;ח]], ובארץ ב[[כפר חב&quot;ד]] סמוך לבניין [[צעירי אגודת חב&quot;ד]]. בשנת [[תשע&quot;ו]] חנך הארגון מבנה קבע במרכז כפר חב&quot;ד{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=86655 באירוע מיוחד נחנך 'מרכז צבאות השם' של ארגון הילדים הרשמי של חב&quot;ד - &quot;צבאות השם&quot;] shturem.net}}.<br /> <br /> אבל בפתיח כתוב שמרכז הארגון הוא בכפר. בנוסף 'מבנה הקבע המדובר הוא קראון, אז אפשר לכתוב מבנה יביל או אם רוצים לכבד, סתם מבנה אבל לא לעשות צחוק... [[משתמש:שיע.ק|שיע]] • [[שיחת משתמש:שיע.ק|שיחה]] כ&quot;ו באדר ה'תשפ&quot;ו 22:08, 15 במרץ 2026 (IST)</div>

Z770