לדלג לתוכן

ישראל יהודה אלפנביין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ישראל אלפנביין)
הרב ישראל אלפנביין מוסר שיעור בישיבת חח"ל צפת (תשפ"ד)
הרב ישראל יהודה אלפנביין

הרב ישראל יהודה אלפנביין (יליד שנת תשל"א, 1971) הינו סופר חב"די, רב בבית הכנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה, ור"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, בעבר כיהן כר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ח תמוז תשל"א (1971) בלוד, לאביו הרב מרדכי צבי אלפנביין (חתנו של הרב מלך קפלן) ולאמו מרת חנה שרה. בגיל 6.5 כבר נכנס ללמוד בכיתה ד' בתלמוד תורה המקומי, שם למד אצל מחנכים חסידיים בעלי שם, דוגמת הרב בערל קסלמן.

לישיבה נכנס בגיל 12 חרף גילו הצעיר. בתחילה למד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ולאחר מכן עבר לתומכי תמימים כפר חב"ד. על השיבה לחב"ד סיפר בראיון לשבועון בית משיח[1] לקראת י"ט כסלו תשפ"ה.

לקראת שנת תנש"א נסע ללמוד בקבוצה בישיבה המרכזית ב-770. בקיץ תנש"א סייע למשך ארבעה שבועות[2] בכתיבת המראי מקומות בשיחות שהוכנסו לרבי ע"י ועד הנחות התמימים להגהה. כמו כן בברכת הרבי הצטרף בקיץ זה למערכת גליון בית חיינו כאחראי על הכתיבה ועל השיחות כשבקשר לכך השיב הרבי בברכה: "ילכו מחיל אל חיל גו'"[3].

באלול תשנ"ב החל לעבוד בברכת הרבי בכתיבה בעיתון כפר חב"ד.

בי"ג סיון תשנ"ג נשא את רעייתו מרת חנה, בת ר' ראובן שלמה שניאורסון מירושלים, קבע את מגוריו בנתניה והחל לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים בעיר. בשנת תש"פ החל לשמש כמשפיע בישיבה בשיעור ב'.

אחר פטירתו של הרב נתנאל דרייפוס התמנה (בשנת תשע"ג) למלא את מקומו כרב ומשפיע בית כנסת חב"ד ברחוב סמילנסקי בנתניה[4], ומאז הוא נושא בתפקיד זה בנוסף לתפקידו החינוכי.

עד שנת תשפ"ב שימש כמשפיע בשיעור ב' בישיבה. בעקבות כך התוועד בישיבה בתדירות גבוהה והתוועדויותיו התקבלו באהדה בקרב התלמידים.

בשבט תשפ"ב לאחר שנים בהם לא היה נציג מהישיבה בנתניה בוועד הנהלת את"ה המרכזי מונה הרב אלפנביין על-ידי ראש הישיבה לשמש כנציג הישיבה בוועד.

לאחר חודש תשרי תשפ"ד עזב את עבודתו בישיבה בנתניה.

בשנת הלימודים תשפ"ה החל לכהן כר"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)[5].

כתיבה ופרסומים[עריכה | עריכת קוד מקור]

באלול תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלתו על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות לשבועון כפר חב"ד[6] .

בשנת תשנ"ג הוציא לאור ביחד עם התמימים שניאור זלמן הרצל ומנחם מענדל הנדל, ספר בשם פניני גאולה, בו מובאים רעיונות לפרשת שבוע והקשר לגאולה. פרויקט ההוצאה לאור של הספר היתה כחלק ממיזם שמטרתו היתה להביא את תורת הגאולה לציבור הדתי והחרדי בשפה נעימה וקולחת. בעקבות מניעות ועיכובים הפרויקט השלם לא יצא לכדי פועל.

כותב בקביעות בשבועון כפר חב"ד במספר מדורים, כמו: ראיון שבועי עם דמות ידועה, סקירה היסטורית על חסיד מסויים ומדור "סיפורי חסידים". תקופה מסוימת כתב מדור ליקוטים משיחות קודש על פרשיות השבוע. כתבותיו פורסמו לסירוגין תחת שמות העט: י. שנהב, י. יהודה וא. ישראל. בעבר כתב גם תחת השם "ישראל שנהב".

בשנת תשע"ג הופסקה באופן זמני כתיבתו הקבועה בשבועון, אם כי מדורו סיפורי חסידים ממשיך להופיע במחזוריות, וכן מפעם לפעם התפרסמו כתבות ישנות שלו.

בשנת תשע"ז חזר לכתוב בקביעות בעיתון את מדור "חיי רבי". ובשנת תשע"ח החל לכתוב מדור נוסף בגיליון בשם 'והם יבוננהו' בו שו"ת בנושאים שונים עם מגוון משפיעי חב"ד.

ספר ר' מענדל פוטרפס[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך מספר שנים עוסק, יחד עם צאצאי ר' מענדל ובני משפחתו העניפה, במחקר אודות ר' מענדל פוטרפס - אצל משפחתו ותלמידיו המרובים- כדי להוציא ספר מקיף ומדויק שיתעד את תולדותיו.

במהלך עבודת המחקר ואיסוף החומר, מפרסם מפעם לפעם, קטעים נבחרים מתיק החקירה וסיפורי חסידים - בשבועון כפר חב"ד, שבועון בית משיח והתמים (בית משיח).

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלפנביין כתב וערך ספרים רבים, ומהם:

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שבועון בית משיח 1439
  2. משבת פרשת פנחס
  3. קובץ 'בין כסה לעשור' מבית ועד חיילי בית דוד, תשרי תשפ"א (ע' 40 - 41)
  4. הרב אלפנביין הוכתר כרב ביהכ"נ חב"ד במרכז נתניה.
  5. בלעדי: סקירה מקיפה של מפת הישיבות החב"דית בארץ הקודש
  6. על פי טור של הרב אלפנביין בשבועון כפר חב"ד לרגל ארבעים שנה להופעת העיתון - כפ"ח גל' 1863 (ע' 97)
  7. אם כי הרב אלפנביין התמקד במיוחד בגדולי החסידים, ואילו הרב גורארי' השתדל להביא פרטים על כל החסידים שייש עליהם ידיעות.