תוצאות החיפוש

...נפין''' (נקרא גם '''אריך''' סתם) הוא חיצוניות ה[[כתר]] והחלק התחתון שבו. ה'כתר' הוא ה"ממוצע" וה"מגשר" בין ה[[אור אין סוף]] (הנקרא "מאציל") ל[[עולם האצילות ==היחס שבין אריך אנפין לחכמה ובינה== ...

ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפער של העולם השכל (ספירות [[חכמה]] ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, [[ספירת הגבורה|גבורה]] ותפארת). פעולתה של ספיר ===הדעת ביחס לחכמה ובינה=== ...

...לא מתפרשין". שתי ספירות אלו הן עיקר המוחין [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] (בשונה מ'כתר' שהוא רק '''מקור''' המוחין, ו'דעת' שהיא התקשרות המוחין לדבר '''אחר'''). ==התכללות חכמה ובינה== ...

===כתר ובינה=== ===חכמה ובינה=== ...

...התורה, והם רומזים לארבעת הבחינות השונות שבכללות סדר ההשתלשלות: טעמים הם ב[[כתר]], נקודות ב[[חכמה]], תגים בבינה ואותיות בז"א{{הערה|[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות] '''טעמים''' הם הנשמה (כתר), '''נקודות''' הן הרוח (חכמה), '''תגים''' הם הנפש המלובשת בדם (בינה), '''וא ...

...אופן ישיר למושג בשם דומה '''מרחב העצמות''', שהוא כינוי ל[[אור אין סוף]] ([[כתר#פנימיות עתיק|פנימיות עתיק]]). חכמה ובינה הינם כוחות "פרטיים", שלכל אחד מהם הגדרה משלו{{הערה|ספר המאמרים תש"י עמ' 81, ...

===כתר וחכמה=== ===חכמה ובינה=== ...

...קל]] · [[סוכה]]}}המספר '''עשרים''' הוא בגימטריה כ"ף, והמילה עשרים בגימטריה כתר (שמתחיל בכ"ף). העשרים הוא שלימות המוחין - [[חכמה]] ובינה. ולכן רק בגיל עשרים יכול הבן למכור בנכסי אביו, כי רק אז מתמלא שכלו, ולכן גם ...

::[[ליקוטי אמרים - פרק ג'| א ג (אבא ואמא. חכמה ובינה)]] ::[[אגרת הקודש - סימן ה'|ד ה (אבא יסד ברתא. נקודה בהיכלא. חכמה ובינה י' ה')]] ...

'''כתר''' הוא הרצון האלוקי לברוא את העולם{{הערה|כדוגמת רצון האדם, שמצד אחד אינו כח להבנת ענין ה'כתר' מובא בחסידות המשל מנפש האדם, שבכללות הנפש שלו קיימים שני עניינים: עצם הנפש ...

...צדיק [[ש"י עולמות]], שהם חצי מ"כתר" (ב' פעמים ש"י ב[[גמטריא]] [[תר"ך]] - [[כתר]]). בתורת החסידות, הבכורה, הכהונה והמלכות מקבילות ל[[כתר]] [[חכמה]] ו[[מלכות]], או ל[[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]]. ...

...ות מורה ך' על חכמה ובינה, ו'''2.'''{{הערה|אור התורה שה"ש קסח.}} להדיעה שגם כתר הוא בחשבון הספירות רומזת הך' לבחינת הכתר עצמו{{הערה|כידוע שכתר נרמז במספר ע ...יים|עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.}}, שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נ ...

...מצומים את שורשם ומקורם שבקדושה הרי הם מיטהרים, ולא מנגדים עוד לקדושה{{הערה|כתר שם טוב אות מה, לקוטי תורה ויקרא ו' ע"ג ועוד..}} – וזהו עניין "אין הדינים נמ ...את אותיות שם אל"ד), באופן כזה: אלף '''א''' הה '''ל''' יוד הה '''ד'''{{הערה|כתר שם טוב, בהוצאה החדשה עמ' רעג.}}. ...

[[ספירת הבינה]] מכונה "רקיע", מכיוון שהכינוי לשלושת הספירות כתר, [[חכמה]] ובינה; הוא: אור, [[מים]] ורקיע. או באופן אחר, שלושת מצבי הצבירה האפשריים: גז, נוז ...וברור. ולכן נאמר "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", כיוון שדווקא לאחר שהאור (כתר וחכמה) נמשך בבינה שייך שהוא יאיר ויתקבל אצל ה[[נשמה|נשמות]] שבגן עדן. ...

*'''[[חו"ב]]''' - [[חכמה ובינה]]. *'''[[כח"ב]]''' - [[כתר]], [[חכמה]], [[בינה]]. ...

הוא עניין ספירת ה[[כתר]]: פעמיים כ' הם 40 והוא "פתחו של אולם גובהו 40 אמה" והוא רמז לתורה שפתח בה ...(כפופה), כך גדול כוחו לירד ולהתפשט בפרטים וסברות. ואלו הן שתי הבחינות שב[[כתר]]: עתיק הוא כ' כפופה, ואילו [[חכמה סתימאה]] הוא ך' פשוטה. דהיינו, כ-ך מרמזו ...

[[ספירת הכתר]] של עולם האצילות נקרא בשם [[כתר עליון]]. ספירה זו היא בבחינת [[מקיף]] לעולם האצילות, ולכל [[עולמות אבי"ע]]. ספירות [[חכמה ובינה]] של עולם האצילות נקראים בשם אבא ואמא. שה[[פרצוף]] של [[ספירת החכמה]] נקרא ...

..., דמאחר והמצוות הן [[רצון העליון|'''רצון''' העליון]]{{הערה|היינו, דרגת ה"[[כתר]]" שלמעלה מעולמות.}}, מעורר קיום המצוות את האהבה המסותרת (שלמעלה מהשכל) שבא ...עצמו שני פירושים: כי התגלות האהבה הטבעית הוא על ידי [[ספירת הבינה|בינה]] (ובינה היא "מי"{{הערה|מאורי אור מ סח.}}), וכי מי הוא סובב מגילוי אהבה זו הוא על יד ...

...ו דליבא"''' - היא הבחינה הפנימית שבדפק, ובספירות הוא [[יחוד או"א]] ([[חכמה ובינה]]): ...המכונה לפעמים בשם [[יחוד ו"ה]]){{הערה|אך גם הוא עצמו - מקורו ושורשו הוא ב[[כתר]] (על ידי התלבשות ב[[אחוריים דאבא]]).}}: ...

'''הפרדס''' פירש{{הערה|בערכי הכינויים, ערך מקום}} שמקומו של הקב"ה הוא '''כתר''' (היינו, אריך אנפין), ונקרא מקומו של עולם כי הוא שורש הנאצלים ומקיף להם. ...ה'''. היינו, "מקומו" הוא אותיות מקום וא"ו: המקום עצמו הוא הוא ספירת הבינה, ובינה היא מקום מחצב ז"א (שהם שש הקצוות המגדירים את בחינת המקום ברוחניות). ...