לדלג לתוכן

משתמש:לוח אור זרוע/מסע ווירצבורג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

מסע ווירצבורג[1] , היה נופש שערכו אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו יחד עם אדמו"ר הריי"צ ומשפחתו בשנת תרס"ז בעיר הנופש ווירצבורג שבגרמניה, כחלק מהמסעות הרבים שערך אדמו"ר הרש"ב לרפואתו. במהלך הנופש, נסעו למקומות רבים [בעקר בגרמניה], חלקם - במסגרת נסיונות אדמו"ר הרש"ב להקמת אגודת ישראל בגרמניה.

מסע זה התייחד בכך שנערך בעקר[2] על מנת להתאושש מהפרעות[3] שערכה חברת פועלי ציון בישיבת תומכי תמימים שנה לפני זה.

זמן המסע[עריכה | עריכת קוד מקור]

המסע התחלק לשתי חלקים: החלק הראשון הי' מאמצע חודש כסלו בערך עד סוף חודש אדר, ולחודשי ניסן אייר וסיוון חזר אדמו"ר הרש"ב לליובאוויטש, ולאחר מכן חזר פעם שני' לווירצבורג, עד אמצע חודש אלול[2]. היציאה מווירצבורג היתה ביום א', ט"ו באלול[4].

סיבות המסע[עריכה | עריכת קוד מקור]

באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ישנם כמה וכמה אגרות[5] שבהם מפרט סיבות למסע. באחת מהם כותב:

..מטרת נסיעתי היא לנוח קצת, בעזרתו ית', אשר זה נחוץ לי בכל שנה איזה חדשים, ובפרט אחר הנעשה בקיץ העבר - לא-עלינו, אשר הגיע לכל בני-ביתי יחיו. ובחרתי בעיר וירצבורג באשר לא גדולה כל-כך ובדרך-כלל היא עיר שקטה, ואנשי מדינתינו כמעט אין פה, ויש כאן פראפ[סארים] גדולים..

אגרות קודש חלק עמוד רא, אגרת לבן דודו האדמו"ר ר' שלום דובער מרצ'יצ'א

במהלך המסע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרים ושיחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

את המאמרים מהמשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו שאמר אדמו"ר הרש"ב בין הפרעות של פועלי ציון -ז' מנחם אב תרס"ו, המאמר של שבת פרשת דברים[6]- לבין שבת פרשת וירא תרס"ז, לא רשם בזמנם, ורק כשהגיע לווירצבורג התחיל לרשמם[7], וסיים את הכתיבה הרבה אחרי חנוכה, ואז חגג את סיום הכתיבה ביחד עם אדמו"ר הריי"צ בדיבור בעניני חסידות במשך שעה ושלשה רבעים[8].

רבה של העיר ווירצבורג, הרב יצחק דוב במברגר, ביקר אצל אדמו"ר הרש"ב כמה פעמים. פעם אחת ראה אותו כותב ענין בנגלה שמאד תפס אותו, ופעם אחרת במהלך כתיבת המאמרים של ההמשך[9].

בשהותם בווירצבורג, הרבה אדמו"ר הרש"ב לספר לאדמו"ר הריי"צ סיפורים, שעקב המנוחה היתה לו השהות מעבודתו כמנהל ישיבת תומכי תמימים להעלותם על הכתב, ולאחר מכן נדפסו השיחות משלושה הזדמנויות בתורת שלום - ספר השיחות במקומו[10].

בזמן הנופש, כתב אדמו"ר הרש"ב את אגרתו הארוכה לאדמו"ר מראדזין בה מבאר את דעת אדמו"ר הזקן שמשחרב בית המקדש בטלה התכלת, כמו עוד הרבה מכתבים תורניים מעמיקים, שנדפסו באגרות קודש שלו.

עניני עסקנות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגביר ר' ישעי' ברלין הי' בווירצבורג בתחלה, ולאחר שנסע למנטון, הגיע הגביר ר' שמואל מיכל טריינין[11]. גם ר' צבי גורארי' ביקר את אדמו"ר הרש"ב בווירצבורג.

אדמו"ר הרש"ב כתב כמה מכתבים בעת שהותו בווירצבורג בקשר עם רצונו של ר' לוי יצחק שניאורסון להתקבל לרב בעיר מסוימת, ועל השגת הסמיכה מגדולי ישראל בשביל זה[12]. כמו כן כמה מהאגרות שכתב בוורצבורג עוסקות במאמצים הרבים שהפעיל כדי שהחסידים יתמכו בר' אברהם אבא פערסון[13].

רבותינו נשיאינו שקדו בווירצבורג על הקמת קרן שתתמוך בישיבת תומכי תמימים ובהתיישבות בארץ הקודש, ובייחוד בהקמת ישיבה ע"ד תו"ת - בחברון[14].

במסע זה הכיר אדמו"ר הרש"ב לראשונה כמה יהודים חרדים שנדבקו אליו בהתלהבות, וסייעו לו רבות מאז. ביניהם הי' ר' אליקים וולף[15].

נסיעות במהלך המסע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיום יום ז אלול אדמו"ר הריי"צ מספר שבתרס"ז הוא ביקר בווארמס שבגרמני'[16]. בספר השיחות תרצ"ז[17] הוא מספר שבזמן שהיו בווירצבורג אדמו"ר הרש"ב נסע לענין כללי ברוסי' לבוקארעשט, והוא הי' צריך לסוע בגלל ענינים פרטיים דרך קעשענוב[18], ועל פי הוראת אדמו"ר הרש"ב הוא נסע גם לעיר יאסי, שם פגש את רב העיר, ר' דובער רבינוביץ'.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. כ"ה בשיחות אדמו"ר הריי"צ, ובאגרות אדמו"ר הרש"ב וירצבורג.
  2. 2.0 2.1 רשימת קצור תולדות חיי אדמו"ר הרש"ב שבהתמים חוברת ג ע' לד [266], העתק גם בספר השיחות תרפ"א בתחלתו: ,,אחרי השערורי' -דז' מנחם-אב תרס"ו- נוסע הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק הכ"מ, עם כבוד-בני-ביתו שי' לעיר ווירצבורג -באייערין [=באוורי', מחוז בגרמני'] - וגרים שם כעשרה חדשים עד חצי אלול".
  3. לפירוט ראה גם בערך דובער דאווזיק. אבל גם שם כמעט בכלל לא מבואר. וראה ליובאוויטש וחיילי' ע' 83 ואילך. וכן בכרם חב"ד שבערך הנ"ל.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד קו.
  5. והן [חלק ד]: אגרת תתקנב [עמוד קצו], תתקנג [קצז], תתקנה [רב], ושבפנים.
  6. המאמרים שבין שבתות דברים-ראה לא היו חלק מההמשך, בגלל שאדמו"ר הריי"צ ברח מליובאוויטש למשך תקופה [קטע משיחת כ"ה מרחשוון תרצ"ה שהרבי פירסם בסוף ההמשך].
  7. כן הוא בספר השיחות תש"ג ע' 66. ובשיחה שבהערה הקודמת כותב רק שמדובר על ההגהות. ואולי אין סתירה, כי הכוונה היא שהגיה את ההנחות.
  8. שיחת כ"ה מרחשוון הנ"ל.
  9. סה"ש תש"ג שם.
  10. כמה מהשיחות שאמר, סיפרם בנו אדמו"ר הריי"צ לאחר כמה שנים בשיחותיו הקדושות. ראה ספר השיחות תר"ץ ע' 93-4 [ושם על מאמר שאמר בכ"ד טבת], תרצ"ו ע' 152-5, תרצ"ז ע' 188 [כנ"ל תר"ץ בשינויים], ע' 200-1.
  11. אג"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ו ע' קא (ובהערה).
  12. ראה אג"ק שלו חלק ו' אגרת א' קצז. וש"נ.
  13. ח"ו אגרות א'רא, א'רב, א'רד.
  14. ראה אגרת אדמו"ר הריי"צ מקיץ תרס"ז (בסוף חלק א' של אג"ק אדמו"ר הרש"ב).
  15. רא עליו גם בערכו של אליקים וולף- בביאור הטעם לשמו.
  16. ושם: "ראיתי שם ס"ת אשר מקובל בידם שכתבו מהר"ם מרוטנבורג וגם בו כתוב דכא באלף".
  17. ע' 226 [211], שם תרצ"ט ע' 381 [377].
  18. שם גר חותנו, הרה"ק ר' אברהם שניאורסון.