לדלג לתוכן

משתמש:משתמש:ז.ר./הפטרה לפרשת אחרי מות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

הפטרת פרשת אחרי נקראת מתוך ספר עמוס, פרק ט', פסוקים ז–ט"ו. הפטרה זו נקראת בשבת שבה קוראים את פרשת אחרי, והיא מהווה דברי תוכחה מפי הנביא עמוס לעם ישראל.

הפטרה זו נחשבת לבעלת מסר כפול – מחד, אזהרה חמורה מפני חיקוי דרכי העמים שסביב, ומאידך, הבשורה של גאולה ולשיקום העם והארץ.

תוכן ההפטרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במרכז ההפטרה עומדת ביקורת חריפה כלפי עם ישראל, אשר חטאו לאלוהים ולמדו ממעשיהם הרעים של עמי הסביבה. הנביא פותח בתוכחה: "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי", ביטוי המביע זעזוע מהתנהגותם של בני ישראל, שלמרות היותם עם סגולה, אינם מתנהגים בהתאם.

הנביא מזכיר את הוצאת בני ישראל ממצרים – מעשה יסוד בתולדות עם ישראל – ומשווה אותה ליציאת עמים אחרים מארצותיהם, כדי להדגיש שזכויות העבר אינן מקנות חסינות מחטא. עם זאת, לצד דברי התוכחה מופיע גם ההבטחה על הגאולה.

הקב"ה מתחייב שלא להשמיד לחלוטין את עם ישראל, אלא רק "לנפות" מתוכו את החוטאים. ההפטרה מסתיימת בנבואת נחמה עתידית על קץ הגלות ובניין ממלכת ישראל מחדש: "ובניתי כימי עולם", תוך הבטחה לשיבת ציון ולנטיעת עם ישראל על אדמתו לנצח – "ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם".

אחד מייעודי הגאולה המוזכרים בההפטרה היא ונגש חורש בקוצר.

הקשר לפרשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כי בפרשה בדובר אודות איסור עריות, ואי הליכה בחוקות הגויים, שבגלל זה זה יגרום שהארץ יקיא את בני ישראל, ולכן קוראים את ההפרטה גם בקשר שבלל החטאים ישראל גלו לארצות האומות.

כשאחרי וקדושים בחוברים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשפרשיות אחרי מות ופרשת קדושים מחוברים, קוראים את ההפטרה של פרשת אחרי. כי הוא כולל את התוכן של ההפטרה של פרשת קדושים. ובנוסף גם יש בו את ייעוד הגאולה.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]