לדלג לתוכן

בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שערי גאולה)
שערי גאולה

אולם בית הכנסת שערי גאולה - 770
עיר קריית גת
מדינה ארץ ישראל
מייסד בית הכנסת הרב מאיר מאירי
תאריך יסוד שנות הנוני"ם
מנהל בית הכנסת ר' ישראל נח בלניצקי
שמש בית הכנסת ר' לוי משי זהב
גבאי גשמי ר' מנחם מענדל עזאגווי ר' ישראל אמיתי
רב בית הכנסת הרב מאיר מאירי
מספר מתפללים כ-100 מקומות ישיבה
מוסדות וארגונים בקריית גת

בית הכנסת שערי גאולה - 770 הוא בית כנסת ובית מדרש שוקק חיים ומרכז להפצת המעיינות בעיר קריית גת. המקום, הבנוי בתבנית בניין 770, מהווה מגדלור של תורה, תפילה וגאולה עבור תושבי העיר, ומשמש אבן שואבת לחסידים ומקורבים כאחד.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות בבית הכנסת

הקהילה נוסדה על ידי הרב מאיר מאירי[1] והרב שלום דובער וולפא. שם הקהילה נבחר בעקבות מענה מהרבי באגרות קודש שבו הוזכר השם "בית הכנסת שערי ראובן". בהשראת המכתב, ומתוך האמונה והלהט בביאת המשיח והציפייה לגאולה שאפיינה את הקהילה המתגבשת, נקבע השם "שערי גאולה".

בתחילה, התגבשה הקהילה סביב מניין מצומצם שהתקיים בדירה שכורה מול המיקום הנוכחי, כאשר הסלון שימש כהיכל בית הכנסת. כאשר המקום נעשה צר מהכיל את כמות המתפללים, באחת ההתוועדויות חברי הקהילה כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש והתקבל מענה העוסק בבניית בית כנסת, וחברי הקהילה החליטו להתחיל בצעדים לבניית מקום קבוע לבית הכנסת. בשלב זה הוקם קראוון קטן, שהלך והורחב עם הזמן באמצעות תוספות בנייה קלה כדי להכיל את הציבור הגדל.

לאחר שהקהילה גדלה וגם המקום החדש נעשה צר מלהכיל את כמות המתפללים הוחלט להרחיב את בית הכנסת ולבנות אותו מחדש בצורת 770, ובשנת תשע"ז בעיצומו של קמפיין החלו בבניית בית כנסת חדש ומפואר[2].

בב' ניסן תשע"ח נערך מעמד חנוכת הבית לבית הכנסת "שערי גאולה - 770". במעמד השתתפו רב העיר ורב קהילת חב"ד קרית גת הרב משה הבלין, רבני הקהילות החרדיות בעיר ואישי ציבור[3].

בימות החול המקום מהווה כקהילת חב"ד המרכזית של קריית גת.

מפעילות בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבית הכנסת מתקיימות תפילות בציבור - שחרית מנחה וערבית.

בשעות הבוקר והצהרים פעיל במקום כולל אברכים השוקדים על לימוד הלכה וניגשים מדי שנה למבחני ברבנות הראשית. בכולל נערכים מפעם לפעם שיעורים תורניים מעמיקים מרבנים חשובים, ומידי תקופה מוציא הכולל קובץ הערות עיוני ומושקע.

בשעות הבוקר מתקיים במקום גם כולל תפארת זקנים לוי יצחק אותו מנהל הרב יוסף לוין.

בשעות הערב המוקדמות מתקיימת במקום ישיבת ערב לכלל ילדי אנ"ש שבעיר בה לומדים ומסיימים הילדים מסכתות של משניות וגמרא. ישיבת הערב מתנהלת ע"י הרב משה סבן.

בשעות הערב המאוחרות יותר מתקיימים במקום שיעורי תורה. מידי ערב מתקיים שיעור בגמרא ע"י הרב חנניה כהן, ובחלק מהערבים מתקיימים במקום שיעורים נוספים.

ביום השבת קודש מוסר רב הקהילה הרב מאירי שיחה של הרבי ודבר הלכה לפני קריאת התורה ואחרי תפילת מוסף נערך קידוש והתוועדות עם שפע רב בגשמיות בה מתוועד רב הקהילה הרב מאיר מאירי וחברי הקהילה.

בית הכנסת הוא המקום המרכזי בו נערכים האירועים וההתוועדויות לחסידי חב"ד תושבי העיר במשך השנה. בית הכנסת מארגן את שמחת בית השואבה החב"דית שבעיר, כינוס תורה אחרי כל אחד משלשת הרגלים, וכינוסי ילדים[4]. בכל יומא דפגרא מתקיימת בבית הכנסת התוועדות עם משפיע אורח, ובמועדים החשובים והמפורסמים יותר משתתפים בהתוועדויות מאות אנשים.

בית הכנסת ממוקם בקרייה החרדית ומטבע הדברים בתפילות ובאירועים משתתפים יהודים רבים שאינם נמנים על חסידות חב"ד וזוכים לקבל מתורתה ואורה באמצעות בית הכנסת.

מבנה בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבנה בית הכנסת טרם השיפוץ
חזית בית הכנסת כיום

צורתו החיצונית של בית הכנסת בנוי בצורת מרכז חב"ד העולמי - 770 ומצופה בלבנים אדומות. פנים בית הכנסת מרוצף ברצפת שיש לבנה, הקירות מצופים בגובה של מטר וחצי באבני שיש.

בזווית הימנית הקדמית של אולם בית הכנסת מונחים כסא וסטנדר בדוגמת הכסא והסטנדר של הרבי[5]. באולם בית הכנסת ארון הקודש והסטנדר של החזן בנויים כהעתק של ארון הקודש ועמוד החזן בבבית הכנסת שב-770.

בקיר השמאלי של האולם פרוס שלט יחי מפואר העשוי זכוכית המעוצב גם הוא כמו השלט יחי ב-770. מעבר לקיר זה בנוי חדר שני.

בצדו השמאלי של בית הכנסת קיימת פינת קפה מאובזרת, ומטבח בית הכנסת.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ שהגיע להתגורר בקריית גת בסוף שנת תשנ"ג
  2. ^ קרית גת: החלה בניית 770 לבית הכנסת שערי גאולה
  3. ^ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'
  4. ^ תיעוד לדוגמא מאחד מכינוסי הילדים
  5. ^ כנהוג בכמה מקומות אצל חסידי חב"ד, כביטוי לאמונה והציפייה שהרבי יבוא לבקר במקום בביאת המשיח.