עריכת הדף "אברהם יששכר אנגלרד"

[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
הרב הקדוש רבי '''אברהם ישכר אנגלרד מראדזין''' הינו האדמו"ר הששי ב[[חסידות ראדזין]].

האדמו"ר נולד ב[[תרס"ט]] (בערך) לאביו הגאון רבי ישעי' אנגלרד, רבה של העיר סוסנובצא ב[[פולין]]. רבי ישעי' היה חתנו של האדמו"ר רבי נתן נחום הכהן מקרימילוב, בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל החסד לאברהם, שהיה בנו של האדמו"ר מראדומסק בעל התפארת שלמה.

לימים בחר בו כחתן לבתו, האדמו"ר רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין]]. עם פטירת חותנו בשנת תרפ"ט, נתמנה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] ל[[אדמו"ר]] החמישי ב[[חסידות ראדזין]]. בשנים האלו שימש כיד ימינו של גיסו, ואף נתמנה על ידו לעמוד בראש רשת הישיבות 'סוד ישרים' של חסידי [[ראדזין]] ב[[פולין]], שמנתה כשבע סניפים.

ב[[כ"ט באייר]] שנת [[תש"ב]] נהרג עקד"ה גיסו האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] בעיר וולאדובה ב[[פולין]]. ותיקי ה[[חסידים]] מספרים שטרם הרצחו עקד"ה, פנה האדמו"ר רבי [[שמואל שלמה ליינר מראדזין]] אל גיסו האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]], ואמר לו לשבת על כסא ההנהגה, כי אינו יודע מתי יבא עיתו...

בשנת [[תש"ט]] הגיע בפעם הראשונה ל[[ארה"ב]]. בתקופה הראשונה לבואו נכנס אל [[אדמו"ר הריי"ץ]] להתברך, ואדמו"ר הריי"ץ פנה אליו בחביבות רבה וידידות יתירה, ואמר לו: "אל תהיה אורח אצלנו"...

חסידיו ומעריציו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר אנגלרד מראדזין]] התכנסו בעצה אחת, ופתחו בשבילו קהילה קדושה בתוככי שכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]]. בית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא, ע"ש עיר כהונת אביו, וכן כהונתו בעצמו לתקופה של כמה שנים לאחר שנות ה[[שואה]].

חסידי [[ראדזין]] בארץ הקודש לחצו עליו שיואיל לבוא לארה"ק ולנהל את העדה הקדושה, עדת חסידי [[ראדזין]], ששהו בעיקר בארה"ק. בראש הלוחצים והמובילים, נמנה הגה"ח רבי [[נחום גולדשמידט]], מגדולי חסידי [[חב"ד]] ב[[ארה"ק]]. הוא היה היורש היחידי לבית [[ראדזין]], הצאצא היחיד שנשאר לפליטה לבית רבי גרשון חנוך העניך ליינר מראדזין בעל התכלת, ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין.

בשנת [[תשי"ג]] התקיימה הכתרתו ברוב עם, ובראשם עדת חסידי ראדזין, אדמורי"ם ורבנים מפורסמים.

[[הרבי]] התבטא פעם עליו: "ער איז דאך טאקע א גרויסע רבי" [הרי הוא באמת רבי גדול]. ידידות ניכרת שררה בין [[הרבי]] ובין האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]]. בכל שנה בחג הפורים החליפו ביניהם משלוח מנות איש לרעהו.

לפני אחת נסיעותיו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] ל[[ארה"ק]] לבקר בקרב חסידיו, פנה אליו [[הרבי]], וביקש ממנו להיות שלוחו כמותו בשליחות מיוחדת ל[[ארה"ק]], בנידון חשוב שעמדה אז על הפרק בקרב חסידי [[חב"ד]] ב[[עיה"ק ירושלים]].

יצויין כי בית מדרשו של האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] פעל כל השנים בשכונת [[קראון הייטס]], ואף לאחר ששאר האדמורי"ם והרבנים עזבו את השכונה, [שכידוע היתה זאת למורת רוחו של [[הרבי]]], נשאר בית מדרשו קיים בתוככי השכונה. האדמו"ר בעצמו היה בא לבקר בקרב קהילתו כל שנה ושנה, למשך חדשיים. 

בסוף שנת [[תש"ס]] נחלש האדמו"ר, ואושפז לתקופה ארוכה בבית החולים. עם כל זאת, פעמים בהתחזקו מעט, היה האדמו"ר בא לשהות בקרב חסידיו בבית מדרשו בבני ברק. בעיקר היה זאת ביומי דפגרא וימי הילולא. חסידים רבים היו באים לשהות במחיצתו בבית החולים, לחזות בעבודת הקודש בעת התגברותו על מחלתו. בכ' [[תשרי]], חוהמ"ס [[סוכות]], שנת [[תשס"ו]], נסתלק האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]] לבית עולמו, בגיל קרוב למאה.

[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]]