עריכת הדף "ישראל אריה לייב שניאורסון"

[[תמונה:ישראל_אריה_ליב.jpg|left|thumb|250px|קברו של ר' ישראל אריה לייב שניאורסון בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]]]ר' '''ישראל אריה לייב שניאורסון''' (השתמש גם בשם '''מרדכי (מרק) גורארי''') היה אחיו של [[הרבי מליובאוויטש]]. נולד ב[[כ"א באייר]] [[תרס"ו]] לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] ב[[ניקולייב]] ונפטר ב[[י"ג באייר]] [[תשי"ב]] ב[[אנגליה]]. ארונו הובא ל[[ארץ ישראל]] ונקבר בבית העלמין ב[[צפת]].

==ביוגרפיה==
[[קובץ:עליה לציון אח הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מענה [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד]] ב[[צפת]] שעלו לקבר ר' ישראל אריה לייב.<BR>פיענוח כתב-היד: (המזכיר כתב): "הרב לוי שי' ביסטריצקי צפת ביקש למסור שהיום י"ג אייר רוב אנ"ש שי' מצפת ביקרו בבית החיים ואמרו תהלים ונתנו צדקה לרגלי היארצייט י"ג אייר". אחרי המילים "ביקש למסור", כתב הרבי: '''ות"ח ת"ח'''. בסיום הפתק כתב הרבי: '''ויה"ר שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בנ"י שי' "ותעשינה הכל"''']]
[[קובץ:גניה שניאורסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה שניאורסון, אשת ר' ישראל אריה לייב ובתה, מרת דליה רוטמן עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]]][[קובץ:גניה ודליה משוחחות עם הנשיא שזר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרת גניה משוחחת עם הנשיא שז"ר. מאחוריה עומדת בתה דליה]]

ר' ישראל אריה לייב נולד ביום [[כ"א באייר]] שנת [[תרס"ו]]{{הערת שוליים|גרסאות נוספות לתאריך הלידה: [[כ"ח באייר]] [[תרס"ו]], [[ג' בסיוון]] [[תרס"ט]] ו[[ט"ז בסיוון]] [[תרס"ט]] (גירסה זו מופיעה בקובץ "[[י"ג אייר]] - ארבעים שנה").}} בעיר [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ומרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]. בילדותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן; הוא היה עמקן ובעל זכרון מעולה ולומד בהתמדה. 

בשנת [[תרפ"ד]] החל ללמוד באוניבריסטה בעיר [[לנינגרד]] ובמקביל סייע לארגון "תפארת בחורים" שהיה מארגן שיעורי תורה לסטודנטים ואברכים. בהיותו בלנינגרד, התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שקירבו ואף היה אהוב על [[חסידי חב"ד]] שהיו מתייעצים איתו בנושאים שונים ב[[יהדות]].

היה נוהג להכנס לפרקים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי הריי"צ]], ומידי פעם שאל ביאורים ב[[דא"ח]]. מסופר כי פעם התעוררה בו קושיה גדולה, אולם הרבי נמנע מלתרץ לו באומרו שזה לא שייך אליו. הוא יצא שבור מן היחידות ופרץ בבכי.

כעבור זמן נכנס בשנית, אולם כחסיד לא שאל את השאלה הקודמת. כאן הרבי פנה אליו מיוזמתו ותירץ לו על השאלה הקודמת בפרוטרוט. ר' ישראל אריה לייב הסביר אז לחסידים שכדי לקבל את ההסבר, היה עליו להיות 'לב נשבר', וזה נפעל בפעם הקודמת{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14950 שני סיפורים לי"ג אייר] - מפי ר' [[יואל כהן]].}}.

בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי (מרק) גורארי", שם של חסיד חב"ד מיקטרינוסלב שטבע בים, וריא"ל השתמש במסמכיו בכדי לצאת מרוסיה, מאז ועד לסוף חייו, השתמש ריא"ל בשם זה.

בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}.

בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. באותה תקופה גם הכיר את אשתו לעתיד, מרת מרת גניה רויטמן (נולדה ביום [[כ"ה באלול]] שנת [[תר"ע]] להירש מאיר ושרה מילגרם מלוד'ז, שהיה באותה תקופה תחת ממשלת [[רוסיה]]. הוריה נרצחו ב[[שואה]] בגטו לוד'ז).

בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]] יחד עם גניה ולשם כך הם היו זקוקים למסמכים מהשלטון הנאצי. גיסתם, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג להם את המסמכים הנדרשים, במשרדי השלטון הנאצי.

בשנת [[תרצ"ד]] עלו ל[[ארץ ישראל]] וגרו בעיר [[תל אביב]], שם עבד ישראל אריה לייב כפקיד וספרן בספרייה העירונית. בהמשך פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). במקביל, עבדה גניה כרוקחת בבית מרקחת בתל אביב.

ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] הם נישאו.

בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. 

בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!"

ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, דליה.

ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]], נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים.

בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה.

ר' ישראל אריה לייב לא השאיר צאצא זכר אחריו ו[[הרבי]] היה אומר את הקדישים בשלוש התפילות.

את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]].

==העברת ארונו לארץ הקודש==
[[קובץ:עליה לקבר אח הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסידי חב"ד בקבר ר' ישראל אריה לייב ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
זמן מה לאחר פטירתו של ר' ישראל אריה ליב באנגליה, על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל. זמן מה לפני זה שלח הרבי מברק לחברי [[אגודת חסידי חב"ד]] באה"ק (שהתגוררו ב[[תל אביב]]) שביום פלוני יגיע לנמל חיפה ארונו של מ' גורארי' (שמו של ר' ישראל ארי' לייב בניירות הרשמיים שלו) וביקש לקבל את הארון ולטפל בקבורתו.

ביום המיועד נסעו לנמל חיפה, הנהג הי' ר' [[ברוך גופין]] וברכב–משאית היו חברי אגודת חב"ד, ר' [[פנחס אלטהויז]], ר' [[אליעזר קרסיק]] ור' [[משה גורארי']] והצטרפו אליהם עוד כמה מ[[אנ"ש]] מ[[כפר חב"ד]]. מנוף גדול העביר את ארונו של ר' ישראל אריה לייב, שהיה עשוי מברזל, מתוך האניה אל המשאית, ומשם פנו לעבר בית העלמין ב[[צפת]]. 

כשהגיעו ל[[צפת]] נכחו במקום אנשי החברא קדישא המקומיים שהתעסקו בעניני הקבורה וההטמנה. ומנין מאנ"ש חסידי חב"ד.

היום (החל משנת [[תש"ל]]{{הערת שוליים|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=1680] ע"פ ההוראה שמסר ר' [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] לר' [[אפרים וולף]]}}) מידי שנה ביום היארצייט (י"ג אייר) פוקדים המוני חסידי חב"ד, תלמידי התמימים את קברו של ר' ישראל אריה לייב ונושאים [[תפילה]], אומרים פרקי [[תהילים]] ונתינת [[צדקה]] לעילוי הנשמה.

==התייחסות מהרבי==
כשהרב [[לוי ביסטריצקי]], רבה של [[צפת]], דיווח לרבי שחסידי חב"ד בצפת עלו ב'יום השנה' לקבר של ר' ישראל אריה לייב, אמרו [[תהלים]] ונתנו [[צדקה]], ענה הרבי: {{ציטוטון|תשואות-חן תשואות-חן . . ויהי-רצון שיתקבלו כל התפלות בתוככי תפלות כל בני ישראל שיחיו "ותעשינה הכל"}}.

בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]]{{הערה|משיחה ב[[פסח שני]]}} אמר הרבי [[מאמר]]י חסידות במיוחד עבור '[[יארצייט|ימי השנה]]' לפטירת אחיו. בשנת [[תשנ"א]] ביאר הרבי ב[[שיחה]] את תוכן שמותיו ("ישראל", "אריה" ו"לייב") על פי [[תורת החסידות]] וההוראה ב[[עבודת השם]] הנלמדת מכךו[[תשנ"א]]{{הערת שוליים|[[שיחה]] מ[[שבת]] [[פרשת אחרי]]-[[פרשת קדושים|קדושים]] [http://www.torah4blind.org/hebrew/dm02.pdf שיחת י"ג אייר ה'תנש"א]{{PDF}}.}}:

*'''ישראל''' - ראשי התיבות של "'''י'''ש '''ש'''ישים '''ר'''יבוא '''א'''ותיות '''ל'''תורה" המקבילות לשישים ריבוא הנשמות שישנם לישראל. ההוראה מכך היא שיש לזכור שמקור חיותו של כל היהודי הוא מן התורה ועליו להתנהג בהתאם להוראותיה.

*'''אריה''' - מבטא תקיפות והתמודדות. ההוראה הנלמדת היא על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה' משנה כ'}}: "הוי . . גיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים‏‏" - להתגבר על הקשיים המפריעים לעובד השם בדרכו.

*'''לייב''' - תרגום לועזי של המילה "אריה" - מבטא שהתקיפות וההתמודדות צריכים להיות גם בעבודת השם הקשורה עם נושאים [[גשמי]]ים ו[[חומרי]]ים.

בשנת [[תשנ"ב]] הודפס קובץ "י"ג אייר - ארבעים שנה" לרגל מלאות ארבעים שנה להסתלקותו, בו רוכזו שיחותיו של הרבי שנאמרו בהקשר לאחיו.

==בתו==
[[קובץ:דליה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרת דליה (מימין) בשיחה עם מר [[שז"ר]] (משמאל) ור' [[שלמה מיידנצ'יק]] (באמצע)]]
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה דליה, בתו היחידה של ר' ישראל אריה לייב. נישאה לאבנר רוטמן. במשך שנים עבדה במכון וייצמן למדע. נולד להם שתי ילדים: אריאל רוטמן, נולד כ"ד באלול תשל"ה. דניאל יהושע רוטמן, נולד ז' באדר תשל"ח. לאחר שנים רבות התגרשו בני הזוג רוטמן.

היא הייתה בקשר עם גיסה [[הרבי]] ובשנת [[תשל"ג]] שהתה לצורך לימודיה בוושינגטון, אז שלח הרבי עבורה [[מצה|מצות שמורות]] ל[[חג הפסח]], באמצעות ה[[שליח]] הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא פייביש זלמנוב]]. גברת רויטמן אף ביקרה עם ילדיה [[פרזידנט 1304|בביתם של הרבי והרבנית]] ב[[ניו יורק]] והרבי היה יוצא לקבלה ומסייע לה בהכנסת המזוודות לבית. בבית היא הייתה יושנת בקומה השלישית, שהייתה רחבה וגדולה, היא הייתה מתארחת אצל הרבי ברוב כבוד. באחד מביקוריה היא הביאה את הרבי ל-[[770]] במכונית ספורט (Porsche) אדומה שהיה ברשותה.

בשנת [[תשמ"ה]] התבקש הרב [[נפתלי ליפסקר]] (מהרב [[אפרים וולף]], שקיבלה מהרב [[בנימין קליין]], שככל הנראה הגיע מהרבי) שיקבע שיעור שבועי ב[[יהדות]] עם בניה של גב' רויטמן, בביתם שב[[רחובות]]. הגב' רוטמן נהנתה מהשיעור ואף עודדה אותו שימשיך, אך לא יותר מידי. כשהרב ליפסקר דיווח על כך לרבי, נענע שינהג לפי המצב באותו הזמן שלומד איתם{{מקור}}.

הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], רב קהילת חב"ד ב[[רחובות]], מבקר את הגב' רוטמן פעמיים בשנה: לפני [[סוכות]] ובערב [[פסח]], ומעניק לה סט של [[ד' מינים]] ו[[מצות]] שמורות. הרב מספר כי קיבל בזמנו מסר מהרב [[שלמה מיידנצ'יק]] לדאוג ש[[אנ"ש]] ברחובות לא יטרידו אותה, בהיותה האחיינית של הרבי. לאחר פטירת  אימה, מרת גניה, פנתה גברת רוטמן לרב גלוכובסקי וביקשה לארגן מניין בימי ה'שבעה' בביתה.

==משפחתו==
* '''אשתו''': גב' גניה רוטמן (נטמנה בחלקת חב"ד החדשה בבית החיים בצפת).
* '''בתו''': גב' דליה רוטמן, היתה נשואה לאבנר רוטמן.
::'''ילדיהם''':
:*אריאל רוטמן (נולד [[כ"ד באלול]] [[תשל"ה]])
:*דניאל יהושע רוטמן (נולד [[ז' באדר]] [[תשל"ח]]).

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 יומן מהנהגות הרבי בעת פטירת אחיו] - {{אינפו}}
*[http://chabad.info/images/notimage/46080_he_1.pdf קובץ 'י"ג אייר' - סיפורים מחייו ומשניות] - בהוצאת [[התאחדות החסידים]] {{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=36100 פריז: נחנכה ספריה על-שם אחיו של הרבי]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=38164 גב' דליה רוטמן, אחייניתו של הרבי, על הקשרים בינה ובין דודה - הרבי]

{{הערות שוליים}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]