עריכת הדף "שרה אמנו"

'''שרה אימנו''' היא הראשונה מבין [[ארבעת האמהות]], אשתו של [[אברהם אבינו]] ואמו של [[יצחק אבינו]].

נולדה בשנת אלף תתקנ"ח לבריאת העולם הייתה אשתו של אברהם אבינו ואמו של יצחק.

בהיותה ב[[חרן]] עסקה בקירוב ל[[יהדות]].

המדרש מספר שבזכות שרה הייתה ברכה בעיסה, לא מש ענן מעל לאהלה, ולא נכבה הנר. כשנפטרה פסקו הניסים האלה, אך כש[[יצחק]] נשא את [[רבקה]] חזרו הניסים.

לפי המדרש נפטרה בגלל שהשטן אמר לה בהפתעה ש[[אברהם]] לא שחט לבסוף את [[יצחק]], אלא [[עקדת יצחק]] הייתה נסיון בלבד. נפטרה בשנת ב' אלפים פ"ה לבריאת העולם.

מציגו אצל שרה אמנו, שאצלה היה ״נר דלוק מערב שבת לערב שבת״. הרבי מסביר כי המשמעות של הדבר הוא, שאור הנר ככל ימי השבוע ("מערב שבת לערב שבת") קשור ונלקח מהאור דנרות שבת קודש.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] עמ' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16036&hilite=5c141dde-4032-405f-8595-27f9b012cb06&st=%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95 g עמ' 701.].}}

לשון
התורה בפטירתה הוא: “ויהיו חיי שרה מאה שנה גו׳ שני חיי שרה”. הרבי מקשה: בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא “ויהיו
ימי.. “ או “(ימי) שני חיי גו׳”, וא”כ גם כאן
היה לו לומר “ויהיו ימי שרה” או “ויהיו שני שרה” - ומהו הלשון “ויהיו חיי שרה”. 

הרבי מבאר, כי
עיקר החידוש בכתוב זה הוא להודיע
שכל ימי שרה היו ממולאים בעבודת השם
בתכלית השלימות, בלשון המדרש “כשם
שהן תמימים כך שנותם תמימים”, ועד
(כפרש”י) ש”כולן שוין לטובה”, שמדת
ה”טוב” של כל שנותי׳ היתה באופן שווה. 

בענין זה ישנו דבר תמוה, כיצד
אפשר לומר שכל קכ”ז השנים של שרה
היו “שויו לטובה”? הרי מובן, שאין להשוות
את מעמדה ומצבה בהיותה באור
כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה
לאחרי שבאה “אל הארץ אשר אראך”, ולאידך - בקכ”ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהיתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכו׳. 

הרבי מבאר כי התירוץ פשוט, ש“חיי שרה” פירושו - הענינים שבהם חייתה שרה, ו”חיי שרה” היו “שוין לטובה”, במשך כל שנותיה שהרי מובן, שהמשמעות האמיתית של “חיי שרה” לא היו חיי הגוף שלה (אכילה
ושינה וכיו”ב), שהרי  דלא בענינים אלו "חייתה" שרה אמנו. ופשיטא, כאשר היתה בבית
פרעה או בבית אבימלך, הרי הצד הבלתי רצוי שבזה לא הי׳ חלק מ"חיי שרה" [שהרי אדרבה, היותה סגורה בבית פרעה ובית אבימלך גרם לה צער גדול].

“חיי שרה” הם החיים הרוחניים
שלה, החל מג׳ המצוות המיוחדות לנשי ישראל, כמובא בפרש"י - “נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל” (כמבואר במפרשים” שהם כנגד שלושת המצוות דהדלקת נר שבת, חלה ונדה). וחיים אלו היו “שוין לטובה” כל רגע ורגע בהיותה עלי אדמות וזוהי ההדגשה ויהיו חיי שרה גו׳” - דאף שימי ושני שרה, כללו הרבה חילוקים ושינויים במעמדה ומצבה, אבל “חיי שרה” היו באופן שוה במשך כל ימי חייה, “כולן שווין לטובה

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]