עריכת הדף "ימות המשיח"

'''ימות המשיח''' הוא שם כללי לתקופת בואו של מושיע באחרית הימים. שהוא לפי ההלכה [[מלך מבית דוד]] שיגאל את עם ישראל והעולם כולו. יבנה את [[בית המקדש]] בירושלים, יקבץ את כל היהודים לארץ ישראל ויחזיר את מלכות דוד. המושיע נקרא [[מלך המשיח]] על שם המנהג למשוח את המלכים בשמן המשחה.
במקורות מוזכרים אירועים נוספים שיקרו במקביל ל'''ימות המשיח''' כמו בשורת הגאולה על ידי [[אליהו הנביא]], [[מלחמת גוג ומגוג]] ו[[תחיית המתים]]. חלקם יהיו לפני [[ביאת המשיח]] חלקם לאחרי או במהלך ביאתו, אך אין ברור בדיוק מתי ואיך זה יתרחש. 

==ימות המשיח ברמב"ם==
כפי העולה מדברי ה[[רמב"ם]]{{הערת שוליים|הלכות מלכים פרקים י"א וי"ב ובאורי [[הרבי]] על פרקים אלו}} נראה שישנם שתי תקופות ב'''ימות המשיח'''. 

על התקופה הראשונה אומר הרמב"ם{{הערת שוליים|רמב"ם הלכות מלכים י"ב א-ב).}}:
{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן. אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.|מרכאות=כן}}.

רק בתקופה השניה בימות המשיח - ישתנו דברים בעולם. השינוי הגדול ביותר יהיה כמובן תחיית המתים, וכמו כן באגרת תימן כותב הרמב"ם שמשיח עושה אותות ומופתים, בהתיחסו לתקופה השניה של ימות המשיח, לאחר התקופה של "[[עולם כמנהגו נוהג]]".

==הבנת התורה==

הבנת התורה ב'''ימות המשיח''' תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח [[הרבי]] מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיה לא, לג) מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים". 

אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה. 

(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם). 

אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו

משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. 

בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שב[[תורה שבכתב]] ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו [[משה רבינו]] עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא.
===מתכונת הלימוד בימות המשיח===
מתכונת הלימוד בימות המשיח תהיה כפי שמסביר [[אדמו"ר האמצעי]] שזו תהיה מתכונת לימוד שונה לחלוטין מהמוכר לנו. הסבר זה מופיע כתשובה לשאלה: כיצד בדיוק יתבצע החזון הנפלא, ש[[מלך המשיח]] ילמד בעצמו את כל עם ישראל חידושי תורה עמוקים - איך יקלטו מיליוני תלמידים (שלכל אחד מהם רמת ידיעות שונה) את הדברים מפי אדם אחד, במיוחד לאחר [[תחיית המתים]], כאשר יגדל מספר היהודים פי כמה וכמה, "לאין שיעור", כלשונו?! 

ומשיב, כי לעתיד לבוא, הרעיונות השכליים הרוחניים לא יצטרכו להצטייר באותיות, מילים ומשפטים, כדי שנקלוט אותם - אלא העיניים הגשמיות תזדככנה וממש תראינה את הרעיונות. שבריר שניה יספיק לקלוט רעיון עמוק ונשגב. ממילא, יתקצר זמן הלימוד במידה דרסטית ולא תהיה בעיה גם למיליוני מיליונים להבין (לראות) את הרעיונות, שיישמעו מפי המשיח. 

לשם המחשה: כמה זמן לוקח לאדם לתאר לחברו מראה של חפץ כלשהו, המורכב מחלקיקים רבים - לעומת פרק הזמן שאורך לראות את החפץ? - מעבר לפער העצום של משך הזמן, הזיהוי המוחלט והקליטה המושלמת שעל-ידי ראייה הרבה יותר מוחשיים ונהירים. 

וכך תהיה ההבנה השכלית לעתיד לבוא: אנו פשוט נראה את הרעיונות ונקלוט אותם בשלמות, על כל פרטיהם, ברגע אחד. 

אנו, שמעולם לא חווינו מציאות כזו, קשה לנו אפילו לדמיין אותה. אבל ישנה עדות של לימוד כזה על-ידי האריז"ל. האריז"ל אמר פעם לאחד מתלמידיו, כי כאשר ישן ב[[שבת]] במשך חצי שעה - הראו לו משמים סודות-תורה נפלאים, שאם ירצה לגלותם בדיבור או בכתב, זה ייקח שישים עד שמונים שנה! הרעיונות הרוחניים נראו לו כתמונות רצות ברצף, בזו אחר זו, וכדי לתאר מספר אסטרונומי של "תמונות" רוחניות על כל פרטיהן - נדרשות אכן כמה עשרות שנים.

==הר סיני בימות המשיח==
במדרש מופיע כי "עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל לבנות בית המקדש על גביהם", כנאמר "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" - אלה שלושת ההרים הנזכרים. 

למעשה הכרמל והתבור, כהר סיני, לא היו במקורם בארץ ישראל. בעת מעמד [[מתן תורה]] התנתקו הרים אלה ממקומותיהם והתקרבו להר סיני כדי ללמוד תורה וכשכר על כך, לקחם הקדוש ברוך הוא ומיקמם בקביעות בארץ הקודש. מתוך דברים אלה מסיקה הגמרא, כי גם "בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין בהן ומרביצין בהן את התורה, עתידין הם שייקבעו בארץ ישראל", כי אם "תבור וכרמל שלא באו אלא ללמוד תורה לפי שעה, נקבעו בארץ ישראל - בתי כנסיות ובתי מדרשות על אחת כמה וכמה". 

על בסיס זה, אומר [[הרבי]] [[מלך המשיח]], כי גם הר סיני יתנתק ממקומו וייקבע בארץ ישראל. כי הלוא על ההר הזה נולדה כל המציאות של התורה בעולם; 

התורה הנלמדת בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות היא התורה שניתנה במעמד הר סיני אם כן ודאי ששכרו צריך להיות לפחות כשלהם, אם לא גדול ממנו. 

אמנם עם סיום מעמד מתן תורה סרה כל קדושה מעל הר סיני וכיום הוא מקום חולין לכל דבר - עובדה שבאה לידי ביטוי בהתרת האיסור לעלות עליו או לנגוע בו שחל במשך כל המעמד. אך ההיגיון מחייב כי בשעה שכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבעולם יתקדשו ויזכו לעלות ארצה - תחזור הקדושה להר סיני וגם הוא יגיע ארצה. 

{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימות המשיח]]