עריכת הדף "אברהם דריזין (מאיור)"

[[קובץ:Drizin (Mayor), Avraham 04.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור]]
[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אברהם מאיור (דרייזין) נראה במרכז בהתוועדות]]
הרב '''אברהם דרייזין''' ([[י' בחשוון]] [[תרס"א]] - [[י' בניסן]] [[תשנ"א]]) - מגדולי ה[[משפיע]]ים, ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] וב[[ארץ הקודש]].
==ביוגרפיה==
===ילדותו=== 
נולד בבעיירה [[מיור]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו מרת יהודית. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. כונה בשם "'''אברהם מאיור'''", כינוי זה ניתן לו על שם העיירה בה נולד.

אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השניה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.

ילדותו עברה בישוב מאיור - ישוב קטן שכלל שבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד, אפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה.

במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים-עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל מלמד שלימדו [[גמרא]].

בגיל ארבע-עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. רבה של מיור - על אף שהיה מתנגד, התקרב לחב"ד במשך השנים, התפלל בנוסח [[האר"י]], ונהג [[מנהגי חב"ד|במנהגי חב"ד]] - היה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, וגם היה דואג לנערים שלמדו [[תורה]], לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' [[ברוך בער לייבוביץ]] ועוד. להוריו היה קשה להחליט. הם היו אנשי ישוב קטן, והיו חסרי קשר עם 'העולם הגדול', התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם והשגתם במצב הישיבות באותה עת. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב'הויות העולם', והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]].


===בליובאוויטש=== 
ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד איתו הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. סדרי הקבלה וההרשמה היו קשוחים וקשים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.

ר' אברהם התקבל ל[[תלמוד תורה|חדרים]], לשיעורו של ר' [[יחיאל קומיסר]].

לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ 'לאכול ימים' (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש, כל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול, באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד נערים ספורים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא. יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כ[[משגיח]].

מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח ל[[פולין]], מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהוריו פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו'אכל ימים' אצל בעלי בתים בליובאוויטש.

מאוחר יותר עלה ל'שיעורים', לשיעורו של ר' [[שמואל בער בריסוב]].

עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והיתה אפשרות לבקר במיור).

לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה'שיעורים' עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים שעדרין]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל המשפיע ר' [[שאול דב זיסלין]].

עם פרוץ [[קומוניסטים|המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ח]], ירדה הישיבה למחתרת, והוא עבר יחד איתה לעיירה [[קרמנצ'וג]].


===נכנס בעסקנות הכלל===
שש שנים מאוחר יותר בשנת [[תרפ"ד]], התמנה למגיד שיעור בישיבה ב[[נעוועל]], שם גם נישא לבתו של המשפיע הרב [[זלמן משה היצחקי]].  במשך שנים אלו נכנס יותר ויותר בעול ההנהגה הציבורים, וכאשר המנהל הכללי של רשת הישיבות המחתרתיות הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] עזב את גבולות רוסיה (בשנת [[תרפ"ח]], התמנה הרב דרייזין למחליפו, ונחל הצלחה רבה בפעולותיו.

בתפקידו זה המשיך במסירות נפש עד לעלייתו לארץ הקודש בשנת [[תש"ח]], שם התמנה למנהל הרוחני של [[תומכי תמימים לוד|הישיבה בלוד]], בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]].

לאחר אחת עשרה שנים בהם היה מעמודי התווך של הישיבה, בשנת [[תשי"ט]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]], שם עסק בעבודת התפילה, ושימש כ[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכ[[משפיע]] בקהילה וב[[ישיבת הדר התורה]], עד לפטירתו בי' ניסן תשנ"א.

לאחר פטירתו, בנו הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דרייזין]] הקים מספר פעלים על שמו ולעילו נשמתו, ביניהם נמנים '[[קרן חסדי אברהם]]', בנין [[אש"ל הכנסת אורחים|'אש"ל אברהם ושרה']], 

== נוסע לרבי לתשרי במסירות נפש ==
לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית - כאשר ברוסיה השתוללו הכנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמיתית לנסוע לרבי. פלוגות של פורעים וחוליגנים, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו [[חסידים]] ו[[תמימים]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתגורר ב[[רוסטוב]]. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה ב[[קרעמנצ'וג]], נסע לרבי לקראת [[תשרי]] [[תר"פ]], כפי שהוא עצמו סיפר לימים: "התעורר בי הרצון להיות אצל [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. נסעתי בדרך-לא-דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטוב. כשנכנסתי ל'[[יחידות]]' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו [[אברהם אבינו]] - לא צריכים לחפש [[מסירות נפש]]!"{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חב"דית] {{אינפו}}}}.

==משפיע בשכונת קראון הייטס==
בשנת [[תשל"ז]], בקיש הרבי למנות רשמית שלושה [[משפיע|משפיעים]] לקהילה המתגוררת בשכונת [[קראון הייטס]]. בסופו של דבר נבחרו לכך שלושה מזקני החסידים: הרב [[יהושע קארף]], הרב [[אליהו חיים רויטבלאט]] והרב דרייזין, והרבי קרא להם בשם "[[שלושת הרועים]]".

==משפחתו==
;בניו
*[[שלום בער דרייזין]] (קראון הייטס).
*ישראל דרייזין (ע"ה). 
*מענדל דרייזין (קראון הייטס).
*חיים יצחק דרייזין{{הערה|1=מופיע בספר התמימים.}}.
;חתניו
*[[ראובן קמינצקי]] (כפר חב"ד).
*[[יוסף משה מרוזוב]] (ע"ה).
*[[נחום פינסון]] (קראון הייטס).


==לקריאה נוספת==
[[תמונה:אנשים.jpg|left|thumb|200px|שער הספר]]
*'''[[A Father to So Many Chassidim]] - "אב לחסידים רבים כל כך"'''. ביוגרפיה באנגלית, בעריכת משה יוסף רובין. (ניו יורק, תש"ע).
*'''[[אנשים חסידים היו]]''' - מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]], (כפר חב"ד, תשס"ד).
*'''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''' - [[שלום בער לוין]], (ניו יורק, תשמ"ט).
*'''[[ימי תמימים]]''' - [[זושא וולף]], (כפ"ר חב"ד תשס"ט).
*'''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - פרקי חיים של זקני החסידים בארץ הקודש. יוסף אשכנזי, ([[חזק (בית הוצאה לאור)]], תשע"ב).

{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דרייזין אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דרייזן אברהם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דרייזין אברהם]]