עריכת הדף "דובער ליווי"

הרב '''דובער ליווי''' (בער'ל), (ה'[[תרפ"ג]] - [[ה' ניסן]] ה'[[תשמ"ז]]), 


==קורות חייו==
ר' דובער נולד בריגד'פורט ([[ארצות הברית]], מקום מנותק מחיי [[תורה]] ו[[מצוות]]. בגיל עשר החליט לנסוע ל[[ניו יורק]], אל דודו, כדי שיוכל ללמוד במוסד חינוכי על טהרת הקודש.

ר' דובער נרשם ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תורה ודעת]], הישיבה היחידה שהייתה קיימת באותם ימים, והיה נוסע כל יום משך שעה מבית דודו אל הישיבה. את הדרך לישיבה היה עושה בחברת הרב ויילער, מורה בישיבה, והשניים היו לומדים יחד בזמן הנסיעה.

לאמו של ר' דובער היה דוד, גדול ומפורסם באותם ימים, ר' אברהם בער לוין ("המלאך"). ר' אברהם בער היה בעל כשרון, ודיבורו היה משפיע על קהל השומעים. הרב מנדלוביץ', [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] תורה ודעת ביקש מר' אברהם בער למסור שיעורי חסידות בישיבה. ר' אברהם בער הסכים, וצירף לשיעוריו את אחיינו, ר' דובער, למרות גילו הצעיר. ר' אברהם השפיע מאוד על אחיינו הצעיר, וזה התחיל לאט לאט לקנות לו מנהגים של דודו. בזמן קצר שינה את לבושו והתחיל ללכת עם חליפה ארוכה וציציות גדולות, וסירב ללמוד לימודי חול (דבר שהיה נהוג אז בישיבה).

==הנסיעה לרבי==
באותם ימים החל ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] למסור שיעורי חסידות בישיבה, ור' דובער הושפע מאוד מהשיעורים. באחד הימים סיפר לר' ישראל שרצונו עז לנסוע אל [[הרבי הריי"צ]], ל[[אטוואצק]].

ר' ישראל הסכים, ועבור תשלום הנסיעה הסתובב ר' דובער ב[[בית כנסת|בתי כנסת]] כדי לאסוף את הסכום הדרוש. ב[[י' חשון]] ה'[[תרצ"ט]] עלו ר' דובער וחברו [[אברהם בראנצקי]] על סיפונה של האוניה 'קווין מרי' לכיוון אטוואצק. נסיעה זו עוררה רגשות עזים אצל בחורים נוספים, ולאחר תקופה קצרה יצאה קבוצה נוספת{{הערת שוליים|ראה בערך [[אברהם דוב העכט#התקרבותו לחסידות חב"ד|אברהם דוב העכט]].}}.

===באטווצק===
ר' דובער וחבירו התקשו להסתגל למקום החדש, וכעבור שבועיים נדבק החבר במחלה קשה, שריתקה אותו למיטה תקופה ארוכה{{הערת שוליים|לאחר הגעתם שלח ר' [[יחזקאל פייגין]], מנהל הישיבה, מכתב לר' ישראל בו הוא מספר על קשיי התגלותם של ה[[תמימים]] הצעירים}}. הישיבה נאצלה לשכור עבור שני הבחורים הצעירים חדר מיוחד, יפה יותר משאר החדרים כדי להקל עליהם מקשיי ההסתגלות.

ר' דובער למד בישיבה אצל ה[[משפיע]]ים ר' [[ברוך פרידמן]] ור' [[בער'ל קורניצער]].

===בחזרה לארצות הברית===
ביום שישי, [[י"ז באלול]] ה'[[תרצ"ט]], הפוצצה העיר אטווצק מממפציצים גרמניים. הרבי הריי"צ הורה לתלמידים לנסוע ל[[ריגא]]. מריגא נסעו קבוצת התלמידים האמריקאיים ל[[שבדיה]], [[נורבגיה]], ומשם בחזרה לארצות הברית.

זמן קצר אחרי הגעתו לארצות הברית נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]] ב-[[770]] ור' דובער היה מתלמידיה הראשונים.

==בשליחות==
בשנת ה'[[תש"ד]] התחתן ר' דובער, וחודש לאחר החתונה נסע ל[[ניו הייבן]] לעזור בביסוס הישיבה אותה פתח זמן קצר קודם לכן ר' [[מרדכי אלטיין]] בשליחות הרבי.

מניו הייבן עבר לליקווד ([[ניו ג'רזי]]), שם עבד יותר משלוש שנים בבית ספר יהודי. אחרי ליקווד עבר לאליזבת', שם התגורר שבע שנים כ[[שליח]].

בשנת ה'[[תש"כ]] עבר חזרה ל[[ברוקלין]] והחל לעבוד בישיבת תורה ומסורה.

באותם שנים שימש כצינור בלתי רשמי של [[הרבי]] לעניינים שונים עם מנהיגי [[יהדות ארצות הברית]] ביניהם האדמו"ר מ[[סאטמר]] ור' [[משה פיינשטיין]].

באמצע שנות הכ"פים החל להתעסק ב[[כשרות]], ובשנת ה'[[תשכ"ח]] קנה את ארגון הכשרות [[או.קיי]] ([[Ok]]). בנסיעותיו השונות בין מדינות לצורך עבודת הכשרות ביצע שליחויות שונות מהרבי, בפרט במדינת [[רוסיה]] הקומוניסטית. במהלך השנים היה מסריט את ה[[יהודי]]ם המתגוררים ברוסיה, ואת אורח חייהם, והרבי היה צופה בקלטות ב[[ליל ניטל]]. מספר פעמים בכה הרבי כשראה את הקלטות{{הערת שוליים|כדוגמת שנת ה'[[תשל"ז]], אז הראה לרבי את [[אוהל (קבר הצדיק|אוהלי]] [[רבותינו נשיאנו]] במצבם המוזנח, ו[[התוועדות חסידית]] בה ניגנו החסידים "[[וכל קרני רשעים]]" - [[ניגון]] "[[י"א ניסן]]" של אותה השנה. ובשנת ה'[[תשל"ט]], לאחר שצפה הרבי בוידאו ומסר דרישת שלום מהחסידים ברוסיה, ואמר בשמם, שאינם שונים מהחסידים באמריקה, גם הם אומרים '[[לחיים]]' לשלום הרבי.}}.

ר' דובער נפטר ב[[ה' ניסן]] ה'[[תשמ"ז]], ונקבר ב[[בית העלמין]] מוניפיורי בסמיכות ל[[אוהל (הרבי הריי"צ|אוהל]].

==לקריאה נוספת==
'''זכרון לבני ישראל''', ספרו של ר' דובער ליווי.
רפי דינרי, [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גיליון 873.

{{הערות שוליים}}