עריכת הדף "מהרש"א"

רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' הינו אחד מפרשני התלמוד, צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסה מגיע עד [[דוד המלך]].

==תולדות חייו==
המהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת [[מהר"ל מפראג]]) ולרבי יהודה הלוי בשנת [[ה'שט"ו]] בעיר קז'ימייז' שליד [[קרקוב]], ב[[פולין]], ונודע כעילוי עוד בילדותו. הוא נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת [[שס"ח]] נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב ב[[חלם]] ליד [[לובלין]]. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. השתתף בועד ארבע ארצות בירוסלב, והיה חתום על תקנה שאסרה קניית משרות רבניות בשכר. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו". כמו כן היה משורר, וכתב כמה קינות על יהודים שנהרגו מעלילה. נפטר ב[[ה' בכסלו]] [[ה'שצ"ב]], ונקבר באוסטרואה.

חתנו היה ר' משה בן יצחק בונמש בעל "מהדורא בתרא".

==חיבורו על הש"ס==
המהרש"א חיבר פירוש על ה[[ש"ס]] אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהר"ם וחכמת שלמה (מהרש"ל). פירושו של המהרש"א מתחלק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" והוא מתמקד בעיקר בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא הרש"י ובעיקר התוספות. חלקו נמצא בשתי מהדורות, אשר באחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו. הספר נחשב לספר יסודי בלימוד תוספות עד כדי כך, שהוא משמש מדד ללומדי תוספות אם לימודם הובן להם על ידי השוואה עם הבנת המהרש"א.

המהרש"ל הי' אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הגיהם, ולכן המהרש"א הי' צריך למקד בהן את פירושו בהגהות.

חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר עין יעקב, וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.

על חיבורו זה אמר ה[[בעל שם טוב]] (הוספות לכתר שם טוב סימן ריז) שהמחברים עד המהרש"ל ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]].