לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
שמואל דובער ליפוב מבוריסוב
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־23:14, 5 באפריל 2013 מאת
שנוזל
(
שיחה
|
תרומות
)
(תכף אמשיך)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
ר' '''שמואל דובער (ליפקין) מבוריסוב''', ([[תקס"ח - תרמ"ט]]), מגדולי [[חסידי חב"ד]], והיה מקושר לארבעה [[נשיאי חב"ד|נשיאים]]: [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי המהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]]. הרבי הרש"ב היה קורא לו "הרשד"ם". == תולדותיו == נולד לערך בשנת [[תקס"ח]] וגדל והתחנך בביתו של ה[[משפיע]] ר' [[מרדכי מהורודוק]], ותודות לר' מרדכי נשאר [[חסיד]] ולא נהפך ל[[מתנגד]]. בגיל 12 שלחוהו ללמוד ב[[מינסק]], ובהיותו ילד מחונן ומתמיד, התקבל שם ל[[ישיבה]] בקלות רבה, ואף דאגו לו ל[[ימים]] בביתו של אחד מבעלי הבתים ומקום ללון. במינס למד ארבע שנים בהתמדה גדולה, וכאשר חזר לביתו - בכפר סמוך לבוריסוב - עבר דרך צ'אשניק והתגורר מספר שבועות אצל דודו העשיר, עד להתחלת היריד אז אביו הגיע ואספו. ר' שמואל דובער נשא לאשה את בת דודו (מצ'אשניק), וחמש שנים אחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו ללא דאגות [[פרנסה]]. בתקופה זו התקשר לר' מרדכי מהורודוק שהשפיע על אורח חייו. במשך חייו היה שקוע בלימוד ה[[תורה]], ב[[עבודת ה'|עבד את ה']] והתעסקות בצרכי החסידים הרוחניים. באחת ההזדמנויות אמר לו [[הרבי האמצעי]] כי [[חב״ד]] היא השכלה, הבנה והעמקה, {{ציטוטון|הארעווע וועסט דו זיין א חסיד}} (תרגום חופשי:כשתתייגע תהיה חסיד). ר' שמואל דובער האריך ימים בברכת הרבי האמצעי וזכה לראות בחייו ארבעה דורות של [[נשיאי חב"ד]], [[הרבי האמצעי]], [[הרבי הצמח צדק]], [[הרבי מהר"ש]] ו[[הרבי הרש"ב]]. נפטר בשנת [[תרמ"ט]]. ר' שמואל דובער הניח אחריו הרבה [[כתב יד|כתבי יד]], מהם [[הנחה|הנחות]] על [[מאמר|מאמרי]] הרבי הצמח צדק והרבי מהר"ש, אשר שמע בעצמו. בין כתבי היד נמצאים גם דרושים שלו עצמו, ביאורים והסברים ארוכים ומסודרים{{הבהרה}}{{הערה| התמים, חוברת ה, ע' צט}}. == אצל הרבי האמצעי == ר' שמואל דובער סיפר אשר בתקופת היותו בצ'אשניק נעשתה התעוררות גדולה בין האברכים לנסוע ל[[ליובאוויטש]] לרבי האמצעי, אבל המשפיע ר׳ מרדכי (מהורודוק) מנע אותם מללכת מכיון שהיה זה בתקופת המלשינות על הרבי האמצעי והוא ישב אז במאסר, אין זה זמן מתאים ללכת לליובאוויטש. אחרי מספר שבועות התפרסמה ידיעה אשר הרבי האמצעי עתיד לנסוע לבקר את [[ציון]] אביו, [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], ונסיעתו תעבור דרך הערים [[זלאבין]] ו[[האמיל]]. כעשרה אברכים ובחורים, יחד עם ר' שמואל דובער, החליטו לנסוע בחשאי אל אחת מהערים המיועדות, ובאחד הלילות בחודש [[מנחם אב]] עזבו בהיחבא את צ'אשניק לעבר העיר זלאבין. בעיר כבר היו מאות אורחים מערי הסביבה, שבאו לקבל את פני הרבי. הרבי שהה במלון בסמוך לעיר יום אחד, ומפני טורח הדרך לא אמר [[דא״ח]], ולא קיבל אנשים ל[[יחידות]]. ר' שמואל מצא חן בעיני המשמש, ר' מאיר צבי, וזה הרשה לו לעזור במלאכות פשוטות, כמו להביא מים וכדומה. בערב הצליח לשמוע את הרבי מתפלל [[תפילת ערבית]] בחדרו, וכשהמשמש הכניס לרבי כוס קפה הצליח לראות את פניו. == אצל אדמו"ר הצמח צדק == בשנת [[תקצ״ב]] כשהיה [[הרבי הצמח צדק]] בעיר [[מינסק]] נסע ר' מרדכי מהורודוק עם מספר אברכים ור' שמואל דובער לקבל את פני הרבי. אז ראה בפעם הראשונה את הרבי הצמח צדק. בשנת [[תקצ״ד]] נסע בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]], אך כעבור שבועיים נאלץ לעזוב את העיירה, ומסבות שונות לא יכל לנסוע שוב עד חודש [[אלול]] שנת [[תקצ״ו]]. בפעם השניה ישב בליובאויטש עד חודש [[ניסן]] [[תקצ״ז]]. בשנים אלו היה בשנות השלושים המקודמות של חייו, וכבר אז יצא שמו בין החסידים, וזכה לקירובים מיוחדים מהרבי. ר׳[[חנוך הנדל קוגל]] מספר שבשנת [[תר״ג]], כשבא הרבי הצמח צדק מ[[פטרבורג]] לביתו, היה ר' שמואל דובער מהעומדים בשורה הראשונה של זקני החסידים שיצאו לקבל פניו. === לימוד משנה כמו בגן עדן התחתון === פעם נוספת שהיה בליובאוויטש הייתה ב[[שמחת תור]] שנת [[תרי״ד]]. ביתו של הרבי עמד במקום שהיה אחר כך ה״אולם הגדול״ של ישיבת ״[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים]]״, ובחצר עמד בית נוסף בו דר [[הרבי מהר״ש]]. ר' שמואל דובער נרדם במנין שליד חדרו של הרבי. ובאמצע הקיץ משנתו וראה את הרבי הולך לבית הרבי מהר״ש וקורא לו לבוא אתו, שכן [[אדמו"ר הזקן]] הבטיח ללמוד אתו [[משנה]] ב[[מסכת סוכה]] כפי שלומדים בגן עדן התחתון. ר' שמואל דובער שמע את התחלת המשנה ופירושה ונרדם שוב{{הערה|״לקוטי דיבורים״ כרך א עמוד ט}}. == אצל אדמו"ר המהר"ש == כשנפטר הרבי הצמח צדק אמר ר' שמואל דובער לר' [[שמואל גרונם]]: {{ציטוטון|כולם הרי הם בניו של הרבי, כולם אהובים, כולם גבורים וכולם קדושים. אך דבר אחד ברצוני לספר לך, ואתה תעשה כפי הבנתך}}, והתחיל לספר: בהיותי פעם בליובאוויטש אמר הרבי ה״צמח צדק״ מאמר דא״ח, היתה לי קושיא מספר ״עץ חיים״, ובשעת ה״חזרה״ שאלתי אותה מהחסידים שהיו שם, אך הם לא מצאו מענה על כך. מה עשיתי? נכנסתי אל בניו הקדושים של הרבי ה״צמח צדק״, אל [[המהרי"ל]] [מקאפוסט], אל הרחש״ז [מליאדי] ועוד ושאלתי כל אחד מהם אותה שאלה מה״עץ חיים״, והם ענו לי כל אחד ואחד וסברתו הוא. אך אני לא הסתפקתי בתשובותיהם, ובין כה היתה כבר השעה מאוחרת בלילה. היה זה במוצאי שבת, וכבר רציתי ללכת לאכסניתי, כשלפתע ראיתי שבביתו של הרבי מהר״ש עדיין מואר. בתחילה לא עלה אפילו בדעתי לגשת אליו, כי הוא היה הצעיר מכולם והיה נחבא אל הכלים, אולם כשראיתי שבשעה כה מאוחרת עדיין מאיר אור בביתו, הייתי כבר סקרן לדעת מה עושה הוא בשעה זו. ביתו של הרבי מהר׳׳ש שהיה בחצר הרבי ה״צמח צדק״ - מספר החסיד רבי שמואל דובער - היה בנוי כפי שבנויים בתי העשירים, חלונותיו היו גבוהים [בעיירות הקטנות היו בבתי העניים באותו זמן חלונות נמוכים] מה עשיתי? נאחזתי בידי וברגלי וטפסתי על החלון, ואתבוע פנימה ואראה את הרבי מהר״ש יושב ומעיין בספר ״עץ חיים״ באותו מקום המעניין אותי. הרבי מהר"ש כתב לרשד"ם, שיהיה לו בן יחיד ובירכו שיראה בשמחת נכדיו, וכך היה.{{הערה| אג"ק מוהריי"צ ח"ב ע' קעא }} ==אצל אדמו"ר הרש"ב== {{עריכה|פסקה=כן}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] [[קטגוריה : חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] [[קטגוריה : חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] [[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:PDF
(
עריכה
)
תבנית:דרושה הבהרה
(
עריכה
)
תבנית:הבהרה
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:להשלים
(
עריכה
)
תבנית:פירוש נוסף
(
עריכה
)
תבנית:פירושון
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:קישור אם קיים
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול ב־2 קטגוריות מוסתרות:
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים הבהרה
קטגוריה:חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה