עריכת הדף "משה רבינו"

'''משה רבינו''' נולד לאביו עמרם בן קהת בן לוי, ולאמו יוכבד בת לוי, לאחר נבואה של אחותו מרים הנביאה כי עתיד להוולד בן העתיד להושיע את ישראל.

== משה רבינו בתורת החסידות ==

'''משה רבינו''' הינו ההגדרה המדויקת לדרגתו של [[נשיא הדור|נשיאי]] כל הדורות, אשר הם מעבירים בעולם את ההשפעה המועברת מהקב"ה, בדוגמת "[[ממוצע המחבר]]"."אנכי עמד בין הוי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר ה'" ז.א. שההשפעה האלוקית שהיא גבוהה לעין ערוך מהעולם בו אנו חיים אינה יכולה להיות נמשכת בעולם ולקיים אותו אילולא אותו ממוצע מחבר, אשר "חציו איש אלוקים וחציו בשר ודם".<REF>הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] ח"א עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהילים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש.</REF>

==בתורת החסידות==
{{ערך מורחב|ערך=[[שושבינא דמלכא]]}}
משה רבינו הוא אחד משתי נשמות שנמשכו מ[[שמיטה ראשונה]], ועל זה נאמר כי "מן המים משיתיהו", שהוא נמשך משמיטה ראשונה שהיא שמיטת החסד. שענין משה הוא גבוה מענין [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]], ולכן יש בו הכוח להמשיך ה[[דעת]] באלקות גם בנשמות של [[זרע בהמה]].

משה רבינו נקרא בשם [[רעיא מהימנא]], שרועה ומפרנס לישראל את בחינת ה[[אמונה]].

משה רבינו הוא בבחינת [[שושבינא דמלכא]], לעומת אהרון שהוא בבחינת [[שושבינא דמטרוניתא]].

בדור הזה, [[דור השביעי]], מקבלת ההשוואה בין נשיא הדור למשה רבינו תוקף מיוחד, היות שזהו הדור עליו הכריז [[הרבי]] [[מלך המשיח]] כ'דור האחרון ל[[גלות]] ודור הראשון ל[[גאולה]]', מה שמקשר אותנו ביתר תוקף למשה רבינו, שהוא גואל ראשון.

== משה ורבי שמעון בר יוחאי ==
הרבי מסביר את החילוק שבין משה רבינו ל[[רשב"י]], שז' אדר הוא יום [[תענית]]<REF> טו[[שו"ע]] או"ח סימן תק"פ ס"ב.</REF>, ואילו [[ל"ג בעומר]] הוא יום [[הילולא]], שהוא ענין של [[שמחה]] <REF>ראה גם שיחת יו"ד שבט תשט"ו ס"ג (תו"מ חי"ג ע' 218). וש"נ.</REF>.

כך הוא ההסבר: בזמן הבית, ועל דרך זה בזמן ה[[משכן]] שהיה בהיות בני ישראל ב[[מדבר]], שאז היה [[גילוי אלקות]], "דגננא בעצמו עאל בגנתא" – היה שלימות יחוד קוב"ה ושכינתיה, "יחוד קוב"ה ממש", ולכן לא היה צורך בהיחוד שעל ידי נשמות ה[[צדיקים]] בעת הסתלקותם, שלגבי אמיתית היחוד דקוב"ה ממש, אין זה עלייה כלל, ולכן, הסתלקות משה רבינו אינה אלא ענין של ירידה.

אך הסתלקות [[רשב"י]] שהיתה בזמן הגלות (שהרי כבר היתה אז גלות רומי) – כיון שאז לא היה שלימות היחוד ד[[קודשא בריך היא]] ממש, ואז ישנו רק היחוד שנעשה על ידי נשמות הצדיקים בעת הסתלקותם, "אז גם בחינה זו נקרא הילולא", כמבואר ב[[זהר]] <REF>בהאידרא.</REF> שאז היו פניו מאירים, שהוא ענין תוספת אור גדול למעלה על ידי עליית כללות עבודתו של רשב"י בעת הסתלקותו.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם]</REF>
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נביאים]]