עריכת הדף "שלום מרוזוב"

[[תמונה:מרוזוב.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום מרוזוב]]
הרב '''שלום מרוזוב''' נולד בד' [[שבט]] [[תרפ"ג]] ברוסטוב, שם שימש אביו הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] הי"ד, כמזכירו של [[הרבי הריי"צ]]. הרבי הריי"צ אף היה הסנדק בברית המילה של ר' שלום.
==תולדותיו==
בשנת [[תרפ"ד]] כאשר שלום היה בן שנה, ר' חאניע ומשפחתו עברו יחד עם הרבי ל[[לנינגרד]], שם גדל וחונך ר' שלום בד' אמותיו של [[הרבי הריי"צ]]. לאחר מאסרו של האב בשנת [[תרפ"ז]] המשפחה עברה ל[[נעוול]]. ב[[תרפ"ט]] ר' חאניע שוחרר לפני הזמן הקצוב, נסע לנעוול וב[[תרצ"א]] התיישב בלנינגרד. בחורף [[תרצ"ח]], בהיותו בן 15, ר' שלום ישב לילה אחד עם אביו הדגול והם עסקו בתורה. בשלוש לפנות בוקר, נכנסו הביתה הרשעים הקומנסטים ולקחו את האב. כעבור שנים נודע בוודאות שר' חאניע נורה למוות.

ר' שלום התחנך בחדרים ובישיבות החב"דיות המחתרתיות ב[[רוסיה]] הסובייטית ובימי המלחמה למד גם בישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]] שבגרוזיה. לאחר המלחמה, הוא יצא מרוסיה עם שאר בני המשפחה, למחנה שהקים צבא [[ארצות הברית]] ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]] ולבסוף הגיע ל[[פריז]].

==הפגישה עם אדמו"ר הריי"צ==
ב[[תש"י]] הגיע ר' שלום, כבחור מבוגר, ל[[ניו יורק]] ונכנס ל'[[יחידות]]' לרבי ריי"צ, שישה ימים לפני הסתלקותו, ביו"ד [[שבט]] [[תש"י]].  אחד מבני המשפחה סיפר שכאשר ר' שלום נכנס, הרבי הגיב: {{ציטוטון|אוי, חאניע!...}} והתרגש עמוקות. לאחר מכן התבטא הרבי – {{ציטוטון|זהו חאניע בחיצוניות ובפנימיות}}. מספרים שהרבי התרגש מאד מהפגישה עם בנו של חאניע, משל הדבר החזיר אותו לתקופה אחרת...

ר' שלום הוכר עד מהרה כאחד העילויים הגדולים בישיבת ליובאוויטש ב[[ברוקלין]], כבעל כשרונות גאוניים ותלמיד חכם עצום, וכעובד השם בדרך [[חב"ד]]. בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם מרת דבורה גליק. בשנת [[תשל"ד]] מונה על ידי [[הרבי]] ור' [[שמריהו גוראריה]] ל[[ראש ישיבה]] ו[[משפיע]] בישיבת "[[תומכי תמימים המרכזית]].

==הפצת תורה וחסידות==
בהיותו "הצנע לכת", הורה לו [[הרבי]] למסור שיעורים ב[[נגלה]].

ר' שלום מרוזוב היה יהודי מזן נדיר, תלמיד חכם מופלג, שהיתה לו ידיעה בכל מקצועות התורה. הוא היה בקי בש"ס ופוסקים, תנ"ך ומדרש, זוהר וכתבי האר"י, והיה ידען מופלא בחסידות (בגיל 60 הורה לו הרבי ללמוד קבלה). היה מוכר כמומחה גדול בהלכות קידוש החודש ומהלכים אסרונומיים והתמצא אפילו בסוגיות של דקדוק.

הוא שקד על תלמודו יומם ולילה, ושום דבר לא היה קיים בעולמו מלבד לימוד התורה. רבני חב"ד ופוסקים מכל העולם היו שואלים אותו את השאלות הקשות שלהם והוא היה עונה להם בענוות חן ובצניעות גדולה. {{ציטוטון|אפשר אולי לומר כך... אבל הרי מצד שני...}} – זה היה הסגנון העמוק של ר' שלום בעת שהיה מדבר בלימוד, תוך מנענע קלות את כל גופו.  בנוסף לכך, היה עובד השם מסוג אחר. הוא התפלל שעות ארוכות בכל יום, הידר במצוות במידה בלתי מצויה והיה יהודי ירא-שמים כחד מקמאי.

כדרך חסידים הראשונים, הקפיד שעבודתו את השם תהיה ללא 'בליטות', וללא 'קונצים' והיה צורך להתבונן היטב כדי לעמוד על טיבו.

בשנת [[תש"נ]] נתמנה ע"י הרבי לחבר המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מרכז לעניני חינוך]], [[קה"ת]] ו[[מחנה ישראל]].

ביום שני, יום ראשון של ראש חודש תמוז, [[ל' סיון]] [[תשס"ו]] לפנות בוקר, הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, והוא בן 83.

==משפחתו==
*'''רעייתו''': מרת דבורה מרוזוב.
*'''ילדיו''': חמישה בנים ובת ונכדים רבים.

==ראו גם==
* [[אלחנן דב מרוזוב]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|מרוזוב שלום]]
[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|מרוזוב שלום]]