עריכת הדף "חיים משולם זלמן ניימרק"

הרב '''חיים משולם זלמן ניימרק''', מגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר המהר"ש]].

שימש ברבנות בעיר [[הארקי]], לאחר מכן ב[[סטרדוב]] עד לסיפור [[משפט סטרדוב|הלשנה]] בשלה נאסר למשך שנתיים. למרות זיכויו במשפט, לא יכל להישאר בעיר ועבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. לאחר שלוש שנים עבר לכהן כרב בעיירה החסידית [[נעוול]].

הרב ניימרק הנהיג את הקהילה בסטרדוב בהצלחה גדולה, והיה אהוב על בני הקהילה בעיר והערים סביב. הגויים המקומיים כבדוהו מאוד והיו מגיעים לדינים אצלו.

היה גדול בתורה, בעל [[צדקה]] ו{{מונחון|בעל תפילה|חזן}} מיוחד.


== תולדות חייו ==
הרב ניימרק נקרא על שם זקנו, הרב משולם זלמן מירליש שהיה [[אב"ד]] בשלוש קהילות גדולות ב[[גרמניה]]; אלטונה, המבורג, וואנדסבק.

בין השנים [['ה'תר"י]] ועד [[ה'תרכ"ב]] לערך שימש ברבנות בעיר [[הרקי]], וחרף היותו גאון גדול ורב פעלים משכורתו הייתה מצומצמת.

ב[[ט"ו טבת]] [[ה'תר"כ]] {{הערה|המכתב נדפס באלבום "מבית הגנזים", פרק לח.}}כתבו בני [[אדמו"ר הצמח צדק|אדמו"ר ה"צמח צדק"]], הרב [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[קאפוסט]]}} והרב [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|לימים האדמו"ר מ[[ניעזין (חסידות)|ניעזין]]}} מכתב לראשי הקהילה בעיר הרקי, וביקשו להעלות את משכורתו "לבל יהיו לו מחשבות לחפש מקום אחר".

לא ידוע אם הוסיפו על משכורתו, בפועל שנתיים לאחר מכן, בשנת [[תרכ"ב]] עבר לכהן כרב בעיר [[סטרדוב]].

== משפט סטדרוב ==
{{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}}
עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] (1981) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.

במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

=== במאסר ===
בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי אדמו"ר המהר"ש עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת ה[[חסידים]] לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.

הרבי מהר"ש שיגר מכתב ברכה לרב ניימרק שהוברח לתוך כותלי בית הכלא:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]), ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}

שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר אדמו"ר המהר"ש היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל אדמו"ר המהר"ש היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.

מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש בגדי אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]].

לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות.

== במשפט ==
כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי רוסיה כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.

המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה.

== לאחר המשפט ==
למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובשנת [[ה'תרכ"ו]] לערך עבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. לאחר שלוש שנים עבר לכהן כרב בעיירה החסידית [[נעוול]], בבחירת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.

== עם אדמו"ר הרש"ב ==
לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש בשנת [[ה'תרמ"ב]], היו שחשבו למנות את [[הרז"א]] לממלא מקום.

בקיץ [[ה'תרמ"ח]] נסע הרב ניימרק ל[[ליובאוויטש]], שם נפל לו רעיון להציע ל[[אדמו"ר הרש"ב|רבי הרש"ב]] לעבור ל[[ליאזנא]] או [[רודניא]], ומשם להתחיל בהנהגת החסידים. באותה תקופה שלח אליו הרבי הרש"ב איגרת ובה שאלה סבוכה בדיני [[נדה]], וכשהשיב על השאלה צירף גם את הרעיון.

הרב ניימרק לא הספיק לחזות בהגשמת חלומו, בהנהגת הרבי הרש"ב את עדת החסידים, וב[[כ"ח מנחם אב]] [[תרנ"ג]] (1893) נפטר, ובנו הרב [[יוסף יחזקאל פייוויל ניימרק|יוסף יחזקאל]] מונה לרב במקומו.

קודם לכן הספיק להשתתף בחגיגת ה[[בר מצווה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[חודש תמוז]] אותה שנה.

== משפחתו ==
גם אחיו שימשו ברבנות קהילות; אחיו [[יעקב ישראל ניימרק|יעקב ישראל]] כיהן ב[[נבגרדסברסק]], והצעיר יותר [[אהרן ניימרק|אהרן]] כיהן בעיר [[חוטימסק]].

בנו הרב [[יוסף יחזקאל ניימרק|יוסף יחזקאל]] שימש ברבנות אחריו בעיירה נעוול.

{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל: ניימרק, זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] - ?
[[קטגוריה:משפט סטרדוב]]
[[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]]