עריכת הדף "סטרדוב"

'''סטרדוב''' (או '''סטארדוב'''; '''סטראדוב''') היא עיירה ב[[פלך צ'רניגוב]], [[רוסיה]]. בעיירה היו מאות יהודים חסידים, רובם מקושרים ל[[אדמו"ר המהר"ש]].


== קהילת חב"ד בעיר ==
{{פסקה בעבודה}}
=== ישיבת חב"ד ===
בעיר פעלה [[ישיבת חב"ד סטדרוב|ישיבת חב"ד]], עד שנסגרה בשנת [[תרמ"ב]] בהוראת השלטונות בשל החשד של היותה קשורה בפשעים פלילים נגד חוקת הצבא.

בראשות הישיבה עמד הרב [[יהושע נתן העשל נטע גענסין]].

== משפט סטרדוב ==
{{ערך מורחב|משפט סטרדוב}}
כשהובאו שלשת המכתבים לועליזש, הנה מקבל מכתב הא' בקראו את המכתב עוד הסתפק אם לחדול מן המחלוקת או להמשיך הלאה, ובלילה הראשונה אחר קבלת המכתב הנה פתאום נחלו אשתו ובנם יחידם ונהיו למסוכנים, ובמעמד מנין אנשים אמר כי מתחרט הנהו על אשר התערב בהמחלוקת, וכאור בקר רצה לנסוע לכ"ק אאזמו"ר, אבל הרופא עיכב בעדו באמרו כי לא יעזוב את העיר, כי החולים גוססים המה במחלת דלקת המוח. אמנם החסיד ר' הערש ליב אמר לו כי לא ישים לבו אל דבר השופט — הרופא — ויסע, ובנסעו הוקל מחלת החולים, ונתקיים בהם ברכת כ"ק אאזמו"ר בעשירות ובאריכות ימים.

מקבל המכתב השני הי' איש אלם גבר ועז פנים, ובקראו את אגרת הקדש העיז, כי הוא הי' בנו של אחד המתנגדים דוילנא, ובבחרותו הי' מהנוטלים חלק בהמסירות על הוד כ"ק אדמו"ר ועל החסידים, כי אביו הי' מפרנסי הקהלה ועוין את החסידים בכלל וביחוד את פרנסי החסידים ר' מאיר4 ור' ישעי', ומאז אשר אחד מגבירי ועליזש — המתנגדים — לקחו לחתן, הנה הוא מחרחר ריב, ועוד בימי נשיאותו של הוד כ"ק אדמו"ר הזקן הי' מעיז בכמה ענינים ומלעיג על הנהגת החסידים, ובמות חותנו קיבל ירושה גדולה נוסף על מה שהי' לו, הנה התאמץ לעמוד בראש בכל עניני הקהלה, ופזר ממון והתלקטו אליו אנשים מההמון. והנה כשנתקבל אגרת הקדש מכ"ק אאזמו"ר אדמו"ר האמצעי, הנה גם המתנגדים אמרו לו אשר יעזוב את המחלוקת, והוא באחת, אשר את דעתו לא ישנה ואינו ירא מהפחדתו, כי אינו מאמין בהרביים של החסידים, גם בברכתם ומה גם בקללתם, ואדרבה, יראו דעתו של מי יתקיים, אם דעת החסידים כפי רצון הרבי שלהם, או דעתו.

{{ציטוט-צף|מידי דברי בעיר הזאת, אחשוב לא למותר לגלות טפח ממצב העיר הזאת ויושביה היהודים: כולם מחזיקי נושנות הם, לפנים הצטיינה העיר הזאת בסדריה הנכונים, בה היו גם ישיבות אשר חסו תחת צל כנפי החסידה [=חסידות] אשר פרשה מוטות כנפיה על כל העיר מנער ועד זקן. אור ההשכלה לא התגנב בה מעודה.

וזה שלוש שנים נתבטלו הישיבות על פי פקודת הממשלה כי נמצאו בה אנשי און אשר נתנו את שם ישראל לקלסה לפני הממשלה ויחפאו על העיר עונולת ופשעים אשר עצמו מספור.

הרה"ג ה' ניימרק יושב בבית האסורים שתי שנים, ועוד גם היום לא נקח ממשפטו זה המוכן להיות. מיני אז דרכי העדה פה אבלות. ריב כי יהי' לאיש עם רעהו בבית הכנסת או בחוץ יחפוש עליו עוולות ויחפיא עוונות חטעים ופשטעים על שאריו וקרוביו ויעלה קצץ הממשלה המקומית על כל ראשי העיר|יהל בן דוד, המגיד}}

כשהובאו שלשת המכתבים לועליזש, הנה מקבל מכתב הא' בקראו את המכתב עוד הסתפק אם לחדול מן המחלוקת או להמשיך הלאה, ובלילה הראשונה אחר קבלת המכתב הנה פתאום נחלו אשתו ובנם יחידם ונהיו למסוכנים, ובמעמד מנין אנשים אמר כי מתחרט הנהו על אשר התערב בהמחלוקת, וכאור בקר רצה לנסוע לכ"ק אאזמו"ר, אבל הרופא עיכב בעדו באמרו כי לא יעזוב את העיר, כי החולים גוססים המה במחלת דלקת המוח. אמנם החסיד ר' הערש ליב אמר לו כי לא ישים לבו אל דבר השופט — הרופא — ויסע, ובנסעו הוקל מחלת החולים, ונתקיים בהם ברכת כ"ק אאזמו"ר בעשירות ובאריכות ימים.

מקבל המכתב השני הי' איש אלם גבר ועז פנים, ובקראו את אגרת הקדש העיז, כי הוא הי' בנו של אחד המתנגדים דוילנא, ובבחרותו הי' מהנוטלים חלק בהמסירות על הוד כ"ק אדמו"ר ועל החסידים, כי אביו הי' מפרנסי הקהלה ועוין את החסידים בכלל וביחוד את פרנסי החסידים ר' מאיר4 ור' ישעי', ומאז אשר אחד מגבירי ועליזש — המתנגדים — לקחו לחתן, הנה הוא מחרחר ריב, ועוד בימי נשיאותו של הוד כ"ק אדמו"ר הזקן הי' מעיז בכמה ענינים ומלעיג על הנהגת החסידים, ובמות חותנו קיבל ירושה גדולה נוסף על מה שהי' לו, הנה התאמץ לעמוד בראש בכל עניני הקהלה, ופזר ממון והתלקטו אליו אנשים מההמון. והנה כשנתקבל אגרת הקדש מכ"ק אאזמו"ר אדמו"ר האמצעי, הנה גם המתנגדים אמרו לו אשר יעזוב את המחלוקת, והוא באחת, אשר את דעתו לא ישנה ואינו ירא מהפחדתו, כי אינו מאמין בהרביים של החסידים, גם בברכתם ומה גם בקללתם, ואדרבה, יראו דעתו של מי יתקיים, אם דעת החסידים כפי רצון הרבי שלהם, או דעתו.

== רבני העיר ==
בתחילה שימש ברבנות העיר והקהילה החסידית הרב [[זלמן ניימרק]], עד לשנת [[תרמ"ב]] אז נאסר למשך שנתיים בשל ההלשנה. למרות זיכויו של הרב ניימרק במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר שהייתה עבורו מקום פורענות, ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר לגור ב[[ויטבסק]] שם קיבל הצעת רבנות{{הערה|משם עבר כעבור שלש שנים ל[[נעוול]].}}.

במשך עשר שנים לא מינו אנשי הקהילה רב אחר תחתיו, בשל הזעזוע שהיו עוד נתונים בו מהעלילה נגד עדת החסידים ומאסרם של 80 מראשי הקהילה.

רק כעבור עשרים שנה מינו רב אחר תחת הרב ניימרק, את הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן שניאורסון]] שהיה קודם לכן רב בעיירה [[ריפקה]] ([[פלך צ'רניגוב]]).

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:משפט סטרדוב]]
[[קטגוריה:ערים ברוסיה]]
[[קטגוריה:עיירות חסידיות]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]