עריכת הדף "יצחק שמיר"

[[תמונה:מליון.jpg|left|thumb|250px|חברי הועד מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את [[עצומת המליון]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. מימין לשמאל: יו"ר [[הועד לשלימות העם]] הרב [[שמואל חפר]], חבר הועד הרב [[דובער חן]], סיו"ר הוועד הרב [[טוביה בלוי]] וחבר הועד הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

'''יצחק שמיר''' ([[ז' חשוון]] [[תרע"ו]]-[[י' תמוז]] [[תשע"ב]]) כיהן כשר בממשלות ישראל מטעם תנועת החרות ומפלגת הליכוד, כיהן כראש ממשלת ישראל, והיה מבכירי המוסד וממפקדי הארגון "לוחמי חירות ישראל" לפני הקמת המדינה.

לאורך השנים שמר על קשרים קרובים עם הרבי, והרבי אף סייע לו במספר מאורעות ופיטיים והורה לחסידיו לעמוד לצידו, כיון ששמר בקשיחות על בטחונה של [[ארת ישראל]] והתנגד נחרצות למסירת שטחים לערבים לצרכי שלום מדומה.


==תולדות חייו==
נולד ב[[רוסיה הלבנה]] ב[[ז' חשוון]] [[תרע"ו]] ב[[עיירה]] רוז'ינוי שבמחוז גרודנה, להוריו שלמה ופרלה יזרניצקי. אביו היה ראש הקהילה היהודית המקומית, ובילדותו עברו הוריו להתגורר ב[[וולקוביסק]], שם עשה את שנות ילדותו בבית הספר היסודי.

את לימודי המשפטים בהם התמחה עשה ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] [[וורשה]], ובאותם שנים הצטרף לארגון הצעירים היהודיים בית"ר, ובאמצע לימודי המשפטים, בשנת [[תרצ"ה]] עלה לארץ, ושנתיים לאחר מכן הצטרף לארגון האצ"ל שהשתייך לחוגים הימניים בארץ, שם פעל במשך ארבע שנים עד שעבר לפעול בארגון הלח"י, בעקבות טענות שהיו לו על אופן התנהלותם של מפקדי האצ"ל.

בעקבות פעילותו המחתרתית בארגון, התנהל אחריו מצוד מקיף על ידי המשטרה הבריטית, והוא החליף את שם משפחתו ל"שמיר", וגידל זקן ופיאות והחל להסתובב ברחובות חבוש בחליפה רבנית ובמגבעת.

בשנים אלו נאסר מספר פעמים והצליח להימלט ולברוח, עד שהתמנה לחבר הנהלת הלח"י ופיקד על פעולות מחתרתיות רבות שפגעו במערכת הבריטית בארץ.

עם הקמת המדינה ופירוק הלח"י, עבר לחיים פרטיים ועסק בעבודות שונות, שכללו ניהול של חברות כלכליות וחברה לסלילת כבישים, עד שבשנת [[תשט"ו]] נקרא על ידי מנהל המוסד איסר הראל לעזור בפעולות המחתרתיות של המוסד ולתרום לטובת המדינה את כשרונו הצבאי שרכש בעת פעילות בלח"י. בשנים בהם עבד במוסד התקדם במהירות בסולם הדרגות והגיע לדרגה בכירה, אך לא קיבל משרה רשמית עקב דעותיו הימניות, ולאחר עשר שנים של פעילות מבצעית פרש מהמוסד בשנת [[תשכ"ה]].

===בחיים הפוליטיים===
בשנת [[תש"ל]] הצטרף ל[[תנועת החרות]], ומונה למנהל הארגוני של התנועה, ופעל לביסוס הסניפים השונים שלה ברחבי הארץ. שלוש שנים לאחר מכן בבחירת שהתקיימו בשנת [[תשל"ג]] נבחר כחבר כנסת מטעם תנועת החרות שהיתה שותפה ברשימת הליכוד, והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון ובוועדה לביקורת המדינה.

בשנת [[תשל"ה]] נבחר ליושב ראש הנהלת תנועת החרות, ובבחירות שהתקיימו בשנת [[תשל"ז]] בהם המפלגות הימניות קיבלו לראשונה את רוב קולות הבוחרים, מונה ליושב ראש הכנסת,ובמשך שנתיים כיהן בתפקיד זה עד שהוצעה לו משרת שר החוץ בעקבות התפטרותו של שר החוץ הקודם משה דיין.

בשנת [[תשמ"ג]] ראש הממשלה המכהן, מר [[מנחם בגין]] הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה, ולאחר בחירות פנימיות בתוך הליכוד התמנה כמחליפו של מנחם בגין, והפך לראש הממשלה השביעי במדינת ישראל, כשהוא צריך להתמודד עם מצב כלכלי קשה, ועם מצב בטחוני מורכב בו רבים מחיילי [[צה"ל]] נמצאים בעומק [[לבנון]].

למרות הכשלונות בהנהגה, בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] הגיעה תנועת הליכוד בראשותו להישג של 41 מנדטים, ולאחר שאף ממשלה לא הצליחה להקים בכוחות עצמה ממשלה, תיווך הנשיא חיים הרצוג בין סיעת המערך לסיעת הליכוד, עד להסכם רוטציה במהלכו כיהן שמיר במשך שנתיים בתפקיד ראש ממשלת האחדות, שכללה 97 חברי כנסת, דבר שנחשב לשיא תקדימי במדינת ישראל.

בשנת [[תשמ"ח]] התקיימו בחירות נוספות, ובעקבות דרישות מוגזמות של הסיעות החרדיות, נמנע שמיר מהקמת ממשלה ימנית והעדיף להקים ממשלת אחדות יחד עם שמעון פרס שהיה יושב ראש המערך. ממשלה זו המשיכה להתקיים עד להצבעת אי אמון שהתקיימה בחודש [[אדר]] [[תש"נ]] ביוזמת שמעון פרס שתכנן להפיל את הממשלה ולהקים במקומה ממשלה חדשה יחד עם הסיעות החרדיות ומפלגת ש"ס (מהלך שכונה בשם 'התרגיל המסריח').

למרות הסיכומים החשאיים המוקדמים, פרס לא הצליח להקים ממשלה צרה בעקבות חברי הכנסת אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי שנמנעו מהצטרפות לממשלה למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד פרס, והבטחות כספיות ופוליטיות. בעקבות כשלונו של פרס, חזר תפקיד הרכבת הממשלה לשמיר, שהקים ממשלה ימנית צרה עם הסיעות הדתיות.

===פרישתו ופטירתו===
בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשנ"ב]] הפסיד שמיר את ראשות הממשלה לטובת יצחק רבין, שהקים יחד עם סיעת ש"ס ממשלת שמאל צרה, והוביל מהלכים קיצוניים של הסכמי שלום וויתורים על שטחים רבים ממדינת ישראל. בעקבות הכשלון בבחירות, פרש מהנהגת הליכוד, ועם סיום כהונתו כחבר כנסת בכנסת השלוש עשרה - פרש מהחיים הפוליטיים.

לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים, קבע את מגוריו ב[[תל אביב]], וחיבר על עצמו ספר ביוגרפיה בשם 'סיכומו של דבר', כשמידי פעם הוא מתראיין לתקשורת ומביע את אכזבתו ממהלכים פוליטיים שונים, ומשמש כחבר של כבוד בארגונים שונים.

בשנת [[תשס"א]] קיבל את פרס ישראל למפעל חיים, וב[[י' תמוז]] [[תשע"ב]] נפטר אחרי שסבל תקופה ארוכה ממחלת אלצהיימר, ונטמן בחלקת גדולי האומה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר הרצל בירושלים.


===קשריו עם הרבי===
{{פסקה חסרה}}

[[קטגוריה:ראשי ממשלות ישראל]]