עריכת הדף "רודניא"

ה[[עיירה]] '''רודניא''' (באנגלית: '''Rudnia''', ברוסית: '''Рудня''') נמצאת במחוז [[סמולנסק]] שב[[רוסיה הלבנה]], בסמיכות ל[[עיירה|עיירות]] [[נעוועל]] ו[[ליובאוויטש]].

== תולדות העיירה ==
העיירה הוקמה בשנת ה'קכ"ג על גדות נהר הברזינה, הנשפך בשיפוליו ומתאחד עם נהר הדנייפר.

ברבנות העיר כיהן במשך מספר שנים רבי [[משה ברוכוביץ' (אח אדמו"ר הזקן)|משה ברוכוביץ']] אחיו של [[אדמו"ר הזקן]].

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[התקשרות|התקשרו]] רוב חסידי העיירה לאדמו"ר [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], והפכו ל[[חסידות קפוסט|חסידי קאפוסט]].

למרות המהפכה הקומוניסטית שהתרחשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] המשיכו להתקיים בעיר חיים יהודיים תוססים, והקהילה הפעילה מוסדות חינוך על טהרת הקודש.

העיירה התפתחה וגדלה במהלך השנים, ובשנת [[תרפ"ו]] הוכרזה רשמית כעיר.

גם לאחרי ה[[שואה]] המשיכו יהודים להתגורר בעיר, וכאשר ר' [[מוטל קוזלינר]] ור' [[דוד אבא גורביץ']] הקימו מחדש ושיפצו את [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש|אהלי רבותינו נשיאינו]] ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תשכ"ח]], נעזרו ביהודים תושבי העיירה שהיו בני משפחה של משפחת סקאבלו החב"דית.

נכון לשנת תשע"ג, אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-10,000 תושבים.

=== תחנת הרכבת של רודניא ===

העיירה מרוחקת כעשרים קילומטר מ[[ליובאוויטש]] ובה נמצאת תחנת הרכבת הקרובה ביותרלעיירה דרכה היו החסידים עושים את דרכם ל[[ליובאוויטש]] בתקופת אדמו"ר המהר"ש.

אצל חסידים מסופר שכאשר רצתה הממשלה להניח את פסי הרכבת התכנון הראשוני היה שהמסילה תעבור דרך ליובאוויטש, ואחרי התנגדותו הנחרצת של הצמח צדק ופעילותם של העסקנים החסידיים - הצליחו להביא לשינוי תוואי המסלול, והתחנה נקבעה ברודניא.

==אישים בעיירה==
*הרב [[חיים בער חיימסון]], [[משב"ק]] אצל אדמו"ר הצמח צדק ויליד העיירה.
*הרב [[חיים בן ציון רסקין]], תושב העיירה.
*הרב [[רפאל נחמן כהן]], יליד העיירה.
*הרב [[אברהם סקובלו]], יליד העיירה.
*הרבנית [[שרה קצנלבויגן]] ("המומע שרה"), ילידת העיירה.