עריכת הדף "סמרגון"


'''סמרגון''' (באנגלית: '''Smarhon’''', ב[[רוסית]]: '''Сморгонь''') היא [[עיירה]  ב[[מחוז הורדנה]] שב[[רוסיה הלבנה]]. בעיר פעלה קהילה יהודית תוססת, ונשיאי תנועת החסידות בחרו בה כאחד מהמרכזים העיקריים להפצת רעיונות החסידות. במשך שנים רבות היוו היהודים את רוב האוכלוסיה, עד לפריצת [[מלחמת העולם השניה]] והשמדת תושביה היהודים על ידי הצבא הגרמני.

==תולדות העיר==
ה[[עיירה]] הוקמה בשנת ה'רס"ג בשטחה של מדינת בלארוס (רוסיה הלבנה), בסמוך לגבול עם ליטא ובקרבת מקום ל[[וילנה]]. רוב תושבי העיירה היו יהודים, ובמקום פעלה ישיבה מפורסמת אליה נשלחו תלמידים מכל רחבי האזור.

בשנת [[תרנ"ז]] הגיעה ההתיישבות היהודית במקום לשיאה, ובמפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה מנו היהודים 85% מתושבי העיירה, אך ב[[מלחמת העולם הראשונה]] חזית המלחמה עברה דרך העיירה והחריבה אותה כמעט כליל כשהתושבים נוטשים את המקום בבהלה.

לאחר סיום המלחמה חזרו חלק מהתושבים לשקם את העיירה ולהתגורר בה, ובשנת [תש"א]] נכבשה שוב על ידי הגרמנים, שהשמידו את יהודי העיירה במחנות ההשמדה הסמוכים.

כיום מתגוררים במקום יהודים מועטים, ובעקבות תנופת בנייה רחבה של שכינוי מגורים מודרניים, נהרס [[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי המקומי. בעקבות התפתחותה של העיירה והתרבות האוכלוסיה הוכרזה העיירה כעיר רישמית, והיא מונה נכון לשנת [[תשע"ג]] כ-33,000 תושבים.

==החסידות בעיירה==
בתקופת כהונתו של [[הבעל שם טוב]] כנשיא [[תנועת החסידות]], דאג לכך שאחד מבעלי האמצעים שבין תלמידיו יפתח ישיבה בסמרגון, שתהווה בסיס מרכזי להפצת רעיונות תורת החסידות בכל הסביבה. בתחילה, הוסתרה זהותה ומטרתה של הישיבה, והיא הצליחה לרכוש את אמונם של גדולי התורה באזור, ששלחו לשם את טובי הצעירים והמוכשרים ביניהם, שהיו מגיעים ללמוד בישיבה, ובסתר - היו נחשפים לרעיונות של תנועת החסידות ומתקרבים לתורת הבעל שם טוב.

סמרגון היוותה מקום נוח לפעולה בשל היותה קרובה לריכוזי התורה של אותם זמנים ב[[וילנא]] וב[[ויטבסק]], אך אנשיה היו בעלי אופי נח והתנגדותם לחסידות לא היתה חריפה כשל שאל העיירות שבאזור.

במהלך נסיעותיו של אדמו"ר הזקן ברחבי רוסיה לעשות נפשות לתורת החסידות, הגיע מספר פעמים לסמרגון ודרש בבתי הכנסת, כשהוא מצליח למשוך אחריו תלמידים שיסעו יחד איתו ל[[המגיד ממעזריטש|מגיד ממעזריטש]].
 
בזכות הישיבה ופעולותיו של אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, נוצרה במקום קהילה חסידית, ועם הקמתה של [[חסידות חב"ד]] על ידי [[אדמו"ר הזקן]], הפכו כמה מתושבי העיירה לחסידיו, והקימו במקום את הגרעין הראשוני לקהילת חסידי חב"ד במקום.

בתקופת כהונתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישב על כסא הרבנות בעיר תלמידו, החסיד רבי [[חיים לייב מסוסניץ]]{{הערה|מסתבר שרבי חיים לייב קיבל את משרת הרבנות רק לאחר שרב העיר הקודם, רבי [[אריה לייב שפירא]] עבר לכהן כרבה של [[קובנה]].}}. כאשר הצמח צדק ביקר בעיירה, התאכסן אצל החסיד ר' [[אברהם ברודנא]], ו[[מרא דאתרא|רב העיר]]רבי [[אריה לייב שפירא]] לבש את בגדי השבת והגיע לבית בו התאכסן על מנת לשוחח עמו בדברי תורה.

אליהו זאב, מראשי הצעירים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אביו של החסיד ר׳ צבי שו׳׳ב
 מעיר סמיליאן

==אישים בעיירה==
===רבני העיר===
*רבי מנשה מאיליה, תלמיד [[הגר"א]]{{הערה|נפטר בשנת תקצ"א.}}.
*רבי [[אריה לייב שפירא]] (תקפ"ח-תקצ"ח)
*רבי [[חיים לייב מסוסניץ]].

===תושבי העיירה==
*הרב [[אברהם יצחק קוק]].
החסיד ר' אליהו זאב, מראשי צעירי החסידים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אנשי העיר לתורת החסידות.

{{הערות שוליים}}