לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
פרשת מטות-מסעי
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־22:51, 5 באוגוסט 2013 מאת
הכנסת אורחים
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
'''פרשת מטות-מסעי''' הן ה[[פרשה|פרשות]] התשיעית והעשירית ב[[ספר במדבר]] (מפרק ל' פסוק ב' עד פרק ל"ו פסוק י"ג). בשנים מסוימות הן נקראות באותה שבת. ==הפרשות בקצרה== *'''ראשון''' - כשאדם מחייב את עצמו במשהו בשבועה הוא מחוייב לשמור על כך ולעמוד במוצא פיו. לאחר מכן מסבירה ה[[תורה]] באילו מצבים יכול אב או בעל להפר את נדרי אשתו שנשבעה. התורה ממשיכה עם הציווי של ה' ל[[משה]] לנקום במדיינים, כשלאחר מכן [[משה]] יסתלק מן העולם. התורה מתארת את המלחמה שנערכה עם צבא של שתיים עשרה אלף יהודים. במלחמה נהרגו כל הגברים המדיינים, וביניהם חמשת מלכי מדין. ה[[נביא]] ה[[גוי]] [[בלעם]] הזכור לנו מ[[פרשת בלק]] נהרג אף הוא במלחמה. *'''שני''' - מדברת על הדינים של טהרת החיילים והשלל מהמלחמה שבאו במגע עם מתים. העליה ממשיכה עם השלל של מלחמת מדין שחולק שווה בשווה בין החיילים ושאר העם. מחצי השלל שקיבלו החיילים, ניתן אחד חלקי חמש מאות לאלעזר ה[[כהן]] הגדול בתור [[קרבן]] לה'. מהחצי השני שניתן לשאר העם, ניתן אחד חלקי חמישים ללויים. פקידי הצבא ערכו מרשם של החיילים ומצאו כי אפילו חייל אחד לא נהרג במלחמה, ולכן נתנו הפקידים קרבן תודה מיוחד לה'. *'''שלישי''' - מתחילה בסיפור על שבט ראובן, שבט גד וחצי שבט המנשה, להם היה צאן רב מאוד. בראותם כי בצד המזרחי של הירדן, הינו מקום אידיאלי עבורם, ביקשו ממשה רבינו רשות להתיישב מחוץ ל[[ארץ ישראל]], בצד זה של הירדן. משה ענה להם שהם חוזרים על טעותם של ה[[מרגלים]] שלא רצו להכנס לארץ, ובכך הם ירפו את ידי כולם שלא ירצו להכנס למלחמה בארץ. תשובתם למשה היתה, כי הם מוכנים להשאיר מאחריהם את בני משפחותיהם ואת הצאן, והם עצמם יכנסו ביחד עם שאר העם לארץ ישראל ויטלו חלק במלחמת הכיבוש. רק לאחר שכל בני ישראל יתיישבו בנחלתם, הם יחזרו לצד המזרחי של הירדן. *'''רביעי''' - משה מקבל את הצעתם של שניים וחצי השבטים, ולכן כעת הם מקבלים את חלקם בנחלה עבור בני משפחותיהם ועבור הצאן, והם בונים גדרות לשמירה עד שיחזרו מהמלחמה ביחד עם אחיהם. (בהמשך העליה מתחילה פרשת מסעי:) התורה שוב סופרת עת כל מסעות בני ישראל במדבר. *'''חמישי''' - ה' מצווה את עם ישראל שכאשר יעברו את הירדן, הם צריכים לכבוש את ארץ ישראל, ולהשמיד את פסילי התושבים בה. התורה מזהירה אותם שבאם לא ישמידו את העמים בארץ, יגרמו אלו צרות רבות לעם ישראל. בעליה זו התורה גם מתארת את גבולות הארץ. *'''שישי''' - ממנה ה' את האחראים על חלוקת הארץ לשבטים, כאשר החלוקה עצמה מתקיימת על פי גורל. התורה מצווה את בני ישראל לקחת להפריש מנחלתם ערים עבור הכהנים שאינם מקבלים נחלה ככל שאר השבטים. *'''שביעי''' - ה' מצווה את העם להפריש שישה ערי מקלט. מטרת ערים אלו היא לקלוט אדם שהרג בשגגה אדם אחר. על ההורג לברוח במהירות אל אחת מערי המקלט, ושם לא יכול קרוב משפחת ההרוג לפגוע בו. עליו לשבת שם עד מות הכהן הגדול. באם בית הדין מצא כי ההורג רצח במזיד, מוציאים אותו מעיר המקלט והוא נהרג בבית דין. ה' מצווה שבאם בת קיבלה ירושה נחלה בארץ מאביה, כפי שהיה במקרה של בנות צלפחד, עליה להתחתן עם גבר מבני השבט שלה בלבד, כך שהנחלה לא תנדוד משבט לשבט. לפי ציווי זה נשאו בנות צלפחד את בני דודיהן לבעלים. *'''סיום ספר במדבר''' - העליה הזאת חותמת את [[ספר במדבר]]. כאשר מסיימים לקרוא בתורה בבית הכנסת את העליה הזאת, אומרים כולם: "חזק חזק ונתחזק". הפרשה הבאה מתחילה את [[ספר דברים]]. ==חסידות בפרשה== "מטות" הינם השבטים, וכן מטות מלשון קרש עץ, המבטא יציבות. מסעי הינם על שם מסעות בני ישראל במדבר המבטא נסיעה וחוסר יציבות. [[הרבי מליובאוויטש]] מסביר שהשילוב של שני השמות כאשר קוראים את שתי הפרשיות יחדיו מלמדנו שאפילו כאשר נוסעים ונמצאים בחופשה או נסיעת עסקים וכיוצא בזה, אנו מחוייבים לעמוד בחוזקה בשמירת מצוות התורה, בדיוק כפי שאנו עושים בשהותנו בביתנו. ==קישורים חיצונים== *[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=142 רעיונות לפרשות מטות-מסעי] - {{חב"ד בישראל}} *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=142&article=832 טקסט פרשות מטות-מסעי עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=858 פרשות מטות-מסעי בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1546 קריאת התורה של פרשת '''מטות''' עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}} *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1547 קריאת התורה של פרשת '''מסעי''' עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}} *[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2120 הפטרת פרשת מטות-מסעי עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} - {{אינפו}} {{פרשות השבוע}} [[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:Border-radius
(
עריכה
)
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:חב"ד בישראל
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:פרשות השבוע
(
עריכה
)
תבנית:צליל
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:קשר חב"די
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
תבנית:תיבה
(
עריכה
)